ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר העירונית החדשה שמות דגש על חולשת התוכנית בנוגע לפתרונות תחבורה אזוריים שכבר כיום מתקשים להתמודד עם העומס בכבישים. תוכנית המתאר גם אינה מספקת פתרונות ניקוז ונגר הגורמים להצפות. התנגדויות נוספות נרשמו ביחס להקמתו של בית החולים המתוכנן בעיר, ולשינוי מרקם שכונת מעו"ף בעקבות ההיתר  לבינוי רבי קומות

תוכנית המתאר החדשה של חריש יצאה לדרך ביוני 2022 ואושרה להפקדה מספר חודשים קצר לאחר מכן. באופן רגיל, תהליכי התכנון של תוכנית מתאר חדשה אורכים זמן רב, אולם מועד פקיעת המנדט לפעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בדצמבר 2023, האיץ משמעותית את התהליך.

כעת מתקדמת התוכנית לשלב הבא. לדברי מושיק גולדשטיין, יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בסוף אוקטובר תדון הוועדה בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר. בסיום הדיון  תחליט הוועדה אם לקבלן או לדחותן.

עיון בהתנגדויות שהוגשו על ידי 10 גופים שונים חושף את החששות הכבדים של יישובי הסביבה מהעומס התחבורתי שחריש יוצרת באזור ומהיעדר פתרונות מספקים. חשש משמעותי נוסף הוא מההשלכות הסביבתיות כדוגמת שיטפונות שפגעו בשטחים החקלאיים בסביבה ופגיעה בערכי טבע עם התפתחות וצמיחת העיר.

מועצה אזורית מנשה: פתרונות תחבורה

מועצה אזורית מנשה, אליה שייכים יישובי הסביבה העוטפים את חריש, ציינה בהתנגדות שהגישה כי תוכנית המתאר החדשה של חריש מוסיפה 2,034 יחידות דיור בתחום העיר הקיימת ומקדמת ציפוף משמעותי וצמיחה במספר התושבים. עם זאת, התוכנית אינה מספקת פתרונות תחבורה הולמים לחיבור העיר למערכת האזורית.

"כבר כיום קיימים עומסי תנועה כבדים במערך הדרכים הסובבות את חריש ומשפיעות באופן ישיר על יישובי מוא"ז מנשה", ציינה לאה פרי, מהנדסת מוא"ז מנשה והוועדה לתו"ב מנשה-אלונה.

לדבריה, מקטע כביש הכניסה הדרומי 611 – מצומת נרבתה לחריש – מספק מענה חלקי בלבד מאחר ואינו מקשר את יישובי צפון השומרון ויישובי מנשה כציר עוקף לחריש. בהתאם, מבקשת פרי כי אישור תוספת יח"ד וציפוף מגרשי המגורים יעשה לאחר ביצוע כביש עוקף חריש 611 בשלמותו מצפון השומרון ועד דרך 574/444.

קיבוץ מצר: כביש 611 כקו גבול

אזכור נוסף מקבל כביש 611 העתידי בהתנגדות שהגיש קיבוץ מצר. החשש העיקרי אותו מביע הקיבוץ השכן הוא מזליגת פיתוח העיר חריש לשטחים החקלאיים הפעילים. בהתאם, מבקש הקיבוץ להדגיש כבר במסגרת תוכנית המתאר את חשיבות תכנון כביש 611  כחייץ אפקטיבי מהותי בין הקיבוץ לבין רובע חריש דרום המתוכנן.

"כך, כביש 611 יהווה חיץ וגבול דרומי מובהק וסופי לשטח הפיתוח העירוני של חריש, וזאת, בין היתר, על מנת למנוע זליגה נוספת של הפיתוח העירוני לכיוון הקיבוץ ושטחיו החקלאיים, תוך פגיעה חמורה בקניינו", כותב מזכיר הקיבוץ.

שמירת שטחים לרכבת והוספת מסופי תחבורה

התחבורה האזורית זוכה לאזכור נוסף בהתנגדות של מ.א מנשה, הפעם, בהתייחס להכרעה על תוואי מסילת מנשה במקטע הדרומי – שטרם התקבלה. החלופה האחרונה שהתפרסמה בנובמבר 2022 כוללת תחנת נוסעים בסמוך לקניון מור בכניסה לעיר, ותוואי מסילה שיוצמד ברובו לכביש שש בצידו המערבי.

עם זאת, על השולחן מונחות גם חלופות נוספות לבחירה, וביניהן חלופת מנהרה תת קרקעית (חלופה 4) העוברת במרכז העיר חריש ממזרח לכביש 6 ומספקת מענה לתחבורה ציבורית בתוך העיר חריש. זוהי החלופה המועדפת על מועצה אזורית מנשה. בהתאם, מבקשת מהנדסת המועצה כי תוכנית המתאר של חריש תשמור מקום לחלופות הרכבת בתחום העיר על מנת שתתאפשר בעתיד הקמת תחנה בחריש.

כדי להקל על עומס התנועה, הגישה גם חברת נתיבי איילון התנגדות המבקשת לעגן במסגרת תוכנית המתאר את מיקומם של מסופי התחבורה בחריש.

נתיבי איילון מבקשת להוסיף לתוכנית המתאר, מעבר למסוף התחבורה המערבי המצוי בבנייה ומופיע בתוכנית, שני מיקומים: מסוף בשכונת מעו"ף המחולק בפועל לשניים: צפוני תפעולי, ודרומי מסוף נוסעים ומסוף נוסף בחריש דרום.

החשש: מי נגר והצפות ישובי הסביבה

נושא נוסף שעולה מהתנגדויות שהגישו מ.א מנשה, קיבוץ מצר וכפר מייסר הוא חוסר ההתייחסות בתוכנית המתאר לפתרונות ניקוז ומניעת הצפות – כנדרש. בניית העיר חריש, ללא פתרונות ניקוז מתאימים גרמה בעבר להצפות משמעותיות ולנזקים בשטחים החקלאיים של קיבוץ מצר וכפר מייסר. על פי המתנגדים הלקחים לא הופקו ותוכנית המתאר לא מתייחסת לנושא.

"אין ולא קיים פתרון הולכה וניהול ניקוז המים מחריש ועד לנחל נרבתה. נכון להיום כל חורף לא ניתן להגיע לאדמות מייסר בגלל הצפות בגשמים דבר שמהווה סכנת הצפה ואף סכנת פגיעה בנפש והן פגיעה ברכוש וגזילת הזכות להגיע לקרקעות של התושבים", כותב איימן אבו ארקייה, בהתנגדות שהגיש בשם ועד הכפר.

מועצה אזורית מנשה מוסיפה בנושא: "מי נגר עילי בכמות ובעוצמה הזאת, מכוון חריש לכיוון נחל מצר (נרבתה) וכפר מייסר, לא היתה קיימת בשנים שעברו והיא נוצרה כתוצאה ישירה מהרחבת חריש ובניית שכונות חדשות ללא היערכות כנדרש.

מ.א מנשה דורשת כי התוכנית הכוללנית תכלול פתרונות ניקוז והעשרת מי תהום בתחומה ותכנון פתרונות קצה. עוד מבקשת המתנגדת כי ההתייחסות לנושא הניקוז והנגר יבוא לידי ביטוי במסגרת היתרי הבנייה שעיריית חריש תפיק ליזמים.

החברה להגנת הטבע: מתנגדת לבי"ח בחריש

החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות לתוכנית המתאר ובמרכזה הקמתו המתוכננת של בית חולים בשכונת מעו"ף. ארז ארד, נציג החברה, מציין בכתב ההתנגדות כי המיקום שנבחר, בצפון מזרח מעו"ף הוא כיום שטח פתוח בעל ערכי טבע גבוהים ומוגנים.

"תושבי חריש, אום אל קוטוף והסביבה יכולים להמשיך להפיק הנאה ממרחב פתוח זה". ארד גם מדגיש כי מבחינה אקולוגית, זהו אזור ליבה למינים רבים של בעלי חיים וצמחים.

למעשה, החברה להגנת הטבע כופרת בצורך בהקמת בית חולים בחריש ומציעה שתי חלופות, טובות יותר לתפישתה. האחת, הקמה של בית חולים ביישובי ואדי ערה – בה מצוייה רוב האוכלוסייה שמתגוררת במרחב שבין חדרה לעפולה. ישובים אלה גם סמוכים לכביש 65 המהווה ציר מרכזי. לדברי ארד הקרבה לכביש היא יתרון משמעותי בניגוד לחלופת חריש שאינה מחוברת לכבישים מהירים ודורשת פיתוח תשתיות תחבורה, שמשמעותן פגיעה נוספת בטבע.

חלופה שנייה: "הקמת בית חולים כללי בתוך המתחם הגדול של בית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה", כפי שמציעה ומבקשת מועצה אזורית מנשה. בית חולים זה פרוס בצורה נרחבת ובזבזנית בשטח על פני יותר מ-500 דונם ובתכנון נכון הוא יכול לקלוט עוד בי"ח כללי מודרני בשטח הנדרש".

תושבי מעו"ף: שמירה על המרקם הקיים

פיתוח שכונת מעו"ף עומד במוקד של התנגדות נוספת שהגישו 93 מתושבי השכונה. אלה התארגנו וחתמו יחד על התנגדות לבינוי מגדלים ורבי קומות בשכונה.

לדבריהם, התוספת המשמעותית של מאות יחידות מגורים בשכונה כמו גם תוספת של למעלה מ-90 אלף מ"ר שטחי תעסוקה אושרו מבלי שהתוכנית המופקדת בחנה באופן מלא וכפי שנדרש בהליך התכנון, את אתגרי התעסוקה והתחבורה בשכונה.

לדברי התושבים, נדרשת בדיקה מקיפה לכושר הנשיאה (capacity) של הקרקע לתוספת שטחים אלו ע"ג התשתיות הקיימות ולכן הם מבקשים לבטל את הפקדת התוכנית ולבצע בחינה מחדש לכל התוכנית.

בנוסף, דיירי השכונה מתנגדים לשינוי מרקם השכונה ולהגדלת זכויות בנייה של מגדלים עד 18 קומות. לטענת המתנגדים, תוכנית זו תביא הלכה למעשה, לכליאת בנייני המגורים שגובהם עד כ-10 קומות על ידי מבני מסחר תעסוקה ומסחר בגובה כפול.

המתנגדים מבקשים כי במידה והתנגדותם הכוללנית לא מתקבלת להחריג את המגרשים הנושקים למתחמי המגורים הנוכחים (מתחם 1) ולהשאיר את התב"ע הנוכחית, לפיה הבינוי בשכונת מעו"ף של מבני תעסוקה ומסחר הוא של 5 עד 7 קומות בלבד. את הבנייה לגובה הם מבקשים להגביל למתחם 2 בלבד.

"ערים רבות בארץ ובעולם מצליחות לייצר עירוניות איכותית, להגיע לצפיפות גבוהה – וללא מגדלים", כותבים התושבים ומסכמים בבקשה כי "בינוי המגורים בשכונה ישמר בבנייה מרקמית התואמת לאופי הסביבה".

גילוי נאות: הכותבת היא תושבת שכונת מעו"ף וחתומה על ההתנגדות לפיתוח השכונה בהתאם לתוכנית המתאר הנוכחית

לקריאה נוספת: תוכנית המתאר אושרה להפקדה: 2,000 דירות יתווספו לשכונות הקיימות

תוכנית מתאר ארצית אסטרטגית למוסדות בריאות קבעה כי בעתיד יקום בית חולים בשכונת מעו"ף בחריש וישרת את תושבי העיר ואזור ואדי ערה. עד כמה נחוץ בית חולים בעיר, מדוע "הירוקים" מתנגדים למיקום שנבחר ואיך זה ישפיע על עומס התנועה בעיר?

מנהל התכנון שבמשרד הפנים אישר אתמול (שלישי) את תוכנית מתאר 49 – תמ"א ארצית למוסדות בריאות, ובמסגרתה הקמת תשעה בתי חולים חדשים ברחבי הארץ, אחד מהם בחריש.

על פי התוכנית, השטח המיועד להקמת בית החולים הוא 90 דונם מצפון לשכונת מעו"ף, והוא צוין לאחרונה בתוכנית המתאר של חריש, שאושרה להפקדה.

תמ"א 49 היא התוכנית לאומית להבטחת התנאים המרחביים (איתור קרקעות) לפיתוח מערכת הבריאות בישראל עד לשנת 2048 והעבודה עליה נעשתה בחמש השנים האחרונות. עם זאת, הוספת בית חולים בחריש נעשתה רק בחודשים האחרונים בלבד, בהתאם לבקשת משרד הבינוי והשיכון.

חריש ולא ואדי ערה?

כאמור, עיקרי התוכנית האסטרטגית הלאומית היא הבטחת שרות רפואי נגיש ואיכותי לכלל האוכלוסייה ב-30 הבאות תוך התחשבות בגידול הצפוי של האוכלוסייה ובגידול הצפוי בתחלואה. לשם כך, מציעה התוכנית העלאת מספר מיטות בכל אחד מ-16 בתי החולים הגדולים בארץ ל-1,000 מיטות לפחות, והוספת תשעה בתי חולים כלליים חדשים בכרמיאל, קריית גת, הוד השרון, קריית אתא, בית שמש, נתניה, מודיעין, באר שבע וחריש. בנוסף, התוכנית מתייחסת לתוספות של 20 בתי חולים גריאטריים, תוספת של בתי חולים שיקומיים ופסיכיאטריים ומוקדי חרום הפרוסים ברחבי הארץ.

על פי התוכנית שהוצגה אתמול בישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לצד בית החולים העתידי בחריש יוקם בכפר קרע בית חולים גריאטרי ומרכז חירום רפואי שיכלול מיון ראשוני, חדרי אשפוז וחרום וכל הנדרש על מנת לתת מענה לצרכי הקהילה. שלושת המרכזים הרפואיים החדשים באזור צריכים לספק מענה רפואי רחב לתושבי ואדי ערה וחריש, שכיום לוקה משמעותית בחסר.

ההוספה של חריש לתמ"א 49 ברגע האחרון כמעט, העלתה תהיות מצד גורמים אם אכן קיים צורך ממשי בבית החולים במרחב: "מדוע לא זיהו עורכי התוכנית את הצורך בהקמת בית חולים בחריש עד לבקשה של משרד הבינוי והשיכון?" תהה אחד ממשתתפי הדיון והוסיף: "ואם אכן יש צורך בתוספת מדוע לא נבחר מיקום ביישובי ואדי ערה על כביש  65? האם יש כאן צרכים אחרים? האם הבחירה בחריש היא פוליטית?".

חריש כעיר מחוז של ואדי ערה

"חריש זה ואדי ערה", השיב ראש העיר יצחק קשת לשואלים בדיוני הוועדה  שהתכנסה אתמול. "ברור שוואדי ערה צריך בית חולים, כל האזור כולו חסר בהרבה משאבים, בין היתר בית חולים". עוד הוא הוסיף: "אני שותף בכל מה שקורה בבית חולים הלל יפה שמשרת את תושבי האזור, אני מכיר את הדברים מקרוב ויודע להצביע על מצוקה אדירה שקיימת שם, לא פחות".

"חריש הולכת וצומחת כעיר מחוז של כל ואדי ערה, כל הישובים מכל הסביבה מגיעים לחריש כדי לקבל שירותים, מה שלא קרה לפני כן, הם היו צריכים לנסוע לחדרה או עפולה. בנוסף, כבר עכשיו כל נושא התחבורה לחריש ומחוצה לה משתפר בזכות מה שאושר בוועדה ומה שיצא לביצוע.

"תוך מספר שנים חריש תגיע ל-65 אלך תושבים וקיים תכנון לאשר מעל 100 אלף תושבים בחריש לבדה. מדובר בעיר גדולה שצריכה לספק לעצמה ולסביבה שירותים כמו בית חולים".

משרד הבינוי והשיכון: נדרש בי"ח בחריש

אילן טייכמן, נציג משרד הבינוי והשיכון, התייחס להצדקה של הוספת חריש לתוכנית המתאר ברגע האחרון:  "יש אבולוציה בהכנת תוכנית ומה שלא נראה בתחילה נדרש, נראה שנדרש יותר וגם להפך.

"בתוכנית הזו באופן חד משמעי, בית החולים בחריש לעומת 8 בתי החולים החדשים שמוצעים הוא לא זנב לשועלים הוא ראש לאריות. האזור של מרחב חריש הוא אזור שמסתמך של שני בתי חולים (הלל יפה בחדרה והעמק בעפולה) עם רמת שירות נמוכה ביחס למחוזות אחרים וסובל ממרחקי נסיעה גדולה. אתה גם נוסע מרחקים גדולים וגם מקבל רמת שירות נמוכה.

"על פי מסמכי הצוות שעבד על התוכנית, שתי הנפות עם התמותה הגבוהה ביותר הן נפת יזרעאל ונפת חדרה – ולכן אין ספק בכלל שנדרש פה בית חולים נוסף".

הצפי להקמה: 30-10 שנה

עדנה לרמן ראש צוות התכנון של תמ"א 49 השיבה גם היא לשאלה של איתור שטחים בוואדי ערה וציינה כי נבחנו חלופות למיקום בית חולים באום אל פאחם וכפר קרע אולם הם לא נמצאו ראויים, בשל היותם שטחים קטנים שאינם על קרקע ציבורית.

עוד היא הוסיפה: "למדנו את התכנון העתידי של חריש וראינו שצריך מענה כזה. זה לא אומר שיממשו את בית החולים בעשר השנים הקרובות, יתכן והגידול של חריש יגיע רק בעוד 20 ו-30 שנה – וזה ייתן מענה בהמשך. הדברים דינמיים ויקבעו בעתיד במהלך 30 השנים הבאות".

גם בהודעה שפרסמה עיריית חריש נכתב: "חשוב להדגיש כבר עכשיו שלא מדובר על פרויקט שאמור להתבצע בקרוב, אלא על תוכנית מתאר ארצית עתידית שתיושם רק בעוד מספר שנים. את הקרקע לכך מכינים כבר עכשיו".

להשאיר את השטח פתוח

אבל גם תוכנית לטווח הרחוק מאוד מדאיגה כבר עכשיו את הנציגים הירוקים שאמונים על שמירת הטבע במרחב. ארז ארד, רכז שמירת טבע מחוז חיפה בחברה להגנת הטבע מבהיר כי שלושת הנציגים, נציג קק"ל, נציג החברה להגנת הטבע ונציג המשרד להגנת הסביבה, שהשתתפו בדיוני תוכנית המתאר של חריש, לא תמכו בבחירה במיקום הזה מתוך הבנה שהשטח שנבחר חשוב לשימור לטובת הסביבה.

"זה לא שיש לנו התנגדות לבית חולים בחריש, יש לנו התנגדות למיקום הנבחר. אם צריך בית חולים נוסף בין עפולה לחדרה – במרחב בו קיימים שני בתי חולים בגודל בינוני, זו שאלה שמשרד הבריאות צריך לדון בה ולהחליט ואני מבין שהוא תומך בזה ולכן אני לא נכנס לזה.

"עם זאת, נשאלת השאלה איפה למקם את זה? מבין כל המקומות שנבחנו אנחנו בהחלט מתנגדים לבחירה בפינה הצפון מזרחית בחריש, שכיום מהווה שטח פתוח שמחבר בין המסדרון האקולוגי של יער עירון שטח לבין המסדרון האקולוגי של נחל נרבתה.

"אנחנו חושבים שהשטח הזה צריך להישאר פתוח והשאלה, איפה למקם את בית החולים במרחב הזה צריכה להיבדק ולהיבחן בשנית. אם צריך בית חולים במרחב – זה לא המקום היחיד שמתאים. באום אל פאחם יש שטחי מדינה לא קטנים, ואולי כדאי להשתמש בשטחים הציבוריים של מחנה 80 שיושב על כביש 65 ועומד להתפנות בקרוב, במקום לבנות בו עוד יחידות דיור. את השטח הפתוח חבל להרוס".

מקווים אוויריים לתשתיות תחבורה

מיקומו העתידי של בית החולים בשכונת מעו"ף דורש גם היערכות תחבורתית נכונה להסעת מסת האנשים שיזדקקו מדי יום לשירותים הרפואיים שהמרכז יציע. תוכנית התמ"א לאיתור שטחים להקמת בתי חולים הסתמכה מבחינת נגישות ומרחקים על קווים אוויריים בוואדי ערה ולא על קווי נסיעה ותשתיות כבישים שקיימים בפועל – אלה צריכים להיבנות בעשורים הקרובים. על פי תוכנית התחבורה העתידית של חריש ימוקם בסמוך לבית החולים מסוף התחבורה המזרחי. כבישי הגישה הישירים למרכז הרפואי המתוכנן הם שדרת דרך ארץ וכביש הגישה הדרומי העתידי.

אבי כהן, מהנדס תנועה, הבעלים של חברת נמרוד הנדסת תנועה בע"מ ותושב חריש: "אני לא רואה במיקום שנבחר עבור בית החולים בעיה של נגישות והגעה לתושבי חריש. שאר תושבי הסביבה שיגיעו למרכז הרפואה מדרך ארץ ומכביש 611 העתידי יגדילו את נפח התנועה ולא תהיה ברירה לדעתי אלא לשנות את הצמתים הרלוונטיים הקיימים בדרך ארץ ולרמזר אותם. למרות שהם דו נתיביים הם לא יעמדו בעומס בשעות השיא ולכן דרך ארץ לא תיראה כפי שהיא היום. צריך להבין שבעיר של 100 אלף, איש אי אפשר לנהל תחבורה באמצעות מעגלי תנועה בלבד.

"הרמזורים יחד עם הנת"צ (נתיב תחבורה ציבורית שמתוכנן לפעול בשדרת דרך ארץ) יתנו מענה לנפחים ההולכים וגדלים של התנועה".

ערכו של בית חולים בשטחה של עיר

הדיונים וההשגות על השטחים הפתוחים ודרכי הנגישות למוסד הרפואי של חריש יימשכו, כך נראה עוד שנים רבות. האם המוסד הרפואי המתוכנן אכן יקום בפועל? ימים יגידו. תושבי הדרום יכולים לספר שכבר תשע שנים הם מחכים לקיום החלטת הממשלה להקמת בית חולים חדש בנגב ונראה כי יאלצו להמשיך ולחכות. גם הצפיפות בבתי החולים הקיימים ימשיכו ויתקיימו עוד שנים רבות עד להשגת תקציבים להקמת בתי החולים החדשים המתוכננים, ו"הזקנה במסדרון" לא תיעלם בקרוב ממחוזותינו.

עם זאת, במישור התודעתי ההשג כבר כאן. קשת סיכם זאת במילים שלו: "קשה להפריז בערכו של בית חולים בשטחה של עיר: מעבר לשירות הרפואי הזמין והקרוב, בית חולים הוא עוגן כלכלי עירוני אדיר שיבסס את היותה של חריש עיר מרכזית במרחב".

 לקריאה נוספת: מרכז רפואי 'הלל יפה' נערך לצמיחת העיר חריש

כיצד תיראה חריש בעוד 20 שנים? תוכנית המתאר החדשה של חריש אושרה להפקדה והיא כוללת את הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, ושילוב שטחי מסחר בשטחי ציבור ומוסדות ציבור, במטרה לייצר הכנסות לקופה הציבורית

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה-חריש, בראשות יו"ר הוועדה מושיק גולדשטיין ובהשתתפות ראש העיר יצחק קשת, אישרה להפקדה את תוכנית המתאר לעיר חריש.

העבודה על תוכנית המתאר העירונית התבצעה בשיתוף הציבור במטרה למצב את חריש כעיר מרכזית, עם מנועי צמיחה כלכליים, זהות קהילתית מגוונת ושירותים נגישים לכלל התושבים.

תוכנית מתאר מתכללת תכנון עירוני בראייה קדימה לעשרים ושלושים שנים, בהתייחס לכל הסוגיות הנדרשות, בינוי, תחבורה, תעסוקה, שמירה על הטבע וכדומה. תוכנית מתאר אינה יורדת לפרטים אלא קובעת מתחמי תכנון ומגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון. עם זאת, חשיבותה ביכולתה להתוות את הדרך, ומכוחה ניתן להוציא תוכניות תב"ע מפורטות יותר.

במסגרת התוכנית שאושרה מתוכננת לקום בשכונת מעו"ף קריית בריאות הכוללת בית חולים ואקדמיה לאנשי הרפואה. בסמוך למתחם זה מתוכננים מגורים ייחודיים המתאימים לסטודנטים ולסגל הרפואי.

תוספת קומות לבניינים נמוכים

עוגן משמעותי נוסף בתוכנית הוא ציפוף מארג המגורים בחריש, שנבנתה בצפיפות נמוכה ומשופעת בבנייני מגורים לא גבוהים. על פי התוכנית, כ-2,000 יחידות מגורים יתווספו לשטח הקיים בחריש, כאשר שליש מתוכן (כ-750 יחידות) יתווספו במסגרת התוכנית להתחדשות עירונית (פינוי-בינוי) במתחם גמלא הוותיק.

פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

שאר יחידות הדיור יתווספו במסגרת עיבוי פרויקטים קיימים. שלמה קליין, סגן ראש העיר וחבר בוועדה לתכנון ובינוי חריש מסביר כי הכוונה היא לבנייני המגורים הנמוכים בעיר בני 5-4 קומות בלבד. "התוכנית מקנה זכויות לבעלי הדירות בבניינים אלו להוסיף קומות נוספות. זה לא בדיוק תמ"א 38 – כי בחריש אין צורך לחזק את הבניינים, אבל המשמעות דומה".

קומת מסעדות בהיכל התרבות

עיבוי וציפוף העיר מתייחס גם לשטחים המסחריים המניבים הכנסה לקופת העירייה. התוכנית מאשרת הוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים ופותחת אפשרות חדשה לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

"עדיין לא מיצינו את הקיים, אבל התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית", מסביר קליין.

בנוסף, תוכנית המתאר מחזקת את שימורו של הפארק העירוני והחיבור לטבע ומתייחסת לסוגיות התחבורה לטווח רחוק וביניהן מערכת הסעה המונית כמטרונית ורכבת קלה.

קליין מתייחס לאישור התוכנית, שתוכננה במהלך מספר חודשים בלבד, כאל השג משמעותי. "ישנן ערים רבות ותיקות שמתנהלות ללא תוכנית מתאר, בגבעתיים אישרו לאחרונה תוכנית מתאר לאחר שמונה שנות עבודה.

"אני חושב שזה יפה מאוד שרק סיימנו לבנות את העיר ואנחנו כבר חושבים קדימה לעשרים שלושים השנים הבאות.

"החשיבות של הכנת תוכנית מתאר היא ביכולתה לאפשר לנו לייצר תב"עות (תוכניות בינוי עיר) מבלי להזדקק לאישורה של הוועדה המחוזית. הוועדה המקומית שתוקם בחריש עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת, תוכל לפעול בצורה עצמאית".

תרומה משמעותית של תושבי חריש לתוכנית

עשרות מתושבי חריש לקחו חלק במפגשי שיתוף הציבור להכנת התוכנית ותרמו תרומה נכבדת לתוצאה הסופית, כך לדברי קליין.

"שיתוף הציבור היה מאוד משמעותי. חברת D.M.R שעבדה על תוכנית המתאר ציינה כי התושבים שינו את החשיבה לצוות התכנון ובעקבות זה נכנסו שינויים לתוכנית. עוד הם ציינו כי היה זה שיתוף הציבור הכי משמעותי שהיה להם, ומדובר בחברה בעלת ניסיון רב בתהליכים מסוג זה".

יו"ר הוועדה המיוחדת מושיק גולדשטיין ברך על אישור התוכנית והודה לראש העיר יצחק קשת,  מועצת העיר חריש, משרד השיכון וכל המתכננים. הוא ציין כי הוועדה תמשיך לפעול ולתכנן את חריש כמרכז משמעותי בשרון הצפוני וכעיר מרכזית המספקת מענה ופתרונות דיור למשפחות  צעירות.

ראש העיר יצחק קשת ציין כי תוכנית המתאר אושרה בשעה טובה לאחר עבודה מאומצת. "זהו פרויקט היסטורי לדורות הבאים שייהנו מפירות העבודה המאומצת. התוצאה מתכללת את כל שיתופי הפעולה שיביאו לחריש איכות חיים מיטבית".

לקריאה נוספת: חריש 2040: מרכז רפואי בשכונת מעו"ף, מדרחוב בדרך ארץ

מתחם גמלא. צילומים: שירה קורן

על פי תוכנית המתאר החדשה של חריש, מתחם גמלא הוותיק ייהרס ובמקומו ייבנו מאות יחידות דיור ושטחי מסחר בלב ליבה של העיר. הדרך למימוש הרעיון עוד ארוכה אך בעלי הדירות, שהתאכזבו מתוכנית קודמת לשיפוץ המתחם שכשלה, מאמינים שכיום המצב שונה: "יש פה אמירה ברורה של הרשויות שהמתחם מיועד לפינוי-בינוי"

תוכנית מתאר העיר חריש שפורסמה לאחרונה כוללת הצעה להתחדשות עירונית במתחם גמלא הוותיק. על פי התוכנית, 248 יחידות הדיור שנבנו בשנות ה-90' ואוכלסו על ידי גרעין ההתיישבות ותושבי חריש הוותיקה, יהרסו. במקומן ייבנו בניינים בבנייה מרקמית ובנייה לגובה עם תוספת משמעותית מאוד של יחידות דיור, חניות תת-קרקעיות וקומת מסחר בחזית המתחם לשימושים ציבוריים, מסחריים ומשרדיים.

התוכנית לשיקום שכונות נגנזה

מתחם גמלא ממוקם בלב-ליבה של חריש. המתחם כולל 31 בניינים, המחולקים ל-7 רביעיות של בניינים ושלישיה אחת. בין הבניינים ישנם שטחים משותפים גדולים המיועדים לשימוש הדיירים. שטחים אלה נמצאים בבעלות פרטית של בעלי הנכסים. הבניינים עצמם הם בני 3 קומות בלבד.

טל סתת התגוררה במתחם גמלא יחד עם משפחתה במשך שלוש שנים. את דירת 3 החדרים שבבעלותה היא רכשה בשנת 2015. כיום הדירה מושכרת לדיירים. סתת-יפרח קנתה את הדירה להשקעה והיא מאמינה שפרויקט פינוי-בינוי יעניק תמורה גבוהה לבעלי הדירות, זאת בניגוד למצב כיום. להערכתה, מחירי הדירות בגמלא עדיין נמוכים בהשוואה למחירי הדירות המאמירים ברחבי הארץ ומחירי השכירות זולים במאות שקלים בהשוואה לדירות ברחבי חריש.

עם זאת, נזהרת סתת מלטפח ציפיות. "בשנת 2018 היתה תוכנית לבצע פרויקט שיקום שכונות במתחם. במסגרת התוכנית היו אמורים לשפץ את הגגות, חדרי המדרגות ולטפח את החצרות. זה נראה מבטיח, אבל התוכנית לא יצאה לפועל. אני לא יודעת לומר מדוע התוכנית לא התקדמה".

בלי אור בחדרי המדרגות

תוכנית שיקום השכונות שנגוזה באוויר, נולדה בשל ההזנחה הקיימת במתחם. הרב אריאל אליהו, מגרעין ההתיישבות הוותיק, רכש את דירתו לפני 17 שנים והתגורר במתחם במשך 15 שנים.

הוא מסכים שהתוכנית להתחדשות עירונית במתחם היא צו השעה: "זהו מהלך נכון עבור חריש לפתח את המקום ולא להשאיר אותו להיות סלאמס. כרגע המציאות היא שאין ועדי בתים, המתחמים המשותפים מאוד מוזנחים ואין אפילו אור בחדרי המדרגות".

ההזנחה בולטת אף יותר על רקע עבודות השיפוץ הנרחבות שהתקיימו בשנת 2016 ברחוב הראשי ומציע במתכונתו החדשה טיילת ושבילי אופניים בדומה לשאר השכונות בעיר.

מהם אם כן סיכויי התוכנית החדשה והאם אחריתה תהיה שונה מהתוכנית שנגנזה? עו"ד הראל לפידות, העוסק בהתחדשות עירונית ומחזיק בנכסים במתחם גמלא, מאמין שהמצב כיום שונה.

"התוכנית הקודמת הציעה לכל היותר פלסטר, ולא נתנה מענה אמתי לבעיות. אלו דירות ישנות שנבנו בלי מרפסת, בלי ממ"ד והאוכלוסייה שם לא מצליחה לתחזק את השטחים המשותפים", הוא מסביר.

עוד הוא מציין כי לדעתו, התוכנית הקודמת נכשלה כיוון שלא לכל בעלי הנכסים היתה אפשרות לשאת בנטל הכספי שנדרש לצורך שיפוץ המתחם.

אור ירוק לפינוי בינוי

"בפרויקט פינוי בינוי הדייר לא מוציא שקל מכיסו. דירות של 70 מ"ר יהפכו לדירות של 85-82 מ"ר ויקבלו בתוספת מרפסת, חניה ומחסן. מדובר בהשבחה משמעותית של הנכס לכל דייר ודייר", אומר עו"ד לפידות.

עוד הוא מציין כי הוא מאמין שבפרויקט גמלא ישנה היתכנות מסחרית ברורה ליזמים: "לפינוי-בינוי יש היתכנות כלכלית ליזם רק במצבים בהם המגרשים גדולים מאוד. אם המגרשים מאוד קטנים קשה ליזם להגיע לשורת רווח.

"בגמלא, יש שטחים פרטיים שמיועדים לבינוי ומשמשים כיום כשטחים ציבוריים, כגינות משותפות. זה מצב שקורא לפינוי-בינוי", הוא אומר ומציין נקודה משמעותית נוספת: "הוועדה המיוחדת לתו"ב-חריש נתנה אור ירוק למתחם גמלא להתחדש במסגרת פינוי-בינוי, למרות שפורמלית, תוכנית כזו מיועדת לבניינים שנבנו בשנות ה-80' ולא בשנות ה-'90. יש פה אמירה ברורה של הרשויות שהמתחם מיועד לפינוי-בינוי.

"להפיכת התוכנית הזו לתוכנית רשמית של הוועדה לתו"ב ישנן משמעויות מהותיות כמו לדוגמה, הצורך בהסכמה של 70% בלבד מכלל הדיירים, בניגוד ליוזמה פרטית שדורשת 100% הסכמה או פטור ממס שבח והיטל השבחה. אם לוקחים בחשבון את ההיתכנות המסחרית שיש לפרויקט, אני מעריך שהפרויקט אכן יכול להצליח ולהתממש".

הצפי: 8 שנים מרגע החתימה של רוב הדיירים

צעדים ראשונים כבר ניכרים בשטח. "אנחנו בעד התוכנית, נשמח מאוד שזה יקרה. חתמנו על הסכמה לפינוי בינוי אבל אני לא זוכרת את שם החברה שפנתה אלינו", מציינת סתת.

גם הרב אליהו מציין שנתן את הסכמתו לתוכנית אבל מודה שחתם אצל שני יזמים שונים שפועלים כעת בשטח, ומתחרים ביניהם בניסיון להשיג את מירב חתימות הדיירים ולהפוך ליזם הרשמי בפרויקט. "יש שתי חברות שמנסות לריב על לב הדיירים, חתמתי בטעות אצל שתיהן – כיוון שהן פנו אלי בטווח של חצי שנה – חשבתי שמדובר באותה חברה".

בימים אלה נערכים כנסי דיירים במתחם במטרה לקדם את הפרויקט ולארגן את הדיירים במסגרת פעולה שתקדם את הרעיון.

עו"ד לפידות מציין: "הסכמת הדיירים היא משמעותית. מניסיון שלי, בעבר תהליך של פינוי בינוי ארך כ-15 שנים, אבל ההתמקצעות בארץ בנושא קיצרה את התהליך ל-8-7 שנים, מרגע השגת החתימות הנדרשות".

ואילו הרב אליהו מוסיף: "עברתי פינוי בינוי בירושלים זה לקח 8 שנים. הצפי שלי הוא שעוד הרבה דירות יחליפו ידיים בזמן הזה. מה שחשוב הוא שהגורמים המוסמכים יקדמו כמה שיותר מהר את התהליך ולא יערימו קשיי בירוקרטיה. זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה".

פי ארבעה יחידות דיור

וכמה יחידות דיור חדשות ייבנו במקומן של 248 הקיימות? "כיום מקובל בפריפריה להשתמש במכפיל של מינימום פי ארבעה. במילים אחרות כדי שזה יצא לפועל צריכים להיבנות בסביבות 1,000 יח"ד או 900 יחידות פלוס קומה מסחרית וקומה משרדית", מסביר עו"ד לפידות ומוסיף כי האתגר הגדול של וועדת תו"ב חריש תהיה לתת מענה לבעיות תחבורה, תנועה ותשתיות של מספר תושבים  גדול כל כך בלב העיר.

"אני מעריך שעיריית חריש תבחן את רמת הרווחיות של היזם ותדרוש ממנו לבנות מבנים ציבוריים ומסחריים שכונתיים. המגמה כיום בתכנון שכונות היא לספק מענה מירבי לדיירים בשכונה עצמה, קרי, גן ילדים, חנויות, סופרמרקט, בית כנסת, מקווה, כדי שלא יצטרכו לנסוע ברכב".

 "בלי קריוקי בלילות, בלי מריבות על חניה"

אם תוכנית הפינוי-בינוי אכן תצא לפועל היא תהרוס את אחד הסממנים של חריש הוותיקה ואת הקהילתיות שאפיינה את המקום. הרב אליהו מסכים: "מתחם גמלא, עם המבנה הייחודי שלו תרם רבות לחיי השכנות ובניית חיי הקהילה. המתחם מייצר המון מפגשים בין שכנים, והוא מאוד בריא לקהילה שנבנתה פה. האוכלוסייה שמתגוררת כיום במתחם היא של משפחות צעירות שמפתחות את עצמן וזכינו בשכנים מאוד טובים שעד היום אנחנו בקשר איתם".

שירה קורן, אם לילדה בת 5 המתגוררת בשכירות בשבע השנים האחרונות במתחם גמלא, מצטערת על התוכנית שתהרוס כל חלקה טובה במתחם "של פעם" כהגדרתה:

"אני ממש- ממש אוהבת לגור כאן. גם כשהמחירים בחריש החדשה היו נמוכים יותר וההפרש מול גמלא לא היה גבוה, העדפתי להישאר כאן. הדירות הן של פעם, מחולקות נהדר, גדולות ומוארות עם מרפסת שירות נוחה.

"למרות שהבניינים ישנים והגינות המחברות ביניהם לא מטופחות בכלל – זה עדיין רחוב מקסים ושקט, תחושה של שכונה קטנה של פעם. כשהמכולת של רחמים עוד פעלה, זה היה יתרון נוסף וגדול לאינטימיות של המתחם. הדיירים ברחוב הזה, רובם ותיקים. אנשים פשוטים ושקטים, בלי קריוקי בלילות, בלי מריבות על חניה, בלי המולה.

"פינוי-בינוי ברחוב הזה יסתום סופית את הגולל על האזור הוותיק, הנעים והשקט של חריש ויהפוך לעוד שורת בניינים סתמיים ורגילים. חבל, חבל, חבל".

לקריאה נוספת: המכולת המיתולוגית של חריש נסגרת

שיקופיות מתוך מצגת תוכנית מתאר לחריש. עיריית חריש. תמונה פותחת: הדר מידן

תוכנית המתאר החדשה של חריש משרטטת כיווני התפתחות עתידיים לעיר ביניהם הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, הפיכת חלק מהשדרה המרכזית למדרחוב והקמת בית חולים

בשבוע שעבר, יום לאחר שהתפרסמה התוכנית החדשה להקמת תחנת רכבת בכניסה לעיר חריש, קיימה עיריית חריש מפגש שיתוף ציבור בנוגע לתוכנית המתאר החדשה של העיר והציגה למשתתפים בשורות נוספות וחזון תכנוני לעיר בעשורים הבאים.

"אנחנו זוכים לעשות פה היסטוריה, מעבר לבניית עיר חדשה, אנחנו זוכים לקיים גם תוכנית מתאר חדשה. מעטות הערים בישראל שיש להן תוכנית מתאר ואם יש כזו מדובר בתוכניות ישנות מאוד", ציין ראש העיר יצחק קשת במפגש. עוד הוא הוסיף כי "שיתוף הציבור והערות התושבים שהתקבלו בתהליך, היו חלק אינהרנטי ובלתי נפרד מהתכנון".

בהצגת עיקרי התוכנית השתתפו חברי צוות התכנון של חברת D.M.R  בהובלת ד"ר רונית דוידוביץ–מרטון, שהופקדו על הכנת תוכנית המתאר. עוד נכחו בערב, ורד סלומון-ממן, האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון ואילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון.

מעורבות ציבורית גבוהה

תוכנית המתאר שנמצאת כעת בשלבי עיבוד סופיים, נותנת מענה בנושאים כמו צמצום התלות הקיימת ברכב הפרטי ועידוד הליכה ברגל, הוספת מרכזים קהילתיים ושירותים ציבוריים בשכונות השונות, פיתוח המגוון של סוגי יחידות דיור בעיר, קידום שטחי תעסוקה בעיר ועוד.

כזכור, התהליך הפומבי להכנת התוכנית החל ביולי האחרון וכלל מספר מפגשי שיתוף ציבור וכן, פרסום שאלון מקוון עליו השיבו למעלה מ-500 מתושבי העיר. על פי לוח הזמנים שהציגה עיריית חריש תוכנית המתאר הנמצאת בשלביה הסופיים, תוגש בדצמבר 2022 למוסדות התכנון לאישור ועל פי הערכות תופקד ותאושר במהלך המחצית השנייה של שנת 2023.

יחידות דיור ומגורים מיוחדים

אחד הנושאים המרכזיים שזכו להתייחסות בתוכנית המתאר הוא שכונת מעו"ף, מרכז העסקים הראשי שטרם נבנה. כזכור, שכונת מעו"ף תוכננה לשלב מגורים לצד מבני תעסוקה ומסחר וכן מוסדות עירוניים, אך לא פותחה בהתאם לציפיות עד עצם היום הזה.

בשכונת מעו"ף, המע"ר העתידי, מציע צוות התכנון לשמור על אופי השכונה כשכונה מעורבת מגורים ועסקים ולבחון תוספת זכויות בנייה עבור מגורים מיוחדים, כגון יחידות דיור קטנות יותר שיהוו פתרונות דיור עתידיים עבור משקי בית קטנים, מעונות סטודנטים או אוכלוסיה ותיקה.

בית חולים ומרכז אקדמי

הוספת המגורים המיוחדים בשכונת מעו"ף משתלבת היטב עם התוכניות לפיתוח תא שטח נוסף סמוך. המבואה הצפונית של העיר "המסדרון" (A2 במפה), תא השטח הצמוד לשכונת מעו"ף מצפון מזרח, מיועד לשמש כעורק הראשי שיחבר בין חריש להתרחבותה העתידית צפונה (חריש צפון).

ב"מסדרון" מציעה תוכנית המתאר לשלב בית חולים שיתוכנן כקמפוס רפואי ואקדמאי פתוח אינטנסיבי אשר יכלול מגורים מיוחדים לצוותים רפואיים ולסטודנטים.

כיום מספק בית החולים הלל יפה בחדרה שירות  לתושבי חריש ולכ-500 אלף תושבים במרחב חדרה. עם זאת, בטווח הארוך הקמת בית חולים מקומי תשרת טוב יותר את תושבי העיר והאוכלוסייה הקרובה, ובמקביל תמשוך לעיר אוכלוסיה איכותית.

אילן טייכמן, ממשרד הבינוי והשיכון, הדגיש במפגש שיתוף הציבור כי האפשרות להקמת מרכז רפואי עתידי בתחומי חריש כפי שבאה לידי ביטוי בתוכנית המתאר, אינה דבר של מה בכך. לדבריו, זוהי בשורה שהושגה לאחר משא ומתן עיקש עם משרד הבריאות והכנסת חריש לתוכנית המתאר הארצית לבינוי מוסדות בריאות חדשים.

מלבד שתי הנקודות שהוזכרו, התוכנית לא מציגה צעדים אופרטיביים נוספים לפיתוח עתידי של מעו"ף, אלא מתמקדת בעיקר בחזון, רואה במע"ר מרכז עירוני ואזורי פעיל – כלכלי עסקי, אקדמאי ואזרחי ומציינת, כי יש לעודד במע"ר עסקי פנאי,  תרבות ובילוי "על מנת לאפשר חיי עיר אינטנסיביים,  סביב שעון פעילות נרחב ומגוון".

ציפוף הבינוי העירוני

האינטנסיביות של החיים העירוניים באה לידי ביטוי גם בציפוף הבנייה ומיצוי הבינוי למגורים בעיר הקיימת על ידי עיבוי מגורים במרחב.

על פי הנתונים שהוצגו הצפיפות בחריש נמוכה. רוב הבניינים בחריש הם בני 9-6 קומות ומיעוטם הם בניינים בני 12 קומות. ברובע חריש דרום ששתוכניתו אושרה לפני כשנה ייבנו בניינים בני 18-12 קומות ובשטחים החדשים שטרם תוכננו, כמו חריש צפון, הצפיפות תוכפל בהתאם לשינוי שנחקק בתמ"א 35 ואושר בוועדת שרים במאי 2022.

תוכנית המתאר שמתייחסת לנושא הצפיפות בחריש הבנוייה מציעה בינוי קומות מגורים מעל מבני ציבור וניצול שטחים פרטיים כמו מגרשי חנייה לבינוי עירוני.

עוד מאזכרת התוכנית אפשרות לפיצול דירות ויצירת יחידות דיור, שיתנו מענה נוסף על מגוון אפשרויות המגורים בעיר.

כחלק ממהלך זה כוללת תוכנית המתאר גם התייחסות למתחם שכונת גמלא הוותיקה. על פי התכנון מהלך של התחדשות עירונית במתחם יכלול פינוי-בינוי במסגרתו יהרסו יחידות הדיור הקיימות והבינוי החדש יכלול תוספת משמעותית של מספר יחידות דיור בתא השטח הקיים, העלאת הצפיפות, תכנון חניות תת קרקעיות, תכנון שטחי מסחר ודגש על עירוב שימושים.

שינוי התנועה בשדרת דרך ארץ

תוכנית שאפתנית נוספת הנכללת בתוכנית המתאר המתגבשת היא חלוקת שדרת דרץ ארץ לשלושה חתכים שונים המתאפיינים באופי תעבורתי והליכתי שונים זה מזה.

השדרה שרוחבה 52 מטרים, כוללת כיום ארבעה נתיבי נסיעה וטיילת רחבה במרכזה המיועדת להפוך בעתיד לנתיב תחבורה ציבורית.

מתוך מטרה להפוך את השדרה רחבת הידיים למרחב שהייה תוסס ששם את האדם במרכז, מציע צוות התכנון לשנות באופן דרמטי את הנגישות התעבורתית בשדרה כך שבשני קצותיה תימשך התנועה המוכרת כיום של דרך דו מסלולית ודו נתיבית עם נתיב תחבורה ציבורית במרכזה, אך בחלקים הפנימיים יותר יצומצמו נתיבי הנסיעה של הרכב הפרטי עד כדי ביטול מוחלט של תנועת רכב פרטי במקטע המרכזי והפיכתו למדרחוב הכולל תחבורה ציבורית בלבד.

ראוי לציין כי לוח הזמנים ליישום תוכנית זו הוא ארוך טווח ולא יתרחש לפני הפיכתה של חריש לעיר בה ניתן להפעיל נת"צ – נתיב תחבורה ציבורית, קרי, עיר של 100 אלף תושבים.

לקריאה נוספת: תוכנית מתאר חדשה לחריש יוצאת לדרך

לקריאה נוספת: מרכז רפואי 'הלל יפה' נערך לצמיחת העיר חריש

מהו הפוטנציאל של הנכס שלך? האם תיסע לעבודה בתחבורה ציבורית? היכן תוכלי ליהנות מריאות ירוקות בעיר? מה תהיה רמת הצפיפות בשכונות החדשות בעיר וכיצד תיראה חריש בעוד 20 שנה? הכנת תוכנית המתאר החדשה של חריש החלה והתוצר הסופי עתיד להשפיע על חיי התושבים

3.5 מיליון שקלים להכנת תוכנית מתאר לעיר. צילום: דוברות עיריית חריש

בישיבת המליאה האחרונה עדכן ראש העיר כי בימים אלו עובדת העירייה על הכנת תוכנית מתאר חדשה לעיר חריש. עלותה הכוללת של תוכנית המתאר העתידית תסתכם בלמעלה מ-3.5 מיליון שקלים, ותשולם רובה ככולה, מתקציב משרד הבינוי והשיכון.

עוד צוין בישיבה כי תוכנית המתאר, אשר דורשת תהליכי תכנון ארוכים והליכי אישור מורכבים, תאושר בטרם תסיים את הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש את פעילותה, בדצמבר 2023.

שתי משמעויות נגזרות מלוח הזמנים הקצר במיוחד. האחד, הכנת התוכנית תתקדם בקצב מואץ ביותר, והאחר, תוכנית המתאר לא תכלול את חריש צפון, היות והשטח החדש אינו נמצא בתחום מנדט הפעולה של הוועדה המיוחדת, בהתאם להחלטת משרד הפנים, שהאריכה את פעילות הוועדה.

שרון פישמן, מהנדסת העיר חריש מסבירה מהי הדחיפות ומדוע חייבת חריש לאשר תוכנית מתאר חדשה בפרק זמן של שנה וחצי בלבד: "על מנת שוועדת הבנייה המקומית, שתקום ותחליף את הוועדה המיוחדת, תוכל לקבל הסמכה היא צריכה תוכנית מתאר מאושרת. אלה תוכניות שאישורן לוקח זמן רב, הן עוברות דרך הוועדה המחוזית והארצית. אם אנו רוצים שהוועדה המקומית תיתן שירות מיטבי לתושבים, חשוב שתהיה לנו תוכנית כוללנית עד אז".

האם הגיוני להכין תוכנית מתאר חדשה לעיר ולא לכלול בה את חריש צפון?

"על פי אותה ועדת פנים שאישרה את המשך עבודת הוועדה המיוחדת, חריש צפון אינה בתחום סמכותה של הוועדה המיוחדת לתו"ב. זו ההחלטה. אנחנו לא יכולים להחיל על שטח זה תוכנית מתאר אבל כן נבנה תוכניות אב שישרטטו את מפת הדרכים העתידית לשטח הזה מבחינה תחבורתית ומכל שאר הבחינות".

תוכנית לטווח הרחוק

הדר מידן, תושבת חריש ומתכננת ערים במקצועה מסבירה מהי תוכנית מתאר ומה חשיבותה לתושבי העיר.

"תוכנית מתאר תוכנית רחבה בראייה כוללת ולא ברמת המגרש הבודד. היא קובעת מתחמי תכנון, צירים ראשיים, פונקציות ברמה העירונית בלבד (לא שכונתית). זו לא תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה, זו תוכנית שלא יורדת לפרטים, אלא מגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון".

"זו תוכנית לטווח הרחוק, לעשרות שנים, אשר אמורה להתמודד עם סוגיות עתידיות כגון ציפוף עתידי, גמישות תכנונית למצבים משתנים, כך שבסוף כל תושב בחריש, או יזם או בעל עסק, ידעו פחות או יותר מה הפוטנציאל התכנוני של הנכס שלו".

מידן גם מסבירה את הקשר בין תוכנית מתאר לבין פעילותה החיונית של ועדת בנייה מקומית, זו שאמורה לקום בעוד שנה וחצי ולהעניק לתושבי העיר מענה כוללני בנושא.

"החשיבות של תוכנית מתאר כוללנית היא בהענקת סמכויות לוועדות המקומיות לקבל החלטות בעצמן, ויכולת להפעיל שיקול דעת על בסיס היכרות מקומית עם השטח, ולא שאנשי התכנון שיושבים במשרד הפנים בירושלים או בוועדה המחוזית בחיפה יקבלו את ההחלטות בשמם. לכן בעוד כשנתיים שהוועדה המיוחדת תסיים את תפקידה, במידה ותאושר תוכנית מתאר כוללנית, יהיו לוועדה המקומית שתחליף את הועדה המיוחדת, יותר סמכויות לפעול בתחום השיפוט של חריש בהיבט התכנוני, ובסופו של דבר זה משפיע ישירות על התושב. זה מקצר בירוקרטיה עתידית, וחברי הוועדה המקומית, שהם נבחרי העיר שהתושבים בעצמם בחרו, יוכלו לייצג באופן מיטבי יותר את האינטרסים של הציבור".

חריש מצטופפת

בשנת 2010 אושרה תוכנית מתאר ח/1 לעיר חריש שהתייחסה לשטחי שתי השכונות הראשונות בעיר בלבד. בשנת 2012 הופקדה תוכנית מתאר ח/2 ובשנת 2016 החלה העבודה על תוכנית מתאר ח/3 אולם עד היום היא טרם אושרה. גם העובדה שחריש היא עיר חדשה ומתוכננת ואינה בנויה טלאים טלאים כדוגמת ערים אחרות, מעלה את השאלה מדוע מחויבת חריש בהכנת תוכנית מתאר חדשה?

מידן מסבירה: "כיום כל תוכנית מתאר חדשה חייבת להיות כפופה לתמ"א 35 שינוי מס' 4. השינוי הנוגע לצפיפות מגורים, אושר בוועדת שרים ב-22 במאי 2022. אם למשל היום בחלק מהשכונות בחריש הצפיפות הממוצעת היא 9 יח"ד לדונם, לפי התיקון החדש נקבעה צפיפות של 16 יח"ד לדונם, כמעט פי 2. כך שבעצם צריך להתכונן לזה שכל בנייה עתידית בחריש (שטרם הופקדה או אושרה לגביה תוכנית), תהיה בצפיפות גבוהה הרבה יותר ממה שאנחנו מכירים, גם במספר יחידות הדיור וגם בקומות וגובה המבנים.

"זה לא משהו שהרשות המקומית באמת יכולה להילחם בו. לעירייה אין יכולת לצאת כנגד תוספת יח"ד שמוכתבת ע"י הממשלה. עם זאת, לתוכנית המתאר יש כוח לקבוע כמה שיותר אזורי תעסוקה וריאות ירוקות, ולצמצם אפשרות לעיבוי עתידי של אזורים בנויים במידה והרשות המקומית מחליטה שזה מה שטוב לה".

"לשמוע את הציבור"

אז מה טוב לרשות? לדברי פישמן תוכניות המתאר של חריש שאושרו עד היום חסרו מרכיב חיוני ומשמעותי, פידבק מהתושבים. "בכל תהליך של הכנת תוכנית מתאר יש שיתוף ציבור. מאוד חשוב למתכננים, כל אחד בתחומו, להבין מהמשתמשים את הצרכים שעולים מהשטח, החל מהנושא התחבורתי, שטחים ירוקים, שימור ומורשת. יש הרבה ענין בלשמוע את הציבור, זה הופך לחלק מחזון התוכנית".

מידן מסכימה: "לתפישתי הנושא העיקרי הוא החזון, הזהות והצביון העירוני שהתוכנית תגדיר. זה חשוב במיוחד לחריש כעיר חדשה שעדיין לא לגמרי גיבשה את האופי שלה. התוכנית תצטרך לקחת בחשבון מאפיינים כמו קהילה הטרוגנית רב קהילתית שחיה כאן, תפקוד מודרני עירוני משולב בעיר חדשה, הנחיות פרגמטיות לשילוב תחבורה ציבורית משמעותית כמו רכבת קלה וגם נושאים כמו ערכי טבע – נושא משמעותי מכיוון שחריש טובלת בשטחים פתוחים בעלי ערכיות נופית, הערכים האלה צריכים להיות משולבים באופי העירוני. הם צריכים לחיות יחד כחלק מהאופי של העיר כך שמצד אחד ישמרו לדורות הבאים ומצד שני יהיו נגישים כריאה ירוקה לתושבי העיר.

"תוכנית מתאר צריכה גם לקבוע עקרונות לחיזוק העצמאות הכלכלית שלה, לפיתוח עוגנים כלכליים, הוספת שטחי מסחר ותרבות, גם במרכז היישוב הקיים, וגם בשטחים העתידיים לפיתוח וזו נקודה מאד משמעותית בחריש".

איכות סביבת המגורים

"תוכנית המתאר לא בהכרח תשנה את חריש שאנחנו מכירים היום", מדגישה מידן "מכיוון שמדובר בעיר חדשה בנויה עם תב"עות חדשות ותוכניות מתאר בנות עשור בלבד. שטחים שאינם מתוכננים ושהם פנויים מבינוי מחריש הם מצומצמים יחסית. האפשרות לציפוף ועיבוי המגורים הקיימים היא מוגבלת מאד, מכיוון שהכל בנוי. כמובן שאין צפי לביצוע התחדשות עירונית בעשרות שנים הקרובות. למרות זאת, תוכנית המתאר כן יכולה להתמקד באיכות סביבת המגורים ולא רק במספרים הכמותיים של מספר יחידות הדיור, ובסוף זה מה שמשפיע על התושב".

פישמן מסכמת: "תהליך שיתוף הציבור הוא חלק מהכנת תוכנית המתאר לעיר. זה מהותי שתושבים יקחו חלק בתהליך וישפיעו על חזון העיר ועל עקרונות וערכים חשובים בתוכנית המתאר. אני חושבת שתוכנית כזו היא מסמך אסטרטגי חשוב להמשך פיתוח העיר, ואני מאוד אשמח שהציבור ייקח חלק בזה. בסופו של דבר, המרחב הציבורי משרת את התושבים. הליך הכנת תוכנית המתאר היא המקום להשפיע על חריש בעשרים ושלושים השנים הבאות". על פי התכנון תחל עיריית חריש בחודשים הקרובים לקיים מפגשי ציבור / שיתוף ציבור בנושא.

מושיק גולדשטיין, יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, ציין כי הוועדה בראשותו מתגייסת גם היא לאישור תוכנית המתאר של העיר חריש. "בכוונת הוועדה לקדם את אישור התוכנית ולצורך כך ירוכז מאמץ ובעת הצורך תכונס הוועדה מספר פעמים בחודש".