הכירו את 'שביל סובב חריש' שעובר בין שדות, יערות, מטעים, תלים עתיקים, ישובים כפריים ונופים מרהיבים. "מדובר במסלול מגוון מאוד ויפהפה, במיוחד עכשיו, עם כל הפריחות"

בשבוע שעבר סיים עמיקם הרפז, חובב הליכה מושבע ומחבר הספר "הולך טוב" למפות את לראשונה את שביל 'סובב חריש'. 15 קילומטרים שעוברים בין שדות, מטעי זיתים, יערות, תלים עתיקים, מאגרי מים, ישובים כפריים ונופים מרהיבים.

המסלול יפה בכל השנה, אך לקראת ט"ו בשבט, עם פריחת הכלניות, הרקפות והצבעונים הוא יפה שבעתיים – זה הזמן לצאת לטבע.

"מדובר במסלול מגוון מאוד ויפהפה", מעיד הרפז. לדבריו יש משקל רב: הרפז ייסד קבוצת הליכה, שכוללת עשרות חברים, שמטיילים יחד אחת לשבוע בחדרה, זיכרון יעקב, פרדס חנה, אור עקיבא, קיסריה וחריש כמובן.

הוא מכיר כל פינת חמד בסביבה הקרובה וההערכה שלו ליופיו של שביל חריש ניכרת. אגב, הוא לא היחיד. בתחילת החודש זכתה טיילת חריש, שעוצבה על ידי אב אדריכלים בפרס עיצוב אדריכלי הנוף.

המסלול אותו מיפה הרפז כולל חלקים שמתאימים למיטיבי לכת בלבד או לרוכבי אופניים. "המסלול אורכו 15 קילומטר. אני צועד מסלול כזה בארבע שעות לערך. רוב המשפחות יכולות לבחור לטייל רק בחלקים ממנו, לא חייבים את הכול בבת אחת. ישנם חלקים שהם עם דרגת קושי גבוהה שצריך להתאמץ בהם, אבל ילדים החל מגיל 9-10 יכולים לעשות את המסלול הזה בלי בעיות. מה שבטוח הוא שהמסלול הזה יכול למשוך אנשים מכל הארץ, לבוא ולהכיר את חריש. זה מסלול טיול קלאסי ויפהפה ממש, במיוחד עכשיו בפריחות ט"ו בשבט".

"לדעתי, המסלול הזה הוא נכס לחריש", הוא מוסיף. "אתם יכולים להציע לציבור לבוא ולטייל בעיר ובסביבתה או לרכוב. זה גם מעלה את קרנה של חריש וגם עשוי לתרום לכלכלה של העיר".

פריחות, היסטוריה ונקודות תצפית

הרפז מציין כי שביל סובב חריש מגוון מאד מבחינה נופית ואוצר בתוכו כמה פינות חן כמו טיילת היער, יער אלונים ועצי מחט, תצפית על נחל נרבתה המצוקי (קניון הנמרים) ואפילו קצת היסטוריה שבאה לידי ביטוי בהיכרות עם קו שביתת הנשק (הקו הירוק).

נקודת ההתחלה והסיום: קניון חריש בכניסה לעיר בין תחנת הדלק ותחנת הממסר של חברת החשמל.

WAZE: דור אלון חריש או בגוגל מפות: דור אלון חריש.

אורך המסלול: כ-15 קילומטרים.

משך טיול: 4 שעות למסלול כולו. ניתן לחלקו לשני מקטעים, מערבי ומזרחי, של 7.5 ק"מ כל אחד.

אופי השטח: הררי, חלקו הקטן עובר בשטח העיר.

מומלץ לצפות בסרטון ההדגמה של שביל סובב חריש  לפני היציאה לשטח כדי להתמצא בו.

בנוסף, השביל תועד באופן דיגיטלי באמצעות היישומון החינמי של חברת off-road הישראלית, המאפשר לנווט ולדעת בכל רגע נתון מהו המיקום המדויק של המשתמש בדומה ל-WAZE.

חפשו בישומון off-road את שביל סובב חריש

מקטע ראשון מערבי: מתחנת הדלק לנופים ירוקים

המקטע המערבי מתחיל בין תחנת הדלק ליד קניון חריש, ובין תחנת הממסר של חברת החשמל.

מהכיכר ברחוב גפן, ליד תחנת הדלק בקניון חריש יוצאים מערבה לכיוון תחנת הממסר של חברת החשמל בשביל, בינה ובין כביש 611. אחרי כ-200 מטרים השביל מתעקל בחדות שמאלה לכיוון דרום, תחילה במגמת עלייה ואח"כ יורד. הולכים בשביל זה, המקביל לכביש 6, כ-1,400 מטרים ובדרך נראה מימין שני מעברים תת קרקעיים מתחת לכביש 6.

מעט אחרי המעבר התת קרקעי השני מגיע השביל לקרבת טיילת היער של חריש, בתוכה עובר שביל מטופח הנמצא בתוך חורשה טבעית עם פינות ישיבה ומנגלים (מול רחוב אורן 7).

נכנסים לשביל טיילת היער, המתפתל בין העצים, כ-800 מטרים עד קצהו הדרומי. בקצה שביל הטיילת פונים ימינה לכיוון מערב ואחרי כ-50 מטרים פונים שמאלה לכיוון דרום, בשביל רחב המקביל לחומה האקוסטית של כביש 6. אחרי כ-200 מטרים השביל פונה בחדות שמאלה לכיוון דרום מזרח ומתחיל בירידה לכיוון הישוב מייסר ונחל נרבתה.

אחרי כ-300 מטרים נחצה את התוואי המיועד לכביש הכניסה לחריש (כביש 611) ונמשיך עוד כ-650 מטרים עד ערוץ נחל נרבתה, העובר ליד הישוב הערבי מייסר.

חוצים את הנחל ופונים שמאלה לכיוון מזרח וממשיכים בשולי הכפר כ-200 מטרים וחולפים על פני גשר נוסף מעל נחל נרבתה.

מהצומת הסמוך לגשר השני ממשיכים מזרחה כ-900 מטרים עד שמגיעים למאגר מי קולחין (מאגר מצר). בצומת, לפני המאגר פונים ימינה ומיד אח"כ שמאלה וממשיכים לאורך הגדר הדרומית של המאגר כחצי קילומטר. כאשר מגיעים לקצה המזרחי של המאגר נראה מכלאת פרות ובצומת המכלאה נפנה ימינה ונלך בדרך הראשית המתפתלת, תחילה שמאלה ואח"כ ימינה וכעבור כ-600 מטרים מגיעים למסעף דרכים.

מסעף זה נמצא על קו שביתת הנשק משנת 1949 המוכר כקו הירוק. במסעף פונים שמאלה וממשיכים בשביל 4X4 ששימש בעבר כנראה כדרך פטרולים ולראייה, אחרי כ-200 מטרים נראה לימיננו את אחת מאבני הגבול שסימנו את הקו הירוק (בצילום).

נמשיך בדרך העוברת בקו גובה של גבעה ואח"כ משתפלת כלפי מטה ובירידה נראה את חומת ההפרדה בין ישראל והרשות הפלסטינית. למרגלות הגבעה נפנה שמאלה לכיוון צפון מערב ונמשיך כ-450 מטרים לאורך כרם זיתים גדול מאד. נגיע למסעף דרכים ונפנה בו ימינה לכיוון צפון. אחרי כ-180 מטרים נגיע לצומת דרכים בתוך כרם הזיתים, נפנה שמאלה לכיוון מערב ונלך כ-200 מטרים עד שנגיע למסעף דרכים הגובל בערוץ נחל נרבתה. במסעף נפנה שמאלה ומיד אח"כ ימינה, נחצה את ערוץ הנחל דרך פינת החרוב (פינת הישיבה) ונעלה ימינה על דרך הפונה לכיוון צפון.

אחרי כ-600 מטרים נגיע לשכונת בצוותא של חריש, נפנה שמאלה, נעבור שער אדום ונעלה על דרך סלולה החוצצת בין השכונה ובין ערוץ נחל נרבתה. (סוף מקטע ראשון).

מקטע שני מזרחי: משקיפים על מצפה אילן

המקטע מתחיל/ממשיך בדרך החוצצת בין שכונת בצוותא ומקבילה לרחוב רעות ומסתיים בקניון חריש. יוצאים מהדרך הסלולה המקיפה את שכונת בצוותא ממזרח לכיוון צפון. אחרי כחצי קילומטר הדרך מסתיימת במדרכה הגובלת ברחוב רעות. ממשיכים על המדרכה, חולפים על כביש 611 לכיוון מצפה אילן וממשיכים עד הכיכר של שדרות דרך ארץ, שם פונים ימינה לכיוון צפון וממשיכים בשדרות דרך ארץ עד הכיכר עם רחוב קידמה.

ממשיכים עם הדרך לכיוון צפון ואחרי כ-300 מטרים מגיעים לצומת דרכים ובוחרים בדרך הפונה ימינה לכיוון מזרח.

דרך זו מקבילה לדרך הראשית בה הלכנו וחוברת אליה מחדש אחרי כ-600 מטרים. יתרונה של הדרך שהיא משקיפה על ערוץ נחל נרבתה והישוב מצפה אילן. לאחר שחברנו מחדש לדרך הראשית, ממשיכים בה עוד כ-450 מטרים עד שמגיעים לצומת הנמצא למרגלות גבעת בריכות המים.

בצומת פונים שמאלה לכיוון צפון וממשיכים בדרך הראשית (שיש בה תשתית של קווי מים) כ-850 מטרים עד שהיא מתעקלת בחדות שמאלה לכיוון מערב.

מהדרך ניתן לצפות על הישוב אום אל קוטוף (בצילום) וכאשר היא מתעקלת ניתן לצפות על מחצבת ורד. לאחר הפנייה שמאלה ממשיכים עם הדרך עוד כחצי קילומטר עד שמגיעים לצומת הכניסה לישוב אום אל קוטוף הנמצא למרגלות גבעת חרבת עבאס, המזוהה בשלט של קרן הקיימת לישראל. כאן ניתן לפצל את המשך השביל להולכי רגל ורוכבי אופניים.

לרוכבי אופניים: בנקודה זו ממשיכה הדרך בשביל צר העולה לפסגת הגבעה שאינו מתאים לרכיבת אופניים. לכן, מומלץ לרוכבי אופניים לפנות בצומת ימינה ולהמשיך למרגלות גבעת חרבת עבאס, מעל מחצבת ורד, כקילומטר וחצי עד לצומת דרכים שלידה נמצא מתקן של אנטנה סלולרית.

בצומת פונים שמאלה לכיוון דרום וממשיכים במגמת עלייה לגבעה כ-270 מטרים עד למסעף דרכים ובוחרים בדרך הפונה ימינה לכיוון מערב. אזור זה של הגבעה מתאפיין באלוני תבור בני מאות בשנים בעלי נוכחות מרשימה מבחינת הגודל. ממשיכים בשביל כ-600 מטרים עד המסעף ובוחרים את השביל הימני לכיוון מערב ואחרי כ-180 מטרים מגיעים למסעף דרכים (לידו נמצא עמוד חשמל עם שנאי) וחוברים לשביל רחב המקיף את הגבעה ומקביל לכביש מספר 6. אחרי רכיבה של כחצי קילומטר מגיעים למעבר תת קרקעי תחת כביש 611 שלידו נמצא שלט של קק"ל (בצילום – רוכבים ליד המעבר ושלט קק"ל). חוצים את המעבר התת קרקעי ומסיימים.

לניווט במסלול סובב חריש קטע מחצבת ורד חפשו ביישומון off-road סובב חריש, קטע מחצבת ורד לאופניים.

להולכי רגל: ליד השלט מתחיל שביל צר העולה לגבעה ומסומן בצבע אדום (בצילום). מתחילים ללכת בשביל הצר שמגיע אחרי כ-200 מטרים לשלט המורה את הכיוון לאלונים הגדולים ולאום אל קוטוף. ליד שלט זה פוגשים את הסימון הכחול של שביל קק"ל המוליך את המטיילים כלפי מעלה לכיוון מגדל צופי האש. יש לעקוב אחרי הסימונים של השביל הכחול ואחרי מגדל צופי האש השביל מתחיל במגמת ירידה לעברה המערבי של הגבעה.

כאשר סימני השביל הכחול מסתיימים מגיעים לקרבת כביש 611 ולמעבר תת קרקעי הנמצא ליד שלט גדול של חרבת עבאס. עוברים את המעבר התת קרקעי ומסיימים ליד תחנת הדלק. (סוף קטע שני וסוף מסלול).

לקריאה נוספת: טיולים בחריש ובסביבה

בין הבניינים והכבישים מסתתרות להן גם פינות חמד ברחבי העיר, שעוזרות לנו לשכוח מטרדות היומיום ולזכות ברגעי שלווה ושקט. תושבי חריש משתפים בפינות האהובות עליהן בעיר, במיוחד בתקופת האביב

מחוברים לטבע

דניאל ורותם שרון מתגוררים יחד עם 5 ילדיהם במדורגים באבני חן, כבר שמונה שנים. דניאל הוא מנהל ייצור בעסק משפחתי וצלם.

"אני אוהב טבע ומחובר אליו מאוד, בפרט לסביבה של חריש. מתוך המון נקודות מרהיבות שיש לעיר ולסביבה הקרובה להציע  אני מחובר לנוף ממרפסת ביתי ומטייל קבוע בהר מולי, ביער עירון, בו ממוקם מגדל התצפית של קק"ל, שמשקיף על הסביבה ועל מחצבת ורד. יש שם המון מרחב ונקודות תצפית מדהימות על חריש, ובתקופה זו הכול פורח ויפהפה".

שדות, מאגר מים ואושר

מיכל מור מתגוררת עם ילדיה בשכונת בצוותא ויש לה וותק של שמונה שנים בעיר. מיכל, היא מגשרת משפחה וגירושין, יועצת זוגית ומתאמת הורית.

"הנוף האהוב עלי, שלצערי יהפוך בשנים הקרובות לשכונת חריש-דרום, הוא הנוף שנשקף מולי ממרפסת ביתי בשכונת בצוותא. הפינה האהובה עלי היא השדות עם מאגר המים, שמזכירים לי את שדות עמק יזרעאל, ממנו עברנו לחריש. אני יוצאת מדי יום עם הכלבים לטיול בשדות, ומתמלאת באושר ושקט".

פינה חמה בלב

הרב דוד כהן, שליח חב"ד בעיר, מתגורר בחריש עם משפחתו כבר שמונה שנים.

"אני מאוד אוהב את פארק דימרי, גינת המשחקים ברחוב טורקיז, שנקראת כיום גינת דולב. זו אחת מהגינות הראשונות בעיר, ובהתחלה, כשחריש עוד היתה קטנה והיתה בה אחווה ורעות בין חילונים, דתיים וחרדים, כל המפגשים התנקזו לפארק הקטן והאינטימי הזה. נפגשנו פה וחלמנו איך תיראה חריש כשתהיה גדולה, היו במפגשים האלה אווירה מדהימה. אנחנו גרים קרוב ברחוב רובין ובכל פעם שאני דרך הגינה, אני נזכר בהתחלה ויש לי פינה חמה בלב עבור המקום הזה".

"כשהכול היה יער"

עדי שיפמן, מתכנת ומעצבת פנים, מתגוררת עם עמוס ושלושת ילדיהם בחריש בשכונת החורש.

"המקום שאני אוהבת הוא היער בשכונת החורש. אני גרה ברחוב האורן כבר 5.5 שנים.  רכשנו את הזכויות לבית בחריש כשהכול עוד היה יער. כיף לנו לצאת עם הילדים לטיילת היער ולהנות מהטבע שמקיף אותנו".

זהות עירונית, גאווה מקומית

רועי זך, תושב שכונת מעו"ף מזה ארבע שנים. רועי הוא מנהל מכירות ופיתוח עסקי ב״מכון אברהמסון״ ומנהל את מכבי ״רימקס״ חריש.

"החיבור בין אורח חיים בריא והימנעות מעישון, סוכר והתמכרויות הוא מכנה משותף בין העיסוק היומיומי שלי לפעילות והחזון של אגודת הספורט מכבי חריש. אחד המקומות האהובים עלי בעיר הוא אולם הספורט בבית הספר רונה רמון, בו מתקיימים משחקי הבית של קבוצת כדורסל בוגרים מכבי ״רימקס״ חריש, שתשחק בשנים הקרובות גם בליגה בכירה יותר. עבורי הקבוצה והאולם הם חלק מהזהות העירונית והגאווה המקומית".

געיית פרות, יללת תנים

גילה אשל קלאר מתגוררת ארבע שנים בחריש ברחוב רעות בשכונת בצוותא. גילה היא מאמנת, יועצת זוגית ומגשרת.

"חריש היא עיר יפהפיה, טבולה בצמחייה וירק, יער וחורש טבעי, מול גינות ופינות מתוכננות. את הגינה שהיתה לי בקדימה, מקום מגורי הקודם,  מחליף נוף מדהים וצבע ירוק עז שניבט אלי עם הכניסה לבית. הגבעות הללו אהובות עלי במיוחד. לפרקים מהלכות בהן פרות. ניתן לשמוע את געייתן ואת קול יללות התנים בלילות.

למקום מובילה דרך כורכר היורדת מטה. זהו מסלול הליכה מקסים, המוביל לנחל נרבתה, ממנו אפשר לעלות לצידו השני, המיוער יותר, ובו פינות חמד רבות".

בראש שקט

רפאל רזילוב, מתגורר בשכונת אבני חן כבר 7 שנים והוא בעל חנות הפרחים גליתא, בדרך ארץ.

"יש לנו שלושה ילדים קטנים ואנחנו מאוד אוהבים את גינת המשחקים שנמצאת מול המרכז המסחרי של שפיר, בשכונת בצוותא. יש בה המון מתקנים מיוחדים, לא רק נדנדות רגילות, ולכן זו הגינה הכי מעניינת לילדים בחריש. הם גם בטוחים שם, הגינה מגודרת והם לא יכולים לרוץ לכביש, אז אני בראש שקט כשאנחנו מבלים שם".

להתמלא בהשראה במרפסת

שושי מרגולין תושבת שכונת הפרחים, מתגוררת בחריש כ-4 שנים. שושי היא מייסדת שותפה ומנהלת בעמותת "קולקטיב לבוא בטוב" להעצמת אנשים עם מוגבלות.

"אני מאמינה שחיים עם משמעות אפשריים לכולם. בחרתי את המרפסת והנוף שנשקף ממנה, כפינת החמד האהובה עלי בעיר. אני מוצאת שכשאני יושבת בה אני מתמלאת בהשראה, שלווה ושקט".

לקריאה נוספת: טבע עירוני: טיילת חריש מביאה את הטבע עד אליכם

חריש סובלת מהיעדר איזור תעסוקה ומתחבורה שאינה נגישה דיה אך בורכה ביערות ושטחים פתוחים, המצויים במרחק פסיעה משכונות העיר השונות. תוכניות הפיתוח להרחבת העיר מאיימות על משאב הטבע הייחודי. "זה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה"

בשבוע האחרון אירעו שני אירועים שממחישים היטב את המתח המובנה בחריש בין המשך פיתוח ובינוי לשמירה על ערכי הטבע. מחד, התקיים ערב שיתוף ציבור של תושבים המתנגדים לסלילת כביש 611 הכרוכה בכריתה מסיבית של אלפי עצים ביער חריש. מאידך, עיריית חריש ונציגי קק"ל חתמו על אמנה להגדרת אזור ביער עירון כ"יער קהילתי" לטובת הציבור.

הניגוד החד בין שמירה על הטבע ועבודות הפיתוח וכריתת העצים שגורמות "לנזק בלתי הפיך", "פצע עצום בנוף", כך לדברי חברי התארגנות התושבים "מצילים את החורש במעשים" – אינו חדש בעיר שנבנתה מתחילתה בלב ליבו של היער. עוד טרם הוקמה חריש נולד מאבק של פעילי סביבה שהתנגדו למהלך וביקשו לשמור על החי והצומח באזור.

נראה כי גם הפעם, מרחב הפעולה האפשרי של הקבוצה, המורכבת ברובה מתושבי שכונת החורש שהכביש החדש צפוי לחלוף דרומית אליה, לא גדול. תוכנית כביש 611 במקטע שיחבר את העיר עם כביש 574 אושרה זה מכבר, תוקצבה ונמצאת כבר בשלב מכרז קבלני לביצוע. על פניו נראה כי היכולת להשפיע בשלב זה על שינוי התוכנית היא נמוכה מאוד. העבודות בשטח החלו ולאחרונה נכרתו כ-1,500 עצים ביער חריש.

"ועדות התכנון לא סופרות את התושבים"

ראוי לציין שמאבק הקבוצה לא זכה לתהודה גדולה בעיר. רבים בחריש מודעים לתוכניות הבינוי והפיתוח הקיימות, מבינים את הצורך בצמיחת העיר ובהתרחבותה העתידית, מצדיקים מהלכים אלו או אדישים לעתידו של היער הצמוד לעיר.

מעוז לואנץ, פעיל סביבה מקומי, סבור שתושבי העיר ומקבלי ההחלטות אינם מעריכים מספיק את תרומתו של היער לחיי התושבים ולעובדה ש"היער הוא אוצר", לפני קבלת החלטות תכנוניות.

"מניסיוני, ועדות התכנון לא סופרות את התושבים. העיר הזו נבנתה מבלי לשאול אף תושב מה לעשות כאן. מה שהתושבים יכולים לעשות הוא לצאת ליער ולהפגין נוכחות ביער. זה מה שבעיני יכול להשפיע על מקבלי ההחלטות".

הפגנת הנוכחות ביערות הסובבים את חריש, עליה מדבר לואנץ, מקבלת בשנתיים האחרונות תהודה. טיולי משפחות, מפגשי קהילה ופעילויות יער הם חלק בלתי נפרד מהתרבות המתפתחת בעיר, אך היא עדיין מנת חלקם של מתי מעט.

טבע במרחק נגיעה

הדברים של מעוז מקבלים רוח גבית מארז ארד, רכז שמירת טבע במחוז חיפה מטעם החברה להגנת הטבע ונציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית חיפה. ארד מסכים גם כי אחד הערכים החשובים ביותר שיש לחריש להציע לתושביה, שסובלים מהיעדר נגישות למרכז וממחסור בתעסוקה, הוא הטבע הסובב את העיר.

"אחת המעלות הגדולות של חריש היא הטבע במרחק מטר מחוץ לשטח הבנוי", מציין ארד. "במרחק פסע מהשטח הבנוי של חריש ניתן להרחיק עמוק אל תוך הטבע.

"בצפון יער עירון, ממזרח נחל נרבתא והגבעות, בדרום שטחים חקלאיים ותל זאבים וממערב, במעבר נוח מתחת לכביש 6 ניתן להגיע לשטחים פתוחים יפים. זה דבר נכון לשמור עליו וטוב שהקהילה המקומית בחריש רואה את החשיבות בשמירה על השטחים הללו".

חריש מתרחבת

ארד מודע לעובדה כי העתיד צופן איומים נוספים על השטחים הפתוחים המקיפים את חריש וכי המתח המובנה בין הצורך בהמשך פיתוח חריש עבור פתרונות דיור תעסוקה ותשתיות תחבורתיים, לבין השמירה על הטבע, השטחים הפתוחים ושאיפת התושבים לאיכות חיים נטולת רעש וזיהום אוויר ימשיך וילווה את חריש גם בשנים הבאות.

שאיפות להגדלת חריש לעיר בת מאה אלף תושבים כבר כבר קיבלו ביטוי בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה. בדצמבר 2021 קיבלה חריש 2,400 דונמים נוספים של שטחים המיועדים לפיתוח. תוכניות להרחבת חריש צפונה ומערבה כבר נחשפו בשנה החולפת. הנהגת העיר מעוניינת לקדם בשטחים שנוספו לעיר שטחי תעסוקה ומסחר החיוניים להכנסות העיר. משרד הבינוי והשיכון מייעד את השטחים לבינוי מסיבי של יח"ד.

רשות מקרקעי ישראל כבר פרסמה תוכנית ראשונית לבניית 10,000 יחידות דיור בצפון מזרח העיר, ותוכנית נוספת, "מערב חריש", לבניית 8,000 יחידות דיור מערבית לחריש ולכביש 6 ודרומית לקיבוץ ברקאי. תוכניות אלה יקודמו בעתיד וישפיעו על איכות החיים של תושבי העיר.

80 אלף תושבים במסגרת הקיימת

"האזורים מצפון וממערב לעיר עומדים תחת איומים ברמה כזו או אחרת שאמנם עדיין לא הגיעו לכדי לדיון בוועדות התכנון אך בהחלט מצויים בשיחות ובתוכניות מקדימות", מציין ארד.

לתפישתו, ניתן לממש את יעדי המשך גדילת האוכלוסיה של חריש בתוך תחומי התוכניות המאושרות הקיימות של העיר ומבלי להמשיך להתפשט צעד נוסף אל עבר היערות המקיפים אותה, או לכל הפחות, לעשות זאת באמצעות התרחבות צנועה בלבד.

"חריש תגיע לכ-65 אלף תושבים על בסיס התוכניות המאושרות. מדובר בגודל מכובד לעיר במרחב שבין עפולה לחדרה. חריש נבנתה באופן קומפקטי אך בצפיפות מאוד נמוכה ויש להמשיך ולהתבסס במסגרת הקיימת, להגביר את הצפיפות ולפתח את אזורי התעסוקה המתוכננים בעיר ובחריש דרום.

"בראייתי ניתן להגיע ל-80 אלף תושבים בגבולות הגזרה הקיימים. עבור עוד 20 אלף תושבים להשגת היעד של מאה אלף תושבים, נשב כולנו ונחפש פתרונות גם לזה. כך או אחרת, אין סיבה לצאת למרחב הפתוח והרחוק בשביל לבסס את חריש כיישוב חזק ובריא המעניק שירותים לתושביו בצורה מלאה".

בעד הרכבת, נגד מיקום בית החולים המיועד

ארד קורא לארגונים הסביבתיים והתושבים לפקוח עין ולעקוב אחר תוכניות חדשות אך באותה נשימה מדגיש כי אין בשלב זה כל איום ממשי ומיידי על הטבע הסובב את חריש.

"כביש 611 אושר. אנחנו התנגדנו לתוכנית אך היא אושרה בסופו של דבר, כמובן שנשמח אם הוא ירד. טוב שהציבור בעיר ממשיך להתנגד אליו ולנסות לראות מה ניתן לעשות בנושא – הרי היו בעבר תוכניות שאושרו ונגנזו. אני מדגיש שאני אומר זאת כשאני מודע כמובן לעובדה שחריש מתמודדת עם בעיות תחבורה נוראיות שדורשות פתרון ואין בה מענה מספק של תחבורה ציבורית".

"בבחינת חלופת הרכבת החדשה שהוצגה לאחרונה בהחלט הבענו תמיכה, היות והתוואי המוצע מוצמד לזה של כביש 6 ובכך ישנה פגיעה פחותה במשאבי הטבע. אנו טוענים שנים ארוכות שרכבת וכביש צריכים לחלוף זה לצד זה".

בהסתכלות רחבה על מפת האיומים הסביבתים מציין ארד: "מנדט הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש, שהוארך וצפוי להסתיים בעוד כשנה מתיר לה לפעול ולאשר תוכניות רק במסגרת גבולות התכנון הקיימים, כך שנכון לרגע זה היא לא מחוללת איומים כלשהם.

"השטח היחיד שמצוי במחלוקת מבחינתנו הוא אותו "מסדרון" שנמצא צפון מזרחית לשכונת מעו"ף. כרגע מדובר בשטח פתוח ועל פי תוכנית המתאר החדשה ישנה כוונה לפתח אותו ולהקים בו מרכז רפואי. אנחנו חושבים שלא צריך לפתח את האזור הזה אלא למצוא פתרונות במסגרת התוכניות הקיימות.

"אנחנו שומרים על עירנות כל הזמן היות ואנחנו יודעים שהגוף היוזם המרכזי של חריש הוא משרד הבינוי והשיכון, שמעוניין להרחיב את שטחי חריש צפונה או מזרחה, שאיפות שכרגע אין להן תוכניות סדורות המקודמות במישור הזה", מדגיש ארד ומוסיף: "אציין כי ישנה בימים אלו תוכנית לריסון נחל חדרה ומניעת סכנת הצפה באמצעות יצירת שטחי איגום והאטת זרימות מזרחית לחריש. התוכנית הזו לתפישתנו היא בעלת פוטנציאל לנזק סביבתי ופגיעה בעצים נדירים. הצפות מים מכוונות בסביבתם עלולה לחסל אותם. אנחנו עוקבים אחרי התוכנית הזו".

לטייל ביער בביטחון

כאמור, בשורה חיובית הגיעה לאחרונה מכיוון יער עירון התוחם את העיר מצפון, לאחר החתימה של עיריית חריש ונציגי קק"ל על אמנה להגדרת אזור מסוים ביער שבפאתי חריש כ"יער קהילתי" שיתקיימו בו פעילויות קהילתיות, אירועי תרבות ועוד.

"יער עירון נכלל ברשימת האזורים המוגנים על ידי תוכנית בהתהוות של שימור מסדרונות אקולוגיים וזה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה", מציין ארד.

לואנץ סובר שמה שהוביל להכרזה על יער קהילתי הוא הפעילות של התושבים בשטח. "בגלל שאנחנו התושבים לא מוזמנים לצומתי קבלת ההחלטות עלינו לנסות ולהשפיע מלמטה", הוא מדגיש.

לואנץ פועל לאחרונה לחבר את תנועות הנוער, בתי הספר וגני הילדים לבקר ולטייל ביער כדי להעלות את את המודעות ולחזק את החיבור של תושבי העיר ליער. אחד החסמים המשמעותיים לדעתו, אותו הוא פועל להסיר, הוא החשש הביטחוני מלטייל ביער הגובל עם הכפר אום אל קוטוף. לשם כך הוא פועל בשיתוף פעולה עם תושבי הכפר, לחיזוק הזיקה הסביבתית ליער והדאגה המשותפת לו. "היער שאני מכיר הוא יער מאוד בטוח ואני מזמין את כולם לבקר בו", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: קק"ל הכשירה מסלול טיול חדש ביערות סובב חריש

היום התקיים סיור מודרך ראשון במסלול שביל יער עירון – חירבת עבאס, מסלול טיול חדש שהכשירה קרן קיימת לישראל לטובת תושבי העיר. "הצורך של האוכלוסייה המקומית לתור ביערות הקרובים לעיר, עומד כעת בראש מעייניה של קק"ל"

בחודש הבא יתקיים אירוע ההשקה הרשמי של "שביל עירון – חורש טבעי לשימור" – שביל הליכה שסימנה קרן קיימת לישראל (קק"ל) עבור תושבי חריש והסביבה. אבל רבים מתושבי חריש, יצאו כבר היום (שלישי) בחול המועד פסח, לסיור מודרך ראשון בשביל החדש שקק"ל סימנה והכשירה בשיתוף עם הוועדה לשבילי ישראל.

יער עירון הוא יער עתיק, משופע במיני בעלי חיים וצומח, חלקם נדירים, אולם הוא לא הפך ליעד תיירותי. לראשונה, סומן בו שביל הליכה מוסדר לנוחות המשתמשים. עדי נוי, מנהלת מחלקת תכנון בקק"ל מרחב מרכז מסבירה את השינוי: "חריש מוקפת ביערות מהממים. רובם לא שימשו במהלך כל השנים לכניסת קהל. אנו מרגישים שיש ציבור הולך וגדל שמתעניין ביער עירון ורוצה לבקר בו, והוא לא רק מחריש, אלא גם מיישובי הסביבה, מערערה, כפר קרע, פרדס חנה וישובים נוספים. אנשים מחפשים לצאת ולטייל ביער וחשוב לנו להנגיש להם את היערות.

"הקמת העיר חריש שימשה כקטליזטור גדול בשינוי שמתבצע כעת וכולל סימון סינגלים לרכיבה וסימון שבילי הליכה על ידי קק"ל. הצורך של האוכלוסייה המקומית לתור ביערות הקרובים לעיר, יחד עם האיכויות של היער עומדים כעת בראש מעייניה של קק"ל".

חירבת עבאס: מסלול למיטיבי לכת

מאות אלפי שקלים הושקעו בסימון שביל יער עירון – חירבת עבאס, שאורכו כ-5.5 קילומטרים והוא מותאם למיטיבי לכת.

נוי מציינת כי הכניסה לשביל מתאפשרת משלוש מבואות:

• מאחורי קניון מור בכניסה לעיר (דרך שביל העפר בחניון תחנת החשמל)
• מכיוון אום אל קוטוף
• מכיוון מחצבת ורד

“השביל מחבר בין שלוש כניסות של היער, כניסה מכיוון חריש, כניסה מאום אל קוטוף וכיוון מחצבת ורד. השבילים תוכננו על ידי מחלקת תכנון של קק”ל וסומנו על ידי הוועדה לסימון שבילים. בקרוב יתקיים אירוע פתיחה ונחנוך את השבילים ביחד עם עיריית חריש, מועצה אזורית מנשה והנהגת אום אל קוטוף". השביל מותאם למשפחות ומיטיבי לכת ואינו מונגש בשלב זה לעגלות. זמן הליכה משוער לסיום המסלול הרגלי נע בין שעתיים-לשלוש. "בעתיד מתוכננת הנגשה של חלק מהשביל, אך זה לא יקרה השנה", מפרטת נוי.

עוד היא מדגישה כי ביערות סובבי חריש לא יוכשרו אזורים לפיקניקים או הדלקת אש, אך מזכירה כי בסמוך לכניסה מכיוון מחצבת ורד, קיים אזור ייעודי לפיקניקים (בוויז: יער עירון) עם ספסלים ושולחנות, והוא צפוי לעבור מתיחת פנים ושדרוג בשנים הקרובות.

האלונים העתיקים של חירבת עבאס

קסמו של יער עירון וחירבת עבאס (מוכרת גם בשם חירבת אל חאפור) מתגלים למבקרים כמעט מייד, במיוחד הביקור בחלקת האלונים העתיקים. "ביער מתקיימים, לזה לצד זה אלון התבור, אלון מצוי ואלון התולע. זוהי תופעה נדירה למדי בישראל וכאן היא זוכה ל"שיא גינס" ממש – הנקודה הדרומית ביותר בעולם ששלושת מיני האלון האלה צומחים יחד", נכתב באתר קק"ל.

עוד מצוין כי אלוני התבור העתיקים בחירבת עבאס העניקו מחסה לנודדים בדרכים וזכו לכינוי שג'ראת אל-פקיר (עצי האביונים הקדושים). בעצים אלה נקשרו אמונות בדבר סגולות מרפא שבהם ניחנו, כנגד מחלות חשוכות מרפא. הסבר לשרידתם של האלונים בחירבת עבאס נעוץ בקדושתם. על פי האמונה העממית של תושבי האזור, אלוני התבור הם מקום שכן לשדים מסוכנים מאוד, "ואוי לו לפוגע בעצים אלה"… אמונה זו עזרה לאלוני התבור במשך מאות שנים להישאר במלוא תפארתם ביער, ללא פגע.

מבואת כניסה לתל זאבים והיער מדרום לחריש

סימון השביל ביער עירון-חירבת עבאס הוא חלק מתוכנית גדולה יותר. קק"ל מתכננת להשקיע תקציבים נוספים בסימון השבילים באזור והנגשתם למבקרים.

לקראת סוף השנה יכנס לביצוע שביל אופניים סובב מחצבה – סינגל שיותאם לרמת רכיבה קלה לכל המשפחה "סינגל לא קשה מדי, לא תלול מדי ויפה במיוחד", מפרטת נוי. שביל זה יצטרף למערך שבילי הרכיבה שקק"ל כבר החלה לסמן באזור.

300 אלף שקלים נוספים יושקעו בסימון מסלול הליכה בתל זאבים. "הכניסה לשביל תהיה מרחוב יקינטון בשכונת הפרחים", מסבירה נוי ומפרטת לגבי תוכנית להכשרת כניסה לתל זאבים ממנה יצאו שבילים קיימים שיוכשרו בעתיד להליכה.

"המטרה שלנו היא להכשיר מבואת כניסה מסודרת, שלא יכנסו ליער כלי רכב מוטוריים רק רכבי כיבוי ושירות. השבילים קיימים בתל זאבים אבל העבודה שלנו היא לבדוק אותם, לסמן את השטח ולוודא שאין מפגעי בטיחות. זו אולי נראית עבודה פשוטה, אבל מדובר בעבודה מורכבת ואחראית".

משאב יקר לחריש

חבר המועצה, גיל פישר, מברך על סימון השביל וצופה לבאות. הוא רואה ביערות הסובבים את חריש, משאב טבע חשוב לעיר. "הצעתי לקק"ל לעשות משהו יותר גדול בשיתוף של היער, פרויקט כמו פארק הגשרים התלויים בנשר.

"המטרה היא ליצור ביער אבן שואבת שתמשוך מטיילים מרחבי הארץ". פישר רואה בעיני רוחו את יערות עירון כחלק ממיתוג העיר חריש. " אני חושב שמיתוג הוא חשוב לעיר ואם יש אפשרות לנצל את המשאב שנמצא בכל היקף חריש – את היער – אז למה לא לעשות את זה?

"אני רוצה שאנשים שמחפשים לעבור לגור בחריש ומחפשים דירה, ידעו גם על היער שמקיף את העיר. זו דרך קלה יחסית ליצור לחריש שם טוב".

פישר גם מעוניין להעלות את המודעות ליער בקרב התושבים הקיימים: "אני לא יודע כמה מתוך ה-36 אלף תושבים מכירים את היער. חלקם הכירו את היער בתקופת הסגרים והקורונה, אבל חשוב שרבים נוספים מקרב התושבים ילמדו ליהנות מהמשאב היקר הזה, שנמצא מתחת לאף שלנו מכל הצדדים, וישמרו עליו".

לקריאה נוספת: קרן קיימת לישראל מפתחת “סינגלים” ושבילי הליכה חדשים במרחב הסובב את חריש

כיצד ניתן לשמור על יער עירון מפני תכנית ההתרחבות העתידית? קרן קיימת לישראל ארגנה בחול המועד סוכות את אירוע 'עושים שלום למען הסביבה ביער חריש' במסגרתו למדו המבקרים על היער, החי והצומח והאיומים הניצבים בפתח. "חשוב לנו לחבר את האנשים והילדים ליער, למשאב המדהים הזה שנמצא כאן"

צילומים: לידור שקד, אליאור דנינו, עמותת חריש חופשית

קרן קיימת לישראל קיימה הבוקר (רביעי) פעילות לכל המשפחה ביער עירון שמצפון לעיר. האירוע 'עושים שלום למען הסביבה ביער חריש', שנערך ביוזמת הפעילים רועי זך ומעוז לואנץ,  כלל סיור משפחות ביער, בהדרכתם של פעילי קק"ל, עמדה מוזיקלית, מעגל מתופפים וסדנת יצירה בטבע שארגנה עמותת 'חריש חופשית'.

למעלה מ-100 הורים וילדים השתתפו בפעילות שמשכה אליה מבקרים מן העיר וגם מחוצה לה. מלבד הרצון לייצר עבור המבקרים חוויה משפחתית והנאה מטיול נעים בחיק הטבע, ביקשו המארגנים לבטא את דאגתם הרבה ולעורר את עניין הציבור בתהליכים תכנוניים ובסוגיית איומי הבנייה המרחפים מעל המרחב הירוק הגובל בחריש מצפון. מדובר בהמשך ישיר לפעילות דומה שהתקיימה בחג הפסח האחרון.

בנייה או שטחים ירוקים?

תכניות ההתרחבות העתידיות של העיר חריש והגדלת תחום שיפוטה מעוררים דאגה רבה בקרב קק"ל, החברה להגנת הטבע וארגוני סביבה נוספים. אלה מציגים את החשש מפגיעה בריאות הירוקות של האזור ופגיעה במסדרון האקולוגי המשמעותי לעולם החי והצומח המקומי.

"חשוב לנו לחבר את האנשים והילדים ליער, למשאב המדהים הזה שנמצא כאן. הרחבת הגבולות של העיר וכעת הארכתה הצפויה של כהונת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה נתפשים בעיני כהחלטה מדאיגה מאוד", מסביר מעוז לואנץ, מפעילי הסביבה בעיר, המתנגד להרחבת הבנייה של חריש על חשבון השטחים הירוקים.

"למשרד השיכון תכניות גדולות להפוך את חריש לעיר עם למעלה מ-100 אלף תושבים והוא שואף לבנות כמה שיותר יחידות יותר מהר ככל הניתן. את הבתים האלה יבנו על חשבון היערות", הסבירה דבי לרר, פעילה סביבתית למשתתפים בסיור. "אנחנו פה בשביל לספר לכולכם על חשיבות היער, ועל כך שמחובתנו לשמור עליו, כי יש תכניות מאוד רציניות בגינו ואסור לנו להיות שאננים בנושא". לרר קראה למבקרים להצטרף לצוות המתנדבים 'נאמני היער' הנתמך על ידי קק"ל וששם לו למטרה להעלות את המודעות לעתידו של היער.

לקריאה נוספת: דו”ח קק”ל: “יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל”

סקר אקולוגי מקיף שערכה קרן קיימת לישראל ביערות סובב חריש מדגיש את חשיבות המרחב הפתוח לשמירה על עשרות מיני זוחלים, עופות ויונקים כמו גם עצים נדירים. אלה עלולים להיפגע אם התכניות להרחבת חריש צפונה ימומשו. פעילה סביבתית: "על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח”?

באוקטובר 2020, המליצה הוועדה הגאוגרפית חיפה להרחיב את תחום השיפוט של חריש בכ-50%. תוספת השטחים תאפשר לחריש לקלוט עד 100 אלף תושבים ולבנות שטחי תעסוקה ומסחר חיוניים להתפתחותה.

השטחים המומלצים לפיתוח ובנייה הם שטחי טבע ירוקים ופתוחים, 60% מהם הם יערות. סלילת תשתיות תעבורה, ובניית מגורים ותעשיה יבואו בהכרח על חשבון המרקם האקולוגי העדין המתקיים בשטחים אלה.

על מנת להניח בפני מקבלי ההחלטות פרמטר נוסף בבואם לבחון את חלופות ההתרחבות העתידית של חריש ערכה קרן קיימת לישראל סקר אקולוגי מקיף ביערות סובב חריש.

החשיבות של יער עירון

את הסקר שנערך בדצמבר 2020 ערכה חברת Ecology-Wise עבור קק"ל והוא, לדברי מחבריו, בעל חשיבות לאור יוזמות פיתוח רבות באזור ביניהן: תכניות להרחבת העיר חריש צפונה, הכפלת שטח מחצבת ורד, מעבר מסילת הרכבת המזרחית העתידית וסלילת כבישים חדשים.

"חריש נמצאת בעיצומם של תהליכים תכנוניים רבים לצורך הרחבתה. בתהליכים אלה קיימת סכנה להרס ופגיעה ביערות ובשטחים הפתוחים הנותרים הסובבים את העיר. מסיבה זו בוצע הסקר", מסבירים מחבריו.

עוד הם מזכירים כי העיר חריש הוקמה בליבו של רצף יערות גדול של אורנים וחורש טבעי ומציינים את ההשלכות האפשריות של המהלך על המרקם הסביבתי: "מיקומו הגיאוגרפי של יער עירון, מקנה לו חשיבות רבה עבור קישוריות אקולוגית של צומח ובעלי חיים בשדרת ההר של ישראל מצפון הארץ למרכזה וגם משדרת ההר לאזור השפלה והחוף.

"העיר חריש הוקמה בלב היער, הקטינה את שטחו ויצרה קיטוע משמעותי בין חלקיו הנותרים ויצרה צוואר בקבוק במסדרון האקולוגי המזרחי. ללא המסדרונות עשויות אוכלוסיות מינים מסוימים להיכחד מהעוגנים הטבעיים בטווח הזמן הארוך".

עופות, זוחלים ויונקים בסכנת הכחדה

בשונה מסקרי סביבה שבוצעו בעבר, סקר זה התמקד בנושא תפוצת בעלי החיים: יונקים, זוחלים ועופות ותכליתו לקבל תמונה רחבה ועדכנית ביחס למגוון האקולוגי במרחב הסובב לחריש. הסקר גם ביקש לבדוק האם יערות סובב חריש עדיין מתפקדים כעוגן טבעי חיוני במסדרון האקולוגי הארצי.

התשובה של מחברי הסקר נחרצת. "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל" נכתב בסקר. הוא מאופיין במגוון גבוה של תצורות צומח ובהיותו אזור המפגש הדרומי ביותר בעולם של שלושה מינים של עצי אלון.

בתא השטח הטבעי השתמר מגוון גבוה מאוד של בעלי חיים המאפיינים את המזרח התיכון לרבות קיומן של אוכלוסיות משמעותיות של מיני דגל ומינים בסכנת הכחדה, בעלי חשיבות ארצית גבוהה ביותר לשימור כגון צבאים, דלק הסלעים, צבועים וכן מיני עופות דורסים המוצאים במרחב הזה כראוי לקינון ולחיפוש ואיסוף מזון.

מתצפיות זאולוגיות שבוצעו על ידי מערכת הסייבר של רשות הטבע והגנים נמצאו במרחב העירוני סביב חריש 94 מיני בעל חיים מתוכם: 63 מיני עופות, 17 מיני זוחלים ו-14 מיני יונקים. "ריכוזי תצפיות גדולים נמצא בחלקו הדרומי של תחום הסקר, דרומית לחריש, בין מייסר לקו גבול הסקר המערבי ודרום מזרח חריש באזור נחל נרבתה. המינים שתועדו בתצלומים ובסרטונים הם: צבי ארצישראלי, חזיר בר, תן זהוב, שועל מצוי, דורבן הודי ונמייה מצויה".

לפי ממצאי הסקר מתקיימים במרחב היערות שמצפון לחריש, לפחות שלושה עדרים של צבאים שעדיין מתרבים ונעים במרחב הטבעי הזה.

להציל את החורש הצפוני

על סמך ממצאי הסקר קובעים מחבריו כי בחינת המשך פיתוח חריש חשוב שתיעשה תוך בדיקה מעמיקה של ההשפעות האקולוגיות הצפויות, ובמטרה למנוע הכחדה של אוכלוסיות מינים רבות. הסקר מתריע כי הרחבת העיר צפונה עשויה להכחיד מיני דגל חשובים לשמירת הטבע בישראל ולצמצם באופן ניכר אוכלוסיות של מינים נוספים.

"היערות הינם בעלי ערכיות גבוהה ביותר", מסכם הדו"ח, "הם בעלי חשיבות מכרעת לתפקוד המסדרונות האקולוגים ועל כן יש לשמור על מירב היערות באופן מיטבי להמשך תפקודם לרווחת יושבי הארץ – בני אדם, צמחים ובעלי חיים" .

במסגרת הניסיון להעלות את המודעות לחשיבות יער עירון ארגנה קק"ל בפסח סיורים באזור. היוזמה של קק"ל אינה היחידה.

רועי זך, תושב חריש ופעיל סביבתי ארגן גם הוא סיורי הכרות ביער עירון. זך מציין כי הבחירה לטייל בחורש הצפוני לחריש ולחשוף תושבים דווקא לאזור זה איננה מקרית "השטחים בדרום חריש מיועדים להרחבת הפיתוח של העיר וסלילת מערכת כבישים שתתפקד ככניסה נוספת לעיר. בדרום חריש התכניות כבר נקבעו ויהיה קשה לשנותן”, הוא מסביר.

“עם זאת, ישנן תכניות להרחיב את העיר חריש גם לכיוון צפון, אלה טרם נקבעו סופית. חשוב לי להציג לתושבים את הסביבה שבה אנו גרים ולגרום להם להבין על מה הם יאלצו לוותר לטובת הקמת שכונות נוספות ומרכזי תעשייה. אני מאמין שנדרשת בחריש אוכלוסייה מודעת ופעילה שנחשפת לתהליכים הסביבתיים כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות".

לשמור על הריאה הירוקה של חריש

גם יעל לביא אפרת, נציגת ארגוני הסביבה ב'וועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש', מציעה להנהגת העיר ולתושבי חריש להכיר בחשיבות השטחים כבר עתה, לשמור על ריאה ירוקה חיונית ולוותר על התפתחות בנייה לא מבוקרת. “המרחב הפתוח של החורש הים תיכוני הסובב את חריש ומחצבת ורד, הוא נכס הטבע המשמעותי ביותר לתושבי המרחב, שמשתמשים בו להליכה, לאופניים, לפיקניק. החורש הוא גם החיץ היחידי העומד בין תושבי המרחב למפגעי האבק ממחצבת ורד, ומהווה ריאה ירוקה תרתי משמע. על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח”?

“לחריש אתגרים רבים לפניה, אני מציעה למנהיגי העיר ולתושביה לפעול לחיזוק העיר הקיימת, לאיתנות חברתית, סביבתית וכלכלית. לטעמי, אין מקום בעשורים הקרובים להשקיע משאבים בצמיחה לא מבוקרת והרס הסביבה עד התייצבותה של העיר הקיימת ומתן קול לתושביה ולשכניהם – באיזו סביבה הם רוצים לחיות".

לקריאה נוספת: האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח?

שתי דקות הליכה מפרידות בין מרכז MORE בכניסה לחריש לנוף יער, ירוק, שקט ועם שתי נקודות תצפית מרהיבות. המשפחות, שיצאו לטיול מאורגן ביער עירון הגובל בחריש מצפון, נהנו משלל פריחות ורקמו קשרים חדשים בקהילה

צילום: מאור קורן

לפני שנה וחצי הקים תושב חריש ניצן אביבי קבוצת טיולי משפחות. חברי הקבוצה הספיקו בזמן שחלף לטייל ברחבי הארץ בעשרות טיולים שתכנן והפיק עבורם אביבי. כך לדוגמה, בשבוע שעבר יצאה שיירת משפחות חרישניקיות צפונה, אל רמת הגולן הלבנה, ליהנות מהשלג הרב שנערם ולאסוף חוויות משותפות. אתמול, בשבת האחרונה נקבע יעד טיולים קרוב וביתי הרבה יותר: מסלול טיול מודרך ביער עירון, הגובל בחריש מצפון.

נקודת תצפית מרהיבה

כ-40 מטיילים נרשמו לטיול וחולקו לשתי קבוצות בהתאם למגבלות ההתקהלות. שתי הקבוצות יצאו למסלול יפה אך גם מאתגר, הן מבחינת תנאי השטח (עליות תלולות) והן מבחינת משך הזמן (שעתיים וחצי הליכה). לכל קבוצה הוצמד מדריך, מעוז לואנץ ורועי זך, תושבי העיר.

תחילת המסלול נקבעה ברחבת תחנת המשנה של חברת החשמל בכניסה לעיר. משם ירדו המטיילים לפתח מנהרה החולפת מתחת לכביש 6353, כביש הכניסה לחריש.

מסלול הטיול הוא מסלול מעגלי ואורכו כ-4 קילומטרים. בדרך העולה אל הפסגה נשקף הנוף ממערב ומאפשר ביום בהיר לראות את הים והעיר חדרה. בסמוך לנקודת התצפית עומד מגדל התצפית, אך הכניסה אליו אינה פעילה.

נקודת תצפית נוספת בהמשך המסלול, מרהיבה לא פחות, משקיפה על מחצבת ורד, הישוב קציר ממזרח ויישובי ואדי ערה מצפון.

חשוב לדעת כי תוואי הדרך איננו מסומן כהלכה ונדרשת היכרות עם המסלול, בעיקר בדרך היורדת חזרה אל נקודת המפגש הראשונית.

לטייל ולהתחבר לקהילה

הרכב המטיילים היה מגוון וכלל מבוגרים, צעירים ומשפחות עם ילדים. מזג האוויר הנוח והפריחה בשלל צבעים הוסיפו להנאה. אלדר יחד עם בנה עמית בן ה-9 חודשים ואמה שרית היו בין המטיילים. אלדר, תושבת חדשה בחריש, מקווה שהטיול ייצר עבורה הזדמנות לייצר קשרים חברתיים חדשים ולהתחבר לקהילה. "ראיתי את הפרסומים על קבוצת הטיולים וזה נשמע כמו רעיון נהדר, גם להיחשף לטבע הסובב בחריש וגם לאנשים. אני שמחה שהצטרפתי", ציינה בחיוך.

לשמור על הטבע או להקים עוד שכונה?

רועי זך, שהדריך את אחת הקבוצות הוא פעיל סביבתי נמרץ. זך, עבר להתגורר בחריש רק בקיץ האחרון והוא עוסק בפעילויות שמטרתן לעודד את האחריות האישית והציבורית על שמירת הטבע. כך לדוגמה, הוא מפעיל מערך נאמני ניקיון יער, המגיעים אחת לשבוע ליער חריש ומנקים אותו מפסולת.

זך מציין כי הבחירה לטייל בחורש הצפוני לחריש ולחשוף תושבים דווקא לאזור זה איננה מקרית. "השטחים הירוקים בדרום חריש הולכים ומצטמצמים", הוא מסביר. השטחים בדרום מיועדים להרחבת הפיתוח של העיר, הקמת רובע חריש דרום וסלילת מערכת כבישים שתתפקד ככניסה נוספת לעיר. בדרום כבר נפל הפור", הוא מסביר.

"עם זאת, ישנן תכניות להרחיב את העיר חריש גם לכיוון צפון, התכניות טרם נקבעו סופית. חשוב לי להציג לתושבים את הסביבה שבה אנו גרים ולגרום להם להבין על מה הם אולי יאלצו לוותר לטובת הקמת שכונות נוספות ומרכזי תעשייה. אני מאמין שנדרשת בחריש אוכלוסייה מודעת ופעילה שנחשפת לתהליכים הסביבתיים כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות". זך גם רואה בחיבור לסביבה ולטבע מכנה משותף רחב לחיבור בין אנשים ומגזרים שונים בעיר המתרחק מהקצוות ויכול לקרב לבבות וללבן מחלוקות.

מקבוצת וואטסאפ למשפחה

לצד המטרות ארוכות הטווח אותן מסמן זך, נהנו משתתפי הטיול מהיופי המיידי, ממזג האוויר הנוח ומהחברותא החדשה.

"היה טיול מקסים, הטבע מהמם בעונה הזו וזכינו למזג אויר בהזמנה. תודה למדריך על ההסברים ולמארגנים האלופים, היה נהדר להכיר חברים חדשים", ציינה אחת המשתתפות.

מעוז לואנץ, מדריך הקבוצה השנייה, קרא לתושבי חריש לנצל את היופי המצוי מתחת לאפם של התושבים: "היה כיף להדריך ולחלוק שבת נעימה בטבע. היער תמיד כאן, מחכה לנו שנבוא לבקר וליהנות מהשקט, היופי והשלווה. בורכנו בחריש בטבע מהמם ובקהילה של אנשים מיוחדים. לא חייבים לצאת לסיבוב גדול כמו שעשינו היום, מספיק לחצות את הכביש בעזרת המעבר התת קרקעי ולמצוא מקום נעים לפיקניק בצל אחד העצים", הוא סיכם.

גם ניצן אביבי, מארגן קבוצת טיולי משפחות בחריש סיכם את החוויה: "קבוצת הוואטסאפ שלנו היא הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שהפכה מרצונה למשפחה מבחירה. קבוצת 'חרישניקים טיולי משפחות' היא הלב הפועם, הקסום והנפלא של קהילת חריש. אשמח לראות את כולם גם באירועים עתידיים".

נקודת התחלה וסיום: רחבת החנייה של תחנת חברת החשמל בסמוך לתחנת הדלק 'דור אלון' בחריש.

אורך מסלול: ארבעה קילומטר (מעגלי)

אטרקציות: נקודת תצפית לחדרה ולים התיכון / נקודת תצפית למחצבת ורד

רמת קושי: בינונית

מתאים לעגלות: לא

תיאור מסלול: 

• הכניסה למסלול היא מנהרה העוברת מתחת לכביש (6353) כביש הכניסה לחריש. לאחר המנהרה פונים ימינה בדרך רחבה (הדרך מעוטרת בברושים, מיני אלונים ואורנים.
• לאחר כ- 500 מטרים בדרך מישורית השביל מתחיל לטפס ימינה בתוואי תלול יחסית.
• לאחר 400 מטרים נוספים מגיעים למזלג דרכים וממשיכים עם הדרך השמאלית ביותר הממשיכה לטפס מעלה.
• לאחר 1.4 ק"מ מתחילת המסלול העלייה הופכת מתונה יותר. נוף מערבי רחב נפתח לפנינו וביום עם ראות נאותה ניתן לצפות עד הים.
• לאחר 300 מטרים נוספים מגיעים למגדל התצפית. זוהי למעשה הפסגה של המסלול.
• לאחר 300 מטרים נוספים וכ- 1.7 ק"מ מתחילת המסלול,  מגיעים למגדל התצפית. זוהי למעשה הפסגה של המסלול. זהו מקום מוצל המתאים לעצירה.
• בהמשך, הדרך מתעקלת שמאלה והופכת צרה יותר ומוצלת יותר. עשרות מטרים ספורים לאחר מגדל התצפית מגיעים לתצפית על מחצבת ורד ועל יישובי ואדי ערה מצפון.
• הדרך הצרה והמוצלת ממשיכה לרדת מטה עד נקודת המפגש עם דרך רחבה החוצה אותה מצפון לדרום. בנקודה זו ממשיכים ישר במסלול המוצל בכיוון כללי מערבה.
• בהמשך, במפגש עם דרך רחבה נוספת פונים שמאלה, עד לנקודת החיבור עם השביל בו צעדנו בדרך הלוך, ושבים על עקבותינו אל עבר המנהרה.
  

  ---

משרד השיכון בוחן אפשרות להקים על שטחה של מחצבת ורד רובע תעסוקה ומגורים לעיר חריש. אם החלטה זו תתקבל, תידרש מחצבת ורד לבצע חציבה מתונה יותר בשטח הקיים ולהתפרש על פני שטחים נוספים ביער עירון. התרחבות, אשר תפגע משמעותית באוכלוסיית החי והצומח וביישובים הקרובים. למען הדורות הבאים

מחצבת ורד כיום; צילומים: נווה נויפלד

"התכנית היא שהמחצבה בסוף ימיה תהפוך לאתר הטמנה של אשפה ועל הר הזבל יבנו את חריש", כך אומרת קרינה רוזנבאום (43) תושבת ברקאי ופעילה סביבתית שמנהלת בימים אלה מאבק על עתידה של מחצבת ורד. רוזנבאום מאמינה שהמחצבה הפעילה צריכה לעבור בסוף ימיה שיקום נופי ולשמש כריאה ירוקה לתושבי הסביבה כולה.

מנגד, יש מי שמתכנן תכניות אחרות לשטחה של אחת המחצבות הגדולות בארץ, המשתרעת על שטח של 2,000 דונם וממוקמת בתוך יער עירון, שטח עם אוכלוסיית בעלי חיים נדירים ומגוון רחב של עצים וצמחייה, נדירים לא פחות.

להפוך את המפגע לאיזור תעשיה

בדיון בקבינט הדיור שנערך בינואר 2018 הציע שר הבינוי והשיכון דאז, יואב גלנט, לקדם תכנית לשימוש בשטחי מחצבות להקמת שכונות מגורים ואזורי תעשייה. במהלך הדיון התייחס גלנט ספציפית למחצבת ורד הסמוכה לחריש והציע להקים על שטחה שכונת מגורים או אזור תעשייה שתאפשר לחריש להתרחב צפונה.

בבסיסה של הצעת גלנט עומד הרעיון כי כחלק מרישיון החציבה, יחויבו הזכיינים להחזיר את השטח לאחר סיום העבודות, למצב שיאפשר הקמת אזורי מגורים ותעשייה. “ההצעה תמנע היווצרות פצע פתוח בשטח, ותאפשר לנצל את האתרים לשימושים אשר יועילו לערים ולישובים במקום ליצור מפגעים”, ציין גלנט.

הצעתו של שר השיכון התקבלה ע”י קבינט הדיור. בספטמבר 2019 כבר הציג משרד השיכון ל'וועדת היגוי חריש' תכנית מתאר להרחבת העיר חריש בשנת 2040 המתייחסת למחצבת ורד.  התכניות הן אכן לעתיד הרחוק, אולם הכרעה צריכה להתקבל כבר עתה והסיבה היא ניהול חומרי החציבה במחצבת ורד בשנים הקרובות, בהתאם לייעודה.

פיתוח עירוני עתידי מחייב חציבה מתונה יותר

אם אכן תתקבל ההכרעה לפיה מחצבת ורד תהיה רובע נוסף של העיר חריש, יש לעצור את העמקת החציבה הקיימת ולחפש חומרי בנייה זמינים לטובת ענף הבנייה בשטחים נוספים אליהם תתפרש המחצבה. יעדי פיתוח עירוני מחייבים חציבה מתונה יותר.

לעומת זאת, אם תתקבל החלטה לשמור על מחצבת ורד כאזור פתוח וירוק בעתיד ולשקם אותה לטובת תושבי האזור, ניתן יהיה להעמיק את החציבה הקיימת, לנצל את המלאי הקיים של חומרי הבנייה במחצבה ולהתפרש, במידת הצורך, על פני שטחים מצומצמים יותר. כך גם הפגיעה בחי ובצומח בשטחי יער עירון הסמוכים למחצבה, תהיה קטנה יותר.

מחצבת ורד במרכזו של יער עירון, מתפרסת על פני כ-2,000 דונם והינה אחת מחמש המחצבות הגדולות בישראל. תוצרי הכרייה במחצבה מהווים מקור אספקה עיקרי באזור הצפון לענפי הבנייה והסלילה.

על פי התחזית לביקושי דירות והתחלות בנייה בין השנים 2020-2040 בכל שנה ייבנו עשרות אלפי דירות חדשות ברחבי ישראל. ביקוש גבוה זה מחייב שריון בהיקף גדול של עתודות חומרי גלם לבנייה. בהתאם, מחצבת ורד שרישיון החציבה שלה תקף עד שנת 2033 צריכה לספק חומרי גלם לבנייה בהיקף ניכר.

נזקי זיהום אוויר ופגיעה באיכות החיים

על מנת להמשיך ולספק את הביקוש ההולך וגדל מצד אחד, ולעצור את עומק החציבה מן הצד האחר, נשקלת האפשרות להרחיב את שטחי המחצבה הקיימים. על פי התכנית שנבחנת יורחב שטח המחצבה ב-750 דונם נוספים על חשבון יער עירון הסובב את המחצבה.

ארז ארד, רכז שמירת טבע במחוז חיפה של החברה להגנת הטבע מסביר: "בנוגע להשפעות הסביבתיות של המחצבה והרחבתה אין צורך להרחיב והיא בוודאי תהווה מפגע סביבתי. עם זאת, החברה להגנת הטבע קיבלה את הצורך בהרחבת המחצבה ובמניעת פתיחת מחצבות חדשות באזורים שאינם פגועים כלל, מדובר בצורך בחומרי גלם למשק הבנייה והתשתיות", הוא מוסיף ומיד מסייג: "עם זאת, בכל הנוגע לפיתוח המחצבה, החברה להגנת הטבע סבורה כי יש לנצל עד תום את המשאבים במחצבה הקיימת היום והמאושרת, ולהימנע מהרחבה נוספת שלה לאזורים חדשים".

חשוב לזכור כי הרחבה של המחצבה, משמעותה גם צמצום המרחק מיישובי הסביבה. קציר, ברטעה, ערערה, אום אל קוטוף, ברקאי כפר קרע וחריש מצויים במרחק של מאות מטרים בלבד מהמחצבה שמייצרת, מטבע פעילותה, ענני אבק וזיהום סביבתי.

חלקיקי האבק במחצבה השטוחה מרחפים באוויר בהתאם למשטר הרוחות. ככל שהחציבה שטוחה יותר ורחוקה יותר מקונטור המחצבה המאושרת – הם יינשאו למרחק גדול יותר ויחריפו את זיהום האוויר. בריאות תושבי הסביבה מוטלת על הכף. בנוסף, שולי המחצבה המאובקים פוגעים גם בחי ובצומח בסביבת המחצבה. לנזקי זיהום האוויר יש להוסיף גם את רווחת ואיכות חיי התושבים. מכונות הגריסה והפיצוצים במחצבה מייצרים מטרדי רעש – לאדם וגם לטבע. ככל שפעילות המחצבה תתבצע בעומק, חלק מן המטרד ייבלע.

שיקום נופי או בניית עיר?

הניסיון המצטבר בארץ וגם בעולם מבוסס בעיקרו על שיקום סביבתי למחצבות קטנות. כך לדוגמה, בכרמיאל ובבאר שבע, עברו המחצבות, המתפרסות על שטחים של 90 דונם ו-50 דונם בהתאמה, שיקום נופי והן משמשות כיום את תושבי העיר כפארק מותאם לפנאי ונופש.

בשנים האחרונות החלו לצוץ תכניות שיקום למחצבות המציעות פיתוח מסחר, תעשייה ומבני ציבור. לראייה, בימים אלה מקודמת תכנית למחצבת חצור הגלילית במסגרתה יוקם על חצי מהשטח תיאטרון פתוח, אתר קמפינג, חניון לילה, מתקני ספורט אקטיביים ומסחר.

"ככלל, אין לנו התנגדות עקרונית לשימוש נוסף בשטחי החציבה לאחר תום החציבה, אך במקרה של מחצבת ורד, הכנסת ייעודי פיתוח עירוניים תצריך חציבה מתונה יותר, ועקב כך לא תאפשר לנצל את כל המשאבים במחצבה. כתוצאה מכך יהיה צורך בהרחבת המחצבה אל עבר השטחים הפתוחים הסובבים, ולכן אנו מתנגדים לכך", מסביר ארד. "החברה להגנת הטבע תדרוש שחומרי הגלם במחצבה ינוצלו עד תום, המחצבה לא תורחב והשטח ישוקם".

שטח מחצבת ורד הזהה בגודלו לרובע צפון תל אביב הישן, הוא שטח ענק ואין למתכנני ערים ואדריכלי נוף בארץ ובעולם ניסיון קודם בתחום. אם אכן יוחלט להפוך את שטח מחצבת ורד לחלק מגבולות העיר חריש, יצטרכו מתכנני העיר להתמודד עם בעיות תשתית סבוכות בתחום התחבורה, הניקוז והביוב, ולהתגבר על פער הגובה המשמעותי בין שני חלקי העיר והמרחק הגדול בין שני השטחים.

למען הדורות הבאים

ארד מאמין שההחלטה שצריכה להתקבל לטובת הדורות הבאים היא ברורה: "האזור שמצפון לחריש הוא הריאה הירוקה של העיר המתפתחת וכלל יישובי ותושבי האזור, לרבות ואדי ערה. זהו האזור שילדי חריש יכירו את הטבע המיוחד שלו, זהו האזור המהווה ליבה למסדרון האקולוגי שבו ניתן לגלות שלושה סוגי אלונים (תולע, תבור ומצוי) בסביבה מצומצמת אחת וצמחים רבים נוספים בחלקם נדירים". ארד מוסיף ומציין כי האזור גם משופע במינים של יונקים כמו צבאים, שועלים, ותנים, זוחלים כמו חרדון מצוי וזעמן המטבעות ומי שיסתכל מעלה יראה גם בזים ועקבים.

"אני קורא לתושבי חריש לפעול איתנו ביחד לשמירת השטחים הטבעיים והפתוחים שמצפון לחריש לטובת תושבי חריש והסביבה, לטובת שימור הטבע ומציאת מרחבי חיים מתאימים לבעלי החיים שעמנו ולמען הדורות הבאים", הוא מסכם.

חשוב לסייג ולהדגיש כי עד היום, לא עברה כל החלטה תכנונית תקפה המעבירה את שטחי מחצבת ורד הקיימים והעתידיים לטובת עתודות קרקע לחריש. למעשה, המלצות הועדה הגיאוגרפית מחוז חיפה לשינוי גבולות ישובים, שהתפרסמה לפני כחודש, לא כוללת המלצה להעביר את שטח המחצבה לחריש. עם זאת, תכנית משרד השיכון לטווח הארוך בהחלט מתייחסת לשטחי המחצבה כאל שטחים שעשויים לשמש את חריש בעתיד. האם שטח המחצבה יופנה לטובת הקמת רובע מגורים או תעשייה נוסף לעיר חריש או שהמתנגדים לתכניות הפיתוח יצליחו לשמור על מחצבת ורד כ"ריאה הירוקה" של חריש ותושבי הסביבה? ימים יגידו.

חריש מוקפת בנקודות חמד ירוקות מכל הכיוונים – יצאנו לטייל בסביבה המיידית של העיר ומצאנו נחלים, יערות, שדות ירוקים, עצים עתיקים, כבשים, סוסים ואנשים חביבים

1 – מאחורי האורן (אחת, שתיים, שלוש)

רחוב אורן בחריש הוא הרחוב הדרומי ביותר בשכונת החורש, הגובלת ביער חריש. הדירות שפונות דרומה בפרויקט "דמרי 2" משקיפות אל מסלול ההליכה שמוביל אל היער. סיבוב ביער בין האורנים והברושים ימלא את המצברים שלכם בירוק עד. בתקופה זו תוכלו ליהנות גם מפריחה מגוונת ועשירה של פרחי בר בשלל צבעים.

הירידה אל המסלול היא בצמוד לרחוב אורן 8. אם תפנו שמאלה תראו תוך דקות ספורות מסלול הליכה טבעי המוביל אתכם אל קצהו של הקיר האקוסטי הגובל בכביש 6. אם תבחרו בנקודה זו לפנות שמאלה ולהמשיך עם השביל תוכלו ללכת במסלול מעגלי קצר (30-40 דקות) עד לחזרה לרחוב אורן 20.

בהצטלבות השבילים הראשונה המשיכו ישר – אלא אם תרצו לשוטט בשבילים, ללכת קצת "לאיבוד" ולגלות פינות חמד נוספות ביער, פינות בהן ניתן לפרוש שמיכה או לנוח. היער אינו מוסדר ואין בו שולחנות קק"ל או פחים.

אחרי שהמשכתם ישר תגלו בפנייה שמאלה הקרובה עלייה תלולה, שמחזירה אתכם אל השביל הצמוד לרחוב אורן. בסיום העלייה (הסדירו את הנשימה), פנו שוב שמאלה ותוכלו בהזדמנות הראשונה לפנות ימינה ולצאת לעיר, בצמוד לבנין שברחוב אורן 20.

2 – מרחבים ירוקים בדרך לכפר מייסר

בצמוד לתחנת הדלק מנטה בצומת מצר ישנו שביל עפר שמוביל אל השדות. פסענו בצמוד לשדות חיטה ובהליכה נינוחה הגענו אל הכניסה ליער מענית.

עליה תלולה מאוד ולאחריה ירידה (תלולה גם כן), הביאה אותנו לשביל עפר רחב יחסית העובר לאורך התוואי של נחל נרבתה.

ממול ראינו מבנה ישן, בחרנו לפנות ימינה מזרחה, חצינו מתחת לגשר של כביש 6 והגענו אל פאתי הכפר מייסר.

כפר מייסר הוא כפר ותיק מאד. בישוב מתגוררות שמונה משפחות גדולות (כ-1,800 איש) ובינו ובין קיבוץ מצר, הצמוד אליו, מתקיימים יחסי שכנות טובים וממושכים. ההליכה בפאתי הכפר בצמוד לערוץ נחל נרבתה היא נינוחה. נתקלנו גם בעדר מרעה קטן, סוס מלחך עשב ובעיקר במרחבים ירוקים.

מעט לפני גן משחקים נטוש ומוזנח פנינו ימינה והתחלנו לטפס לכיוון קיבוץ מצר. אם אתם לא מוצאים את השביל – תשאלו. תושבי הכפר עזרו לנו וכיוונו אותנו וכך הגענו אל הכניסה לקיבוץ מצר. אם אתם צועדים או מטיילים עם ילדים – לא מומלץ לחזור רגלית אל הרכב – ההליכה היא בכביש ללא שוליים ומעט ממושכת (20 דקות). חזרו בדרך בה הגעתם או שמתנדב חרוץ ידאג להביא את הרכב אל נקודת הסיום שלכם. כך או אחרת, מובטחת לכם חוויה נעימה.

3 – קפיצה קטנה לשכנים במענית

זקני מענית זוכרים את אזור חריש כחורש אחד גדול וירוק. הליכה רגלית לבקר את תושבי מענית מאפשרת לנו הצצה למה שהיה כאן פעם. מול התאנה 11 יורדים אל גן המשחקים החדש (שטרם החל לפעול) וממשיכים ממנו ישר.

יש לחצות הגשר הממוקם מתחת לכביש 6 אל צדו השני של הכביש. מדהים לגלות עד כמה הרעש של כביש 6 מורגש בצידו השני של הכביש שאינו מוגן על ידי הקיר האקוסטי. משאירים את הרעש מאחורינו, יחד עם עדרי הבקר והאנפות שהתרכזו להן באיזו פינה וצועדים עם הפנים קדימה באחו ירוק ומרנין.

אם באמת תרצו להגיע עד למענית, הליכה מתונה של 30-40 דקות תביא אתכם לשם בבטחה. בדרך אפשר ליהנות משיחים, עשביה, פרחי בר כדוגמת רקפות, כלניות ואירוסים, צמחי בר קוצניים, מסלעות שפזורות בשטח בהן ניתן לשבת ולנוח וגם חורשות קטנות של עצי ברוש ואורן. ישנם גם מסלולי רכיבה לאופניים באיזור.

אם אתם בוחרים רק להציץ באיזור זה ולא ללכת רגלית עד מענית, גם זה בסדר, תוכלו לפנות שמאלה ולחזור דרך יער חריש הביתה, עד ליציאה מול רחוב תאנה או רחוב אורן.

4 – עצי אלון בני 400 שנה ביער עירון

אם אתם אוהבים את המיזוג במכונית ומעדיפים לשטוף את העיניים בירוק מבעד לזגוגיות החלון, הנה לכם מסלול קלאסי: הקלידו 'מחצבת ורד' באפליקציית הניווט ובנסיעה קצרה (10-15 דקות) תגיעו לנקודת ההתחלה של מסלול ביער עירון המתאים ברובו גם לכלי רכב פרטיים. פונים ימינה לפני השלט הגדול הירוק "מחצבת ורד" ועולים במעלה השביל.

מדי פעם ניתן להבחין משני צידי השביל, בין עצי האורן והברוש הרבים גם בעצי חרוב ואלון עתיקים ומרשימים. חלק מן האלונים ביער עירון הם בני 400-500 שנים, הישג מכובד בכל קנה מידה עולמי.

אם תצאו לחלץ עצמות, הליכה קצרה תפרוש בפניכם עושר בלתי יתואר של צמחיה באיזור, החל מפרחי בר כדוגמת רקפות, כלניות, סרפדים, צבעונים, וצמחי פקעות נוספים. מרבד ססגוני ביותר ילווה אתכם בהליכה או בנסיעה. ישנם מקומות ייעודיים לישיבה או לחניה קצרה. תיהנו.

קונים? מוכרים? שוכרים? משכירים? הכל במקום אחד – לוח הנדל"ן של חריש

5 – אנדרטת משמר הגבול

בנסיעה מצומת חריש לכיוון צומת משמר הגבול, מעט לפני המפגש עם כביש 65 קיימת פנייה ימינה לכיוון אנדרטת משמר הגבול. נסיעה בכביש זה תביא אותנו לצומת T מתחת לכביש 65. פנו שמאלה וסעו בדרך המתפתלת עד שתגיעו לאתר ההנצחה שתוכנן על ידי הפסל יחיאל ערד והוא כולל מרכז הנצחה, מרכז תצפית וחניון למטיילים. בצמוד לאתר, ישנה חורשת חרובים קטנה (לא מוסדרת) בה ניתן לנוח מעט. ניתן להשקיף ממנה על כביש 6 ועל חלקה הצפון-מערבי של חריש. מהמקום יוצאים גם שבילי אופניים מוסדרים לטובת אלו שחובבים רכיבה דו-גלגלית.

למסלולי טיול נוספים: ברגל, באופניים וברכב: ארבעה מסלולי טיול בקרבת חריש