אילו התפתחויות משמעותיות צפויות בחריש בשנת 2019 הבאה עלינו לטובה? אספנו עבורכם את ציוני הדרך, שישנו את פני העיר ויעצבו את חיי התושבים. שנה אזרחית טובה!

 התחלות חדשות בחריש הן עניין שבשגרה – משפחות חדשות מגיעות לעיר, חנויות חדשות נפתחות, חברויות חדשות נוצרות… ובכל זאת, התחלה של שנה חדשה היא תמיד מרגשת במיוחד. שנת 2019 טומנת בחובה התפתחויות משמעותיות מאד לחריש. ריכזנו עבורכם את העיקריות שבהן.

מכפילים את הקהילה – מרחיבים את הלב

אחת הגאוות הגדולות של חריש היא תחושת ההשתייכות לקהילה חמה ותומכת שקולטת אליה את התושבים החדשים. קהילת חריש הופכת את המעבר למקום חדש לקל יותר, ומאפשרת לתושבים החדשים לטפח במהירות את תחושת השייכות. האם תצליח הקהילה בחריש לשמור על חמימותה וגיבושה גם בשנה הבאה?

על פי נתוני המועצה, בקיץ האחרון עברו לחריש 1,237 משפחות חדשות והוסיפו למרשם האוכלוסין בעיר 5,195 תושבים חדשים. באוקטובר 2018 חגגנו את הגעתו של התושב ה-10,000 לחריש ועל פי הערכות המועצה, בשנת 2019 תוכפל אוכלוסיית העיר ותגיע לכ-20,000 תושבים.

אז הסתכלו ימינה ושמאלה: על כל אדם שאתם רואים, תוכלו לראות אחד נוסף. זה הזמן להרחיב את הלב ולהוסיף בו מקום לאוכלוסייה החדשה בעיר. ניפגש בטקס התושב ה-20,000 איש?

צעד קטן לאדם, צעד גדול לחריש: התושב הראשון של שכונת הפרחים

זוכרים את טקס התושב ה-20,000? יש סיכוי שהזוכה יהיה תושב שכונת הפרחים. בתחילת השנה עתידים לעבור התושבים הראשונים אל שכונת הפרחים, השכונה השלישית של חריש שמצטרפת לשכונות המאוכלסות, החורש ואבני החן.

במחצית הראשונה של השנה צפויות להימסר כ-200 דירות בפרויקטים "הארבעה בחריש" ו"דונה בחריש 2". במחצית השניה ימסרו כ-450 דירות נוספות בשכונה, בפרויקטים "MORE HARISH – חריש על הפארק", "סביוני חריש", "אשדר חריש", "דמרי בחריש 3" ו"חלומות חריש".

רוב השכונה, בה נבנות כ-3,000 יחידות דיור, תאוכלס בשנים 2020-2021, אולם עבור 650 המשפחות הראשונות מונחות בימים אלה התשתיות הנדרשות כולל מדרכות, כבישים, עמודי תאורה ומבני ציבור. בשכונת הפרחים עתידים לפעול בספטמבר 2019, שנת הלימודים תש"פ, גני ילדים, מעונות ומוסדות ציבור נוספים.

אם תושבי שכונת הפרחים ירצו לצרוך תרבות או להשתתף באירועים חברתיים בעיר הם יצטרכו בשלב זה, להגיע לבית הקהילה בשכונת החורש או – שימו לב – להגיע לשכונת אבני החן לפעילויות במתנ"ס העירוני החדש של חריש!!

בית הקהילה נחמד, אך הנה בא הדבר האמיתי – המתנ"ס!

חיכינו, חיכינו והנה זה (תיכף) בא. במחצית הראשונה של השנה עתיד להיפתח המתנ"ס העירוני הראשון של חריש. המתנ"ס בלב שכונת אבני החן, כולל שתי קומות וכ-14 חדרים ואולמות לפעילויות קהילתיות, חינוכיות ותרבותיות לאוכלוסיית העיר. עוד במתנ"ס, אולם מופעים עם כ-196 מקומות ישיבה מדורגים.

ההשוואה לבית הקהילה שנפתח במאי 2018, מתבקשת. עם שלושה אולמות בלבד, הצליח בית הקהילה לשמש כבית לשלל הפעילויות החברתיות שארגנו תושבי חריש ועובדי מועצת חריש לקהילה.

המתנ"ס החדש יעניק מרחב פעילות חדש ומתקדם להופעות, חוגים, התוועדויות והתארגנויות חברתיות שונות. אז מיהו האמן שיחנוך את אולם המופעים החדש של המתנ"ס? עלו כבר כמה רעיונות לא רעים בכלל.

בוקר שישי במרכז השכונתי החדש

השארתם את הילד בחוג במתנ"ס? זמן מצוין לקפה עם חברים במרכז השכונתי. נכון, תוכלו לעשות זאת במרכז עמית, שהשקתו בשנת 2018 הוסיפה לחריש צבע וענין, אבל השנה תוכלו גם לבקר במרכז השכונתי החדש שעתיד להיפתח בחודש מרץ ברחוב האודם 6 (פינת לשם) ויכלול נכון לכתיבת שורות אלה, את מאפיית המשפחה, פלאפל איצקו, רשת השניצליה, שופרסל אקספרס ומרפאת שיניים של ד"ר תאמר.

בהמשך 2019 עתיד גם להיפתח המרכז השכונתי הראשון בשכונת החורש, ברחוב אורן 47. לדברי אורי בר, הבעלים של המרכז, תמהיל העסקים בו יעניק מענה לחיי היום יום של התושבים בשכונה. אז קדימה, לנעול נעלי בית ולהגיע.

שופינג, שופינג, שופינג – חפשו אותנו בקניון MORE

חווית בילוי צרכנית (בלי נעלי בית) תוכלו לחוות השנה גם בחריש: לקבוע פגישת עסקים בקפה גרג, לזלול המבורגר לילדים במקדונלד'ס, לקנות בושם בסופר-פארם או סתם להסתובב בקניון וליהנות. את כל זאת ועוד נוכל לעשות במחצית השנייה של שנת 2019 עם פתיחתו של קניון MORE בכניסה לעיר. 8,300 מ"ר של שטחי מסחר המרוכזים בכניסה לעיר וסניפים של רשתות ארציות מוכרות נוספות כדוגמת FOX, סטימצקי, הפיראט האדום, גלידה גולדה, Bגוד, kiwi ומצעים יפים עתידים לספק לתושבי חריש בילוי צרכני קרוב לבית כמו גם תעסוקה. להערכת בכירים בקבוצת MORE: "זה הולך להיות אחד המרכזים העמוסים והטובים ביותר באזור הצפון".

הסתיימו המקומיות – עוברים לבחירות הארציות

באפריל 2019 יתקיימו הבחירות הכלליות לכנסת ישראל. תוצאות הבחירות עדיין רחוקות ואין לדעת מי ירכיב את הממשלה ומי יעמוד בראשם של המשרדים החיוניים להתפתחותה של חריש, משרד הבינוי השיכון, משרד התחבורה ומשרד האוצר.

נכון, החלטת ממשלה 870 – מדצמבר 2015 שהכריזה על חריש כאזור בעל עדיפות לאומית עד לסוף שנת 2019 עדיין בתוקף, כמו גם הקצאת המשאבים עבור פיתוח העיר, אולם אין ספק שהאיוש הפרסונלי החדש ומערכת היחסים אותה יש לרקום עם ראשי השלטון החדש – עשויים להשפיע על העיר במיוחד בהחלטות הקשות הנדרשות לקידומה. כך לדוגמא, קו אוטובוס לתל אביב, טרם אושר על ידי משרד התחבורה וגם הקמת תחנת הרכבת עוד רחוקה. הגעתו של שר חדש עם אג'נדה חדשה עשויה לשנות את המצב, לזרז תהליכים ולהיטיב עם העיר המתפתחת.

אחת אחרי השנייה נפתחות החנויות ב– MORE STREET בשדרת דרך ארץ. דותן מזור, מנהל הנכסים בקבוצת MORE קורא לבעלי העסקים הביתיים לנצל את ההזדמנות, לצאת מהבית אל חלל עסקי משודרג ולהצטרף להצלחה 

תוכן שיווקי

בעוד מספר ימים תחל שנת 2019 ותביא בכנפיה בשורות משמעותיות בתחום המסחר בחריש. כך לדוגמא, קניון MORE בכניסה לעיר עתיד להיפתח במחצית השניה של 2019 ויכלול את סניפי הרשתות המובילות בישראל כדוגמת: שופרסל, מקדונלדס, FOX, סטימצקי, סופר-פארם, קפה גרג, הפיראט האדום, גלידה גולדה, Bגוד, kiwi ומצעים יפים.

אולם לא רק הקניון מביא איתו בשורות מסחריות. גם שדרת החנויות של קבוצת MORE בשדרת דרך ארץ – MORE STREET, המשתרעת על שטח של 250 מטרים בכל צד וכוללת כ-100 חנויות וחללי מסחר, עתידה לשנות את פני המסחר בחריש כפי שאנו מכירים אותו כיום. "בעוד חודשיים-שלושה לא ניתן יהיה להכיר את הרחוב הזה, הוא יהפוך לאחד הרחובות היפים ביותר בחריש", קובע בפסקנות, דותן מזור, מנהל הנכסים בקבוצת MORE. "השכרת החנויות מתקדמת בקצב יפה, יש הרבה אנשי עסקים מחוץ לחריש שמבינים את הפוטנציאל העסקי בעיר המתפתחת ומעתיקים את הפעילות העסקית שלהם ולעיתים גם את המגורים שלהם לעיר". 

המטרה: בניית תמהיל 'מסחר יומיומי'

תמהיל החנויות שנפתחו בחצי שנה האחרונה ושייפתחו בקרוב, עונה להגדרה של תמהיל 'מסחר יומיומי' המעניק לתושבי חריש פתרונות מידיים לניהול אורח חיים פונקציונלי ומהיר. MORE STREET תוכננה בהתאם לתפישה הרעיונית “Live, Work, Play” – לחיות, לעבוד, לבלות והכל בקרבת הבית. המשמעות היא שהתושבים יקבלו מענה אידיאלי לכל צרכי היומיום שלהם, במרחק הליכה רגלית מהבית.

בהתאם, פועלות כבר היום בשדרה קופות חולים, טיפת חלב, חנויות פרחים, תבלינים, מזון לבעלי חיים, פיצוציה וכן בית קפה וסניף מכונות אוטומטיות של בנק לאומי.

אילו עוד עסקים יפתחו בשדרה?

"אנו מנסים לקדם כעת מיני שדרת מעצבים, עסקים שמציעים לכל בעלי הדירות פתרונות לעיצוב קרמיקה, שיש, ריהוט, זה נכון ומתאים לפעילות בעיר מתהווה", מסבירה מאיה נבון, סגנית מנהל נכסים בקבוצת מור. "עוד עתידים להיפתח בתקופה הקרובה: מאפייה ומספרה ובעתיד גם עסקי מזון נוספים כדוגמת שניצליה ומסעדת המבורגרים".

האם אתם מעניקים לחנויות בלעדיות בתחומן כדי לעזור לבעלי העסקים?

"ישנן חנויות שנמכרו ועליהן אין לנו שליטה. בחנויות שאנו משכירים אנו מרגישים מחויבים להצלחת בעלי העסק ומנסים לשמור על תמהיל עסקים מגוון ומאוזן ולא לאפשר למתחרים לפתוח עסק אחד ליד השני.

"אנו מאמינים שראשוניות של עסק היא יתרון גדול. רואים את זה עם הצלחתה של החנות 'פקאן' ובהתאם אנו מעודדים עסקים טובים להשתלב בחריש, ומאמינים שעם העזרה שלנו הם יצליחו לבנות את עצמם ואת המוניטין שלהם".

מהו היתרון המרכזי בפתיחת חנות על השדרה?

"אין ספק שהיתרון הבולט בשדרה הוא המענה הנגיש לתושבים שגרים בדירות מעל החנויות שיכולים לרדת למטה, לקנות קפה, להסתפר או לשלוח את הילד עצמאית מבלי שהוא צריך לחצות את הכביש. צריך להבין כי בתפיסה העירונית המתקדמת, מגורים מעל רחוב מסחר הם יתרון משמעותי. השדרה גם מהווה מקום מרכזי ונוח לשאר תושבי חריש שיכולים להגיע אליה עצמאית ורגלית מהשכונות הקרובות. עם התקדמות האכלוס של שכונות הפרחים והמע"ר שדרת MORE STREET תהפוך למרכז העיר המורחבת" מסביר מזור.

עוזרים לעסקים להצליח

חברת האחזקה של קבוצת מור מעניקה לבעלי העסקים בשדרה שירותי ניקיון, תאורה, ומכתיבה את נראות השילוט על מנת להעניק לרחוב מראה אסתטי ומושך. מאיה נבון, מסבירה: "אנחנו משקיעים חזותית ברחוב עצמו על מנת שהוא יהווה גורם משיכה לצרכנים ולמבקרים”.

זה לא סוד שתחילת הדרך קשה לבעלי עסקים חדשים בכלל ובחריש בפרט, מה אתם אומרים ומציעים למי שמתלבט?

"אני מאמינה שהעתיד שייך ליזמים ולחולמים – חריש מעניקה כעת הזדמנות היסטורית לבעלי עסקים לפתוח עסק שירוץ הרבה שנים קדימה. עסק שעונה על ההגדרה של צריכה יומיומית, ירוויח בטווח הארוך. אני גם מזכירה שאנו פה בשביל לעזור לבעלי העסקים להתנהל נכון וטוב יותר",  אומרת נבון. “בעלי העסקים יהנו גם מפעילויות שיווקיות ייחודיות שהקבוצה תבצע כגון פרסום השדרה במדיות השונות, אירועים מיוחדים ועוד”.

מזור מוסיף: "אנו תופרים חליפה ייחודית לכל בעל עסק ובודקים יחד איתו את נושא הרווחיות, פדיון, עלויות ותשלומים. אין ספק שעסק מזון מתנהל שונה מחנות אופטיקה או חנות אופנה ולכן משמעותי לנהל שיח ישיר מול בעל העסק ולהתאים לו את הדרוש".

"העסקים בחריש בוחרים בנו כי הם מבינים שאנו מעניקים להם יתרונות שאין בשום מקום אחר. קבוצת MORE רואה בבעלי העסקים שותפים ובאה לקראתם במיוחד בשנה הראשונה לפעילות העסק. אנו מאמינים שראשוניות בחריש תורמת להיווצרות שם ומוניטין שיעזרו לבעלי העסק בעתיד ולכן אנו משקיעים בבעלי העסק".

מהי אם כן הבשורה שלכם לשנה הקרובה?

"אנו קוראים לתושבי חריש שמנהלים את העסק או המשרד בתוך הבית לנצל את העיתוי ההסטורי הזה ולצאת החוצה אל השדרה, לקפוץ אל השלב הבא. אנו מבינים שהשנה הראשונה קשה יותר ובהתאם באים לקראת השוכרים במחיר שכירות מופחת ובתנאים טובים".

לאילו בעלי עסקים ביתיים אתם קוראים?

"לכל מי שרואה טיפה קדימה, רואה את הנולד ומאמין בהצלחת העיר. כל מי שחושב שיציאה מהבית למיקום מרכזי תועיל לו – חוגים, סדנאות, משרדי עיצוב או כל עסק אחר – אנחנו כאן בשביל לבוא לקראתו ולהתאים לו את החליפה הטובה ביותר".

למידע נוסף על השכרת חנויות בחריש לחצו כאן

מסתבר שיש דמיון רב בין קבוצת ספורט בהקמה לעיר בהקמה. 12 גברים זרים, במגרש כדורעף אחד הגיעו למסקנה שהמפתח להצלחה טמון בשיתוף פעולה. כך הוקמה קבוצת 'מכבי חלוצי חריש', שמשחקת בליגת החובבים של איגוד הכדורעף הישראלי וסוללת את דרכה בהפיכתה לקבוצה מגובשת ומצליחה

עומדים מימין לשמאל: עידן מן, אדם לאוב, יהלום שוורץ, אילן יבור, המאמנת יסמין שחף, שי לוינסון, ליאב אהרון.
יושבים מימין לשמאל: אסף חן, גנאדי וישניצקי, יאיר קמיניצקי. שוכבים מימין לשמאל: עידו שי, יאיר יגר. צילום: אורן קלר

באפריל האחרון פרסם מוטי רוט, תושב חריש, פוסט בקהילת חריש: "מעוניין להקים קבוצת כדורעף בוגרים. מי בעניין?" מסתבר שלא מעט מתושבי חריש היו בעניין. שמונה חודשים אחרי כבר פועלת בחריש קבוצת 'מכבי חלוצי חריש' שרשומה בליגה א', ליגת החובבנים של איגוד הכדורעף הישראלי. ההתחלה הייתה צנועה. השחקנים נפגשו אחת לשבוע במגרש הדשא של אחד מבתי הספר בעיר ושיחקו עם רשת לא תקנית, מעל בורות בוץ, התחרו על נקודות ובעיקר למדו להכיר האחד את השני.

"בספטמבר נרשמנו כקבוצה בליגה. הבנו אחרי חצי שנה שזה הופך לרציני יותר ושאנשים רוצים להתאמן ולהתמקצע", מסביר אילן יבור, מנהל הקבוצה. "הקבוצה שמשחקת כעת מול קבוצות אחרות טרם זכתה לניצחון, אולם כולם ללא יוצא מן הכלל מסכימים כי נעשתה דרך ארוכה וכי הכיוון הוא חיובי, גם אם הקצב מעט איטי".

קבוצה של גברים דעתניים

מדי יום רביעי נפגשים 12 חברי הקבוצה באולם הספורט של בית ספר 'גוונים' במועצה אזורית מנשה לחימום, אימון ומשחק. והם לא לבד. יש להם גם מאמנת. יסמין שחף (33) תושבת חריש ומורה לחינוך גופני בבית הספר 'חורש' בזכרון יעקב היא מאמנת הכדורעף של נבחרת הבנות בבנימינה. בחודשים האחרונים החלה לעבוד גם עם הקבוצה המקומית: "זוהי קבוצה מורכבת", היא מסבירה. "כולם אוהבים כדורעף אבל יש הפרשי רמות מטורפים בין שחקני עבר לבין חובבנים".

אז מה עושים עם זה?

"צריך לחבר אותם ושהם ימצאו את הסבלנות להכיל זה את זה, במיוחד מאחר ומדובר בקבוצה של גברים דעתניים שכל אחד מצליח בתחום עיסוקו".

"אני שמחה שכבר היום האינטראקציה ביניהם שונה, ראיתי אותם במשחקים הראשונים על הדשא כשהם רבו על כל נקודה, והיום הם לומדים להיות קבוצה, לעבוד בשיתוף פעולה".

יסמין מוסיפה ומדגישה: "אני מאמינה שכל אחד ימצא בסופו של דבר את מקומו בקבוצה וזה גם ישפיע על הצלחת הקבוצה בתחרויות. זו קבוצה מאוד מיוחדת שהחיבור בה בין אנשים הוא דרך הספורט. אפשר לומר גם שמבחינה מסוימת, בגלל שאנחנו קבוצה חדשה בעיר חדשה, אנחנו עושים היסטוריה".

לחלוק בניסיון והידע המקצועי

מי שאחראי במידה מסוימת על מדד מצב הרוח של הקבוצה הוא לא אחר מאשר הקפטן שלה. גנאדי וישיניצקי (36) תושב חריש בשנה האחרונה הוא מהנדס מכונות ועובד כמנהל פרוייקטים בחברת סטארט-אפ. גנאדי שיחק בעבר במועדון כדורעף נס ציונה בליגה הארצית, ליגה גבוהה יותר, והוא מרגיש מחויב לחלוק עם חברי הקבוצה את ניסיונו: "תפקיד הקפטן הוא להוביל את הקבוצה. יש לי ניסיון וגם ידע במשחק, אני מבין בטקטיקות ופוזיציות, מה שאין לחלק מחברי הקבוצה. אני תורם ועושה לי טוב לראות את השיפור האישי של כל אחד מחברי הקבוצה ואת השיפור של הקבוצה כולה".

מה המטרה שאתה מציב לעצמך בעונה זו?

"העונה מסתיימת במרץ 2019, בינתיים הפסדנו את רוב המשחקים ובשני האחרונים ניצחנו רק מערכה אחת. המטרה שלי היא שנצליח להיות מגובשים יותר מבחינה חברתית, ולהעמיק את הידע והלמידה של המשחק".

מה הכי חשוב לדעתך בספורט קבוצתי?

"הכי חשוב לדעת לשחק ביחד, לעזור אחד לשני, לחלוק בניסיון המקצועי ולצמוח יחד כקבוצה".

המפתח להצלחה – גיבוש קבוצתי

עידו שי, שחקן הקבוצה מסכים עם הדברים: "ההכרות בין השחקנים היא משמעותית מאוד להצלחת הקבוצה". עידו (36) מטמיע מערכות בתחום הלוגיסטיקה שמתגורר בחריש שנה לא מפסיד אף אימון. "שיחקתי כדורעף חופים. המעבר לחריש גרם לי לחפש ספורט אחר ושמחתי על קיום הקבוצה.

"חשוב לדעת כי כדורעף הוא ספורט קבוצתי ששונה מכל ספורט אחר. בכדורגל ובכדורסל אתה נאבק מול הקבוצה היריבה יש אינטראקציה ומגע בכל אחד משלבי המשחק בין שתי הקבוצות. לעומת זאת, בכדורעף אין אינטראקציה עם הקבוצה השנייה אלא מתבצע שיתוף פעולה של הקבוצה שלך כדי לייצר מהלך. הקבוצה שמנצחת היא לא הקבוצה בעלת היכולת הטכנית הגבוהה יותר אלא זו שהכימיה בין השחקנים טובה יותר, לכן הגיבוש כל כך משמעותי להצלחת הקבוצה".

גם יאיר יגר (42) תושב חריש ואחד משחקני הקבוצה מסכים עם הנאמר ומוסיף: "לתחושתי, קבוצת הכדורעף שלנו מאפיינת את חריש. הקבוצה בבנייה וחריש היא עיר שנמצאת בבנייה. הכל חדש וכל אחד מנסה למצוא את מקומו בעיר וגם בקבוצה. לכל אחד יש גם מה להגיד. אבל בסופו של דבר, חריש היא עדיין קהילה קטנה יחסית ונוצרים בה חיבורים מכיוונים שונים, מעין פאזל כזה שהחלקים בו מתחברים לקבוצה אחת. יש פה אנשים שיצא לי להכיר בזכות הקבוצה, שלא הייתי מכיר בשום דרך אחרת, ואני שמח על כך".

יאיר שמשמש גם כ'שר התרבות' בקבוצה אחראי על יצירת מפגשים מגבשים שלא בשעות האימון והמשחק. כך יצא שחברי הקבוצה קיימו ערב הדלקת נרות בחנוכה, נפגשו על ערב בירה ופיצוחים ומתכננים בעתיד הקרוב, עם סיום העונה, לחגוג עם בשרים על האש.

ואיך מסתדרת הקבוצה מבחינה תקציבית? אילן המנג'ר אחראי על איסוף דמי חבר חודשיים מחברי הקבוצה ומעדכן שהקבוצה זוכה לתמיכה כספית מאגודת מכבי.

יסמין שחף

עידו שי

יאיר יגר

אילן יבור

גנאדי וישניצקי

האם יש תכניות כבר לעונה הבאה?

אילן: "אנחנו בונים בחריש את המשפחות שלנו אבל גם בונים ומפתחים את ענף הספורט ההישגי. אנחנו מקווים שאולמות הספורט בחריש יהיו מוכנים בשנה הבאה ושנוכל להתאמן בהם כאולם הבית שלנו. כולנו גאים להיות חלק מקבוצה המייצגת את חריש ובעזרת השם גם נביא את הגביע".

חריש מתפתחת בקצב מהיר ומשנה לשנה אנו עדים להתפתחויות מרשימות בתשתיות, במוסדות החינוך והציבור, באיכלוס העיר ובהתפתחות הקהילה. שנת 2018 היוותה קפיצת מדרגה עבור חריש במישורים רבים. ריכזנו עבורכם את עשר אבני הדרך המשמעותיות ביותר בשנה שחלפה

2018 בתחבורה: חריש מתחברת לחיפה

אין ספק שתחבורה ציבורית נוחה חיונית לקיום חיים נוחים בחריש. השקתו של קו 631 בין חריש לחיפה בתחילת השנה היוותה אות מבשר טובות. מסלול הקו עובר דרך פארק ההייטק ביקנעם ובקניון לב המפרץ והנסיעה המהירה והנוחה לעיר הצפונית עוברת בכביש 6, כביש 70 וכביש 75.

קו זה הצטרף לקווים שכבר היו פעילים בעיר קווים 60, 63 ,71 ו-27 וקישרו את חריש לחדרה ולתחנת הרכבת בנימינה. עיני תושבי חריש נשואות כעת בציפיה להשקתו של קו אוטובוס ישיר לתל אביב. בינתיים אין בשורות חדשות, אך מדוברות המועצה נמסר כי הקו נמצא שוב בבחינה וכי העירייה נלחמת להוציא את קו חריש-תל אביב לפועל. מקווים לשמוע עדכונים בקרוב.

2018 במסחר: מרכז מסחרי שכונתי ראשון נפתח

פתיחתו של המרכז המסחרי השכונתי 'עמית' בפברואר והשקתם של חנויות המסחר במתחם, היוו קפיצת דרך משמעותית בתחום המסחר בחריש. כיום פועלים במרכז עמית פיצריה, פלאפל, סניף שופרסל אקספרס, חנות סלולר, מאפיה, מרפאה וטרינרית, טמבוריה, חדר כושר ובקומה השנייה פועלים משרדים. מרכז מסחרי עמית הוא אחד מתוך חמישה מרכזים שכונתיים המתוכננים בחריש. התקדמות משמעותית נוספת ניתן היה לראות גם ברחוב דרך ארץ, השדרה המרכזית של חריש עם פתיחתם של עסקים חדשים שהעניקו לנו השנה שירותים חדשים ביניהם: חנות פרחים, מרפאת שיניים, בית קפה, פיצוציה וחומוסיה.

2018 בקהילה: בירה ראשונה במועדון 'הדוק' ופתיחת בית הקהילה

פתיחתו של מועדון 'הדוק' בחודש מרץ ופתיחת בית הקהילה חודשיים אחר כך העניקו זריקת מרץ לפעילות החברתית בעיר. מועדון 'הדוק' החל לפעול בימי חמישי אחת לשבועיים ביוזמתם של תושבי העיר אילן בן טל, אלחנן צהר, נתנאל שטרית, מיכל שטרית ומתנדבים רבים נוספים שמסייעים בסידור המקום. המקום מספק לתושבי חריש אפשרות ליהנות משתיית בירה וכן מתקיימים בו ערבי במה פתוחה, הופעות חיות  ואירועים חברתיים נוספים.

בית הקהילה שנפתח במאי כולל שלושה חללים ציבוריים גדולים המשתרעים על שטח של 500 מ"ר. הפעילויות בו רבות ומגוונות: מועדון אזרחים ותיקים, פעילויות של כלל המתנדבים בעיר כדוגמת חנות יד שנייה ואירועי קהילה נוספים.

2018 בבריאות: נציגות מלאה לקופות החולים בחריש

במאי 2018 נפתח סניף קופת חולים מאוחדת בחריש והצטרף לסניפי כללית, מכבי ולאומית שכבר היו פעילים. הנוכחות המלאה של קופות החולים בעיר מורגשת בשדרת דרך ארץ בה ניתן לראות את כל הקופות שפועלות בסמיכות יחסית האחת לשנייה. נוכחות זו משמעותית למתן שירותי בריאות מתקדמים וטובים לתושבי העיר. כל הקופות מציעות לתושבי המקום שירותי רופא משפחה, רפואת ילדים, בית מרקחת ושירותים נוספים ייחודיים כדוגמת טיפת חלב, מכון פיזיותרפיה ועוד. התושבים ממתינים בקוצר רוח להגעתם של שירותי מרפאות המומחים שטרם החלו לפעול בעיר ובמיוחד לשירותים בתחום רפואת הנשים.

2018 בחינוך: חטיבת ביניים חדשה והכפלה של מספר התלמידים בעיר

תחילת שנת הלימודים תשע"ח הביאה לתושבי חריש בשורות חדשות. לראשונה החלה לפעול חטיבת ביניים חדשה 'בית הספר לאתגרי העתיד' בה לומדים 61 תלמידים בשתי כיתות, ז'-ח'. צוות המורים שמונה 8 מורים ומחנכים הצליח בתקופה של שלושה חודשים לזכות בתשומת לב חיובית מאוד וגם לא נעדר מאור הזרקורים לאחר שפוסט בפייסבוק על תורנות הניקיון של התלמידים בבית הספר זכה לשיתופים מרובים ברשת. בשנה הבאה תחל לפעול גם כיתה ט' והחטיבה הצומחת מתוכננת לעבור למשכן התיכון שעתיד להיפתח ב-2020.

הצמיחה המהירה של חריש באה לידי ביטוי בתחילת שנת הלימודים עם פתיחתם של שישה בתי ספר יסודיים, 42 גנים ולמעלה מ-50 צהרונים שקולטים 2,600 תלמידים בחריש. שנה קודם לכן מצבת התלמידים מכיתות גן ועד כיתות ו' עמדה על 1,200 תלמידים בלבד.

2018 בתשתיות: תחילת עבודות על מחלף 65 החדש

בספטמבר החלו העבודות המקדימות לסלילת הכביש והמחלף החדש בין צומת חריש לכביש 65. המחלף החדש המתוכנן על כביש 65, צפוי להקל על זרימת התנועה בין חריש לכביש 6 ובין חריש לפרדס חנה וחדרה ומהווה נדבך חשוב קידום הניידות והתחבורה הנוחה לתושבי חריש.

הקמת המחלף מבוצעת בהשקעה תקציבית ניכרת, במטרה להעניק לתושבי חריש גישה נוחה לכביש 65 ולכביש 6 מבלי להיעצר בצומת מג"ב. המחלף החדש יחליף את כביש הגישה לחריש הקיים כיום בין צומת מג"ב לצומת חריש, שרק חלקים ממנו ישמרו ככביש שירות וגישה לאנדרטת משמר הגבול בלבד. על פי הערכות שלב העבודות המקדימות יסתיים במהלך 2019 ולאחריו יתבצעו במשך שנתיים עבודות בשטח עד לסיום וחנוכה מתוכננת של המחלף בספטמבר 2021.

2018 באיכלוס העיר: מספר התושבים בעיר חצה את רף ה-10,000 תושבים

באוקטובר 2018 קיבלה משפחת קרפט שעברה להתגורר בחריש את תעודת התושב ה-10,000. על פי נתוני המועצה, כ- 500 משפחות חדשות עברו להתגורר בחריש בחודשי קיץ 2018 והגדילו  משמעותית את האוכלוסיה בעיר. כאמור, משפחת קרפט זכתה לקבלת פנים יחודית ולטקס מיוחד שערכה מחלקת הקליטה של מועצת חריש. על פי הערכות צפויה חריש ב-2019 להכפיל את כמות התושבים. אז יאללה, לארוז ולעבור.

2018 בשלטון המקומי: בחירות לראשות המועצה וכינון מועצה חדשה

בבחירות המקומיות של אוקטובר 2018 נבחר יצחק קשת לכהונה נוספת לתפקיד ראש העיר של חריש. מערכת הבחירות עירבה רבים מתושבי העיר, וותיקים וחדשים, ואחוז ההצבעה הגבוה של חריש בכל קנה מידה לאומי, עמד על 80.19%. 2,825 מתושבי חריש הגיעו להצביע בפועל ונתנו את קולותיהם לשלושת המועמדים: יצחק קשת, אריק מויאל וגבי קדוש.

בנוסף נבחרו תשעת נציגי המועצה: שני גרינברג, נגה עוז וגיל פישר ממפלגת הליברלים; יוחאי פרג'י, שלמה קליין ויוסי גולדמן ממפלגת הבית היהודי; עידית ינטוב ויצחק קשת ממפלגת הליכוד ושלמה פרץ ממפלגת ש"ס.

 2018 בפיתוח עתידי: תכניות להרחבת חריש והקמת אזור תעסוקה

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש אישרה בנובמבר להפקדה תכנית חדשה שבמסגרתה יוקמו רובע מגורים חדש ואיזור תעסוקה גדול. התכנית כוללת 1,430 יחידות דיור (כ-7,000 תושבים), 332 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שרות והיא חיונית לצמיחת העיר ולהבטחת עתידה.

הרובע החדש ימוקם בחלקה הדרומי של חריש על שטחים שנוספו לעיר במסגרת הרחבת שטח השיפוט שלה. הכניסה הדרומית לעיר שתתווסף עם סלילת המשכו של כביש 611 תאפשר גישה ישירה לרובע זה.

בשורה משמחת נוספת המשפיעה על התפתחותה העתידית של העיר היא התקדמות משמעותית בעבודות הפיתוח בשכונת 'בצוותא' (המוכרת בשמה הקודם, 'אור המזרח'). חברת שפיר הנדסה שזכתה במכרז תכנן ובנה בדצמבר 2017 התחייבה לבנות את השכונה בכללותה תוך 40 חודשים. היקף הפרויקט צפוי לעמוד על למעלה ממיליארד שקלים והוא יכלול כ-1,200 יחידות דיור, שני בתי ספר יסודיים, שלושה אשכולות גנים, אשכול מעונות יום, מתנ"ס, אולם ספורט ומגרש ספורט משולב.

2018 בתרבות: תרבות מותאמת לכל אחד ואחת

הקרנות משחקי מונדיאל בפארק המועצה, מופעי קרקס, ירידי שוק, הצגות לקטנטנים, הצגות לקהל הדתי-חרדי, מופעים של אמנים מובילים כדוגמת שירי מימון ופסטיבלים נחשקים – אירועי התרבות של חריש התקיימו במהלך השנה כולה ומשכו אליהם את המוני בית חריש.

קצת קשה לעקוב אחרי קצב-שטף האירועים הרבים אבל אין ספק שכל אחד ואחת מתושבי חריש הצליח במהלך השנה החולפת למצוא אירועי תרבות הקרובים ללבו.

כך לדוגמא, הקיץ החל עם פארק חבלים אתגרי, כמו אומגה קירות טיפוס סולמות ענק ותחנות אתגריות נוספות המתאימות לכל הגילאים ולכל המשפחה, המשיך במופע הפארק המרכזי בכיכובה של הזמרת שירי מימון והסתיים בפסטיבל אמנויות הבמה שהתקיים בחג החנוכה וכלל שלל אומנויות: קרקס, הצגה, שירים ושלל מופעי במה של מגוון רחב של אומנים מרחבי הארץ.

"ספורט מעצב קהילה" – כך מאמינה קרין פלג נוימן, מנהלת מחלקת הספורט במועצה שמתווה את מדיניות הספורט בעיר לעשור הקרוב ומתכננת לנו עתיד ספורטיבי פעיל יותר ובריא יותר

עם יד על הלב, כמה מכם מתמידים בפעילות הספורטיבית שהבטחתם לעצמכם לבצע? סביר להניח שלא הרבה. בהשוואה לנתונים בינלאומיים, הישראלים מדורגים נמוך מאוד בפעילות ספורטיבית עממית והשגית גם יחד.

על פי הערכות רק 2% מהישראלים הם ספורטאים פעילים, נתונים נמוכים משמעותית מהמתרחש בארצות אירופה. נתון משמעותי נוסף המתייחס לפעילות הספורטיבית של ילדי ישראל מגלה כי הם פעילים רק שמונה שעות שבועיות ומעדיפים לבלות את רוב זמנם מול מסכי הטלוויזיה, המחשב והטלפון הנייד.

בשורה התחתונה, למרות הצלחות בודדות של ספורטאים ישראלים בזירה העולמית, הספורט התחרותי בישראל אינו מתרומם. במקביל, גם הספורט העממי לא זוכה לעדנה. רוב העם בישראל, הוא 'ספורטאי כורסה' – כזה שמזפזפ בשלט וצופה במשחקי ספורט.

ומה בחריש?

אם זה תלוי בקרין פלג נוימן (42) מנהלת מחלקת הספורט במועצת חריש, תושבי חריש יעסקו בפעילות ספורט וישמרו על בריאותם. קרין, בעלת תואר ראשון בחינוך גופני ותואר שני במנהל עסקים, היא ספורטאית עבר בכדורסל תחרותי ובשנתיים האחרונות בתפקידה בחריש היא בונה תשתית נרחבת לפעילות ספורטיבית ענפה במקום.

"מדובר באתגר ענק", היא מודה, "שאלתי את עצמי איך מתחילים לקדם את הספורט בחריש, איך מתכננים אסטרטגיה ומדיניות להיום ולעשר שנים קדימה, במקום שבו מתחילים הכל מאפס, יש קושי אבל מדובר גם בהזדמנות אדירה".

המגמה: בריאות הקהילה

קרין מקדמת בחריש אסטרטגיה שהצליחה בגרמניה והפכה אותה למדינה בה אחוז העוסקים בספורט הוא גבוה מאוד ושבמקביל מצליחה גם לקדם ספורטאים תחרותיים המגיעים להישגים נחשבים בזירה הבינלאומית.

"גרמניה מובילה את מגמת הספורט של "בריאות הקהילה" – המטרה היא להגדיל את בסיס הפירמידה, לצרף כמה שיותר ילדים, נוער, מבוגרים וקשישים לספורט העממי, ולאט לאט להגדיל גם את הספורט התחרותי וההישגי", היא מסבירה.

על פי אותה תפישה, קידמה קרין ביום ההליכה הבינלאומי שהתקיים באוקטובר את 'שישי רגלי', יום בו מעודדים את ההורים וילדיהם להשאיר את הרכב בחנייה ולצעוד רגלית לגני הילדים ובתי הספר. פרויקט זה הוא נדבך נוסף לניסיון להוסיף ילדים למעגלי הפעילות הספורטיבית: "כל ילד שלישי בישראל סובל מעודף משקל. ילדים לא יוצאים החוצה לשחק עם אחרים, לא צועדים לבית הספר, ולכן הענקנו חשיבות יתרה לפעילות הספורט במערכת החינוך. מורי הספורט מכל בתי הספר בעיר נפגשים יחד, אנו יוצרים שיתופי פעולה בתחום הספורט בין בתי הספר, כך שילדים גם ייהנו מספורט משותף וגם יכירו האחד את השני בשעות אחר הצהריים במגרשי המשחקים בעיר".

אמצעי חשוב ומשמעותי בעידוד הילדים לביצוע פעילות ספורטיבית הוא ללא ספק חוגי הספורט בשעות אחר הצהריים. בתחילת שנת הלימודים התפרסמה רשימת החוגים שבנתה קרין, שכללה לצד חוגי הספורט הפופולריים כדוגמת כדורגל כדורסל, ג'ודו וריקוד גם חוגים ייחודיים כדוגמת קפוארה, סיף וגלגיליות.

"יותר מ-200 בנות רשומות לחוגי הריקוד, וגם החוגים האחרים זוכים להרשמה נאה", מדווחת קרין ומוסיפה: "חוגים עממיים הם ללא ספק הבסיס והם אלה שמצמיחים בסופו של דבר את ספורטאי העתיד. לא תמצא ספורטאי ישראלי שהגיע להישגים בינלאומיים, שלא עמד מאחוריו מאמן מוצלח ומוכשר, זו הסיבה ששמתי דגש חזק על מציאת המאמנים הטובים ביותר, בחרתי את המאמנים בפינצטה. ברור לי שמאמן טוב הוא מודל לחיקוי עבור ילדים, ואם יש לילד בעיות בבית הספר, חשוב לשתף בכך גם את המאמן שלו".

אבל לא רק ילדים זוכים למגוון חוגי ספורט ולעידוד לפעילות ספורט בריאה. גם חוגי הנשים והמבוגרים קיבלו השנה תגבור ובמקביל, התקיימה לראשונה בחריש בט"ו בשבט צעדת ט"ו בספורט על שם דניאל שמעוני. הצעדה שילבה פעילות קהילתית של נטיעות ביער עם פעילות ספורטיבית. לדברי קרין, צעדה זו תהפוך למסורת בחריש ותתקיים גם בשנה הבאה.

העידוד לצעידה יבוא לידי ביטוי גם במסלולי ההליכה  ומסלולי האופניים שנסללים בחריש ומחוצה לה, שמטרתם לעודד את התושבים לצעוד ולרכב.

מתקני ספורט מתקדמים

אבל ספורט עממי ככל שיהיה, לא יוכל להצליח לאורך זמן ללא מתקני ספורט ראויים וטובים שיספקו מענה לאוכלוסייה.

"קיבלתי מנדט מראש המועצה לבנות את הספורט בחריש ולהצעיד אותו קדימה כחלק מהחזון", מצהירה קרין ומוסיפה: "בהתאם לתפישה של 'הולך הרגל במרכז', שמעודדת את התושב ללכת ברגל ובכך גם לשפר את בריאותו, אנו מנסים לפזר מתקני ספורט בכל העיר שיהיו במרחק של 5-7 דקות הליכה לכל היותר לכל תושב.

בחריש ממוקמים מספר גני משחקים עם מתקני ספורט מתקדמים ובימים אלה עסוקה קרין בקידום התכניות לבינוי אולמות הספורט בחריש שיהוו את חוד החנית בחדשנות בתחום זה.

שני אולמות ספורט חדישים ומשוכללים עתידים לקום בחריש. אולם אחד ישתרע על שטח של 1,400 מ"ר וימוקם ברחוב טורקיז 6 בשכונת אבני חן. אולם ספורט נוסף ישתרע על שטח של 1,100 מ"ר וימוקם ברחוב גפן 35 בשכונת החורש. על פי הערכות, אולמות אלה יחנכו בסוף שנת 2019.

"תכנון אולם ספורט הוא מורכב בהתייחס לאגפי הנדסה, שפ"ע, ספורט, חינוך וקהילה. בסופו של דבר צריך לקום מתקן שעונה על צרכים של קהילה שלמה". מפרטת קרין ומוסיפה: "השאיפה היא לבנות כמה שיותר מתקני ספורט בסמוך לבתי ספר. מתקנים אלה ישמשו את התלמידים בשעות הלימודים וישמשו כמתקני ספורט לקהילה בשעות אחר הצהריים. מדובר בהזדמנות מדהימה. בימים אלה אנו בונים בבתי הספר אולמות ספורט עם מגרשים משולבים והתכנון הוא שבאחד מהם תהיה גם בריכת שחייה. השאיפה היא שמורי הספורט יוכלו להשתמש במתקנים הצמודים לבית הספר כדי לחשוף את הילדים לענפי ספורט כמו שחייה או טניס ובמקביל שילדים מכיתות ה' ואילך יתחילו בבית הספר אימון או חוג מיד אחרי סיום הלימודים. כך, גם ההורים יהיו פטורים מהסעות לחוגים".

מה לגבי ספורט אתגרי?

"ישנה חשיבה על ספורט אתגרי באיזור הפארק שעתיד לקום".

ומה לגבי ספורט השגי?

"כאמור, בגלל מחסור במתקנים אין עדיין בחריש קבוצות תחרותיות ואין ספורט השגי, אלה יגיעו בשלבים מאוחרים יותר. כרגע, המטרה העיקרית היא לחשוף כמה שיותר את תושבי חריש לענפי ספורט. אני לא צריכה שכל ילד יגיע למדליה אולימפית, אלא שכל ילד יהיה בריא".

גני ילדים במרחק הליכה רגלית, שירותים ציבוריים במיקומים מרכזיים ונגישים ושטחי ציבור ירוקים בסמוך לבתי ספר ומעונות – פרוגרמה חדשה לתכנון מבני הציבור בחריש מבטיחה אורבניות מתקדמת וידידותית לתושבים

"עיר צריכה להגביר את מידת האושר ולהפחית קושי", טען צ'רלס מונטגומרי, מחבר הספר 'עיר שמחה', שבחן את חשיבות עיצובה של עיר על מידת אושרם של תושביה.

כיצד אם כן, מעוצבת חריש מבחינה אורבנית? כיצד מתוכננים שטחי הציבור הפתוחים שלה (שצ"פ) ומוסדות הציבור הבנויים שלה והאם הם אכן ישפיעו על אושרם ורווחתם של תושבי חריש? שלמה אפרתי, עוזר מנכ"ל מועצת חריש, מאמין שכן.

"אחד התהליכים המשמעותיים שהתרחשו בשנה האחרונה בחריש הוא יצירת תכנית מקיפה עם ראייה כוללת וברורה לקביעת מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים לשימוש תושבי חריש בהתאם למתודולוגיה ברורה", הוא מסביר.

"תכנית זו מספקת לנו כלי עבודה משמעותי בחשיבה תכנונית לעיר וקביעת תכלית לכל שטח ושטח. כך נדע היכן לבנות גני ילדים, מעונות, בתי ספר, מתנ"ס, מועדון נוער או מועדון רווחה, שיספקו את צרכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית. התכנון הוא לטווח ארוך".

תכנון מיטבי של קרקע

'הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור' שפורסמה בשבוע שעבר כוללת עקרונות אורבניים מנחים לתכנון מבני ציבור בחריש וכוללת מפות מפורטות של תחומים ואזורים שונים בעיר, המלצות להקמת מבנים ציבוריים ובחירה של מגרשים ייעודיים. יבגניה מלכין, מהנדסת בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, שהזמינה את ביצוע התכנית, מפרטת:

"רוב הערים הוותיקות בישראל מתמודדות עם מצוקה של מחסור בשטחים ציבוריים ולכן קיימת חשיבות עצומה לניהול נכון של השטחים החומים (הציבוריים). יש להתנהל בחכמה ובמחשבה קדימה ולא לתכנן את הבנייה רק בהתאם לצרכים הנוכחיים. המטרה שלשמה הזמנו את התכנית היא לבצע ניצול מיטבי של הקרקע בהתייחס לתכנון העתידי ומתן מענה על השאלות החשובות שצריך לשאול: מה קיים בעיר? אילו מבני ציבור חסרים? היכן הם חסרים? מיהי האוכלוסייה בחריש ומהם הצרכים שלה ומה תצטרך האוכלוסיה העתידית בעיר"?

האם התכנית שהוכנה מוצלחת בעינייך?

"נכון להיום, הפרוגרמה משקפת את התכנון המיטבי בהתאם לצרכים הנוכחיים והעתידיים שאנו צופים של התושבים בחריש. התכנית הוצגה בפני חברי הוועדה לתכנון ולבנייה שמורכבת מנציגי ממשלה מנוסים מאוד בתחומם ועם ניסיון בבניית עיר. נעשתה עבודת הכנה מדוקדקת מאוד שהתבססה גם על הניסיון של חגית נעלי יוסף שערכה את הדו"ח בערים אחרות וגם על ניסיון אורבני ותכנוני של חברי הוועדה והעומד בראשה, דוד מגן".

האם התכנית לקחה בחשבון גם שינויים נדרשים?

"אם יידרש שינוי הוא יבוצע. לא תמיד ייצמדו לפרוגרמה, נדרשת גמישות מסוימת בתהליך הצמיחה, אחרי הכל עיר היא ישות חיה. לדוגמא, אם במהלך הצמיחה שכונה מקבלת אפיון מסוים, אפשר לשנות ולהוסיף לה מבני ציבור בהתאם לצרכי האוכלוסייה, אבל ככל שיפעלו יותר בהתאם למתווה של הפרוגרמה, חריש תנצל היטב את הקרקעות הציבוריים ותרוויח שנים רבות קדימה".

"צריך לזכור", מוסיפה מלכין, "שחריש הגיעה כמעט למיצוי השטחים שהיא יכולה לקבל. בעתיד היא תקבל אולי שטחים נוספים, אולם כרגע הרחבת הגבולות הנוכחית היא המסגרת לפיה צריך לתכנן את העתיד. המטרה היא שתושבי חריש יקבלו את כל השירותים הנדרשים במסגרת גבולות העיר. זו הסיבה שאנו מתכננים לגובה גם את אזור התעשייה והתעסוקה וגם את מבני הציבור".

עיר מוטת הליכה

כאמור, "הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור" בוצעה על ידי חברת Viaplan. חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ"לית החברה היא מתכננת חברתית המתמחה בדיור, דמוגרפיה, שירותי ציבור וכלכלה מוניציפלית. נעלי יוסף וצוותה למדו במהלך השנה האחרונה את חריש לעומק, שוחחו עם תושבים ועם עובדי מועצה, מיפו את המבנים והשירותים הציבוריים הקיימים ולמדו את השטחים הציבוריים ואת השונות ביניהם. התוצאה? הגדרה מחודשת של כל השטחים הציבוריים בחריש. "זוהי תכנית ייחודית בישראל", מציינת נעלי-יוסף ומרחיבה: "ערכנו תכנון של מבני הציבור בחריש בהתאם למגמות עתידיות של שימושים כדי להבטיח רמת שירותים טובה לתושב".

כיצד רמת שירותים טובה באה לידי ביטוי בתכנית?

"החשיבה היתה על נוחות התושב. כך לדוגמא, הורה שאוסף את ילדו מהגן מחפש גן שעשועים במרחק הליכה או מרכז מסחרי לסידורים. דוגמא אחרת, היא שינוי מקבץ הגנים. בעבר, תוכננו בחריש מקבצים של 8 גנים יחד, מה שגורם לפקקים בבקרים. על פי התכנית החדשה מקבצי הגנים יהיו רק של 2-3 גנים, אבל קרובים יותר וממוקמים במרחקי הליכה קצרים מבנייני מגורים, זאת על מנת לעודד הליכה לגנים ובטיחות בהליכה".

לדברי אפרתי, גולת הכותרת של התכנית היא ללא ספק עידוד ההליכה במרחב העירוני ופיזור שירותי ומבני ציבור במרחק הליכה רגלי. "עיר מוטת הליכה זו גולת הכותרת של התכנית", הוא מסביר. "הרעיון הוא שהתושב ישתמש כמה שפחות ברכב על מנת לקבל ולצרוך שירותים ציבוריים. בהתאם לזה רוב גני ילדים מוקמו לא יותר מ-200 מטרים מבנייני מגורים ואילו לבתי ספר מרחק ההליכה לא עולה על 450 מטרים. הרעיון הוא שפריסת מוסדות הציבור בחריש תאפשר לכמות מקסימלית של תושבים להגיע אליהם ברגל".

עוד מציין אפרתי כי כדי להגדיל את נוחות ההליכה של התושבים, תוכננה מפת 'קיצורי דרך' במגרשים עליהם מתוכננים לקום מספר מבנים ציבוריים יחדיו.

עירוניות טובה יותר

עיקרון נוסף עליו מושתתת התכנית הוא יצירת מבנים משולבים של מספר פונקציות ציבוריות. נעלי יוסף מפרטת: "שילוב שירותים שונים באותו מבנה פועל לטובת התושבים וגם שומר על הקרקעות. כך לדוגמא, בתי הספר ישמשו גם כמרכזי חוגים בשעות אחה"צ, והורים לא יצטרכו להסיע את ילדיהם לחוגים, מועדוני נוער ישמשו גם כמרכזים של תנועות נוער. מרחב פתוח של בית הספר ישמש עבור הקהילה בשעות אחה"צ וכן הלאה".

"שילובים נוספים הם הצמדת מספר מבני ציבור יחד. כך לדוגמא, הגיוני למקם מקבץ של מתנ"ס ליד ספריה, או מרכז לבריאות המשפחה בצמוד לגני ילדים ומעון יום".

מהן נקודות החזקה והחולשה של התכנית לדעתך?

"התכנית מבוססת על מודלים עירוניים חדשניים, מבוססת על נתונים עדכניים וידע מתקדם ובעיקר רואה לנגד עיניה את התושב ואת ההתייעלות העירונית – אלו נקודות החוזק שלה".

"מן הצד השני, חלק מהתכנונים הם חדשניים והמערכות שתומכות בעיר, כמו משרדי הממשלה, יתקשו לממש את היישום שלהם. לדוגמא, אם המלצנו שגן ילדים ימוקם ליד מועדון לקשיש – יש צורך בשילוב תקציבים ממקורות שונים ועלולים להתעורר קשיים בתיאום הבין משרדי בין משרדי הרווחה, החינוך והבינוי".

האם התכנית היא המלצה בלבד?

"הוועדה לתכנון ובנייה לא תאשר תכנית שאינה עולה בקנה אחד עם הפרוגרמה".

כלי עבודה לקברניטי העיר

"התכנית היא מחייבת", מאשרת מלכין. "הבנייה של שטחי ציבור בתקופת האכלוס המהירה של חריש נועדה לתת מענה מיידי לצרכים ולכן התכנון של שטחים ציבוריים לא היה מיטבי".

"כעת הפרוגרמה עומדת לרשות המועצה המקומית, שהיא למעשה בעלת הקרקע והיא מתכננת את מבני הציבור, ככלי עזר חשוב מאוד לתכנון הבנייה. זו לא תכנית מגירה, זה מקור ידע לחשיבה ולשימוש יומיומי. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מועצת העיר על מנת לתכנן את עתיד חריש ולהביא שגשוג לעיר".

אפרתי מסכים: "התכנית עוזרת לנו לקבוע תכלית לכל שטח ושטח, לא יתקיים מצב בו נקבל תקציב להקמת מתנ"ס ונשאל את עצמנו איפה לבנות אותו, אנו נדע בהתאם לעקרונות התכנית וצרכי האוכלוסיה איזה מגרש הוא המתאים ביותר".

ומה קורה כעת בשטח? האם יש מבני ציבור בתכנון או בבנייה בהתאם לתכנית?

"ישנם מספר מבני ציבור שנמצאים בתהליך תכנון לקראת ביצוע ביניהם ספרייה עירונית, אולם ספורט גדול, בי"ס יסודי ומרכז לגיל הרך שיבנו כמקבץ על מגרשים סמוכים".

"אנו מקדמים גם בינוי אולם ספורט מתקדם ליד רחוב דפנה בסמוך לבית ספר יסודי חילוני חדש. במקביל אנו מקדמים בינוי גני ילדים לשנת הלימודים הבאה על מגרש 203 צמוד לבית ספר תלמי רון, ומקבץ גני ילדים שנבנים בשכונת הפרחים. אנו נמצאים בעיצומה של תנופת בינוי גדולה שאני שמח לקחת בה חלק ולהיות שותף לעשייה מדהימה".

אפרתי מציין יתרון נוסף משמעותי שמעניקה התכנית למתעניינים בקניית דירה בחריש: "כל תושב שמעוניין לקנות דירה יכול לראות במפה אילו מבני ציבור מתוכננים ליד ביתו".

ואילו נעלי יוסף מסכמת: "למרות שהתכנית מיועדת לאנשי מקצוע ולעובדי המועצה אני קוראת לתושבי חריש להיות מעורבים, להכיר את איכויות ההמלצות של התכנית שנבנתה למענם ולדחוף גם ליישום שלה".

מועמדת לראשות העיר עדיין אין, אך הכח הנשי ניכר ובולט כמעט בכל הרשימות. אילו יתרונות מביאות איתן הנשים לשיח הפוליטי המקומי וכיצד הן מתגברות על חסמים? שרה ג'ראפי עייש, שני גרינברג, עידית ינטוב, פארה-פלדמן גורדון וליאת רבלין – מועמדות ברשימות הסיעות השונות, מספרות על שוויון הזדמנויות, פמיניזם, כח נשי וערכים שישפיעו על עתיד חריש

מימין: עידית ינטוב, פארה פלדמן-גורדון, שני גרינברג וליאת רבלין. צילום: אורן קלר

מנתונים שפרסם משרד הפנים עולה כי בין השנים 2003-2013 אחוז הנשים ב-113 מועצות ברחבי הארץ הוא 13% בלבד. בקדנציה האחרונה, עמד מספר הנשים במועצות על 17%, נראה כי למרות כל הדיבורים על שוויון ועל 'כח נשי', אחוז ייצוג הנשים ברשויות המקומיות נמוך משמעותית מחלקן היחסי באוכלוסיה.

ומה קורה בחריש? בבחירות הקרובות, אף אשה אינה מתמודדת על ראשות המועצה אולם בעשר הרשימות שמתמודדות על מקום במועצה משובצות למעלה מ-20 נשים, חלקן במקומות גבוהים. כינסנו לשיחה את עידית ינטוב, מספר 2 ברשימת "הליכוד" בראשות יצחק קשת, שרה ג'ראפי עייש, מספר 3 ברשימת "חריש בדרך חדשה" בראשות אריק מויאל, פארה פלדמן-גורדון מספר 3 ברשימת "אחדות חריש" בראשות גבי קדוש יחד עם שתי נשים שהקימו סיעות עצמאיות: שני גרינברג העומדת בראשות רשימת "הליברלים" וליאת רבלין העומדת בראשות רשימת "נשים פורצות דרך", וניסינו להבין איתן כיצד הן הגיעו לחיי הפוליטיקה המוניציפלית, והאם הן רואות בהיותן נשים מגבלה או חוזקה, בעבודתן הצפויה במועצה.

להעלות את חריש על דרך חדשה

ינטוב (43) המתגוררת בחריש מזה שנתיים מוכרת לרבים מתוקף תפקידה במועצה כעובדת במחלקת רווחה ובמחלקת פנאי וקהילה. "ההצעה הראשונית הגיעה מיצחק קשת שכבר הרבה לפני הבחירות ראה בי דמות דומיננטית שמסוגלת לעזור לו בבניית העיר", היא משתפת. "אצלי האסימון נפל אחרי כמה ביקורים במשרדי הממשלה במסגרת התפקיד. בכל פעם ששאלו אותי 'האם אני נבחרת ציבור' ההבנה נעשתה יותר ויותר ברורה שבכדי לקדם את חריש אני צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי".

ג'ראפי עייש (34) עולה חדשה המתגוררת בחריש שנה וחצי קיבלה את הצעתו של מויאל להצטרף לרשימה ללא היסוס: "מספר חודשים שאני פעילה במטה של אריק, תפיסתו לגבי חריש זהה לשלי. חשובה לי בניית העיר והקהילה ותחום העלייה והקליטה של עולים חדשים קרוב לליבי. כשהוצע לי להיכלל ברשימה כמספר 3 הסכמתי ללא היסוס. להיות חברה במועצת העיר זה כבוד גדול עבורי".

גם פלדמן גורדון (38), התגייסה למשימה ללא היסוס: "אני מתגוררת בחריש מספטמבר 2017, ובפועל הייתי מעורבת בנעשה בחריש עוד טרם המעבר לחריש. הרגשתי שזו הזדמנות נהדרת להיות חלק מציונות דגם 2018, להיות חלק מעיר שנבנית (כמעט) מהאדמה. אני מונעת מתחושה חלוצית ורצון עז להשפיע על אופיה של העיר המתפתחת".

בדרך שונה בחרה רבלין (31) שגם לה יש כבר וותק של שנה בעיר: "בחודשים האחרונים פנו אליי שלושת המתמודדים לראשות וחלק מנציגי הרשימות השונות וביקשו ממני להצטרף אליהם ולהיות משובצת במקומות גבוהים. ההרגשה הייתה ש'תופסים עלי טרמפ' כי אני 'מעצבת דעת קהל' ודמות מוכרת בעיר עם קהל אוהד. אף אחד לא טרח לשאול מה ה'אני מאמין' שלי ולראות שבאמת יש לי מה לתת. יחד עם זאת, הפריעה לי העובדה שכל כך הרבה נשים ראויות שפועלות המון בחריש לא רוצות להתקרב לפוליטיקה כי הן לא מכירות את 'חוקי המשחק'. אז בחרתי לא לשחק במשחק של כולם וללכת עם קבוצת נשים שאני מרגישה איתה בנח, ושבאמת יש לה מה להביא וחולמת חלומות מדהימים על העיר ולא דואגת לאינטרסים צרים בלבד".

גם דרכה של גרינברג (32) להקמת הרשימה היתה שונה: "היו לי שיחות עם חבר טוב מהעיר על כך שאנחנו מרגישים שלאחר הבחירות חייבים להעלות את חריש על דרך חדשה ורעננה יותר. לאחר שהלכנו לחוגי בית הגענו למסקנה שכל המלחמה על ראשות העיר מפספסת מרכיב מאוד חשוב, והוא זהות המועצה. החלטנו לא לקחת חלק במלחמה המשתוללת בין המועמדים לראשות העיר, החלטנו שאנחנו לא מהמרים על אף אחד מהם אלא על עצמנו, שאנחנו בכל מקרה נהיה שם במועצה, ולא משנה מי יבחר. בסופו של דבר, החבר הגיע למסקנה שהוא לא יוכל לקחת בזה חלק, אבל אני כבר הייתי לגמרי בפנים. אמרתי לעצמי שאמשיך לבד ואם זה לא יתרומם, אסיק מסקנות. בפועל, קרה ההפך הגמור. קיבלתי חיזוקים מכל עבר. הליברלים עונים על צורך של ציבור גדול מאוד".

בלי ניסיון פוליטי

אף לא אחת מהמרואיינות היא בעלת ניסיון פוליטי, אך הן מבהירות שהניסיון שצברו בתחומים אחרים רלוונטי לפעילות המועצה. רבלין מגדירה את התפקיד של חברת מליאה במועצה לתפישתה כ"תושבת מתנדבת שאכפת לה מהעיר ופועלת לקידומה", ובכך נראה שכולן עונות היטב על ההגדרה. רבלין הקימה את מועדון היולדות והיא חלק מפורום מובילי התנדבות בחריש, ג'ראפי עייש גם היא חלק מפורום מובילי התנדבות בחריש ועבדה על פרויקט התנדבותי של עולים בחריש, ינטוב עבדה עם בני הגיל השלישי וטיפלה בהקמת תכנית סדורה בתחום זה, גרינברג כיהנה כחברת הועד של עמותת נאות חריש שם רכשה ניסיון בפוליטיקה פנימית ותהליכי קבלת החלטות, ופלדמן-גורדון ניהלה בהתנדבות את קבוצת הפייסבוק הגדולה בחריש – "קהילת חריש" וכן הקימה ביחד עם שותפים את "התנועה לעתיד חריש", תנועה אזרחית לא פוליטית שמטרתה לאפשר לציבור הליברלי בחריש להיות משותף ומעורב בנושאים שקריטיים להתפתחות העיר.

למה לדעתכן נשים רבות לא רוצות לפנות לפוליטיקה, זאת בהשוואה לגברים?

רבלין: "לצערי הפוליטיקה נתפסת כזירת מלחמה – 'מאזני כוחות', 'משאים ומתנים', תככים ומזימות. אני לא מכירה הרבה נשים שרצות למלחמה. גם אני נכנסת לזה עם המון פחדים מהמחיר שאני משלמת ואשלם בעתיד. יש לי חלום על פוליטיקה נקיה מאגו, משתפת פעולה למען מטרה משותפת, אופטימית. לכן אני לא רואה ברשימות האחרות מתחרים, בסוף ניפגש סביב השולחן ונפעל לטובת חריש אז מה יש לי לריב איתם?"

פלדמן-גורדון מסכימה איתה: "בחודשים האחרונים שמעתי, לצערי, נשים רבות שאומרות 'פוליטיקה זה מלוכלך, לא בא לי להיכנס למשחק הזה'. צריך לזכור שפוליטיקה היא רק אמצעי, היא כלי משמעותי לשינוי. היא אינה מטרה. חשוב שכמה שיותר נשים וגברים שאכפת להם משינוי ורוצים להירתם אליו, יוכלו להיכנס למרוץ ולא רק לפעול מאחורי הקלעים. אני מייחלת ליום שבו 'נשים בפוליטיקה' לא יהיה אייטם אלא מצב העניינים הרגיל ואנשים ירצו להיות חלק ממעורבות פוליטית ומעשייה חברתית".

 על פמיניזם וערכים

האם הפעילות הפוליטיות בחריש הן פמיניסטיות? ג'ראפי עייש משיבה: "אני לא נוהגת להשתמש בהגדרות מסוג זה, שווין בין בני אדם, נשים וגברים, דתיים וחילוניים, ילידי הארץ ועולים חדשים, הוא הבסיס לקיום קהילה בריאה ודמוקרטית שומרת חוק. כשהבסיס חזק ושוויוני אפשר לבנות בעיר חיי קהילה בריאים עם הבנה וקבלה של האחר, של צרכיו ומנהגיו".

ינטוב: "אני מגיל צעיר פמיניסטית ושמחה לראות שביום-יום ובשגרה אני כבר לא נתקלת בקשיים או אי שוויון עקב היותי אשה. אני שמחה לראות איזו עוצמה נשית יש בחריש גם בקרב הקהילה וגם בעירייה".

גרינברג: "להאמין בפמיניזם זה להאמין בשוויון. אם הכוונה לפמיניסטית כזאת – אז כן. אבל אם הכוונה ל'פמיניסטית' שחושבת שיש לנשים איזו מתנה שאין לגברים, ושהן יותר טובות אבל פשוט הגברים הפטריארכליים לא נותנים להן סיכוי  – אז לא. אני מתנגדת לזה שיבחרו בי או יפסלו אותי כי אני אשה. תבחרו בי כי אתם מסכימים עם האג'נדה שלי ומאמינים לי שאעשה את מה שאני אומרת".

האם אתן חושבות שהמגדר הינו משמעותי בתפקיד ציבורי? ​

רבלין: "אני מאמינה שמי שנושא בתפקיד ציבורי הוא שליח הציבור ומשרת שלו ולכן הוא צריך להיות מייצג ומחובר לציבור. היות ונשים הן 51% מהציבור לא יעלה על הדעת שלא יהיה להן הייצוג הראוי. מעבר לזה אני מאמינה שכח הבריאה הייחודי שניתן דווקא לאשה, לקחת זרע ולהפוך אותו לממשות של תינוק הוא אותו כח לפעול משלב הרעיון ועד התוצאה, ואחר כך גם לגדל ולהתמיד".

פלדמן-גורדון מוסיפה: "אני שואבת השראה מפוליטיקאיות ברמה הלאומית כגון ח"כ מירב מיכאלי וח"כ עליזה לביא שפועלות ולוחמות עבור כלל המגזרים, ולא לפי 'מה זה יביא לי בקלפי או בפריימריז', הן נענות לכל בקשת עזרה ללא משוא פנים וללא כל איפה ואיפה, בשקיפות ובנועם. אני מאחלת שהעשייה הציבורית בחריש תהיה כזו".

גרינברג רואה את הדברים אחרת: "אני לא חושבת שהמגדר חשוב לעצם ביצוע התפקיד, לכן לא נראה לי שזה יתרון או חסרון. המליאה צריכה לשקף את ציבור הבוחרים, והיות שמחצית מהבוחרים הן בוחרות, השאיפה שלנו כחברה צריכה להיות הגעה למליאה שהיא בערך חצי חצי, במליאה כזו מגדר לא משחק תפקיד בבחירה. המגדר שלי עשוי להיות משמעותי עבור בוחרות שיעדיפו לפנות אליי ולא לגבר שמכהן במליאה מתוך הזדהות מסוימת, ואני כמובן אשמח להוות כתובת עבורן".

אילו ערכים 'נשיים' אתן רוצה להביא לשיח הפוליטי בחריש?

ג'ראפי עייש: "הערכים שאני מביאה איתי הם ערכי השוויון, קיום דיונים ושיח ענייני ופורה בין כל החברים ודעותיהם וקבלת החלטות באופן חוקי ודמוקרטי כשלנגד עיננו טובת העיר והתושבים".

ינטוב: "השיח הפוליטי לא צריך להיות נשי או גברי. לי חשוב לראות נשים עושות, נשים מקדמות, מפתחות ומקבלות הזדמנות שווה. כל עוד זה קורה נוכל להתעסק בנושאים מהותיים שיש לנו לקדם".

גרינברג מסכימה איתה: "ערכים הם לא דבר מגדרי. אני מאמינה בחירות, שוויון וסובלנות. האם משהו מהערכים האלו נשי? לא נראה לי. אין ספק שכל הנושא של הדרת נשים במרחב הציבורי, כמו בטקס יום הזיכרון, הוא משהו שאני מתנגדת אליו נחרצות, אבל זה בא ממקום של תמיכה בשוויון. לא הייתי מסכימה שידירו גברים באותה מידה".

האם אתן מרגישה שאתן מביאות יתרון מסוים לתפקיד זה דווקא מעצם היותכן נשים?

ינטוב: "זה משמעותי לכל אותן הנשים שעדיין לא מעזות להאמין בעצמן. ברור שעצם היותי אשה תביא ערך מוסף שאינו בא לידי ביטוי אצל גברים. אבל זה לא רק בגלל היותי אשה אלא בגלל הרצון והאהבה שלי לעיר ולתושבים".

ג'ראפי עייש מסכימה: אשה תביא איתה לעבודת המועצה נקודת מבט נוספת וייחודית. אני עצמי עולה חדשה, וחשוב לדעתי, שבמועצת חריש יהיה מגוון רחב ככל האפשר של חברים וחברות שיעזור להוביל את חריש למקום גבוה ונכון".

לסיום, מה ה"אני מאמין שלכן"?

רבלין: "אפשר לומר שהמוטו האחרון שמלווה אותי הוא: 'עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה'".

גרינברג: "'אתה יכול לחלום ולעצב את המקום היפה ביותר בעולם, אך נדרשים אנשים להפוך את החלום למציאות'. ברמת הרשימה – 'חיה ותן לחיות'".

ינטוב: "'מי שרואה את הבלתי נראה יעשה את הבלתי יאומן'. תמיד צריך לחלום רחוק ורק יצירתיות, דימיון ואהבה יביאו לתוצאות והצלחות".

ג'ראפי עייש: "אני מאמינה שאם עושים את הדברים מהלב אז תמיד מצליחים ומתקדמים".

פלדמן-גורדון: "'נשים נחמדות לא עושות הסטוריה'. אני מאמינה במעורבות, בלשאול את השאלות הנכונות ולא להתפשר על איכות החיים של כולנו".

אז האם נשים אלו יעשו היסטוריה? בקרוב כולנו נגלה.

עוד בנושא: הכירו את המועמדים בבחירות 2018 בחריש

עם תכנית סדורה בתחום החינוך, התעסוקה, הכבישים והתשתיות אריק מויאל, מתמודד לראשות המועצה: "אני צריך רק את ההזדמנות והאמון של התושבים בי ואני מחויב להצלחה ולא פחות מחויב לשינוי מבינוניות למצוינות, אין לנו אפשרות אחרת"

בראש השנה המועמד לראשות מועצת חריש, אריק מויאל, השיק רשמית את קמפיין הבחירות שלו יחד עם פעילים תושבי חריש, אולם בפועל, מויאל (42) כבר 'חורש' את חריש תקופה ארוכה. "אני מתמודד כדי להפוך את חריש לעיר הכי טובה בארץ. עיר שיבואו ללמוד ממנה, איך בונים ומפתחים עיר חדשה. אני יודע שאני יכול להפוך את המקום הזה לפנינה אמיתית. כאיש ניהול כבר כ-14 שנים אני מכיר את המערכת המוניציפלית ככף ידי, ואני רעב להצליח עם מקום מגוריי עם חריש ולהפוך אותה לעיר מובילה, שכיף לחיות בה ומהווה מושא לקנאה לערים אחרות", מסביר מויאל.

ההכרות הראשונית של מויאל עם היישוב החלה בתקופה בה שימש מנכ"ל מועצת חריש: "לתפקיד הזה נכנסתי מתוך תחושה של שליחות ולרגע לא שיערתי את המפנה שהעיר הזו תחולל בחיי. עם כניסתי לתפקיד הבנתי שלחריש נדרש חזון של עיר עתיד תוססת, חדשנית, עם קהילה מגובשת ואיכותית. ההבנה שחזון כזה דורש תמיכה ממשלתית גורפת ותקציבי ענק הובילה אותי לסחוף אחרי שרים ומנכ"לים בממשלה כשותפים לחזון, הובלתי לאישור ממשלתי להקמת העיר וגייסתי לחריש תקציב של מעל מיליארד שקלים".

"האמת היא שעד היום מתסכל אותי לדעת שהמועצה לא השכילה להשתמש בלמעלה מ-80% מהתקציב שאושר לחריש, וכן לא הצליחה לאייש את שלל המשרות המאושרות אשר מטרתן לתת שירות לתושב, בזמן שאנחנו התושבים חיים באתר בנייה, ללא פיתוח תשתיות, בעיר של בטון ולא אקולוגית, עם עשן ופיח של מפחמות אשר פוגעים באופן ישיר בתוחלת חיינו, עם בעיות חריפות בחינוך וללא פתרונות ספורט, תרבות ופנאי".

התמודדות מול ראש מועצה מכהן היא תמיד התמודדות קשה יותר. מהו הקלף המנצח שלך שיעזור לך להיבחר? 

"האישיות והמנהיגות שהביאו אותי להצלחות פנומנאליות עד היום יחד עם העובדה שאני קשוב לתושבים ואני צעיר שמבין את תושבי חריש שברובם צעירים מלאים במרץ ואמביציה".

מה דעתך על תוצאות סקר הבחירות שפורסם במקומון 'חריש שלי' לפני כשבועיים? 

"אין ספק שמדובר בסקר גאוני, חריש עשתה היסטוריה כמקום הראשון בעולם, שבו כלל אין מתלבטים כבר כחודש וחצי לפני הבחירות. לתחושתי אפילו שליט סוריה, בשאר אסאד, שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג-און, או בזמנו, יאסר ערפאת היו מתגאים בנתונים אלו. פשוט כולם תומכים בראש המועצה המכהן!!"

"אני עומד בקשר יום יומי עם מאות תושבי חריש, האם יתכן כי אף לא אחד מתושבי חריש שאני עומד איתם בקשר כלל לא נסקר? תושבי חריש חכמים ונבונים, הם יודעים כי מדובר בבלוף אחד גדול שכל מטרתו אחיזת עיניים".

"לא סתם ציינתי שליטים דיקטטורים, אותו "סקר" מתאים למשטרים אפלים וחשוכים. אציין כי חוקיות הסקר נבדקת בימים אלו על ידי כל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו. עיתון אשר מפרסם סקר שכזה אחראי מבחינה משפטית באופן ישיר לכל התהליך שנגרם בעקבותיו לא פחות מעורך הסקר, או ממזמין הסקר. חשוב לציין כי גם אם מזמין הסקר בפועל הינו העיתון, הרי שיש לו נגיעה אישית וניגוד אינטרסים מובנה, שכן העיתון מקבל כסף ולכאורה ממומן על ידי המועצה המקומית, לצורך פרסום כתבות ממומנות מזה מספר חודשים, לרבות באותו מועד שהעיתון פרסם את הסקר המדובר. לכן סופו של דבר, הסקר של העיתון ראוי לעטוף את הדגים ביום שלמחרת כך גם התייחסות והתייחסות הציבור אליו".

האם הכניסה של מועמד נוסף, גבי קדוש למרוץ, מחזקת או מערערת את סיכויי ההצלחה שלך?

"השטח והבדיקות שלנו מעידים שלא. אני מברך כל מועמד שמצטרף למרוץ, זהו חג לדמוקרטיה וכל מי ששם עצמו לבחינת הציבור ראוי לכך, הציבור יאמר את דברו ואני מקווה שהטוב ומי שיצעיד את חריש לעתיד טוב יותר ינצח".

"חליפה" אישית לכל תלמיד

פרצופו של מויאל מתנוסס בשלטי חוצות במרפסות חריש, אולם חשוב גם לדעת מיהו הצוות שמלווה אותו ומיהם האנשים שיאיישו תפקידים חשובים אם יבחר. "יש לי אנשי אמון וחברים רבים שמלווים אותי במסע, והנאמנות שלי לאנשי היא טוטאלית" מסביר מויאל ומוסיף: "עם זאת, כתפיסת עולם ברורה ונקיה אני לא מבטיח תפקידים, אף לא למקורבים. לא נהגתי כך בעבר ולא אנהג כך בעתיד, משום שאני לא מאמין בדרך של קניית אנשים. אני מעניק הכרת טוב והערכה לאנשים שסובבים אותי. השיקולים סביב אנשי האמון, יהיו מקצועיים בלבד לטובת חריש ותושביה".

אנא ספר על מצע הבחירות בהתייחס לכלל הסוגיות החשובות של חריש שדורשות את התייחסותך

"קצרה היריעה מלפרט את התכניות שבאמתחתי לכל הסוגיות הדרושות טיפול בחריש. יש לי תכניות ומשנה סדורה לכל סוגיה שעומדת על הפרק, והמון ניסיון מוכח בתחום.

"הקו המנחה אותי הוא להפוך את חריש לעיר מובילה מחד תוך שימור של חיי הקהילה והמשפחתיות מאידך, ועם החומר האנושי שיש בחריש אין שום סיבה שלא נצליח לעשות זאת. מבחינתי זה אתגר ענק, הייתי אומר אפילו ציונות. אבל כל חיי שאפתי לאתגרים לא פחדתי והצלחתי לעמוד בהם – ובעזרת השם כך יהיה גם הפעם".

"בעיר חדשה נדרשת התייחסות מעמיקה לכל תחומי החיים אולם המפגש עם התושבים גרם לי להבין שחייבים לשים דגש דחוף על סוגיית החינוך והתעסוקה".

תעסוקה: "אנו חייבים להפוך את חריש לעיר שמייצרת מקומות תעסוקה, לא יתכן שמרבית התושבים ייסעו מרחקים אדירים לערים רחוקות בכדי להתפרנס. אני אביא לכאן אזורי תעשיה, שיהוו מנופים כלכליים לכל האזור. אני יודע איך עושים זאת, ועשיתי זאת בתפקידי הקודמים. יזמתי והובלתי והייתי שותף לתהליכים כאלו במסגרת עבודתי ואין שום סיבה לא לעשות זאת גם כאן בחריש. הדרך לכך היא באמצעות הטבות מס, אזור עדיפות לאומית א' (הטבה שחריש הפסידה לפני שלוש שנים), וגיוס תקציבים ייעודיים לפיתוח. כפי שהבאתי עשרות מיליונים לרשויות בצפון וגם כמנכ"ל לחריש הבאתי את החלטת הממשלה אשר תקצבה 1.2 מיליארד ₪ לחריש, בהרבה עבודת רגליים, הצגת תכניות אופרטיביות לממשלה וגיוס הכסף דה-פקטו, כך גם אעשה כשאעמוד בראש הפירמידה".

חינוך: "סוגיית החינוך היא אולי החשובה מכולן. מילת המפתח שלי היא שקיפות. אני מאמין בעבודה עם התושבים ולכן, אקים מועצת חינוך עירונית אשר תורכב מאנשי חינוך מהמדרגה הראשונה, תושבים ואנשי מקצוע. המועצה תבנה את המגמות ותכין ניירות עמדה להנהלת העיר. נעבוד בשקיפות מול המנהלים, אערוך סיור אחת למספר חודשים עם חברי המועצה בבתי ספר בכדי לשמוע על הבעיות, נכנס פורום קבוע של אנשי חינוך בכדי לשמוע על הבעיות ולתת פתרון. בנוסף נתפור "חליפה" אישית לכל תלמיד כזו שמתאימה לו ולצרכיו, ויחד נגיע להישגים. כל ילד הוא עולם ומלואו ואנו לא מוותרים על אף ילד. הרב שלמה קרליבך זצ"ל אמר "כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו".

"אני מאמין כיום בכל ילד במערכת החינוך ואמשיך להאמין גם כראש עיר. אפעל שחריש עד 2021 תהפוך לאחת מעשר הערים המובילות בחינוך בישראל גם באמצעות הבאת המורים והמנהלים הטובים בישראל באמצעות תמריצים כלכליים, תכניות למידה מתקדמות, מערכי שיעור ושיעורי תגבור".

מיהם המומחים עימם התייעצת בבניית התוכנית החינוכית לחריש?  

"גורמים אשר קידמו מערכות חינוך קדימה אלפי שנות אור מהקיים היום בחריש. הראשון הוא ראש עיריית רמת גן, ישראל זינגר, שניהל את התיכון המצליח "בליך" במשך 18 שנה ופעל רבות לקידום החינוך בישראל. בנוסף סייעה לי אורית אסייג, מנהלת אגף החינוך בעיריית עכו, דליה לין מנהלת אגף החינוך בעיריית רמת גן, יחד עם שורה של אנשי חינוך ומקצוע נוספים מהסתדרות המורים בישראל, מורים, מנהלים, יושבי ראש וועדי הורים ברחבי הארץ, יושבי ראש של מועצות תלמידים ואחרים".

מהי עמדתך לגבי פתיחת עסקים בשבת בחריש?

"חריש היא עיר בה חיים חילונים ודתיים כאחד. אין לי התנגדות כי ייפתחו בשבת עסקים בצורה מכבדת, לא באזור המגורים, אלא באזור התעשייה של חריש. עסקי מזון (כולל סופר פארם) אשר יעניקו שירותים לתושבי העיר בשבת וזאת בכפוף לחוק ובאישור משרד הפנים".

ציינת בחוגי הבית כי כדי להפוך את חריש למרכז העסקים של השרון צריך קודם כל להעביר את השליטה למועצה ולתושבים ולא להותיר אותה רק בידי הוועדה לתכנון ובנייה ומשרד השיכון – כיצד אתה מתכנן לעשות זאת?

"לרשות המקומית ישנן שתי זרועות משמעותיות להשפעה על העיר, זרוע ראשונה היא זרוע הפיתוח – אני מתכוון להקים חברה כלכלית אשר תהווה את הזרוע לפיתוח העיר בניגוד למצב כיום לפיו רק משרד השיכון והבינוי בונה את חריש".

"הזרוע השנייה היא זרוע התכנון, זו זרוע חשובה מאוד שכן היא קובעת את מדיניות התכנון של העיר לעשרים שנים הבאות וישנה חשיבות מכרעת לכך שנציגי תושבי העיר, נבחרי הציבור הם אלו שייקבעו את עתידה של העיר ולא הממשלה או אנשים אשר כלל לא גרים כאן. לצערנו, מתוך שיקולים לא מובנים, אך ברור שלא מתוך שיקולים אשר לטובת חריש, ראש המועצה דחף להארכת הכהונה של הוועדה לשלוש שנים נוספות ובכך ויתר מראש על האפשרות לקבוע את צביונה ואופייה של העיר לשנים הבאות".

"בכך למעשה הפקיר יצחק קשת את עתיד העיר לגורמי חוץ (זו העיר היחידה במדינת ישראל שבה זה קרה). במצב דברים אלו אפעל להתחיל הליך חפיפה מוקדם ככל האפשר עם הועדה וכן העברת סמכויות באופן מודולורי ובשלבים למועצה, כמו כן אפעל להגדיל את נציגי המועצה בוועדה ואת יכולת השפעה ככל הניתן".

"אין כל הגיון או צדק שאנשים אשר כלל לא גרים כאן יחליטו עבורנו מה יפתח, כמה ייפתח, איזה גן ואיזה סוג בית ספר או קאנטרי ייפתחו בחריש".

"הליך כזה הוא הליך של איבוד שליטה מלא על קביעת סדרי עדיפויות של העיר, צביונה וניהולה ולמעשה מנציח את הטיעון שלי, לפיו העיר מתנהלת על ידי גורמי חוץ ולא מנוהלת על ידי נבחר הציבור. זהו ליקוי קשה שיש לשנותו ובדחיפות".

מדוע כדאי לתושבי חריש לבחור בך?

"אני היחיד שיכול לתת פתרונות לתושבים ולקהילה, פתרונות אמת ללא קוסמטיקה ופלסטרים, אני אוהב מאוד את מה שאני עושה. זו הקריירה אשר בחרתי בה מיד לאחר שירותי בשב"כ, ואני נחוש מאוד לשרת את התושבים בחריש, זו תכליתי – להיות איש ציבור ולא רק לקדנציה אחת. אני צריך רק את ההזדמנות והאמון של התושבים בי ואני מחויב להצלחה ולא פחות מחויב לשינוי מבינוניות למצוינות, אין לנו אפשרות אחרת".

כשאתה מדמיין את חריש העתידית כעיר בוגרת, לאיזו עיר אחרת היא תהיה הכי דומה לדעתך?

"בחזון שלי יש שתי ערים, שחריש תדמה להן – רעננה ומודיעין, עיר שמושכת אליה אוכלוסיות חזקות, עיר עם אזורי תעשיה מפותחים, חינוך ואיכות סביבה גבוהה. אגיע לאן שצריך ואפגש עם מי שצריך בכדי להצעיד את חריש קדימה".

צילום תמונת אריק מויאל: ראובן קאפוצינסקי

תגובת המקומון "חריש שלי": "בניגוד לנאמר בראיון, הסקר שפורסם על ידינו נעשה כדין, ע"י חברה מקצועית ואמינה. כך שהטענה שמדובר בסקר שיקרי הינה לא מבוססת לחלוטין ומצוצה מן האצבע! לגבי הטענה שאין אחוז מתלבטים בסקר, התשובה לכך הינה פשוטה מאוד – ונמצאת בגוף השאלה 'אילו הבחירות לראשות המועצה היו מתקיימת היום בין מוטי אדרי, אריק מויאל ויצחק קשת, למי היית מצביע/ה?' ולכן, פשוט וברור שכבר אין מקום להתלבטויות".

עדכון מתאריך 17.10.18: בהמשך לראיון ביקש אריק מויאל להוסיף את התגובה הבאה: "מעז יצא מתוק. בעקבות הכתבה שפורסמה, התקיימה פגישה משותפת בין עו״ד אריק מויאל ואודל ואליאור סולומון בעלי המקומון ״חריש שלי״. הוסכם על שני הצדדים לפרסם התנצלות הדדית על המחלוקות שהתגלעו ביניהם, לרבות המנעות מהגשת תביעות הדדיות על נושאים שהועלו באמצעי התקשורת. בנסיבות העניין דרך השלום היא המנחה אותנו".

עוד בנושא: הכירו את המועמדים בבחירות 2018 בחריש

מוטי אדרי. צילום: בעז מוטס

כיצד מתכנן מוטי אדרי, המועמד לראשות המועצה מטעם מפלגת כולנו לקדם את חריש? מהן הסוגיות החשובות שהוא מתייחס אליהן ולאילו כיווני התפתחות חריש צריכה לפנות לדעתו? קראו את כל התשובות לשאלות שרציתם לשאול

בסקר הבחירות שפורסם במקומון 'חריש שלי' בשבוע שעבר הגיע מוטי אדרי, המועמד לראשות המועצה מטעם מפלגת 'כולנו' אל המקום השלישי וקיבל 5% בלבד מקולות הבוחרים.

אבל אדרי אינו מתרגש: "הסקר נערך מול 303 תושבי חריש בלבד, מה שהיה יכול להיות רלוונטי לבחירות הקודמות כי זה מספר התושבים שהצביעו אז", הוא מסביר. "כיום בחריש יש בין 2,700 ל- 3,500 בוחרים לכן איני מודאג מהסקר ואני בטוח שתושבי חריש יודעים את מה שאני אומר עכשיו ואני לא מחדש להם דבר. בשורה התחתונה התושבים יאמרו את מה שיש להם לומר ביום הבחירות באמצעות שלוש הקלפיות אשר ייפרסו ברחבי העיר".

מרדכי (מוטי) אדרי המועמד מטעם מפלגת כולנו בראשות משה כחלון מתגורר בחריש תקופה קצרה. ניסיונו המוניציפאלי כולל מגוון תפקידים ביניהם: חבר מועצת העיר וסגן ראש עיריית רמת-השרון; יו״ר ועדת תכנון ובניה (מרכז) כיום ״אפק״; יו״ר ועדת תכנון ובניה קאסם כל דרום המשולש; סגן מ״מ ראש מועצה אזורית ״נחל עירון״ וראש מועצה מקומית ״בסמה״;

בעבר, כיהן אדרי ברמת השרון כחבר מועצה מטעם מפלגת ש"ס. לשאלה מדוע הוא עבר מש"ס למפלגת כולנו משיב אדרי: "אני זוכה לתמיכה ולהערכה רבה ממפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית, בזכות ניסיון עשיר של עשרות שנים בשירות הציבורי".

"לא זאת בלבד, אלא שקהל התומכים שלי מורכב מנציגים של כלל המגזרים בחריש, חילונים, מסורתיים ודתיים, שרואים בי מנהיג אמתי, שמלכד את השורות עם אהבה גדולה לתושבים".

מוטי, מדוע אתה מתמודד?

"אני מונע מחזון ואהבה אמתית לחריש ותושביה. אני לא רוצה לתת ביקורות לאחרים, אבל אני כן מאמין שאפשר לתקן את כל הליקויים הקשים שנעשו כאן בעבר. אני לא מתכוון להפריח סיסמאות וקלישאות שאין להן בסיס. אני זוכה לאהדה ענקית מהציבור. אני נהנה לצאת לשטח ולשמוע מה התושבים באמת צריכים ואני שמח על התגובות החמות ואהבה הגדולה שאני מקבל מהציבור. כל התומכים והתושבים שמכירים אותי יודעים את יכולותיי, וכשאני אומר אני גם עושה".

 מדוע כדאי לתושבי חריש לבחור בך?

"במהלך שנותיי בשירות הציבורי, צברתי המון ניסיון ניהולי והכי חשוב – יצרתי רשת חזקה של חברויות עם הצמרת של מדינת ישראל. אני מתכוון להשתמש בידע ובקשרים שלי, כדי להשקיע בתושבי חריש ולהפוך את המקום הזה למקום מגורים עם רמת שירות לתושב מהגבוהות בארץ".

"התושבים צריכים לבחור במי שמסוגל מקצועית לקיים הבטחותיו. את ההבטחות שלי אני מתכוון למלא במלואן באמצעות רשת הקשרים שלי עם שרים במשרדי הממשלה השונים וממגוון המפלגות, יחד עם החיבור שלי עם ״כולנו״, ידידי שר האוצר משה כחלון, שר השיכון יואב גלנט, שר הכלכלה והתעשיה אלי כהן וקשרים מצוינים נוספים עם שורה של שרים ואנשי כנסת ממגוון המפלגות. תושבי חריש צריכים מנהיג עם חזון, איש אמין, נקי כפיים עם ניסיון ניהולי עשיר, שידאג לשיפור השירות לתושב ובשביל זה אני כאן".

המיקום הכי טוב בארץ

"ביום הראשון בתפקיד, כשאשב על כיסא ראש העיר אדאג למהפכת פיתוח ותשתיות והקמת אזור תעסוקה חדשני, שיהווה מקור הכנסה לעירייה, שממנו נוכל להשקיע בחזרה בתושבים. החזון שלי להקים אזור תעסוקה מבוסס על חברות היי-טק וטכנולוגיה מתקדמת, כל זאת ללא הטלת אגרות על התושבים ותוך שמירה על תקציב מאוזן. נדאג להוספת אנטנות לקליטה במקומות הבטוחים ונכשיר ברחבי העיר תשתיות טכנולוגיות עם אינטרנט אלחוטי WI-FI בחינם. חלק נרחב מתקציב המועצה יועבר לשיפור חזות פני העיר בדגש על שכונת גמלא. אדאג להשקעה רחבה בשיפור המרחב הציבורי והפיכת חריש לעיר אסתטית ונקייה, עם רמת מגורים מהגבוהות בארץ", מספר אדרי.

 מהן לדעתך הסוגיות החשובות של חריש שדורשות את התייחסותך?

 "אני אוביל שדרוג כללי של העיר חריש עם מהפכה דיגיטלית לשיפור השירות לתושב כדי שתושבי העיר ייהנו משירות מקצועי ברמה הגבוהה ביותר וללא בירוקרטיה. נטמיע מערכות עירוניות עם שימוש הולך וגובר בטכנולוגיה מתקדמת ובשירותים עירוניים אינטרנטיים/מקוונים, בכדי לשפר את השירות לתושבים ובכדי למנוע בזבוז זמן יקר של עמידה בתורים מיותרים. האתר ינגיש לתושבי העיר, את כל השירותים העירוניים והמידע הדרושים, וישמש כערוץ תקשורת פתוח בין התושבים לנציגי העירייה. באמצעות האתר החדש התושב יוכל לעשות פעולות מגוונות כגון רישום אינטרנטי מקוון לגנים ולבתי"ס, להדפיס אישורים ולמלא טפסים, לשלם תשלומים שונים וכד'- כל זאת בלחיצת כפתור וללא צורך להגיע למשרדי העירייה".

"יש לנו כאן את המיקום הכי טוב בארץ ובעזרת הקשרים ההדוקים שיש לי עם צמרת המשרדים הממשלתיים והשרים השונים, נהפוך את חריש לבירת ההיי-טק של מדינת ישראל וזה יעשה רק טוב לפרנסת תושבי חריש ויהווה עוגן בטחון כלכלי חשוב מאין כמותו למשפחות בעיר, ובין היתר יזרים לכאן אנשי היי-טק שיהפכו את חריש לבית החדש שלהם".

"מהפכת הפיתוח שאותה אוביל בחריש תכלול הקמת גנים חדשים, פארקים וריאות ירוקות ברחבי העיר, עם מיטב המתקנים לרווחת הילדים והמשפחה. אדאג להצללות במרחב הציבורי, כדי לאפשר זמן איכות למשפחות בכל עונות השנה. אדאג להקמת מגרשי ספורט וגינות כושר "בחיק הטבע" ומתחם "קאנטרי קלאב" עם מתקנים מהמפוארים שקיימים בארץ, הקמת מתנ"סים ברחבי העיר עם מגוון חוגים לילדים. אוביל יצירת מקומות בילוי לתושבים תוך כדי עידוד פתיחת בתי עסק נוספים ובניית קניון חדיש מהמפוארים בארץ. העיר חריש בראשותי, תהפוך לעיר מתקדמת, עם רמת שירותים גבוהה לתושב, שפשוט יהיה כיף לגור כאן".

"אדאג שהצוותים ממחלקת הרווחה יתנו שירות מקצועי ורגיש למשפחות שזקוקות לעזרה וכמו כן אדאג להפחתת הארנונה לכלל האוכלוסייה כעיר שהוקמה יש מאין, ללא מקורות הכנסה ואפעיל את קשריי כדי שנוכל להישען על מענקי איזון עד הקמת אזור התעשייה המתוכנן. כמו כן בכוונתי להוביל בהקדם את הטיפול בתחבורה הציבורית מחריש ואליה".

אנא ציין נושאים שנמצאים בראש סדרי העדיפויות שלך וספר כיצד תטפל בהם

"החינוך נמצא אצלי בראש סדרי העדיפויות. השקעה גדולה בחינוך היא אבן היסוד להצלחה ולמען דור העתיד. אני מתכוון ביום הראשון שלי בלשכת ראש העיר, לזמן אליי את כל אנשי המקצוע ולהתחיל להוביל מהלכים והשקעה חסרת תקדים בחינוך".

"אני מתכוון לדאוג ששליש מהתקציב השנתי יופנה להשקעה בחינוך. הילדים שלנו הם דור העתיד ואנחנו נתחיל להשקיע בהם כבר בגיל הגן, עם סביבת לימודים מודרנית וכיתות לימוד שמאובזרות במיטב הציוד הטכנולוגי. אשקיע בצוותים החינוכיים כי הם המשאב הכי חשוב שלנו לטובת ההשקעה בילדים ואדאג שילדי חריש ילמדו במערכת חינוך שמותאמת לשנת 2019, עם חשיבה מחוץ לקופסא ותכנים לימודיים מתקדמים".

"אדאג לעזרה והשתתפות גדולה של המועצה בכל הקשור לתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת ונפעל להקים מערך יול״א (יום לימודים ארוך) בסטנדרטים הגבוהים ביותר".

"מאחר והחזון שלי הוא ליצור כאן מערכת חינוך עם ערך מוסף ולא ריצה אחרי ציונים, אדאג להוספת שעת חינוך לערכים לתלמידים, במימון מלא של העירייה, כל זאת במטרה לתת לתלמידים "ערך מוסף" במסגרת לימודיהם. את הפירות לחזון שלי אנחנו נקצור כשאותם ילדים בחריש, יהפכו למבוגרים ערכיים שתורמים לקהילה".

מהו החזון שלך לעיר?

"במסגרת החזון שלי לחריש כעיר עם קהילה חמה ותומכת בעלת מודעות חברתית, מתנדבת ופעילה, אוביל קידום ועידוד ערכי ההתנדבות בקרב מבוגרים ובני נוער. אני רואה בהתנדבות ערך של שותפות ומעורבות בקהילה בראיה רחבה אף מעבר לעזרה לזולת ואני רוצה ליצור בחריש קהילה מתנדבת בעלת מודעות, אכפתיות ומעורבות בנעשה בה ובסובב אותה. עם פעילות התנדבותית רחבה של הקהילה זו תהיה עיר שכיף לגור בה וכדי שזה יקרה אדאג לשיתוף פעולה בין גופים וארגונים שונים בקהילה, בהנהגת מחלקת הרווחה והמרכזים הקהילתיים, אשר יחברו יחד לפיתוח מערך התנדבות עירוני ביישוב עם דגש על בני נוער מתנדבים".

"חריש בראשותי תהיה עיר ירוקה שמנהלת אורח חיים בריא עם קהילה ממחזרת והטמעת השמירה על הסביבה: אדאג למחלקת איכות סביבה בחריש, שרואה חשיבות עליונה בנושא הטמעת החינוך הסביבתי והשמירה על הסביבה ותשקיע משאבים בחינוך למודעות סביבתית. אדאג לחיזוק וביסוס החינוך הסביבתי וחינוך לקיימות במערכת החינוך, כולל קורסים והשתלמויות לגננות, למתנדבים ותושבים. אוביל מהלך להעצמת שינוי התנהגות בתחום, עם מערך מיחזור נגיש לתושבים".

כשאתה מדמיין את חריש העתידית כעיר בוגרת, לאיזו עיר אחרת היא תהיה הכי דומה לדעתך?

"כשאני מדמיין את חריש העתידית אני רואה בעיני רוחי עיר אליה יגיעו מרשויות רבות כדי ללמוד כיצד מובילים מהפכה שתשפר את איכות החיים של התושבים בצורה דרמטית ביחס לעבר, ואני מתכוון למהפך של 100 אחוזים".

עוד בנושא: הכירו את המועמדים בבחירות 2018 בחריש

מה הייתם מאחלים לחריש? עשרה תושבים ותיקים וחדשים משתפים אותנו בברכות חגיגיות לכבוד השנה הבאה עלינו לטובה

"שחריש תתמלא כרימון ותהפוך להיות עיר תוססת ומדהימה"

צופיה קלר, שנה בחריש

"אני מאד אוהבת בחריש את הנוף הירוק שנשקף מחלונות ביתי והקהילה החמה שמחברת ומהווה סוג של משפחה חלופית בשבילנו כאן…. מדהים לראות את העזרה ההדדית והרצון לחיות יחד".

מה את מאחלת לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה?  "אצלנו, השנה מלאה בהתחלות חדשות, כך שאני מאחלת לנו – הגשמת משאלות, הצלחה והנאה".

מה את מאחלת לחריש? "שתתפתח , תתמלא כרימון ותהפוך להיות עיר תוססת ומדהימה כמו שרק כאן יכול להיות …"

"לכל התושבים רק שמחה"

תמרה אונגרוביץ, שנה וחצי בחריש

לשאלה, מה את הכי אוהבת בחריש, עונה תמרה שהיא  הכי אוהבת את הקהילה והחברות שמצאה כאן.
מה את מאחלת לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה?  "הרבה שמחה, בריאות ואהבה".
מה את מאחלת לחריש? "שתמשיך לגדול ושיהיה לכולנו התושבים רק שמחה".

"מקווה שהעיר תפסיק להישען על תקציבים של המדינה ותהיה עצמאית"
תומר קסהאון, שנה בחריש

"אני אוהב בחריש את הטבע, הנוף, הקהילה שמחוברת אחד לשני, דואגת ועוזרת".
מה אתה מאחל לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה? "מאחל לעצמי ולמשפחתי הצלחה ושהילדים יתחברו עם התלמידים ויצליחו בבית ספר. בגדול – מייחל לטוב"!

מה אתה מאחל לחריש? "אני צופה עתיד טוב לעיר. מאחל לה שתתפתח ותגדל שיבואו לכאן אנשים טובים ואיכותיים, אקדמאים ואנשי עבודה שתורמים למיסוי העיר. מקווה שהעיר תפסיק להישען על תקציבים של המדינה ותהיה עצמאית.
"אני גם מקווה שמערכת החינוך תשתפר, חינוך טוב מביא בעקבותיו תעסוקה טובה ומושך אוכלוסייה חזקה שתתרום להתפתחות והצמיחה של חריש".

"שנזכה לחיות יחד מתוך כבוד והדדיות"

 מעיין אפרתי, שנתיים בחריש

"אני אוהבת בחריש את המגוון האנושי, את האנשים הטובים והמקסימים שפגשנו כאן. אוהבת מאד את תחושת החלוציות, הראשוניות והקהילתיות. ושזה המקום ליזום ולהשפיע".

מה את מאחלת לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה?"מאחלת שנמשיך להעמיק בבחירות שעשינו בחיינו, נשאף רחוק ונתקדם יחד עם המון אהבה, משפחתיות והכרת הטוב".

מה את מאחלת לחריש? "מאחלת לחריש ולתושביה שנזכה לחיות יחד מתוך כבוד והדדיות, בהסתכלות חיובית ועין טובה על המציאות. שנגדל ונתפתח בצורה בריאה וניצור כאן עיר מיוחדת בה כולם מרגישים בבית".

"שחריש תספק לנו את כל הצרכים הנדרשים כמו בכל עיר בישראל"

מקסים גלר, שנה וחודשיים בחריש

"אני הכי אוהב בחריש את האווירה, המקום נותן תחושה של שייכות, של בית, של המקום הנכון שאליו הגענו".

מה אתה מאחל לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה?  "שנפרח כאן, שנשתלב יחד עם כל התושבים המדהימים שיש פה. אמן והילדים ייהנו ממסגרות איכותיות ושהעיר תספק לנו את כל הצרכים הנדרשים כמו בכל עיר בישראל".

מה אתה מאחל לחריש? "מאחל לחריש שהיא תפרח ותגיע למקסימום שלה, שתאפשר לכל משפחה לחיות וליהנות כאן ממה שיש למקום להציע".

"מאחלת לחריש שתהפוך למוקד משיכה לעולים חדשים"

 שרה ג'ראפי עייש, שנה ושלושה חודשים בחריש

"אני הכי אוהבת בחריש שכל יום יש משהו חדש, שפותחים חנות או מיזם וכולם מקיפים, מעודדים ומברכים ונמצאים שם אחד בשביל השני".

מה את מאחלת לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה? "שנדע תמיד לעבור הכל ביחד ושתמיד נהנה אחד מהשני. שנהיה בריאים ומאושרים ושנדע להסתפק במה שיש ולהודות על זה כל בוקר מחדש".

מה את מאחלת לחריש? "אני מאחלת לחריש שתמשיך לגדול, להתקדם ולהתפתח ובכל זאת שתשמור על הקהילה המיוחדת והמחבקת שלה. אני גם מאחלת לחריש שתהפוך למוקד משיכה לעולים חדשים רבים ושנקבל אותם פה בפנים מאירות".

"מאחל לעיר שהבחירות הקרובות יקרבו בין אנשים"

 אורן רבלין, שנה בחריש

"אני אוהב בחריש את העובדה שאנשים מחייכים ברחוב גם לאנשים שהם לא מכירים ואת ההתחדשות המתמדת בעיר החדשה. אני חוזר לחריש אחת לכמה ימים וכל פעם רואה דברים חדשים. אנשים מאירים פנים, האווירה נעימה מאוד".
מה אתה מאחל לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה? "מאחל לעצמי ולמשפחתי שמחה וישוב הדעת. שנזכה למצוא את היציבות בתוך השינויים ולשמוח בתהליך ובמה שכבר יש לנו. ובמבט לעתיד, להמשיך ולפעול על מנת שיהיה יותר ויותר טוב".
מה אתה מאחל לחריש? "מאחל לעיר שהבחירות הקרובות יקרבו בין אנשים ולא ירחיקו אותם ומאחל לתושבי העיר שיזכו להמשיך להיות משפחה וקהילה גם כשנגדל ונגדל".

 "ה'ביחדנס' הזה של דתיים וחילוניים – נפלא בעיניי"

 איה זינגר (מוכרת בקרב ילדי הגנים בשם איה-"פפאיה"), שנה וחצי בחריש

"אני אוהבת בחריש את תחושת החלוציות והיכולת לקחת חלק בהעצמת העיר.  אוהבת את הקהילה התומכת…את העזרה ההדדית. ה"ביחדנס" הזה של דתיים וחילוניים – נפלא בעיניי".
מה את מאחלת לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה? "מאחלת לעצמי בראש וראשונה בריאות ושגשוג אישי ומקצועי".
מה את מאחלת לחריש? "מאחלת לחריש שתמשיך לגדול ולהתפתח, שתצליח לשמור על ייחודיותה, ותהווה בית לאנשים שגרים פה, כפי שהיא בית עבורי".

"לגור ולעבוד רק בחריש"

 אניק שוט, עשרה חודשים בחריש

"עליתי לישראל לפני שנה וארבעה חודשים והגעתי לחריש מיד אחרי האולפן. אני אוהבת בחריש את התושבים והמועצה ואת התחושה שכולם פה כמו משפחה. אני אוהבת את המיקום המרכזי של חריש בין הדרום לצפון וגם את העובדה שאנחנו קרובים יחסית לחוף הים".

מה את מאחלת לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה?  "אני מאחלת לעצמי לגור ולעבוד רק בחריש ושלא אצטרך לצאת מהעיר. אני רוצה לבנות את התא המשפחתי שלי כמו שבונים את העיר".
מה את מאחלת לחריש? "מאחלת לחריש שהמתנ"ס יפתח בקרוב. שיהיו הרבה בני נוער בגיל של הבת שלי (15). שחריש תהיה עיר עם חיים ואנרגיה ושנזכה לעיר אמנותית עם פסלים בכיכרות וצבעוניות עשירה".

"מאחל לכל התושבים החדשים שמגיעים לחריש למצוא את מקומם"

 רחמים ידיגרוב, 23 שנים בחריש

"אני אוהב הרבה דברים בחריש ביניהם את העובדה שלחריש יש מיקום אסטרטגי מרכזי, בסמיכות לתל אביב וחיפה ולחוף הים. חריש היתה מקום שקט וכפרי עד שהתחילה הבנייה החדשה. אני זורם עם העיר החדשה, אני מגלה פה אנשים טובים וקהילה טובה".

מה אתה מאחל לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה? "מאחל לי ולמשפחתי בריאות, אושר והצלחה ושלא יהיו מלחמות".

מה אתה מאחל לחריש? "מאחל לכל התושבים החדשים שמגיעים לחריש למצוא את מקומם ושכולם יהיו מאושרים ויהיה להם טוב. שנה טובה ומבורכת".

לראשונה בחריש החלה לפעול חטיבת ביניים חדשה 'אתגרי העתיד'. 61 תלמידים, שמונה מורים ומחנכים, שתי כיתות והתרגשות גדולה המשותפת לכולם

 שתי תלמידות מסתובבות ומכות בגונג כדי לסמן לאחרים את סיום ההפסקה. בחטיבת הביניים החדשה של חריש, 'אתגרי העתיד', שהחלה אתמול את פעילותה, אין צלצולים.

33 תלמידי כיתה ז' (כיתת דרור) ו-28 תלמידי כיתה ח' (כיתת לביאה) חנכו אתמול לראשונה את המבנה הייעודי שנמצא בקומה נפרדת, עם כניסה עצמאית וחצר נפרדת, בבית הספר היסודי תלמי רון.

בני הנוער שגודשים את המסדרונות בהפסקה, מסמלים את שיאו של תהליך אינטנסיבי שהחל לפני מספר חודשים והצליח בזמן קצר להפוך חלום למציאות.

ליאור לויתן, שמנהל את החטיבה החדשה בשותפות עם טלי הולן, מודה שהוא מתרגש: "כל הילדים בחטיבה שלנו חדשים. כמעט כל התלמידים המקומיים עברו לחריש בחודש האחרון. יש לנו גם 13 תלמידים מפרדס חנה ושישה תלמידים מקציר, כך שבפועל, אין כמעט תלמידים שמגיעים לכאן עם הכרות מוקדמת".

סיור עם לויתן במבנה שמאכלס שתי כיתות-אם מגלה גם סדנת אומנות ונגרות לשיעורי אומנות, תפירה, מלאכת יד; "הנדסיה" – מעבדה שמייצרת פתרונות טכנולוגיים לבעיות חיים יומיומיות; מטבח שמשמש את הצוות החינוכי ואת התלמידים גם יחד וכולל גם תנור וציוד בסיסי לשיעורי בישול ואפייה שיתקיימו אחת לשבוע; חדר ספורט ואומנויות לחימה וחצר מרווחת ומוצלת, שמחכה לספסלי ישיבה שיבנו בהמשך השנה בנגריה.

"על התלמידים נאסר להיות עם פלאפונים כל היום כולל בהפסקות. בהתאם, בית הספר מחויב בזמני ההפסקה להעניק לילדים פתרונות עיסוק כדוגמת פסנתר, גיטרה, שולחן פינג-פונג, משחקי קופסה. לדעתי זה מאוד חשוב", מסביר לויתן.

מה נדרש מכם כעת, מה האתגר הגדול שאתם מתמודדים איתו?

"סבלנות. סבלנות שתאפשר לנו לראות את המודל החינוכי שבנינו מתממש. כמובן שהאתגר הגדול הוא לעמוד מאחורי היומרה שלנו להקים בית ספר ייחודי ושונה. באופן טבעי, מורה נשאב להוראה פרונטלית וחשוב לנו לא ליפול למלכודת הזו. יש לנו אפילו כיתה אחת בלי לוח. כמו כן, המאמץ הוא לעזור לילדים להפוך לאקטיביים בעזרת  למידה ייחודית. לדוגמה, אנו מפעילים מערכת שלמה של תורנויות כמו ניקיונות שבועיים של שטיפת רצפה, תורנות ניקיון חדרי שירותים, רוצים שהתורנויות יעשה באהבה".

נשמע לך סביר שתורנויות ניקיון יעשו באהבה?

"כן, ראיתי את זה קורה. הילדים אינם לבדם בזה, גם המורים הם חלק מהתורנויות".

צוות מגוייס

הצוות החינוכי שמוביל את חטיבת הביניים החדשה אינו מגויס רק לנקיונות. חלל בית הספר עוצב כמעט עצמאית על ידי צוות המורים המסור, שמונה 8 מחנכים ומורים. ארבעה מהם גרים בגבעת חביבה בקמפוס למורים.

את כיתה ז' מחנכים בשותפות שרון אייזנברג ואלעד לוטרבך ואילו כיתה ח' מונהגת על ידי טלי הולן ואיתי דננברג.

עוד בצוות נועה ליבל, המורה לאמנות, יובל זרח מורה להנדסיה ואומנויות לחימה ודן מלול, מורה למתמטיקה שילמד בשיטת הנבחרת של הכט – קבוצות למידה עצמאיות בהן כל אחד תורם ועוזר לקבוצה ללמוד.

חברות חדשות

אך כל אלה לא היו שלמים ללא התלמידים שבחרו להירשם לחטיבה.

זיו סער-מרום, תלמידת כיתה ח' עברה להתגורר בחריש בתחילת החופש הגדול. המשפחה שהתגוררה בשדה יצחק עברה לחריש בעקבות רצונה של זיו ללמוד בחטיבת הביניים החדשה של חריש.

זיו, איך שמעת על החטיבה ואיך שכנעת את המשפחה לעבור לחריש?

"ליאור וטלי היו המחנכים של אחותי הגדולה בבית הספר גוונים, וכשהיא סיפרה לי על בית הספר הבנתי שבא לי ללמוד במסגרת המיוחדת והמרגשת הזו".

"הורי חשבו כבר לפני זה על מעבר לחריש, והרצון שלי לעבור לכאן נתן להם סיבה משמעותית נוספת לעשות את הצעד הזה".

מה מצא חן בעינייך בבית הספר?

"בבית הספר הקודם היו שבע כיתות בשכבה. אני חיפשתי מסגרת קטנה ושמעתי רק דברים טובים על המחנכים אז החלטתי ללכת על זה".

מכירה כאן מישהו?

"אני מזהה מספר ילדים מ'גוונים', אבל היום הכרתי מספר חברות חדשות".

מה את מאחלת לעצמך?

"שיהיה לי פה טוב".

גם אליאן אזולאי חדשה בחריש. היא עברה לכאן מנתניה בתחילת יולי וגם היא תלמידת כיתת ח' בחטיבת הביניים החדשה. "הייתי אמורה ללמוד בבית הספר הפתוח 'רימון' בפרדס חנה", היא מספרת, "אבל שמעתי על חטיבת הביניים הזו והחלטתי להירשם אליה".

מה מצא חן בעינייך בחטיבה?

"מתחילים ללמוד רק ב-8:30, החטיבה היא בחריש כך שאני לא צריכה לנסוע באוטובוסים ויש אפשרות לבחור את השיעורים שרוצים ללמוד", היא מסכמת.

גם שלי קרן, מנהלת אגף החינוך בחריש מסכמת את היום הראשון: "מדהים לראות את התלמידים בבית הספר. זה שיאו של תהליך במסגרתו כל הזמן ניקינו, סידרנו, צבענו וחיכינו לרגע בו הילדים יסתובבו במסדרונות. ההתרגשות גדולה. לראות את הכל קורם עור וגידים, זה יותר מנס".

"אני מאחלת לכולנו שנה נפלאה ומאחלת לילדים את מתנת האיפוק ואת מתנת הסבלנות שתאפשר להם להתאמן ולהתאמץ ולהיות בתהליך למידה".

עומרי עמוס-חן, תמר ברגר, מאיה שחף ואלון וייס  – עולים לכיתה א' וילמדו בבתי הספר תלמי רון, כנפי רוח ותלמי הדר בחריש. ארבע המשפחות, שילדיהן עושים את צעדיהם הראשונים בבית הספר, משתפות אותנו בתחושות, בציפיות וגם בחששות

שנת הלימודים תשע"ט בפתח. מספר התלמידים שילמדו במוסדות החינוך בחריש הכפיל עצמו. 45 גנים לצד 5 בתי ספר וחטיבת ביניים חדשה יקלטו את תלמידי חריש הוותיקים והחדשים.

בשנת הלימודים הקרובה כ- 270 ילדים מחריש יעלו לכיתה א' וישבו לראשונה על ספסלי הלימוד בבית הספר. על מה הם חולמים? כיצד הם מרגישים? עומרי עמוס-חן, תמר ברגר, מיה שחף ואלון וייס משקפים לנו את תחושות הדור הצעיר, והוריהם משתפים אותנו במחשבות ובתחושות. שנת לימודים מוצלחת. 

"בבית ספר אין משחקים ובגן יש. בגן אין לימודים ובבית הספר יש"

מירב  עמוס- חן (43) אחות ומיילדת במקצועה עברה להתגורר בחריש עם ילדיה לפני כשנה. בנה עומרי עולה לכיתה א' בביה"ס הממלכתי "תלמי רון".

מירב, מה גרם לך לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור בנך? 

"זהו בית הספר הממלכתי היחיד הקיים בינתיים בחריש. חוץ מזה, בתי לומדת שם בכיתה ב' ואני מרוצה מבית הספר".

מהי התחושה שלך לקראת יומו הראשון של עומרי בבית הספר?

"אני מאוד מתרגשת, שמחה וגאה".

מהן הציפיות שלך מבית הספר ומבנך?

"מבית הספר אני מצפה לשקיפות מלאה כלפי ההורים. שידע להכיל כל ילד, להקשיב לו, לתת מענה לצרכיו ולעצב את הדור הבא. מבני אני מצפה שיהיה מאושר, שיתנהג יפה ושימצה את כל יכולותיו הנהדרות".

האם ישנם חששות כלשהם?

"לא. אני סומכת על הצוות באופן מלא- המנהלת ענת קשובה וזמינה לכל בעיה. מזל לוי, המזכירה, מדהימה- היא הרבה יותר ממזכירה".

מה את מאחלת  לבן שלך ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים?

"שישתלבו בקלות בבית הספר, שימצאו בו את מקומם ושיהיו מאושרים".

 עומרי, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"כיף. אני מחכה לזה. היום נפגשים עם המחנכת שלי דיאנה".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"כן, אבל הם יהיו בכיתות אחרות".

מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"בגן יוצאים בשעה לא מאוחרת ובבית ספר יותר מאוחר. בבית ספר אין משחקים ובגן יש. בגן אין לימודים ובבית הספר יש".

מה אתה מאחל לעצמך?  

"שיהיה כיף. שיהיו טיולים. שאני אכיר המון חברים".

"רוצה שאימא תהיה המורה שלי"

ישי (34) ונוהר (32) ברגר הגיעו לחריש מהישוב עלי, לפני כשנה. ישי מורה בישיבה התיכונית "בית שמואל" בחדרה ונוהר מורה בתיכון "אורט" בעפולה.  בתם תמר עולה לכיתה א' בביה"ס הממלכתי דתי תורני "כנפי רוח".

ישי ונוהר, מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור בתכם?

"חיפשנו בית ספר תורני, שתהיה בו רוח של תורה ושבתנו תתחנך בו למידות טובות ויראת שמים".

מהן התחושות שלכם לקראת יומה הראשון של תמר בבית הספר? 

"התרגשות רבה. מתקשים להאמין שכבר גדלה כל כך מהר! מתפללים לטוב".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומבתכם?

"מבית הספר אנו מצפים שייתן לילדים מקום עם הרבה אהבה, מקום שיהיה נעים להיות בו. שתהיה בו למידה נכונה ופורייה, ועל גבי זה- שתהייה בו תורה ומידות טובות. מתמר אנו מצפים שתשתלב היטב מבחינה חברתית ולימודית, ושתהייה חרוצה ושמחה".

האם ישנם חששות כלשהם?

"בית הספר נמצא בצמיחה, ואנו מקווים שהוא יצליח לעמוד בכל האתגרים שעומדים בפניו".

מה אתם מאחלים לתמר ולכלל תלמידי חריש, שמתחילים את שנת הלימודים?

"שיתקדמו, שילמדו טוב ויאהבו ללמוד, ושיצליחו להוציא מעצמם את הטוב שבהם".

תמר, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"כיף".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"יש לי כמה חברות- כמו תהל ואביגיל חן".

מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"בגן יש גננת ובבית ספר יש מורה. בגן יש מגלשה ונדנדה ובבית ספר אין".

מה את מאחלת לעצמך? 

"שאשב ליד חברה טובה מהגן שלי, ושאימא תהיה המורה שלי".

מה את מאחלת לשאר התלמידות שאיתך בכיתה?

"שיהיה להן בהצלחה".

"שתרגיש חלק מהקהילה של חריש"

אסף (35) ויסמין (33) שחף הגיעו לחריש מנתניה, לפני כשנה. לשניהם מקצוע משותף- מורים לחינוך גופני. אסף עובד בביה"ס גוונים במ.א מנשה וגם כמדריך שחמט בחריש. יסמין עובדת כרכזת כדורעף במתנ"ס בנימינה. בתם מאיה תתחיל בעוד כמה ימים את כיתה א' בביה"ס הממלכתי "תלמי רון".

אסף ויסמין, מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור בתכם?

"זהו בית ספר ממלכתי שמתאים להשקפת עולמנו. גם בננו אייל לומד בביה"ס ועולה לכיתה ב', והיינו מאוד מרוצים בשנה שעברה".

מהן התחושות שלכם לקראת יומה הראשון של מיה בבית הספר?

"התרגשות. רוצים שתהיה לה מחנכת טובה ושיהיה לה טוב בבית הספר".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומבתכם?

"שייראו אותה בתור תלמידה ולא בתור מספר. שיזהו את הכישרונות שלה וייתנו לה לממש את החוזקות שלה".

האם ישנם חששות כלשהם?

"לא היינו מרוצים ממסגרות הגן בהן היא הייתה. אנו מקווים שהפעם תהייה לה התחלה ברגל ימין, במסגרת חינוכית חדשה. אנחנו חוששים מכך שחלק מהמורים שלימדו בבית הספר בשנה שעברה לא נשארים ללמד בו. הבנו גם שבית הספר מכפיל את מספר התלמידים בו לעומת השנה שעברה ואנו מקווים שכל התשתיות של בית הספר יהיה מוכנות לקליטה כמות תלמידים גדולה".

מה אתם מאחלים למאיה ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים?

"שתהיה לה ולהם שנה מוצלחת, עם התאקלמות טובה בבית הספר. שהם ירגישו חלק מהקהילה של חריש, ושיצברו חברים וחוויות".

מאיה, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"אני רוצה כבר להתחיל כיתה א'".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"כן. אושר, גיא, יונתן".

מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"גן זה קצת יותר קטן ומתחילים רק ללמוד לקרוא, ובבית ספר כבר קוראים".

מה את מאחלת לעצמך?

"אני רוצה גיטרה. גם רוצה לצייר".

מה את מאחלת לשאר התלמידים איתך בכיתה?

"שידעו לקרוא".

"שאני אהנה שם ושיהיו ילדים שישחקו איתי"

אחווה (31) ואביחי (34) וייס עברו מעץ אפרים לחריש לפני כחודשיים. אביחי עוסק בניהול פרויקטים של גילוי אש ואחווה אדריכלית ומעצבת פנים. בנם הבכור, אלון, עולה לכיתה א' בביה"ס הממלכתי דתי "תלמי הדר".

אחווה, מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר "תלמי הדר", כמתאים ביותר עבור בנכם?

"הגענו לחריש להכיר את המקום, ובמקרה זה היה ביום הפתוח של בית הספר. פגשנו שם את המנהלת אתי והוקסמנו ממנה. גם חשוב לנו שבננו ילמד במסגרת לימודים דתית".

מהן התחושות שלכם לקראת יומו הראשון של אלון בבית הספר?

"מתרגשים. זה דבר חדש. הוא ילד בכור שלנו, הראשון שעולה לכיתה א' בבית ספר".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומאלון?

"מבית הספר –  שיילמדו אותו טוב וגם יתנו לו מענה חברתי- שיהיו לו חברים וכיף שם. מאלון- שייהנה שם. שימצא את עצמו מבחינה חברתית ושיצליח בלימודים".

האם ישנם חששות כלשהם?

"לא ממש. אנחנו בהתלהבות מבית הספר ומצפים לתחילת הלימודים".

מה אתם מאחלים לאלון ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים?

"שאלון ימצא את עצמו בבית הספר החדש, ושכל התלמידים, בעיקר החדשים שבהם, ימצאו את עצמם ומקומם בבית הספר, עם הילדים החדשים והסביבה החדשה. יש רבים שמגיעים בלי להכיר אחד את השני ועם חששות. לכן חשוב שתהיה לכולם התחלה מוצלחת ונעימה".

אלון, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"כיף".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"לא, אבל כבר הכרתי ילד שעולה לכיתה ב' שקוראים לו לביא".

"מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"בבית ספר יש יותר ילדים ובגן פחות. גן הוא גם יותר קטן ובית ספר הוא יותר גדול".

מה אתה מאחל לעצמך?

"שאני אהנה שם ושיהיו ילדים שישחקו איתי".

מה אתה מאחל לשאר התלמידים איתך בכיתה?

"שתהיה להם הצלחה בבית הספר".

מה גורם לתושבים להתנדב ולהיות פעילים במטות הבחירות של המועמדים לראשות המועצה? ממה הם חוששים ולמה הם מייחלים ביום שאחרי הבחירות? שירלי קרייר, דינה מילמן  ומיכל פרגן, שלוש פעילות במטה הבחירות של אריק מויאל, משתפות אותנו בעשייה ובמשאלת ליבן לגבי עתידה של חריש

ב-30 לאוקטובר 2018 יתקיימו הבחירות לראשות מועצת חריש. שלושה מועמדים מתמודדים על ראשות המועצה אך בשטח, פעילים פוליטיים רבים ותושבי חריש וותיקים וחדשים לוקחים חלק במערכת הבחירות ומעורבים מעשית ורגשית.

נדמה כי השיח בין המחנות השונים המתנהל בפייסבוק הוא לעיתים בוטה וקשה. ההתלהמות והמילים הקשות אינן משקפות את התחושה ואת הרצון האמיתיים של הפעילים הפוליטיים והאזרחים האכפתיים ליצור לחריש עתיד טוב יותר כמו גם את ההבנה שה-31.10.18, יום לאחר הבחירות, היום בו נסיר את שלטי הבחירות מהמרפסות, יהיה היום בו נצטרך לחזור ולפעול יחד בחמש השנים הקרובות.

יום של התחלה חדשה

מטה הפעילות של אריק מויאל ממוקם בביתו, ברחוב טורקיז. כ-20 פעילים קבועים מלווים את מויאל בפעילות על בסיס כמעט יומיומי, וכ-100 פעילים במטה המורחב שמתגייס לאירועים ולכנסים.

כל אנשי המטה עובדים בהתנדבות (למעט המזכירה) ומאיישים שלל תפקידים שונים: דוברות, ניהול התוכן ברשתות החברתיות, צוות חשיבה וקונספט, צוות רעש (ארגון נוכחות בשטח של פעילים עם שלטים וחולצות), ניהול פעילים ועוד.

על הפעילות הענפה מנצחת שירלי קרייר (41), מנהלת מטה הבחירות של מויאל. קרייר מתגוררת בעשר השנים האחרונות בחריש ומלווה את העיר בהפיכתה מישוב כפרי קטן לעיר גדולה. "אני אוהבת את חריש", היא אומרת, "אני אוהבת את המרקם האנושי הקיים במקום ואת האנרגיה הבלתי צפויה שקיימת פה. כל יום מביא איתו משהו חדש ואף אחד לא יודע מה יקרה כאן. לפני עשר שנים הגעתי למקום קטן וכפרי שכמובן שינה את פניו לחלוטין בזמן שחלף".

"לפני חמש שנים הייתי ראש מטה הבחירות של יצחק קשת. כעוזרת ראש המועצה, עבדתי גם עם אריק ששימש אז מנכ"ל המועצה, ואילו היום אני משמשת כראש המטה שלו בבחירות הנוכחיות".

מדוע החלטת להיות פעילה פוליטית?

"אפשר לומר שהתושבים של חריש הניעו אותי לחזור לעשייה, לפוליטיקה. במהלך השנים תרמתי הרבה לחריש. העיר יקרה ללבי. הרגשתי שחייב להתחולל פה שינוי, שהעיר צריכה מנהיג ומקצועיות שתעביר אותה לשלב הבא".

מה הקושי הכי גדול שלך במערכת הבחירות?

"הקושי הכי גדול הוא ההתלהמות בפייסבוק. המחלוקות האלה בין האנשים בקהילה גומרות אותי".

האם הפעילות הפוליטית שלך פוגעת ביחסים שלך עם חברים ושכנים בעיר שתומכים במועמד אחר?

"אין קשר בין הדברים. ביום שישי האחרון, פגשתי את גיסתו של יצחק קשת יושבת ב'סבתא עוגיה', והתחבקנו והתנשקנו למרות שבשולחן ליד ישבו תומכי מויאל ובשולחן האחר תומכי קשת.

"אני אישית הפקתי את הלקחים שלי ממערכת הבחירות הקודמת ויודעת לבצע היטב את ההפרדה בין חברות ושכנות לבין פוליטיקה. חברים ושכנים נשארים איתי גם לאחר יום הבחירות וכל אחד מאיתנו צריך לעשות את ההשתדלות שלו כדי לבצע את ההפרדה הנדרשת".

מדוע חשוב לדעתך שהאנשים יהיו פעילים ומעורבים פוליטית בתקופה של בחירות?

"אני שומעת הרבה פעמים אנשים אומרים 'אני לא אוהב פוליטיקה' – אבל בחירות נוגעות בחיים שלנו, משפיעות ישירות על החינוך של הילדים שלנו, על איכות החיים שלנו, במיוחד שמדובר בעיר בהקמה. יש לנו את ההזדמנות לעצב את העתיד שלנו".

ממה את חוששת?

"אני חוששת שאנשים לא יפקחו את העיניים, ולכן אני פועלת על מנת שהיום הראשון לאחר הבחירות יהיה יום של התחלה חדשה, יום של שמחה גדולה ואחדות של כל המגזרים סביב אריק".

מענה לעולים החדשים

דינה מילמן (35) עולה חדשה מארה"ב היא תושבת העיר מזה תשעה חודשים. לחריש היא הגיעה עם בעלה ושלושת ילדיהם מיד עם סיום לימודיהם באולפן. "ביקרנו בישראל לפני שלוש שנים וחיפשנו עיר להשתקע בה. חבר המליץ לנו על חריש. אמר לנו שהיא הגרסה המשופרת של מודיעין כיוון שמדובר בעיר חדשה. ביקרנו במקום וראינו מיד את הפוטנציאל הקיים בעיר" היא משתפת.

"אנחנו מאוד אוהבים את העיר, הקהילה, המעורבות והדדיות הקיימת פה", מוסיפה מילמן שפעילה בקבוצות שתומכות ועוזרות לעולים חדשים ואף מנהלת את קבוצת הפייסבוק Helping Olim in Harish.

מילמן פעילה במטה של מויאל. היא מאמינה שלאריק יש פתרונות לבעיות המהותיות שחריש מתמודדת איתן כמו בעיית המחסור במקומות חנייה, תכנון תשתיות ומתן מענה קשוב לצרכים של קבוצות שונות בעיר. "אני אוהבת את הנוכחות שלו, את הזריזות שלו ביכולת להבין את הבעיה ולמצוא את הדרכים לפתור אותה. אני גם רואה שהוא עובד בצורה מסודרת על מנת להכין תכניות לעיר בתחומים שונים", היא מסכמת.

מהם הנושאים החשובים לך?

"מאוד חשוב לי הטיפול בעולים. חריש מקדמת את עצמה כעיר שקולטת עלייה אבל למרות ריבוי העולים בעיר אין בחריש אולפן, אין מקום חברתי ואין ספריה. אני מאמינה שהתמיכה שלי באריק והעזרה שלי בהגעה לקהלים של עולים חדשים היא משמעותית לעיצוב העתיד בחריש".

תארי את האווירה במטה הפעילים של אריק. האם הכרת את הפעילים?

"המטה מאוד מגוון, יש נשים וגברים, דתיים וחילוניים והדינמיקה מקסימה. נוצרות פה חברויות מקסימות עם עזרה הדדית ותמיכה. אנשים לא הכירו אחד את השני ונראים כאילו הם חברים שנים. פעילים רבים הם חדורי מוטיבציה וקשה להאמין שהם מתנדבים. הם משקיעים הרבה שעות גם על חשבון זמן המשפחה ואפילו על חשבון שעות העבודה, אני מופתעת מזה כל פעם מחדש".

עיר של כולם

מיכל פרגן (43) הגיעה לחריש לפני שנתיים יחד עם בעלה וילדיהם. "התאהבנו בחריש ועברנו אליה עם הרבה חלומות ותקוות", היא מספרת. פרגן, סייעת במעון נטעי חריש מתנדבת במטה של מויאל בצוות 'רעש'. "בכל אירוע אנו דואגים לכלי רכב עם שילוט, לפעילים עם חולצות, לאוכל ושתייה לפעילים, בקיצור, אני דואגת לכל מה שצריך", היא מסבירה.

מדוע בחרת להיות פעילה בתקופת הבחירות?

"אני מאמינה שחשוב להיות פעילים אם רוצים שינוי, במיוחד בעיר כמו חריש שמתחילה מאפס, אני עושה זאת למען הילדים שלי".

"אני גדלתי ברמלה וכל השנים סבלתי מהסטיגמה של רמלה כעיר בעייתית. חברים פחדו להגיע לבקר אותי ותמיד הייתי צריכה להסביר את עצמי ולהתנצל בשם העיר. אני לא רוצה שהילדים שלי יחוו את אותה החוויה בחריש. אני רוצה שישמעו שהם מתגוררים בחריש ויאמרו להם 'וואו – אתם מחריש? איזה כיף לכם'. אני מאמינה שכדי להגיע למצב בו חריש תהיה ממותגת היטב צריך לבצע שינוי כעת ואני עושה זאת בשמחה ובאהבה".

האם הפעילות הפוליטית שלך פוגעת ביחסים שלך עם חברים ושכנים בעיר שתומכים במועמד אחר?

"לא משפיעה בכלל. אנחנו יכולים לדבר, להתווכח על כמה הם טועים, אבל אנחנו נשארים חברים. הבחירות חולפות, החברים נשארים לכל החיים".

מהם הנושאים החשובים לך?

"חינוך – זה תחום שנפגענו ממנו הרבה. ניהלנו מלחמת חורמה מול גננת לא ראויה ושנה אחרי שהצלחנו להוציא אותה מהגן, היא חזרה כגננת מחליפה. אריק הבטיח שתיק החינוך ישמר בידיו כי הוא מודע לחשיבות של החינוך. אני חשה שהוא מבין אותנו התושבים ושהוא בעדנו".

"הנושא השני זה נושא התחבורה. חשוב שחריש תהיה מחוברת לעורקי תחבורה ראשיים שיקלו על הכניסה והיציאה מהעיר וגם שיקצו מקום לחניית אוטובוסים. בעלי הוא נהג אוטובוס וסבלנו הרבה מהעובדה שביבנה בה התגוררנו, לא היה מקום מוסדר לאוטובוסים ומשאיות".

מה יקרה בחריש אחרי הבחירות?

עבורי ה-31.10.18 יהיה יום של דרך חדשה ומצליחה של עיר לא מפולגת. עיר של כולם".

* הערת המערכת: מטה הבחירות של יצחק קשת בחר שלא להשתתף בכתבה

בשנת 2019 עתידים התושבים הראשונים של השכונה השלישית בחריש, שכונת הפרחים, להיכנס אל דירותיהם. הבנייה בשטח נמצאת כבר בשלבים מתקדמים. יצאנו לסיור מצולם על מנת לתעד את התפתחות הבנייה במתחמים השונים בשכונה

שכונת הפרחים ממוקמת במרכזה העתידי של חריש, בצמוד לפארק המרכזי. בשכונה נבנות כ-3,000 יחידות דיור ורובן יאוכלסו בשנים 2020-2021. השכונה ממוקמת על גבעה ומשקיפה ברובה לעמק הרחב והירוק שנמצא מדרום לה. בדומה לשכונות הקודמות שנבנו בחריש, גם בשכונת הפרחים שזורים מוסדות ציבור וחינוך רבים, שיעניקו לתושבים את מכלול השירותים הנדרש במרחק הליכה.

נכון להיום מתוכננים להיבנות 6 מעונות יום ו-8 אשכולות גנים; 3 בתי ספר יסודיים ובית ספר תיכון אחד; מועדון נוער, מרכז למידה, קונסרבטוריון ו-4 בתי כנסת; בית דיור מוגן ושני מרכזים קהילתיים לבני הגיל השלישי. כמו-כן, על פי התכנון הקיים היום, יוקצה שטח להקמת קאנטרי קלאב ומרכז ספורט בחלקה הדרום-מערבי.

לפני שנצא לסיור, להלן פריסת מבני הציבור בשכונת הפרחים בהתאם לתכנון שבוצע ע"י מועצת חריש (השטחים החומים מייצגים שטחים שטרם נקבע ייעודם הסופי).

בסיור שלנו 5 נקודות תצפית והוא מתחיל בכניסה הראשית לחריש. מכביש הגישה הראשי אנו מגיעים לכיכר הזיתים, שהיא נקודת החיבור בין ארבע השכונות הראשונות של חריש – אבני חן, החורש, הפרחים והמע"ר.

נקודת תצפית 1 – כיכר הזיתים

בכיכר פנינו שמאלה לכיוון שכונת הפרחים. ברקע ניתן לראות את הבנייה של פרוייקט חנן מור שלב ג', הממוקם על השדרה המרכזית (דרך ארץ) וכולל חנויות ושטחי מסחר בקומת הרחוב.

נקודת תצפית 2 – הכניסה הצפונית לשכונת הפרחים

בכניסה לשכונת הפרחים משדרות האחווה העתידיות, אנו צופים אל פרוייקט הארבעה בחריש – מתחם המגף. הפרוייקט כבר בשלבי בנייה מתקדמים והוא יושב ממש על שיא הגובה. מצד אחד משקיף אל הפארק המרכזי ומצד שני אל נוף העמק מכיוון דרום ואל הגבעות הירוקות מכיוון מזרח.

בשלב זה העלינו את הרחפן לאוויר וקיבלנו תצפית נהדרת לכיוון דרום מערב. ניתן לזהות את המדרון לכיוון דרום שרוב השכונה נבנית לאורכו. מדרון זה מאפשר לדירות רבות הפונות דרומה ליהנות מהנוף הנשקף אל העמק ואל מאגר מצר. הפרוייקטים הראשונים שניתן לראות בחלקו הימני של התצלום הם פרוייקט הארבעה בחריש ב' ופרוייקט דמרי בחריש 3.

נקודת תצפית 3 – מרכז שדרות האחווה, פינת לוטם

התקדמנו לאורך שדרות האחווה לצילום נוסף, קרוב יותר, של חלקה הדרומי של השכונה והעמק. הבניינים בקו הראשון לעמק שייכים לפרוייקט דונה בחריש 2.

משדרות האחווה פנינו לרחוב לוטם. רחוב זה חוצה את השכונה ממזרח למערב ומגיע עד הפארק המרכזי ולנקודת החיבור עם שכונת החורש.

נקודת תצפית 4 – רחוב לוטם

משני צידיו של הרחוב אנו עדים לבנייה מתקדמת של מספר פרוייקטים. ביניהם פרוייקט 'סביוני חריש' של אפריקה ישראל ופרוייקט 'חלומות חריש' של שיכון ובינוי הניצבים זה מול זה.

במעלה הרחוב אנו מגיעים לפרוייקט אשדר חריש שגם הוא כבר מתנוסס לגובה ונמצא בשלבי בנייה מתקדמים.

נקודת תצפית 5 – לוטם פינת סביון

בחלקה המערבי של שכונת הפרחים החלה ממש לאחרונה הקמתו של פרוייקט "מחיר למשתכן". הקומות הראשונות מתחילות להיבנות וברקע ניתן לראות את שכונת החורש הבנויה, שכבר מאוכלסת ברובה.

הגענו לקצה רחוב לוטם ומכאן כבר ניתן להבחין בגבעה הירוקה שעליה יחלו בקרוב להקים את הפארק המרכזי.

פרויקט שאפתני נוסף שתוכנן בשכונת הפרחים אבל טרם קיבל אישור סופי, הוא הקמת גשר מיתרים באורך 130 מטר, ארבעה מטר רוחב ו-965 מטר גובה, שיקשר בין שכונת הפרחים והפארק המרכזי בחריש. הגשר, בתכנונו של משה עצמון, כבר עבר אישורי הוועדה ומחכה להיתרי בנייה. לדברי ישראל בן ישראל, מהנדס העיר חריש שפרש לאחרונה מתפקידו, לגשר יש מעבר לתפקודים פונקציונליים גם ערך מוסף אסתטי. "אין לי ספק שגשר המיתרים יהפוך לאחד מסמלי העיר חריש בעתיד לבוא", ציין בן ישראל בראיון הפרידה.

כך נראתה שכונת הפרחים לפני שנה וחצי…

את הסיור המצולם הקודם ערכנו במרץ 2017, לפני כשנה וחצי. אז ניכרו בשטח ניצני בנייה ראשונים בלבד. מוזמנים לצפות שוב בתמונות מאז ולראות עד כמה מרשימה ההתפתחות שבוצעה תוך זמן כה קצר. לסיור הקודם לחצו כאן. הנה תזכורת למצב השכונה לפני כשנה וחצי:

משפחת שקד

מאות משפחות עברו להתגורר בחריש מתחילת הקיץ. ראיון קצר עם שלוש משפחות שעברו ממש עכשיו לחריש מגלה לנו מהן התקוות, החלומות והציפיות מהמעבר לעיר

משפחת שקד: "מקבלים עיר מהניילונים שהפוטנציאל שלה עצום"

שמות וגילאים של בני המשפחה: לידור (32), יודפת (35), שי (5), נעמה (1.8);

עיסוק מקצועי: לידור – עורך וידאו עצמאי; יודפת – מנהלת משרד באלקטרה;

מגורים לפני המעבר: גן נר (מועצה מקומית גלבוע);

​להיכן עברתם בחריש? רחוב צאלון, שכונת החורש;

מדוע עכשיו? "רכשנו דירה והיא תהיה מוכנה בעוד כשנתיים. רצינו שבתנו הבכורה תתחיל את כיתה א' בחריש כדי לשמור על המשכיות במסגרת הלימודית. ניתן להוסיף לזה את מחירי השכירות האטרקטיביים בחריש והעובדה שמאוד התחברנו לעיר ואנחנו רואים בה את העתיד שלנו".

כיצד חריש נתפשת בעיניכם? "חריש נתפשת בעינינו כהזדמנות גדולה הן ברמה האישית והן ברמה העירונית-קהילתית. ברמה האישית, ההזדמנות להתקרב למרכז ולאפשרויות תעסוקה ופנאי. המיקום הגאוגרפי נהדר. ברמה העירונית, מקבלים "עיר מהניילונים", שהפוטנציאל שלה עצום. בחזון ובתכנון הנכון ניתן לבנות פה מקום נהדר".

מהן הציפיות שלכם מהמעבר? "אנחנו עוברים מבית קרקע עם חצר גדולה בישוב קהילתי לבניין קומות, לראשונה בחיינו, ומשנים לא מעט הרגלים. מקווים שהמעבר ירגיש לנו טבעי ככל הניתן ושנפגוש אנשים טובים, שיעזרו לנו להבין שקיבלנו החלטה נכונה לעבור לחריש".

מה אתם מאחלים לעצמכם? "להרגיש בחריש בבית. למצוא בה, בעתיד הקרוב, את כל שאנחנו צריכים: מקומות עבודה בילוי ופנאי, מוסדות חינוך מוצלחים, שכנים טובים, ושבעוד 10-15 שנים, הבנות שלנו יודו לנו שבחרנו לגור בחריש".

מה אתם מאחלים לחריש? "מאחלים לחריש לא ללכת לאיבוד בדרך. להתפתח בקו הנכון על בסיס המכנה המשותף הרחב ביותר ולא ליפול למגזריות. שיהיה בה "חייה ותן לחיות". שיימצא בה האיזון הנכון של איכות חיים. שתהיה תוססת כשצריך ושלווה כשצריך".

משפחת לוגסי: "רוצים לגדל את הילדים בסביבה ירוקה ומרחבית"

שמות וגילאים של בני המשפחה: רועי (35), אפרת (35), לימאי (2.3), גושן (4 חודשים);

עיסוק מקצועי: רועי – הידרותרפיסט, מדריך שחיית תינוקות ומטפל בילדים באמצעות בעלי חיים בעלי קשיים וצרכים מיוחדים; אפרת – עורכת דין העוסקת בתחום הביטוח הלאומי ונזקי גוף;

מגורים לפני המעבר: קריית אונו;

​להיכן עברתם בחריש? רחוב רימון, שכונת החורש;

מדוע עכשיו? "רוצים לגדל את הילדים בסביבה ירוקה ומרחבית".

כיצד חריש נתפשת בעיניכם? "עיר עם רוח צעירה, אנרגיה חדשה ומקום טוב לתקוע בו יתד".

מהן הציפיות שלכם מהמעבר? "להתחבר עם זוגות צעירים ודומים לנו וליצור חיי חברה פעילים לילדים שלנו".

מה אתם מאחלים לעצמכם? "להשתקע בחריש ולהתפתח ביחד עם העיר".

מה אתם מאחלים לחריש? "מאחלים לחריש שתאכלס אנשים מגוונים, תעניק אפשרויות תעסוקה, תיצור חינוך איכותי וטוב לילדינו ותגדל להיות עיר שנותנת מענה מלא לצרכים שונים של התושבים".

משפחת היבש: "ערכנו רשימות של מה חשוב לנו וחריש ענתה לנו על כל הסעיפים"

שמות וגילאים של בני המשפחה: נתנאל (29), ענבל (27), אדל פליאה (6), נחמן ישראל (4 וחצי), אורה רות (3), טליה מלכה (4 חודשים)​;

עיסוק מקצועי: נתנאל – מעצב גרפי וקופירייטר (רק דברים מגניבים); ענבל – מנהלת אירועים ופרויקטים​ (רק פרוייקטים מעניינים);

עיר מגורים לפני המעבר: ​רמת השרון​;

​להיכן עברתם בחריש? הגפן 25, שכונת החורש. מוזמנים לבקר (:

מדוע עכשיו? "כבר מספר שנים שאנחנו מחפשים את המקום שלנו, וחשבנו שיהיה נכון לעשות את המהלך הזה לפני שהבת הגדולה שלנו עולה לכיתה א'. ערכנו רשימות של מה חשוב לנו וחריש ענתה לנו על כל הסעיפים".

כיצד חריש נתפשת בעיניכם? "כמקום חמוד וטרי מלא בהזדמנויות ואווירת התחדשות"​.

מהן הציפיות שלכם מהמעבר? "למצוא אפיקים חדשים למימוש ​עצמנו".

שלי קרן,  מנהלת אגף החינוך בחריש מסכמת שנה בתפקיד. מהם ההישגים המרכזיים של מערכת החינוך בחריש ומהם האתגרים המשמעותיים שעומדים לפתחה?

2,600 תלמידים מכיתות גן ועד כיתות ח' ילמדו בשנת הלימודים הקרובה במערכת החינוך של חריש. 42 גנים, הממוקמים ברחבי חריש, יקלטו כ-1,200 ילדי גן ובשישה בתי הספר בעיר בזרמים השונים ילמדו כ-1,400 תלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ח'.

רק לשם השוואה, בשנה הקודמת למדו בחריש 1,200 תלמידים בלבד מכיתות גן ועד כיתות ו'.

הגידול העצום במערכת החינוך של חריש דורש הערכות קפדנית, זאת לצד הבנייה של מערכת חדשה. נראה כי האתגרים הם גדולים ועצומים.

שלי קרן הגיעה לחריש לאחר שניהלה בית ספר מצליח ברמלה. על המעבר לחריש היא מספרת: "מבחינה רגשית, חוויתי מעבר כמו שרבים מתושבי העיר חווים. עזבתי בית ספר שהוא בית, וצוות שהוא משפחה, ותלמידים שהם הילדים שלי. במהלך השנה האחרונה, החיים שלי הפכו להיות כרוכים בחיי התושבים והתלמידים בחריש, באנשי הצוות החדשים שלי ובעובדי המועצה. אני שמחה לומר שאני מרגישה תחושה של שליחות, של שותפות גורל, תחושה של בית, וזו התחושה הטובה ביותר שיכולתי לאחל לעצמי בסיומה של שנה".

מהן תכניות העבודה שקידמת בשנה האחרונה?

"תכניות העבודה שלנו הן תכניות ארוכות טווח והן כוללות בניית תשתית פיסית כוללת למבני חינוך; בניית תשתית ארגונית המספקת שירותים לכלל התושבים ומוסדות החינוך; בניית תשתית רגשית – טיפולית רחבה; בניית תשתית פדגוגית יציבה וחדשנית; בניית תשתית חברתית-קהילתית וקליטה מיטבית ומתמדת של תלמידים לתוך מערכת החינוך במהלך כל השנה. אני יכולה לומר בשמחה שבכל הפרמטרים הנ"ל היתה התקדמות משמעותית".

"אגף החינוך התרחב וכולל שלוש מחלקות: מחלקת בתי ספר, מחלקת גנים ושפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי). השפ"ח שלנו התרחב ומונה חמש פסיכולוגיות ומספק מענה רגשי נרחב הכולל טיפולים אישיים וקבוצתיים ועובד בשיתוף פעולה צמוד עם צוותי החינוך, הרווחה, והביקור הסדיר".

"פיתחנו תהליכי קליטה עבור התלמידים, פיתחנו שגרות של קליטת תלמידים וצברנו ניסיון חשוב בתחום הקליטה המתמדת של תלמידים במהלך כל השנה. שנה שעברה נקלטו במהלך השנה כ-200 תלמידים ואנו צופים שגם השנה זה יקרה".

מהם האתגרים המרכזיים עימם חריש מתמודדת כעת?

"האתגרים המרכזיים הם הבנייה של תשתית חינוכית מיטבית וחדשנית בכל ההיבטים –  פיסי, ארגוני, רגשי, פדגוגי, וחברתי מתוך שיקול דעת ואחריות".

• פיסי – עבודה אל מול צפי אכלוס, הכנה של התשתית הפיסית של מוסדות החינוך עבור הקליטה של התלמידים כל שנה, ובמהלך השנה.
• ארגוני – טיוב של המערך הארגוני של האגף, על כלל עובדיו במועצה ובמוסדות החינוך, על מנת לתת את מירב ומיטב המענים עבור התושבים.
• רגשי – בניית מעטפת טיפולית – רגשית – בהובלת השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) היישובי, בחשיבה ייחודית לחריש על מגוון הקשיים הספציפיים קיימים ביישוב.
• פדגוגי – המשך עבודה על המתווה החינוכי הפדגוגי, והטמעתו במוסדות החינוך ביישוב והעמקת העבודה של מינהלת החינוך הייחודית של חריש המונה נציגים של גופים שונים (אגף החינוך ביישוב, אגף מו"פ, המכון לחינוך דמוקרטי, מחוז חיפה של משרד החינוך, אנשי החינוך בעיר, תושבים וילדים כאחד).
• חברתי – העמקה וטיוב של התהליך החינוך המקיץ והכולל המסתכל על התלמיד /ה לאורך כל שעות היממה, בשיתוף המחלקה לפנאי וקהילה, וגופי החינוך הבלתי פורמלי.

"בנוסף, המערכת שאנו בונים צריכה לבנות תשתית ארגונית כוללת למוסדות החינוך הקיימים והעתידיים, להטמיע מערך של קליטה מתמדת של מאות תלמידים מדי שנה ולקלוט בצורה מיטבית צוותי חינוך חדשים לתוך המערכת שמכפילה את עצמה כל שנה".

בשנה החולפת נשמעו תלונות של הורים על חילופים של צוותים חינוכיים. מה נעשה כדי לשמור על צוותי ההוראה?

"שיעור העזיבה של מורים בישראל לאחר חמש שנים עומד על קרוב ל- 30%. (נתונים: מכון מופת). בחריש אחוז הפורשים בהחלט נמוך מכך, (אחוז הגננות שהתחלפו למשל עומד על כ- 8%), על אף שרוב הצוותים החינוכיים שלנו הם חדשים, חלק מהם בעלי ניסיון בהוראה אבל חדשים בחריש, וחלק מהם חדשים גם בהוראה וגם בחריש. רק טבעי הוא שחלקם יגלו שעבודת החינוך דורשת מאמצים רבים ויחליטו לפרוש. התהליכים שאנו עושים עם הצוותים החינוכיים הם תהליכי עומק מקצועיים ומשמעותיים גם אם בסופם, דרכינו איתם נפרדות".

אילו אכזבות אישיות ומערכתיות חשת בשנה זו? 

"אני רואה בכל התמודדות וקושי – תהליך של למידה, וכך גם אנשי אגף החינוך. אנחנו משקיעים כל מאמץ לפתור כל בעיה קטנה כגדולה, עובדים באמינות, בשקיפות, ובחריצות רבה, גם אם התוצאה לא תמיד מצליחה להשביע את רצון כלל התושבים. ולכן, המילה אכזבה לא מתארת את התהליך שאנו עוברים. המילים שיכולות לתאר את התהליך הם הבנה, תהליך למידה, שיפור מתמיד והפקת לקחים".  

מהו החזון החינוכי שלך לאחר שנה בתפקיד?

"אני מאמינה שכל ילד הוא עולם ומלואו ובכל ילד גלום פוטנציאל עצום, שעל מערכת החינוך העירונית לגלות אותו, להעצים אותו, ולהעמיק אותו.  יחד עם זאת, חריש היא לא עוד עיר. חריש היא עיר חדשה, עיר שמזמנת הזדמנות נדירה, לייצר מערכת חינוכית מוטת עתיד, בהתייחס למגמות העתיד ומפתחת את המיומנויות הנדרשות, כבר מראשיתה. על מנת לבסס מערכת חינוך יציבה ומבוססת מחד, וחדשנית, ופורצת דרך מאידך, אנו משקיעים רבות בבניה ופיתוח של מתווה חינוכי עירוני ייחודי המבוסס על שלושה עקרונות:

למידה יזמית ופעילה: לילדים של היום יש גישה להמון ידע תיאורטי, אולם הם זקוקים ליידע איך לייצר דברים במציאות. זו הסיבה שאנו מאמנים את ילדי חריש ב- PBL (Project Based Learning). חשיבה פרוייקטלית, המבוססת על ביצוע בפועל של רעיונות, המסייעת לילדים לפתח מיומנויות שיעזרו להם להתמודד עם אתגרי החיים בעתיד.

העיר כמרחב למידה: בעולם המשתנה של ימינו, יש להקנות לילדים סביבה לימודית גמישה, בה החוויה חשובה לא פחות מהתוצאה. אנו גם מאמינים שכל מרחב בעיר, יכול לייצר הזדמנות ללמידה ושהלמידה והסקרנות לא מסתכמים בשעות בית הספר אלא מתקיימים בכל שעות היממה. לכן אנו פועלים בשותפות המחלקה לפדגוגיה מוטת עתיד באגף למו"פ של משרד החינוך, שאימצה את חריש כפרויקט ייחודי, לייצר בתוך בתי הספר מרחבי למידה חדשניים במסדרונות ובחדרים ייחודיים לפיתוח יזמות ויצירתיות, תוך למידה חווייתית ומתן מגוון אפשרויות לתהליכי למידה שונים ומגוונים.  לדוגמא, במה לתיאטרון במסדרון בית הספר, המאפשרת לתלמידים להעצים את יכולות העמידה שלהם מול קהל".

"במקביל, אנחנו מתחילים לבסס סביבות למידה חוץ בית ספריות, ברחבי העיר. אנו פועלים בשיתוף פעולה עם אדריכלי הנוף בעיר, לתכנן את השטחים הפתוחים הציבוריים  על מנת לפתח כיתות חוץ בפארקים, עיצוב שילוט בעיר שמקנה ידע וכן הלאה".

פיתוח הקהילה והחוסן העירוני: "חריש מייצרת מרחב קהילתי ייחודי, דומה מאוד לימים שבהם אנו, דור ההורים, גדלנו, בשכנות הטובה, בדלת הפתוחה, וברצון להירתם ולסייע. לפעמים נדמה שבחריש מתחילים מחדש, כמו פעם. אנו מאמינים, שמערכת החינוך היא אינקובטור קהילתי משמעותי, בו מתגבשת הזהות והגאווה העירונית של הילדים. כמו כן, אנו מאמינים בתקשורת בין הקהילות לטובת יצירת מרחב עירוני ישראלי משתף ומכיל. התמקדות במיומנויות תקשורת אישיות וחברתיות, הן צורך חיוני לילדנו על מערכת החינוך העירונית להשקיע בנושא זה ולפתח מיומנויות אלו לטובת הפרט והקהילה".

"במהלך שנת הלימודים עבדנו בהובלת הילדים על מתווה חינוכי עירוני, תחת השם: חריש הסיפור שלי ושלנו, בהתייחס לעבר הווה ועתיד בסיפור המתהווה של העיר. עודדנו את הילדים לחקור וללמוד על ההיסטוריה של חריש, על הדרך שבה היא הפכה מישוב לעיר, ובעיקר לחלום מהזווית שלהם על תמונת העתיד שלה. בשנה הקרובה נעסוק בהטמעת המתווה  "קהילה בין קהילות" נמשיך בפיתוח הזהות האישית לצד הזהות החברתית והקהילתית והבין קהילתית ליצירת חוסן עירוני ותוך התמקדות במיומנויות תקשורתיות וחברתיות הנדרשות לשם פיתוח הקהילה והחברה העירונית".

מהן הפנטזיות החינוכיות שיש לך?

"שתי הפנטזיות שלי מבוססות על החזון. האחת, היא ליצור מתחמי פעילות משותפים לכל הקהילות יחד. אני מקווה שקהילות חריש ירגישו מספיק חסונים כדי לחלוק מתחם ללא חשש ועם הבנה שיש ערך מוסף לשיתוף פעולה ולאהבת לרעך כמוך – גם אם הוא לא כמוך".

"כשאני עובדת על בינוי גנים ובתי ספר, אני מתעקשת על יצירת מתחמים לפעילויות משותפות. הפנטזיה היא למעשה שמחריש תצא הבשורה שאפשר. שניתן לאפשר לכל אחד לחוש נינוח ובטוח במקום שלו ולהושיט יד לאחר".

"השנייה, שחריש תהיה עיר מרתקת שמזמנת למידה בכל מקום, ברחובות שלה, בגינות הציבוריות, בשילוט. אני רוצה שחריש תזמן הרפתקאות לילדים. למידה הרפתקנית זו אסכולה חדשה שאני מתחברת אליה. דמיינו, התחלה של סיפור במקום אחד והמשך במקום אחר בהתאם לבחירת התלמיד. אלו שתי פנטזיות גדולות שלי".

ובחזרה למציאות, האם את מודעת לדיונים בנושא החינוך שעולים בקבוצות הפייסבוק השונות בעיר?

"אני מודעת לשיח בפייסבוק, אבל אני גם ניזונה משיחות אישיות עם רבים מתושבי חריש. אולי לא נצליח להחזיק את זה לאורך זמן אבל בינתיים המענה שלי ושל איציק תייר, מנהל מחלקת הגנים, הוא זמין ונגיש לרבים בעיר".

הגעת לכאן כמורה וכמנהלת מנוסה מאוד. האם חריש הפתיעה אותך?

"חריש מפתיעה אותי באנושיות שלה, בפתיחות של כל המגזרים פה. בסופו של דבר, אדם מדבר עם אדם. אנו פועלים בפורומים עירוניים ומבצעים השתלמויות משותפות לכל המורים, מפגשים משותפים, פורומים משותפים לכל הסייעות, מפגשים משותפים לכל מנהלי בתי הספר, שחשוב להם לעשות פדגוגיה טובה ויש להם נכונות לשתף פעולה סביב הדברים היומיומיים שמטרידים כל אחד ואחת מאיתנו. אני מאמינה שבשנה החולפת הצלחנו 'להכשיר את הלבבות', להעניק כלים לכל קהילה לבנות את עצמה וגם לשתף פעולה עם קהילות אחרות".

מהן התכניות העתידיות למערכת החינוך של חריש?

"בשנה הקרובה נלווה את שנתה הראשונה של החטיבה הראשונה הממלכתית בחריש, נמשיך ללוות ולפתח מבחינה פדגוגית את כל בתי הספר ואת הגנים ונמשיך לפתח את מרחבי הלמידה הבית ספריים הפנימיים והחיצוניים, נמשיך ונרחיב את המענים של השירות הפסיכולוגי שלנו, נמשיך ונשפר את הצהרונים שלנו, ונעמיק את שיתופי הפעולה עם מחלקת פנאי וקהילה והחינוך הבלתי פורמלי. במקביל נעסוק בבינוי נוסף של גנים ובתי ספר חדשים בשיתוף עם אגף הנדסה, תיאום ובקרה והאדריכלים".

האם חריש ערוכה כראוי לפתיחת שנת הלימודים הבאה? 

"בהחלט. אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים בהיערכות שלנו לקראת שנת הלימודים וצופים פתיחה טובה של מוסדות החינוך בעיר.  אני מאוד מתרגשת.  זו שנה ראשונה שאני מתחילה עם בסיס תכניות העבודה שבנינו בשנה האחרונה. ההתרגשות הגדולה היא לראות איך זה קורם עור וגידים. איך הדברים מסתדרים במקומם".

הוא בן שש בלבד, אבל כבר קוטף ניצחונות ותארים ומסומן על ידי מאמנים מובילים בעולם השחמט הבינלאומי. אלירן שילון-רהב, תושב חריש, עם הפנים לאליפות העולם

כבר בגיל שלוש הוא בנה דגמי לגו ממונעים המיועדים לילדים בני תשע ומעלה. הוא למד סדרות חשבוניות ולוגריתמים בגיל ארבע, וחצי שנה אחר כך הוא כבר קרא בצורה שוטפת. אלירן שילון-רהב, כיום בן שש, הוא ילד עם יכולות יוצאות דופן לגילו.

אל השחמט הגיע במקרה. שחר שילון-אנקורי, אביו, מספר על יום חוגים במתנ"ס בפרדס חנה אליו הגיע עם אלירן, ועל חוג שחמט שהיה מיועד לילדים מכיתה א' ומעלה, אך אלירן הצליח להרשים את המדריך ביכולות החישוב וההבנה שלו, והתקבל.

"בהתחלה לא ידענו בכלל אם זה יתאים לו", מספר שחר, "הוא היה הכי קטן שם, אבל הרגשנו שהוא חזק והוא יסתדר. אחרי חודשיים הוא התחיל לנצח את כולם והציעו לנו להיכנס לאליפות תל אביב לגילאי גן עד כיתות א', שם הוא התמודד מול ילדים מנוסים הרבה יותר, שמשחקים מעל שנתיים, וזכה במקום הראשון. אחרי פורים האחרון, כשהוא מתאמן חצי שנה בלבד, ניצח מקום ראשון באליפות הרצליה בשבעה נצחונות רצופים מול ילדים בני 9-10" לדברי שחר הניצחון משך את תשומת ליבם של מאמני שחמט בארץ שסימנו אותו כעילוי, והציגו אותו כתקווה הבאה של מדינת ישראל בתחום השחמט. "אנחנו מחוזרים על ידי אמני שחמט ברמות בינלאומיות שמנסים למשוך את אלירן למועדון שלהם", הוא אומר בפשטות.

כדורסל ושחמט

תארים כמו 'עילוי' או 'התקווה הבאה של ישראל', אינם מעסיקים את אלירן, שעולה בשנת הלימודים הקרובה לכיתה א' וילמד בבית הספר תלמי רון. ככל הילדים האחרים, הוא מתרגש לקראת השינוי הצפוי ושמח כי מספר ילדים מהגן ימשיכו אתו לאותה כיתה. בין שיעורי השחמט השונים מספר אלירן שהוא משתתף בחוגי כדורסל וג'יאוג'יטסו, אוהב לבנות בלגו, לשחק באקס בוקס וללכת לגן שעשועים עם המשפחה.

אל חריש עברו אלירן, שני הוריו, עובדי ההייטק, ושלושת אחיו הקטנים לפני קרוב לשנה, והופתעו לגלות שברחוב בו הם גרים ממש, גר מורה בעל רקורד עשיר שבמשך 17 שנים התגורר בארה"ב, וליווה ילדים לאליפויות גדולות בהצלחה רבה.

אבישלום תרוגמן, המורה הפרטי של אלירן בחריש, הוא שחקן שחמט בפני עצמו, אשר מלמד כבר 24 שנים על פי האמרה "חנוך את הנער על פי דרכו". בהתאם, הוא בנה לאלירן תכנית אימונים פרטנית.

"אלירן הוא ילד נפלא, מקסים. הוא קולט דברים בצורה שפשוט קשה לתאר", אומר תרוגמן. "אני נותן לו שאלות שמיועדות לילדים בכיתה ה'-ו' לפחות, שהם שחקנים מנוסים יותר, והוא פותר אותן הרבה יותר מהר. הוא ילד מאוד מאוד מוכשר שאוהב שחמט והדמיון המפותח שלו עוזר לו לצפות מספר מהלכים קדימה".

בשנה אחת בלבד הספיק אלירן להשתתף בעשרות תחרויות, הוא מחזיק בתשעה גביעים ובמעל 15 מדליות, חלקם מול ילדים המבוגרים ממנו בחמש שנים. אלירן מתאמן כל שבוע בשיעורים פרטניים עם תרוגמן, וגם במסגרת מועדון שחמט בזכרון-יעקב בניהולו של אמן השחמט הבינלאומי, משה קציר.

לקדם שחמט בחריש

לשאלה מה הוא אוהב בשחמט עונה אלירן: "אני אוהב את זה בגלל שאני מנצח כל הזמן וגם כי זה משחק חשיבה." בקרוב, הוא מספר, יש תחרות נוספת, וההכנות? "לתחרויות אני לא ממש מתכונן. אני מתאמן כל השנה ואז מגיע מוכן."

ומהן התוכניות לעתיד?

לדברי שחר, בימים אלה הם מתכוננים לאליפות הארץ לגילאי שש שתתקיים בחנוכה. "זה פרויקט שהתחיל לפני 10 שנים ומתחרים בו כ-70 ילדים מהטובים ביותר בארץ בתחום השחמט. באליפות הקודמת ניצחה ליאל לויטן בת ה-7 מחיפה, שזכתה לאחרונה באליפות אירופה".

ולשם גם אתם מכוונים?

"ליאל היא ההשראה שלנו, זאת השאיפה שלנו כרגע כל עוד אלירן ימשיך לרצות לשחק". תרוגמן נשמע יותר נחרץ: "הילד הזה, אני כמעט בטוח במאה אחוזים, שאצליח להביא אותו למצב שהוא יהיה אלוף הארץ, ובהמשך גם יהיה אלוף עולם".

"חשוב לנו להעלות את המודעות לשחמט בחריש ובאזור כולו", מוסיף שחר. "יש בארץ השקעה אדירה בשחמט מגילאי גן בעיקר במרכז ובאזור חיפה, השאיפה שלנו היא לקדם את השחמט בחריש ושיהיה כאן מועדון מקצועי, מה שכרגע לא קיים באזור".

לאחרונה יזמה המועצה המקומית חריש תחרות שחמט בין בתי הספר תלמי רון ותלמי הדר, על התחרות המקומית אומר שחר: "חבל שאלירן לא השתתף. הוא עדיין לא בגיל בית ספר ולא ידענו על התחרות. אבל קיום התחרות מראה על התקדמות ונכונות בכיוון. צריך  לארגן גם תחרויות בין ישובים באזור במגוון גילאים החל מגילאי גן. בערים גדולות בארץ עושים תחרות כל שבוע כמעט. אני מקווה שגם פה יערכו לפחות חמישה טורנירים בשנה".

ואילו תרוגמן מוסיף: "בכל שנה משרד החינוך מוצא יתרונות נוספים להכנסת שחמט למערכת הלימודים. חשוב שהורים ידעו עד כמה שחמט תורם להצלחה בלימודים ובחיים. עד כמה השחמט מקנה לילד יכולות של סבלנות וריכוז ומפתח את המחשבה. שחמט לומדים כל החיים. תמיד יש עוד מה ללמוד, וזה היופי של המשחק".

מימין: קורינסקי, מוסיוב והדר

בקבוצת הנטוורקינג המקומית שהקימה אפרת הדר, תושבת חריש, מייצרים המשתתפים הכרויות, שיתופי פעולה עסקיים וגם קשרים חברתיים חדשים. משה מוסיוב, סטס קורינסקי וברי בר-חן משתפים

אז כמה עצמאים יש בחריש? בימי הפרסום המרוכזים בקבוצות הפייסבוק וקבוצות הוואטסאפ תוכלו לקבל את הרושם שמדובר במאות. כ- 85 מהם, עצמאים מחריש והסביבה הקרובה חברים בקבוצת הנטוורקינג (רישות עסקי) המקומית שהקימה אפרת הדר, תושבת חריש שחובשת שני כובעים עסקיים בעצמה: האחד, כמקדמת אתרים ומדיה חברתית לעסקים והאחר, כקוסמטיקאית.

"לפני המעבר לחריש התעניינתי אם קיימת בעיר קבוצת נטוורקינג וכשהבנתי שלא פועלת אחת, החלטתי להרים את הכפפה ולהקים קבוצה. הקבוצה הוקמה מתוך הצורך שלי לייצר קשרים עסקיים במקום חדש".

מהי מטרת הקבוצה?

"חריש היא עיר הגירה. במקרים רבים, עצמאיים מתחילים כאן מאפס, הם צריכים לבנות חוג לקוחות חדש ולייצר שיתופי פעולה חדשים. מטרת הקבוצה היא לעזור, להעצים, לקדם, לדחוף, לתת כלים ובמה ולייצר שיתופי פעולה עסקיים ומקומיים", היא מסכמת.

קבוצת הנטוורקינג של חריש בניהולה של הדר פועלת עצמאית ואינה כפופה לארגוני נטוורקינג מוכרים כדוגמת BNI. משכך, חוקי הקבוצה נקבעו לבד ואינם דומים למתרחש בקבוצות דומות ברחבי הארץ.

לדוגמה, ההשתתפות במפגשים אינה כרוכה בתשלום, עבודת הארגון נעשית בהתנדבות על ידי הדר ואין מגבלה למספר משתתפים באותו מקצוע.

הקבוצה שנפגשת אחת לשלושה שבועות (המיקום משתנה) זוכה לנוכחות של 20-25 משתתפים בכל מפגש וכבר הצליחה לייצר בארטרים, הכרויות עסקיות ושיתופי פעולה עסקיים.

מערכת תומכת לעצמאי

אחד משיתופי הפעולה המוצלחים שהניבו המפגשים שייך למשה מוסיוב, הבעלים של 'חומוס ואהבת' בתחנת הדלק דור-אלון על כביש 574. מוסיוב, שמתעתד לפתוח בשנה הבאה בחריש מסעדה טבעונית, הוא חסיד אדוק של הרישות העסקי: "עצמאים מתמודד באופן תמידי עם אותה בעיה. הם צריכים להפעיל מערכת שלמה שמרחיקה אותם מעיקרי הדברים החשובים באמת שהם צריכים לעשות. לתפישתי, כל עצמאי צריך לייצר לעצמו מערכת תומכת של חברים ושותפים לדרך, אנשים משמעותיים שהולכים אתו כברת דרך ומלווים אותו בעשייה שלו".

"מפגשי נטוורקינג הם מקום בו אנשים נפגשים, מדברים, צרכים מתבררים ואז גם גבולות החשיבה, היצירתיות ושיתופי הפעולה מתרחבים".

כך התרחש כשמוסיוב פגש את אפרת הדר שהחלה לטפל עבורו בקידום העסק במדיה החברתית ובמפגש שלו עם סטס קורינסקי, צלם סטילס מסחרי וברי בר-חן, בעל סטודיו למיתוג, מדבקות ושילוט. יחד הם עובדים בימים אלה על פרויקט מיתוג חדש לעסק.

לתרגל יצירת קשרים

קורינסקי (33) תושב חריש מזה שנה וחצי הוא צלם המתמחה בצילומי מוצר וצילומי תדמית. למפגשי הנטוורקינג הוא מגיע באדיקות: "לא פספסתי אפילו מפגש אחד", הוא מציין.

"הקבוצה מעניקה לי תרגול מצוין בלהציג את עצמי בצורה הטובה ביותר בפני לקוחות, מלמדת אותי איך מדברים עם אנשים שונים, איך יוצרים שיתופי פעולה ובנוסף, אני לומד בכל מפגש דברים חדשים מעולמות שאינם מוכרים לי".

על החיבור עם מוסיוב הוא מספר: "היתה לי כימיה מטורפת עם מושון ממש מהרגע הראשון. הגעתי לבקר אותו בחומוסיה, ראיתי את המקום, נדלקתי עליו ויצרתי לוק חדש שמתאים ללקוח למוצר, ולאווירה שרוצים לייצר".

קורניסקי מסביר כי למרות שהטרנד האחרון בצילומי אוכל הוא צילומי מנות על רקע שחור הוא בחר ברקע בהיר וחם עבור צילומי החומוסיה כדי להעביר לצופים תחושת קיץ, חמימות ומשפחתיות שקיימת במקום.

"זה תלוי רק בנו"

את מהלך השינוי משלים בר- חן (41) שיוצר שילוט חדש למתחם תחנת הדלק בה פועלת החומוסיה ושילוט למסעדה.

בר-חן, תושב חריש, מרוצה גם הוא ממפגשי הנטוורקינג: "אפרת ואני שוחחנו על הקמת מפגשי נטוורקינג עוד לפני שהיא עברה לחריש ועודדתי אותה להקים את זה. כשהגעתי לחריש חידשתי אתה את הקשר והשתתפתי במפגשי הנטוורקינג שהיא מארגנת.

"אני חש שמפגשי הנטוורקינג תורמים לי משמעותית, אני משוחח עם המשתתפים, מחליף כרטיסי ביקור ומייצר קשרי עבודה עם אדריכלים, מעצבים ועצמאים נוספים שזקוקים לי".

מי מגיע למפגשים?

"אנשים על רמה ואיכותיים וכמעט מכל תחום שעולה על הדעת. אצלנו אין הגבלות, גם אם יגיעו עשר קוסמטיקאיות לכולן יהיה מקום וזו שתייצר יותר קשרים או תהיה יותר מכירתית, תצליח יותר, כי זה תלוי רק בנו".

מוסיוב מסכים ומסכם: "עבורי ההשתתפות במפגשי הנטוורקינג היא הזדמנות לעזור אחד לשני, יש תדר של נתינה. שיתוף הפעולה אינו נקודתי אלא מתרחב לתחומים אחרים ומתפתח לקשרים אישיים. אני מאמין שהקבוצה שאפרת הקימה בחריש, יכולה להיות מודל לחיקוי במקומות אחרים".

צילום: מור שקיפי לאטי

בתחילת יולי מסיים ישראל בן ישראל, מהנדס העיר הראשון של חריש, את תפקידו. כיצד מסכם בן ישראל את הקדנציה המשמעותית שלו בתכנון, ניהול וביצוע התכניות להקמת חריש, העיר החדשה בישראל?

"כשהגעתי לחריש היה קיים אישור לבנייה של 300 יחידות דיור בלבד ועל זה הייתי צריך להשית עיר שלמה". במילים אלה פותח ישראל בן ישראל (60) את הראיון שמסכם קדנציה של שלוש וחצי שנים במהלכן עוצבה ונבנתה חריש כפי שאנו מכירים אותה כיום וכפי שתיראה גם בעתיד.

מהם הקשיים /האתגרים המשמעותיים שנתקלת בהם?

"חריש היא אתגר לא נורמלי בכל המובנים. צריך היה ליצור דבר חדש כמעט מאפס. כשהגעתי לתפקיד, חריש כבר היתה עיר מתוכננת ושינוי הייעוד שלה מעיר חרדית דרש התמודדות עם שני דברים מרכזיים שלא חשבו עליהם בתכנון הראשוני, האחד, תקני חנייה גבוהים יותר כיוון שהאוכלוסיה הכללית זקוקה לכמות חניות גדולה יותר מאשר אוכלוסיה חרדית.

האחר, תכנון וניהול התחבורה. חריש תוכננה כעיר מוטת תחבורה ציבורית בהתאם לאוכלוסיית היעד המקורית והיינו צריכים לבצע התאמות לקהל החדש של חריש".

אילו התאמות ביצעתם?

"מינפנו שטחי ציבור מתוכננים בצורה קצת אחרת. לדוגמה, מוסדות הציבור תוכננו עם מפרצי חנייה לאוטובוסים עבור הסעות, שיטת תחבורה נפוצה במגזר החרדי. הסבתי את התכנון לחניות מעטות עבור אוטובוסים וחניות פרטיות רבות יותר – כך שיצרנו מענה ככל שניתן לחוסר החניות שתוכנן".

מרחב אפשרויות התכנון

בן ישראל, שכיהן בעברו גם כמהנדס העיר של ראשון לציון מסביר מה מהות תפקיד מהנדס העיר וגם כיצד הוא רואה אותו:

"מהנדס עיר אחראי על כל האלמנטים הפיסיים שיש בעיר, החל מתשתיות ביוב, מים, תאורה, תחנות כוח, תחנות חשמל והמשך בתכנון המרחב הציבורי, מבני ציבור, פארקים, גשרים ומבנים פרטיים.

"מהנדס העיר אחראי על האלמנטים הפיסיים החל משלב הרעיון, המתודיקה, תכנון, עיצוב וביצוע".

"אחד התפקידים החשובים של מהנדס העיר הוא התכנון לטווח ארוך יותר, כל מהנדס עיר, ובטח מהנדס עיר של עיר חדשה צריך לשאול שאלה חשובה: מה חריש רוצה להיות כשתהיה גדולה? בהתאם לזאת עליו לתכנן איזורי תעסוקה, איזורי בילוי, פארקים ושכונות מגורים".

יחד עם זאת בן ישראל מאמין כי תפקיד המהנדס הוא לשוטט במרחב האפשרויות הקיימות בין תכנון מיידי ופרקטי ובין תכנון לטווח הארוך של העיר .

בהתאם לזאת, היה בן ישראל מעורב בתכנון ועיצוב שלטי הבניינים בעיר, שלטי הרחובות, עיצוב ותכנון תחנות האוטובוס הייחודיות לחריש שיוצבו ברחבי העיר עד סוף חודש יוני, ותכנון שפת אבן הרחוב (אבן חריש) שתרמה להפיכת חריש לעיר נגישה המאפשרת התנהלות נוחה, בטוחה ושיוויונית לכלל התושבים והמבקרים בה, בכללם אנשים בעלי מוגבלויות שונות.

חריש היא עיר בבנייה, האם כל התשתיות המרכזיות כבר בוצעו?

"כן, התשתיות המרכזיות של חריש בוצעו. זו לא חכמה להביא את הציבור לכאן ולומר לו 'תסתדר לבד' כפי שקרה בהרבה ישובים חדשים".

"בחריש מחכים לציבור התושבים. יש כאן תחבורה, תאורה, תחנות אוטובוס, גני ילדים ובתי ספר במבנים קבועים. אין בחריש ילד אחד שלמד בכיתה יבילה. בתי הספר והגנים חיכו פה לתושבים, אין מצב כזה בארץ. במודיעין למדו בקראוונים כמה שנים".

מחוברים למרכז

אחד החששות המרכזיים של תושבי חריש ושל תושבים עתידיים הוא תחבורה נוחה למרכז הארץ. לשאלה מה נעשה בתחום זה, בן ישראל משיב: "בתחום התחבורה הציבורית עשינו מהפך. כשהגעתי לעיר פעלו בה שני קווים בלבד בתדירות נמוכה. הגברנו את התדירות, הארכנו את מסלול קו 63 עד לתחנת רכבת חדרה והוספנו קו חדש, קו 71 לרכבת בנימינה, תחנת רכבת מרכזית יותר. קו 631 לחיפה החל גם הוא לפעול בעיר ואנו עובדים במרץ על הוספת קו אוטובוס לתל אביב אך עדיין לא פתרנו את השאלה להיכן הוא יגיע בתל אביב, זה כרגע בבדיקה".

בן ישראל מציין כי חריש מתוכננת לפעול בעזרת שני מסופי תחבורה מרכזיים, האחד, שקיבל את אישורי הוועדה לתכנון ובנייה, יוקם ליד מרכז הקניות הגדול More Shop בכניסה המערבית לעיר והשני, שנמצא כעת בשלבי תכנון, יבנה בשכונת המע"ר. מסוף תחבורה שלישי יוקם בעתיד על ידי משרד התחבורה בצומת מג"ב.

מתי תהיה תחנת רכבת בחריש?

"לא יודע להגיד. זה כרגע בבדיקת היתכנות ואני מעריך שבקרוב יתנפלו על התכנון. אנחנו דורשים שתחנת הרכבת תמוקם בסמוך לכביש 6 וגם תהיה לה שלוחה שתיכנס לעיר, ממש כמו במודיעין". 

אלטרנטיבה תחבורתית חדשנית

אבל לא רק אוטובוסים, מסופים ורכבת משורטטים בתכניות העבודה של בן ישראל. בימים אלה ממש נבדקת ההיתכנות להקמת רכבל בחריש. בן ישראל מסביר: "בחריש מתוכנן בציר המרכזי, בדרך ארץ, נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) שמתאים לתפעול של 40 אוטובוסים בשעת שיא. המת"צ יופעל רק כשהעיר תגיע לתפוסה מלאה של 140 אלף תושבים. התקבלה החלטה אמיצה של משרד התחבורה והמועצה המקומית להסב את הנת"צ לטיילת שתקשר בין שני חלקי העיר ולא תהווה חיץ בני שתי הגדות השונות של הרחוב. העבודות צפויות להסתיים תוך 3-4 חודשים".

איך זה קשור לרכבל?

"הראל דמתי, המפקח על התעבורה של מחוז חיפה והצפון זרק לנו רעיון מדהים פנטסטי– רכבל שיעבור בנת"צ עד לצומת מג"ב. הרעיון הוא לנצל את הפרשי הגבהים הטבעיים בחריש לטובת תחבורה ציבורית נקייה, ירוקה ואסתטית. רכבל יכול להפוך לאחד מסמלי העיר חריש, בדיוק כפי שהוא עושה בחיפה או בטיביליסי".

באיזה שלב תכנוני זה נמצא כעת?

"כרגע בשלב פיילוט תכנוני. כל קרונית תכיל עד עשרה נוסעים וכל קרונית היא יחידה עצמאית ונפרדת שנוסעת בקצב שלה ומאפשרת לנוסעים לרדת ולעלות בהתאם לרצונם בשלושה מסלולים שונים. יצחק קשת ואני ממש נדלקנו על הרעיון ומקדמים אותו בכל האמצעים. אנו חושבים שזה פתרון ראוי שנותן גם שאר רוח ונראות חשובה לעיר, וגם הופך את האילוץ הקיים של הטיילת לתועלתי".

אך לא רק אילוצים הניעו את בן ישראל לפעול, אלא תפישה סדורה לפיה חריש חייבת להיות עיר שמספקת לתושביה את כל השירותים כולם. בהתאם לזאת, פעל בן ישראל להקמתם של מוסדות חשובים בעיר.

"תאטרון בעיר זה MUST מבחינתי", פוסק בן ישראל ומצהיר: "בעוד כחודשיים יפתח המתנ"ס שליוויתי את התכנון שלו משלביו הראשונים. הוא כולל אולם תאטרון להצגות ומופעים עם 199 מושבים. לתפיסתי, עיר לא יכולה בלי זה. חריש היא עיר שצריכה לספק את כלל השירותים הנדרשים לתושביה – בעצמה. זו הסיבה שתכננו מספר אולמות להופעות בגדלים שונים".

"בבית הספר התיכון יקום אולם מופעים עם 500 מקומות ובפארק מתוכנן אמפי עם 3,800 מקומות ישיבה. כמו כן, אנו מתכננים פארקים ברמה גבוהה. רק בשכונת החורש ושכונת אבני חן מתוכננות 60 גינות ציבוריות".

המורשת שלי

אין ספק שאחד הפרויקטים השאפתניים שמוביל כעת בן ישראל הוא בנייתו של גשר מיתרים שיקשר בין שכונת הפרחים והפארק המרכזי בחריש. הגשר, באורך 130 מטר וארבעה מטר רוחב, בתכנונו של משה עצמון כבר עבר אישורי הוועדה ומחכה להיתרי בנייה.

"הגשר הוא המורשת שלי שאני משאיר פה", אומר בן ישראל שהיה הכוח המניע מאחורי פרויקט זה. "אין לי מושג כמה אנשים יעברו בו מצד לצד מטעמים פונקציונליים או כדי להגשים מטרות של הנאה וטיול, אבל אני בטוח שיש לו חשיבות שאינה פונקציונלית בלבד, אלא אסתטית ואין לי ספק שהוא יהפוך לאחד מסמלי העיר חריש בעתיד לבוא".

הגשר שיתנשא לגובה של 965 מטרים ועלותו תסתכם בכ-5-6 מיליון שקלים כבר מעוגן בשורה תקציבית ובן ישראל מאמין שגשר המיתרים יישא את שמה של חריש למרחוק.

"מאוד חשוב לי לייצר לחריש שם טוב. זו הסיבה שגם השתתפתי בימי ההכרות שעורכים כאן למתעניינים, כדי לתרום לשמה של חריש".

מדוע אתה עוזב את תפקידך? האם המלאכה הסתיימה?

"זה לא סוד שמנכ"ל המועצה, יעקב נתניהו ואני לא ראינו את הדברים עין בעין. אני חש שאחרי תקופה של 3.5 שנים הטבעתי חותם ואני עובר לתחנה הבאה".

האם אתה מרוצה מההישגים שלך בקדנציה הזו?

"הציפיות שלי היו מאוד גבוהות ואני מטבעי מסתכל על החלק החסר, כך שקשה לי לומר שאני מרוצה. אני אומר לעצמי שיכולתי ברמה האישית לדחוף יותר ואז אולי התיכון היה כבר בנוי בחלקו או גשר המעבר בנוי בחלקו… יחד עם זאת, אני מרוצה וגאה מהדברים שכן הספקנו להשיג והבטחתי לראש המועצה, שאיתו אני מסתדר מצוין, שאני אמשיך להגיע כדי לטפל בדברים שדורשים את התערבותי".

"הואשמתי כאן שאני שועט קדימה אבל לתפיסתי שעיטה קדימה היא חיובית ולא שלילית. העיר צריכה אופק ארוך ומובנה להמשך. לטוב ולרע, אני מהנדס העיר הראשון של חריש. אני לא יודע אם יבוא מהנדס עיר חדש עם א'גנדה כשלי, אני מקווה שכן. אני אעביר לו את כל הכבודות והוא יעשה את מה שיראה לנכון".

מהי העצה המרכזית שאתה יכול לתת למהנדס העיר החדש?

"מעבר לקידום הפרויקטים ולתכנון האופק של חריש כך שהיא תשכיל לספק עצמאית את מכלול השירותים הנדרשים לתושבים, החוכמה תהיה להשכיל ולתחזק את העיר בטווח הארוך. חריש צריכה לאמץ תרבות של אחזקת עיר. אם אני בונה מתנ"ס אך אולם המופעים בו לא יהיה פעיל – זה לא שווה. אם אני נוטע גפן במרכז העיר, חשוב שיהיה מי שימשיך ויבצור את הענבים ויכין יין".

מה אתה צופה בעתיד לחריש?

"אין שום סיבה שלא תהיה כאן עיר פי כמה וכמה טובה יותר מכל עיר אחרת כי היא מתוכננת מצוין".