מחלף חדש, שכונות חדשות, אזורי תעסוקה – מידע עדכני ישירות משולחן הוועדה

השבוע ביקרנו שוב בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש.  בראש הוועדה עומד השר לשעבר דוד מגן ובימים אלה מסתיימת השנה הראשונה לכהונתו בתפקיד. סיומה של שנה ראשונה הוא מועד מצוין לשמוע על ההתרשמויות עד כה מקצב התפתחות העיר ועל התהליכים השונים שמובילה ומנהלת הוועדה, במישור התכנוני, להקמתה של חריש.

 

הוועדה מופקדת בעבודתה על מרחב תכנון של כ- 5,000 דונם שהוקצו להקמתה של העיר החדשה. היא פועלת במודל ייחודי בישראל ומאגדת סמכויות של ועדה מקומית ומחוזית, הכל לטובת ייעול תהליכים וזירוז הקמתה של חריש, שהוכרזה כפרוייקט לאומי ע”י הממשלה עוד בשנת 2010.

בפגישה עימנו נכחו יו”ר הוועדה – דוד מגן, מהנדסת הוועדה – יבגניה מלכין ומנהל הפיתוח והתשתיות – משה כחלון.

 

נשמח להתחיל בתחושות האישיות שלכם איך זה מרגיש לקחת חלק בבנייתה של עיר חדשה בישראל?

“אני בכל יום מתלהבת מחדש. לקחת חלק בבניית עיר חדשה זאת הרגשה מדהימה – לצאת החוצה, להסתובב בעיר ולראות את מה שאנחנו עושים על הנייר מופיע וצומח בשטח זה פשוט מדהים”, מספרת יבגניה. גם משה שמח לשתף אותנו בהתלהבות מעבודתו – “המכנה המשותף של כולנו כאן הוא ציונות נטו, בלי מחלוקת פוליטית, פשוט למצוא פתרונות דיור למצוקה שמדינת ישראל נמצאת בה. זה פרוייקט לאומי במלוא מובן המילה”.

דוד מוסיף – “יש כאן צוות מקצועי, חדור אמונה והתלהבות ואנחנו לוחצים במלוא כוחנו על הדוושה כך שבעוד כמה שבועות נוכל להכריז על הנפקת היתרי בנייה ל- 5,000 היתרי בנייה. בשבוע שעבר ערכנו סיור בעיר לנציגי משרד הבינוי ומשרדי ממשלה נוספים והם, על אף שמכירים את התהליכים המתרחשים, נותרו פעורי פה בהתלהבות מהממצאים הפיזיים בשטח”.

 

כיצד מתקדמת ההתפתחות התכנונית של העיר?

חברי הוועדה מספרים כי הם מקדישים מאמצים רבים לייעול תהליכים ושחרור חסמים מול גורמים שונים בעיר ובעיקר מחוצה לה. הנתונים כיום מראים שבממוצע, מהרגע שיזם מגיש תוכניות בנייה עוברים לא יותר מ 3-4 חודשים עד לקבלת היתר, בעוד שבערים אחרות הנתונים בפועל עומדים על 2-4 שנים (!).

שכונות הפרסה והצפונית הן שתי השכונות הראשונות של העיר, ששווקו ליזמים וקבלנים במסגרת המכרזים הראשונים בשנים 2012-3. בשכונות אלה תהליכי התכנון נמצאים כבר לקראת סיום ונותר לוועדה לאשר היתרים עבור כ-1,000 יח”ד אחרונות, רובן במסגרת המכרזים המאוחרים יותר שפורסמו בסוף 2013 ובמהלך 2014. “היום אנחנו יכולים לומר בוודאות שיש פתרונות מוחלטים לענייני מים, ביוב וחשמל ומקווים שעד סוף השנה יתקדמו מאד גם הליכים הקשורים לפתרונות תחבורה שעליהם מייד נפרט”.

הוועדה הפקידה לאחרונה תוכנית להרחבת הדירות בשכונות אלה ב 25 מ”ר לדירה וב-85 מ”ר לדירות הגג (25 + 60 מ”ר על הגג). מדובר על תוספת שטחי בנייה ללא תוספת יחידות דיור. “זו הטבה שמכוונת לדיירים ולא ליזמים, מתוך רצון לאפשר לתושבים, ברובם משפחות צעירות, לשפר דיור בתוך ביתם ולתמוך בהרחבת המשפחה בשנים הבאות”. התוספת תאושר ככל הנראה רק לאחר קבלת טופס 4 וניתן יהיה לממשה עבור אגפים שלמים בלבד.

שכונת המגף היא השכונה הבאה בחריש ומתוכננת להוסיף לחריש כ-3,000 יח”ד דיור. בימים אלה נסגר המכרז של רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי לשכונה זו והתוצאות צפויות להתפרסם לקראת סוף יוני.

בהמשך, וככל הנראה בתחילת 2016, יצאו המכרזים הבאים לשכונת אור המזרח. התוכנית לשכונה זו נמצאת כבר בהפקדה והיא תוסיף לעיר כ- 2,100 יח”ד.

מתחם נוסף שייעודו טרם נקבע הוא מתחם של כ-500 דונם בחלקה הדרום-מזרחי של העיר. ייתכן כי ישמש כמרכז תעסוקה או כאזור לבנייה צמודת קרקע, אך כאמור טרם התקבלה החלטה בעניין.

ראו המחשה של שלבי ההתפתחות הבאים של חריש:

מפת חריש - שלבי התפתחות

רוכשים רבים מוטרדים לגבי תחבורה ותעסוקה, מה תוכלו לספר לנו בהקשר הזה?

לגבי תחבורה, אומר דוד כי משרד התחבורה צפוי בסוף השנה לפרסם מכרז להקמת מחלף בכביש 65, כמה מאות מטרים מערבית לצומת משמר הגבול. “הנתונים מראים כי בשנת 2020 צפויים לנוע על כביש 574 (היום כביש דו-מסלולי) למעלה מ-16 אלף כלי רכב ביממה” אומר דוד. “המחלף החדש, יחד עם שדרוג הכביש (שייקרא בהמשך כביש 444) יאפשרו זרימת תנועה חלקה אל חריש וממנה החוצה”.

“בנוסף, קיימת הסכמה עקרונית מול מנכ”ל חברת דרך ארץ להקמת מחלף בכביש 6 ואנו מקווים שבסוף השנה יחלו בתכנון מפורט להקמתו. המחלף החדש מתוכנן לחבר את חריש למרכז הארץ כך שתהיה כניסה ישירה לעיר לנוסעים ממרכז הארץ צפונה ויציאה מתוך חריש ישירות לכיוון דרום”.

בנושא תעסוקה ומסחר מדובר בשלב ראשון על מע”ר (מרכז עירוני), שתוכנית להקמתו הועברה לאחרונה להפקדה וכוללת בין השאר, 120 אלף מ”ר של מסחר ותעסוקה. “המע”ר יכלול משרדים, שטחי מסחר, מלונאות, מבני ציבור וכן מתקן חירום והצלה עירוני אחוד. בהמשך יתווספו ככל הנראה אזורי תעסוקה אף גדולים יותר בצידה המזרחי של העיר”. מעבר לחריש עצמה, כמובן שקיימות גם אפשרויות תעסוקה רבות ומגוונות באזור כולו.

המחשה למחלף שמתוכנן להבנות בכביש 65:

מחלף חריש

ומה לגבי רכבת?

“בעניין הזה אין עדיין תוכנית מפורטת, יש מחשבות ותכנון רעיוני בלבד שמדבר על תחנת רכבת בחלקה הצפוני של העיר, צפונית לכביש הגישה לחריש הקיים היום. היה תכנון עקרוני של רכבת ישראל למסילה לאורך כביש 65 אך התכנון הזה בוטל ובמקום זאת צפוי ככל הנראה תוואי אחר שיעבור מחריש צפונה לכיוון רגבים ומשם למשמר העמק, אבל זה עדיין לא מגובש סופית”.

 

לסיכום, כיצד אתם מדמיינים את העיר בעוד 5-6 שנים מהיום?

משה מספר שזו שאלה שהרבה תושבים עתידיים שרכשו דירה בעיר שואלים אותו. “אני עונה לכולם את אותה תשובה – אופי העיר ייקבע ע”י האנשים שיגיעו, העיר עצמה מתוכננת כפלטפורמה מלאה לכל הצרכים והרצונות, משבילי אופניים, דרך שטחים ירוקים ומבני ציבור שפרוסים בשפע ברחבי העיר ועד לפתרונות מסחר ותעסוקה. התושבים החדשים יצטרכו לצקת תוכן ולהפוך את הפלטפורמה הזאת לעיר עם אופי שמתאים להם. אני יודע שגם המועצה המקומית פתוחה ומתחילה לייצר את הקשר הנדרש בנושא הזה מול התושבים העתידיים כדי להתאים את המענה בכל תחומי החיים לצרכים שיעלו מהאוכלוסיה עצמה”.

דוד מסכם ואומר שבראייתו “חריש בעוד 5-6 שנים תהיה עיר בת 60,000 תושבים לפחות. היא תהיה עיר מודרנית בכל מה שקשור לתשתיות ותציע לתושביה איכות חיים גבוהה. אין ספק שזאת תהיה חוליה חשובה בשרשרת ערי העתיד של ישראל”.

הפגישה עם יו”ר וחברי הוועדה מלמדת על עשייה רבה, התלהבות והתרגשות מהפעילות שמתבצעת כאן. חברי הוועדה נחושים לקדם את העיר וניכר כי המאמץ מתבצע מכל הלב ובמקצועיות רבה. מערכת חריש סיטי מאחלת להם המשך פעילות פורה!

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מתעניינים בחריש? התרשמו מהפרוייקטים השונים

יש קליטה בחריש – ראיון אישי עם מנהלת הקליטה וההסברה החדשה של העיר

מגזין חריש סיטי שמח להציג לרוכשים ותושבים העתידיים בחריש את מירי רחמים, שהחלה לאחרונה את תפקידה כמנהלת מחלקת הקליטה וההסברה של המועצה המקומית חריש.

מירי היא הכתובת הרשמית במועצה לכל מי שמתעניין בחריש, זקוק לסיוע בתהליכי הקליטה או רוצה לקחת חלק בעשייה סביב התפתחות העיר החדשה. מוזמנים להכיר…

 

מירי, ספרי לנו איך התגלגלת לחריש

הסיפור שלי עם חריש החל כבר לפני כ-7 שנים, בזמן שעבדתי ככתבת ועורכת בעיתון באזור זכרון יעקב. בתקופה ההיא סיקרתי את המאבק שהובילו חמי בר-אור ותושבי חריש כנגד הפיכתה של חריש לעיר חרדית. בהמשך עברתי לירושלים ללימודי תואר שני אך המשכתי לעקוב מרחוק אחר ההתפתחויות. לאחר החלטת בג”ץ שחריש תהיה פתוחה לכולם, הגענו לפני כשנתיים ליום פתוח של עמותת חריש המאוחדת ופשוט התאהבנו במקום, בנוף הירוק ובאוויר הפתוח. כזוג צעיר הרגשנו שזאת הסביבה בה נרצה לגדל את ילדינו.

היום אתם עדיין גרים בירושלים, הדירה בחריש עוד לא בנויה, ואת צריכה לנסוע כל יום שעה ורבע לכל כיוון. מה המוטיבציה?

רכישת דירה בחריש לא דומה לרכישת דירה בשום מקום אחר בארץ. אנשים שקונים פה, ובכללם אני, הופכים את חריש לתחביב שלהם, כולם נדבקים בחיידק הזה של להיות חלק ממשהו חדש. יש פה המון מקום להשפיע על אופייה של העיר, לקחת חלק בעשייה, להיות חלק מההזדמנות האדירה הזאת. במצב הזה הבית העתידי שלך הופך להיות יותר מעניין מהבית הנוכחי, והקהילה המתגבשת, שמתנהלת עדיין במרחב הוירטואלי, מעניינת יותר מהקהילה שאתה כבר יודע שתיכף תעזוב. זה טבעי להסתכל קדימה, לעתיד.

זה נכון, אני מבלה הרבה שעות על הכביש ויודעת בדיוק כמה עולה הנסיעה בכביש 6, אבל זה שווה את זה. היו לי חיים נוחים בירושלים אבל אני מאמינה בחריש ורוצה להיות מסוגלת להשפיע על סביבת החיים העתידית שלי.

התפקיד שלך, כמו תפקידים רבים אחרים במועצה, לא היה קיים קודם. גם את התפקיד עצמו את צריכה לבנות ולהגדיר מהתחלה. על איזה תחומים את אחראית ומהן המטרות המרכזיות שלך?

האחריות שלי בתפקיד מתחלקת לשני תחומים מרכזיים – קליטה והסברה. בתחום הקליטה הנושאים המרכזיים הם הנגשת מידע, סיוע בבעיות פרטניות וגיבוש פתרונות כוללניים לקליטת התושבים החדשים בעיר. בטווח המיידי אנחנו משדרגים את אתר המועצה ומוסיפים תכנים שיסייעו למתעניינים בעיר וכן למי שכבר רכש בקבלת מענה לשאלות שונות שעולות. בהמשך, בכוונתי להוביל פרוייקט שבסיומו נענה להגדרה של “מועצה מקוונת”. מכיוון שרבים מהרוכשים בעיר אינם גרים באזור, הנגישות לשירותי המועצה השונים דרך האינטרנט היא קריטית ותסייע רבות לתהליך הקליטה. כך לדוגמא, רישום למוסדות חינוך דרך אתר המועצה יקל מאד על מי שכיום עדיין גר במיקום מרוחק מחריש. בנוסף, אנחנו מתכננים מרכז קליטה פיזי, שיהיה “one stop shop” לתושבים החדשים בעת תהליך הקליטה. במרכז הזה ישבו נציגי המחלקות השונות של המועצה והכוונה היא לייצר תהליך קליטה חלק, מהיר ונעים ככל הניתן.

בתחום ההסברה המטרה המרכזית היא להגביר את המודעות לחריש בקרב הציבור בישראל, להתנער מסטיגמות ישנות ולחשוף החוצה את חריש המתהווה כפי שהיא כיום. כעיר פתוחה, מעורבת, המתאימה לכולם ובוודאי לזוגות צעירים ומשפחות ושתאפשר לכל אחד למצוא בה את הפינה שלו ולהרגיש בה נוח. אנחנו יוצאים בקרוב במכרז למיתוג העיר ואני צופה שבאזור חודש יוני נצא בקמפיין נרחב מאד ברמה הארצית. בתפקידי אני אחראית על הנושאים האלה וכמובן על הקשר השוטף עם התקשורת וכן עם תושבים נוכחיים ועתידיים.

מעבר לכך, ראש המועצה, יצחק קשת, הגדיר את נושא שיתוף הציבור כאחד מהדגלים המרכזיים לתקופת כהונתו והדבר בא לידי ביטוי בכל ההיבטים של התנהלות המועצה. אנו שוקדים כעת על הכנת תוכנית כוללת בנושא ובאופן טבעי יהיו לכך השלכות גם בתחומי העיסוק שלי. ציבור הרוכשים והתושבים יוזמן לקחת חלק בעשייה בכל תחומי הפעילות ולכל מי שירצה תהיה הזדמנות להשפיע על אופייה העתידי של חריש.

באופן טבעי הנושאים שהכי מטרידים את התושבים העתידיים של חריש הם חינוך ותעסוקה. מה תוכלי לספר לנו בהקשרים האלה?

בנושא החינוך, אספר תחילה כי לאחרונה בחרה המועצה מנהל חדש לאגף החינוך בשם יוסי בייר. בייר שימש ב-11 השנים האחרונות כמנהל אגף החינוך בהוד השרון והביא את מחלקת החינוך במועצה להישגים רבים. הוא מצטרף לדלית שטאובר, מנכ”לית משרד החינוך לשעבר, שנבחרה להכין תוכנית אב לחינוך ביישוב. נכון להיום נמצאים בבנייה 3 בתי ספר, 16 כיתות גן ו-16 כיתות מעון. בית ספר אחד נמצא כבר בשלבי בנייה מתקדמים (קומה שנייה) וצפוי להפתח בשנת הלימודים הקרובה. גם בניית 16 כיתות הגן צפויה להסתיים לפני תחילת שנת הלימודים הקרובה וכך גם רוב כיתות המעון. אופי וזהות מוסדות החינוך השונים יקבעו בהמשך בהתאם לתוצאות מפקד אוכלוסין שאנו עורכים בימים אלה בקרב התושבים העתידיים.

בתחום התעסוקה אנו שוקדים בימים אלה על הכנת מסמך שיפרט את אפשרויות התעסוקה באזור. כביש 6 הוא מפתח מרכזי בהקשר הזה ולמעשה מרחיב את הגבולות הגיאוגרפיים של אזור התעסוקה הפוטנציאלי לתושבי חריש. בנוסף, אני ממליצה לכולם לעקוב באופן שוטף אחר דף המכרזים באתר המועצה. בתחום החינוך באופן ספציפי, חריש תזדקק לכח אדם משמעותי וכל מי שעוסק בתחום ומעוניין להשתלב מוזמן לשלוח אלי קורות חיים (פרטי קשר בתחתית הכתבה).

משהו אישי לסיכום?

אגיד רק שבפן האישי גם אני מעבירה למעשה את המשפחה שלי מאזור אחר לחלוטין לחריש. אני חווה על בשרי את המורכבויות והקשיים ומבינה לחלוטין את האתגרים. העובדה הזאת מסייעת, ועוד תסייע לי רבות להערכתי, בגיבוש דרכי הפעולה השונות לקליטת התושבים החדשים מתוך השאיפה להקל ככל הניתן. יש פה סוג של חלוציות, ולצד האתגרים והקשיים, זו זכות עצומה לקחת חלק בהקמתה של עיר חדשה בישראל ואני מאד שמחה על כך.

אני מזמינה את תושבי חריש הנוכחיים והעתידיים לעקוב אחרי פעילות המועצה באתר המועצה, בדף הפייסבוק של המועצה ואף לפנות אלי באופן אישי בכל שאלה הנוגעת לחריש לכתובת המייל hasbara@harish.muni.il או בטלפון 04-6186019.

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עיר של סובלנות וחדשנות – חזון העיר חריש של ראש המועצה יצחק קשת

יצחק קשת, 36, אחד מראשי המועצות הצעירים בישראל, אם לא הצעיר שביניהם, עבר לחריש לפני 6 שנים כדי למצוא שקט. היום הוא בתחילתה של קדנציה שבמהלכה יידרש להוביל את חריש מיישוב קטן ונידח לעיר חדשה שעתידה לקלוט בשנים הקרובות אלפי משפחות.

חריש היא כיום אחד מאתרי הבניה הגדולים בישראל. “העיר הלבנה” קוראים לה התושבים בחיוך בגלל החלונות שנצבעים יום יום בצבע אבק לבן שעולה לאוויר מכל כיוון. בתוך ענן האבק הזה, בין מתחמי הבניה השונים נמצא רחוב אחד מרכזי, שדרות גמלא, שבסופו בניין מועצה צנוע וראש מועצה מלא כוונות טובות.

קשת גדל כחילוני, היה חבר בשומר הצעיר, למד הנדסת תוכנה ואף שירת בצבא קבע, שם הכיר את אשתו. במהלך הלימודים התקרב לדת ואחרי שנתיים לא פשוטות כדבריו, הצטרפה לדרך התורנית גם אשתו. המשפחה הצטרפה לגרעין של חוזרים בתשובה שהחליט להקים את ביתו בחריש “בגלל שכ”ד הנמוך והאפשרות לחיי קהילה טובים”.

אחרי ששימש תקופה כאחד משני נציגי היישוב בוועדה הממונה שניהלה את חריש, זכה בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שהתקיימו בעיר. “בבחירות הציבור החילוני ביישוב היה לשון המאזניים ולשמחתי הם הלכו איתי”. הוא רואה עצמו כמי שנמצא באמצע, בתפר – מכיר היטב את ציפור נפשו של הציבור החילוני ויודע גם מה מניע את הציבור הדתי.

“האתגר הגדול שלי הוא להביא את הכסף לחריש”

חריש, כעיר חדשה היא הזדמנות, מסביר קשת. “הזדמנות אדירה לעשות מאפס את הכי טוב שיש”. בחזונו הוא מדבר על חדשנות, על תשתית סיבים אופטיים, על מודלים ארגוניים לניהול העירייה שיועתקו מהעולם העסקי ועל צוותי מומחים שיביאו לחריש את המילה האחרונה בכל תחום. החזון נשמע טוב. רק מאיפה הכסף אנחנו שואלים?

קשת מספר שהוא נמצא בקשר רצוף עם מנכ”ל משרד השיכון שעושה מאמצים, בשיתוף פעולה עם משרד הפנים והמועצה בחריש, לקדם החלטת ממשלה שתביא עימה את התקציבים הנדרשים. השאיפה צריכה להיות השגת החלטת ממשלה או הסכם גג שיאפשר העברת תקציבים מהירה ומאסיבית לבניית העיר החדשה.

“הדגל המרכזי שלי הוא שיתוף הציבור”

אתגר גדול נוסף שעומד לפתחו של קשת הוא היכולת להתחבר כראש מועצה חוזר בתשובה לכלל המגזרים שצפויים לאכלס את העיר. רוב הרוכשים מגיעים מרקע חילוני או דתי לאומי, ויש גם אחוז מצומצם של חרדים. חלק מהעניין, ואולי המשמעותי יותר, הוא להצליח ראשית לחבר בין המגזרים השונים לכדי קהילה אחת אחודה ומתפקדת. בעניין הזה קשת נחרץ – “מי שלא יכול לחיות בסביבה סובלנית, שלא יבוא לגור בחריש”. בעיני רוחו הוא רואה את חריש הופכת למודל של סובלנות וחיבור אמיתי בין כלל המגזרים באוכלוסיה הישראלית. “אנחנו חיים במדינה שבה כל מגזר מנסה לחטוף את הנתח שלו על חשבון השני. בחריש, כל אחד, ללא קשר להשתייכות מגזרית כזאת או אחרת, ירגיש נוח בסביבתו הקרובה לקיים את אורח חייו כרצונו, וירגיש נוח ברמת העיר כולה כי ידע שמקבלים אותו ומכבדים את זכותו הבסיסית לחיות את חייו כרצונו”.

קשת מסביר שתושבי השכונות השונות יוכלו להשפיע על אורח חייהם גם בסביבתם הקרובה וגם ברמה המוניציפלית. “אני רוצה שהציבור יהיה זה שמחליט. שיתוף הציבור בהחלטות הקשורות לעיר הוא הדגל המרכזי של הכהונה שלי” מוסיף קשת. בתחום החינוך כבר כינסה המועצה מספר פורומים של תושבים ותושבים לעתיד במטרה לדון בעתיד החינוך בעיר. מי שמרכזת את הנושא היא מנכ”לית משרד החינוך לשעבר, דלית שטאובר, בליווי המכון הישראלי לדמוקרטיה וצוות היגוי מתנדב מקרב התושבים. גם בשאר התחומים מתכנן קשת לשתף את הציבור, אם בפורמט של צוותי היגוי מתנדבים ואם בפורמט של שולחנות עגולים שנוסה לאחרונה בהצלחה בתל אביב.

“מקום טוב לגדל בו ילדים”

המשימה של הקמת העיר היא משימה אדירה, היא מורכבת ומאתגרת, אך חשיבותה ברורה. קשת נראה כמי שמבין את גודל האחריות שהוא נושא על כתפיו ועם זאת ניכר כי הוא צמא לשיתוף פעולה. שיתוף פעולה מצד הממשלה בהעברת התקציבים הנדרשים לפיתוח התשתיות בעיר ושיתוף פעולה מצד התושבים לעתיד שיהיו מעורבים ושותפים פעילים באתגר של הפיכת היישוב הקטן לעיר. “אני מקווה ומצפה שכולם ירתמו למשימה ויכירו במתנה הגדולה הזאת שנקראת חריש. חריש היא עיר עם חזון, היא תהיה עיר מושלמת למשפחות, מקום מצוין לגדל בו ילדים”.

האווירה במהלך הראיון היתה טובה ורגועה, קשת הוא אדם נעים, קל להתחבר אליו, נראה שפיו וליבו שווים. אנו מאחלים לו ולכולנו בהצלחה ושנזכה כדבריו לראות את חריש מתגבשת כעיר שתהווה מודל לסובלנות, חדשנות ושיתופיות.

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

 

עכשיו גם בפייסבוק – הצטרפו לקבוצת קהילת חריש

בונים קהילה בחריש!

הבניינים הראשונים כבר מתחילים לקבל צורה, אלפי רוכשים ממתינים לסיום הבניה.

זה הזמן להתחיל לתכנן את העתיד של כולנו בעיר החדשה חריש. חברי עמותות, רוכשים מקבלנים – כולנו חלק מקהילת חריש המתהווה. הצטרפו, שאלו, התייעצו ושתפו את חוויותיכם מתהליך הבניה בעיר.

לומדים להכיר את השכנים לעתיד – בקבוצת קהילת חריש בפייסבוק.

 

 

בונים עיר חדשה: ראיון עם משה כחלון, מנהל מחלקת תשתיות ופיתוח במועצת חריש

מר משה כחלון מכהן כמנהל מחלקת תשתיות ופיתוח במועצת חריש. שוחחנו איתו על עבודתו ועל פיתוח תשתיות ציבוריות והקמת מוסדות ציבורים בעיר.

ספר לנו על תפקידך במועצה ועל עבודת התכנון עליה אתה אחראי

מאחר ואין למועצה מהנדס, אני מרכז את נושא התשתיות מטעם מועצת העיר. כל מה שקשור לתכנון, ביצוע בפועל, התאמה לאיכלוס צפוי וכדומה של תשתיות המוסדות הציבוריים, עובר דרכי.

מה מייחד את עבודות תכנון המוסדות הציבוריים בחריש?

ספציפית לגבי מוסדות חינוך למשל, האדריכלים הם אלו שמתכננים את המוסדות עצמם לפי פרוגרמה של משרד החינוך. אני עובד מול משרד החינוך לגבי בתי ספר וגני ילדים. אנו עושים פילוח של האוכלוסיה הצפוייה בספטמבר 2015 ובהתאם יושבים מולו לבצע את העבודה.  אני מעריך שתוך חודשיים תתחיל בנייה בפועל של מוסדות החינוך הראשוניים. מדובר בשלושה מתחמים של בתי ספר, גנים ומעונות יום.

בנוסף, נשכרה חברת ניהול שמלווה את תהליך הבנייה ממש. התפקיד שלה הוא לבצע פיקוח צמוד ולוודא שתהליך העבודה מתנהל כמו שצריך כשהכל מתבצע ישירות מול משרד השיכון. לדוגמא, במסגרת העבודה שלה, היא מבטיחה שישתמשו בחומרי בנייה הכי טובים, שכל החשבוניות יצאו כנדרש וכדומה.

לפי איזה פילוח אוכלוסיה אתם מקימים את מתחמי מוסדות החינוך?

כרגע הצפי שלנו הוא לספטמבר 2015, אנו עובדים לפי ההנחה כי האוכלוסיה תורכב מ 40% חילונים, 40% חובשי כיפות סרוגות ו 20% חרדים. אנחנו מקימים את מוסדות החינוך בהתאם, על מנת שיתנו מענה לכלל הציבור. לקראת סוף 2014 ותוך כדי 2015 הנתונים כבר יהיו יותר מדוייקים ובמידת הצורך נעשה התאמות ונוכל לבנות תוספות למוסדות הללו.

אם כך, האם אתה צופה שבספטמבר 2015 חריש תהיה ערוכה מבחינת מוסדות החינוך לקליטת מאות ואלפי משפחות?

מבחינת התשתיות הנלוות כמו מערכות חשמל, מים וכדומה, יהיו דברים שיהיו מוכנים קודם ודברים שיקומו עם הזמן, זה תהליך מתגלגל. אבל בסך הכל הרשות כמערכת עושה הכל על מנת להיות ערוכה לקליטת הציבור שיגיע ויהיה במקום עם תחילת שנת הלימודים של 2015. אני מעריך שמוסדות החינוך עצמם יעמדו ויהיו מוכנים בעיתוי הזה.

כיצד מתבצע השינוי בתכנון מוסדות הציבור מתכנון שיועד במקור לחרדים לתכנון שמיועד כעת לציבור חילוני ודתי-לאומי?

בתכנון שלנו עכשיו, כשאנחנו מחפשים שטח למתנ”ס למשל, אנחנו מתאימים אותו לאופי חילוני. כך למשל, יש הרבה יותר דגש למגרשי ספורט, דברים שהם פחות רלוונטיים לציבור חרדי. בשלב מאוחר יותר, אנחנו מתכננים להקים מרכז תרבות ופנאי שיתפרש על פני קומפלקס גדול ויכיל גם בריכת שחיה. העיר שינתה את אופייה מקצה לקצה ויש לזה ביטוי בתכנון התשתיות.

מהם המוסדות הציבוריים בדחיפות הגבוהה ביותר להקמה ומתי להערכתך הם צפויים לקום?

בתי הספר, הגנים ומעונות היום הם הדחופים ביותר. אחריהם קופות חולים. אנחנו כבר בדיאלוג עם שלוש מקופות החולים הגדולות במדינה להקמת סניפים פה בחריש. בנוסף מתנהלת עבודה מול משרד הרווחה להקמת מרכזים למבוגרים ולקשישים ומרכזים לילדים עם מוגבלויות וקשיי למידה. אנחנו דואגים להקמה של סניף דואר בעיר. אנחנו ממש יורדים לכל הרזלוציות של שירותים שמאפיינים עיר ולאט לאט כל הגורמים הרלוונטיים מתעוררים ומבינים את התהליך שקורה בחריש ומשתפים פעולה יותר ויותר. אני מקווה שהכל יקום כמה שיותר מוקדם.

הוועדה המיוחדת לתכנון חריש מפקידה את היטלי ההשבחה בקופות נפרדות להטחת שימוש עתידי של התושבים להקמת מוסדות ומתקנים ציבוריים במתחם שלהם. אילו שימושים היית רוצה לראות בכספים הללו. מהם המוסדות שיטיבו במיוחד עם התושבים?

הרעיון הוא שהיטלי ההשבחה יעמדו לטובת תושבי המתחם הספציפי בו נגבו ההיטלים. בנוסף, יש לזכור שבסך הכל לא מדובר בכספים מאוד גדולים, לכן שימוש נכון יהיה שימוש של שטח ציבורי פתוח ולא שימוש שבמסגרתו יקומו מוסדות ממש. הכיוון צריך להיות הקמה של מתקני משחקים, פינות ישיבה בתוך המתחם לשימוש תושביו וכדומה.

לסיום, האם היית ממליץ לאנשים לקנות היום דירות בחריש?

כן, חד וחלק, בואו לגור בחריש. יש כאן הזדמנות פז לדור הצעיר להיות שותף לבנייה של עיר, לעצב אותה ואת הצביון שלה. לדעתי אין משימה חשובה מזאת בארץ כרגע. אם נצליח כאן, התיאבון יפתח ואולי יקומו גם 3-4 “חריש” נוספות בארץ. כל השיח והדיון הציבורי על דיור ועלותו מתנקז לכאן. חריש היא מקום באמת מיוחד, הגישה הנוחה מכביש שש היא יתרון גדול. אני מרגיש את המקום והוא יהיה ענק, אסור לפספס אותו.

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

חריש ירוקה ופורחת – ראיון עם חמי בר-אור, ממובילי המהפך בחריש

מוקדם יותר השבוע החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבניה על תיקון תוכניות הפיתוח של חריש והסרה של סממני התכנון שיועדו במקור לאוכלוסיה חרדית. בכך קיבלה הועדה את הערר שהוגש על ידי חמי בר-אור ונעם הלל מ”חריש הירוקה”. בר-אור, תושב חריש, הוביל את המאבק לפתיחת העיר לכלל הציבור הישראלי מראשית דרכו. שוחחנו איתו על נקודת הציון המשמעותית הנותנת למעשה תוקף פורמלי להצלחת המאבק שניהל.

השבוע מתווסף עוד נצחון לסדרת הנצחונות שלך ושל תושבי חריש במאבקים שהובלתם לשינוי צביונה של העיר. ספר לנו קצת על ההתפתחות האחרונה הזאת.

בחמש השנים האחרונות הובלנו את המאבק לפתיחת התוכניות של חריש לכלל הציבור והסרת ההגבלה לציבור חרדי בלבד. המאבק הזה נגע ל-5,000 יחידות הדיור הראשונות שלגביהם הסתיים תהליך המכרזים והבנייה כבר החלה. אבל, 5,000 היחידות הללו הן פחות מחצי מתוכנית הפיתוח השלמה של העיר. כשבדקנו את תוכניות ההמשך הופתענו מאוד לגלות שעקרונות התכנון מתבססים על אותם פרמטרים שהנחו את התכנון המקורי – במחשבה על אוכלוסייה חרדית. מבין הפרמטרים חסרי ההגיון בתכנון לעיר שבה אוכלוסייה כללית, נכללת למשל מגבלת הבנייה לגובה. חריש נמצאת בלב ליבו של איזור רגיש מבחינה סביבתית, הגבלת הבנייה לגובה של ארבע קומות גורמת לעיר להתפרס על יותר שטח, פוגעת בסביבה שלא בצדק ומגבילה את מספר יחידות הדיור שניתן לבנות. כל זאת בעת שהמדינה שרויה במשבר הדיור החמור בתולדותיה.

לכן, כשגילנו שאלו פני הדברים, פנינו לועדה המתכננת ולמשרד הבינוי והשיכון. היות שלא קיבלנו תשובות שסיפקו אותנו, הגשנו ערר למועצה הארצית לתכנון וזו החליטה לקבל את טענותינו ולהסיר מהתוכניות את כל ההתייחסויות לאוכלוסייה החרדית. הועדה הלכה איתנו עד הסוף ובצורה מאוד גורפת. היא ביטלה לגמרי את מגבלות הגובה, והפרמטר של 8.5 יחידות דיור לדונם הפך לנקודת המינימום לבנייה. ההתפרסות לגובה במקום לרוחב היא משמעותית ותהפוך את חריש לבעלת מרקם עירוני ממש.

כעת המאבק המרכזי הוא לגרום לעיר לקום ולהגשים את חלומן של אלפי משפחות שכבר רכשו בה דירה. מה המשך הדרך מבחינתך בהקשר זה?

אנחנו נמשיך ללוות את התהליך בחריש, כפי שעשינו עד כה. אף אחד מאיתנו לא הגיע מעולם הנדל”ן ולמעלה מ-1,400 משפחות נתנו בנו אמון כי הן ידעו שכתושבי חריש האינטרסים שלנו זהים. אני רוצה שיקום בחריש בית ספר איכותי בדיוק כמו מישהו שרכש דרכנו דירה, כי בסופו של דבר הילדים של שנינו ילכו לבית הספר הזה. יש לי אינטרס שיהיו בעיר שירותי רפואה טובים, תכנון עירוני נכון וכדומה. יש שותפות חיים בניינו לבין הרוכשים החדשים ואני אסיר תודה למי שנתן בנו אמון והלך איתנו. אנחנו מתכוונים לשמור על מה שעשינו עד עכשיו ולקדם את חריש הלאה. כל דבר שקרה בחריש קרה מתוך פעולה משותפת, חכמה ונחושה של תושבים וזה ימשך. נמשיך לבדוק תוכניות ולהגיש ערערים במידת הצורך ונהיה מעורבים בכל פרט ופרט בקידום העיר, אם מבחינת חינוך, יצירת מקומות עבודה או שיתוף בין קהילות. אנחנו חיים את הדברים האלו, לא מדובר בסתם למכור ולקנות דירות.

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

חריש הירוקה גיבשה עד כה שלוש עמותות רכישה. האם יש תוכניות לגבש עמותות נוספות?

וודאי. המטרה שלנו היא לאפשר לכמה שיותר זוגות צעירים ומשפחות לרכוש דירות במחירים טובים ככל הניתן, במסגרת המכרזים הבאים. ננסה לגבש כמה שיותר קבוצות רכישה בכמה שפחות זמן וזאת על מנת להרים את היישוב על הרגליים בקצב מהיר, ובמקביל לאפשר למשפחות שרוצות לשפר את מקום המגורים לקבל פתרון דיור מהיר, זול יותר, במחיר שאפשר לעמוד בו.

האם יש סיכוי שנמשיך לראות מחירים כל כך אטרקטיביים גם במכרזים הבאים בחריש?

אני מאוד מקווה שכן, אין לי ספק שבשנה הקרובה המחירים עדיין יהיו אטרקטיביים. מעבר לזה, זה מאוד תלוי באופי במכרזים. אם המדינה תמשיך בקו שנקטה בו עד עכשיו, קרי, מכרזים נרחבים, סבסוד עלויות פיתוח ואי נקיטת מחיר מינימום לקרקע, אז המחירים ישארו נמוכים. אם המדינה תשנה את הקו, זה יגרור עלייה במחירים וגם יעלה את השאלה מדוע המדיניות משתנה כשהעיר כבר לא מוגדרת כ”עיר לחרדים”. בכל אופן, המדינה משוועת לפתרונות דיור וחריש היא חלק משמעותי מהפתרון לכך. רף מחירים זהה למחירים של לפני שנה, כנראה כבר לא יהיה, מאחר שיש עלייה בערך הריאלי של הקרקע וכולם כבר מבינים את הפוטנציאל. עם זאת, אנחנו נפעיל את כל כובד משקלנו על מנת שהמכרזים יצאו בצורה שעדיין מאפשרת פתרון אמיתי, נוח וזול לאוכלוסייה שתבוא לעיר. אני מאמין שגם ראש המועצה החדש יעזור בעניין הזה.

אתה צייר במקצועך וכתושב חריש בוודאי חיפשת פינה שקטה לחיות בה. עם זאת, הנסיבות הפכו אותך לסוג של איש ציבור, איך זה מרגיש ברמה האישית?

בראייה לאחור, זה באמת קצת מוזר, אבל בהתנהלות היומיומית זה משהו שהתגלגל. לא החלטתי ביום בהיר אחד שזה מה שאני הולך לעשות בחיים שלי. זה התחיל מזה שנכחתי בפגישה של כמה תושבים שהיו מודאגים מהתוכניות להקים עיר חרדית בחריש. כל אחד לקח על עצמו משהו ואני אמרתי שאקדיש יום אחד בשבוע בשביל לעזור. עם הזמן, יום אחד הפך לשניים, ושניים לשלושה, ובסוף זה הפך לעבודה במשרה מלאה. עברנו כל כך הרבה תהפוכות וגלגולים – ממאבק תושבים מקומי למאבק איזורי, להקמה של העמותה הראשונה ומשם הלאה. אם היו שואלים אותי לפני 4-5 שנים, לא הייתי מאמין בשום צורה שזאת תהיה עיקר העשייה שלי היום, אבל החיים לפעמים מובילים אותנו למקומות לא צפויים. בחריש קרה נס ואני שמח שהיה לנו את החלק הקטן שלנו בלעזור לו לקרות.

לסיום, מה המסר שלך לאנשים שמתעניינים היום ברכישת דירה בחריש?

אין מקום טוב יותר מחריש. מי שחושב היום כמה שנים קדימה ומחפש פתרון דיור במחיר שלא מצריך למשכן את שארית החיים, יודע שהוא לא ימצא את זה בשום מקום אחר באזור המרכז. חריש בשביל אותו אדם היא בית. זאת הולכת להיות עיר צעירה ומתקדמת. היא ממוקמת בצורה מעולה ותוך כמה שנים תהיה מחוברת לרכבת. חריש היא באמת עיר העתיד של ישראל ומי שמשכיל להבין את זה עכשיו, עושה את ההשקעה החכמה בחיים שלו.

העיר הירוקה בישראל: שיחה על חריש עם אבי מאור מקבוצת חנן מור

קבוצת חנן מור הינה יזמית נדל”ן המיועדת לבנות בחריש כ-270 יחידות דיור ושטחי מסחר. אבי מאור, מנכ”ל שותף בחברה, סיפר ל”חריש סיטי” על העבודה בעיר.

מה מייחד בראייתך את התכנון העירוני של חריש?

חריש היא תופעה יחודית בישראל בשל המעבר מן האוכלוסיה המקורית שהייתה אמורה לאכלס אותה לבין האוכלוסיה שמתהווה בפועל. בתכנון העיר בוצעו במקור התאמות לאורח חיים של ציבור חרדי. עורקי התנועה, למשל, רחבים באופן המותאם לשילוב של הולכי רגל, תחבורה ציבורית ורוכבי אפניים, זאת מתוך התפיסה שהציבור החרדי ממעט להשתמש ברכבים פרטיים. כך לדוגמא, הרחוב הראשי תוכנן ברוחב 50 מטרים, כשלשם ההשוואה, רוחבו של רחוב אבן גבירול בתל אביב הוא 32 מטרים. הרחובות בחריש נותנים עדיפות להולכי רגל ולתחבורה ציבורית על פני רכבים פרטיים, בדומה לנהוג במרכזי ערים גדולות בחו”ל.

תחת אותה גישה תכנונית, גם איזורי המסחר תוכננו להיות נגישים וקרובים. ואכן, בחריש קומת הרחוב הוקצתה לשטחים מסחריים בהם יפתחו חנויות. אנשים היום מעדיפים ללכת ברגל, או לנסוע באופניים, ולקנות בחנות המקומית. זה ירוק יותר וזול יותר מאשר לנסוע לקניון.

כשמוסיפים לכל אלו את הבנייה המרקמית לגובה מקסימלי של חמש עד שש קומות, מקבלים עיר שהתחושה בה מאוד קהילתית וכיף להסתובב בה.

אם כך, בעצם למרות שהמטרה המקורית היתה שונה, מאפייני התכנון מטיבים גם עם האוכלוסיה הכללית?

אכן. מסתבר שבפועל המאפיינים שהם לכאורה ספציפיים לציבור החרדי, בעצם מקבילים לתכנון מודרני ולעקרונות אקולוגיים. בנוסף לדגש על רחובות רחבים ואלטרנטיבות לשימוש ברכבים פרטיים שחריש מאפשרת, התכנון לציבור החרדי כלל גם שטחים ירוקים נרחבים, מאחר ומדובר באוכלוסיה שמרבה לשהות בחוץ. חבירת התנאים הללו תביא לכך שחריש תהיה העיר הירוקה בישראל.

בנוסף לפן הסביבתי, ישנו הפן הכלכלי. בעצם נוצרה עיר שכל הדיור בה הוא “דיור בר השגה”. ניתן כיום לרכוש דירת ארבעה חדרים בחריש בכ-800 אלף ₪.  זה בכל מקרה מתאים למשפחות צעירות בעלות משאבים מוגבלים, ללא קשר לשייכות למגזר זה או אחר.

ספר לנו מעט על הפרוייקטים של קבוצת חנן מור בחריש

קבוצת חנן מור בונה שני פרוייקטים בחריש. הפרוייקט הראשון יכלול 278 יח”ד בשני מתחמים – במתחם הראשון יבנו שבעה בניינים בני 5-6 קומות מעל קומת הקרקע, ובמתחם השני יהיו תשעה בניינים באותו הגובה. הדירות שלנו יהיו דירות של 4-5 חדרים ויכללו מרפסות ודירות גן.  בנוסף, אנו בונים גם שטחי מסחר בקומת הקרקע לאורך חזית הרחוב הראשי בעיר.

התכנון האדריכלי מבוצע בשיתוף משרדי האדריכלים “אדם איל” ו”גל-אור פישביין”, שני משרדים המתמקדים בתכנון סביבתי ובנייה ירוקה.

לסיום, איזה אורח חיים אתה צופה שיתגבש בחריש?

העיר הזאת עושה סוויץ’ לדרך בה חיים בישראל. החל ממחירי הדירות ועד צורת המחייה עצמה. אנשים צעירים מבקשים היום לחיות בחסכון ותוך שמירה על עקרונות ירוקים: רוצים לרכוב על אופניים, לקנות קרוב לבית במקום בקניון ולשהות בחוץ ולא מול הטלוויזיה. חריש תאפשר בצורה מלאה את אורח החיים הירוק הזה.

לפרטים נוספים על הפרוייקט של חנן מור בחריש לחצו כאן.

בולדוזר בשטח: ראיון עם יגאל שחר, יו״ר הועדה המיוחדת בחריש

עו”ד יגאל שחר מכהן בחמש השנים האחרונות כיו”ר ועדת התכנון המיוחדת בחריש. בנובמבר האחרון הוארכה תקופת פעילותה של הועדה בחמש שנים נוספות. שמענו מעו”ד שחר על פעילות הועדה ותחומי עיסוקה.                       

מהו היתרון בקיומה של ועדת תכנון מיוחדת, ומה מייחד את פעילותה בחריש?

ועדת התכנון המיוחדת של חריש היא ועדה שנייה מסוגה, הראשונה הייתה בעיר מודיעין. היתרון בקיומה הוא, שהיא מאפשרת זירוז הליכים והקמה הרבה יותר מהירה של העיר. אנו מתפקדים הן כועדה מחוזית והן כועדה מקומית, זה משחרר חסמים ומקצר תהליכים באופן משמעותי.
אנחנו פועלים כנציגים של מדינת ישראל שרוצה להקים כמה שיותר יחידות דיור בכמה שפחות זמן. בימים אלו, אנחנו עובדים על תוכניות ההמשך בחריש, בהן צפויות להיבנות עוד אלפי יחידות דיור וזה ממשיך להיות הקו המנחה.

לאחרונה התפרסם כי ועדת העררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה פנתה למשרד השיכון בדרישה לבחון מחדש את תכנון העיר ולהתאימו לתושבים חילוניים ודתיים לאומיים, זאת בניגוד לתכנון המקורי שהותאם לחרדים. כיצד אתם נערכים לשינוי תכנוני זה?

התכנון המקורי לאוכלוסיה החרדית בא לידי ביטוי בעיקר בתפזורת השטחים הירוקים. מאחר ובאוכלוסיה החרדית יש יותר ילדים למשפחה, ניסו להימנע ממצב בו אישה צריכה ללכת הרבה בשביל להגיע עם הילדים לפארק. אז תוכננו יותר פארקים ומגרשי משחקים קרובים לבית, אבל זה תכנון שמשרת היטב גם אוכלוסיה חילונית כך שבסוף זה יצא רק לטובה.

לגבי נושא הגבהת הבניינים שעלה בועדה חשוב להבין שתוספת של יחידות דיור, מחייבת תוספת חניות והתאמה של התשתיות הציבוריות. הפתרון הכי קל למצוקת חניות ושטחים ירוקים, הוא להוריד את החניות לחניונים תת קרקעיים, וזה מייקר את הדירות, מה שאנחנו לא מעוניינים לעשות. לכן ראוי לעשות בדיקה מחודשת, אך זהירה של התכנון. אם נקבל אור ירוק מועדת הערר, אנחנו ננסה להוסיף 250-300 יחידות דיור לתוכנית של איזור 1ב’ ואם נוכל, נוסיף אותן בשמחה. זאת מעבר לתוספת השבס (תוספת של 20% למספר יחידות הדיור ללא הגדלת שטח הבינוי) שאנו מאשרים כמדיניות, ולראיה בחריש 1א’ (האזור שכבר שווק בשנה שעברה) אישרנו לכולם את התוספת ומספר יחידות הדיור קפץ מ 4,500 ל-5,500.

מתי להערכתך יפורסם סבב המכרזים הבא בעיר?

התוכניות שכרגע עומדות על הפרק הן של חריש 1ב’ שמחכות לתשובת ועדת הערר. ברגע שתתקבל התשובה יש תהליך שבסופו משרד השיכון יכול להוציא את המכרז לתשתיות ולשיווק המגרשים. אני מעריך שבאמצע השנה הלועזית המגרשים כבר יצאו לשיווק במכרז. בהנחה שנצליח להוסיף 250-300 יחידות דיור, ועל זה יתווסף השבס, אנחנו מדברים על קרוב ל 3,500 יחידות דיור שישווקו בחריש 1ב’.

בנוסף, מתוכנן שיווק של 1,500 יחידות דיור נוספות בחריש 2א’, מה שצפוי לקרות ככל הנראה בסוף 2014 – תחילת 2015.

רבים מהפרוייקטים בעיר מנוהלים ע”י עמותות בניה של מאות רוכשים המנהלות עבור עצמן את תהליכי התכנון והבניה. במה שונה העבודה שלכם מול עמותות לעומת קבלנים?

מבחינת העבודה שלנו אין הרבה הבדל. עד היום הוצאנו היתרי בניה לכ-2,000 יחידות דיור, כמעט כולם לעמותות. מצד שני, מי שהכי מתקדם בשטח, הן דווקא שתי חברות בנייה שלא קשורות לעמותות, שכבר החלו בהכנת המגרשים. זה לא אומר שהעמותות לא עושות הכנות אחרות, שאני לא רואה בשטח. הקצב בחריש הוא בכל מקרה מהיר, בסך הכל ההבדלים בזמנים לא אמורים להיות גדולים.

באוקטובר נבחרה לחריש, לראשונה, מועצת עיר. מהי חלוקת התפקידים בין הועדה למועצה וכיצד מתנהל עד כה שיתוף הפעולה עם המועצה החדשה והעומד בראשה?

בפן החוקי, אין חפיפה בין תחום התכנון שעליו אמונה הועדה לבין התחום המוניציפאלי שעליו אמון ראש הרשות. ראש הרשות אחראי על כל הדברים הרגילים שעירייה אחראית להם: פינוי זבל, תאורה ברחובות וכדומה. הועדה לא כפופה כלל למועצת הרשות אבל לרשות כן יש ארבעה נציגים בוועדה, מתוקף חוק, ודרכם היא מקבלת ייצוג בפעילותנו.

מבחינת שיתוף פעולה, ישנו את נושא בתי הספר, למשל. אנחנו הקצנו שטחי ציבור שבהם צריכים לקום בתי ספר אבל הרשות צריכה לדאוג להקמתם. אני מעריך שבספטמבר 2015, יהיו בחריש בין חמש מאות לאלף יחידות דיור מאויישות ובהן מאות ילדים שצריכים מקום ללמוד בו. חובה שיהיו בעיר גנים ובתי ספר שיוכלו לפתוח את שעריהם במועד הזה. מאחר ולוח הזמנים צפוף, אני המלצתי חד משמעית לראש הרשות להעסיק פרוייקטור שינהל את ההקמה של מוסדות הלימוד הראשונים: שניים-שלושה בתי ספר וכמה גני ילדים. ראש הרשות נענה להפצרתי ואכן העביר את ההקמה לטיפול חברת ניהול חיצונית ומנוסה. ההתנהלות בנושא היתה ראויה לכל הדעות.

מהיכן יגיעו התקציבים למוסדות הלימוד שהזכרת ומה לגבי מוסדות ציבור אחרים?

מוסדות החינוך יתוקצבו על ידי משרד החינוך. מדינת ישראל נותנת לכל בית ספר הקצאה של סכום קבוע, וזה מה שיהיה גם בחריש. יש מקומות בהם העירייה מוסיפה תקציבים, אבל אם עובדים נכון, התקציב ממשרד החינוך הוא בהחלט מספיק.

לגבי מוסדות ציבור, בדיוק בשביל זה אנחנו גובים היטלי השבחה. זאת הייתה התלבטות קשה, האם לגבות היטלים על תוספות השבס. בסוף החלטנו שזהו דבר שנכון לעשותו. כספי היטלי ההשבחה מופקדים בחשבון מיוחד, סגור, שלא נכנס לתקציב הועדה או הרשות. לכל מתחם שנגבו בו היטלי השבחה יש כרטסת משלו ובכל מתחם התושבים עצמם יהיו אלו שיחליטו איזה שימוש ציבורי הם רוצים לעשות בכסף הזה. אוכלוסיה במתחם אחד תוכל להחליט שהיא רוצה לבנות מגרש כדורסל, אחרת תרצה מגרש משחקים והם יקבלו. אף אחד לא יוכל לקחת את הכסף ולבנות איתו בית כנסת בקצה העיר. האוכלוסיה שבה הופעל שבס, היא האוכלוסיה שסובלת מציפוף המתחם, גם אם היא לא מודעת לכך שצופפו אותה, ולכן היטלי ההשבחה צריכים לפעול ספציפית לטובתה. זה ההיגיון.

מהו המסר שלך לאנשים שמתעניינים היום ברכישת דירה בחריש?

חריש תהיה עיר יפה מאוד. היא נמצאת באחד המקומות היפים בארץ, מקום באמת בלתי רגיל. היא שוכנת על גבעות בגובה של כ-140-150 מטר מעל פני הים ומבתים רבים יראו את הים. היא נמצאת על כביש ראשי, באמצע מדינת ישראל, קל להגיע ממנה לדרום, לצפון ולמרכז, ויחד עם זאת היא בניחוח כפרי. לזוג צעיר עם ילד אחד, שניים או אפילו ארבעה, הייתי ממליץ לרכוש כאן בית בלי לחשוב פעמיים. אני חושב שזאת תהיה עיר שמתוכננת היטב, בנוייה בצורה שמטיבה עם התושבים שלה. יש הרבה שטחים ירוקים ולא יהיה צריך ללכת רחוק בשביל לשבת על ספסל בגינה קטנה ונעימה. אני אופטימי שחריש תראה טוב ותהיה עיר נינוחה.
אני גם חייב לציין לטובה את האנשים. אני פוגש בעבודתי משפחות רוכשים בלתי רגילות; שורשיות, אנשים משכילים ובעלי מקצוע. כך שגם מבחינת האוכלוסיה יהיה פה מרקם מצויין.

מעיר חרדית לעיר מגוונת: אתגרים והצלחות בחריש – ראיון עם Citybee אדריכלים

משרד האדריכלים Citybee מלווה את הפרוייקטים של עמותת “נאות חריש” המונה כ-600-700 רוכשים ושל עמותת “מדורגי חריש” המונה כ-100 רוכשים. ראיינו את האדריכלים ערן לשם וערן שקד מהמשרד ושמענו מהם על העבודה בחריש.

[כתבה שנייה בסדרה – הרשמו לניוזלטר שלנו לקבלת עדכון על הכתבות הבאות]

כיצד אתם רואים את התכנון העירוני של חריש? האם יש לו מאפיינים מיוחדים וכיצד להערכתכם תראה חריש בעוד עשר שנים?

אחד הדברים המעניינים בתכנון העירוני של חריש הוא ההתאמות שיש לעשות מתכנון עירוני שנועד במקור לאוכלוסייה ממגזר אחד ולהתאימה למגזר האחר שבסופו של דבר יאכלס את העיר. יש התמודדות בלקיחת התכנון הקיים ולהתאימו לאוכלוסייה מגוונת.

התב”ע של חריש תוכננה במקור למגזר החרדי עם הקצאות נרחבות לשטחים ציבוריים שנדרשים במגזר זה עבור בתי כנסת, מקוואות וכדומה. גם עם השינוי שחל בתמהיל האוכלוסיה, יש לצפות כי השטח הזה ישמש לרווחת התושבים, אך האתגר מונח לפתחה של הרשות המקומית שמתהווה בחריש. זו תצטרך לדאוג שהשטחים הללו לא יהפכו לשטחי בור או לשטחים שיפלשו אליהם בצורה לא חוקית, אלא לעשות בהם שימוש נכון לטובת הציבור. ההתרשמות שלנו מהגישה של הוועדה המיוחדת בחריש בהקשר הזה עד כה היא  חיובית – באמצעות היטלי השבחה היא מקימה קופה ציבורית שמיועדת למבני ציבור. כשהשכונות או המתחמים יהיו קיימים, מבני ציבור יוקמו בשיתוף עם תושבי השכונה.

באילו אתגרים נתקלתם בתכנון הפרוייקטים שלכם ומה מייחד אותו?

אנחנו רואים אופי חברתי לפרוייקטים שלנו בחריש. מדובר בתכנון ובנייה של דירות במחירים נמוכים והאתגר הוא לייצר תכנון שעומד בקנה אחד עם אותה משימה חברתית. הרצון הוא לקחת פרוייקט דל תקציב מצד אחד אבל מצד שני להעניק בתקציב הזה כמה שיותר לדיירים.

בפרוייקטים שלנו כל הדירות הן באותו הגודל – ארבעה חדרים, 95 מ”ר, עם אפשרות לכל דירה להוסיף חדר חמישי בעתיד. זה יוצר אתגר במקסום שטחי הבנייה שהתב”ע מאפשרת. בנוסף, ברמת התכנון האסתטי, אנחנו צריכים לקחת בחשבון בנייה עתידית.

דבר שלישי שרצינו ליישב הוא את נושא החניות. התב”ע הכתיבה חנייה אחת לכל יחידת דיור. מובן כי אוכלוסייה מגוונת ביישוב פריפריאלי מחזיקה במקרים רבים שני רכבים, ולכן היה חשוב לנו להגדיל את כמות החניות בפרוייקטים שלנו. במקביל הגענו לתובנה שמאחר והתכנון העירוני הקצה שטחים פתוחים ציבוריים רבים לגנים ולגני משחקים, התושבים עדיין יהנו משטחים פתוחים גם אם במתחמים עצמם יהיו פחות שטחים פתוחים פרטיים. בסופו של דבר הצלחנו להגיע ליחס של 1.4 חניות ליחידת דיור וגם נחסכים מהדיירים כאבי ראש וההוצאות הנלוות לטיפוח ותחזוקה של שטחים פתוחים פרטיים גדולים בתוך המתחמים.

מה מאפיין את העבודה מול העמותות בחריש?

הרצון להשפיע על הנראות של המתחמים היא יוצאת דופן והעמותות מראות מעורבות רבה. ברמה העקרונית, להבדיל מקבוצות רכישה, בעמותות יש כמעט אחריות אישית של נציגות העמותה על התוצאות וזה יוצר מחוייבות גבוהה מאוד בכל הנוגע לתקציב, ניהול ותכנון.
בחריש אנחנו רואים התגייסות יוצאת מן הכלל של אנשי מקצוע מתוך העמותה בלקיחת חלק בתהליך התכנוני, כשהם פועלים, למעשה, בהתנדבות. אנחנו נפגשים אחת לשבוע עם נציגות העמותה וחושבים במשותף איך להטיב את התכנון. כמשרד, אנחנו מקבלים את התהליך הזה בזרועות פתוחות ונהנים ממנו.

לסיום, מה אתם ממליצים לאנשים שמתעניינים היום ברכישת דירה בחריש?

ברמה הפרקטית, כדאי לשים לב לעניין החניות וכשמתעניינים ברכישה לקחת אותו בחשבון מול הצרכים הצפויים. מעבר לזה, ניתן לומר שבסך הכל משרד הבינוי והשיכון עושה עבודה טובה ושומר על עקרונות מסוייימים בחריש, למשל בנושא של שטחי גינון. אנחנו מאוד מאמינים בחריש, נראה שהיא מתפתחת לתוצר תכנוני היום, ותוצר פיזי בעתיד, בעל איכות גדולה וזאת חרף העובדה שהדירות נקנו במחירים נמוכים. אם מישהו במקרה חושב שהמחירים הזולים יובילו לאיזור נחות, טעות בידו. אנחנו מתכננים את המגורים עבור כמעט רבע מהאוכלוסיה העתידית ומדובר באנשים נהדרים, באוכלוסייה מגוונת ורב ערכית. נראה בהחלט שיקום בחריש יישוב מוצלח.

תכנון אדריכלי בחריש: ראיון עם האדריכלים גיל פישביין וג’ראר גל-אור

משרד האדרכלים “גל-אור פישביין” מלווה את הפרוייקט של עמותת חריש המאוחדת בשכונה הצפונית של חריש לבניית כ 500-600 יחידות דיור. שוחחנו עם האדריכלים גיל פישביין וג’ראר גל-אור ושמענו מהם על האופי הייחודי של העבודה בחריש.

[כתבה ראשונה בסדרה – הרשמו לניוזלטר שלנו לקבלת עדכון על הכתבות הבאות]

מה מייחד את התכנון העירוני של חריש?

העבודה בחריש היא מיוחדת. לא בכל יום מזדמן לאדריכל לעבוד בעיר חדשה לחלוטין. יש בהזדמנות הזאת דבר מרגש ממש. כעת, כשכבר לא מדובר באוכלוסיה חרדית, התכנון האורבני צריך להשתנות ולהתאים לצרכים של אוכלוסיה מגוונת רב גילאית ובהתאמה לערכים המודרניים של המאה ה-21.

הציפייה היא לבנות בחריש סביבת חיים עכשווית שתעניק חווית חיים מתקדמת בהתאמה לערכים מודרניים המשלבים חיי קהילה ושיתוף על רקע עירוני.

מה מייחד את התכנון של “גל-אור פישביין” בפרוייקט של עמותת חריש המאוחדת וכיצד תכנון זה משתלב בתכנון העירוני בחריש? האם נתקלתם באתגרים תכנוניים כלשהם?

האתגר הגדול הוא לבנות מתחמי חיים באיכות גבוהה, גם ברמת הפרט וגם ברמת הקהילה. התכנון של הדירות עצמן הוא המקום בו אנחנו נותנים ערך מוסף של איכות. כך למשל, בעוד בהרבה מקומות גודל החלל הציבורי בדירה  מהווה כ 30% מגודל הדירה, אנחנו מתכננים דירות בהן היחס בין החלל הציבורי לחדרים מתחלק בצורה שווה. המשמעות של הדבר הן דירות הרבה יותר מאווררות ומוארות; האור נכנס לדירה בקו ישיר מהחלון דרך הסלון והמטבח ומתקבלות דירות נעימות ואיכותיות המתאימות לקהל רוכשי הדירות. התכנון הירוק מביא גם לחיסכון בהוצאות תפעול הדירה, קרי פחות חשמל ושימוש מוגבר באמצעים טבעיים: אור, שמש ורוח.

אלמנט נוסף שהכנסנו לדירות הוא מיקום חכם של המרפסות. בדרך כלל מרפסות חיצוניות מוצמדות זו לזו כך שמתקבלות מרפסות צפופות והיכרות קצת יותר מידי קרובה עם השכנים והרעש שלהם. את הדירות בחריש תכננו כך שהמרפסות של דירות סמוכות ממוקמות באגפים שונים ולא יושבות אחת ליד השנייה. המרפסת הופכת מיידית למקום יותר אינטימי ומהנה.

ברמת התכנון האורבני, מדובר בעצם בבניית מתחמים. בתכנון המתחם, אנחנו רוצים שגם המתחם עצמו יהיה מקום מהנה ונעים. לשם כך, המתחמים צריכים להיות פחות צפופים ולכן הורדנו את כמות הבניינים בכל מתחם, למרות שעל פי התב”ע ניתן לבנות יותר. בנוסף, תכננו את מיקום החניות באופן שיאפשר בניית גינות ציבוריות קטנות להנאת המתגוררים במתחם.

כיצד מתנהלת עבודת התכנון מול לקוח שהוא עמותה ובמה ההתנהלות שונה מהתנהלות מול חברה קבלנית יזמית?

העבודה מול עמותה מאוד שונה כי התכנון הוא הרבה יותר אישי ואפילו רגשי. כשאנחנו עובדים מול חברה קבלנית יש הרבה דגש על תקנות ופחות התעכבות על פרטים ספציפיים כמו למשל, סוג המקלחת או תכנון חדר הכביסה. כשעובדים מול חברה קבלנית יש הרבה עבודה מול חברת השיווק שהולכת לשווק את הדירות ולא מול האנשים שיגורו בסופו של דבר בדירות. בעבודה מסוגה של העבודה שאנו עושים כיום בחריש, התכנון הוא הרבה יותר “תהליך” – חברי העמותה רוצים להבין את ההגיון של התכנון והרבה פעמים גם מבקשים דברים מאוד ספציפים. אנחנו שומעים מהם על דברים נקודתיים שחסרים להם בבית הנוכחי והם רוצים שכן יהיו בבית החדש בחריש. בהרבה מובנים העבודה יותר דומה לתכנון של בית פרטי וההתנהלות הזאת היא מעניינת ומאתגרת.

לסיום, מה הייתם מייעצים לאנשים שמתעניינים ברכישת דירה בחריש?

כשעוברים היום ליד חריש, רואים בעיקר עצים וגבעות ואולי את השכונות הותיקות. זה יכול להרגיש קצת ערטילאי. היינו מייעצים לאנשים לזכור את ההצלחה הגדולה של מקומות דומים, בעיקר מודיעין. חריש מתוכננת ברוחב לב; התשתית הקיימת במקום למוסדות חינוך ולמסחר, כמו גם הנגישות והקרבה לכביש שש, מעידים על כך שמדובר בעיר שמתגבשת לכדי אלטרנטיבה באמת טובה לציבור.