מוקדם יותר השבוע החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבניה על תיקון תוכניות הפיתוח של חריש והסרה של סממני התכנון שיועדו במקור לאוכלוסיה חרדית. בכך קיבלה הועדה את הערר שהוגש על ידי חמי בר-אור ונעם הלל מ"חריש הירוקה". בר-אור, תושב חריש, הוביל את המאבק לפתיחת העיר לכלל הציבור הישראלי מראשית דרכו. שוחחנו איתו על נקודת הציון המשמעותית הנותנת למעשה תוקף פורמלי להצלחת המאבק שניהל.

השבוע מתווסף עוד נצחון לסדרת הנצחונות שלך ושל תושבי חריש במאבקים שהובלתם לשינוי צביונה של העיר. ספר לנו קצת על ההתפתחות האחרונה הזאת.

בחמש השנים האחרונות הובלנו את המאבק לפתיחת התוכניות של חריש לכלל הציבור והסרת ההגבלה לציבור חרדי בלבד. המאבק הזה נגע ל-5,000 יחידות הדיור הראשונות שלגביהם הסתיים תהליך המכרזים והבנייה כבר החלה. אבל, 5,000 היחידות הללו הן פחות מחצי מתוכנית הפיתוח השלמה של העיר. כשבדקנו את תוכניות ההמשך הופתענו מאוד לגלות שעקרונות התכנון מתבססים על אותם פרמטרים שהנחו את התכנון המקורי – במחשבה על אוכלוסייה חרדית. מבין הפרמטרים חסרי ההגיון בתכנון לעיר שבה אוכלוסייה כללית, נכללת למשל מגבלת הבנייה לגובה. חריש נמצאת בלב ליבו של איזור רגיש מבחינה סביבתית, הגבלת הבנייה לגובה של ארבע קומות גורמת לעיר להתפרס על יותר שטח, פוגעת בסביבה שלא בצדק ומגבילה את מספר יחידות הדיור שניתן לבנות. כל זאת בעת שהמדינה שרויה במשבר הדיור החמור בתולדותיה.

לכן, כשגילנו שאלו פני הדברים, פנינו לועדה המתכננת ולמשרד הבינוי והשיכון. היות שלא קיבלנו תשובות שסיפקו אותנו, הגשנו ערר למועצה הארצית לתכנון וזו החליטה לקבל את טענותינו ולהסיר מהתוכניות את כל ההתייחסויות לאוכלוסייה החרדית. הועדה הלכה איתנו עד הסוף ובצורה מאוד גורפת. היא ביטלה לגמרי את מגבלות הגובה, והפרמטר של 8.5 יחידות דיור לדונם הפך לנקודת המינימום לבנייה. ההתפרסות לגובה במקום לרוחב היא משמעותית ותהפוך את חריש לבעלת מרקם עירוני ממש.

כעת המאבק המרכזי הוא לגרום לעיר לקום ולהגשים את חלומן של אלפי משפחות שכבר רכשו בה דירה. מה המשך הדרך מבחינתך בהקשר זה?

אנחנו נמשיך ללוות את התהליך בחריש, כפי שעשינו עד כה. אף אחד מאיתנו לא הגיע מעולם הנדל"ן ולמעלה מ-1,400 משפחות נתנו בנו אמון כי הן ידעו שכתושבי חריש האינטרסים שלנו זהים. אני רוצה שיקום בחריש בית ספר איכותי בדיוק כמו מישהו שרכש דרכנו דירה, כי בסופו של דבר הילדים של שנינו ילכו לבית הספר הזה. יש לי אינטרס שיהיו בעיר שירותי רפואה טובים, תכנון עירוני נכון וכדומה. יש שותפות חיים בניינו לבין הרוכשים החדשים ואני אסיר תודה למי שנתן בנו אמון והלך איתנו. אנחנו מתכוונים לשמור על מה שעשינו עד עכשיו ולקדם את חריש הלאה. כל דבר שקרה בחריש קרה מתוך פעולה משותפת, חכמה ונחושה של תושבים וזה ימשך. נמשיך לבדוק תוכניות ולהגיש ערערים במידת הצורך ונהיה מעורבים בכל פרט ופרט בקידום העיר, אם מבחינת חינוך, יצירת מקומות עבודה או שיתוף בין קהילות. אנחנו חיים את הדברים האלו, לא מדובר בסתם למכור ולקנות דירות.

חריש הירוקה גיבשה עד כה שלוש עמותות רכישה. האם יש תוכניות לגבש עמותות נוספות?

וודאי. המטרה שלנו היא לאפשר לכמה שיותר זוגות צעירים ומשפחות לרכוש דירות במחירים טובים ככל הניתן, במסגרת המכרזים הבאים. ננסה לגבש כמה שיותר קבוצות רכישה בכמה שפחות זמן וזאת על מנת להרים את היישוב על הרגליים בקצב מהיר, ובמקביל לאפשר למשפחות שרוצות לשפר את מקום המגורים לקבל פתרון דיור מהיר, זול יותר, במחיר שאפשר לעמוד בו.

האם יש סיכוי שנמשיך לראות מחירים כל כך אטרקטיביים גם במכרזים הבאים בחריש?

אני מאוד מקווה שכן, אין לי ספק שבשנה הקרובה המחירים עדיין יהיו אטרקטיביים. מעבר לזה, זה מאוד תלוי באופי במכרזים. אם המדינה תמשיך בקו שנקטה בו עד עכשיו, קרי, מכרזים נרחבים, סבסוד עלויות פיתוח ואי נקיטת מחיר מינימום לקרקע, אז המחירים ישארו נמוכים. אם המדינה תשנה את הקו, זה יגרור עלייה במחירים וגם יעלה את השאלה מדוע המדיניות משתנה כשהעיר כבר לא מוגדרת כ"עיר לחרדים". בכל אופן, המדינה משוועת לפתרונות דיור וחריש היא חלק משמעותי מהפתרון לכך. רף מחירים זהה למחירים של לפני שנה, כנראה כבר לא יהיה, מאחר שיש עלייה בערך הריאלי של הקרקע וכולם כבר מבינים את הפוטנציאל. עם זאת, אנחנו נפעיל את כל כובד משקלנו על מנת שהמכרזים יצאו בצורה שעדיין מאפשרת פתרון אמיתי, נוח וזול לאוכלוסייה שתבוא לעיר. אני מאמין שגם ראש המועצה החדש יעזור בעניין הזה.

אתה צייר במקצועך וכתושב חריש בוודאי חיפשת פינה שקטה לחיות בה. עם זאת, הנסיבות הפכו אותך לסוג של איש ציבור, איך זה מרגיש ברמה האישית?

בראייה לאחור, זה באמת קצת מוזר, אבל בהתנהלות היומיומית זה משהו שהתגלגל. לא החלטתי ביום בהיר אחד שזה מה שאני הולך לעשות בחיים שלי. זה התחיל מזה שנכחתי בפגישה של כמה תושבים שהיו מודאגים מהתוכניות להקים עיר חרדית בחריש. כל אחד לקח על עצמו משהו ואני אמרתי שאקדיש יום אחד בשבוע בשביל לעזור. עם הזמן, יום אחד הפך לשניים, ושניים לשלושה, ובסוף זה הפך לעבודה במשרה מלאה. עברנו כל כך הרבה תהפוכות וגלגולים – ממאבק תושבים מקומי למאבק איזורי, להקמה של העמותה הראשונה ומשם הלאה. אם היו שואלים אותי לפני 4-5 שנים, לא הייתי מאמין בשום צורה שזאת תהיה עיקר העשייה שלי היום, אבל החיים לפעמים מובילים אותנו למקומות לא צפויים. בחריש קרה נס ואני שמח שהיה לנו את החלק הקטן שלנו בלעזור לו לקרות.

לסיום, מה המסר שלך לאנשים שמתעניינים היום ברכישת דירה בחריש?

אין מקום טוב יותר מחריש. מי שחושב היום כמה שנים קדימה ומחפש פתרון דיור במחיר שלא מצריך למשכן את שארית החיים, יודע שהוא לא ימצא את זה בשום מקום אחר באזור המרכז. חריש בשביל אותו אדם היא בית. זאת הולכת להיות עיר צעירה ומתקדמת. היא ממוקמת בצורה מעולה ותוך כמה שנים תהיה מחוברת לרכבת. חריש היא באמת עיר העתיד של ישראל ומי שמשכיל להבין את זה עכשיו, עושה את ההשקעה החכמה בחיים שלו.

עו"ד יגאל שחר מכהן בחמש השנים האחרונות כיו"ר ועדת התכנון המיוחדת בחריש. בנובמבר האחרון הוארכה תקופת פעילותה של הועדה בחמש שנים נוספות. שמענו מעו"ד שחר על פעילות הועדה ותחומי עיסוקה.                       

מהו היתרון בקיומה של ועדת תכנון מיוחדת, ומה מייחד את פעילותה בחריש?

ועדת התכנון המיוחדת של חריש היא ועדה שנייה מסוגה, הראשונה הייתה בעיר מודיעין. היתרון בקיומה הוא, שהיא מאפשרת זירוז הליכים והקמה הרבה יותר מהירה של העיר. אנו מתפקדים הן כועדה מחוזית והן כועדה מקומית, זה משחרר חסמים ומקצר תהליכים באופן משמעותי.
אנחנו פועלים כנציגים של מדינת ישראל שרוצה להקים כמה שיותר יחידות דיור בכמה שפחות זמן. בימים אלו, אנחנו עובדים על תוכניות ההמשך בחריש, בהן צפויות להיבנות עוד אלפי יחידות דיור וזה ממשיך להיות הקו המנחה.

לאחרונה התפרסם כי ועדת העררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה פנתה למשרד השיכון בדרישה לבחון מחדש את תכנון העיר ולהתאימו לתושבים חילוניים ודתיים לאומיים, זאת בניגוד לתכנון המקורי שהותאם לחרדים. כיצד אתם נערכים לשינוי תכנוני זה?

התכנון המקורי לאוכלוסיה החרדית בא לידי ביטוי בעיקר בתפזורת השטחים הירוקים. מאחר ובאוכלוסיה החרדית יש יותר ילדים למשפחה, ניסו להימנע ממצב בו אישה צריכה ללכת הרבה בשביל להגיע עם הילדים לפארק. אז תוכננו יותר פארקים ומגרשי משחקים קרובים לבית, אבל זה תכנון שמשרת היטב גם אוכלוסיה חילונית כך שבסוף זה יצא רק לטובה.

לגבי נושא הגבהת הבניינים שעלה בועדה חשוב להבין שתוספת של יחידות דיור, מחייבת תוספת חניות והתאמה של התשתיות הציבוריות. הפתרון הכי קל למצוקת חניות ושטחים ירוקים, הוא להוריד את החניות לחניונים תת קרקעיים, וזה מייקר את הדירות, מה שאנחנו לא מעוניינים לעשות. לכן ראוי לעשות בדיקה מחודשת, אך זהירה של התכנון. אם נקבל אור ירוק מועדת הערר, אנחנו ננסה להוסיף 250-300 יחידות דיור לתוכנית של איזור 1ב' ואם נוכל, נוסיף אותן בשמחה. זאת מעבר לתוספת השבס (תוספת של 20% למספר יחידות הדיור ללא הגדלת שטח הבינוי) שאנו מאשרים כמדיניות, ולראיה בחריש 1א' (האזור שכבר שווק בשנה שעברה) אישרנו לכולם את התוספת ומספר יחידות הדיור קפץ מ 4,500 ל-5,500.

מתי להערכתך יפורסם סבב המכרזים הבא בעיר?

התוכניות שכרגע עומדות על הפרק הן של חריש 1ב' שמחכות לתשובת ועדת הערר. ברגע שתתקבל התשובה יש תהליך שבסופו משרד השיכון יכול להוציא את המכרז לתשתיות ולשיווק המגרשים. אני מעריך שבאמצע השנה הלועזית המגרשים כבר יצאו לשיווק במכרז. בהנחה שנצליח להוסיף 250-300 יחידות דיור, ועל זה יתווסף השבס, אנחנו מדברים על קרוב ל 3,500 יחידות דיור שישווקו בחריש 1ב'.

בנוסף, מתוכנן שיווק של 1,500 יחידות דיור נוספות בחריש 2א', מה שצפוי לקרות ככל הנראה בסוף 2014 – תחילת 2015.

רבים מהפרוייקטים בעיר מנוהלים ע"י עמותות בניה של מאות רוכשים המנהלות עבור עצמן את תהליכי התכנון והבניה. במה שונה העבודה שלכם מול עמותות לעומת קבלנים?

מבחינת העבודה שלנו אין הרבה הבדל. עד היום הוצאנו היתרי בניה לכ-2,000 יחידות דיור, כמעט כולם לעמותות. מצד שני, מי שהכי מתקדם בשטח, הן דווקא שתי חברות בנייה שלא קשורות לעמותות, שכבר החלו בהכנת המגרשים. זה לא אומר שהעמותות לא עושות הכנות אחרות, שאני לא רואה בשטח. הקצב בחריש הוא בכל מקרה מהיר, בסך הכל ההבדלים בזמנים לא אמורים להיות גדולים.

באוקטובר נבחרה לחריש, לראשונה, מועצת עיר. מהי חלוקת התפקידים בין הועדה למועצה וכיצד מתנהל עד כה שיתוף הפעולה עם המועצה החדשה והעומד בראשה?

בפן החוקי, אין חפיפה בין תחום התכנון שעליו אמונה הועדה לבין התחום המוניציפאלי שעליו אמון ראש הרשות. ראש הרשות אחראי על כל הדברים הרגילים שעירייה אחראית להם: פינוי זבל, תאורה ברחובות וכדומה. הועדה לא כפופה כלל למועצת הרשות אבל לרשות כן יש ארבעה נציגים בוועדה, מתוקף חוק, ודרכם היא מקבלת ייצוג בפעילותנו.

מבחינת שיתוף פעולה, ישנו את נושא בתי הספר, למשל. אנחנו הקצנו שטחי ציבור שבהם צריכים לקום בתי ספר אבל הרשות צריכה לדאוג להקמתם. אני מעריך שבספטמבר 2015, יהיו בחריש בין חמש מאות לאלף יחידות דיור מאויישות ובהן מאות ילדים שצריכים מקום ללמוד בו. חובה שיהיו בעיר גנים ובתי ספר שיוכלו לפתוח את שעריהם במועד הזה. מאחר ולוח הזמנים צפוף, אני המלצתי חד משמעית לראש הרשות להעסיק פרוייקטור שינהל את ההקמה של מוסדות הלימוד הראשונים: שניים-שלושה בתי ספר וכמה גני ילדים. ראש הרשות נענה להפצרתי ואכן העביר את ההקמה לטיפול חברת ניהול חיצונית ומנוסה. ההתנהלות בנושא היתה ראויה לכל הדעות.

מהיכן יגיעו התקציבים למוסדות הלימוד שהזכרת ומה לגבי מוסדות ציבור אחרים?

מוסדות החינוך יתוקצבו על ידי משרד החינוך. מדינת ישראל נותנת לכל בית ספר הקצאה של סכום קבוע, וזה מה שיהיה גם בחריש. יש מקומות בהם העירייה מוסיפה תקציבים, אבל אם עובדים נכון, התקציב ממשרד החינוך הוא בהחלט מספיק.

לגבי מוסדות ציבור, בדיוק בשביל זה אנחנו גובים היטלי השבחה. זאת הייתה התלבטות קשה, האם לגבות היטלים על תוספות השבס. בסוף החלטנו שזהו דבר שנכון לעשותו. כספי היטלי ההשבחה מופקדים בחשבון מיוחד, סגור, שלא נכנס לתקציב הועדה או הרשות. לכל מתחם שנגבו בו היטלי השבחה יש כרטסת משלו ובכל מתחם התושבים עצמם יהיו אלו שיחליטו איזה שימוש ציבורי הם רוצים לעשות בכסף הזה. אוכלוסיה במתחם אחד תוכל להחליט שהיא רוצה לבנות מגרש כדורסל, אחרת תרצה מגרש משחקים והם יקבלו. אף אחד לא יוכל לקחת את הכסף ולבנות איתו בית כנסת בקצה העיר. האוכלוסיה שבה הופעל שבס, היא האוכלוסיה שסובלת מציפוף המתחם, גם אם היא לא מודעת לכך שצופפו אותה, ולכן היטלי ההשבחה צריכים לפעול ספציפית לטובתה. זה ההיגיון.

מהו המסר שלך לאנשים שמתעניינים היום ברכישת דירה בחריש?

חריש תהיה עיר יפה מאוד. היא נמצאת באחד המקומות היפים בארץ, מקום באמת בלתי רגיל. היא שוכנת על גבעות בגובה של כ-140-150 מטר מעל פני הים ומבתים רבים יראו את הים. היא נמצאת על כביש ראשי, באמצע מדינת ישראל, קל להגיע ממנה לדרום, לצפון ולמרכז, ויחד עם זאת היא בניחוח כפרי. לזוג צעיר עם ילד אחד, שניים או אפילו ארבעה, הייתי ממליץ לרכוש כאן בית בלי לחשוב פעמיים. אני חושב שזאת תהיה עיר שמתוכננת היטב, בנוייה בצורה שמטיבה עם התושבים שלה. יש הרבה שטחים ירוקים ולא יהיה צריך ללכת רחוק בשביל לשבת על ספסל בגינה קטנה ונעימה. אני אופטימי שחריש תראה טוב ותהיה עיר נינוחה.
אני גם חייב לציין לטובה את האנשים. אני פוגש בעבודתי משפחות רוכשים בלתי רגילות; שורשיות, אנשים משכילים ובעלי מקצוע. כך שגם מבחינת האוכלוסיה יהיה פה מרקם מצויין.

משרד האדרכלים "גל-אור פישביין" מלווה את הפרוייקט של עמותת חריש המאוחדת בשכונה הצפונית של חריש לבניית כ 500-600 יחידות דיור. שוחחנו עם האדריכלים גיל פישביין וג'ראר גל-אור ושמענו מהם על האופי הייחודי של העבודה בחריש.

[כתבה ראשונה בסדרה – הרשמו לניוזלטר שלנו לקבלת עדכון על הכתבות הבאות]

מה מייחד את התכנון העירוני של חריש?

העבודה בחריש היא מיוחדת. לא בכל יום מזדמן לאדריכל לעבוד בעיר חדשה לחלוטין. יש בהזדמנות הזאת דבר מרגש ממש. כעת, כשכבר לא מדובר באוכלוסיה חרדית, התכנון האורבני צריך להשתנות ולהתאים לצרכים של אוכלוסיה מגוונת רב גילאית ובהתאמה לערכים המודרניים של המאה ה-21.

הציפייה היא לבנות בחריש סביבת חיים עכשווית שתעניק חווית חיים מתקדמת בהתאמה לערכים מודרניים המשלבים חיי קהילה ושיתוף על רקע עירוני.

מה מייחד את התכנון של "גל-אור פישביין" בפרוייקט של עמותת חריש המאוחדת וכיצד תכנון זה משתלב בתכנון העירוני בחריש? האם נתקלתם באתגרים תכנוניים כלשהם?

האתגר הגדול הוא לבנות מתחמי חיים באיכות גבוהה, גם ברמת הפרט וגם ברמת הקהילה. התכנון של הדירות עצמן הוא המקום בו אנחנו נותנים ערך מוסף של איכות. כך למשל, בעוד בהרבה מקומות גודל החלל הציבורי בדירה  מהווה כ 30% מגודל הדירה, אנחנו מתכננים דירות בהן היחס בין החלל הציבורי לחדרים מתחלק בצורה שווה. המשמעות של הדבר הן דירות הרבה יותר מאווררות ומוארות; האור נכנס לדירה בקו ישיר מהחלון דרך הסלון והמטבח ומתקבלות דירות נעימות ואיכותיות המתאימות לקהל רוכשי הדירות. התכנון הירוק מביא גם לחיסכון בהוצאות תפעול הדירה, קרי פחות חשמל ושימוש מוגבר באמצעים טבעיים: אור, שמש ורוח.

אלמנט נוסף שהכנסנו לדירות הוא מיקום חכם של המרפסות. בדרך כלל מרפסות חיצוניות מוצמדות זו לזו כך שמתקבלות מרפסות צפופות והיכרות קצת יותר מידי קרובה עם השכנים והרעש שלהם. את הדירות בחריש תכננו כך שהמרפסות של דירות סמוכות ממוקמות באגפים שונים ולא יושבות אחת ליד השנייה. המרפסת הופכת מיידית למקום יותר אינטימי ומהנה.

ברמת התכנון האורבני, מדובר בעצם בבניית מתחמים. בתכנון המתחם, אנחנו רוצים שגם המתחם עצמו יהיה מקום מהנה ונעים. לשם כך, המתחמים צריכים להיות פחות צפופים ולכן הורדנו את כמות הבניינים בכל מתחם, למרות שעל פי התב"ע ניתן לבנות יותר. בנוסף, תכננו את מיקום החניות באופן שיאפשר בניית גינות ציבוריות קטנות להנאת המתגוררים במתחם.

כיצד מתנהלת עבודת התכנון מול לקוח שהוא עמותה ובמה ההתנהלות שונה מהתנהלות מול חברה קבלנית יזמית?

העבודה מול עמותה מאוד שונה כי התכנון הוא הרבה יותר אישי ואפילו רגשי. כשאנחנו עובדים מול חברה קבלנית יש הרבה דגש על תקנות ופחות התעכבות על פרטים ספציפיים כמו למשל, סוג המקלחת או תכנון חדר הכביסה. כשעובדים מול חברה קבלנית יש הרבה עבודה מול חברת השיווק שהולכת לשווק את הדירות ולא מול האנשים שיגורו בסופו של דבר בדירות. בעבודה מסוגה של העבודה שאנו עושים כיום בחריש, התכנון הוא הרבה יותר "תהליך" – חברי העמותה רוצים להבין את ההגיון של התכנון והרבה פעמים גם מבקשים דברים מאוד ספציפים. אנחנו שומעים מהם על דברים נקודתיים שחסרים להם בבית הנוכחי והם רוצים שכן יהיו בבית החדש בחריש. בהרבה מובנים העבודה יותר דומה לתכנון של בית פרטי וההתנהלות הזאת היא מעניינת ומאתגרת.

לסיום, מה הייתם מייעצים לאנשים שמתעניינים ברכישת דירה בחריש?

כשעוברים היום ליד חריש, רואים בעיקר עצים וגבעות ואולי את השכונות הותיקות. זה יכול להרגיש קצת ערטילאי. היינו מייעצים לאנשים לזכור את ההצלחה הגדולה של מקומות דומים, בעיקר מודיעין. חריש מתוכננת ברוחב לב; התשתית הקיימת במקום למוסדות חינוך ולמסחר, כמו גם הנגישות והקרבה לכביש שש, מעידים על כך שמדובר בעיר שמתגבשת לכדי אלטרנטיבה באמת טובה לציבור.