הוועדה המיוחדת לתו"ב אישרה לבעלי דירות גן היתר בנייה לחדר נוסף ללא תלות בבעלי דירות נוספים בבניין, וזאת בניגוד לתב"ע הקיימת, שחייבה הרחבה של אגף שלם בבניין. בקרוב תתפרסם המדיניות המקלה באופן רשמי. סגן ראש העיר: "יש בזה צורך"

בצילום: בניין טיפוסי בשכונת אבני חן, מתוך לוח דירות חריש

על פי תכנית בניין העיר (תב"ע) לשכונות אבני חן והחורש (חריש 1/א) זכאים בעלי דירות לתוספת בנייה של חדר נוסף עד 25 מ"ר, ובתנאי כי הבנייה מתבצעת באגף כולו, כלומר לכלל הדירות באותו האגף בבניין. ברור מאליו כי על פי הנחיה זו, התיאום הנדרש משכנים לבנות בו בעת חדר נוסף, הוא מורכב.

עם התפתחות העיר והתמורות שחלו בהרכב האוכלוסייה הוחלט בוועדה לשקול גיבוש מדיניות שתעניק רק למחצית מבעלי הדירות באגף לבצע הרחבה, כאשר הבנייה היא מלמטה למעלה, ברצף.

שתי בקשות של בעלי דירות גן לתוספת בנייה שהגיעו בחודש שעבר לפתחה של הוועדה לתו"ב הבקשה עוררו דיון רחב בנושא שבסיכומו החליטו חברי הוועדה לאפשר לבעלי דירות הגן אישור להרחיב את דירתם בחדר נוסף (עד 25 מ"ר) וללא תלות בשאר הדירות. עוד הוחלט בישיבה לנסח מדיניות חדשה ומקלה יותר לתוספות בנייה למגורים בעיר. על פי המדיניות החדשה יהיו רשאים בעלי דירות גן בשכונות החורש ואבני חן לבנות חדר נוסף מבלי שיידרשו לכך גם כל השכנים באותו אגף. שכנים מקומות גבוהות יותר שירצו להוסיף חדר יוכלו לקבל היתר בתנאי שקיימת הרחבה בדירות הגן, כלומר בנייה מלמטה למעלה.

בעד: "צריך לאפשר הרחבה של דירות בודדות"

"חריש התברכה בדירות רבות של 4 חדרים, ומעט מאוד דירות גדולות יותר, ויש בזה צורך. יש פה הרבה משפחות שהגיעו צעירות יותר והיום הן גדלות והדירות לא מספיקות", הסביר סגן ראש העיר וחבר הוועדה שלמה קליין.

"כיום יש מגבלות מאוד גדולות ואני חושב שיש מקום להקל. רוב האנשים שרוצים להרחיב מתגוררים בקומת קרקע ולדעתי צריך לאפשר הרחבה של דירות בודדות", הוסיף קליין והדגיש כי הרחבת דירה בקומות האמצעיות של הבניין תתאפשר רק במידה וקיימת כבר הרחבה בקומות התחתונות: "בהנחה שהתכנית מאפשרת לבנות אח"כ תוספת מעליה וזה לא הורס את הבניין והתוספת ממשיכה את הנראות הקיימת, אני בעד", ציין קליין.

סגנית ראש העיר שני גרינברג חיזקה את עמדתו של קליין: "הבינוי כמובן לא צריך להיות חורג מקו המתאר של הבניין, וכל בקשה צריכה לדון לגופה. בסה"כ אנחנו, כרשות מקומית – בעד", אמרה גרינברג.

נגד: נדרשת תפישה עירונית כוללת לתוספת בנייה

לעומתם הביעה יבגניה מלכין, מהנדסת הוועדה לתו"ב, הסתייגות: "אני מבינה שיש קושי לבנות באגף שלם ביחד, אבל אני גם לא רוצה שבניין יהיה אתר בנייה במשך כל כך הרבה זמן. לבנות טלאים-טלאים זה לא נכון בעיניי".

עפרה הראל, חברת הוועדה, הוסיפה גם היא אזהרה המתייחסת לאתגר שיעמוד בפני מתכנני העיר לשמור על אסתטיקה תכנונית ונראות שמתאימה לסביבה בתנאים בהם הבינוי יתבצע בשלבים שונים ובפער זמנים שעשוי להגיע לשנים: "אם זו בקשה אחת, אז אין בעיה להוציא פרסום הקלה. אבל אם אנחנו יודעים שזו תהיה מגמה, לדעתי צריך לנסח מדיניות ולפרסם אותה כך שכולם יידעו ותהיה שקיפות", היא הוסיפה. עמדה דומה הציג אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון מתארי במשרד הבינוי והשיכון. טייכמן הסביר כי רצוי לקבל החלטה רוחבית בנושא ולגבש תפישה עירונית שתגדיר את המותר והאסור בנושא הרחבות הבנייה.

"כמובן שנמשיך לבחון כל בקשה לגופה, אך בראייה כוללת יש תמימות דעים בקרב חברי הועדה כי בעלי דירות הקרקע לא יצטרכו להיות תלויים בשאר האגף על מנת לבנות חדר נוסף", הסביר קליין בראיון ל'חריש 24'. "הכיוון הוא לגבש מדיניות שתעזור לבעלי העניין להבין מראש מה נדרש מהם כדי שבקשתם תתקבל בהתאם לסטנדרט אחיד". עוד הדגיש קליין כי תב"ע להרחבת דירות ותוספות בנייה קיימת בשלב זה רק בתכנית חריש/1/א' דהיינו, בשכונות אבני חן והחורש. "לשאר השכונות אין תב"ע המאפשרת תוספות בנייה", הוא סיכם.

ארבע שנים לאחר שאושרו התכניות להקמת שכונת מעו"ף בוטלו תכניות המקור וכעת ניגשים לתכנון מחודש של השכונה, שעתידה להיות מרכז העסקים של חריש. מהן הסיבות לשינוי ומהם העקרונות המנחים החדשים בתכנון החדש?

בישיבה האחרונה של  'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' שהתקיימה ב-30.5.19 אושרה החלטה מספר 77 לבטל את התכניות המאושרות לבינוי השכונה, תכנית חריש/1/ד' למעו"ף.

"הצוות המקצועי של הוועדה רואה לנכון להתאים את התכנון של תכנית חריש /1/ד' לאופי העיר המשתנה בראייה חדשנית ורחבה", כך נכתב בראש פרוטוקול הישיבה.

שכונת מעו"ף (בשמה הקודם מע"ר) תוכננה בראשית דרכה לשמש כמרכז העסקים והמסחר בחריש, הלב הפועם של העיר, אם תרצו. בהתאם לזאת אף זכתה לשם: מרכז עסקים ופיתוח (מעו"ף).

תכנית חריש/1/ד' למעו"ף שאושרה בנובמבר 2015 כללה תכנון רחב הקף של בנייני מגורים, משרדים ומסחר, תעשיה קלה, מרכז תרבות וייעודי קרקע למרכז רפואי ובית מלון. מעל הכל, אמורה היתה השכונה לספק שני צרכים מהותיים לעיר המתפתחת: מוקדי תעסוקה משמעותיים לתושבי העיר ומקור הכנסה ממיסים לקופת הרשות הדלה.

הכוונות היו טובות, אך למכרזי שיווק הקרקעות שפירסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא הוגשו הצעות. הסיבות, על פי גורמים שונים, היו עלויות פיתוח מוגזמות, ולדעת חלק מהמומחים  גודלה המוגזם של כל יחידת תעסוקה.

מהנדסת המועצה, יבגניה מלכין ציינה בישיבה: "זיהינו כי קיימות בעיות בתכנון, ולאחר שגם הניסיון לשיווק מגרשי המסחר נכשל אנחנו חושבים שיש מקום לשיפור התכנון כדי להביא לתכנון מיטבי, חכם ונכון לעיר".

ההחלטה לבצע ריביזיה מחודשת של שכונת המעו"ף אינה מבוססת רק על כישלון המכרזים המסחריים. שני תנאים חדשים נוצרו מאז אישור התכניות הראשונית של מעו"ף, הראשון, הגדלת מרחב התכנון של חריש ובהתאם, הפיכתה של שכונת מעו"ף משכונת בפאתי העיר (שכונת דופן) לשכונה בלב העיר וההשלכות הנגזרות מכך,. לדוגמא, הצורך בחשיבה מחודשת על מערך התחבורה בשכונה והחיבור לעורקי תחבורה איזורים.

השני, אישור תכנית 'חריש דרום', שכונה הכוללת גם היא מגורים משולבים במסחר ובתעשייה. הוספת חריש דרום למרקם השכונות העתידיות של חריש משנה בהכרח את תפקידה העתידי של שכונת מעו"ף במרקם העירוני של חריש.

 עקרונות חדשים לתכנון

"מהתכנון המקורי של שכונת מעו"ף נותרו רק 664 יחידות דיור שנבנות על ידי היזמים 'האחים אוזן' ו'דונה', במסגרת תכנית מחיר למשתכן. עוד נותר הקמתו של מתחם גדול ומיוחד לשירותי הצלה וחירום (משטרה, מד"א, שירותים רפואיים נילווים, מג"ב, כיבוי אש) ומחסני העירייה. "יקדמו שם גם מבני ציבור (גני ילדים, מעונות) לטובת הדיירים שעתידים לאכלס את השכונה בעוד שנה", מפרט דוד מגן, יו"ר 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש'.

"כל היתר ישתנה", הוא מוסיף. "אנו פועלים כיום עם צוות תכנון מיוחד להכנת תכנית חדשה על פי סעיף 78 בהחלטה לתכנן מחדש את השכונה", מסכם  מגן.

מי שהופקדה על התכנון המחודש היא חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ"לית חברת התכנון ViaPlan . נעלי-יוסף ומשרדה אחראים על תכנון פרוגרמת מבני הציבור גם בשכונות הוותיקות יותר בחריש. בפני חברי הוועדה, הציגה נעלי-יוסף את העקרונות שילוו את התכנון המחודש של השכונה ביניהם:

• שינוי אופייה של השכונה מאזור תעסוקה בדופן העיר למרכז עירוני בין שכונות שיתאים לדרישות שמציב אזור תעסוקה;
• ייעול השטחים למבנים ומוסדות ציבור ושילובם במגרשים מרכזיים;
• הבטחת קיצורי דרך, שבילים להולכי רגל, אופניים ותחבורה מקיימת;
• שינוי מיקום מסוף התחבורה המתוכנן מליבת השכונה לדופן שלה ועידוד פיתוח מלאכות זעירות;
• הגדלת הצפיפות לתמיכה בשימושים מעורבים עם המלצות לתוספות של זכויות בנייה בשכונה ובעלייה לגובה;
• הבטחת מקום למשרדי ממשלה ולעירייה;

תנועת קול מעו"ף

שינוי התכנון מעניק הזדמנות חדשה לחשיבה. יצחק קשת ראש העיר, הצהיר כי בקרוב יצא 'קול קורא' ליזמים להשמיע רעיונות לקידום השכונה מבחינה מסחרית. בנוסף, התאגדות דיירים עתידיים של השכונה שנושאת את השם 'תנועת קול מעו"ף', קיבלה רוח גבית מהמועצה בנוגע לאפשרות כי יוכלו להשפיע במהלכי שיתוף ציבור על אופי השכונה, וכי בקשותיהם ישקלו כחלק מהחשיבה המחודשת. בימים אלה מנסה התנועה לגבש תכנית המרכזת את הצרכים והרצונות של הדיירים העתידיים של השכונה, ולהגיש אותה לוועדה באמצעות נציגי המועצה הנבחרים.

מגן, יו"ר הוועדה המיוחדת, אמנם לא שמע על ההתארגנות האזרחית אך הוא מקדם אותה בברכה:  "שיתוף תושבים הוא מהלך מבורך והוא גם נושא פירות כפי שהוכח בתחומים רבים בהם 'חכמת ההמונים' באה לידי ביטוי". הוא מסכם.

יבגניה מלכין, מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, מסכמת את התפתחות חריש בשנה החולפת, משרטטת את האתגרים שעומדים לפתחה בשנת 2019 ומייחלת להתקדמות משמעותית בסוגיות המרכזיות שמשפיעות על עתיד כולנו

כבר שש שנים מלווה יבגניה מלכין, מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש את התפתחות העיר, רואה את צמיחתה וחשה תחושת גאווה והישג. "כיף לי להסתובב בחריש. אני רואה בנין חדש שהתאכלס, שכונה חדשה שנבנית וחשה גאווה על הנגיעה האישית שלי והתרומה שלי לעיר. אני זוכרת את כל ההתחלות המרגשות כמו הנפקת היתרים ראשונים לעלייה לקרקע ורואה את השינוי האדיר שחל פה במספר שנים בלבד", היא מציינת.

מהם ההישגים המשמעותיים שהושגו בעבודת הוועדה במהלך השנה האחרונה?

"אפשר לציין מספר נקודות חשובות בשנה החולפת, הראשונה בהן היא קבלת השטח הנוסף לגבולות העיר חריש, שאיפשר לנו לתכנן ולהציג תכנית להפקדה עבור השכונה הדרומית של חריש".

"במקביל, החלו העבודות במסגרת תכנית 'תכנן ובנה' בשכונת בצוותא שבונה חברת שפיר. ניתן לראות כיום את העבודות שמתבצעות בשטח ובהשוואה למה שהיה שם שנה קודמת, חלה התקדמות ממשית".

"חלה התקדמות חשובה גם בתכנון נקודתי של מגרשים ומתחמים ציבוריים חיוניים וניתן לומר שגם סיימנו להוציא את היתרי הבנייה הנדרשים למגורים בשכונת הפרחים. התחלנו גם לתכנן את השלב הראשון של מוסדות ציבור וחינוך בשכונת הפרחים אבל עוד לא הגענו לשלב היתרי הבנייה. מקווה שנוכל לעשות זאת בקרוב".

השכונה אמורה להתאכלס השנה לקראת פתיחת שנת הלימודים. האם יש עדכונים לגבי התקדמות התשתיות בשכונת הפרחים?

"משרד הבינוי והשיכון מבצע ובונה את התשתיות בשכונה. יחד עם זאת, אני לא יודעת לענות בשלב זה אם אכן יהיו מוסדות ציבור מוכנים ואם השכונה תהיה מוכנה לאכלוס לקראת שנת הלימודים הבאה. אני מקווה שיהיו תעודות גמר ראשונות בשכונה במהלך המחצית הראשונה של השנה, אם התשתיות לא יהיו מוכנות, לא נוציא תעודות גמר בלי קשר לתחילת שנת הלימודים".

נשמח לשמוע מה קורה עם הפארק העירוני של חריש – מה הסטטוס שלו נכון לימים אלה?

"התכנית להקמת הפארק אושרה על ידי הוועדה. כרגע, התכנון בפועל נמצא בטיפולה של המועצה. למיטב ידיעתי הם עצרו את התכנון של הפארק בשלב זה. אני מקווה ומאמינה שעם כניסתו לתפקיד של יובל ברק, מהנדס העיר החדש, הוא ילווה את התכנון ויקדם את הנושא".

ביולי 2018 זכתה הוועדה להארכת כהונתה בשלוש שנים נוספות. האם מתבצעות הכנות להעברת השרביט של פעילות הוועדה למועצה?

"השאלה החשובה יותר היא האם לקראת סיום המנדט נספיק לתכנן את הנדרש עבור חריש במסגרת הגבולות המוניציפליים של העיר. אם נספיק לסיים את התכניות, אז להוציא היתרי בנייה יכולה להוציא כל ועדה מקומית. על מנת להחליף את הוועדה המיוחדת בוועדה מקומית, נדרשת היערכות של המועצה לכך כבר בימים אלה. צריך להקים מבנה ארגוני חדש שיפעל כגוף עצמאי בתוך המועצה, כפי שקורה עם ועדות תכנון בערים אחרות, לתקצב את המחלקה, לבנות תכנית להקמת צוות זה ולקלוט אנשי מקצוע עם ניסיון מוניציפאלי".

להפוך את חריש לאטרקטיבית

לתפישתה של מלכין, תושבי חריש שעברו להתגורר בה בשנתיים האחרונות וגם אלה שעתידים לעבור אליה בשנה הקרובה זכאים לתואר ציונים. "צריך להאמין בחריש ולאהוב אותה כדי לבצע את המעבר הזה בשלב הזה בו חריש היא עדיין לא עיר", היא מסבירה.

"יש לחריש מיקום מצוין באמצע הדרך לצפון ולדרום הארץ אבל עד שהיא לא תהפוך לאטרקטיבית יותר מבחינת נגישות תחבורתית קשה לתושבים שמתגוררים בה וצריכים למצוא פרנסה מחוץ לגבולות העיר. כיום מטפלים בחיבור לכבישים המרכזיים ובחיבור לרכבת ואני מקווה שהנושאים האסטרטגיים האלה יפתרו בקרוב. נגישות גבוהה יותר למרכז תעניק לתושבי חריש הקלה בזמני הנסיעה ותהפוך את חריש לאטרקטיבית יותר גם עבור יזמים שצריכים להסיע סחורה או עבור חברות ענק שמסיעות את העובדים שלהן ולכן התקווה היא שעסקים אלה יקלטו בחריש בעתיד".

את מציינת את בעיית הנגישות, אך מה לגבי בעיית החניה שקיימת בעיר?

"ניסינו לטפל בנושא והגדלנו את תקן החניה בעיר, אך בעיות חניה קיימות בכל המדינה, לא רק בחריש. הבעיה האמיתית יותר היא התחבורה הציבורית, אם היא היתה פועלת כראוי, משפחה ישראלית לא היתה צריכה להחזיק שתי מכוניות".

"כרגע, לא ניתן לעשות מעבר למה שאנו עושים. אפשר להפוך שטחים חומים (שטחים המיועדים למבני ציבור) למגרשי חניה, אבל אז נשאלת השאלה איפה נבנה גני ילדים? אי אפשר להפוך את חריש למגרש מכוניות או חניון ענק".

"אני שומעת פעמים רבות תושבים מתלוננים, אבל צריך לזכור גם שתושבים רבים שיכלו לקנות חניה, העדיפו לא לשלם עליה אלא לחנות ברחוב. מצד שני, אי אפשר להכריח יזמים לבנות בעלויות גבוהות חניונים תת קרקעיים מבלי שיהיה להם רווח. צריך לזכור שחריש רצתה להציע לזוגות צעירים דירות במחירים נוחים ומוזלים ואילו התעקשנו על בניית חניונים תת קרקעיים, העלויות לרכישת דירה היו מתייקרות".

האם ב-2019 צפויה לחריש קפיצת דרך משמעותית?

"בשנה הקרובה עשויה להיות קפיצה תכנונית, נוכל לשפר ולטייב את התכנון, אבל זה עדיין יהיה רק על הנייר. אני מקווה שאחרי הבחירות הארציות תשרור אווירת מרץ ופעילות ושהשרים החדשים יקדמו את חריש במיוחד בהחלטות האסטרטגיות הנדרשות לפיתוח העיר. אני מקווה שתוך חצי שנה הנושאים החשובים של חיבור לכביש 6, חיבור לרכבת וסלילת הכביש מדרום יסגרו וזה יאפשר לנו להמשיך לתכנן את חריש. אלו נושאים אקוטיים שמשפיעים משמעותית על תכנון העיר".

מהם האתגרים של הוועדה לתכנון ובניה בשנה הקרובה?

"אחד התפקידים החשובים שלנו השנה יהיה לבצע בדיקה מחודשת לתכניות ולבחון האם אנו ממשיכים בהתאם לתכניות המקוריות או שחלקן זקוקות לשינוי. החיים הם דינמיים והם מכתיבים לנו את השינויים הנדרשים ומה שהיה נכון לפני שלוש וארבע שנים, לא בהכרח מתאים למציאות החדשה של חריש. אבל המטרה לא השתנתה, להפוך את חריש לעיר דינמית וחדשנית".

מה את מאחלת לעצמך בהמשך הקדנציה?

"הגעתי לפה כי הבנתי שזו הזדמנות חד פעמית בחיים לבנות עיר מאפס. באתי מתוך מטרה לתרום ולקדם את העיר כמה שאני יכולה. מאוד מרגש אותי וממלא אותי גאווה להיות חלק מהתהליך ואני מאחלת לעצמי שאוכל להרגיש אותו דבר גם בעתיד".

גני ילדים במרחק הליכה רגלית, שירותים ציבוריים במיקומים מרכזיים ונגישים ושטחי ציבור ירוקים בסמוך לבתי ספר ומעונות – פרוגרמה חדשה לתכנון מבני הציבור בחריש מבטיחה אורבניות מתקדמת וידידותית לתושבים

"עיר צריכה להגביר את מידת האושר ולהפחית קושי", טען צ'רלס מונטגומרי, מחבר הספר 'עיר שמחה', שבחן את חשיבות עיצובה של עיר על מידת אושרם של תושביה.

כיצד אם כן, מעוצבת חריש מבחינה אורבנית? כיצד מתוכננים שטחי הציבור הפתוחים שלה (שצ"פ) ומוסדות הציבור הבנויים שלה והאם הם אכן ישפיעו על אושרם ורווחתם של תושבי חריש? שלמה אפרתי, עוזר מנכ"ל מועצת חריש, מאמין שכן.

"אחד התהליכים המשמעותיים שהתרחשו בשנה האחרונה בחריש הוא יצירת תכנית מקיפה עם ראייה כוללת וברורה לקביעת מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים לשימוש תושבי חריש בהתאם למתודולוגיה ברורה", הוא מסביר.

"תכנית זו מספקת לנו כלי עבודה משמעותי בחשיבה תכנונית לעיר וקביעת תכלית לכל שטח ושטח. כך נדע היכן לבנות גני ילדים, מעונות, בתי ספר, מתנ"ס, מועדון נוער או מועדון רווחה, שיספקו את צרכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית. התכנון הוא לטווח ארוך".

תכנון מיטבי של קרקע

'הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור' שפורסמה בשבוע שעבר כוללת עקרונות אורבניים מנחים לתכנון מבני ציבור בחריש וכוללת מפות מפורטות של תחומים ואזורים שונים בעיר, המלצות להקמת מבנים ציבוריים ובחירה של מגרשים ייעודיים. יבגניה מלכין, מהנדסת בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, שהזמינה את ביצוע התכנית, מפרטת:

"רוב הערים הוותיקות בישראל מתמודדות עם מצוקה של מחסור בשטחים ציבוריים ולכן קיימת חשיבות עצומה לניהול נכון של השטחים החומים (הציבוריים). יש להתנהל בחכמה ובמחשבה קדימה ולא לתכנן את הבנייה רק בהתאם לצרכים הנוכחיים. המטרה שלשמה הזמנו את התכנית היא לבצע ניצול מיטבי של הקרקע בהתייחס לתכנון העתידי ומתן מענה על השאלות החשובות שצריך לשאול: מה קיים בעיר? אילו מבני ציבור חסרים? היכן הם חסרים? מיהי האוכלוסייה בחריש ומהם הצרכים שלה ומה תצטרך האוכלוסיה העתידית בעיר"?

האם התכנית שהוכנה מוצלחת בעינייך?

"נכון להיום, הפרוגרמה משקפת את התכנון המיטבי בהתאם לצרכים הנוכחיים והעתידיים שאנו צופים של התושבים בחריש. התכנית הוצגה בפני חברי הוועדה לתכנון ולבנייה שמורכבת מנציגי ממשלה מנוסים מאוד בתחומם ועם ניסיון בבניית עיר. נעשתה עבודת הכנה מדוקדקת מאוד שהתבססה גם על הניסיון של חגית נעלי יוסף שערכה את הדו"ח בערים אחרות וגם על ניסיון אורבני ותכנוני של חברי הוועדה והעומד בראשה, דוד מגן".

האם התכנית לקחה בחשבון גם שינויים נדרשים?

"אם יידרש שינוי הוא יבוצע. לא תמיד ייצמדו לפרוגרמה, נדרשת גמישות מסוימת בתהליך הצמיחה, אחרי הכל עיר היא ישות חיה. לדוגמא, אם במהלך הצמיחה שכונה מקבלת אפיון מסוים, אפשר לשנות ולהוסיף לה מבני ציבור בהתאם לצרכי האוכלוסייה, אבל ככל שיפעלו יותר בהתאם למתווה של הפרוגרמה, חריש תנצל היטב את הקרקעות הציבוריים ותרוויח שנים רבות קדימה".

"צריך לזכור", מוסיפה מלכין, "שחריש הגיעה כמעט למיצוי השטחים שהיא יכולה לקבל. בעתיד היא תקבל אולי שטחים נוספים, אולם כרגע הרחבת הגבולות הנוכחית היא המסגרת לפיה צריך לתכנן את העתיד. המטרה היא שתושבי חריש יקבלו את כל השירותים הנדרשים במסגרת גבולות העיר. זו הסיבה שאנו מתכננים לגובה גם את אזור התעשייה והתעסוקה וגם את מבני הציבור".

עיר מוטת הליכה

כאמור, "הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור" בוצעה על ידי חברת Viaplan. חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ"לית החברה היא מתכננת חברתית המתמחה בדיור, דמוגרפיה, שירותי ציבור וכלכלה מוניציפלית. נעלי יוסף וצוותה למדו במהלך השנה האחרונה את חריש לעומק, שוחחו עם תושבים ועם עובדי מועצה, מיפו את המבנים והשירותים הציבוריים הקיימים ולמדו את השטחים הציבוריים ואת השונות ביניהם. התוצאה? הגדרה מחודשת של כל השטחים הציבוריים בחריש. "זוהי תכנית ייחודית בישראל", מציינת נעלי-יוסף ומרחיבה: "ערכנו תכנון של מבני הציבור בחריש בהתאם למגמות עתידיות של שימושים כדי להבטיח רמת שירותים טובה לתושב".

כיצד רמת שירותים טובה באה לידי ביטוי בתכנית?

"החשיבה היתה על נוחות התושב. כך לדוגמא, הורה שאוסף את ילדו מהגן מחפש גן שעשועים במרחק הליכה או מרכז מסחרי לסידורים. דוגמא אחרת, היא שינוי מקבץ הגנים. בעבר, תוכננו בחריש מקבצים של 8 גנים יחד, מה שגורם לפקקים בבקרים. על פי התכנית החדשה מקבצי הגנים יהיו רק של 2-3 גנים, אבל קרובים יותר וממוקמים במרחקי הליכה קצרים מבנייני מגורים, זאת על מנת לעודד הליכה לגנים ובטיחות בהליכה".

לדברי אפרתי, גולת הכותרת של התכנית היא ללא ספק עידוד ההליכה במרחב העירוני ופיזור שירותי ומבני ציבור במרחק הליכה רגלי. "עיר מוטת הליכה זו גולת הכותרת של התכנית", הוא מסביר. "הרעיון הוא שהתושב ישתמש כמה שפחות ברכב על מנת לקבל ולצרוך שירותים ציבוריים. בהתאם לזה רוב גני ילדים מוקמו לא יותר מ-200 מטרים מבנייני מגורים ואילו לבתי ספר מרחק ההליכה לא עולה על 450 מטרים. הרעיון הוא שפריסת מוסדות הציבור בחריש תאפשר לכמות מקסימלית של תושבים להגיע אליהם ברגל".

עוד מציין אפרתי כי כדי להגדיל את נוחות ההליכה של התושבים, תוכננה מפת 'קיצורי דרך' במגרשים עליהם מתוכננים לקום מספר מבנים ציבוריים יחדיו.

עירוניות טובה יותר

עיקרון נוסף עליו מושתתת התכנית הוא יצירת מבנים משולבים של מספר פונקציות ציבוריות. נעלי יוסף מפרטת: "שילוב שירותים שונים באותו מבנה פועל לטובת התושבים וגם שומר על הקרקעות. כך לדוגמא, בתי הספר ישמשו גם כמרכזי חוגים בשעות אחה"צ, והורים לא יצטרכו להסיע את ילדיהם לחוגים, מועדוני נוער ישמשו גם כמרכזים של תנועות נוער. מרחב פתוח של בית הספר ישמש עבור הקהילה בשעות אחה"צ וכן הלאה".

"שילובים נוספים הם הצמדת מספר מבני ציבור יחד. כך לדוגמא, הגיוני למקם מקבץ של מתנ"ס ליד ספריה, או מרכז לבריאות המשפחה בצמוד לגני ילדים ומעון יום".

מהן נקודות החזקה והחולשה של התכנית לדעתך?

"התכנית מבוססת על מודלים עירוניים חדשניים, מבוססת על נתונים עדכניים וידע מתקדם ובעיקר רואה לנגד עיניה את התושב ואת ההתייעלות העירונית – אלו נקודות החוזק שלה".

"מן הצד השני, חלק מהתכנונים הם חדשניים והמערכות שתומכות בעיר, כמו משרדי הממשלה, יתקשו לממש את היישום שלהם. לדוגמא, אם המלצנו שגן ילדים ימוקם ליד מועדון לקשיש – יש צורך בשילוב תקציבים ממקורות שונים ועלולים להתעורר קשיים בתיאום הבין משרדי בין משרדי הרווחה, החינוך והבינוי".

האם התכנית היא המלצה בלבד?

"הוועדה לתכנון ובנייה לא תאשר תכנית שאינה עולה בקנה אחד עם הפרוגרמה".

כלי עבודה לקברניטי העיר

"התכנית היא מחייבת", מאשרת מלכין. "הבנייה של שטחי ציבור בתקופת האכלוס המהירה של חריש נועדה לתת מענה מיידי לצרכים ולכן התכנון של שטחים ציבוריים לא היה מיטבי".

"כעת הפרוגרמה עומדת לרשות המועצה המקומית, שהיא למעשה בעלת הקרקע והיא מתכננת את מבני הציבור, ככלי עזר חשוב מאוד לתכנון הבנייה. זו לא תכנית מגירה, זה מקור ידע לחשיבה ולשימוש יומיומי. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מועצת העיר על מנת לתכנן את עתיד חריש ולהביא שגשוג לעיר".

אפרתי מסכים: "התכנית עוזרת לנו לקבוע תכלית לכל שטח ושטח, לא יתקיים מצב בו נקבל תקציב להקמת מתנ"ס ונשאל את עצמנו איפה לבנות אותו, אנו נדע בהתאם לעקרונות התכנית וצרכי האוכלוסיה איזה מגרש הוא המתאים ביותר".

ומה קורה כעת בשטח? האם יש מבני ציבור בתכנון או בבנייה בהתאם לתכנית?

"ישנם מספר מבני ציבור שנמצאים בתהליך תכנון לקראת ביצוע ביניהם ספרייה עירונית, אולם ספורט גדול, בי"ס יסודי ומרכז לגיל הרך שיבנו כמקבץ על מגרשים סמוכים".

"אנו מקדמים גם בינוי אולם ספורט מתקדם ליד רחוב דפנה בסמוך לבית ספר יסודי חילוני חדש. במקביל אנו מקדמים בינוי גני ילדים לשנת הלימודים הבאה על מגרש 203 צמוד לבית ספר תלמי רון, ומקבץ גני ילדים שנבנים בשכונת הפרחים. אנו נמצאים בעיצומה של תנופת בינוי גדולה שאני שמח לקחת בה חלק ולהיות שותף לעשייה מדהימה".

אפרתי מציין יתרון נוסף משמעותי שמעניקה התכנית למתעניינים בקניית דירה בחריש: "כל תושב שמעוניין לקנות דירה יכול לראות במפה אילו מבני ציבור מתוכננים ליד ביתו".

ואילו נעלי יוסף מסכמת: "למרות שהתכנית מיועדת לאנשי מקצוע ולעובדי המועצה אני קוראת לתושבי חריש להיות מעורבים, להכיר את איכויות ההמלצות של התכנית שנבנתה למענם ולדחוף גם ליישום שלה".

פרוייקט סוף שנה מיוחד: הכירו את 20 המשפיעים של חריש לשנת 2016

לקראת סוף השנה האזרחית, ריכזנו ברשימה אחת את 20 האנשים שהשפיעו הכי הרבה על חריש בשנת 2016. ברשימה שלנו 5 קטגוריות – המדינאים, המנהלים, המתכננים, הבונים והתושבים. בכל קטגוריה בחרנו לציין את האנשים שפעילותם בולטת במיוחד או הכי משמעותית, מתוקף תפקידם, להתפתחותה של העיר. רבים שותפים להקמתה של העיר החדשה ובראש ובראשונה – התושבים שבחרו לקשור את עתידם עם חריש שעדיין נמצאת בשלבי בנייה. כולם מוזמנים להוסיף ולציין את המשפיעים שלהם שלא נכנסו לרשימה – בתגובות לכתבה או בדף הפייסבוק שלנו.

אז רגע לפני שכולנו ממשיכים עם הפנים קדימה לשנת עשייה וחלוציות נוספת בחריש, הנה הרשימה:

המדינאים: המשפיעים ממשרד השיכון

יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון

השר גלנט מלווה את חריש באופן צמוד ואינטנסיבי מאז נכנס לתפקידו לפני כשנתיים. משרד השיכון שבראשותו הוא הגורם המרכזי שמניע את הקמתה של חריש בתהליכי התכנון הרבים, פרסום מכרזים, ליווי ובקרה של שלבי ההקמה והדאגה לתקציבים הנדרשים. מעורבתו האישית של גלנט בנעשה בחריש תורמת וחיונית להמשך פיתוחה של חריש בקצב מהיר.

אשל ארמוני, מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון

במסגרת החלטת הממשלה על בניית העיר חריש שהתקבלה בשנת 2010, הוחלט על הקמת ועדת מנכ”לים בראשות מנכ”ל משרד השיכון שתפעל לקידום הקמת העיר ולהסרת חסמים במשרדי הממשלה השונים. אשל ארמוני משמש כמנכ”ל משרד השיכון והבינוי מזה כשנה וחצי ועומד בראש הוועדה. מאז שהתקבלה בסוף 2015 החלטת ממשלה נוספת שמקצה מיליארד שקלים להקמת חריש, עוקבת ועדת המנכ”לים באופן שוטף אחר יישום ההחלטה.

נירית מיכאלי, הממונה על מחוז חיפה מטעם משרד הבינוי והשיכון

נירית מיכאלי היא בעלת התפקיד המשפיעה ביותר במשרד השיכון על קידום העיר חריש. כממונה על מחוז חיפה היא רואה בחריש פרוייקט דגל של המחוז ושל המשרד כולו בשנים האחרונות. נירית מלווה באופן צמוד את תהליכי תכנון העיר, שיווק הקרקעות, פיתוח התשתיות, סיוע בקליטת התושבים החדשים וכן בכל ההיבטים המוניציפליים החיוניים לתושבים החדשים.

לקראת תקופת החגים וערב ראש השנה, ביקשנו לשוחח עם מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, יבגניה מלכין. עבור יבגניה ועבור הוועדה כולה, שמתכננת ומוציאה לפועל את הקמתה של חריש, זוהי הזדמנות טובה לסכם יחד שנה עמוסה בעשייה ולהתבונן קדימה לעבר השנה החדשה שבפתח

“אפשר לומר שאנחנו מסכמים שנה מוצלחת מבחינת הוועדה” אומרת יבגניה. “סיימנו להוציא היתרי בניה לכל המתחמים ששווקו בשתי השכונות הראשונות של העיר- אבני חן והחורש (הצפונית והפרסה בשמן הקודם). הוצאנו טפסי 4 ראשונים השנה, בתחילת אפריל, והעיר החלה להתאכלס. עד כה הוציאה הוועדה טפסי 4 ל- 523 דירות בפרוייקטים של מגידו, דמרי, דונה ורייסדור ובכל הפרוייקטים החל האיכלוס באופן הדרגתי”.

ומה לגבי תשתיות, מוסדות ציבור ומסחר, האם היתה התקדמות גם בהיבט הזה?

“בהחלט, כל הזמן יש התקדמות ואני אתייחס למספר נושאים. בתחילת החודש עברנו בהצלחה את איכלוס מוסדות החינוך בעיר, עם פתיחת שנת הלימודים. אוכלסו שני מבני גני ילדים ושני בתי ספר ושנת הלימודים נפתחה בהצלחה”.

“עד כה הנפקנו היתרים ל-19 שצ”פים (ר”ת: שטחים ציבוריים פתוחים, כלומר הגנים הציבוריים הפזורים ברחבי העיר) ובקרוב יתווספו להערכתי עוד 4 היתרים. מבין ה-19 שכבר קיבלו היתרים, בשלושה הסתיימו העבודות והם צפויים לקבל תעודת גמר בקרוב”.

“מתוך 10 מרכזים מסחריים שכונתיים שפזורים ברחבי העיר, הוצאנו היתרי בנייה ל-6 כאשר באחד מהם (מגרש 405) כבר החלה בנייה ובאחד נוסף החלו עבודות בקרקע”.

“במקביל, משרד הבינוי מתקדם מאד בהכנת התשתיות לאורך השדרה הראשית, בכדי לאפשר את פתיחת המסחר בהקדם האפשרי בפרוייקטים לאורך השדרה שקרובים לסיום הבנייה. להערכתי זה עניין של חודשים ספורים עד שאזורי מסחר יחלו לפעול לאורך השדרה”.

“לאחרונה הוצאנו היתר בניה לתחנת משנה של חברת החשמל בכניסה לעיר. בשלב ראשון תוצב במקום תחנת משנה זמנית שתספק פתרון לשנים הקרובות עד לבנייתה של התחנה הקבועה. התחנה תמוקם בכניסה הצפון-מערבית לעיר ליד הכיכר הראשונה והיא תקלוט את קווי המתח העליון שהונחו לאחרונה ותספק באמצעות התשתית התת-קרקעית את החשמל לרחבי העיר”.

“בנוסף, החל שדרוג תשתיות בשכונות הוותיקות של חריש. בימים אלה מבוצעות עבודות שדרוג הכביש בשדרות גמלא ובהמשך יבוצעו עבודות דומות גם בשכונת הקוטג’ים הותיקה. ישנו מאמץ לשפר את התשתיות בשכונות הותיקות ואני מקווה שהפעילות תתרחב בהמשך גם לרמת חצרות הבניינים”.

העיר ממשיכה להתפתח והאתגרים ככל הנראה עדיין גדולים, כיצד אתם נערכים בוועדה לשנה הקרובה?

“אכן צפויה שנה רוויה בעשייה מבחינתנו, לפחות כמו הקודמות ואולי אף יותר. מבחינת הוועדה עצמה, לאחרונה עיבינו מאד את יחידת מפקחי הבנייה בכדי לתת מענה להיקף הבנייה הנרחב ולהגברת הפיקוח והבקרה בשכונות שנבנו ואוכלסו. כמו-כן, תגברנו את צוות היועצים המקצועי שלנו במומחים נוספים מהשורה הראשונה בתחומי הנגישות, בטיחות, תנועה ותחבורה, ניהול סיכונים, ניקוז, קונסטרוקציה, תכנון ערים ועוד”.

“ישיבות הוועדה נמשכות כסדרן ואני מזכירה לכולם שניתן להיכנס לאתר האינטרנט של הוועדה ולקבל מידע בנושאים תכנוניים שונים וכן לעיין בפרוטוקולים של ישיבות הוועדה. הכל זמין ונגיש לציבור”.

מהם הנושאים המרכזיים שנמצאים על שולחנכם לשנה הקרובה?

“ראשית, כאמור, עלינו להמשיך וללוות את הבנייה ופיתוח התשתיות השונות בשתי השכונות הראשונות שכבר החלו להתאכלס. המשך בנייה ופיתוח בסמוך לאזורי מגורים שכבר אוכלסו זה דבר לא פשוט. מדובר על פאזל מורכב ואנו נדרשים להרבה גמישות ודינמיות תכנונית בכדי לאפשר לדברים להתקיים זה לצד זה. מצד אחד חייבים לאפשר לתושבים שהתאכלסו לקיים את שגרת חייהם, עם הנגישות המתאימה והבטוחה למבני הציבור השונים ולאזורי המסחר, שתיכף יפתחו. מצד שני עלינו לאפשר ליזמים ולקבלנים להמשיך לבנות ולהתקדם גם באתרי בניה שנמצאים בסמוך לאזורי מגורים ולמבני ציבור פעילים. בשדרה המרכזית האתגר הזה גדול במיוחד כי הבנייה מתבצעת בשלבים וישנם מתחמים שכבר כמעט סיימו בנייה לצד מתחמים שרק התחילו”.

“עוד נושא שנמצא כעת לקראת סיכום הוא התכנית להרחבת זכויות בנייה ליחידות דיור בשתי השכונות הראשונות. התוכנית בעניין זה פורסמה והשבוע הוצגו בישיבת הוועדה מספר התנגדויות. ניתן לעיין בפרוטוקול הישיבה באתר הוועדה. החלטות סופיות בעניין יתקבלו ככל הנראה בישיבת הוועדה הבאה”.

“השכונה הבאה שעתידה להיבנות בחריש היא שכונת המגף, או בשמה המעודכן- שכונת הפרחים. עבודות הפיתוח בשטח מתקדמות ובינתיים הוציאה הוועדה מספר מצומצם של היתרים לעבודות חפירה וכלונסאות בחלק מפרוייקטי המגורים. היתרי בנייה לבנייני המגורים עצמם בפרוייקטים השונים עדיין לא ניתנו, אך התקבלה כבר החלטה לאשר בקשות שכוללות כ-1,700 יחידות דיור. לאחר השלמת התנאים הנדרשים ע”י היזמים, ינתנו היתרי הבניה עצמם. אני מעריכה שעד סוף השנה ינתנו היתרי בנייה לכמה מאות יחידות דיור בשכונה החדשה”.

“בראייה עתידית יותר, משרד השיכון מתכנן לצאת במכרז מסוג חדש שעדיין לא היה כמותו בישראל. המכרז יתייחס לשכונת אור המזרח, שהיא שכונת המגורים הבאה אחרי שכונת הפרחים והשיטה החדשה שבה היא צפויה להיבנות זכתה לשם “תכנן ובנה”. למעשה השכונה תתחלק לשניים, כאשר החלק הגדול יותר צפוי להיות משווק בשיטה החדשה והחלק הקטן יותר יצא למכרזים רגילים כפי שהיה עד כה.

הנושא של “תכנן ובנה” עדיין נמצא בשלבי תכנון ראשוניים- התגבש צוות היגוי והעבודה על הכנת המכרז תחל בקרוב. הרעיון הכללי הוא שהיזם, או הקבוצה שתזכה במכרז תקים את השכונה כולה, החל מהתשתיות, דרך הקמת מבני הציבור ועד לבניית בנייני המגורים. הוועדה תשתתף בצוות ההיגוי, וכמובן שגם נציגי המועצה, אבל זה תהליך שכרגע מוביל אותו משרד השיכון.”

“נושא נוסף שנמצא בתהליכי עבודה ראשונים הוא הנושא של הרחבת גבולות העיר על מנת להגדילה ולממש את החלטת הממשלה שמדברת על הגעה לעיר של כ-100,000 תושבים. הנושא הזה מורכב ועדיין לא ברור לאיזה כיוון תורחב העיר ואיזה אופי תכנוני יקבלו האזורים הנוספים, אך בהחלט מתבצעת עבודה בכיוון הזה ואני מעריכה שבשנה הקרובה זה יעסיק אותנו לא מעט”.

“אני מאחלת לכל העוסקים במלאכת הקמת העיר ולתושבים בהווה ובעתיד שנה טובה ופורייה”.