פארק חברים: פארק שעשועים נגיש ומשלב – אולי גם בחריש?

בשבועות האחרונים דובר רבות בחריש על נושא הגנים הציבוריים והפארקים, בין השאר בחשיפת התכנון לפארק המרכזי בחריש, פרסום מפת מבני הציבור בעיר וכן אירוע חנוכת גן האקליפטוס והמשחקייה שנערך בשבוע שעבר.

חבר הקהילה ותושב עתידי בחריש – אורן רבלין פנה למערכת האתר וביקש ליידע את כולנו לגבי האפשרות להקים בחריש פארק שעשועים נגיש ומשלב, על פי מודל שיזם בית איזי שפירא ברעננה. “פארק חברים” – פארק השעשועים הנגיש והמשלב הראשון בישראל, הוקם בשנת 2005 ולאחרונה עבר שדרוג משמעותי. הפארק מותאם לילדים עם צרכים מיוחדים ובעצם – לכל הילדים.

המתקנים בפארק תוכננו בקפידה על מנת לאפשר פעילות חווייתית, תוך התייחסות למכלול רחב של מרכיבים: מתקנים, שבילים, דרכי גישה, תאורה ואזורי ישיבה. מתקני הפארק נבחרו על פי שיקולי אטרקטיביות, עמידות ותחזוקה נוחה, במטרה ליצור סביבה עשירה בגירויים ופעילות חווייתית משותפת של מספר רב של ילדים בו זמנית. הפארק מתחלק למספר אזורים – אזור פעילות מוטורית, אזור מוסיקלי, מבוך שלאורכו משחקים רבים, אזור מים ואמפיתיאטרון קטן.

הפארק ככלי לשינוי חברתי ושינוי עמדות בקרב ילדים ומבוגרים

במקביל לתכנון הפיזי של הפארק, נבנה מערך יזום של פעילויות, שיעודדו מפגש בין האוכלוסיות השונות, אשר מאפשרות שינוי בדעות קדומות וניתוץ תוויות חברתיות. מטרות אלה חייבו תכנון מוקדם בשיתוף צוותי חשיבה ומעורבות של הורים ונציגים מהקהילה, בעלי זיקה לתחומים אלה. הערכים המרכזיים שמקדם הפארק הינם שיוויון, כבוד, סובלנות ואהבה ללא תנאי ולכל אחד ואחת.

פעילות הפנאי במתחם פונה לציבור הרחב בחלק מימי החול וסופי השבוע, כאשר לרשותם עומדים מתנדבים ומדריכים המסייעים לילדים עם צרכים מיוחדים להשתלב בפעילות ומקיימים במקום הסברה וסדנאות העשרה לקידום נגישות, שילוב ושיוויון חברתי.

במקביל, מתקיימות תוכניות ההסברה גם בגני ילדים, בבתי ספר יסודיים וכן במסגרות החינוך הבלתי פורמלי. כמו כן, ישנה תמיכה בתוכניות שילוב קיימות,  במסגרתן צמדי גנים או כיתות מוזמנים לקיים בפארק חלק מפעילותם באווירה שונה. במסגרות בהן משולבים ילדים עם צרכים מיוחדים, הפארק מאפשר לכל הילדים התנסות משלבת שונה.

הפארק כמודל לערים אחרות

כיום, מהווה הפארק מודל לערים רבות בפיתוח גני שעשועים משלבים וכמוביל לשינוי בתפיסה של מקבלי החלטות, אנשי מקצוע וחברים בקהילה עצמה. החזון של בית איזי שפירא הוא שיהיה פארק כזה בכל עיר בארץ. לדברי רונן כהן, מנהל תחום קהילה בבית איזי שפירא “בכל מקום צריך להיות גן שעשועים מותאם, זה צורך של הילדים והם לא מקבלים לו מענה בגן שעשועים רגיל. אנחנו יכולים לתת את הידע המקצועי והמדינה נותנת את המשאבים כדי שכל רשות מקומית שרוצה תוכל לממש את החזון הזה. כיום המוסד לביטוח לאומי, מפעל הפיס וקרן שלם ממנים בסכומים משמעותיים הקמת פארקים נגישים ברשויות מקומיות על פי מודל פארק חברים של בית איזי שפירא.”

מנהל הקרן לפיתוח שירותים לנכים, המוסד לביטוח לאומי, מר שמואל ווינגלסון ציין כי “עיר שרוצה לשים את עצמה על המפה ולהראות שהיא מכבדת אנשים עם מוגבלות היא צריכה להתחיל דווקא עם הילדים הצעירים. מה שמחולל את השינוי החברתי הוא ההפעלה החברתית, המשותפת בין ילדים עם צרכים מיוחדים וכלל הילדים.”

נחום חופרי, לשעבר ראש העיר רעננה: “אני מאמין שעיר שדואגת לכל אזרחיה היא עיר יותר חזקה, היא עיר יותר טובה. הרצון שלנו כקהילה לשלב בתוכנו את האחר, להיות עם הפנים לשונה, זאת התרומה המרכזית של בית איזי שפירא לרעננה”.

כיום פועלים בישראל פארקים על פי מודל זה בלמעלה מ-10 רשויות נוספות ברחבי הארץ.

בחריש, שחרתה על דגלה את הערכים של עיר מתקדמת, סובלנית ורב-גונית ממש מתבקש שיקום פארק כזה. מדובר על נקודת מפגש להורים וילדים שתסייע רבות בהנעת תהליכי חיבור בין אנשים ויצירת תשתית תרבותית המושתתת על קבלה של האחר החל מגיל צעיר.

ביקשנו את תגובת המועצה המקומית לנושא:

“ראש מועצת חריש יצחק קשת מקדם את נושא הסובלנות וקבלת האחר בכל התחומים ובכל הרבדים. בעיר חריש עתידים להיבנות 68 פארקים וגנים ציבוריים שיתפרשו על פני 340 דונם. מדובר ביחס חסר תקדים של שטחים ציבוריים, כפול מכל רשות מקומית אחרת. יש לציין כי כל המרחב הציבורי, לרבות הפארקים והגנים יהיו מונגשים לציבור של בעלי מוגבלויות, כאשר בכל גן יהיו מתקנים נגישים המיועדים לשימוש גם של ציבור זה. גישה זו מאפשרת לבעלי מוגבלויות ליהנות מכל המרחב הציבורי ולא מגבילה אותו בפארק נגיש אחד שייעודי לו. כמו כן, המועצה פועלת מול עמותת שלם וגופים נוספים על מנת לעודד את שילוב בעלי המוגבלויות באוכלוסייה הכללית בפרויקטים שונים. יחד עם זאת, הרעיון של “פארק חברים” הינו רעיון מקסים ונבחן דרכים שונות ליישומו גם בחריש”.

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

האיכלוס מתקרב! חותמים על פרוטוקול טרום מסירה בבניין הראשון של דונה

הסיפור שלנו עם חריש התחיל בשלהי שנת 2014 – זוגתי שתחיה ואני חיפשנו מקום להקים את ביתנו, וכך באחד מימי שישי מצאנו את עצמנו במשרד המכירות של דונה בחריש. לאחר שבועיים של בדיקות, התלבטויות וחישובים, סגרנו עסקה לרכישת דירת 4 חדרים בבניין 661 בפרוייקט.

מאז ועד היום, במשך כשנה וחצי, אנו פעילים בקבוצות הפייסבוק, וואטסאפ וטלגרם של דיירי דונה וכמובן בקבוצת קהילת חריש שתופסת נפח ומידי יום עולים בה דיונים במגוון רחב מאד של נושאים הקשורים בחריש ובקהילה הנבנית. התחושה טובה, ומיום ליום גוברת הציפייה להכיר סוף סוף את השכנים, גם מחוץ למרחב הוירטואלי, ולהתחיל את חיינו בעיר החדשה.

בימים אלה אנו מרגישים שהחלום מתקרב סוף סוף למציאות. הבניינים עומדים ומועד האיכלוס כבר ממש קרוב. אנחנו רכשנו בבניין הראשון שעומד להימסר בפרוייקט, ואולי יהיה גם הבניין הראשון שיאוכלס בחריש כולה. והנה, לפני כשבועיים קיבלנו סוף סוף את הטלפון המיוחל. אנשי דונה הודיעו לנו שעלינו להתייצב בדירה שלנו לצורך מעבר משותף על פרוטוקול טרום מסירה.

פרוטוקול טרום מסירה הוא מסמך שנחתם בסיומו של סיור משותף שמתבצע עם נציגי הקבלן. כל אחד מרוכשי הדירות בחריש צפוי לעבור סיור כזה מספר שבועות או חודשים לפני שמקבל את הדירה. הסיור מאפשר את ההזדמנות, רגע לפני שפורקים ארגזים בדירה החדשה, לעבור יחד עם נציג הקבלן על הדירה ולזהות ליקויים שעדיין קיימים ושנדרש לתקנם.

ביום שישי האחרון התייצבנו בחריש בשעת בוקר ונפגשנו עם אבי, נציג החברה, שהיה נחמד ולבבי. עברנו באופן מסודר על כל חלקי הדירה וכמובן על השינויים הספציפיים שאנחנו ביקשנו. אין מה להגיד, היתה באמת התרגשות גדולה. עם זאת, ולמרות המעמד המרגש, היינו ממוקדי מטרה – נחושים לזהות את כל מה שעדיין דורש תיקון בדירה. בסיכומו של דבר, אכן מצאנו כמה ליקויים, אך בסה”כ היינו מאד מרוצים.

אז לטובת כל מי שעתיד לעבור את התהליך בקרוב – ריכזתי כמה טיפים שכדאי להכיר.

משך הזמן הכולל של הסיור: כשעה.

טיפים חשובים:

  • לגייס כמה שיותר זוגות עיניים על מנת לגלות כמה שיותר ליקויים.
  • להביא את מפרט הדירה וכן כל מסמך שינויים שביקשנו לעשות ולהשוות מול מה שנעשה.
  • להביא ציוד נלווה כמו למשל מטר, פלס, דלי מים (לבדיקת שיפועים לניקוז מים) או כל דבר אחר שיכול לסייע.
  • רצוי שתיאור הבעיות יהיה ברמת פירוט גבוהה כולל תמונות ותיאורי מיקום מדויקים.
  • מומלץ להביא מדבקות ולהדביק ליד כל מקום שבו מצאנו ליקוי (למשל ליד מרצפת שבורה).
  • לא הכרחי להביא מהנדס בדק בית כבר בשלב הזה, וניתן לחכות עם זה לפרוטוקול המסירה לאחר קבלת המפתח.
  • להכין מראש רשימת נושאים שאותם נרצה לבדוק, בין השאר לאחר התייעצות עם רוכשים אחרים בפרוייקט שכבר עברו את התהליך לפנינו. דוגמא לרשימה כזו ניתן למצוא כאן.

לסיכום, פרוטוקול טרום מסירה הוא שלב חשוב בתהליך מסירת הדירה ואם לוקחים אותו ברצינות, ניתן להמנע מעוגמת נפש לאחר הכניסה לדירה. מבטיח לעדכן שוב בקרוב לאחר קבלת המפתח!

אשמח לשמוע בתגובות טיפים נוספים וחוויות של רוכשים שכבר עברו את התהליך.

תודה לאדר פריצקי מחברת טרמינל בדק בית על הטיפים והסיוע בהכנת הכתבה.

ארנונה בחריש: אושרה הפחתה של 12% לשנת 2016

משרד האוצר ומשרד הפנים אישרו לאחרונה את צו הארנונה של חריש לשנת 2016. במסגרת הצו החדש הצליחה מועצת חריש והעומד בראשה, יצחק קשת, להביא להפחתה של כ-11% בשיעור הארנונה למגורים בחריש ביחס לצו הארנונה 2015. תעריף הארנונה בשנת 2015 עמד על 50.59 ש”ח למ”ר ואם ניקח בחשבון את העלייה האוטומטית של 1.27% שהיתה אמורה להכנס לתוקף, הרי שמדובר על הפחתה של מעל ל-12% לתעריף העדכני שיעמוד על 45 ש”ח למ”ר בשנת 2016.

צו הארנונה החדש הופך לראשונה את מגמת העלייה הקבועה שחלה בתעריפי הארנונה בחריש במהלך חמש השנים האחרונות (עלייה שקרתה אוטומטית, כמוגדר בחוק, בצמוד להתייקרות מדד המחירים לצרכן). הפחתת הארנונה ב-2016 צפויה להביא לחסכון של מאות שקלים בשנה למשפחות המתגוררות בחריש ביחס לצו הארנונה 2015.

בהתייחסו לצו הארנונה החדש אמר ראש המועצה, יצחק קשת, כי “מדובר בצעד חשוב שנועד להטיב עם תושבי חריש, להוזיל את עליות המחייה בעיר מבלי לפגוע ברמת השירותים שניתנים לתושבים”.

תעריף המינימום המוגדר בחוק בישראל עומד על כ-33.44 ש”ח למ”ר. על אף ההפחתה ולשם השוואה, בחדרה – העיר הקרובה לחריש, תעריף הארנונה זול יותר. בחדרה עומדת הארנונה למגורים בדירות שגודלן נע בין 70-125 מ”ר על 43.99 ש”ח בלבד למ”ר. נתון זה נכון לרוב אזורי העיר בחדרה (ישנם אזורים בחדרה שבהם הארנונה אף זולה יותר).

בהשוואה לראש העין הארנונה בחריש זולה ברוב המקרים. תעריף הארנונה בראש העין נע בין 41.98 ש”ח ל-54.23 ש”ח למ”ר, בהתאם לאזורים השונים ברחבי העיר.

טבלת תעריפי הארנונה בחדרה:

תעריפי ארנונה בחדרה
תעריפי ארנונה בחדרה

טבלת תעריפי הארנונה בראש העין:

תעריפי ארנונה בראש העין
תעריפי ארנונה בראש העין

בחריש, כמו בחדרה ובראש העין מונהגת שיטת מדידת השטחים “ברוטו-ברוטו” הכוללת בחישוב הארנונה גם את קירות הבניין (פנים וחוץ) וכן שטחים משותפים בבניין כמו חדרי מדרגות, חדרי אשפה, מרפסות מקורות, מחסנים וכו’. למעשה ההגדרה לחישוב היא “כל השטח הבנוי למעשה ברוטו עפ”י מידות חוץ, כולל מרפסות מקורות וכל שטח מקורה הצמוד לבניין, להוציא שטחים מתחת לבניין שאינם סגורים ע”י קירות” (מתוך צו הארנונה 2015 בחריש).

ברשויות אחרות, לדוגמא בתל-אביב, השטח המשותף בבנין מגורים אינו נכלל בחישוב הארנונה, למעט שטחים המשמשים לבריכת שחיה, לחדרי משחקים וכד’.

בתוך כך, יש לציין כי ההכנסות מארנונה מהוות את מקור ההכנסה העצמאי העיקרי של הרשות המקומית וכי הכנסה זו נועדה לשרת את התושבים ולאפשר תחזוקת השטחים הציבוריים ביישוב. המגמה ברובן המוחלט של הרשויות בישראל היא לפעול להעלאת שיעור הארנונה ולא להפחיתו. ייתכן כי במקרה של חריש, שנת 2016 מאפשרת מהלך מסוג זה בשל העובדה כי בשנה זו האיכלוס רק מתחיל וההשפעה על תקציב המועצה תהיה זניחה. עם זאת, הצעד מבורך ונקווה שמגמה זו תמשך גם בשנים הבאות, ללא פגיעה בשירותים השונים לתושבים בעיר החדשה.

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

ראיון עם מור קרול – רכזת הקן החדש של הנוער העובד והלומד בחריש

שלום מור, תוכלי לספר לנו קצת על עצמך? מאיפה הגעת? מה הביא אותך לחריש?

אני בת 26, במקור מתמרת (עמק יזרעאל) וכיום גרה ביפו. אני חניכה ומדריכה בתנועה מאז כיתה ד’, עשיתי שנת שירות בתנועה ואחריה שירות צבאי בגרעין נח”ל. בשנים האחרונות ריכזתי את הקנים של הנוער העובד והלומד בכפר סבא וחדרה. כששמעתי שמקימים קן חדש, בעיר חדשה, הרעיון הזה ממש ריגש אותי, ליצור משהו מאפס ולראות איך הוא לאט לאט צומח יחד עם הצמיחה של העיר. לתת את החוויה של התנועה לילדים ונוער שמעולם לא פגשו אותה, לי זה חשוב מאוד.

ספרי לנו קצת על תנועת הנוער העובד והלומד.

התנועה קמה ב-1924 בישראל ע”י נערים שמעבידים ניצלו אותם בעבודה באופן מחפיר ורצו לעשות פעילות חינוכית-חברתית שתתאים גם לבני נוער שלא נמצאים במסגרת בית הספר. עם השנים התרחבה פעילות התנועה לכל חלקי החברה הישראלית – נערים עובדים, לומדים, חילונים, דתיים, צברים, עולים, יהודים, ערבים ודרוזים. כיום בתנועה יש מעל 85,000 חניכים ב-650 סניפים בכל רחבי הארץ והיא מחנכת לערכי הציונות, סולידריות חברתית ושוויון, קיימות ואהבת הארץ. פעילות בתנועה כוללת טיולים, מחנות, א”ש לילה, סמינרים וכמובן את הפעילות הקבוצתית הקבועה בקן.

מהי הפעילות בחריש כרגע? ומה מתוכנן לעתיד?

אני נמצאת בקשר צמוד עם מנהל אגף החינוך יוסי בייר ומנהל מחלקת החינוך כדי שאוכל לתכנן ולהתאים את הפעילות לילדים ולנוער ביישוב. המועצה המקומית תומכת מהרגע הראשון וכבר הקצתה לנו מבנה זמני לפעילות.

הפעילות מותאמת לגודל היישוב ומכיוון שהוא עדיין קטן כיום, הפעילות שתקיים בו התנועה בחודשים הקרובים תהיה דומה לאופן שבו אנחנו פועלים בקיבוצים ומושבים: אני המדריכה הבוגרת של כלל חניכי היישוב והפעילות היא פעם בשבוע בקבוצות רב גילאיות. במהלך השנה הקרובה וככל שהישוב יגדל, הקן ירחיב מאוד את פעילותו ותתקיים בו פעילות פעמיים בשבוע ויותר, כשהכיתה בביה”ס היא גם הקבוצה בתנועה. בקיץ הקרוב ייצאו לראשונה מדריכים מחריש לסמינר המדריכים הצעירים של הנוער העובד והלומד ביער כפר החורש ובשנה הבאה בני הנוער יהיו אלה שמדריכים את השכבות הצעירות יותר.

ומה מתוכנן לשנה הזו? המון פעילויות! טיול חורף, טיול פסח, קורס לקראת הדרכה לשכבות הבוגרות, פורימון קהילתי, התנדבות בקהילה ועוד הרבה הפתעות…

אני מזמינה את כולכם לפנות אלי עם כל שאלה או הצעה בנוגע לפעילות: מור קרול 054-9732820.