עוד בטרם יבשה הדיו על ההחלטה להעביר לחריש 2,400 דונמים נוספים וכבר נערכות הרשויות לקרב על חריש צפון. משרדי הממשלה מעוניינים לתכנן כמה שיותר יחידות דיור בשטח, במטרה להקל על מצוקת הדיור.  בעיריית חריש מעוניינים להגדיל את חלקו של אזור התעסוקה והמסחר, שיניב הכנסות לקופת הרשות

בתחילת החודש אישרה שרת הפנים איילת שקד את הרחבת שטח השיפוט של חריש בכ-2,400 דונמים. השטח שנוסף לחריש צפוי לשרת את התכניות לטווח הארוך של העיר כמטרופולין של 100 אלף תושבים ולהבטיח את עתידה הכלכלי של העיר באמצעות שטחי תעסוקה ותעשיה מניבים הכנסות.

אחד משטחי הסיפוח המשמעותיים ביותר לעיר הוגדר בתכניות כשטח ה’ שמצפון לחריש (מסומן בצהוב). גודלו כ-1,900 דונם והוא משתרע בין היישובים אום אל קוטוף וערערה, מערבית לכפר ברטעה ומזרחית למחצבת ורד. תא השטח הגדול נתחם על ידי כביש 6513 המחבר את ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון עם כביש 65. במפות נראה השטח כמנותק לחלוטין מן האזור המיושב בחריש ומסתמן כי יהיה צורך בכביש מקשר כדי לחבר בין חריש הצפונית והדרומית.

מרחב חריש כפתרון דיור

הרחבת שטחי השיפוט של העיר נועדה, על פי תכנית הממשלה, להוסיף יחידות דיור רבות ככל שניתן, בניסיון לצנן את מחירי הדיור המתייקרים ולתת מענה לבעיית הדיור. שרת הפנים שקד שחתמה על החלטת ההרחבה הדגישה זאת בדבריה: "אנו מחויבים להחלטות הממשלה הנוגעות לחריש. אמשיך לקבל החלטות שישפיעו ישירות על יצירת פתרונות דיור בכל רחבי הארץ, גם תוך העברת שטחים בין רשויות".

"ברור לכול כי משרד הבינוי והשיכון ירצה לבנות גם שם מגורים וזה בהחלט תואם את התכניות להרחבת העיר למאה אלף איש", מציין חבר המועצה יוסי גולדמן, שמברך על הרחבת העיר לכיוון צפון מזרח. "עם זאת, המטרה שלנו היא לדאוג לעתידה הכלכלי של העיר ולנסות ולהקים שם כמה שיותר מקורות הכנסה לעיר באמצעות אזור תעשיה, תעסוקה ומסחר". גולדמן מודע לעובדה כי את המשא ומתן שניהלה המועצה סביב אישור רובע חריש דרום, במסגרתו הצליחה הרשות להפחית את מספר יחידות הדיור בשטח ולהוסיף שטחי תעסוקה, יאלצו קברניטי העיר לנהל שוב, ביתר שאת, בנוגע ל'חריש צפון'.

חצי מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה

גולדמן מציין כי בשלב זה אין כל פרטים בדבר אופיו של השטח בו התחדשה העיר. "השטח הוא ברמת מתאר בלבד ועוד לא היתה ולו ישיבה תכנון ראשונה בנושא. זהו רק הגרעין שנשתל. אלו פירות יבשילו ומה יהיה צבעם? עדיין לא ידוע".

על פי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים לאלף משקי בית, צריכה לטפח במקביל 50 אלף מ”ר של משרדים או מסחר. חריש מתוכננת בשלב זה כעיר של כ-14 אלף משקי בית (בשכונות הקיימות וב׳חריש דרום׳) ומכאן שהיא זקוקה ל-700 אלף מ”ר של אזורי תעשייה ומסחר.

נכון להיום שטחי המסחר הקיימים ברחבי העיר מסתכמים בכ-80 אלף מ"ר בלבד. שטחי תעסוקה ומסחר נוספים מתוכננים בחריש דרום (330 אלף) ובשכונת מעו"ף (150 אלף).

עיר של 100 אלף תושבים (כ-22 אלף משקי בית) זקוקה על פי אותו תחשיב למיליון ומאה אלף מ"ר של שטחי תעסוקה, מסחר ותעשייה. על פי תחשיב זה צריכה חריש צפון לספק לכל הפחות 500 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. לא מפתיע אם כן, שעיריית חריש נערכת כדי לנהל מו"מ עם משרדי הממשלה על הפחתת יחידות הדיור ותוספת שטחים מניבים.

עודף תכנוני של שטחי תעסוקה

וזה לא המאבק היחיד הצפוי להתקיים על תא שטח זה. על ראשי העיר להיערך למאבק גם בזירה הארצית מול רשויות אחרות שעומדות בתור לקבל תוספת של שטחי מסחר בתחומן. לאחרונה המליץ מינהל התכנון למועצה הארצית לתכנון ובנייה, לבטל תוכניות בנייה מאושרות של אזורי תעסוקה נרחבים, בעיקר בפריפריה, לאור נתונים שהצביעו על עודף תכנוני של שטחי תעסוקה במדינת ישראל. את המצב הקיים שייך מינהל התכנון לפער בין הכנסות הרשויות המקומיות מארנונה לתעסוקה להכנסות מהארנונה למגורים, שדוחף רשויות מקומיות לקדם שטחי תעסוקה בשטחן, גם אם סיכויי המימוש שלהם אינם גבוהים. בין אזורי התעסוקה שנמצאים ברשימת התכניות שעלולות להיגנז נכלל גם אזור התעסוקה עירון הכולל כ-660 דונם, שתכניותיו מעלות אבק בקלסרי גורמי התכנון לאחר המתנה של קרוב לעשור.

אזור בלי יתרונות יחסיים

תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי  צ’מנסקי-בן שחר מפרט: "מינהל התכנון למועצה הארצית לתכנון ובנייה גילה שעד 2040 יהיו להם 200 מיליון מטרים של נדל"ן מניב מיותר. בישראל בונים כשני מיליון מ"ר בכל שנה ברחבי הארץ". להערכתו של בן שחר, המיקום של שטחי חריש צפון, אינו אטרקטיבי דיו להקמת שטחי תעסוקה ומסחר. "ממשיכים לתכנן את חריש כמו שלא צריך לתכנן את חריש. אזור חריש צפון אינו מחובר לכביש 6,  לכבישי רוחב ארציים או תחנת רכבת". בהתאם לזאת קובע בן שחר כי ההיתכנות של אזורי מסחר ותעסוקה בחריש צפון ובמעו"ף נמוכה: "זה לא מחלף קאסם, יקנעם או אזור אחר שיושב על כביש 6 או כביש רוחב, בדומה למה שקורה במודיעין. אלו מקומות מאולצים, כאילו נתנו לילדים לצבוע בסגול (הסימון לשטחי מסחר) את המפה". בן שחר מייעץ לעיריית חריש ולמשרדי הממשלה למצוא את היתרון התחרותי של העיר ורק אז להתקדם עם התכניות: "עד שלא יבינו איפה יש לחריש יתרון תחרותי וינצלו אותו, אולי בשיתוף פעולה עם מועצות אחרות, חבל על הזמן, על הכסף ועל המאמץ לצייר מפות שלא יתממשו".

חריש צפון תטופל על ידי הוועדה המחוזית

עם או בלי יתרון יחסי, דבר אחד ברור כבר עתה. אישורה של תכנית חריש צפון, תיארך זמן רב, הרבה מעבר לקצב המהיר בו הורגלה חריש. הסיבה נעוצה בסיומו של המנדט לפעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש. הליך החקיקה שעבר בקריאה ראשונה ומאריך את פעילות הוועדה בשנתיים נוספות טרם אושר. גם לאחר אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית, תוכל הוועדה לקדם רק תכניות שבהן עסקה בטרם פקע המנדט שלה. כלומר, הוועדה המיוחדת תטפל בתכנית חריש דרום, שכונת מעו"ף ומתחם הטרפז.

ומה לגבי חריש צפון? תכניות הבינוי יטופלו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה (חיפה) ומשך הזמן, כפי שמתרחש בשאר חלקי הארץ, יארך מספר שנים. עד אז, אולי ישכילו הגורמים המתכננים למצוא את היתרון היחסי של חריש ולמנף אותו לטובת תכנון נדל"ן מניב הכנסות לקופת העירייה.

לקריאה נוספת: כישלון נוסף לשיווק שטחי המסחר במעו”ף: “למישהו התהפכה המפה”

חריש מתחדשת בכ-2,400 דונמים בצפון מזרח העיר ובדרומה. החלטת משרד הפנים על הרחבת שטחי השיפוט החדשים של העיר תגדיל את העיר ל-100 אלף תושבים ותספק שטחי תעסוקה חיוניים לחריש. "השטח הזה מבטיח את עתיד העיר בטווח הארוך"

צילום: יוסי גרוס

ב-30 בנובמבר 2021 חתמה שרת הפנים איילת שקד על הרחבת שטחי השיפוט של העיר חריש. ההחלטה שהתקבלה התבססה על המלצותיה של הוועדה הגאוגרפית חיפה לשינוי שטחי השיפוט, בין מ.א מנשה, חריש ובסמ“ה (מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה). המלצות הוועדה הגאוגרפית שהתפרסמו באוקטובר 2020 והציעו להגדיל את שטחי השיפוט של חריש בכ-50 אחוזים – לא התקבלו במלואן.

השטח שהומלץ במקור לקליטה בתחום המוניציפלי של חריש כלל 3,932 דונם, אך בסופו של דבר צומצם לכדי תוספת של כ-3000 דונם בלבד (מסומנים במפה בצהוב). מנגד נאלצה חריש לוותר על כ-600 דונם (מסומנים במפה בסגול) שהיו עד כה בתחום שיפוטה לידי הרשויות מנשה ובסמ"ה. בסך הכל קיבלה חריש כ-2400 דונם המגדילים את שטחה הנוכחי בעשרות אחוזים.

צפון מזרח: השטח שמבטיח את עתיד העיר

תהליך קביעת הגבולות החל עוד בשנת 2017 ובארבע השנים האחרונות התקיימו עשרות דיונים בנושא זה, המשמעותי גם לחריש וגם ליישובי הסביבה, זאת במטרה לסייע להתפתחות חריש בהמשך להחלטות הממשלה בעניין.

ההחלטה החדשה מעבירה לידי חריש ארבעה תאי שטח חדשים. האחד, שטח של כ-1,900 דונם (שטח ה') מצפון מזרח לעיר בין היישובים אום אל קוטוף וערערה וממזרח למחצבת ורד. תא השטח האמור הוא הגדול ביותר שישויך לגבולות השיפוט של חריש והוא נתחם על ידי כביש 6513 המחבר את ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון עם כביש 65.

תא שטח זה שמתווסף מעתה לחריש, צפוי לשרת את תכנית התכנון לטווח הארוך של חריש כעיר עם 100,000 תושבים, להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר באמצעות שטחי תעסוקה ותעשייה לעיר ובכך לממש את יעדי הממשלה בהקמת העיר.

חבר המועצה יוסי גולדמן בירך על הרחבת העיר לכיוון צפון מזרח ומעיד שהמועצה תעשה ככל יכולתה על מנת שמירב השטחים שם יופנו לבניית שטחי תעסוקה. "נשים את מלוא משקלנו בנושא זה. משרד הבינוי והשיכון ירצה לבנות שם מגורים נוספים ורובע חריש דרום לבדו לא יספיק להרחבה של העיר למאה אלף איש, אבל המטרה שלנו היא לנסות ולבנות שם כמה שיותר מקורות הכנסה לעיר באמצעות אזור תעשיה, תעסוקה ומסחר. השטח הזה מבטיח את עתיד העיר בטווח הארוך".

שטחי חריש דרום הובטחו

בנוסף לשטח הצפוני, שויכו לתחום השיפוט של חריש שלושה שטחים דרומית לעיר: שטח שכונת חריש דרום (ב'1) ושני שטחים נוספים קטנים יותר בגודלם, דרומית לשכונות הפרחים והחורש ביער חריש ותל זאבים מצפון למייסר ומצר (ב'2 וב'3).

התכנית להקמת רובע חריש דרום אושרה לאחרונה והיא כוללת מגורים לצד שטחי תעשייה ומסחר. השטח ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתה ומדרום ליישוב מצפה אילן לא הועבר לחריש חרף ההמלצות היות והוא אינו מיועד לפיתוח. כך גם שטח ביער עירון צפונית לחריש שהומלץ לספחו לחריש. משרד הפנים נימק את הסירוב כי אין התכנות לפיתוחו של השטח ועל כל אין נימוק ממשי להעבירו לידי חריש בשלב זה. תא שטח נוסף הגובל בכפר ברטעה ממערב נותר כשטח ללא שיוך מוניציפלי בניגוד לעמדת הועדה הוועדה הגאוגרפית שהמליצה לשייכו לחריש.

מחצבת ורד: תביעה לחלוקת הכנסות

אחד השטחים המשמעותיים שנותר מחוץ לגבולות המוניציפליים של חריש הוא שטחה של מחצבת ורד. עם זאת, התביעה של חריש לזכות בנתח מהכנסות המחצבה טרם נסתיימה. "שרת הפנים מבינה את הצורך של חריש בהכנסות ומודעת לעובדה שכיום אין לחריש שטחי תעסוקה מספקים ולכן והיא החזירה את מחצבות ורד לדיון בנושא חלוקת ההכנסות", מסביר גולדמן ומוסיף כי הוא מקווה שהחלטה בנושא תתקבל בקרוב וחריש תצא נשכרת ממנה.

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש התייחס גם הוא לסוגיה ואמר כי "אני מקווה כי גם הדיון על מחצבת ורד יסתיים בהקדם, ותחול חלוקת ההכנסות לאחר שתוצג בפניי עמדת הוועדה הגאוגרפית ואקבל החלטה בעניין".

ראש העיר יצחק קשת התייחס בדבריו גם לנושא המחלוקות שצצו מול הרשויות השכנות: "קיימנו שיח עם שכנינו והגענו למספר הסכמות, אבל לא על הכול. יש נושאים שעליהם לא הסכמנו להתפשר, כי ידענו שהם הכרחיים להמשך ההתפתחות של העיר. השטחים החדשים מדרום יאפשרו את המשך הקידום של הקמת שכונת חריש דרום, ועל חלק משמעותי מהשטחים החדשים מצפון אנחנו מתכננים התרחבות של אזורי תעסוקה. אני מודה לשרת הפנים איילת שקד על ההירתמות למען חריש".

שרת הפנים איילת שקד: "אנו מחוייבים להחלטת הממשלה הנוגעות לחריש. אמשיך לקבל החלטות שישפיעו ישירות על יצירת פתרונות דיור בכל רחבי הארץ, גם תוך העברת שטחים בין רשויות".

החברה להגנת הטבע: החלטה כוחנית

כצפוי, החלטת שרת הפנים לא התקבלה יפה בקרב הארגונים הירוקים שהתנגדו נחרצות למהלך. החברה להגנת הטבע מסרה ל'חריש סיטי' בתגובה לאישור הרחבת שטחי השיפוט: "משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והעיר חריש, מנסים בכל דרך להשתלט על השטחים הפתוחים הנמצאים מצפון לעיר, ובכך לרמוס ברגל גסה, את הטבע באזור. הרחבת גבולות השיפוט היא צעד נוסף, שמצטרף להארכת פעילות הוועדה המיוחדת של חריש ולניסיונות לקדם תכנית מתאר לעיר, אשר מציעה לבנות את מרביתה על השטחים הפתוחים הללו, בכוחנות. החברה להגנת הטבע, תפעל ככל יכולתה ובאמצעים העומדים לרשותה, על מנת למנוע מהעיר חריש להתרחב צפונה ולגרום לנזקים קשים, גם לסביבה וגם ליישובים הסובבים אותה".

לקריאה נוספת:

ברבעון הראשון של שנת 2022 ייפתח לתנועה מחלף מג”ב וברבעון האחרון מסוף התחבורה המערבי יחל לפעול. בין לבין, תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה תוכפל, יושק קו בין-עירוני חדש למרכז ותתקבל ההכרעה הסופית על תוואי הרכבת. אלו אבני הדרך בתכנית התחבורה שהציגה עיריית חריש

עיריית חריש פרסמה השבוע את תכנית התחבורה המתוכננת לשנה הקרובה, 2022. על פי התכנית בינואר ייפתח מחלף מג"ב לתנועה. המחלף יבטל את צומת מג"ב, את הכיכר ואת קטע הכביש שבין הצומת לכיכר וצפוי להקל מעט על עומסי התנועה בדרכי הגישה לעיר.

קו חדש למרכז: היעד טרם נקבע

ברבעון הראשון של שנת 2022 תדירות קווי האוטובוס לחיפה ולתל אביב צפויה להכפיל עצמה, כך לפי הודעת העירייה. קו 631 לחיפה וקו 632 לתל אביב יצאו בתדירות גבוהה פי שניים החל מהרבעון הראשון של השנה. עוד מתוכנן קו בין עירוני נוסף חדש מחריש לאזור המרכז. היעד טרם נקבע.

לדברי סגן ראש העיר שלמה קליין בקרוב תצא העירייה לסקר צרכים בקרב תושבי חריש ובהתאם לתוצאותיו יקבע מסלול הקו והיעד הסופי. "תכנון הקו מתבסס על שני עקרונות, האחד, שרותיות – שיתן מענה לכמה שיותר צרכים של תושבים. השני, קישוריות – קו שיגיע למקומות עם קישוריות גבוהה על מנת שניתן יהיה להמשיך בתחבורה ציבורית למספר רב של יעדים".

קליין מציין כי בשלב זה לא מתוכנן קו תחבורה לבני ברק, וזאת בניגוד להחלטה שקידם סגן שר התחבורה היוצא, ח"כ אורי מקלב, שהודיע ביומה האחרון של הממשלה הקודמת על הפעלת קו 634, קו שירות חדש מחריש לבני ברק. 

קו עירוני חדש נוסף יחל לפעול גם הוא ברבעון הראשון של השנה. קו האוטובוס הפנימי יצטרף לקו 22 שפועל כעת. לדברי מהנדסת העיר שרון פישמן, עם השקת הקו החדש, יחול שינוי גם במסלול הנוכחי של קו 22 שפועל כיום כקו מאסף. מסלול שני הקווים יהיה קצר יחסית במטרה לשפר את התדירות והיעילות של מערך הקווים הפנימיים בחריש. בתכנון המסלול ניתן דגש על נגישות משכונות העיר למוקדי פעילות כמו בתי ספר ומתנ"סים.

מסוף תחבורה ציבורית

ברבעון השני של שנת 2022 יחלו העבודות להקמת מסוף התחבורה הציבורית במערב חריש. כזכור, שרת התחבורה מרב מיכאלי אישרה באוקטובר 2021 תקציב בסך 32 מיליון שקלים להקמת מסוף בסמוך לכניסה לשדרת דרך ארץ.

מסוף “מערב חריש” ישתרע על פני שטח של כ-5.5 דונם, ויכלול עשרה רציפי אוטובוסים וחנייה ל-37 אוטובוסים. המרכז יכלול אולם נוסעים בגודל של 540 מ”ר וכן קפיטריה, מודיעין, חדר אבידות ומציאות, חדר נהגים ומשרדים. המסוף ישמש את קווי התחבורה הציבורית העירוניים והבין-עירוניים של העיר חריש ויאפשר את הגדלת נפח קווי התחבורה העירוניים והבין-עירוניים. לדברי העירייה העבודות להקמתו יקודמו בקצב מהיר (6-9 חודשים בלבד) ופתיחתו לפעילות מתוכננת לדצמבר 2022.

כביש גישה דרומי והחלטה על תוואי הרכבת

ברבעון השלישי של שנת 2022 יפורסם המכרז לתכנון ולביצוע כביש גישה נוסף לחריש מכיוון דרום. כזכור, באוגוסט 2021 הודיעה שרת התחבורה מרב מיכאלי על הקצאת תקציב בסך 300 מיליון שקלים להקמת כביש הגישה הדרומי לעיר כחלק מכביש 611.

קליין מציין כי שלב התכנון המפורט של הכניסה הדרומית לעיר הסתיים וחברת נתיבי ישראל עתידה להוציא מכרז לבחירת קבלן מבצע, ברבעון השלישי של השנה. עבודות ראשוניות להקמת הפרויקט כבר בוצעו בשטח, ביניהן: סקר עצים, בדיקות של רשות העתיקות, בדיקות קרקע, סימון תוואי ועוד. על פי הלוח הזמנים המתוכנן, כביש הגישה ייפתח לתנועה בשנת 2025.

ברבעון השלישי של השנה צפויה להתקבל גם ההכרעה הסופית על תוואי הרכבת הסופי. בימים אלו, המועצה הארצית לתכנון ובנייה בוחנת את החלופות השונות לבחירת מסלול תוואי הרכבת. החלופה אותה מקדמת עיריית חריש היא הקמת מנהרה למעבר הרכבת מתחת לשטח הבנוי של חריש, חלופה שיקרה במאות מיליוני שקלים מהחלופה עליה המליצה וועדת הגבולות.

ראש העיר יצחק קשת: "אתגר התחבורה הוא המשמעותי ביותר שעומד לפתחנו. עומסי התנועה הם בעיה ארצית שמחריפה בקצב מהיר מאוד בכל עורקי התנועה בישראל. בחריש – עיר שנמצאת בשלבי התפתחות וצמיחה, מרגישים זאת היטב. מורכבותו של האתגר נעוצה בעובדה שמערך התחבורה הבין-עירוני לא נמצא באחריותנו וסמכותנו, לכו אנו פועלים, ביחד עם סגני שלמה קליין האחראי על תחום התחבורה במועצת העיר, מול הגורמים הממשלתיים, מציגים את הנתונים ודורשים את התקציבים כדילתת מענה לתושבי חריש. תחום התחבורה עומד בעדיפות עליונה בעירייה ומושקעים בו כל המשאבים הנדרשים".

לקריאה נוספת: שרת התחבורה הכריעה: 300 מיליון שקלים יוקצו להקמת כביש הגישה הדרומי לחריש

הפארק העירוני המרכזי של חריש יוצא לדרך והוא צפוי להיפתח לציבור בעוד כשנתיים. שטח הפארק ממוקם בלב העיר, בין שכונת הפרחים לשכונת החורש והוא כולל אמפי תיאטרון פתוח, מתחמי אקסטרים, מתקני כושר, סקייטפארק, ושלל מגרשי ספורט: כדורעף חופים, סטריטבול, מיני פיץ' ופטאנק

בתחילת נובמבר 2021 פירסם משרד הבינוי והשיכון את המכרז להקמת הפארק המרכזי בעיר חריש. היום (חמישי) המכרז נסגר ליזמים ובחודשים הקרובים ייקבע מי הזוכה ויחלו העבודות בשטח. הפארק העירוני ישתרע על פני 103 דונם (51 מהם בשלב א' שיצא לדרך) והוא יכלול מתקני ספורט לכל גיל, מתחם אקסטרים, תיאטרון ענק ומקומות בילוי.

התקציב להקמת הפארק (שלב א') כפי שנאמד על ידי משרד הבינוי והשיכון הוא 55 מיליון שקלים בקירוב. העבודות להקמת הפארק יארכו כ-18 חודשים ועל פי התחזיות, בעוד שנתיים ניתן יהיה לחנוך את הפארק העירוני המרכזי של העיר.

כזכור, תוכנית ראשונה להקמת הפארק אושרה כבר ביוני 2019 והוא אמור היה לצאת לביצוע באותה השנה. עיריית חריש קיבלה החלטה לעצור את הקמת הפארק לאחר שבחנה בשנית את עלויות התחזוקה הגבוהות הנדרשות עבורו ולתכנן מחדש את הפארק העירוני.

פיתרון להפרשי הגובה: שבילים בצורת ספירלות

שטח הפארק ממוקם בלב העיר, בין שכונת הפרחים לשכונת החורש, ועל פי התכנית החדשה תהיה גישה אליו ממספר כיוונים שונים בעיר. שלב א', שיוצא כעת לביצוע, הוא החלק הצמוד לרחוב צאלון ולרחוב תמר. בעתיד יושלם הפארק בשטח שעל הגבעה הצמודה לשד' דרך ארץ ולרחוב האחווה (שלב ב').

הפארק, שתוכנן על ידי אדריכל הנוף אלון ארמוני, יוקם על גבעה בעלת שיפועים משתנים, ובהפרש של 40 מטר גובה בין הנקודה הגבוהה בחלק הצפוני לנמוכה בחלק הדרומי. הפרשי הגבהים והשיפועים הציבו אתגר גדול לצוות המתכננים שפעל כדי לאפשר את הנגשת כל הפארק באמצעות שבילים בצורת ספירלות. מעיריית חריש נמסר כי שלב התכנון המורכב ארך כשנה וחצי.

כדי להימנע ככל הניתן מעבודות עפר מיותרות ולשמר את ערכי הנוף הקיימים, חולק תכנון וביצוע הפארק לשניים. השלב הראשון, כאמור, כולל שטח של כ-51 דונם הממוקם באזורים שבהם השיפועים יותר מתונים, ומתוכננים בו תיאטרון פתוח עבור 3,700 צופים; מתחמי משחק "אקסטרים" לבוגרים ולפעוטות; מתחם רכיבה אתגרית רב גילאי הכולל פאמפטרק, ווילפארק וסקייטפארק; מתחם ספורט הכולל מגרשי כדורעף חופים, סטריטבול, מיני פיץ', פטאנק ומתקני כושר; משטח ג'טים (מזרקה) ובריכות אקולוגיות; רחבת יריד; מדשאות, חניות, מרכז תפעול, מסעדה עתידית, מבני שירותים ועוד.

קיימות, נגישות ותנועה רציפה

בתכנון הכולל של הפארק הושם דגש על קיימות, נגישות ותנועה רציפה לכל המשתמשים ובהם הולכי רגל, אנשים עם מוגבלויות, הורים עם עגלות, רוכבי אופניים, עובדי תחזוקה ועוד. כמו כן הושם דגש על יצירת חוויה נופית לכל המתחם.

כהכנה לתכנון בוצעה מדידה מדוקדקת של העצים שמוגדרים עצים בוגרים ועצים ייחודיים כדי לשמר אותם במסגרת הקמת הפארק. רוב שטח הפארק נשאר חורש טבעי. בהתאם לכך הוא יתאפיין בצמחיית חורש ים תיכוני הכוללת בעיקר חרובים, עשבוניים רב שנתיים וחד שנתיים וגיאופיטים.

פארק חריש יצטרף לשטחים הירוקים הנמצאים כיום בחריש. הפארק נבנה בהתאם למגמה העירונית של עידוד ספורט, ושמירה על אורח חיים בריא.

לקריאה נוספת: תכנית הפארק המרכזי כפי שאושרה בשנת 2016

עשרות קילומטרים של סינגלים -מסלולי רכיבת שטח לאופניים – במרחב חריש ומנשה יספקו לתושבים חווית רכיבה וחיבור לטבע. הסינגל הראשון שיבוצע במסגרת התכנית של קק"ל ימשך לאורך 22 קילומטרים ויקיף את אום אל קוטוף. "מטרת המסלולים השונים היא לחשוף את הרוכבים לטבע ולערכי הנוף והמורשת"

חוג רכיבה לילדים באום אל קוטוף. צילומים: מנסור כבהה

קרן קיימת לישראל מקדמת תכנית אב ארצית לסימון שבילי אופניים ברחבי הארץ. במסגרת התכנית שנבנתה בשנת 2018 חילקה קק"ל את כל היערות בארץ למכלולי רכיבה אזוריים. "המטרה היא ליצור מגוון רחב של מסלולי רכיבה בדרגות קושי שונות שמתאימות לקהלים שונים כמו משפחות ונכים ולא רק למיטיבי רכיבה", מסבירה בלה נודלמן אדריכלית הנוף של מרחב מרכז בקק"ל.

בהתאם לתכנית, מתכננת קק"ל לפתח סינגלים במרחב מצר-מענית חריש. "סינגל" הוא שביל רכיבה צר לאופני שטח שמאפשר רכיבה רק לרוכב אחד ומצוי, בדרך כלל, עמוק בלב השטח. "המסלולים מתייחסים ליער עירון וחולשים על כל שטחי קק"ל, היערות והחורשות, במרחב הגדול הזה", אומרת נודלמן.

"כרגע אנו פועלים להכנת תכנון מפורט לביצוע עד סוף השנה הנוכחית של מסלול אחד מתוך המכלול כולו, והכוונה למסלול סובב יער עירון או בשמו האחר 'סינגל סובב אום אל קוטוף'. מטרת המסלול היא לייצר חיבור בין שטחי הטבע הערכיים והייחודיים המצויים בחבל ארץ זה לבין התושבים והקהילות באזור". לדברי נודלמן עלות פיתוח מסלול הרכיבה של סינגל אום אל קוטוף נע בסביבות 1.2 מיליון שקלים והיא מקווה שכבר בתחילת השנה האזרחית החדשה, יוקצה הכסף לביצוע השביל.

לחבר את התושבים ליערות

"לתכנית יש מספר מטרות", מסבירה נודלמן. "המטרה שלנו היא לאפשר לרוכבים חווית רכיבה מיטבית ובטיחותית ולשם כך עלינו ליצור תשתיות העונות על הצרכים והרצונות של הרוכבים. בנוסף, הסדרה של התחום תתרום גם לקק"ל ולרשויות המקומיות, לנהל באופן מיטבי את פעילות הרכיבה על אופניים בשטחים הפתוחים".

בקק"ל לא מהססים לומר כי הליך ההסדרה ושידרוג פעילות הרכיבה על אופניים באזור נועדה גם לתרום לשמירה על השטחים הפתוחים באזור מפני סכנת התרחבות העיר חריש צפונה, כמו גם התכניות להכפלת שטח מחצבת ורד, מעבר מסילת הרכבת המזרחית וסלילת כבישים חדשים באזור – תכניות שמאיימות לנגוס בשטחים הפתוחים והירוקים.

בדצמבר 2020 ערכה קק"ל סקר אקולוגי מקיף ביערות סובב חריש המדגיש את חשיבות המרחב הפתוח לשמירה על עשרות מיני זוחלים, עופות ויונקים כמו גם עצים נדירים. "חשוב לחבר את התושבים ליערות. חריש מאיימת להתפשט על שטחי טבע ואם זה יקרה זו תהיה בכייה לדורות. יש פה מערכת אקולוגית מדהימה בין הים התיכוני לחלק הצפוני של הארץ והכרמל, והמטרה היא שהתושבים באזור יילחמו איתנו על שמירת הטבע והאזורים הפתוחים", מסכמת נודלמן.

סינגל אום אל קוטוף

על פי התכנית, שכאמור מצויה בשלביה תכנון אחרונים, אורך המסלול המעגלי של סינגל אום אל קוטוף לבדו הוא 22 ק"מ מתוכם 5-6 ק"מ ביער עירון. על פי התכנון המסתמן יהיו לשביל המעגלי מספר נקודות כניסה: מתחנת הדלק דור אלון בכניסה לחריש; תחנת הדלק בעיר שמר; הכניסה למחצבת עין ורד וחיבור נוסף מכפר אום אל קוטוף.

המסלול עובר דרך נקודות ציון מעניינות ביניהן מגדל תצפית קק"ל, חירבת מדר, חירבת עבאס, אמפי ישן וחורשת עצי אלון עתיקים המהווה מוקד משיכה לחובבי הטבע. "מטרת המסלולים השונים היא לחשוף את הרוכבים לטבע ולערכי הנוף והמורשת באתר", אומרת נודלמן ומסבירה כי "בעתיד המטרה היא ששביל הסובב יתחבר גם לשבילי האופניים הקיימים בחריש", עוד היא מוסיפה כי באזור פועלת קהילה חזקה של רוכבי אופניים ומטרת סלילת השבילים היא להרחיב את החיבור לטבע גם לקהלים חדשים. מסלולי הרכיבה גם מותאמים לדרגות קושי שונות החל ממסלולים קלים המיועדים לכל המשפחה, המשך במסלולי רכיבה בדרגת קושי בינונית וכלה במסלולים לרוכבים מיומנים.

להגיע למקומות לא מוכרים

התכניות לפיתוח האזור לא התעלמו משבילי הסינגלים (שבילי אופניים לרוכב בודד) שנוצרו בצורה פיראטית בשטח. "אזור יער עירון הוא אזור שמרבים לרכוב בו. היות ועד היום לא היתה הסדרה של התחום נוצרו המון שבילי רכיבה שנפרצו מתוך כורח של רוכבים ומטיילים. מדובר בשבילים שאינם בטיחותיים לרוכב. המטרה שלנו היא לבנות שבילים בני קיימא, לתחזק אותם ולשלט אותם לטובת הציבור", מסבירה נודלמן.

אחת מקהילות הרכיבה החזקות באזור מצויה באום אל קוטוף. מנסור כבהה הוא מדריך רכיבה לילדים בגילי 9-12. כבהה מברך על תכנית קק"ל לפתח את שבילי הרכיבה בסמוך לכפר. "באום אל קוטוף יש כמה שבילים טובים מאוד לרכיבת אופניים. לפני שנה הגיעו אלינו רוכבים מכל הארץ וכמה רוכבים בחו"ל".

כבהה מדריך זו השנה השלישית בחוג רכיבה לילדי אום אל קוטוף. "הילדים נהנים לראות את הטבע ולהכיר מקומות חדשים. הם מגיעים בעזרת האופניים למקומות לא מוכרים, למרות שהם קרובים לכפר". כבהה מוסיף ומציין כי הוא יודע כי גם בחריש ישנם חוגי רכיבה לילדים ולמבוגרים אבל טרם נוצר קשר בין הפעילים בתחום.

"סיפרו לי שחלק מרוכבי האופניים בחריש הגיעו לבקר בכפר. אהבתי את זה. אני מקווה לקדם שיתופי פעולה עם קהילת רוכבי האופניים הפעילה שם", הוא מסכם.

שביל הולכי רגל למשפחות

גם הולכי הרגל לא יצאו מקופחים. טליה בקר, רכזת קליטת קהל באיזור מנשה והשרון של קק"ל מדווחת כי באזור חירבת עבאס, צפונית-מערבית לחריש, מסומן שביל הליכה של 5.5 קילומטרים.

"זוהי מערכת של שלושה שבילים השזורים אחד בשני. השביל מחבר בין שלוש כניסות של היער, כניסה מכיוון חריש, כניסה מאום אל קוטוף וממחצבת עירון. השבילים תוכננו על ידי מחלקת תכנון של קק"ל וסומנו על ידי הוועדה לסימון שבילים", מסבירה בקר. לדבריה, רוב השביל כבר מסומן ובימים אלה עוסקים בקק"ל בהכנת שלטי הסבר לשביל המתורגמים לשלוש שפות. "ברגע שהשילוט יהיה במקום, יתקיים אירוע פתיחה ונחנוך את השבילים ביחד עם עיריית חריש, מועצה אזורית מנשה והנהגת אום אל קוטוף. בקר מציינת כי השביל מותאם למשפחות ומיטיבי לכת ואינו מונגש לעגלות. זמן הליכה משוער לסיום המסלול הרגלי נע בין שעתיים-לשלוש.

בתחילת שנת 2022 יחלו העבודות להקמת מרכז מסחרי חדש ברחוב קידמה, בקצה שכונת מעו"ף. המרכז, שייבנה על אדמות משפחת כבהה מאום אל קוטוף, יכלול בית קפה, חנויות ומשרדים. היזם: "בכוונתנו להקים מרכז מסחרי שיפעל ויספק מענה בכל ימות השבוע"

הדמיות: משרד האדריכלים ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים בע"מ

בתחילת שנת 2022 יחלו העבודות להקמת תחנת דלק ומבנה מסחר ומשרדים ברחוב קידמה, בקצה שכונת מעו"ף. המרכז המסחרי ייבנה על מגרש בגודל שישה דונמים, בצפון מזרח השכונה. אדמות המגרש הן בבעלות פרטית של עלי כבהה ומשפחתו, תושבי אום אל קוטוף. כיום משמש השטח לאחסון חומרי בנייה.

על פי התכנית שהכין משרד האדריכלים 'ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים בע"מ', צפויים להיבנות בשלב הראשון, בחלקו המזרחי של המגרש, תחנת דלק של חברת "פז", חנות נוחות ובית קפה/מסעדה. בהמשך, מתוכנן לקום בשטח מבנה נוסף בן חמש קומות שצפוי לספק מענה לשימושים שונים של מסחר ומשרדים. על פי התכניות המאושרות יכלול השטח כ-3000 מ"ר של שטחי מסחר ושירותים.

"התכנית מאפשרת הקמת מרפאות, משרדים ומסחר בעירוב שימושים. אנחנו נמצאים כעת בתהליכי הרישוי של תחנת הדלק ובמקביל בהליכי אישורים לבינוי", הסביר נציג היזם עו"ד פארס כבהה. "ההסכם המסחרי עם חברת הדלק "פז" כבר חתום. אני מאמין שבתחילת שנת 2022 יחלו כבר העבודות בשטח. בכוונתנו להקים מרכז מסחרי שיפעל ויספק מענה בכל ימות השבוע".

ראוי לציין כי תחנת הדלק שמתכננת משפחת כבהה להקים תהיה תחנת הדלק השלישית בחריש. באפריל 2021 תחנת דלק אושרה לבנייה על ידי וועדת תכנון ובנייה מנשה-אלונה, בכביש הגישה לחריש, בסמוך לכניסה לאום אל קוטוף. תחנת הדלק הראשונה והיחידה שפועלת בעיר, ממוקמת בקניון More.

שיווק המגרשים למסחר ותעסוקה בשכונת מעו"ף ה"סיטי של העיר" נכשל בפעם השלישית מאז שווק המכרז לראשונה בשנת 2018. יש מי שמאמין שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש: "אזור המסחר והתעסוקה בחריש תוכנן הפוך. במקום שיהיה על כביש 6, בסמוך לכביש 65 או לתחנת רכבת עתידית, מישהו מיקם אותו בטעות גורלית בצד המזרחי של חריש". יוסי גולדמן: "המצב טעון שיפור, אך אנחנו ׳על זה׳"

החודש פורסמו תוצאותיו של מכרז של רשות מקרקעי ישראל, לשיווק מגרשים בשכונת מעו"ף בחריש וגם הפעם, כמו במספר נסיונות בעבר, המכרז נסגר ללא זוכים. ארבעה מגרשים בשני מתחמים, המקיפים את מתחם המגורים של דונה, הוצעו למכרז. למתחם אחד כלל לא הוגשו הצעות, ומכרז אחר נכשל טכנית.

בשלוש השנים האחרונות, מאז 2018 ועד היום, פורסמו שלושה מכרזים פומביים להגשת הצעות להקמת מבני מסחר ומשרדים במעו"ף וכולם נכשלו עד כה. המיקומים המוצעים התחלפו, בוצע גם ניסיון לכרוך במכרז אחד שיווק מתחמי מגורים עם שטחי התעסוקה, אך כל המכרזים, ללא יוצא מן הכלל, נכשלו.

"שכונת מעו"ף היא החמצן של חריש"

"שכונת מעו"ף היא שכונת החמצן של חריש, העיר זקוקה לכל מ"ר של תעסוקה. בפעימה הראשונה היה קשה לשווק את הקרקעות, הפעם אנחנו נחושים לעשות זאת, כי העיר חייבת חמצן כלכלי", ציין יעקב נתניהו, מנכ"ל הרשות לשעבר במפגש עם תושבים שהתקיים במאי 2020. למרות הדברים הנחרצים, גם בניסיון האחרון, המכרז נסגר ללא מציעים. שלוש שנים מאז החלו הניסיונות להביא לעיר מקורות תעסוקה ונדל"ן מניב ארנונה מסחרית ברור לכל, שישנו צורך בשינוי הגישה או השיטה של שיווק שטחי המסחר, אך עם זאת לא ברור האם ובאיזה אופן היא תיושם.

טעות גורלית: אזור המסחר בחריש תוכנן הפוך

בחודש האחרון התייחס קשת מפורשות לנושא ואמר ביחס להארכת המנדט של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש כי "בשנתיים הנוספות של פעילותה תעסוק הוועדה המיוחדת לתו"ב בעיקר בקידום השינויים הנדרשים בתכניות הבינוי על מנת לאפשר את הצלחת השיווקים בתחום התעסוקה והתעשייה".

מה יאפשר את הצלחת השיווקים? תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי צ’מנסקי-בן שחר ציין בראיון לחריש סיטי, שפורסם בשנת 2018, מהם לדעתו הדרכים לקידום שטחי המסחר בעיר. כיום, שלוש שנים אחרי, הוא בוחן את מצב הנדל"ן המניב בעיר ומאמין לתפישתו שהכתובת היתה על הקיר.

בן שחר מאמין כי חריש, בראש וראשונה, סובלת מבעיה של מיקום: "חריש לא קרובה לשום מקום. היא אינה קרובה לחיפה או למטרופולין תל אביב, לשדה תעופה, נמל או לפעילות כלכלית משמעותית אחרת שיכולה להקרין עליה. היתרון היחסי היחידי שיש לחריש הוא הקירבה לכביש 6, אך במצב הנוכחי היא רק רואה את הכביש ואינה מחוברת אליו, במילים אחרות, אין לה כל יתרון מיקומי במרחב".

עוד הוא מציין כי אין שום הגיון בהפיכת שכונת מעו"ף, השכונה המזרחית, לשכונה המסחר והעסקים בעיר. "למישהו התהפכה המפה", פוסק בן שחר. "אזור המסחר בחריש תוכנן הפוך. במקום שיהיה על כביש 6, בסמוך לכביש 65 או לתחנת רכבת עתידית, מישהו מיקם אותו בטעות גורלית בצד המזרחי של חריש. אין סיכוי שפירמה כלשהי תרצה לשבת שם". פוסק בן שחר ומוסיף: "מעבר לכך חריש לא נהנית מהטבות כמו יקנעם שזוכה לאזור עדיפות לאומית גם כיום כשברשותה כ-400 אלף מ"ר של משרדים".

עוגנים לאומיים משמעותיים

הפתרון לדברי בן שחר ברור: "יש לחבר את חריש באופן מיידי לכביש 6, לתכנן רכבת עם תחנה בתוך העיר עם עדיפות לתחנה שתשרת את אזור התעשיה העתידי שלה. יש לייצר אסטרטגיה כלכלית לחריש ולחשוב ברמה הלאומית איזו פעילות לאומית יש להעביר לחריש". אפשרות נוספת אותה מציין בן שחר היא להעניק לחריש אזור עדיפות לאומית א'.

"כך או כך, הסיכוי שבחריש יהיה נדל"ן מניב כמו בקיסריה, חדרה או נתניה, לא קיים בעשור הקרוב. המדינה תצטרך להמשיך ולממן את חריש במהלך העשור הקרוב לפחות כדי שהעיר תמשיך להיות מאוזנת", הוא פוסק.

ואם היה נדרש לכך, מה היה מייעץ לגורמי התכנון לעשות עם שכונת המעו"ף? "מישהו טעה ויצר כתמים סגולים (מגרשים לייעוד תעשיה, תעסוקה ומסחר) במפות חריש. לא יקרה כלום אם המדינה תחזור בה ותחזיר את הצבעים הסגולים הללו לצבעם המקורי – שטחים ירוקים – טבע, גם אם מדובר בלב העיר, הרי מגורים בלאו הכי יש מספיק בחריש".

דרושים 700 אלף מ"ר של נדל"ן מניב

הצלחת השיווק של שטחי התעסוקה והמסחר בשכונת מעו"ף וברובע חריש דרום, ששיווק השטחים בו יחל בחודשים הקרובים – אינה מותרות. היא צורך בסיסי ביכולתה של העירייה לספק לתושביה שירותים חיוניים.

דו"ח 'דיור מואץ וחוסן מוניציפאלי' של משרד הפנים שהתפרסם באוקטובר 2020 חזה ירידה חדה של 65% בתקציב השירותים העירוני שיינתן לתושבי חריש, בטווח של חמש שנים. הסיבות: גידול מואץ של 300% במספר התושבים והכנסות מועטות מדי משטחי מסחר ותעשייה.

חריש, כעיר שקולטת אוכלוסיה חדשה כל הזמן, חייבת לייצר לעצמה מקורות הכנסה עצמאיים ולא להסתמך אך ורק על תקציב ממשלתי. נדל"ן מניב הכנסות לעירייה הוא צורך חיוני לכל רשות, ועדיף נדל"ן בעיקר מהסוג שמספק לעירייה הכנסות גבוהות. כך לדוגמה, שטחי מסחר ומשרדים משלמים מסי ארנונה גבוהים יותר ממפעלי תעשייה ומשטחי לוגיסטיקה.

על פי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים ל-1,000 משקי בית, צריכה לטפח במקביל 50 אלף מ”ר של משרדים או מסחר. חריש מתוכננת בשלב זה כעיר של כ-14,000 משקי בית (בשכונות הקיימות וב׳חריש דרום׳) ומכאן שהיא זקוקה ל-700,000 מ”ר של אזורי תעשייה ומסחר.

נראה כי לפחות על הנייר, חריש מספקת את השטח הנדרש להקמה ויזום נדל"ן מניב ברמה נאותה הנדרשת לאספקת שירותים לתושב (על פי תחשיב הכולל את השטחים לנדל"ן מניב בחריש דרום, שכונת מעו"ף, 7 מרכזים מסחריים שכונתיים, 3 קניונים עירוניים ושדרת המסחר בדרך ארץ). השאלה הדחופה יותר היא מה יעזור בהצלחת השיווקים של שטחים אלו ליזמים ומהו השינוי הנדרש להצלחת המכרזים?

חבר המועצה: "הצלחנו להוריד במעט את המחירים"

יוסי גולדמן חבר מועצת העיר מסביר מדוע לתפישתו נכשלו עד כה המכרזים וכיצד, למרות הכל, הוא נותר אופטימי ביחס לנושא: "אני מודה חד משמעית כי מצבה הנוכחי של העיר בכל הקשור לשטחי תעסוקה, טעון שיפור. בסופו של דבר זהו עתידה הכלכלי של העיר ובפרט עתיד שכונת מעו"ף, אך בשום שלב לא הזנחנו את הנושא ואנחנו 'על זה'.

"עלויות הפיתוח ותחשיבי עלות הקרקע שדרשו בשנים האחרונות משרד הבינוי והשיכון ורמ"י, היו מאוד גבוהים ונבעו בין היתר מניסיון של משרד הבינוי והשיכון להעמיס חריגות מהתקציב, שהמשרד סיפק בפיתוח אזורים אחרים בעיר, על קרקעות שטרם שווקו, קרי, דרך המכרזים לשטחי המסחר והתעשיה. לקח לפרויקטור שמינינו לקידום שטחי המסחר והתעשייה בעיר, כחצי שנה לעלות על הפער ולעבוד כדי לתקנו. התיקון הזה לבדו, כבר הפך את המגרשים לאטרקטיביים יותר".

גולדמן מוסיף ומסביר כי "במכרז האחרון ששוק במעו"ף, הצלחנו להוריד במעט את המחירים, ויתרה מזאת, העירייה פנתה באופן ישיר לגורמים יזמיים שונים כדי לעניינם לגשת למכרז. הקבוצה שהגיעה דרכנו ומעוניינת בהקמת מבנה מסחר ומשרדים, ניגשה למרכז והיתה זו טעות טכנית, ככל הנראה טעות סופר, שמנעה ממנה לזכות במכרז. נעשה כעת ניסיון להכשירו בכל זאת".

רשות מקרקעי ישראל מאשרת: "במכרז שהסתיים לאחרונה הוגשה הצעה שנפסלה מסיבות טכניות. אנו פועלים לפרסם את המכרז בשיווק חוזר".

ומה יקרה במידה והמהלך לא יצלח? גולדמן נשאר אופטימי ומציע פיתרון גם במקרה הזה: "במידה ולא יצלח המהלך, ברצוננו לפעול מול רמ"י כדי להפוך את הקרקעות לפטורות ממכרז ולבצע התמחרות של הצעות מחיר כשהגבוהה מביניהן זוכה. כפי שנעשה, להבדיל, בכונס נכסים. כמובן שבמקרה כזה, רמ"י תאלץ לוותר על הרווח לאחר למעלה משלוש שנים ושלושה נסיונות של שיווק שלא צלח".

ממשרד השיכון נמסר: ״משרד הבינוי והשיכון מבצע לאחר כל מכרז ניתוח של תוצאותיו בכדי להחליט על המשך ההליכים לשיווק מוצלח של האתר. לצערנו, חלה בעיה טכנית במכרז האחרון לשטחי מסחר ותעסוקה ולכן לא נקבע זוכה. בכל מקרה, בקרוב יצא מכרז חדש ואנו מזמינים את בעלי העניין להגיש מועמדות״.

32 מיליון שקלים אושרו להקמת מסוף תחבורה חדש במערב העיר. המסוף יכלול אולם נוסעים מרווח, קפיטריה, מודיעין, חדר אבידות ומציאות, חדר נהגים ומשרדים. שרת התחבורה: "תחבורה ציבורית טובה מאפשרת שוויון הזדמנויות"

צילום אילוסטרציה מתוך עמוד הפייסבוק של משרד התחבורה

משרד התחבורה תקצב מרכז תחבורה ציבורית חדש ומודרני בעיר חריש, בעלות של 32 מיליון שקלים. מרכז התחבורה יוקם באמצעות חברת נתיבי איילון. העבודות להקמתו יחלו במחצית הראשונה של שנת 2022 וצפויות להסתיים בתוך כשנתיים.

מסוף "מערב חריש" יוקם במערב העיר, סמוך לכניסה לשדרות דרך ארץ. הוא ישתרע על פני שטח של כ-5.5 דונם, ויכלול עשרה רציפי אוטובוסים וחנייה ל-37 אוטובוסים. המרכז יכלול אולם נוסעים בגודל של 540 מ"ר וכן קפיטריה, מודיעין, חדר אבידות ומציאות, חדר נהגים ומשרדים. המסוף ישמש את קווי התחבורה הציבורית העירוניים והבינעירוניים של העיר חריש.

מסוף זה יצטרף לפעילותו של מסוף התחבורה הזמני "מזרח חריש" שהוקם לפני כחודשיים בשכונת מעו"ף. בימים אלו מתכננת העירייה את הקמתו של מסוף התחבורה המזרחי הקבוע, שיוקם בסמוך למסוף הקיים.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי ציינה כי המרכז התחבורתי החדש יאפשר להגדיל משמעותית את מערך שירותי התחבורה הציבורית העירונית והבינעירונית בחריש, כך שיענה על צרכי העיר המתפתחת. לדבריה, המרכז החדש יאפשר לתושבים ולתושבות להשאיר את הרכב הפרטי בבית, ולהתנייד בתוך חריש ומחוץ לה באמצעות תחבורה ציבורית.

"תחבורה ציבורית טובה מאפשרת שוויון הזדמנויות, חוסכת זמן יקר לכל משתמשי הדרך, ומאפשרת לכל אחת ואחד לבחור לאן הוא רוצה להגיע ובאיזה כלי תחבורה. המרכז החדש יאפשר להוסיף אוטובוסים ולהגדיל את תדירות הנסיעות ולא פחות חשוב, יעניק לנהגי ונהגות האוטובוסים תנאי עבודה נאותים, כך שיוכלו גם לתת שירות טוב יותר ואדיב יותר", הוסיפה מיכאלי.

הקמת מרכז התחבורה החדש בחריש מבוצעת במסגרת תכנית משרד התחבורה להקמת מסופי אוטובוסים וחניוני לילה חדשים בכל רחבי הארץ, שיאפשרו להרחיב את שירותי התחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ.

הרחבת שירותי התחבורה הציבורית מתוכננת גם בחריש. כזכור, בפגישה שהתקיימה באוגוסט 2021 בין ראש העיר יצחק קשת לבין שרת התחבורה מרב מיכאלי יצאו השניים בהצהרה משותפת לפיה חריש תזכה גם לתגבור של קווי תחבורה נוספים מחריש לחיפה ולתל אביב, ועל הוספת קווים נוספים לערים אחרות בהתאם הצרכים שעולים מהשטח. אישור הקווים הנוספים ממתין להעברת תקציב המדינה במהלך החודש הקרוב.

כיצד ניתן לשמור על יער עירון מפני תכנית ההתרחבות העתידית? קרן קיימת לישראל ארגנה בחול המועד סוכות את אירוע 'עושים שלום למען הסביבה ביער חריש' במסגרתו למדו המבקרים על היער, החי והצומח והאיומים הניצבים בפתח. "חשוב לנו לחבר את האנשים והילדים ליער, למשאב המדהים הזה שנמצא כאן"

צילומים: לידור שקד, אליאור דנינו, עמותת חריש חופשית

קרן קיימת לישראל קיימה הבוקר (רביעי) פעילות לכל המשפחה ביער עירון שמצפון לעיר. האירוע 'עושים שלום למען הסביבה ביער חריש', שנערך ביוזמת הפעילים רועי זך ומעוז לואנץ,  כלל סיור משפחות ביער, בהדרכתם של פעילי קק"ל, עמדה מוזיקלית, מעגל מתופפים וסדנת יצירה בטבע שארגנה עמותת 'חריש חופשית'.

למעלה מ-100 הורים וילדים השתתפו בפעילות שמשכה אליה מבקרים מן העיר וגם מחוצה לה. מלבד הרצון לייצר עבור המבקרים חוויה משפחתית והנאה מטיול נעים בחיק הטבע, ביקשו המארגנים לבטא את דאגתם הרבה ולעורר את עניין הציבור בתהליכים תכנוניים ובסוגיית איומי הבנייה המרחפים מעל המרחב הירוק הגובל בחריש מצפון. מדובר בהמשך ישיר לפעילות דומה שהתקיימה בחג הפסח האחרון.

בנייה או שטחים ירוקים?

תכניות ההתרחבות העתידיות של העיר חריש והגדלת תחום שיפוטה מעוררים דאגה רבה בקרב קק"ל, החברה להגנת הטבע וארגוני סביבה נוספים. אלה מציגים את החשש מפגיעה בריאות הירוקות של האזור ופגיעה במסדרון האקולוגי המשמעותי לעולם החי והצומח המקומי.

"חשוב לנו לחבר את האנשים והילדים ליער, למשאב המדהים הזה שנמצא כאן. הרחבת הגבולות של העיר וכעת הארכתה הצפויה של כהונת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה נתפשים בעיני כהחלטה מדאיגה מאוד", מסביר מעוז לואנץ, מפעילי הסביבה בעיר, המתנגד להרחבת הבנייה של חריש על חשבון השטחים הירוקים.

"למשרד השיכון תכניות גדולות להפוך את חריש לעיר עם למעלה מ-100 אלף תושבים והוא שואף לבנות כמה שיותר יחידות יותר מהר ככל הניתן. את הבתים האלה יבנו על חשבון היערות", הסבירה דבי לרר, פעילה סביבתית למשתתפים בסיור. "אנחנו פה בשביל לספר לכולכם על חשיבות היער, ועל כך שמחובתנו לשמור עליו, כי יש תכניות מאוד רציניות בגינו ואסור לנו להיות שאננים בנושא". לרר קראה למבקרים להצטרף לצוות המתנדבים 'נאמני היער' הנתמך על ידי קק"ל וששם לו למטרה להעלות את המודעות לעתידו של היער.

לקריאה נוספת: דו”ח קק”ל: “יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל”

המועצה הארצית לתכנון ובנייה תכריע בקרוב היכן יעבור המקטע הדרומי במסילת מנשה. שתי חלופות לקביעת תוואי הרכבת מתחרות ביניהן ומסתמן כי המועדפת היא דווקא החלופה שאינה צמודת דופן לחריש ובמסגרתה תחנת הנוסעים ממוקמת בסמוך למחלף משמר הגבול החדש. מהם ההבדלים בין שני תוואי הדרך המסתמנים וכיצד הם ישפיעו על חיי התושבים בעיר?

הדמיות ושקפים מתוך מצגת נתיבי ישראל

היכן תעבור תחנת הרכבת העתידית שתשרת את תושבי העיר חריש? בחודש שעבר התקיימה ישיבת הוועדה המשותפת לתחבורה יבשתית (ומת"י), בה עלתה לדיון סוגיית מסילת מנשה שלקביעת התוואי שלה השפעה ישירה ודרמטית על עתיד העיר חריש. המסקנות שעלו בדיון, בו בחנו את החלופות השונות, מקטינות את הסיכויים להקמתה של תחנת רכבת צמודה לעיר, חלופה בה מעוניינת הנהגת העיר חריש. הוועדה המשותפת החליטה להמליץ למועצה הארצית לתכנון ובנייה על הקמת תחנת רכבת בסמוך לצומת משמר הגבול החדש. החלטה זו אינה עולה בקנה אחד עם ההצהרה של שר התחבורה הקודם בצלאל סמוטריץ', שתמך בהקמתה של רכבת צמודת דופן לעיר.

את ההחלטה הסופית תקבל בעוד כחודש המועצה הארצית לתכנון ובנייה. מהן האפשרויות שעומדות בפניה?

צמודת דופן לעיר או מרוחקת?

מסילת מנשה מיועדת לחבר בין המסילה המזרחית המוקמת בימים אלו למסילת העמק ונועדה להשלים את הרצף המסילתי ממרכז ומזרח המדינה וצפונה, בכדי ליצור שדרה מקבילה לשדרת החוף ובלתי תלויה בה.

בראשית דרכה כללה התכנית הקמת מסילה במקביל לציר כביש 65 שבין חדרה לעפולה אך לאור קשיים בישימות התכנית היא נזנחה ובמקומה הורתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה ביולי 2019 על קידום שתי תכניות למסילת מנשה בתוואי חלופי. הדיון שנערך בחודש שעבר התמקד במקטע הדרומי של תכנית מסילת משנה, אשר מחולק לשני מקטעים וכולל בסך הכל כ- 20 ק"מ של מסילה.

תחנת הרכבת שצפויה לשרת את העיר חריש ותושביה צפויה להיכלל בתכנית מסילת מנשה אך טרם הוחלט כמה קרוב תמוקם ביחס לעיר כאשר שתי חלופות 'מתמודדות על ליבה' של מועצת התכנון הארצית:

חלופה מספר 2, החלופה המערבית, העוברת במרחב כפרי כוללת תחנת נוסעים אחת בסמוך למחלף משמר הגבול החדש, במפגש דרכים ארציות 444,65 ו-כביש 6, בשטח בו מתוכנן לקום בעתיד אזור תעשיה עירון. הגעה לתחנה תדרוש מתושבי חריש נסיעה בשאטלים, הסעות או כלי רכב למרחק של 2.5 קילומטרים.

חלופה מספר 4, החלופה המזרחית, עוברת במרחב עירוני וכוללת תוואי של כ- 3 ק"מ במינהור מתחת לעיר חריש. חלופה זו מציעה הקמת שתי תחנות נוסעים, אחת מהן צמודת דופן לעיר בשטח המיוער מדרום לעיר. השנייה, צפונית לחריש בסמוך לציר כביש 65. חלופה זו היא המועדפת על ידי קברניטי העיר היות והיא מביאה את תחנת הרכבת ממש 'אל סף דלתם' של התושבים.

התומכים והמתנגדים לחלופות השונות

בישיבה לקחו חלק נציגי כלל הרשויות, הישובים, הכפרים והמועצות האזוריות מהסביבה. ראש העיר יצחק קשת, מנכ"ל העירייה שלומי צדרבוים ומהנדסת העיר שרון פישמן השתתפו ייצגו בישיבה את העיר חריש ותמכו בחלופה 4.

בחלופה זו תמכו בישיבה גם נציגי מועצה אזורית מנשה, מענית, ברקאי ושדה יצחק. גם נציגי משרד החקלאות ומשרד הבינוי והשיכון צידדו בחלופה זו, האחרון סבר כי ראוי לייצר חיבור לעיר חריש בהסתכלות על מדיניות תחבורתית לטווח הרחוק. נציגי העיר חריש הסבירו בישיבה כי העיר מצויה כיום בכשל תחבורתי ויש לקחת במכלול השיקולים את תכנית המתאר המייעדת לחריש גידול עתידי עד כדי 80,000 תושבים. בהתאם, יש לתת מענה של תחנת רכבת בתוככי העיר.

מנגד, היו אלה נציגי הישובים כפר קרע ומייסר שתמכו בחלופה 2, אליהם הצטרפו גם קק"ל והמשרד להגנת הסביבה שסיפקו נימוקים על התנגדותם הברורה לחלופת חריש מטעמי פגיעה נרחבת ביערות במסדרונות אקולוגיים וכן מהחשש מפגיעה באיכות האוויר בעקבות עבודות המינהור בסמוך לאזורים מיושבים.

נציג חברת נתיבי ישראל ציין בישיבה כי בשלבי התכנון נעשה מאמץ לקרב את מיקום התחנה למשתמשים עתידיים בתחום חריש תוך מזעור הפגיעה במגרשי מגורים, אך היות וחריש בנויה בצפיפות נמוכה ולא כוללת מרכז עסקים גדול יש קושי להנגשה נוחה לכולם ולכן גם בחלופה זו המשתמשים העתידיים של הרכבת יגיעו לתחנה ברכב או בתחבורה ציבורית ולא ברגל.

חלופת חריש לא זכתה לציון גבוה

ההחלטה של הוועדה המשותפת לתחבורה יבשתית להמליץ על חלופה 2 התבססה על ניקוד מצטבר שקיבלה כל אחת מהחלופות.

במסגרת ההשוואה בין שתי החלופות ערכו בנתיבי ישראל בחינה של כלל ההיבטים והעניקו ציונים לכל אחת מהחלופות. תוצאות עבודת המחקר שהוצגה בפני חברי ומוזמני הועדה המשותפת לתחבורה יבשתית הציגו את חלופה 4  -חלופת חריש – בנחיתות ברורה. בהיבטים סטטוטורים והיבטי איכות אוויר הוגדרה חלופה 4 כ'אי מותאמת'. בהבטים הנדסיים תפעוליים, הבטי רעש, חזות נופית ואקולוגיה 'זכתה' החלופה הכוללת מינהור לציון 'בלתי מספיק'. חלופה 2, לעומת זאת, קיבלה ציון טוב מאוד בהתייחס להיבט איכות האוויר ובציונים טובים יותר בפרמטרים נוספים.

כאמור, לסיכום הוחלט בישיבה להמליץ בפני המועצה הארצית על המשך בחינת חלופה 2 המרוחקת מהעיר: "מתוך בחינת כלל השיקולים מצאה הוועדה כי חלופה 4 אשר עוברת מתחת לחריש, בעומק של כ 60 מטר, אינה מאפשרת הקמת תחנה על פני הקרקע בתחום העיר, בנגישות ישירה המאפשרת הליכתיות. הובהר במהלך הישיבה כי קיימת היתכנות הנדסית לתחנה תת קרקעית,  אך מבחינה תפעולית וניהול תנועה מעורבת של נוסעים מטענים וחומרים מסוכנים, תחנה זו לא מומלצת.

עוד התרשמה הוועדה כי חלופה זו יוצרת פגיעה סביבתית חמורה באזורי הפורטלים (פתחי המנהרות, ל.ש) ותורמת לזיהום אוויר ורעש אשר משפיעים באופן ישיר על הישוב מייסר. הוועדה המשותפת ציינה כי מתוך רצון לתת מענה תחבורתי מספק לעיר חריש ובכדי לחבר אותה לתחנה האזורית המתוכננת בחלופה  2 יש לשקול התניית אישור החלופה בקידום מערך משלים של תחבורה ציבורית לצורך קישור חריש למרכז התחבורה המשולב.

כעת הכדור עובר לידיה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה שצפויה להתכנס החודש להחלטה גורלית על בחירת החלופה הנבחרת, כאשר המטרה הסופית היא להפקיד את התכנית בשנת 2023.

כ-8,000 תלמידים החלו הבוקר את שנת הלימודים בחריש, פי 14 מאז החלה העיר להתאכלס. 31 גני ילדים חדשים נפתחו השנה ובסך הכל פועלים בחריש 118 גני ילדים. ראש העיר על מערכת החינוך בעיר הצומחת ביותר בישראל: "כמות התלמידים בחריש משתווה לערים עם 50 אלף תושבים"

גני ילדים חדשים בחריש; צילומים: עמוס לוזון צלמים

7,996 תלמידים מגיל גן ועד כיתה יא' החלו הבוקר את שנת הלימודים תשפ"ב בחריש. מבחינה מספרית, מערכת החינוך העירונית מציגה קפיצה גדולה מאוד במספר התלמידים. לשם השוואה, שנת הלימודים הקודמת, תשפ"א, נפתחה עם כ-6,600 תלמידים מגיל גן ועד כיתה י'.

בחינה של התפתחות מערכת החינוך מגלה כי בהשוואה לשנת הלימודים הראשונה בחריש, תשע"ז (2016), בה למדו 570 תלמידים בלבד, מספר התלמידים בעיר קפץ פי 14.

בישיבת המליאה החגיגית שהתקיימה השבוע לקראת פתיחת שנת הלימודים ציין ראש העיר יצחק קשת כי חריש היא העיר הצומחת ביותר בישראל, כך על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה. חריש היא גם העיר הצעירה ביותר, עם הכי הרבה תינוקות בני יומם עד גיל 4, המהווים 22.5 אחוז מכלל האוכלוסייה.

"כמות התלמידים בחריש משתווה לערים עם 50 אלף תושבים", אמר קשת.

תנופת בינוי גדולה

על פי נתוני עיריית חריש שנת הלימודים תשפ"ב החלה עם 118 גני ילדים, 31 מתוכם גנים חדשים. כל הגנים תוכננו באופן שמאפשר למידה חדשנית עם מרחב פתוח גדול (open space).

20 בתי ספר החלו לפעול השנה, מתוכם 5 בתי ספר חדשים, כולל שני בתי ספר יסודיים בשכונת בצוותא שהחלה להתאכלס, ממלכתי וממלכתי דתי. תיכון ממלכתי חדש שהחלה לפעול לצד תיכון אתגרי העתיד. ישיבה ואולפנה לחינוך העל יסודי ממ"ד ובית ספר טבע חדש. גם בינוי בתי הספר תוכנן בהתאם לתפישה החינוכית המתקדמת בעיר.

"מה שנבנה במודיעין בעשרים שנה, נבנה בחריש בשבע שנים", אמר קשת בהתייחסו לתנופת הפיתוח והצמיחה בעיר ותנופת הבינוי הנדרשת עבור קליטת כלל התושבים החדשים.

על פי נתוני עיריית חריש כ-100 משפחות הגיעו בכל חודש בממוצע בחמש השנים האחרונות לעיר וכיום אוכלוסיית חריש מונה כ-29 אלף איש. על פי תחזיות הרשות המקומית, עד סוף השנה יתגוררו בחריש 33 אלף איש.

בחינה של חלוקה למגזרי החינוך השונים מגלה כי על פי נתוני העירייה בשנת תשפ"ב 40% מהתלמידים שייכים לזרם הממלכתי, 40% לזרם הממלכתי-דתי ו- 20% משתייכים לזרם החרדי. לדברי קשת, מדובר בעליה בהיקף המשתייכים למוסדות החינוך הממלכתיים ביחס לשנה החולפת:  "יש עליה למגזר החילוני ביחס לשנה שעברה וזה מצביע על כך שהיחס של בתי האב מכלל האוכלוסייה גדול עוד יותר מ- 40%, היות והפילוח הנוכחי הוא בחתך של ילדים בלבד".

לקריאה נוספת: “לכוון גבוה ולייצר תמונת עתיד לחינוך משמעותי בחריש”

שר האוצר אביגדור ליברמן תומך בדרישת עיריית חריש לחבר את כביש הגישה הדרומי המתוכנן לחריש ישירות לכביש 6 ויפעל לקדם אותה גם במשרד שלו וגם מול משרד התחבורה

שר האוצר אביגדור ליברמן הגיע אתמול (שלישי) לחריש לישיבת עבודה בעירייה עם ראש העיר יצחק קשת ועם המשנה לראש העיר עידית ינטוב, ולאחר מכן יצא לסיור בשטח בנקודה שבה יעבור הכביש החדש מעל כביש 6. ליברמן ציין שהוא תומך בדרישת עיריית חריש לחבר את כביש הגישה הדרומי המתוכנן לחריש ישירות לכביש 6 ויפעל לקדם אותה גם במשרד שלו וגם מול משרד התחבורה.

"ברור לי שהאתגר המרכזי הוא לחבר את העיר לכביש 6. זה כבר מופיע בתקציב בשיתוף משרד התחבורה, ובתקציב 2021-2022 דאגנו ש-300 מיליון שקלים יהיה יעמדו לרשות המשימה הזו. ברגע שיחברו את כביש 6 לעיר חריש זה יהיה עוד בוסטר לפיתוח העיר", אמר ליברמן בסיום הסיור.

בשורה נוספת שיצאה מהביקור הזה היא שבמסגרת תקציב המדינה נשמר תקציב להחלטת ממשלה ייעודית לחריש, שתזרים לכאן תקציבים ממשלתיים ותאפשר להמשיך להזניק את העיר קדימה.

"זוהי בשורה גדולה לחריש", אמר ראש העיר יצחק קשת. "הביקור של שר האוצר בחריש הוא אבן דרך חשובה בדרך לקידום החיבור של חריש עם כביש 6, ואני מודה לו על כך שהוא קשוב לצרכיה של העיר ונרתם לעזור". קשת הוסיף ואמר: "נמשיך לעבוד גם מול משרד ראש הממשלה, משרד הפנים, משרד השיכון ומשרדים נוספים לקידום החלטת ממשלה חדשה ולהגדלת התקציב עבורה".

לקריאה נוספת: שרת התחבורה הכריעה: 300 מיליון שקלים יוקצו להקמת כביש הגישה הדרומי לחריש

ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל הכריזה על 'גלאס השקעות והחזקות' כזוכה במכרז לרכישת זכויות חכירה לבניית 143 יח"ד בבניה רוויה בחריש, בסמוך לשכונות בצוותא ומעו"ף

בצילום: האזור בו ייבנה הפרוייקט, בסמוך לפרוייקט High מול המצפה. צילום: אלירן בן לולו

'גלאס השקעות והחזקות' זכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לבניית פרויקט חדש הכולל 143 יחידות דיור בצפון מזרח העיר, באזור המשקיף אל הישוב הסמוך, מצפה אילן, מעל ערוץ נחל נרבתה.

הקרקע להקמת הפרויקט החדש נמצאת מצפון לפרוייקט "בצוותא" הנבנה ע"י חברת שפיר במסגרת תוכנית 'תכנן ובנה' וממזרח לשכונת מעו"ף. פרוייקט נוסף הנבנה בימים אלה באותו תא שטח, הינו פרוייקט ״High מול המצפה״ הנבנה ע"י חברת חי נחמיאס וכולל 243 יחידות דיור.

מספר נסיונות קודמים לשיווק של הקרקע כשלו בעבר, הן במסגרת תכניות 'מחיר למשתכן' ו'מחיר מופחת' והן במכרזים ששילבו את הקרקע למגורים עם שטחי מסחר בשכונת מעו"ף.

הזוכה, חברת 'גלאס השקעות והחזקות', מקושרת לחברת הנדל"ן 'אילה א.ג.מ' שבנתה בעיר מספר פרויקטים למגורים ביניהם: 'אפיקי חריש' ברחוב תאנה, 'אפיקי מודיעין בחריש' ברחובות שוהם ורובין, 'נוף אגם בחריש' בשכונת הפרחים ומתחם הקוטג'ים 'גינות החורש' בשכונת החורש. גלאס השקעות והחזקות תשלם לרשות מקרקעי ישראל כ-27 מיליון שקלים על הקרקע בתוספת הוצאות פיתוח על סך כ-18 מיליון שקלים. למכרז הוגשו 13 הצעות.

הונחה אבן הפינה לתחנת הכיבוי האזורית שתוקם בשכונת מעו"ף בחריש. התחנה תפעל כחלק ממערך גופי החירום בעיר. רב טפסר דדי שמחי: "התחנה צפויה לשפר את המענה לתושבי העיר בפרט ותושבי האזור בכלל". ראש העיר: הקמת התחנה היא חלק ממתן מענה מקיף לכל צורכי החיים בחריש

היום (ראשון) התקיים טקס הנחת אבן הפינה להקמת תחנת כיבוי אש בחריש. הטקס התקיים במעמד נציב הכבאות רב טפסר דדי שמחי, בכירי כב"ה וראש העיר יצחק קשת. 

התחנה שתוקם בשכונת מעו"ף בחריש היא תחנת כיבוי אש אזורית, כדוגמת תחנות חדרה וחיפה, שתעניק שירות לתושבי העיר וליישובי הסביבה. התחנה תפעל כחלק ממרכז החירום העירוני לצד גופי הצלה נוספים כמו משטרה ומד"א. עלות הקמת התחנה הוא כ-16 מיליון שקלים ועל פי הערכות הבינוי יסתיים תוך 10 חודשים, והתחנה תיכנס לפעילות מבצעית.

"התחנה צפויה לשפר את המענה לתושבי העיר בפרט ותושבי האזור בכלל", ציין בפתח דבריו רב טפסר דדי שמחי עוד הוא הדגיש בדבריו את החשיבות של הקמת תחנה בעיר המוקפת בחורש טבעי ונתן כדוגמה את השריפה שהשתוללה בשבוע שעבר באזור ירושלים: "רק בשבוע האחרון למדנו על החשיבות של כבאות והצלה בישראל ועל הצורך להגיע מהר ומהו פוטנציאל הסכנה. גם כאן לשמחתי העיר מוקפת בירוק. אזרחים רגילים רואים ירוק, אבל לוחמי אש רואים בירוק, אדום או שחור".

"השאיפה שהתחנה הזו תהווה אבן שואבת גם לבני הנוער לפעילויות הסברה והדרכה. תחנת חריש הולכת להיות לא עוד תחנת משנה אלא לספק מענה מבצעי לחריש, באקה אל גרביה ואום אל פאחם", ציין מפקד מחוז החוף של כב"ה יחזקאל (חזי) לוי. 

ראש העיר יצחק קשת אמר בטקס כי הקמת התחנה היא חלק ממתן מענה מקיף לכל צרכי החיים בחריש. "לצאת למכרזי דיור זה החלק הקל. אך נדרש מערך מקיף בכל תחומי החיים. כל אחד מהתושבים שם כאן את מלוא הונו, מתוך תקווה ואמונה שמה שנבנה פה נבנה טוב ונכון
ואנחנו עושים הכל כדי לא לאכזב אותם. יש לנו את הזכות ואנחנו נעשה את זה", הוסיף קשת ופירט כי "תחנת הכיבוי היא אחד הניצנים הראשונים מתוך מערך החירום הכולל שמוקם כאן במעו"ף לביטחון של כלל תושבי חריש, משטרה, הצלה ורפואה וכן בונקר לשעת חירום".

קשת סיים באמירת תודות לשר בטחון הפנים הנוכחי עמר בר לב ולשר בטחון הפנים הקודם אמיר אוחנה שקידם את הקמת התחנה. עוד הוא הודה לחברי ועדת תו"ב ולחברי מועצת העיר.

עד להקמתה של תחנת כיבוי האש המקומית תמשיך ותקבל חריש את שירותי הכבאות מהתחנות השכנות בסביבה, תחנות המשנה אום אל פאחם ובאקה אל גרביה והתחנה האזורית חדרה.

שרת התחבורה מרב מיכאלי תקצבה ב-300 מיליון שקלים את הקמת כביש הכניסה והיציאה הדרומית לעיר, כחלק מכביש 611. ראש העיר: "זו בשורה ענקית שאנחנו מצפים לה זמן רב". תקצוב הכביש משפיע ישירות גם על קידום פרויקט הרובע החדש, "חריש דרום"

ראש העיר יצחק קשת הודיע היום (חמישי) על סיכומים מול משרד התחבורה במסגרתם יקצה משרד התחבורה 300 מיליון שקלים לביצוע כביש הכניסה והיציאה דרומית, כחלק מכביש 611 החדש.

"המשמעות היא שכאשר יאושר תקציב המדינה, תכנון וביצוע הכביש יוכל להתקדם ברציפות וללא בעיות תקציביות, וזו בשורה ענקית שאנחנו מצפים לה זמן רב", הסביר קשת והוסיף: "לנוכח קצב ההתפתחות האדיר של חריש יש חשיבות עצומה להקמת כניסה נוספת לעיר, אשר תפחית באופן משמעותי את עומסי התנועה בתוך חריש, בעיקר בשד' דרך ארץ, ובדרך הגישה הצפונית לעיר".

ההכרזה של שרת התחבורה מרב מיכאלי על ההקצאה התקציבית לתכנון וביצוע הכביש היא שלב משמעותי בקידום פרויקט כביש הגישה הדרומית לחריש שמתוכנן להסתיים בשנת 2027. כביש הכניסה לעיר שאורכו כ- 2.5 קילומטר, צפוי לכלול, על פי התכניות, 4 נתיבים (שניים לכל כיוון) והקמת שלושה גשרים, אחד מהם מעל כביש 6. העירייה פועלת כעת להוספת נתיב תחבורה ציבורית לכביש המתוכנן.

כביש 611 כתנאי לבניית בנייני מגורים

ההכרזה על קבלת תקציב לסלילת הכביש משמעותה גם קידום תכנית חריש דרום. כזכור, במחצית שנת 2020 כרך ראש העיר תנאים מקדימים לפיהם לא יינתנו היתרי בנייה למגורים ברובע החדש לפני תחילת העבודות בשטח להקמת כביש 611: “אחרי הרבה מאמץ שהשקענו מול משרד הבינוי ומשרדי הממשלה סביב קידום תוכנית חריש דרום התקבלו דרישתנו שלא לאפשר מתן היתרי בנייה למגורים לפני תחילת העבודות בשטח להקמת כביש 611”, הסביר קשת.

“כרכנו את הקמת הכביש בקידום הקמת חריש דרום. עוד דרשנו וקיבלנו: שיווק יחידות הדיור ב’חריש דרום’ יקודמו אך ורק בשיתוף פעולה מלא איתנו, תוך התייחסות למצבה הכלכלי של העירייה וליכולת שלה לתת שירות לתושבים נוספים".
הבשורה על תקצוב הכביש התקבלה בפגישה שנערכה אתמול (רביעי) בין שרת התחבורה מרב מיכאלי וראש העיר. השניים יצאו בהצהרה משותפת לפיה חריש תזכה גם לתגבור של קווי תחבורה נוספים מחריש לחיפה ולתל אביב, ועל הוספת קווים נוספים לערים אחרות בהתאם הצרכים שעולים מהשטח.

"העובדות והעובדים במשרד התחבורה עובדים בצורה מקצועית ויסודית ואלה פירות של העבודה שלהם", הסבירה השרה מיכאלי בהתייחס להחלטות שהתקבלו והוסיפה: "בתקציב החדש הבאנו המון כסף לעוד תחבורה ציבורית, עוד תחבורה שיתופית, עוד שבילי אופניים והליכתיות וסביבה יותר נעימה ומאפשרת, ומאוד נשאף להחיל את כל זה על חריש בהקדם האפשרי".

עיריית חריש השיקה מיזם לתעסוקת נוער בחופש הגדול במסגרתו מגויסים צעירים תושבי העיר לפרויקט הכנת בתי ספר וגני ילדים לשנת הלימודים הקרובה. מנהלת מחלקת הנוער והצעירים: "זו עבודה שמספקת גם מענה כלכלי, גם תעסוקה וגם מחזקת את השייכות לעיר ולקהילה"

ההערכות הגדולה לקראת אירוע פתיחת שנת הלימודים נותנת את אותותיה בשטח. עשרות עובדי מועצה עסוקים בהכנת מבני החינוך שישרתו את ציבור ילדי הגנים והתלמידים הצומח ביותר בישראל. נוסף לעובדים, החלה עיריית חריש להעסיק בני נוער בעבודות ההכנה לקראת פתיחת השנה. מגוון העבודות הוא רחב: שיוף, צביעה, ניקיון, סידור וכל עבודה נדרשת אחרת במאמץ הנרחב המתקיים שמטרתו להבטיח את פתיחת שנת הלימודים ללא תקלות.

פרויקט תעסוקת הנוער משיג שתי מטרות בבת אחת: הראשונה, מציאת תעסוקה לנוער והאחרת, כוח עזר משמעותי לאחד מהפרויקטים הגדולים והמורכבים ביותר עימם מתמודדת עיריית חריש מדי שנה, צמיחתה האדירה של מערכת החינוך.

כ-30 בני נוער תושבי העיר החלו לעבוד בהכנת גני הילדים ובתי הספר לקראת שנת הלימודים הבאה הדר אריכא (15) מתגוררת בחריש כבר ארבע שנים וחצי, היא אחת מהן. הדר היא תלמידת תיכון גוונים ומדריכה בשבט פלג, של תנועת הצופים בחריש.

 לעבוד? זה כיף!

"ראיתי הודעה שנשלחה בקבוצת הוואטסאפ של הנוער והציעה עבודה לחופש ואמרתי לעצמי שאני אלך על זה". היא מסבירה. "אני עושה מה שצריך", היא מפרטת. "צביעה, סידור, ניקיון ועוד הרבה דברים אחרים. אני עובדת בדרך כלל בין השעות 8:00 ל-13:00 ולפעמים אפילו עד השעה 15:00, תלוי כמה אני רוצה להישאר בעבודה".

האם העבודה קשה?

"יש ימים שכן, אבל זה כיף. זה משהו שלא עשיתי בעבר ואני מעדיפה לעבוד מאשר להשתעמם בחופש, מה אני אעשה במקום זה, אישן?"

היא גם מודה שהעבודה היא מפלט מפני הגבלות הקורונה שנכנסו לתוקף: "נחמד לעבוד במיוחד עכשיו כשצריך תו קורונה ולא לכל החברות שלי יש, כי הן לא מחוסנות", היא מסבירה.

הדר הגיעה לעבודה לבדה, אבל כבר הספיקה לייצר קשרים חדשים: "הכרתי כמה בנות נחמדות ואנחנו מסדרות וצובעות ביחד. יש שתי בנות בשכבה מעלי ויש את ג'ורדן, שהיא בשכבה שלי והתחברנו".

 "אני ממש שמחה שמצאתי עבודה"

גם ג'ורדן חג'ג' (15) גם היא אחת מבנות המזל שהתקבלו לעבודה. "הלכתי ליום הכרות שם הסבירו לנו על העבודה ואחרי זה הודיעו לי שאני מתחילה לעבוד", היא מספרת. "אני ממש שמחה שמצאתי עבודה, אני נהנית לעבוד".

ג'ורדן, תלמידה בבי"ס מבשרת בחדרה מתגוררת שנתיים בחריש. היא חניכה בתנועות הנוער בני עקיבא ומש"צים (הנוער העובד והלומד). משפחתה עלתה לארץ לפני 10 שנים מצרפת וזו אחת העבודות הראשונות שלה בחיים. "אנחנו בעיקר מנקות ומסדרות את הגנים, לפעמים גם צובעות". היא מספרת.

יש הרבה עבודה?

"יש לנו הרבה זמן ואנחנו עוזרות אחת לשנייה. כיף לי בעבודה. אני מנהלת את הזמן, הכרתי אנשים חדשים ואני גם עושה משהו בחופש הגדול", היא מסכמת.

התשלום שהדר וג'ורדן יחד עם שאר בני הנוער המועסקים על ידי העירייה יקבלו הוא שכר מינימום, אבל לשתיהן לא אכפת. ג'ורדן מתכננת לחסוך את הכסף ואילו הדר חוסכת לקניית טלפון חדש. על דבר אחד שתיהן מסכימות, הן מקוות שיוכלו לעבוד בפרויקט ההכנה של העירייה גם בעתיד: "אם תהיה עבודה בשנה הבאה – אני בטח אחזור", מסכמת הדר.

"חיזוק השייכות לעיר ולקהילה"

תעסוקת הנוער בתקופת הקיץ היא חלק מהפעילות השנתית של מחלקת הנוער והצעירים של עיריית חריש. אור גולני, מנהלת המחלקה מסבירה: אנחנו מנסים מדי שנה לייצר משרות לבני נוער. השנה, אחרי קורונה ואחרי קיץ שלא היה בו כלום היה חשוב עוד יותר להעסיק אותם. גם ההבנה שהמצב הכלכלי פחות טוב בישראל הביא אותנו לעשות מאמץ ולמצוא עבודות לצעירים. חשוב שהם יהיו עסוקים במיוחד בשל החמרת הנחיות הקורונה שלא מאפשרת להם לבלות כמו בשנים קודמות", היא מפרטת.

מהן העבודות שמוצעות להם?

"העבודה היא בהכנה של בתי ספר וגני ילדים. מעסיקים אותם בשיוף וצביעה של ספסלי עץ, תליית שלטים, מנעד רחב של עבודות שמספקות גם מענה כלכלי, גם תעסוקה וגם חיזוק השייכות לעיר ולקהילה".

גולני מפרטת שבני הנוער מקבלים שכר מינימום ועובדים מספר שעות בכל יום ולכל היותר עד 8 שעות ליום. "הם חוזרים הביתה עייפים אך מרוצים. חלק מבני הנוער כבר החלו לעבוד ובשבוע הבא, כולם, כל ה-30 יעבדו", אומרת גולני ומאמינה שהפרויקט שזכה להצלחה יחזור גם בשנה הבאה: "אנו מקבלים תגובות מדהימות. הילדים ממש נהנים, אלו שביקשו 2-3 משמרות בשבוע מבקשים להוסיף להם משמרות וגם הצוותים המקצועיים, עובדי אגף ת"ל והצוותים החינוכיים בבתי הספר מרוצים. אנחנו מתכוונים לשמר את הפרויקט גם בשנה הבאה".

ראש העיר יצחק קשת מסכם: "מדי שנה אנחנו עורכים יריד תעסוקה לבני הנוער, שמשלב אפשרויות תעסוקה בעיר שהמעסיקים הם העירייה ובעלי עסקים בעיר. השנה, בגלל הקורונה, לא התקיים היריד והיה לנו חשוב למצוא אלטרנטיבה. מעבר לעובדה שבני הנוער יעבדו ויקבלו שכר ותעסוקה בקיץ. הם גם ילמדו זכויות עובדים (קליטה על פי החוק, תלוש שכר ועוד) וכן ירכשו כלים מקצועיים להמשך דרכם".

הוועדה המיוחדת לתו"ב אישרה לבעלי דירות גן היתר בנייה לחדר נוסף ללא תלות בבעלי דירות נוספים בבניין, וזאת בניגוד לתב"ע הקיימת, שחייבה הרחבה של אגף שלם בבניין. בקרוב תתפרסם המדיניות המקלה באופן רשמי. סגן ראש העיר: "יש בזה צורך"

בצילום: בניין טיפוסי בשכונת אבני חן, מתוך לוח דירות חריש

על פי תכנית בניין העיר (תב"ע) לשכונות אבני חן והחורש (חריש 1/א) זכאים בעלי דירות לתוספת בנייה של חדר נוסף עד 25 מ"ר, ובתנאי כי הבנייה מתבצעת באגף כולו, כלומר לכלל הדירות באותו האגף בבניין. ברור מאליו כי על פי הנחיה זו, התיאום הנדרש משכנים לבנות בו בעת חדר נוסף, הוא מורכב.

עם התפתחות העיר והתמורות שחלו בהרכב האוכלוסייה הוחלט בוועדה לשקול גיבוש מדיניות שתעניק רק למחצית מבעלי הדירות באגף לבצע הרחבה, כאשר הבנייה היא מלמטה למעלה, ברצף.

שתי בקשות של בעלי דירות גן לתוספת בנייה שהגיעו בחודש שעבר לפתחה של הוועדה לתו"ב הבקשה עוררו דיון רחב בנושא שבסיכומו החליטו חברי הוועדה לאפשר לבעלי דירות הגן אישור להרחיב את דירתם בחדר נוסף (עד 25 מ"ר) וללא תלות בשאר הדירות. עוד הוחלט בישיבה לנסח מדיניות חדשה ומקלה יותר לתוספות בנייה למגורים בעיר. על פי המדיניות החדשה יהיו רשאים בעלי דירות גן בשכונות החורש ואבני חן לבנות חדר נוסף מבלי שיידרשו לכך גם כל השכנים באותו אגף. שכנים מקומות גבוהות יותר שירצו להוסיף חדר יוכלו לקבל היתר בתנאי שקיימת הרחבה בדירות הגן, כלומר בנייה מלמטה למעלה.

בעד: "צריך לאפשר הרחבה של דירות בודדות"

"חריש התברכה בדירות רבות של 4 חדרים, ומעט מאוד דירות גדולות יותר, ויש בזה צורך. יש פה הרבה משפחות שהגיעו צעירות יותר והיום הן גדלות והדירות לא מספיקות", הסביר סגן ראש העיר וחבר הוועדה שלמה קליין.

"כיום יש מגבלות מאוד גדולות ואני חושב שיש מקום להקל. רוב האנשים שרוצים להרחיב מתגוררים בקומת קרקע ולדעתי צריך לאפשר הרחבה של דירות בודדות", הוסיף קליין והדגיש כי הרחבת דירה בקומות האמצעיות של הבניין תתאפשר רק במידה וקיימת כבר הרחבה בקומות התחתונות: "בהנחה שהתכנית מאפשרת לבנות אח"כ תוספת מעליה וזה לא הורס את הבניין והתוספת ממשיכה את הנראות הקיימת, אני בעד", ציין קליין.

סגנית ראש העיר שני גרינברג חיזקה את עמדתו של קליין: "הבינוי כמובן לא צריך להיות חורג מקו המתאר של הבניין, וכל בקשה צריכה לדון לגופה. בסה"כ אנחנו, כרשות מקומית – בעד", אמרה גרינברג.

נגד: נדרשת תפישה עירונית כוללת לתוספת בנייה

לעומתם הביעה יבגניה מלכין, מהנדסת הוועדה לתו"ב, הסתייגות: "אני מבינה שיש קושי לבנות באגף שלם ביחד, אבל אני גם לא רוצה שבניין יהיה אתר בנייה במשך כל כך הרבה זמן. לבנות טלאים-טלאים זה לא נכון בעיניי".

עפרה הראל, חברת הוועדה, הוסיפה גם היא אזהרה המתייחסת לאתגר שיעמוד בפני מתכנני העיר לשמור על אסתטיקה תכנונית ונראות שמתאימה לסביבה בתנאים בהם הבינוי יתבצע בשלבים שונים ובפער זמנים שעשוי להגיע לשנים: "אם זו בקשה אחת, אז אין בעיה להוציא פרסום הקלה. אבל אם אנחנו יודעים שזו תהיה מגמה, לדעתי צריך לנסח מדיניות ולפרסם אותה כך שכולם יידעו ותהיה שקיפות", היא הוסיפה. עמדה דומה הציג אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון מתארי במשרד הבינוי והשיכון. טייכמן הסביר כי רצוי לקבל החלטה רוחבית בנושא ולגבש תפישה עירונית שתגדיר את המותר והאסור בנושא הרחבות הבנייה.

"כמובן שנמשיך לבחון כל בקשה לגופה, אך בראייה כוללת יש תמימות דעים בקרב חברי הועדה כי בעלי דירות הקרקע לא יצטרכו להיות תלויים בשאר האגף על מנת לבנות חדר נוסף", הסביר קליין בראיון ל'חריש 24'. "הכיוון הוא לגבש מדיניות שתעזור לבעלי העניין להבין מראש מה נדרש מהם כדי שבקשתם תתקבל בהתאם לסטנדרט אחיד". עוד הדגיש קליין כי תב"ע להרחבת דירות ותוספות בנייה קיימת בשלב זה רק בתכנית חריש/1/א' דהיינו, בשכונות אבני חן והחורש. "לשאר השכונות אין תב"ע המאפשרת תוספות בנייה", הוא סיכם.

שלושה נציגים מחריש הפעילים בקבוצה 'נחלצים מהפקקים' נפגשו עם שרת התחבורה והציגו בפניה את התוכנית ששמה לה למטרה להפחית מיידית את העומס מהכביש בחריש והכניסה אליה. "השרה מיכאלי מכירה בחשיבות של קידום תחבורה ציבורית ואנו מצפים שהיא תגיע בקרוב גם לחריש"

בתמונה, מימין: ינון בירן, השרה מיכאלי, אלון אמיר שפר ומיכל אגמון

היום (רביעי) הגיעו למשכן הכנסת פעילים חברתיים מרחבי הארץ שעוסקים בקידום פתרונות תחבורה ציבורית והפחתת עומס התנועה בכבישי ישראל. מיכל אגמון, ינון בירן ואלון אמיר שפר, שלושה נציגים מחריש הפעילים בקבוצה המקומית של 'נחלצים מהפקקים' השתתפו גם הם בכנס ופגשו את שרת התחבורה מרב מיכאלי לדיון מקצועי בנושא.

"המטרה היא להפחית את הפקקים ואת מצוקת החנייה בעיר, ע״י הפחתת השימוש ברכב הפרטי ומתן מענה בתחבורה ציבורית טובה ויעילה", מסבירה מיכל אגמון, פעילה בקבוצת הפקקים שפועלת מטעם המרכז לצדק חברתי חריש. "נפגשנו היום עם שרת התחבורה מרב מיכאלי ויועץ המדיניות שלה אהוד עוזיאל, במטרה לשים על סדר היום את מטרות קידום התחבורה הציבורית הרכיבה על דו גלגלי והליכתיות, בארץ ובחריש בפרט, ולהכיר לשרה את הפעילות האזרחית של הקבוצה וחשיבותה. לשמחתי, הפגישה היתה חיובית, השרה מיכאלי מכירה בחשיבות של קידום תחבורה ציבורית כמטרה הראשונה של משרד התחבורה, ואנו מצפים שהיא תגיע בקרוב גם לחריש".

תוכנית להפחתת עומס התנועה

אלון אמיר שפר מסביר את עיקרי התוכנית שהוצגה לשרה מיכאלי לפתרונות ייעודיים בחריש: "אנו דורשים ורוצים לקדם פתרונות מיידים שיורידו את העומס מהכביש בחריש והכניסה אליה וזאת באמצעות שמונה פתרונות מרכזיים, ביניהם, בניית נתיבי תחבורה ציבורית ונסיעה שיתופית. תגבור תדירות הקווים הבין עירוניים למקומות מרכזיים והפעלת קווי אוטובוס פנימיים עירונים".

עוד מציין שפר כי "אנו פועלים בשיתוף עם חברי המועצה ובעלי תפקידים רלוונטיים למציאת פתרונות לשיפור תשתיות רכיבה והליכתיות, לדיווח על ליקויים ושיפור קווי האוטובוס בעיר".

בקרוב: יום תחבורה בחריש

קבוצת 'נחלצים מהפקקים' הספיקה במהלך שבעת החודשים בהם היא פועלת בעיר לבצע מספר פעולות חשובות ביניהן הגשת התנגדות לתוכנית חריש דרום, קידום ביצוע התשתית לשבילי האופניים בעיר והפקת סרטוני הסברה לתושבים בנושא בטיחות בדרכים ורכיבה בטוחה.

"ב-8 באוגוסט  נציין את יום התחבורה בחריש", מציין ינון בירן. במסגרת יום זה נפעיל שאטל פנימי בעיר, נערוך הפנינג למשפחות עם רכיבה בשבילי האופנים בעיר ומספר פעילויות נוספות".

עוד מציין בירן כי הקבוצה מתכננת להשיק בקרב תושבי העיר סקר שבודק ומברר מהם הצרכים התחבורתיים של תושבי חריש, בתוך העיר ומחוצה לה, כדי להבין אילו מענים תחבורתיים הם הרלוונטיים ביותר. "אנחנו מתכננים גם להפעיל מוקד פניות שיעבור למוקד העירוני ולחברת האוטובוסים, בו יוכלו תושבי חריש להצביע על בעיות בתחבורה הציבורית". עוד ציין בירן כי הקבוצה המקומית החליטה שלא תעסוק בנושא התחבורה הציבורית בשבת. "אנו מתכננים לפתוח קורס הכשרה נוסף לפעילים בתחום התחבורה על מנת להגדיל את מספר הפעילים בנושא החשוב והחיוני כל כך לחריש", הוא מסכם.

חריש משתתפת לראשונה בתחרות שמקיימת 'המועצה לישראל יפה' מזה 28 שנים. במסגרת התחרות, ערים ומועצות מקומיות מתמודדות על קבלת "כוכבי יופי". אלה נבחנים בהתאם לפרמטרים של ניקיון, איכות חיים, שמירה על ערכי הטבע והנוף וטיפוח המרחב הציבורי

חריש משתתפת לראשונה בתחרות "קריה יפה ומקיימת בישראל יפה" לשנת 2021 של המועצה לישראל יפה. צוות השיפוט, שכלל שלושה נציגים, ביקר השבוע (שני) בעיר ופתח בפגישה עם ראש העיר יצחק קשת ועם הדרג המקצועי. בפגישה קיבל צוות השיפוט סקירה על חריש ועל היותה חלוצה בפרויקטים חדשניים בתחום החינוך, הבינוי, קיימות ואיכות הסביבה.

לאחר מכן יצא צוות השיפוט יחד עם הדרג המקצועי בעירייה לסיור ברחבי העיר שכלל את המרחב הציבורי, השכונות, מוסדות החינוך, הפארקים ומרכז תרבות ופנאי. צוות השיפוט ביקש להתרשם מפרמטרים שונים: ניקיון, איכות חיים, שמירה על ערכי הטבע והנוף וטיפוח המרחב הציבורי.

לדברי המועצה לישראל יפה, התחרות מעודדת פיתוח של הסביבה העירונית על פי העקרונות המודרניים, המכתיבים יצירת שיווי משקל נאות בין הבנייה האורבנית לטיפוח הריאות הירוקות.

תחרות קריה יפה ומקיימת בישראל יפה, הנערכת בשיתוף משרד הפנים, המרכז לשלטון מקומי בישראל ומרכז המועצות האזוריות נערכת מדי שנה החל משנת 1993, ומשתתפות בה ערים, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות וישובים במועצות אזוריות, המתמודדות על קבלת כוכבי היופי של המועצה, כל אחת לפי סיווגהּ.רשויות רבות הפכו את ההשתתפות בתחרות למסורת, דבר שתוצאותיו ניכרות בחזותן של אותן הרשויות. התושבים הגרים ב"קריות היפות", למיניהן, נהנים מהשקעה באיכות החיים המתבטאת בניקיון העיר, בשמירה על ערכי הטבע והנוף ובטיפוח הרחובות, הגנים ושאר הפינות במרחב הציבורי בישוב.

בחודשים הקרובים, יולי עד אוקטובר, יסיירו נציגי המועצה לישראל יפה בערים וביישובים המשתתפים בתחרות. הכרזה על הזוכים תתקיים בדצמבר 2021.

בטקס חגיגי הושקה אתמול הגינה הקהילתית החדשה של שכונת בצוותא. ראש העיר: "הגינה תשרת את הקהילה באהבה, מתוך תחושת שותפות, אחווה וביחד של כל הגילים וכל המגזרים"

צילומים: בוקי ברדע

אמש (רביעי) נחנכה הגינה הקהילתית של שכונת בצוותא. גינה זו מצטרפת לגינה הקהילתית הפעילה ברחוב התאנה בשכונת החורש, גינה קהילתית בשכונת הפרחים וגינה קהילתית שהוקמה על ידי תושבים בשכונת מעו"ף.

אירוע ההשקה נערך במעמד ראש העיר יצחק קשת. "אין לי ספק שהגינה תשרת את הקהילה באהבה, מתוך תחושת שותפות, אחווה וביחד של כל הגילים וכל המגזרים", ציין ראש העיר בטקס ההשקה.