מכרז היזמים למתחם ״הטרפז״ ייסגר בקרוב ורוב יחידות הדיור בו יימכרו לזכאים במסגרת תוכנית ״מחיר מטרה״. נתוני המכרז ליזמים מלמדים כי עלות דירת 4 חדרים סטנדרטית במסגרת התוכנית, תעמוד על כ-1.3 מיליון שקלים, זאת לאחר הנחה של כ-300 אלף שקלים. השוואה לפרויקטים קודמים של דיור בר השגה בחריש מצביעה על התייקרות של כ-60% במחירי הדירות, במהלך חמש השנים האחרונות

בנובמבר הקרוב ייסגר המכרז ליזמים שפרסמה רשות מקרקעי ישראל לרכישת זכויות חכירה לבניית 624 יחידות דיור ו-20 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, ב-3 מתחמים במתחם ״הטרפז״. המתחם הינו חלק משכונת אבני חן וממוקם בסמוך לכביש הגישה לעיר (כיכר הזיתים) מול הפארק העירוני העתידי.

התב"ע לשכונת הטרפז אושרה כבר במאי 2021 ובמסגרתה ייבנו מאות יחידות דיור בבנייה רוויה הכוללת, לראשונה בעיר, מגדלים בני 27 קומות. עוד ייבנו במתחם שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

על פי תנאי המכרז 20% מכלל הדירות, היקרות מביניהן, יוקצו למכירה בשוק החופשי ואילו שאר הדירות ימכרו במסגרת תוכנית "מחיר מטרה" של משרד הבינוי והשיכון.

הנחה של 300 אלף שקלים לזכאים

המכרז קובע כי היזמים יתחרו על ההצעה הגבוהה ביותר עבור הקרקע. המכרז כולל שלושה מתחמים שונים, לאחד מהם (מתחם 72038) נקבע מחיר מינימום של כ-10 מיליון שקלים לפני מע"מ, בשל שטחי המסחר הנכללים בו. לשניים האחרים לא צוין מחיר מינימלי עבור הקרקע.
עוד נקבע כי השווי למ"ר בנוי יעמוד על 12,400 שקלים + מע"מ (14,508 שקלים למ"ר כולל מע"מ).

"שווי מטר בנוי עיקרי" משקף את העלות לפיה יחושב מחיר הדירה וממנו תיגזר ההנחה לזכאי משרד השיכון. כך לדוגמה, דירת 100 מ"ר סטנדרטית במתחם הטרפז בקומות האמצעיות, (בתוספת חישוב חלק יחסי של שטחי מרפסות, חניה ומחסן) תעלה לזוגות צעירים כ-1.3 מיליון שקלים, זאת לאחר הנחת זכאים של 300 אלף שקלים.

דיור בר השגה ב-1.3 מיליון שקלים

האם דירת 4 חדרים בסכום של 1.3 מיליון שקלים עדיין משקפת דיור בר השגה לזוגות צעירים?
השוואה למחירי הדירות בחריש במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" בין השנים 2018-2017 מגלה כי מחיר מ"ר בנוי עמד אז על כ-7,500 שקלים ודירות בגודל של 100 מ"ר נמכרו לזכאים (לאחר הנחה) במחיר שנעו סביב ה-800 אלף שקלים.

המכרז הנוכחי משקף אם כן, עלייה של כ-60% במחירי הדירות המסובסדות במהלך חמש השנים האחרונות.

ראוי לזכור כי בשנים האחרונות חלה התייקרות משמעותית במחירי הדירות בישראל ובחריש בפרט וכי גם תוכנית ׳מחיר למשתכן׳ וגם תוכנית ׳מחיר מטרה׳ הנוכחית, משקפות הנחות של מאות אלפי שקלים ביחס למחירי השוק.

מחירי הדירות שיימכרו בשוק החופשי במתחם צפויים להיות גבוהים משמעותית. דירות היוקרה, בדגש על הקומות הגבוהות במגדלים, יחצו, כך נראה, שיאים חדשים במחירי הדיור בעיר.

לקריאה נוספת: סקירת הנדל״ן של חריש סיטי: המכירות הוכפלו, המחירים זינקו

מכבי אקטיבי, התוכנית לטיפול בעודף משקל בילדים, מהחודש גם בחריש. התוכנית בחריש מותאמת לילדים בגילאי 9 עד 12. התוכנית מיועדת לחברי מכבי שירותי בריאות, אך מתאפשרת הרשמה גם לחברים מקופות אחרות

בשנים האחרונות אנחנו עדים לעליה בעודף משקל בקרב ילדים וילדות. 1 מכל 4 ילדים.ות בישראל סובל.ת מהשמנה או מעודף משקל וזה עלול להביא לבעיות בריאותיות וחברתיות. הורים רבים חשים תסכול כשהם חווים את הקשיים של ילדיהם, אך לא תמיד הם יודעים לבחור את דרכי הפעולה הנכונות כדי לעזור לילדים לשנות הרגלים. אז מה עושים ? נרשמים למכבי אקטיבי

מה זה מכבי אקטיבי?

תכנית מכבי אקטיבי היא תכנית בצוות רב תחומי , כאשר הדגש העיקרי הוא על התהליך המשפחתי שכל המשפחה עוברת כדי להטמיע אורח חיים בריא לכל בני הבית.

כאשר השינוי הוא משפחתי וכולם לוקחים בו חלק, סיכויי ההצלחה להתמיד בשינויים לאורך זמן עולים בהרבה.

למה חשוב שההורים יובילו את השינוי בבית? בדרך זו הם יהפכו את הסביבה הביתית למקדמת בריאות ויהוו מודל חיקוי חיובי לילדים.

ההורים אחראים למבחר ומגוון המזון שנמצא בבית, אחראים לקביעת זמני ארוחות ומה יוגש בכל ארוחה. הילד מחליט מה לאכול מתוך המבחר הקיים בבית וכמה.

כמובן שאפשר לשלב מדי פעם מזונות כמו ממתקים וחטיפים, אך חשוב לשים לב לתדירות ולכמות אכילתם. בתכנית אנחנו שמים דגש על חלוקת האחריות בין ההורים לילדים.

במחקר שנעשה במכבי ובדק את אחוזי ההצלחה אצל ילדים שסיימו את התכנית לאחר 4 שנים כ78% מהילדים המשיכו לשמור על הישגים או לרדת ב-BMI. המשמעות היא שהשינוי הפך לקבוע.

איך זה עובד?

התוכנית כוללת מספר היבטים: כושר גופני לילדים, הדרכת הורים קבוצתית ויעוצים תזונתיים פרטניים לכל משפחה. משך התכנית כחצי שנה, והיא מתקיימת בסטודיו שירה דאנס בקניון מור.

• הפעילות הקבוצתית בימי ראשון ורביעי אחה"צ משעה 17:00-18:00. הפעילות הפרטנית בתאום לכל משפחה ע"י המזכירה של התוכנית.
• האימונים הם בקבוצות קטנות עד 12 ילדים, ישנו יחס אישי ומענה לכל שאלה.
• נשארו מקומות אחרונים, אז קדימה, לפרטים והרשמה שלחו מייל אל HarishActive@mac.org.il או השאירו הודעה קולית בטלפון 04-6164326.
• בפנייה אלינו ציינו פרטים אישיים: שם פרטי ומשפחה של הילד/ה וההורים, תז של הילד/ה, טלפון נייד.
• צוות התוכנית יצור קשר בימים הקרובים.

הכותבת היא גלית גורביץ, דיאטנית מנהלת 'מכבי אקטיבי' בחריש

תוכן שיווקי

צילום: דוברות עיריית חריש

משרד החינוך פרסם את נתוני מערכת החינוך המקומית לשנת תשפ"א: 45.6% מכלל התלמידים בעיר למדו בזרם החינוך הממלכתי, וכ-35.77% בזרם החינוך הממלכתי-דתי, פי 2.5 מהממוצע הארצי. לראשונה, מספר התלמידים הממוצע בכיתה עלה ל-27.1 תלמידים וזהה לממוצע הארצי. ההשקעה הכספית הממוצעת בתלמיד בית ספר בחריש נמוכה בכ-10% אחוזים מהממוצע הארצי

משרד החינוך פרסם השבוע (ג') את נתוני "התמונה החינוכית הרשותית והבית ספרית", לשנת הלימודים תשפ"א.

נתונים אלה אינם משקפים את מצב מערכת החינוך בעיר, שכבר החלה את שנת הלימודים תשפ"ג וחוותה גידול מואץ במספר מוסדות החינוך ובמספר התלמידים. עם זאת, הם מצביעים על מגמות, משקפים את ההבדלים בין חריש למתרחש ברמה הארצית ומשרטטים את השוני בין המגזרים השונים של החינוך בעיר.

זרם החינוך הממלכתי הוא הגדול בעיר

שנת הלימודים תשפ"א נפתחה בחריש עם 87 גנים, 15 בתי ספר וכ- 6,600 תלמידים מגיל גן ועד כיתה י'. בנוסף, כ-22% מכלל התלמידים שהתגוררו בחריש, למדו במוסדות מחוץ לעיר.

45.6% מכלל התלמידים בעיר למדו בשנת תשפ"א בזרם החינוך הממלכתי והוא זרם החינוך הגדול בעיר. עם זאת, חלקו היחסי נמוך בהשוואה לממוצע הארצי. כך לדוגמה, 66.7% מכלל התלמידים בארץ לומדים בזרם החינוך הממלכתי.

פער משמעותי והפוך ניתן לראות בזרם החינוך הממלכתי-דתי: 35.77% מכלל התלמידים בחריש למדו בזרם חינוך זה, פי 2.5 בקירוב מהממוצע הארצי שעמד על 14.4% בלבד.

18.66% מכלל התלמידים בחריש למדו בזרם החינוך הממלכתי-חרדי, נתון נמוך במעט מהממוצע הארצי שעמד על 19.25%.

נתון נוסף מגלה כי 86.7% מכלל התלמידים בחריש (ממלכתי, ממ"ד וחרדי) שויכו בשנת לימודים זו לזרם החינוך הרשמי. בנוסף להם, פועל בעיר זרם חינוך מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) ובשנת תשפ"א כ-13.3% מכלל התלמידים בחריש למדו בו. ברמה הארצית, בזרם המוכר אך לא רשמי למדו בממוצע כ-24% מכלל התלמידים.

ממוצע מספר התלמידים בכיתה הדביק את הממוצע הארצי

עיון בנתונים מגלה כי לראשונה בשנת תשפ"א, הדביקה חריש את הפער בינה לבין הממוצע הארצי הלא מחמיא של ממוצע תלמידים גבוה בכיתה. מספר הילדים הממוצע בגן ילדים בחריש עמד נכון לשנה זו על 31.9 והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי שעומד על 28.9 ילדי גן בכיתה. בשנת הלימודים תש"פ ממוצע התלמידים בכיתת גן בעיר היה 31.8.

בבתי הספר, מספר התלמידים הממוצע בכיתה ביצע קפיצה ועלה מ-24.4 בשנת תש"פ ל- 27.1 תלמידים בשנת תשפ"א. כאמור, מספר התלמידים בכיתה בחריש עלה בהדרגה בשש השנים האחרונות ועל פי נתוני תשפ"א, לראשונה, הוא זהה לממוצע הארצי והמחוזי.

פערים בגודל הכיתות בין המגזרים השונים

עם זאת, הנתונים מצביעים על  פערים משמעותיים בין מספר התלמידים הממוצע בבתי הספר בזרם החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי לבין המספר הממוצע במגזר החרדי.

כך לדוגמה, במגזר הממלכתי למדו בשנת תשפ"א 29.7 תלמידים בכיתה בעוד שבמגזר הממלכתי-דתי למדו 28.6 תלמידים ואילו בממלכתי-חרדי רק 21.2 תלמידים בממוצע בכיתה. בזרם החינוך המוכר אך לא רשמי ממוצע התלמידים בכיתה מסתכם ב-24.6 תלמידים.

ההשקעה בתלמיד בהשוואה ארצית

עיריית חריש אישרה בשנת 2021 תקציב בסך 107 מיליון שקלים לתחום החינוך, כ-51% מכלל התקציב העירוני. בדומה לשנים קודמות, מרבית התקציב (כ-58%) מנותבת למשכורות עובדי ההוראה. בשנת תשפ"א מצבת עובדי ההוראה מנתה 490 עובדים (גננות, מורים ומורות) בחריש.

למרות התקציב המוגדל, ההשקעה הכספית הממוצעת בתלמיד בחריש נמוכה בהשוואה לממוצע במחוז חיפה ולממוצע הארצי. ההשקעה הממוצעת בתלמיד בית ספר בחריש עמדה על 18,321 שקלים, סכום הנמוך בכ-10% אחוזים מהממוצע הארצי שהוא 20,128 שקלים. ונמוך בכ-15% מהעלות המושקעת בתלמיד במחוז חיפה, 21,149 שקלים.

להבדיל, ההשקעה של חריש בתלמיד בגן ילדים הסתכמה ב-19,489 שקלים כ-13% יותר בהשוואה לממוצע הארצי שעומד על 17,146 שקלים. על פי נתוני העירייה ההשקעה התקציבית בגני הילדים בחריש בשנת 2021 היתה כמעט כפולה מההשקעה בבתי הספר, 58 מיליון שקלים ו-30 מיליון שקלים בהתאמה.

עיון מעמיק יותר מגלה כי גם בנושא זה מתגלים פערים משמעותיים בהשקעה הממוצעת לתלמיד בחריש, בהתאם לזרמים החינוכיים השונים. כך לדוגמה, ההשקעה בתלמיד בחינוך הממלכתי היא 19,527 שקלים, בממ"ד 18,078 שקלים ובממ"ח 15,918 שקלים בלבד, כ-22% פחות בהשוואה לתקציב תלמיד בחינוך הממלכתי.

בלי בגרויות, בלי אקלים חינוכי

הנתונים שפרסם משרד החינוך משרטטים תמונה חלקית בלבד והם אינם מתייחסים להישגים לימודיים בחריש היות ובשנת תשפ"א לא התקיים המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) ועל כן, מדדי ההישגים במיצ"ב, מדדי ערכים ואקלים חינוכי ומדדי הלמידה של ראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך –  אינם בנמצא.

בנוסף, במפת הנתונים העדכניים של החינוך בחריש אין התייחסות לציוני בגרות, היות ובשנת הלימודים תשפ"א טרם היתה שכבת י"ב בוגרת בעיר. ניכרים בחסרונם גם המדדים המתייחסים לאקלים הבית ספרי, כפי שהיו בתמונה החינוכית של שנים עברו, וזאת בשל אילוצי הקורונה והעדרם של לימודים סדורים.

על פי משרד החינוך נתוני האקלים הבית הספרי לשנת תשפ"ב (השנה החולפת), אשר בוחנים את תחושת הקרבה לבית הספר, קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מעורבות באירועי אלימות ועוד, יפורסמו בקרוב.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "העיר חריש הינה עיר צומחת חדשה בארץ, פורצת דרך מבחינה חינוכית. חריש מתאכלסת בקצב מהיר, בעיקר על ידי משפחות צעירות עם ילדים בכל הגילים. מחצית מהתושבים הם מתחת לגיל 18, כך שיש מסה גדולה מאוד של ילדים הזכאים למסגרות חינוכיות איכותיות. אנו מברכים את אנשי החינוך והצוותים ברשות המקומית על עבודה חינוכית, משמעותית מקדמת ופורצת דרך למען קהילת היישוב".

לקריאה נוספת: אתגרי מערכת החינוך בתשפ״ג: 10,000 תלמידים ומחסור במבנים

תחבורה ציבורית בחריש. צילום: דניאל שחר

החודש יחל לפעול קו אוטובוס חדש לפארק העסקים קיסריה, וקווי האוטובוס הבין-עירוניים לתל אביב, חיפה, חדרה, בנימינה וחדרה יתוגברו משמעותית

החל מה-22 בספטמבר תתוגבר באופן משמעותי תדירות קווי התחבורה הציבורית לחריש, וגם יחל לפעול קו חדש לפארק העסקים קיסריה, לטובת תושבי חריש שעובדים במקום. מסלול הקו חדש – מס' 160 – יעבור דרך שדרות דרך ארץ ומחלף מג"ב וימשיך דרך פרדס חנה עד ליעדו בפארק העסקים קיסריה. בקו יהיו 28 נסיעות יומיות (14 לכל כיוון) בתדירות של פעם בחצי שעה במהלך היום ובפעם בשעה בשעות הערב.

עוד במסגרת תגבור הקווים החל מחודש זה: 

קו 632: תדירות הנסיעות בקו 632 מחריש לתל אביב תתוגבר. הפעילות היומית בקו תוארך עד לשעה 23:00 (עד כה האוטובוס האחרון מחריש יצא בשעה 16:30 ומתל אביב בשעה 19:05), והקו יחל לפעול גם בימי שישי ובמוצאי שבת.

קו 631: הפעילות היומית בקו 631 מחריש לחיפה תוארך עד לשעה 23:00 (עד כה האוטובוס האחרון מחריש יצא בשעה 16:15 ומתל אביב בשעה 18:00). קו 631 יחל לפעול גם בימי שישי ובמוצאי שבת.

קו 60: מחריש לחדרה יתוגבר ב-21 נסיעות יומיות, ושעות הפעילות של הקו יהיו 23:40-5:35 (בימי חול). הנסיעות בקו יהיו בתדירות של פעם בחצי שעה במהלך היום ובפעם בשעה בשעות הערב.

קו 71: מחריש לתחנת הרכבת בבנימינה יתוגבר גם הוא ב-15 נסיעות יומיות, ושעות הפעילות של הקו יהיו 23:00-5:05 (בימי חול). הנסיעות בקו יהיו בתדירות של פעם בחצי שעה במהלך היום ובפעם בשעה בשעות הערב.

בהמשך: קו חדש למרכז

המהלך הנוכחי של תגבור התחבורה הציבורית לחריש היה אמור לצאת לפועל עוד ברבעון הראשון של השנה. הוא תוקצב מראש במסגרת תקציב המדינה ובמסגרת החלטת הממשלה לחריש, אבל מחסור באוטובוסים בעקבות משבר הרכב העולמי ועיכובים בתהליכי הרכבת האוטובוסים בישראל גרמו לדחייה משמעותית ביישום המהלך.

בפעימת התגבור הבאה מתוכנן קו חדש לאזור המרכז, וכן קו אוטובוס פנימי נוסף בחריש שיצטרף לקו 22 שפועל כיום. עם תחילת פעילותו של הקו החדש יחול שינוי גם במסלולו של קו 22, שכיום פועל כקו מאסף. מסלולי שני הקווים יהיו קצרים יחסית, במטרה לשפר את התדירות והיעילות של מערך הקווים הפנימיים בחריש. בתכנון המסלולים הושם דגש על נגישות מהשכונות למוקדי פעילות כמו בתי ספר, מבני ציבור וכד'.

ראש העיר יצחק קשת: "אנחנו פועלים כדי לקדם פעימות תגבור נוספות בתחבורה הציבורית, וממשיכים לעמוד בקשר רציף עם משרד התחבורה בעניין הקצאת האוטובוסים החדשים כדי שהמהלכים הבאים ייצאו לפועל בהקדם האפשרי וללא עיכובים נוספים".

לקריאה נוספת: בין המחלף למסוף: פורסמה תוכנית העבודה לפיתוח התחבורה בשנת 2022

המגרש החדש לקאנטרי בשכונת הפרחים; צילום: מיכל צור

המכרז החדש להקמת הקאנטרי יפורסם עד סוף שנת 2022, המגרש החדש שהעירייה מציעה עבר משכונת בצוותא ללב שכונת הפרחים. הרשות: "ייערכו במכרז שינויים נוספים במטרה למקסם את השירות לתושב תוך איזון עם הצורך של היזם ברווחיות בביצוע הפרויקט"

עיריית חריש הודיעה היום (ראשון) כי היא נערכת לפרסום חדש של מכרז להקמת הקאנטרי קלאב העירוני והשטח המיועד להקמת הקאנטרי עבר לשכונת הפרחים, לאחר שלמכרז שפורסם במהלך יוני להקמת הקאנטרי בשכונת בצוותא לא הוגשו הצעות על ידי יזמים.

על פי התכנון, המכרז החדש יזמין יזמים להגיש הצעות להקמת הקאנטרי בשכונת הפרחים במגרש 801 סמוך לפארק נוף הגיא (שטח הסמוך לצומת הרחובות סביון-סחלב). המכרז מתוכנן להתפרסם עד סוף שנת 2022.

מיקום הקאנטרי בשכונת בצוותא הוחלט על ידי מועצת העיר עוד בשנת 2018 ואושר בתהליך מורכב וארוך מול משרדי הפנים והאוצר, זאת לאחר שהמיקום המקורי, על פי תוכניות העירייה המוקדמות יותר, נקבע בשכונת הפרחים. כעת הקאנטרי חוזר בשנית לשכונת הפרחים.

למיקום החדש בשכונת הפרחים מספר יתרונות, ולדברי העירייה הבולטים בהם, הוא גודל המגרש: השטח של מגרש 801 גדול יותר מהשטח המקורי בשכונת בצוותא; ויתרון נוסף הוא שהחלפת המיקום תאפשר גמישות גדולה יותר ליישום הפתרון הזמני לשכונת בצוותא בסוגיית כביש 611.

סגן ראש העיר, שלמה קליין, ציין כי כרגע המתווה הנוכחי של כביש 611 נשאר במתכונתו הנוכחית ויסתיים בחיבור לכיכר אובלית, בהתאם לחלופה שהוצעה לתושבים. 

המכרז להקמת הקאנטרי, גם הראשון שיצא וגם החדש המתוכנן, הוא בשיטת DBOT. כלומר, היזם יתכנן את הקאנטרי בשיתוף העירייה, יקים אותו ויפעיל אותו (ולאחר כ-25 שנה ימסור את המבנה לעירייה). מדובר במכרז מורכב באופן מיוחד, ומעבר לשינוי המיקום של הקאנטרי משכונת בצוותא לשכונת הפרחים, ייערכו במכרז שינויים נוספים במטרה למקסם את השירות לתושב תוך איזון עם הצורך של היזם ברווחיות בביצוע הפרויקט.

הקאנטרי קלאב העירוני יהיה מרכז ספורט ונופש עירוני ויכלול 4 בריכות: בריכת שחייה מקורה, בריכת שחייה חיצונית, בריכת פעוטות ובריכה לימודית/טיפולית. יהיו בו גם ג'קוזי, 4 סאונות (שתיים רטובות ושתיים יבשות), שני מגרשי טניס, מגרש משולב קטרגל וכדורסל, חדר כושר, אולם ספינינג, אולמות חוגים, ג'ימבורי מקורה, גן שעשועים חיצוני, חנות למוצרי ספורט, חדרים לטיפולי ספא, מזנון, מלתחות, מדשאות גדולות ועוד.

לקריאה נוספת: מכרז הקאנטרי נכשל: אף הצעה לא הוגשה

בית קהילה לגיל השלישי; הדמייה: אדריכל רועי יצחקי

בית הקהילה לאזרחים ותיקים יוקם ברחוב אורן בשכונת החורש, והוא יהיה בית למגוון פעילויות האזרחים הוותיקים בחריש. המשנה לראש העיר: "עיר שלא מכבדת את יקיריה המבוגרים אין לה יכולת לגדל כראוי את בני הדור הצעיר"

העירייה הניחה השבוע את אבן הפינה להקמת בית קהילה לאזרחים ותיקים. שלב התכנון הסתיים, ובחודשים הקרובים מתוכננת להתחיל הבנייה. בית הקהילה לאזרחים ותיקים יוקם ברחוב אורן בשכונת החורש, והוא יהיה בית למגוון פעילויות האזרחים הוותיקים בחריש: פרויקט "בית קפה קהילתי", פעילויות "בית שמח", הרצאות, סדנאות, מפגשים חברתיים ועוד.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה עירונית של אזרחים ותיקים שמגיעים להשתקע בחריש בעקבות ילדיהם. המיקום הנבחר – צמוד לגנים ובית ספר וכן למרכז מסחרי – הוא אמירה עירונית: חריש היא עיר רב-גילית שמציבה את האזרחים הוותיקים במרכז החברה ולא דוחקת אותם לשוליים. על אף שרוב אוכלוסיית העיר צעירה וכמעט 50 אחוז מהתושבים הם ילדים ונוער בני פחות מ-18, העירייה משקיעה משאבים ורואה חשיבות יתרה בשירותים לגיל השלישי.

בית הקהילה לאזרחים ותיקים ישתרע על שטח של כ-270 מ"ר. יהיו בו שלושה אולמות פעילות בגודל של כ-40 מ"ר כל אחד, שניתן יהיה לחבר אותם לאולם אחד גדול על ידי קירות הזזה. נוסף על כך, מתוכננת במבנה מבואה גדולה (לובי) שתוכל לשמש חלל פעילות נוסף ומקום למפגשים חברתיים. צמוד למבנה תוקם חצר שתהיה מקושרת לגינה הציבורית הסמוכה. מבחוץ יעוצב המבנה בעיצוב אדריכלי מיוחד עם קיר משופע, ובכניסה קיר חיצוני במראה חמים עם קורות דמויות עץ.

המשנה לראש העיר עידית ינטוב: "הקמת מבנה קבע לציבור כל כך יקר וחשוב היא אבן דרך במסע שלי לפיתוח העיר. הקמת בית קבע לאוכלוסייה הוותיקה היא חשובה וקריטית לתושבים ולעתיד של כולנו. עיר שלא מכבדת את יקיריה המבוגרים אין לה יכולת לגדל כראוי את בני הדור הצעיר".

מנהלת היחידה לאזרחים ותיקים בעירייה, עו"ס אירית קסטן: "המבוגרים הם נכס חשוב לחריש ולמרחב העירוני שלנו, ובית הקהילה ישמש מקום שבו יוכלו ליהנות ממגוון פעילויות וגם מקום מפגש שבו יוכלו להמשיך להיות מעורבים ומשפיעים".

לקריאה נוספת: 'תור הזהב' של הגיל השלישי בחריש

צילום: דוברות עיריית חריש

חמישה גני ילדים בשיטת החינוך המונטסורית יחלו לפעול בשנת הלימודים תשפ"ג, ארבעה מהם בחינוך הממלכתי ואחד בזרם הממלכתי-דתי. הגנים ממוקמים בשתי השכונות הוותיקות בעיר, אבני חן וחורש

עיריית חריש פותחת בשנת הלימודים תשפ"ג לראשונה בחריש חמישה גני ילדים בשיטת החינוך המונטסורית לילדי טרום חובה וחובה. בהתאם לילדים שנרשמו, אחד הגנים יהיה ממלכתי-דתי.

הגישה המונטסורית מבקשת להעניק לילד כלים וכישורי חיים על ידי עזרים שתפקידם לעורר סקרנות ולאפשר למידה ספונטנית. הסביבה מותאמת לילד ומאפשרת לו להתנסות בלמידה בעצמו ולהתנהל באופן עצמאי. בסביבת הגן המונטסורי עזרי הלימוד השונים זמינים לילד על מדפים בגובה מותאם, והוא חופשי לפעול במרחב הזה ולבחור בעצמו את העזרים והפעילויות שבהם הוא מתעניין.

העירייה פתחה את הגנים המונטסוריים בהתאם למדיניות החינוכית שלה לאפשר לכל ילד לצמוח בדרכו על ידי התאמת דרכי הלמידה לכל תלמיד. בגנים המונטסוריים יעבדו אנשי צוות שעברו הכשרה מתאימה. מיקומי הגנים המונטסוריים בחריש: אורן 24 (שני גנים), ברקת 13 (שני גנים) ושקד 8.
גיל שליסר, הפרויקטור שליווה את הקמת מערך הגנים המונטסוריים בחריש: "גישת החינוך המונטסורי רואה את הילד במרכז והופכת את הגן למקום שמספק את המענה החינוכי הנכון והמדויק ביותר שניתן לבקש עבור ילד במאה ה-21. לצורך הקמת הגנים המונטסוריים החדשים עיריית חריש השקיעה בהדרכת הצוותים החינוכיים, התאמת המרחבים בגנים וברכישת הציוד הייחודי. אחרי שנות עבודה רבות בגני הילדים ובגישה המונטסורית בפרט אני מאמין שהילדים בגנים המונטסוריים בחריש יזכו להתחנך בדרך שתקנה להם את הכלים המיטביים למימוש הפוטנציאל הטמון בהם: עצמאות, מסוגלות, חברות, ביטחון ותעוזה".

קרן הורגן, תושבת חריש, אמא ומיוזמות המהלך להקמת הגנים בעיר ציינה בראיון שהתפרסם בינואר 2022: "לפני שנה הבעתי משאלה לעולם. שאלתי מי מצטרף אליי בהגשמת החלום ואנשים טובים ונפלאים הצטרפו. היום אני גאה ונרגשת לספר לכם שהחלום מתגשם. גני עירייה מונטסוריים נפתחים בחריש". הורגן הודתה לעומדים בראש הרשות כמו גם לאורנית אביטן-ג'ורנו, שותפתה למסע.

לקריאה נוספת: שתי אמהות יזמו מהלך להקמת גנים מונטסוריים בחריש

פתיחת שנת הלימודים בשנה הקודמת, תשפ"ב

גם השנה חל גידול משמעותי במספר התלמידים בהשוואה לשנה הקודמת אך העיכוב בבינוי מוסדות חינוך בשנה האחרונה, אילץ את עיריית חריש למצוא פתרונות לכ-2,000 תלמידים חדשים במערך מבני החינוך הקיים. בין המענים: סבב כסאות מוזיקליים בין בתי ספר בעיר, הקצאת אגפים בבתי ספר קיימים לטובת מוסדות חינוך אחרים ולמידה במבנים יבילים

בעוד מספר ימים תחל שנת הלימודים תשפ"ג. כ-10,000 תלמידים יפקדו את מוסדות החינוך בעיר מתוכם: 3,620 תלמידי גנים, 5,300 תלמידי בתי ספר יסודיים, ו- 1,600 תלמידי על יסודי, כך על פי נתוני העירייה. מהרשות נמסר כי נתונים אלה משתנים ומתעדכנים על בסיס יומי, בהתאם להמשך הגעת תושבים חדשים לעיר.

בשנה הקודמת למדו בחריש כ-8,000 תלמידים, והנתונים החדשים משקפים גידול של כ-25% במספר התלמידים במערכת החינוך המקומית. בחוברת ההרשמה שהופצה לתושבים בינואר השנה, הדגיש ראש העיר, יצחק קשת, את קצב הצמיחה יוצא הדופן של מערכת החינוך העירונית: "רק לפני 6 שנים למדו בבתי הספר בחריש 550 תלמידים ובשנת הלימודים הקרובה אנחנו מתקרבים ל- 10,000 תלמידים במערכת החינוך". קשת שיתף באתגר חסר התקדים עימו מתמודדת העירייה בשנים האחרונות: "בהיבטים הלוגיסטיים השונים כמו תכנון ובינוי גנים ובתי ספר, רכש והצטיידות, גיוס צוותי חינוך, רישום ושיבוץ – ההתרחשות דומה למבצע צבאי".

ואכן ניכר כי בחודשים האחרונים מנהלת העירייה מערכה משולבת במספר חזיתות, כדי להתמודד עם האתגר, בייחוד לאור הפערים בבינוי שנוצרו במהלך השנה החולפת.

2,000 תלמידים הצטרפו, הבינוי נעצר

תלמידי תשפ"ג ילמדו ב-19 בתי ספר, ו-134 גני ילדים. מספר גני הילדים צמח מ-118 גנים בשנת הלימודים תשפ"ב למספר הנוכחי, אולם לראשונה מאז פתיחת מערכת החינוך לפני 6 שנים בעיר החדשה, תחל שנת הלימודים החדשה בחריש ללא השקתם של בתי ספר חדשים.

כזכור, בנייתם של שני בתי ספר יסודיים ברחוב אלה בשכונת החורש וברחוב לוטם בשכונת הפרחים כמו גם בנייתו של מבנה התיכון הממלכתי בשכונת אבני חן – נעצרה, לאחר שהקבלן המבצע, 'מחאמיד תאופיק', נקלע לקשיים כלכליים והודיע על הקפאת הליכים. מאותה סיבה, שני אשכולות גנים שבנייתם החלה, לא יושלמו ולא ייפתחו אף הם בשנת הלימודים תשפ"ג. בסך הכל הוקפאה בנייתם של כ-80 כיתות לימוד.

לפיכך נאלצת מערכת החינוך העירונית לספק פתרונות לכ- 2,000 תלמידי גנים ובתי ספר חדשים, על בסיס מערך מוסדות החינוך הקיים ובצל הפערים הכפויים אותם הגדירו בעירייה כ'כוח עליון'.

"האינטרס העליון העומד לנגד עינינו בכל מצב הוא הניסיון לעשות את הטוב ביותר האפשרי עבור הילדים ותושבי חריש, תוך איזונים עדינים בין צורכי האוכלוסיות השונות", ציין, ישראל שלו, ראש אגף החינוך במכתב שפרסם להורים בסוף חודש יולי 2022 .

רוטציה והקצאת אגפים בחינוך העל יסודי

האיזונים בין צורכי האוכלוסיות כוללים פתרונות מוכרים מן השנים האחרונות: האחד, רוטציה בין מבנים, והשני, הקצאת אגפים במוסדות חינוך קיימים למוסדות אחרים.

כך לדוגמה, תלמידי התיכון הממלכתי החדש למדו השנה באופן זמני בתחומו של בית הספר היסודי תלמי הדר אך יאלצו בשל עיכוב פתיחת התיכון (שתוכנן במקור להיבנות ולהיפתח עוד בשנת 2020) ללמוד גם בשנת הלימודים הקרובה במבנה זמני, ברחוב רימון 2 בשכונת החורש, המבנה בו פעלה בשנת הלימודים האחרונה, הישיבה התיכונית.

זו תפנה את מקומה, ותעבור לאגף החדש הנבנה בבית הספר הממלכתי-דתי ברחוב רעות שבשכונת בצוותא.
העיכוב בפתיחת התיכון ו"נדידת" התלמידים ממבנה למבנה עוררו סערה וכעס בקרב הורי התלמידים שהלינו על העיכוב המשמעותי בבינוי התיכון.

המחסור במבני חינוך לחינוך העל יסודי הממלכתי בעיר, השפיע גם על תיכון 'אתגרי העתיד' הפועל במבנה זמני, צנוע יחסית, שיועד במקור לשמש עבור בית ספר יסודי בשכונת הפרחים. השנה הגיע התיכון הראשון בעיר, לתפוסה מלאה, ולראשונה נפתחו בו 6 שכבות מכיתות ז' ועד י"ב. עם זאת,  לשכבת ז' (כ-80 תלמידים) לא נמצא מקום במבנה הקיים.

הפתרון שמצאה העירייה הוא הקצאת אגף בבית הספר הממלכתי בשכונת בצוותא עבור שכבה ז'. החלטה זו לוותה במחאת הורים שדרשו למצוא לילדיהם פתרון בתוך מבנה אתגרי העתיד הקיים.

חינוך יסודי: הפרדה בין אחים

גם בתחום החינוך היסודי הממלכתי-חרדי נדרשה העירייה לפתרונות חלופיים. בעקבות העיכוב בבניית מבנה הקבע של בית הספר בית יעקב ולאור צמיחתו, הובאו למתחם היבילים הנוכחי הסמוך לבניין העירייה, שבו הוא פועל, ארבעה מבנים יבילים נוספים.

אתגרי השיבוץ מולם ניצב הקיץ אגף החינוף, לא פסחו גם על גנים ובתי ספר יסודיים בזרם הממלכתי. בחלק משכונות העיר, התפוסה בגני הילדים ושכבות הגיל הצעירות (א'-ג') בבתי ספר כדוגמת 'רונה רמון' ו'דרך הפרחים' היתה גבוהה מאוד. כתוצאה, מחלקת החינוך שיבצה תלמידי גנים ובתי ספר יסודי הרחק משכונת מגוריהם או פיצלה בין אחים בוגרים לצעירים בשני מוסדות חינוך שונים. כפועל יוצא נאלצו הורים בניגוד לרצונם לבצע מעבר של ילדים בין בתי ספר בעיר.

מאבק משפטי מול מפעיל מעונות

תוצאותיו של מכרז להשכרת והפעלת מעונות ילדים לגיל הרך שפורסמו כשבועיים לפני תחילת הלימודים עוררו אף הם סערה של ממש. בחריש פועלים כיום 11 מעונות יום בפיקוח אותם מפעילים עמותות פרטיות אשר שוכרות מבנים מעיריית חריש. לקראת פקיעתו של תוקף חוזה השכירות עם חמישה מפעילי מעונות בעיר, יצאה העירייה במכרז חדש להפעלת מעונות ושכירת מבנים לשלוש שנים עם אפשרות הארכה.

בארבעה מתוך חמשת המעונות הוותיקים ימשיך המפעיל הנוכחי להחזיק במבנה הקיים, אולם מפעילי מעון 'אמילי' שברחוב טופז התבקשו לפנות את המבנה לאלתר. הסיבה, על פי גורם לא רשמי בעירייה, היתה הצעת שכירות נמוכה ולא אטרקטיבית דיה שהגישה הרשת. רשת מעונות 'עילאי' נבחרה להחליף את 'אמילי' אך מפאת סירובה של האחרונה לפנות את המעון, צפויה העירייה, לפי שעה, לפנות לערכאות משפטיות. מי יקבל את פני הילדים באחד בספטמבר במעון הילדים? התשובה טרם ברורה.

אושרה הקמתם של 4 בתי ספר חדשים

ומה צפוי בתחום בינוי מוסדות החינוך בשנה הקרובה ולקראת שנת הלימודים תשפ"ד? עבודות הקמתו של בית הספר הממ"ד-תורני ברחוב לוטם שבנייתו התעכבה, נמשכת בימים אלו לאחר הסדר שהושג בין עיריית חריש לחברת 'מחמיד תאופיק'.

שלמה קליין, מ"מ ראש העיר והאחראי על תחום החינוך בעירייה, מציין כי בעירייה מקווים להגיע להבנות מול הקבלן גם בנוגע לתיכון הממלכתי ברחוב שוהם ולבית הספר הממ"ח ברחוב אלה.

במקביל לציפייה להשלמת המוסדות שלעיל מתכוונים בעירייה להתחיל במהלך השנה הקרובה בבניית ארבעה מוסדות חינוך נוספים בעיר. הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש אישרה בחודש האחרון, את בקשותיה של עיריית חריש להקמת ביה"ס יסודי, ככל הנראה חרדי, בעל 16 כיתות ו-3 קומות, במפגש הרחובות תנופה והשראה בשכונת מעו"ף, ולצידו בי"ס תיכון שמיועד גם הוא, לפי שעה, לזרם החרדי.

בנוסף, קיבלו בעירייה אור ירוק מהוועדה להתחיל בשלב א' של בניית שני מוסדות חינוך בשכונת הפרחים: בי"ס יסודי ותיכון בחלקה הדרום מערבי של השכונה, בקצה רחוב יקינטון. אם תוכניות הבינוי יצאו לפועל ללא עיכובים או בעיות נוספות, בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ד) יחנכו בחריש 6 בתי ספר חדשים.

לקריאה נוספת: תשפ"ב: החלה שנת הלימודים בעיר "הצעירה ביותר בישראל"

שוק הנדל״ן בחריש הציג עלייה ניכרת במספר עסקאות המכירה של דירות ובמחירי הדירות, במחצית הראשונה של שנת 2022. סקירת הנדל״ן העדכנית של 'חריש סיטי' מצביעה על עלייה של עשרות אחוזים במחירי הדירות הרגילות בעיר, לצד המשך נסיקת המחירים של הדירות המיוחדות. בנוסף, ניכרת מגמת התבגרות של השוק ומעבר מובהק לעסקאות יד שנייה

שדרת דרך ארץ, צילום דבי לרר

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי עודכנה השבוע (אוגוסט 2022), על בסיס נתונים רשמיים שפרסמה רשות המיסים. הסקירה המעודכנת כוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר עד לחודש יוני 2022, פורסת תמונה רחבה על מאפייני השוק המקומי ומצביעה על השינויים הניכרים שחלו בנדל"ן המקומי, במיוחד בשנה האחרונה.

היקף מכירת הדירות הוכפל

מניתוח נתוני מכירת הדירות בין השנים 2022-2014 עולה כי ברבעונים האחרונים הוכפל היקף המכירות הרבעוני ביחס לממוצע בשנים הקודמות. היקף המכירות הרבעוני הממוצע עמד בשנה וחצי האחרונות על כ-370 דירות שנמכרו מדי רבעון (מעל ל-120 דירות בממוצע מדי חודש).

בשנים הראשונות, היתה דומיננטיות ברורה (וטבעית) למכירת דירות חדשות בשכונות השונות שנבנו בעיר. בשנת 2019 הסתיימה מכירת הדירות בפרוייקטים חדשים בשכונות ״הוותיקות״ – אבני חן והחורש, והנתח היחסי שלהן במכירות עמד על כ-20% בלבד מסך הדירות שנמכרו בעיר.

שלוש שנים אחרי, עלה נתח המכירות היחסי של אבני חן והחורש לכ-60% והסיבה ברורה. בשנת 2022, עם סיום המכירות של רוב פרויקטי הבנייה החדשים בעיר, שוק הנדל"ן המקומי של עסקאות יד שנייה הפך דומיננטי. גם בשתי השכונות החדשות יותר – הפרחים ובצוותא, רוב הדירות שנמכרו במחצית הראשונה של 2022 הן דירות יד שנייה.

בשנה החולפת: עליית מחירים של כ-30%

לצד העליה בהיקפי המכירות, מזוהה בשנה החולפת גם עליה חדה במחירי הדירות. את השינוי במחירי הדירות בחריש אנו בוחנים לפי העלות למ”ר, המשקפת מדד זהה ומתאימה לדירות בגדלים שונים.

במשך כחמש שנים, החל ממחצית שנת 2016 ועד מחצית שנת 2021 המחיר הממוצע למ״ר  בדירות הרגילות נותר יחסית קבוע ולא חצה את רף ה-11,000 שקלים. החל מאמצע שנת 2021 חלה עליה חדה במחיר למ״ר וברבעון השני של שנת 2022 המחיר הממוצע למ״ר עמד על כ-14,000 שקלים. בחודש יוני 2022, החודש האחרון ברבעון השני בשנה, עמד המחיר הממוצע למ״ר על כ- 14,500 שקלים ובכך השלים עליה של כ-30% במחירי הדירות הרגילות בחריש, במהלך שנה אחת בלבד.

ראוי לציין כי ברמה הארצית עלו מחירי הדירות בישראל ב-17.8% בשנה האחרונה, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו השבוע (יום שני).

שיאים חדשים במחירי הדירות המיוחדות

הדירה היקרה ביותר בחריש שנמכרה עד כה, היא דירת 6 חדרים (191 מ"ר) ברחוב תאנה בשכונת החורש. הדירה נמכרה במחיר של 2.72 מיליון שקלים. גם בשכונות האחרות  נמכרו במהלך שנת 2022 דירות במחירים גבוהים שחצו את רף ה-2.5 מיליון שקלים,

במקביל לעליה במחירי הדירות, חלה עליה גם במחירי השכירות בחריש, מגמה זו נתמכה על ידי שני גורמים, האחד, ירידה בכמות הדירות הפנויות בעיר, והשני, השפעת שוק הנדל״ן הארצי על המקומי. על פי נתוני “לוח דירות חריש” מחירי השכירות של דירות 4 חדרים נעים כיום בין 3,200-2,900 שקלים. דירות 5 חדרים מושכרות במחירים הנעים בין 3,600-3,200 שקלים. מחירי השכירות עבור דירות מיוחדות גבוהים יותר ומפורטים בסקירת הנדל״ן המלאה.

לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – עיינו בסקירת הנדל״ן

לקריאה נוספת: קיץ חם בשוק הנדל״ן בעיר: ״היתה ממש התנפלות, תוך שעה חתמנו על חוזה״

טירוף הנדל״ן בישראל בשנה החולפת לא פסח גם על חריש. בני גיאת רכש דירה בתחילת השנה ולדבריו כבר הרוויח מאות אלפי שקלים ״על הנייר״ בעקבות עליית מחירי הנדל"ן בחודשים האחרונים. על כל דירה להשכרה נרשמים מתעניינים רבים והתושבים הוותיקים משתאים אל מול המציאות החדשה, מתקשים למצוא דירות ונאלצים לשלם יותר. "ברגע שפרסמתי את המודעה היתה ממש התנפלות עלי, תוך שעה חתמנו על חוזה"

צילום: מור שקיפי לאטי

בשבוע שעבר נמכרה ברחוב תמר בעיר, דירת 4 חדרים, בת 103 מ״ר, ב-1.51 מיליון שקלים. דירה דומה ברחוב טופז, בת 96 מ“ר, נמכרה ב-1.445 שקלים. עסקאות אלה משקפות עלות של כ-15,000 שקלים למ״ר. על פי סקירת הנדל"ן של חריש סיטי, המחיר הממוצע למ״ר בדירות 4 חדרים סטנדרטיות בשכונות אלה בחריש, במחצית השנייה של 2021, עמד על כ- 11,500 שקלים, הפרש המשקף עלייה של 350-300 אלף שקלים עבור דירות 4 חדרים בנות 100 מ״ר. ובמילים פשוטות יותר: זינוק של 30% במחירי הדירות תוך פחות משנה.

בני גיאת רכש לבנו דירת 4 חדרים בשכונת הפרחים ביוני 2022. גיאת מציין שהמו"מ על הדירה החל עוד בינואר, אולם סיבוכים בירוקרטיים עיכבו את תהליך המכירה. ”בשלב מסוים, המוכרים רצו לבטל את ההסכם ואת המחיר שנקבע בו. איימתי עליהם בתביעה ובסוף לא היתה להם ברירה אלא להמשיך בתהליך המכירה. אני יכול להבין מדוע הם רצו לבטל את העסקה, הדירות התייקרו בכל הארץ וגם בחריש. הרווחנו לפחות 200 אלף שקלים בזכות עליית המחירים הגדולה".

גיל ומרים אברהם, זוג צעיר בשנות השלושים לחייהם, רכשו לאחרונה דירה בחריש. בני הזוג, נשואים שנה, חיפשו דירה לרכישה במשך שנה וחצי בחריש ובעפולה, עד שהתבייתו על המטרה, דירת 5 חדרים בשדרות ההגשמה בשכונת בצוותא.

הליך הקנייה היה מהיר במיוחד ומרים מעריכה שהדירה נרכשה במחיר נמוך מעט מערך השוק. "ידענו שזה מחיר פצצה. אנחנו משערים שהמחיר לא היה גבוה יותר בגלל סיטואציה עם היורשים של בעל הדירה, אבל התהליך היה מהיר במיוחד. באנו לראות את הדירה ובאותו ערב הודענו למתווכת, שאנחנו רוצים אותה, חתמנו תוך 24 שעות בלבד".

את ההסבר לחיפזון מסבירה מרים בעליית המחירים ובצורך לקבל החלטה מהירה: "בשנה וחצי האחרונות המחירים עלו המון, הדירות התייקרו במאות אלפי שקלים ביחס לתקציב שהיה לנו. הדירות המיוחדות בחריש, הפנטהאוזים ודירות הגן התייקרו אף יותר".

השכירות התייקרה: 600-300 שקלים בממוצע

גם מחירי השכירות לא נותרו מאחור. על פי נתוני לוח דירות חריש, מחיר השכירות הממוצע לדירות 4 חדרים במחצית השנייה של שנת 2021 נע בין 2,800-2,600 שקלים, ואילו במחציתה הראשונה של 2022 הוא התייקר ועלה לטווח של 3,200-2,900 שקלים.

גיאת מאשר את הנתונים. לדבריו, הוא פרסם את הדירה שרכש להשכרה במחיר של 3,500 שקלים. "היתה התעניינות גבוהה בדירה ורבים הגיעו לראותה. סגרנו בסוף על 3,300 שקלים עם דיירת שמחפשת דירה לטווח ארוך", הוא אומר. "היה קשה להגיע בכל פעם מראש העין כדי להראות את הדירה לשוכרים, וגם תשלום המשכנתה ירד כל חודש, ולכן ניסינו לסגור עסקה מהר".

את העלייה במחירי השכירות בחריש חשו גם שוכרים ממשיכים. "אני נכנס כרגע לשנה השלישית ובעל הדירה הקפיץ לי את השכירות ב-400 שקלים", שיתף אחד התושבים בפייסבוק רק לאחרונה. "אני בשנה השנייה ובעל הדירה הקפיץ לי מ-2,200 ל-2,550 שקלים", כתבה גולשת אחרת.

"סכומים מטורפים שלא מאפיינים את חריש"

"במשך 4 שנים שילמנו 3,200 שקלים לדירת 5 חדרים מרווחת עם מרפסת גדולה, מחסן, יחידת הורים ויחידת מתבגר. בעל הדירה החליט למכור אותה ובמשך חודשיים חיפשתי דירה אחרת. זה לא היה פשוט", מתארת ג'ודי תורן שמתגוררת בחריש משנת 2018. "חיפשתי דירת 5 חדרים מרווחת או 6 חדרים אבל המצב היה ממש על הפנים", משתפת תורן.

"לא היו דירות על המדף. אולי אם הייתי מחפשת במאי, המצב היה שונה, אבל בחודשיים האחרונים, יוני יולי – לא היה הצע גדול וגם המחירים ממש ממש עלו. ראיתי דירות מיוחדות יותר, כמו פנטהאוזים, שדרשו עבורן 5,200-5,000 שקלים, סכומים מטורפים שלא מאפיינים את חריש".

בסופו של דבר עברה משפחת תורן להתגורר בדופלקס 5 חדרים ברחוב ברקת בשכירות שנקבעה ל-4,600 שקלים (בלי מחסן). "לא היתה לנו ברירה אלא לבצע את הקפיצה הזו במחיר השכירות. אבל אלו מחירים גבוהים לחריש כי אין פה מה שאת צריכה, העיר לא מציעה חיי עיר מלאים. אין פה סושי או פאד תאי, אין לנו פה מס הכנסה, רמי לוי, מרפאת מומחים, קאנטרי או הום סנטר. כתושבת חריש אני חייבת לנסוע כל הזמן לקנות מחוץ לעיר או להזמין".

"הדירה נחטפה": התנפלות על דירות להשכרה

העלייה במחירי השכירות מתפתחת לצד הביקושים הגוברים למגורים בעיר. כזכור, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חריש נמצאת היום בראש טבלת מאזן ההגירה הפנימית הארצית. עוד מפרסמת הלמ"ס כי במחצית הראשונה של 2022 (ינואר-יוני) עברו להתגורר בחריש 2,739 תושבים חדשים. ביוני 2022 פרסמה מועצת חריש כי העיר מאוכלסת כמעט במלואה.

הגאות בהגירה לעיר לצד עליית המחירים הארצית מייצרות "התנפלות" על דירות בחריש, תופעה שמוכרת מערים גדולות ומרכזיות כדוגמת תל אביב. אתמול (ראשון) לדוגמה, פרסמה מישל בן טל, דירת 4.5 חדרים להשכרה בשכונת בצוותא במחיר של 2,400 שקלים ותוך שעה בלבד חתמה על הסכם עם השוכר.

"זו דירה ששכרנו מקבלן ויש לה אופציה לשנתיים נוספות במחיר קבוע ונמוך ממחיר השוק ולכן ברגע שפרסמתי את המודעה היתה ממש התנפלות עלי, לא הספקתי להחליף חולצה וכבר היו 30 טלפונים ואנשים הגיעו לראות את הדירה. תוך שעה חתמנו על חוזה עם דייר שמחליף אותנו בהתקשרות מול הקבלן", עדכנה בן טל שפניה מיועדות למגורים בחו"ל.

"חריש מאפשרת מגורים מעל לממוצע הארצי"

מאור קורן, שכר בחודש שעבר דירת 4 חדרים בשכונת בצוותא ולדבריו, גם הוא חש את השינוי בעיר.

"הסתובבתי לפני שנתיים בעיר ובכל ארבעה מטרים היה שלט להשכרה. עכשיו, כמעט ולא היו שלטים". הוא מודה שלקח לו זמן להפנים את השוני: "ראיתי את הדירה ואהבתי אותה, אבל אמרתי לעצמי, או.קי, אני בחריש, אני לא חייב לסגור על הדירה הראשונה שאני רואה. המשכתי לחפש ולא מצאתי דירות. פתאום נכנסתי ללחץ שבעל הדירה כבר מצא שוכר".

בוקי ברדע מאששת גם היא את התופעה החדשה לפיה הדירות, שבעבר עמדו ללא שוכרים והכבידו על המשקיעים, הפכו מבוקשות. ברדע התגוררה בחריש בחמש השנים האחרונות. לפני שבועיים עזבה את העיר והציעה את דירתה, דירת 3 חדרים ברחוב יחד בשכונת בצוותא, להשכרה. "פרסמנו את הדירה בתחילת יולי ופנו אלינו לפחות 15-10 דיירים פוטנציאליים. תוך שבועיים כבר חתמנו על הסכם שכירות עם דייר שרק עבר לחריש".

"הדירה הושכרה תמורת 2,800 שקלים. זה מה שביקשתי וזה מה שקיבלתי. חוץ מאחד שהתווכח איתי על החוזה ועל המחיר, לא היה שיח סביב נושא המחיר – כל המתעניינים קיבלו אותו", מציינת ברדע ומוסיפה: "אני חושבת שהדירה שווה את המחיר, היא ממוקמת טוב, זו דירה חמודה ולמרפסת הגדולה יש ערך מוסף. לתחושתי, אנשים מעריכים את מה שהם מקבלים והמחיר של השכירות בעיר הוא הוגן. בכלל, חריש מאפשרת רמת מגורים הרבה מעל לממוצע הארצי עם נוחיות ורווחה. יש לי רק דברים טובים לומר על העיר בהקשר הזה".

למרות הבעיות: האטרקטיביות של חריש עולה

קורן, שמתגורר בחריש כבר 5 שנים, משלם דמי שכירות גבוהים יותר עבור דירתו החדשה. "היה לי ברור שהמחיר יעלה, כי בכל הארץ השכירות מטפסת אבל התמזל מזלי והשכירות שלי התייקרה רק ב-300 שקלים. שוכרים מערים אחרות מחפשים אופציות זולות יותר, הם מגיעים לחריש ומתפעלים מהאפשרות לשלם 3,000 שקל בלבד לדירת 4 חדרים. להבדיל, מי שגר פה, מתקשה לשלם תוספת של 600 שקלים לשכירות בהשוואה לשנים קודמות".

קורן מעריך שהעלייה במחירי הדירות בעיר לא תיעצר: "למרות שלא חסרות פה בעיות, האטרקטיביות של העיר עולה בהדרגה והביקוש למגורים בחריש מושפע מהנעשה בכל הארץ.

"צריך לנתק את הראייה הצרה של "מה קורה בעיר" ו"האם יש פה שירותים ראויים" – מהדיון על המחיר. זה לא רלוונטי בכלל. מחירי הדירות אינם תלויים בנו אלא בשוק הדיור הכללי, לכן צריך להתמקד בדברים הטובים הרבים שקיימים בעיר הזו , לעודד את היוזמות הקהילתיות במקביל להפעלת מנופי לחץ, ולדאוג שנקבל יותר עבור מה שאנחנו משלמים".

לקריאה נוספת: התושבים החדשים באים: "השכירות בדירה הקודמת עלתה ב-2,000 שקלים"

אין קופצים למים: המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש נסגר ללא הצעות. פרסום המכרז החדש נדחה למועד לא ידוע. שלמה קליין: ״נצטרך לעשות בדיקה כדי להבין מדוע המכרז לא היה כדאי ליזמים״

בתמונה: הדמיית הקאנטרי בחריש משנת 2018, מתוך פרסומי המועצה

מכרז היזמים להגשת הצעות לבניית מרכז הספורט והנופש של העיר (הקאנטרי העירוני) נסגר השבוע, ללא מציעים. מבירור הפרטים עולה כי שני יזמים בלבד רכשו את חוברת המכרז, אך אף אחד מהם לא הגיש הצעה.

כזכור, בחודש אפריל, פרסמה העירייה מכרז להקמת קאנטרי על של שטח כ-10 דונם בקצה שכונת בצוותא, בסמוך לשכונת מעו"ף. על פי פרטי המכרז, צפוי מרכז ספורט והנופש לכלול 4 בריכות וכן מתקנים שונים כגון: ג'קוזי, סאונות, מגרשי טניס, קטרגל וכדורסל, חדרי כושר, אולמות חוגים וג'ימבורי מקורה. בסביבתו של הקאנטרי צפויים להיבנות בנוסף מדשאות גדולות, גן שעשועים חיצוני, חנות למוצרי ספורט, חדרים לטיפולי ספא ומזנון.

כעת, לאחר סגירת מועד המכרז מתברר כי הפרויקט השאפתני והמורכב, שחייב את העירייה לקבל אישורים רבים ממשרדי הפנים והאוצר, אינו אטרקטיבי דיו עבור היזמים, לפחות לא בשלב זה. "נצטרך לעשות בדיקה כדי להבין מדוע המכרז לא היה כדאי ליזמים וננסה לשפר את תנאי המכרז". ציין מ״מ ראש העיר, שלמה קליין.

שני גרינברג, סגנית ראש העיר ויו"ר סיעת הליברלים נדרשה גם היא לנושא ונשאלה אם במכרז הבא יחול שינוי. לדבריה: "הנושא בבירור. אנחנו צפויים לקיים ישיבת הנהלה בנושא, לשמוע את ההשערות של הצוות המקצועי ובהתאם לזה לקבל החלטות אם לשנות דרישות במכרז".

המכרז המדובר נבנה בשיטת DBOT – Design-Build-Operate-Transfer, במסגרתו היזם הזוכה מתכנן את המבנה בשיתוף עם העירייה, ולאחר מכן בונה ומפעיל את המקום לתקופה של עד 25 שנה, ובסיומה מחזיר את המבנה לרשות העירייה.

קליין הדגיש כי שינוי בתנאי המכרז ישפיע על לוחות הזמנים של פרסום מכרז חדש והוא מסביר: "כל שינוי מהותי בסעיפי המכרז, דורש אישור גם של משרד האוצר וגם של מכרז הפנים ומן הסתם כדי להגדיל את הכדאיות ליזמים נזדקק לשינוי משמעותי".

"יש הרבה רעיונות איך להפוך את המיזם לכדאי יותר", מוסיף קליין. "לדוגמה, שינוי תב"ע שיאפשר הקמת מקורות רווח נוספים כמו מסעדות או מסחר. בסופו של דבר מדובר בעניין שנבחן על פי הכדאיות הכלכלית שלו", סיכם קליין.

לא המכרז הראשון שנכשל

מכרז הקאנטרי אינו המכרז הראשון שנכשל בעיר. בימים אלה עדיין פתוחים מכרזים שנכשלו בעבר, ופורסמו מחדש מספר פעמים, לשיווק שטחי תעסוקה ומסחר במעו"ף ולהקמת מתחם דיור מוגן בשכונת הפרחים.

הקמתו של קאנטרי עירוני מתוכננת מזה מספר שנים והופיעה בפרסומי המועצה לגבי פרוייקטים עתידיים כבר בשנת 2018, אם כי בשנים ההן לא היתה כדאיות כלכלית להקמתו בשל גודלה של אוכלוסיית העיר. בשנים שחלפו מאז הספיק הקאנטרי העירוני לשנות את מיקומו משכונת הפרחים למיקום הנוכחי בסמוך לשכונת בצוותא, ואף ליצור מחלוקת בקואליציה שזכתה לתהודה ארצית, בשל רצון חברי המליאה הדתיים לשנות סעיף במכרז המחייב את הפעלתו בשבת. כך או אחרת, נראה כי פתיחת מרכז הספורט העירוני בחריש נדחית בשלב זה למועד לא ידוע וכי תושבי העיר יידרשו להמשיך, בינתיים, לרחוץ בבריכות השחיה ביישובים הסמוכים לעיר.

לקריאה נוספת: פורסם המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש

תושבי חריש חגגו באירוע היסטורי את הפיכתו הרשמית של הישוב לעיר ואם בישראל. האירוע שהופק על ידי עיריית חריש ותוקצב במאות אלפי שקלים כלל תערוכת צילומים, פעילויות לילדים והופעת אמן. גם הפוליטיקאים לקחו חלק בחגיגה: בנימין נתניהו הבטיח בפעם השלישית לתושבי חריש, חיבור לכביש 6

אלפים מתושבי העיר חגגו אתמול (שלישי) את הפיכתה הרשמית של חריש לעיר. האירוע תחת הכותרת "מחלום למציאות", התקיים בפארק הצגן וכלל הצגת פעילויות קהילתיות שונות בעיר, תערוכת צילומים המשקפת את התפתחות העיר, פעילויות לילדים והופעת אורח של האמן בניה ברבי.

האירוע התקיים חודשיים לאחר ששרת הפנים, איילת שקד, ביקרה בעיר והכריזה בטקס קצר וסגור לקהל הרחב, על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר.

350 אלף שקלים השקיעה עיריית חריש בהפקת החגיגה ההיסטורית ההמונית וכללה בשלב הברכות גם פוליטיקאים שמלווים את הקמת העיר, ביניהם, איילת שקד, יואב גלנט ובנימין נתניהו.

ראש העיר: "הסיפור של חריש הוא פלא פלאים"

ראש העיר יצחק קשת נאם באירוע וציין בפתח דבריו: "אני יכול להעיד שהסיפור של חריש הוא פלא פלאים. כי לפני שבע שנים לא היה כאן כמעט כלום ובמקום הזה שאנו עומדים ברגעים אלה היה יער. כך גם בשאר שכונות העיר. לא היו בתים, כבישים, פארקים, גני ילדים ובתי ספר. כמעט לא היו תושבים. היה רק ישוב קטן".

הוא הוסיף ואמר: "אין בישראל אח ורע לקצב התפתחות עירוני כזה. חריש קבעה שיא ישראלי בקצב הקמת עיר חדשה בישראל והכול תוך כדי אכלוס של עשרות אלפי תושבים חדשים". קשת התייחס בדבריו לאתגרים המרובים של הקמת רשות חדשה וצומחת ולתנאי אי הוודאות בהם נאלצה המועצה לפעול ולתכנן קדימה מבלי לדעת מיהם התושבים שיעברו להתגורר בפרויקט הלאומי החדש.

"היו 1,001 סיבות לכך שהפרויקט הלאומי של הקמת חריש יכשל אבל הוא הצליח", הדגיש קשת וייחס את ההצלחה לשתי החלטות הממשלה, הראשונה משנת 2015 והשנייה ממאי 2022 שהזרימו לחריש מיליארדי שקלים. "בלי התמיכה הממשלתית חריש לא היתה מסוגלת להפוך לעיר". הוא אמר. קשת הודה לשותפי העשייה ממשרדי הממשלה השונים וסיכם את דבריו באומרו לתושבים: "פרויקט הקמת העיר הצליח בזכותכם. בזכות תושבים שבחרו בחריש להקים בה את ביתם ולגדל בה את ילדיהם".

חריש כהוכחה לחזון שמתממש

בין המברכים את חריש ביום חגה היה גם נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג, ששלח ברכה מצולמת: "זהו יום חג של ממש. בראש וראשונה לכם וגם למדינת ישראל", ציין נשיא המדינה בפניה ישירה לתושבים. "לא בכל יום אנו זוכים להכריז על עיר ואם חדשה בישראל. עיר חדשה היא ברכה גדולה לא רק לתושביה אלא לאזור כולו ולמדינה כולה. זוהי תוספת חשובה של חיים של פריחה בכל מובן באזור הזה.

"חריש היא הוכחה ניצחת שחזון גדול יחד עם התמדה ואמונה, יכולים בסופו של יום להתממש", סיכם נשיא המדינה.

שרת הפנים איילת שקד נטלה גם היא חלק בחגיגה. היא פירגנה לראש העיר, לחברי המליאה ולצוות המקצועי בעירייה ונשאה נאום קצר במיוחד: "חריש היא פרויקט לאומי אדיר, הצלחה אדירה של עיר חדשה שנבנתה בקצב הכי גדול בהיסטוריה של מדינת ישראל. לא היתה עיר שנבנתה בקצב הזה, היום יש 29 אלף תושבים תוך כמה שנים יהיו 60 אלף תושבים.

"עבדנו קשה כדי שלעיר הזו יהיו כל התשתיות, החינוך, כבישים ומה שצריך. העברנו החלטת ממשלה של מעל חצי מיליארד שקל. יש לכם מערכת חינוך מדהימה, ועדת תכנון ובנייה מיוחדת שעובדת, לא היה פשוט ועשינו את זה. תמשיכו להיות כאלה מדהימים עם ראש עיר מדהים, חברי מועצה מדהימים, מנכ"ל, יש כאן צוות נהדר. שתהיה לכם חופשת קיץ מהנה".

עוגן של ציונות, התיישבות, רווחה

שר השיכון לשעבר, יואב גלנט, שליווה את חריש מתחילת הדרך סיפר על ההכרות שלו עם הישוב עוד מימיו כמפקד חטיבה בג'נין, וכיצד פרויקט הקמת הישוב שלא התרומם במשך 20 שנים קיבל רוח גבית בעזרת החלטת הממשלה הראשונה.

"בשנת 2015 כשנכנסתי לתפקידי כשר הבינוי והשיכון הגעתי לביקור ראשון בחריש והבנתי שהעסק לא מתקדם. תוך זמן קצר התכנסה ישיבה של ממשלת ישראל במשרדים הישנים של המועצה. ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו יחד עם הרכב השרים קיבלו החלטות להפוך את חריש לפרויקט לאומי. אמרתי להם תוך 7 שנים יהיו כאן 12 אלף יחידות מאוישות".

גלנט התייחס גם לניסיונו כשר הבינוי והשיכון ולהבנה שיש יותר מדי גורמים שעוסקים בבינוי שהובילה אותו לפיתוח המכרז "הכל כלול" הראשון בישראל, במסגרתו קבלן אחד היה אחראי על בינוי יחידות הדיור, הפיתוח הסביבתי, מבני הציבור וכל הנדרש לחיים מלאים בשכונה. "הצעתי רעיון אחר שמעולם לא נוסה. כך נולד הרעיון של מה שלימים הפך להיות שכונת בצוותא, זו צריכה להיות בנייה של כל שכונה בישראל בהיקפים האלה", הוא הוסיף. "אני שמח להיות במעמד הזה שבו חריש, אותה הכרתי כישוב קטן עם 3,000 איש ואישה עם בתים נמוכים, הופכת לעיר ואם בישראל עם כ-30 אלף תושבים בקירוב.

"נניע את השלבים הבאים ונביא לכך שבחריש יגורו 100 אלף תושבים ברווחה ויבססו את האחיזה הציונית בחלק המערבי של נחל עירון-ואדי ערה ויהוו עוגן של ציונות, התיישבות, רווחה, יצירה ושגשוג לתושבי מדינת ישראל והאזור", הוא סיכם.

נתניהו מבטיח בפעם השלישית

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו היה אחד מאורחי הכבוד של ראש העיר. "אני שמח להיות פה ולראות במו עיני מקרוב את ההתפתחות האדירה של חריש. לפני תריסר שנים הגענו הנה וראינו רחובות כורכר ושלדים של בניינים ודמיינתי יחד עם חברי מה יכול להיות כאן", ציין נתניהו שקידם את החלטת הממשלה הראשונה לפיתוח העיר חריש.

"קיבלנו על סמך הדמיון והחזון הזה החלטת הממשלה להטות את חריש למסלול הבראה. ראינו את הפוטנציאל האדיר של חריש הן מבחינת המיקום והן מבחינת הביקוש העצום למגורים בישראל ואפשרות חדשה לכלכלה ותעסוקה".

נתניהו חזר בפעם השלישית על הבטחתו לחבר את חריש לכביש 6, הבטחה אותה מסר בשני ביקורים שונים בעבר: בביקורו הרשמי בחריש בשנת 2015 לקראת גיבוש החלטת ממשלה, ובטקס השקת שכונת בצוותא במרץ 2021

"אני רציתי דבר אחד לעשות שהוא חשוב לכל אחד ואחת מכם, אמרתי, יצחק, אנחנו צריכים עכשיו לקבל עוד מחלף כדי שלא יסתובבו דרך ברקאי, לעשות את כל הסיבוב הזה. כדי שתוכלו להיכנס ולצאת בקלות והתחלתי לפעול בעניין הזה גם כן. לצערי הממשלה הזאת שהיתה, ממשלת המחדל, לא קידמה את העיר, סלילת הרכבת העיר, לא עשתה את המחלף.

"הבטחנו וקיימנו, עשינו כאן רבות, העיר בקפיצה אדירה אבל צריך להשלים את הדבר הזה. אם תתנו לי שוב את המנדט לראש ממשלה, אני מתחייב לתת לכם את מה שמגיע לכם, את המחלף ואת הנגישות. בעזרת השם ובעזרתם נעשה זאת לרווחת כל תושבי ותושבות העיר".

נתניהו סיכם באומרו: "מחריש יוצאת בשורה לאומית גדולה, בקול גדול ולא בשורה חרישית, 'עוד אבנך ונבנית' כדברי הנביא ירמיהו. חג שמח לכם חריש".

מסגרת אינטימית, יחס אישי, פיקוח מקצועי ותשלום חודשי מסובסד ומופחת בהשוואה לשוק הפרטי  – המשפחתונים המפוקחים של משרד הכלכלה והתעשייה מציעים להורים פתרון מצוין לתינוקות ופעוטות – אבל אין כאלה בחריש. ההורים משלמים ביוקר: "משפחתונים פרטיים מרשים לעצמם לדרוש סכומים גבוהים מאוד"

על פי נתוני האגף למעונות יום ומשפחתונים של משרד הכלכלה והתעשייה מאוגוסט 2021, בישראל פועלים כ- 3,600 משפחתונים מוכרים. בסך הכל, במסגרות המוכרות (מעונות יום ומשפחתונים יחד) מתחנכים כ-25% מהפעוטות עד גיל שלוש בישראל.

בחריש, "עיר הילדים והמשפחות הצעירות", פועלות מספר רשתות המפעילות מעונות יום לילדים, ביניהן 'עילאי', 'אמילי', 'יהלום', 'צלילי החינוך' ו'אביבים'. עם זאת, לא קיימים בעיר משפחתונים מפוקחים. להבדיל, בעיר משגשגים משפחתונים פרטיים רבים.

"באלעד ממנה עברנו לחריש, פעלו עשרות משפחתונים מוכרים. העירייה קיימה מדי שנה ימי רישום מרוכזים במתנ"ס, ולמשפחה ניתנה אפשרות בחירה בין שלושה משפחתונים על פי העדפותיה. בהמשך התקיימו ועדות התאמה ושיבוץ אותן ניהלה גם כן העירייה. לעומת זאת, בחריש אין לזה זכר. בחריש יש רק משפחתונים פרטיים", כך מסביר נתנאל וילינגר, אב לתינוקת בת חצי שנה, המחפש מסגרת חינוכית לבתו לשנת הלימודים הקרובה.

מסגרת משפחתית

בדיקה קצרה מעלה כי באלעד פועלים 140 משפחתונים מפוקחים. וילינגר מציין כי משפחתון מוכר ומפוקח מהווה תחליף למעונות היום, בעיקר עבור הורים המבקשים לילדיהם מענה אינטימי ומשפחתי יותר מזה שמציעים המעונות.

המשפחתונים המוכרים והמפוקחים מאוגדים תחת אגף עידוד תעסוקת הורים המשויך לזרוע העבודה של משרד הכלכלה והתעשייה. משפחתונים אלה מופעלים באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית, או באמצעות זכיינים שקיבלו "סמל משפחתון" מטעם המדינה. המשפחתונים פועלים לרוב בביתן של המטפלות ומיועדים ל-5-4 תינוקות ופעוטות. במשפחתונים עם מספר גבוה יותר של ילדים, מועסקת מטפלת נוספת.

"עם כל הסיפורים הנוראיים שאנחנו שומעים בשנים האחרונות בתקשורת, כיום זה מאוד מדאיג לשלוח את הילד למסגרת פרטית שאין עליה פיקוח וביקורת", משתף וילינגר ומוסיף: "במשפחתונים של התמ"ת לעומת זאת, למפקחת יש מפתח לדירה והיא רשאית לבקר בה מתי שתחפוץ. החוקים במסגרות המפוקחות הרבה יותר ברורים ועל המפעילות לעמוד בהם. בנוסף, אנחנו מעדיפים את המסגרת המצומצמת של המשפחתונים על פני מעונות היום, כי במשפחתון היחס לילדים יותר נגיש ורגיש ויש לך כתובת אחת קבועה לפנות אליה. טבעי להעדיף את המסגרת המשפחתית, ועובדה שזה קיים במקומות אחרים בארץ".

ביקוש מטורף למשפחתונים, המחיר גבוה

וילינגר מציין נקודה חשובה נוספת: "המצב בחריש הוא שיש ביקוש מטורף ומשפחתונים פרטיים מרשים לעצמם לדרוש סכומים גבוהים מאוד. מנגד, אין משפחתונים בפיקוח ונוצר שוק של מחירים לא הגיוניים ובגלל המצוקה, הורים מסכימים לשלם כל סכום". הוא מוסיף: "עד כה ההצעה הכי טובה שקיבלנו היא 2,000 ש"ח לחודש למשפחתון עד השעה 14:00 בצוהריים. כנראה שלא תהיה לנו ברירה ונצטרך ללכת על מסגרת פרטית וזה חבל מאוד, כי היינו זכאים להשתתפות המדינה במסגרת מוכרת".

מחירי המשפחתונים הפרטיים בחריש נעים בין 2,300 ל- 3,000 שקלים בחודש, עבור חמישה או שישה ימים בשבוע. לעומתם, שכר לימוד במעונות היום והמשפחתונים שבפיקוח נע בשנת תשפ"ב סביב 2,000 שקלים לחודש בהתאם לגיל הילד (השנתון) ועשוי אף להיות נמוך יותר. הורים זכאים להגיש בקשה ולקבל סבסוד והשתתפות המדינה בשכר הלימוד. גובה התמיכה נקבע על-פי מספר קריטריונים ביניהם, ההכנסה לנפש במשפחה. המחיר המסובסד שמשלמים ההורים במשפחתונים מוכרים עשוי להיות נמוך במאות שקלים בהשוואה לשוק הפרטי.

מי יקים משפחתון בפיקוח?

הפער בין הביקוש הרב למשפחתונים מפוקחים להיצע הדל אינו ייחודי לחריש, אך הוא בולט במיוחד בשל חלקה היחסי הגבוה של אוכלוסיית הגיל הרך בעיר, ולאור העובדה שרוב ההורים עובדים מחוץ לחריש וזקוקים למסגרת יציבה שתאפשר להם להתפרנס. עדות לכך מספקות רשימות ההמתנה הארוכות לכל אחד מהמעונות המפוקחים בעיר.

על פי נתונים שהתפרסמו בהחלטת הממשלה החדשה ממאי 2022, אחוז הילדים בגילי 4-0 בחריש הוא הגבוה ביותר במדינה ועומד על 22.5%.

נכון לשנת תשפ"ב פועלים בחריש 12 מעונות יום בפיקוח וכאמור, ללא משפחתון מוכר אחד לרפואה, כזה המציע פיקוח ממשלתי וסבסוד בשכר הלימוד. מדוע המערך לא פועל בעיר? ובידי מי האחריות והסמכות לקדם אותו?

זרוע העבודה במשרד הכלכלה שנדרשה לנושא השיבה ל'חריש סיטי' כי מדובר ב"נושא שצריך לבדוק עם הרשות המקומית".

שלמה קליין, מ"מ ראש העיר ואחראי על תחום החינוך, נדרש לסוגיה גם כן והשיב כי בניגוד לתגובה של משרד הכלכלה, הנושא אינו תלוי בעיריית חריש אלא במפעילים. "ברגע שיש מפעילים אנחנו מפקחים אך אנחנו לא מקימים משפחתונים. מי שרוצה מוזמן להקים בעיר משפחתון בפיקוח".

"בפגישה שקיימנו בעיר בעבר עם מנכ"ל משרד הרווחה דאז, הוא הבטיח לבדוק את הנושא ולקדם אותו. אבל לא קרה מאז דבר", שיתף חבר המועצה שלמה פרץ שהוסיף: "הצורך בחריש למעונות ומשפחתונים עצום. בעיקר למעונות. אני מתרשם שהציבור הכללי פחות מחפש מסגרות פרטיות ויותר מעונות מפוקחים לאור האירועים בשנים האחרונות, בעוד שבציבור החרדי הדרישה למשפחתונים היתה ונשארה גבוהה. לשמחתי במסגרת החלטת הממשלה החדשה לסיוע לעיר, קיבלנו תקציב להקמת 4 מעונות יום נוספים בעיר, מהלך שאמור להוריד את הלחץ", ציין פרץ.

"המדינה מעדיפה מעונות"

על פי החלטת הממשלה החדשה 15 מיליון שקלים יוקצו לטובת תכנון והקמה של מעונות יום בחריש. הקמת המעונות, כך נראה, תספק פתרון להורים החפצים במסגרת חינוכית זו, אולם לא תתרום לקידום הקמת משפחתונים מפוקחים בחריש.

"בדרך כלל, היכן שיש מעונות, לא פותחים משפחתונים כדי לא לפגוע במעונות, כפי שאני רואה את זה, המדינה מעדיפה מעונות יום", מספרת א', רכזת של כ-15 משפחתונים מפוקחים בצפון הארץ. "משפחתונים באים כתמיכה למקומות בהם אין מעונות. בהרבה מקומות הרשויות המקומיות לא ששות לתת דריסת רגל למשפחתונים מוכרים ומצד המדינה נראה שזה פחות רווחי לה", מסכמת א'.

"הרווחיות" משחקת תפקיד גם בקרב המטפלות שמעדיפות לפתוח מסגרת פרטית, לקבל תשלומים גבוהים יותר מההורים ולא להיות נתונות לביקורת ולפיקוח תמידיים. עם זאת, בשנים האחרונות אלה עלולות להיתקל בהתנגדות השכנים לפתיחת משפחתון בבניין. בשנים האחרונות היו מספר מקרים בחריש שהגיעו על רקע זה להליכים משפטיים.

ג', בעלת מעון פרטי בעיר מסכמת: "ההבדל הראשון, הראשי והעיקרי בין מסגרת פרטית למפוקחת הוא המחיר. מעבר לזה, כדי להפעיל משפחתון תחת התמ"ת מטפלת נדרשת לעמוד בסדרה של בדיקות. לדוגמה, 99% מהמשפחתונים בעיר אינם פועלים בדירות המרה, לא עומדים בתקן של מספר הילדים ופועלים ללא אישורים, רובם ככולם אינם חוקיים ולא יכולים להיות מפוקחים".

ראוי לציין שהיעדר פעילות משפחתונים בפיקוח ממשלתי, אינה מנת חלקה הבלעדית של חריש. בדיקה במאגר המשפחתונים המוכרים והמפוקחים של משרד הכלכלה והתעשייה מעלה כי גם באור עקיבא ובפרדס חנה- כרכור לא פועלים כלל משפחתונים בפיקוח. מצב דומה מצוי בערים נוספות בארץ כדוגמת טבריה.

תמונת המצב העגומה של המשפחתונים המפוקחים בחריש וסביבתה לא תשתנה אם לא יהיה מי שירים את הכפפה ויפעל לשינוי המצב. כך או אחרת, וילינגר נערך, בלית ברירה, להוצאה הכספית הכבדה ומקווה שהמצב אכן ישתנה לטובת זוגות צעירים נוספים, שעושים את צעדיהם הראשונים בעיר.

מעיריית חריש לא התקבלה תגובה בנושא.

דו"ח מבקר המדינה חושף את הכשלים הממשלתיים בפיתוח העיר חריש ומדגיש את העיכוב בפיתוח תחבורה, המחסור העצום בשטחי תעסוקה ובהכנסות, והגירעון המובנה בתקציב העירייה שעלול למנוע מחריש להפוך  לרשות עצמאית. הדו"ח מצביע גם על ליקויים וחוזקות בהתנהלות העירייה והעומד בראשה

אתמול (שני) פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח מעקב על הקמת העיר חריש. בדיקת המבקר העדכנית התקיימה בחודשים יוני – יולי 2021 ובחנה את פעולותיהם של המועצה המקומית חריש, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה. הדו"ח העדכני בחן את תיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדוח המבקר משנת 2016. דוח המבקר בחן אז, כמו גם היום, את ההיערכות הארגונית המיוחדת של המועצה המקומית; את ניהולה הכספי של המועצה ואת מעורבותם של משרדי הממשלה בתכנון אזורי תעסוקה ובמתן פתרונות תחבורתיים.

מן הדו"ח עולה תמונה עגומה ביחס להתקדמות האכלוס האיטית בחריש כמו גם ביכולתה הנוכחית של העיר להפוך לרשות עצמאית המספקת שירותים לתושביה. הדו"ח מפרט את הכשלים של ממשלות ישראל בטיפול ב"פרויקט הלאומי" הן ביחס לפתרונות תחבורה הכרחיים, והן ביחס להקמת איזורי תעסוקה מניבים שיזרימו כספים לקופת העירייה וינתקו אותה מהתלות בתקציבי הממשלה.

מחסור אקוטי בשטחי תעסוקה

המבקר מציין בדו"ח כי נכון למועד סיום הביקורת קיים מחסור של כ-430,000 מ"ר שטחי תעסוקה מניבים. המבקר מציין כי כיום גובה העירייה ארנונה עסקית מכ-70,000 מ"ר בעיר, ואילו שטחי התעסוקה המניבים הנדרשים לפיתוח כלכלי של חריש, כך על פי חוות דעת מקצועיות, מסתכם בכ-500,000 מ"ר.

המבקר מדגיש כי למרות שהושגה התקדמות מסוימת ביחס לתכנון אזורי תעסוקה לחריש, למשל שטחי התעסוקה המתוכננים בחריש דרום, עדיין אין פתרון שיביא להגדלת ההכנסות העצמיות של המועצה המקומית חריש.

רשות גרעונית

קל להבין כי מחסור בהכנסות מוביל לגירעונות ואכן המבקר חושף כי ללא קבלת מענקי ממשלה, הגירעון העירוני המצטבר החל משנת 2016 ועד סוף שנת 2020 היה מגיע לכ-83.4 מיליון שקלים.

על פי נתוני המועצה, הגירעון לסוף שנת 2020 היה כ-16.3 מיליוני שקלים. באותה השנה קיבלה המועצה מענקים במסגרת תוכנית הייצוב בסך של 6.5 מיליוני שקלים. המענקים שהוענקו והעודפים שצברה המועצה המקומית חריש בתקציבה סייעו למועצה בשנות הפעלת התוכנית ואף בשנת 2020, אך לא ניתן מענה לגירעון המובנה בתקציבה, ולפיכך המועצה המקומית חריש עלולה להיות רשות גירעונית לאורך זמן התלויה במענקי המדינה לצורך איזון תקציבה. המבקר מציין מפורשת כי עולה החשש כי המועצה לא תוכל לקיים את פעילותה השוטפת ולתת את השירותים המיטביים לתושביה.

מענה תחבורתי לוקה בחסר

נושא התחבורה זוכה להתייחסות המבקר. על פי בדיקתו על אף שעלה הצורך המיידי בסלילתם של כביש 444 החדש (מצומת חריש עד החיבור עם כביש 9) וכביש 611, שייתנו מענה תחבורתי לתנועה באזור חריש בשנת 2020, אישרו משרד השיכון ומשרד התחבורה רק את תכנונם. בביקורת המעקב עלה כי חלה התקדמות מסוימת ביצירת מענה תחבורתי לתושבי חריש, אולם הפרויקטים התחבורתיים עדיין לא הושלמו וטרם התקבלה החלטה בנוגע לחיבור חריש ישירות לכביש 6.

כזכור, ציין ראש העיר יצחק קשת בראיון לחריש סיטי, כי החיבור לכביש 6 היה אחד הוויתורים שנאלצה העירייה לספוג על מנת לקדם את החלטת הממשלה והתקציבים הנילווים לה שאושרו במאי 2022.

בנוסף, מחל"ף מג"ב אותו מזכיר המבקר בדו"ח נפתח לתנועה והחלטת הממשלה ממאי 2022 הקצתה סכום של 300 מיליון שקלים לטובת פיתוח הכבישים באזור.

עיריית חריש פרסמה תגובה ביחס לנושאים אלו וציינה כי: "באשר לממצאי המבקר בנושא המצב הכספי של העירייה, הרי שבחודש מאי השנה אושרה החלטת ממשלה לחריש שבמסגרתה יוזרמו לעיר תקציבים משמעותיים במטרה להמשיך ולקדם את פרויקט הקמת העיר החדשה. ההחלטה קובעת שיושקעו בחריש ובכבישים שבאזור יותר מחצי מיליארד שקלים במשך 4 שנים, ויאפשרו את המשך תנופת הפיתוח של העיר".

ועדות חובה לא התכנסו

דו"ח המבקר בחן את התנהלות העירייה בכמה מישורים. מן הדו"ח עולה כי בניגוד לשנים 2015-2016 מליאת המועצה התכנסה על פי חוק בין השנים 2018-2020.

המבקר בחן גם את נושא מינוי ועדות החובה החיוניות לתפקודה התקין של העיר ואת התכנסותן. בביקורת הקודמת, עלה כי מליאת המועצה הקימה רק שבע ועדות חובה ולא הקפידה לכנס את ועדותיה בתדירות הנדרשת. הביקורת הנוכחית העלתה כי מליאת המועצה מינתה עשר ועדות חובה כנדרש אולם שבע מהן לא כונסו בתדירות הנדרשת מהם  – אחת לשלושה חודשים. בשנים 2018 – 2020 וועדות אלו לא כונסו כנדרש: הוועדה לענייני ביקורת, ועדת מל"ח, הוועדה להנצחת נפגעי פעולות איבה, הוועדה לאיכות הסביבה, הוועדה למאבק בנגע הסמים, הוועדה למיגור אלימות והוועדה לקליטת עלייה.

המבקר ממליץ לכנס את ועדות החובה שלה בהיקף ובתדירות הקבועות בפקודות ובצו ולתעד בפרוטוקול את מועדי התכנסויותיהן ואת ההחלטות שהתקבלו בהן. עוד מטיל המבקר אחריות אישית על ראש העיר המשמש יו"ר של כמה ועדות, לדאוג לכינוסן.

חוק עזר לא נשלח לאישור

התקנת חוקי עזר: בביקורת המעקב עלה כי בספטמבר 2015 פורסמו שלושה חוקי עזר העוסקים בסלילת רחובות, שטחים ציבוריים פתוחים ובתיעול וכי משנת 2016 ועד למועד סיום ביקורת המעקב אישרה המועצה חמישה חוקי עזר בתחומים מרכזיים לפעילותה: שלושה חוקי עזר העוסקים בשמירת איכות הסביבה ומניעת מפגעים, בשירותי שמירה ובהעמדת רכב וחנייתו פורסמו, ושני חוקי עזר נוספים, העוסקים בפתיחת בתי עסק ובסגירתם (חוק השבת) וכן במודעות ושלטים, ממתינים לאישור משרד הפנים. עוד עלה בביקורת כי במרץ 2017 אישרה מליאת המועצה את חוק העזר לחריש (אגרת תעודת אישור). עם זאת, לא נמצא כי חוק העזר הועבר לאישור משרד הפנים.

המבקר ממליץ לעיריית חריש לוודא כי חוקי העזר שאישרה מליאת המועצה יועברו לאישור משרד הפנים ויפורסמו כדין, זאת כדי שהיא תוכל לגבות היטלים מכוחם ולממן את פעולותיה. כמו כן לפעול לקידום חוקי עזר נוספים ככל שנדרש לפעילותה.

מרכז שירות לתושב

בביקורת המעקב מציין המבקר לחיוב את הקמת "מרכז שירות לתושב" בשנת 2016, הנותן מענה על פניות התושבים. עוד הוא מציין כי המועצה קבעה ועדכנה שישה נוהלי עבודה להסדרת הפעילות של מרכז שירות לתושב. נוסף על השירותים הניתנים במרכז שירות לתושב, המועצה נותנת לתושביה שירותים מקוונים במגוון נושאים באמצעות אתר האינטרנט שלה, למשל בנושא רישום למוסדות החינוך, רישום לצהרונים, רישום לחוגים ושירותי ארנונה ומים.

עם זאת, המבקר ממליץ כי המועצה תפעל לעדכן את זמני התקן לטיפול בפניות התושבים בכל תחום שירות שהיא נותנת לתושביה ולפרסומם. עוד מומלץ כי מליאת המועצה תקיים דיונים בנושא השירות לציבור.

ניהול כוח אדם ואיוש משרות

המבקר בחן גם את נושא השמת המבנה הארגוני בעירייה, קליטת כוח אדם ונוהלי עבודה. מממצאי המבקר עולה כי בזמן שחלף מהדו"ח הקודם עד לבדיקת המבקר הנוכחית העירייה קבעה לעצמה מבנה ארגוני, איישה את המשרות שאושרו לה כנדרש וקבעה נוהל קליטה מוסדר לעובדים החדשים. על פי נתוני המועצה תקן כוח האדם של המועצה כולל 381.75 משרות (100% משרה) לכלל הרשות.

מעיריית חריש נמסר: "אנו שמחים לראות שהמבקר מצא שהעירייה תיקנה בשלמותם את הנושאים המרכזיים שהועלו, ובהם: המבנה הארגוני, קליטת כוח אדם ואיוש משרות, נוהלי עבודה בענייני כוח אדם, מליאת המועצה, טיפול בפניות הציבור והקמת מוקד עירוני. כמו כן, מבקר המדינה מציין לחיוב את העירייה על שהקימה את מרכז שירות לתושב".

למעלה מ-200 משתתפים חגגו במסיבת הגאווה שארגנו חברי קהילת 'חריש גאה' ומתקיימת זו השנה השנייה ברציפות. רכזת הקהילה סקרה בדבריה את הפעילות לקידום חברי הלהט"ב בעיר: "כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים". סגנית ראש העיר: "בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה"

אירוע הגאווה של הקהילה הלהט"בית בחריש. צילומים: דן פטילון

אמש (חמישי) התקיימה בעיר מסיבת הגאווה של הקהילה הלהט"בית המקומית. למעלה מ-200 משתתפים לקחו חלק באירוע הצנוע שמתקיים זו השנה השנייה בחריש. את האירוע הפיקו חברי הקהילה 'חריש גאה' בתקציב זעום שנאסף מכספי תרומות. האירוע נשא אופי משפחתי וכלל צילום מגנטים, איפור פנים לילדים, ארטיקים והופעות של מתנדבים מבין חברי הקהילה הלהט"בית. בין המופיעים: שני טוריאל, נאור לביא, די ג'י ריידון, דיג'י בילי קרוס ויאיר גרינברג.

כ-6,000 שקלים בלבד הצליחו לגייס חברי הקהילה לטובת הפקת האירוע, זאת לצד, שיתופי פעולה עם אמנים ומתנדבים שפעלו ללא עלות ובהתנדבות. עיריית חריש לא נטלה חלק רשמי באירוע ולא הקצתה עבורו תקציב. עם זאת, מציינת מעיין גלעד, מנהלת קהילת 'חריש גאה' שהחלה לעבוד השנה גם כרכזת הקהילה הגאה בעיריית חריש, כי הרשות קידמה את הפקת האירוע באמצעות הקצאת במה, מהנדס חשמל וגידור האירוע.

חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית ללהט"ב

השבוע גם פרסמה עיריית חריש בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי, סקר מיפוי צרכים בנושא אוכלוסיית הלהט"ב שנועד לכלל תושבי העיר. "אני שמחה לבשר על התקדמות הלכה למעשה המתבטאת בסקר צרכים המופץ בימים אלו ומיועד לכל תושבי חריש", ציינה גלעד בנאום שנשאה אתמול מעל במת אירוע הגאווה. "מטרתו לברר מהם צרכי הקהילה הגאה וכיצד ניתן לקדם צרכים אלה. כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים".

עוד הוסיפה גלעד בדבריה: "ובאשר לאלה שכבר חיים כאן, השנה נולדו לנו פה בחריש תינוקות למשפחות גאות, חגגנו עוד ועוד אהבות ואירוסין, יציאות מהארון בחיבוק ותמיכה מלאה מחברי הקהילה. וכשמדברים על חריש בהקשר הלהט"בי מזכירים קהילה חזקה, כפי שצפיתי בשנה שעברה מעל במה זו. מה רב האושר להיווכח שכך בדיוק קורה. צוות ההפקה באירוע הוא ב-99% כוחות מקומיים שפועלים למען קידום הקהילה בעיר. אני מודה לכל החברים שבלעדיהם האירוע לא היה מתקיים".

גלעד סיכמה את דבריה בברכה: "אני רוצה לברך את הקהילה הגאה בחריש ובכל מקום, בביטחון, בשוויון זכויות מלא, בשגשוג ובהצלחה ובמילות התפילה של רבי שלמה קרליבך: "שלא נבוש ולא ניכלם ולא ניכשל לעולם ועד"".

"עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה"

שני גרינברג, סגנית ראש העיר נשאה גם היא דברים: "מרגש לעמוד כאן. זו השנה השנייה של האירוע הכי משמעותי בעיר. נכון, יש אירועים גדולים ומפוארים ממנו. אבל האירוע הזה הוא הכי משמעותי, כי הוא מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש.

"עיר שיש בה קהילה גאה שיכולה לחגוג את קיומה היא עיר סובלנית. עיר שחוגגים בה את חודש הגאווה היא עיר ליברלית. אבל עיר לא נולדת כעיר סובלנית וליברלית. היא נעשית כזאת. כל מי שבחר ובחרה להיות כאן היום, בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה".

גרינברג הוסיפה והדגישה בדבריה את מחויבות העירייה לסייע לחברי הקהילה הגאה: "יש מועצות שבהן ראש המועצה קורא לתושבים הגאים שלו להט"ביסטאן, ועיריות שמונעות קיומם של אירועי גאווה. לשמחתנו, אנחנו במקום אחר לגמרי. אנחנו רואים זאת כחלק מתפקידנו לסייע לתושבות ולתושבים הגאים שלנו, ולייצר סביבה מקבלת שבתוכה יוכלו לחיות חיים בטוחים, לגדל משפחות, ולהרגיש שמתייחסים אליהם באופן שווה. עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה, וזה תהליך מבורך ומשמח, שנמצא רק בתחילתו, ויש לנו עוד דרך לעשות".

 "אף אחד לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך"

המשנה לראש העיר, עידית ינטוב, שיתפה בתחושותיה כעולה חדשה, בודדה ומנוכרת ואמרה: "אני זוכרת את התחושה שלא מקבלים אותך כי את שונה, כי את לא חלק מהנוף הרגיל של המקום. מהמקום הזה אני באה לכאן.

"אף אחד ואף אחת לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך. לא היום ולא בעתיד. זה המסר שבאתי לחזק. וזה המסר עליו אלחם בכל כוחותיי. אמשיך לעבוד יחד עם חבריי, כדי שכל אחת ואחד ירגיש שייך, אהוב ונחוץ. זו העיר חריש בעיניי, זו מדינת ישראל. הזכות להיות אתה, ולהיות את, ולהיות חלק מהפסיפס הצבעוני של החיים".

האם הקהילה הגאה חשה שייכות לעיר? תשובה מוסמכת תהיה ככל הנראה רק בסיכום תוצאות סקר מיפוי העמדות בעיר, אולם יניר יהודה, חבר הקהילה ופעיל בארגון האירוע, המתגורר כשנה בעיר משתף שהוא חש בנוח בעיר. "אני אוהב את חריש", הוא מצהיר.

לדבריו יש בחריש "מיעוט קטן שיוצא נגד הקהילה" והוא מזכיר את הפרסומים על מסיבת הגאווה, שנתלו בלוחות המודעות ברחבי העיר, ונתלשו תוך זמן קצר, כמו גם את מעט הפוסטים הביקורתיים כנגד הקהילה שפורסמו בשבועות שקדמו לאירוע, ואת הפשקוויל שהתריע כנגד האירוע וטען כי עשרות אוטובוסים עם חרדים יגיעו לשבש את האירוע. הפשקוויל, אגב, נבדק על ידי המשטרה שהפגינה נוכחות גבוהה באירוע.

יהודה השתתף לראשונה בחייו באירוע הגאווה הראשון בחריש בשנה שעברה. "אני פחות מתחבר למצעדים ולפרובוקטיביות", הוא מסביר. לפני מספר חודשים החל יהודה לקחת חלק בהתנדבות בארגון האירוע. "חשוב לתרום ולתת מעצמך מה שאתה יכול", הוא אומר ומקווה לדבריו שהאירוע בחריש יעלה את המודעות לקהילה שחיה פה. "יש פה קהילה לא קטנה. רואים הרבה דגלים כשמסתובבים בעיר". לצד זאת הוא מדגיש: "חשוב לומר שכיוונו לאירוע משפחתי צנוע גם מבחינת תקציבים וגם מבחינת הלך רוח. זו עיר של משפחות וקהילות ולא באנו לעצבן אף אחד אלא רק להגיד שאנחנו גם חלק מהעיר, ושלא ינסו להוציא אותנו החוצה".

פתרון לבני הנוער הגאה בעיר

בשיחה עם 'חריש סיטי' מסכמת גלעד את האירוע אתמול ואת השנה המשמעותית של הקהילה הגאה בחריש: "העובדה שהשנה לראשונה יש לנו תקציב מהמשרד לשוויון חברתי להעצמת הקהילה ואני יכולה לעשות איתו שינוי משמעותי ומהותי עבור הקהילה – זו ברכה עצומה והתקדמות. בעיר מעורבת כמו חריש יש הרבה משוכות לעבור ולכן העשייה הזו נחשבת יותר מכל הערים בסביבה", מציינת גלעד המשמשת כרכזת הקהילה הגאה גם בבנימינה וגבעת עדה.

"כרכזת אני רואה את הקלות היחסית בה העניינים מתנהלים בבנימינה וגבעת עדה וזה מחדד לי יותר ויותר את העובדה עד כמה האירוע בחריש אינו מובן מאליו.

"אנו עושים פעילות למען הקהילה הגאה שנועדה להעצים קהילה מוחלשת. היא לא מכוונת לעשות דווקא לשום קהילה אחרת, וככל שיקדימו ויבינו זאת אנשים, יצמחו הבנה ושקט בין התושבים בעיר".

מה את מאחלת לחברי הקהילה לשנה הבאה?

"לצערי כספי הקול הקורא שהגיעו לחריש מהמשרד לשיוויון חברתי מראש אינם מיועדים לבני נוער. אני מקבלת דיווחים על בסיס חודשי על בני נוער מחריש שעוסקים בזנות. נוער שוליים שלא ניתן לו שום מענה מחד ומנגד, אותו נוער לא מאפשר למבוגרים שלנו לעזור לו. יש לנו תקציב והוא מבורך וטוב, אבל אין לנו מנדט מהמשרד לשיוויון חברתי להשקיע אותו במקום שבאמת צריך את זה. זה מציב אותי במקום לא פשוט. הידיים שלי כבולות.

"בערים בהן יש איגי (ארגון נוער גאה) – הנוער שם פורח. למה שהנוער בחריש לא יפרח? אני מקווה שנמצא פתרון מהיר גם לנוער בחריש".

מהו הפוטנציאל של הנכס שלך? האם תיסע לעבודה בתחבורה ציבורית? היכן תוכלי ליהנות מריאות ירוקות בעיר? מה תהיה רמת הצפיפות בשכונות החדשות בעיר וכיצד תיראה חריש בעוד 20 שנה? הכנת תוכנית המתאר החדשה של חריש החלה והתוצר הסופי עתיד להשפיע על חיי התושבים

3.5 מיליון שקלים להכנת תוכנית מתאר לעיר. צילום: דוברות עיריית חריש

בישיבת המליאה האחרונה עדכן ראש העיר כי בימים אלו עובדת העירייה על הכנת תוכנית מתאר חדשה לעיר חריש. עלותה הכוללת של תוכנית המתאר העתידית תסתכם בלמעלה מ-3.5 מיליון שקלים, ותשולם רובה ככולה, מתקציב משרד הבינוי והשיכון.

עוד צוין בישיבה כי תוכנית המתאר, אשר דורשת תהליכי תכנון ארוכים והליכי אישור מורכבים, תאושר בטרם תסיים את הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש את פעילותה, בדצמבר 2023.

שתי משמעויות נגזרות מלוח הזמנים הקצר במיוחד. האחד, הכנת התוכנית תתקדם בקצב מואץ ביותר, והאחר, תוכנית המתאר לא תכלול את חריש צפון, היות והשטח החדש אינו נמצא בתחום מנדט הפעולה של הוועדה המיוחדת, בהתאם להחלטת משרד הפנים, שהאריכה את פעילות הוועדה.

שרון פישמן, מהנדסת העיר חריש מסבירה מהי הדחיפות ומדוע חייבת חריש לאשר תוכנית מתאר חדשה בפרק זמן של שנה וחצי בלבד: "על מנת שוועדת הבנייה המקומית, שתקום ותחליף את הוועדה המיוחדת, תוכל לקבל הסמכה היא צריכה תוכנית מתאר מאושרת. אלה תוכניות שאישורן לוקח זמן רב, הן עוברות דרך הוועדה המחוזית והארצית. אם אנו רוצים שהוועדה המקומית תיתן שירות מיטבי לתושבים, חשוב שתהיה לנו תוכנית כוללנית עד אז".

האם הגיוני להכין תוכנית מתאר חדשה לעיר ולא לכלול בה את חריש צפון?

"על פי אותה ועדת פנים שאישרה את המשך עבודת הוועדה המיוחדת, חריש צפון אינה בתחום סמכותה של הוועדה המיוחדת לתו"ב. זו ההחלטה. אנחנו לא יכולים להחיל על שטח זה תוכנית מתאר אבל כן נבנה תוכניות אב שישרטטו את מפת הדרכים העתידית לשטח הזה מבחינה תחבורתית ומכל שאר הבחינות".

תוכנית לטווח הרחוק

הדר מידן, תושבת חריש ומתכננת ערים במקצועה מסבירה מהי תוכנית מתאר ומה חשיבותה לתושבי העיר.

"תוכנית מתאר תוכנית רחבה בראייה כוללת ולא ברמת המגרש הבודד. היא קובעת מתחמי תכנון, צירים ראשיים, פונקציות ברמה העירונית בלבד (לא שכונתית). זו לא תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה, זו תוכנית שלא יורדת לפרטים, אלא מגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון".

"זו תוכנית לטווח הרחוק, לעשרות שנים, אשר אמורה להתמודד עם סוגיות עתידיות כגון ציפוף עתידי, גמישות תכנונית למצבים משתנים, כך שבסוף כל תושב בחריש, או יזם או בעל עסק, ידעו פחות או יותר מה הפוטנציאל התכנוני של הנכס שלו".

מידן גם מסבירה את הקשר בין תוכנית מתאר לבין פעילותה החיונית של ועדת בנייה מקומית, זו שאמורה לקום בעוד שנה וחצי ולהעניק לתושבי העיר מענה כוללני בנושא.

"החשיבות של תוכנית מתאר כוללנית היא בהענקת סמכויות לוועדות המקומיות לקבל החלטות בעצמן, ויכולת להפעיל שיקול דעת על בסיס היכרות מקומית עם השטח, ולא שאנשי התכנון שיושבים במשרד הפנים בירושלים או בוועדה המחוזית בחיפה יקבלו את ההחלטות בשמם. לכן בעוד כשנתיים שהוועדה המיוחדת תסיים את תפקידה, במידה ותאושר תוכנית מתאר כוללנית, יהיו לוועדה המקומית שתחליף את הועדה המיוחדת, יותר סמכויות לפעול בתחום השיפוט של חריש בהיבט התכנוני, ובסופו של דבר זה משפיע ישירות על התושב. זה מקצר בירוקרטיה עתידית, וחברי הוועדה המקומית, שהם נבחרי העיר שהתושבים בעצמם בחרו, יוכלו לייצג באופן מיטבי יותר את האינטרסים של הציבור".

חריש מצטופפת

בשנת 2010 אושרה תוכנית מתאר ח/1 לעיר חריש שהתייחסה לשטחי שתי השכונות הראשונות בעיר בלבד. בשנת 2012 הופקדה תוכנית מתאר ח/2 ובשנת 2016 החלה העבודה על תוכנית מתאר ח/3 אולם עד היום היא טרם אושרה. גם העובדה שחריש היא עיר חדשה ומתוכננת ואינה בנויה טלאים טלאים כדוגמת ערים אחרות, מעלה את השאלה מדוע מחויבת חריש בהכנת תוכנית מתאר חדשה?

מידן מסבירה: "כיום כל תוכנית מתאר חדשה חייבת להיות כפופה לתמ"א 35 שינוי מס' 4. השינוי הנוגע לצפיפות מגורים, אושר בוועדת שרים ב-22 במאי 2022. אם למשל היום בחלק מהשכונות בחריש הצפיפות הממוצעת היא 9 יח"ד לדונם, לפי התיקון החדש נקבעה צפיפות של 16 יח"ד לדונם, כמעט פי 2. כך שבעצם צריך להתכונן לזה שכל בנייה עתידית בחריש (שטרם הופקדה או אושרה לגביה תוכנית), תהיה בצפיפות גבוהה הרבה יותר ממה שאנחנו מכירים, גם במספר יחידות הדיור וגם בקומות וגובה המבנים.

"זה לא משהו שהרשות המקומית באמת יכולה להילחם בו. לעירייה אין יכולת לצאת כנגד תוספת יח"ד שמוכתבת ע"י הממשלה. עם זאת, לתוכנית המתאר יש כוח לקבוע כמה שיותר אזורי תעסוקה וריאות ירוקות, ולצמצם אפשרות לעיבוי עתידי של אזורים בנויים במידה והרשות המקומית מחליטה שזה מה שטוב לה".

"לשמוע את הציבור"

אז מה טוב לרשות? לדברי פישמן תוכניות המתאר של חריש שאושרו עד היום חסרו מרכיב חיוני ומשמעותי, פידבק מהתושבים. "בכל תהליך של הכנת תוכנית מתאר יש שיתוף ציבור. מאוד חשוב למתכננים, כל אחד בתחומו, להבין מהמשתמשים את הצרכים שעולים מהשטח, החל מהנושא התחבורתי, שטחים ירוקים, שימור ומורשת. יש הרבה ענין בלשמוע את הציבור, זה הופך לחלק מחזון התוכנית".

מידן מסכימה: "לתפישתי הנושא העיקרי הוא החזון, הזהות והצביון העירוני שהתוכנית תגדיר. זה חשוב במיוחד לחריש כעיר חדשה שעדיין לא לגמרי גיבשה את האופי שלה. התוכנית תצטרך לקחת בחשבון מאפיינים כמו קהילה הטרוגנית רב קהילתית שחיה כאן, תפקוד מודרני עירוני משולב בעיר חדשה, הנחיות פרגמטיות לשילוב תחבורה ציבורית משמעותית כמו רכבת קלה וגם נושאים כמו ערכי טבע – נושא משמעותי מכיוון שחריש טובלת בשטחים פתוחים בעלי ערכיות נופית, הערכים האלה צריכים להיות משולבים באופי העירוני. הם צריכים לחיות יחד כחלק מהאופי של העיר כך שמצד אחד ישמרו לדורות הבאים ומצד שני יהיו נגישים כריאה ירוקה לתושבי העיר.

"תוכנית מתאר צריכה גם לקבוע עקרונות לחיזוק העצמאות הכלכלית שלה, לפיתוח עוגנים כלכליים, הוספת שטחי מסחר ותרבות, גם במרכז היישוב הקיים, וגם בשטחים העתידיים לפיתוח וזו נקודה מאד משמעותית בחריש".

איכות סביבת המגורים

"תוכנית המתאר לא בהכרח תשנה את חריש שאנחנו מכירים היום", מדגישה מידן "מכיוון שמדובר בעיר חדשה בנויה עם תב"עות חדשות ותוכניות מתאר בנות עשור בלבד. שטחים שאינם מתוכננים ושהם פנויים מבינוי מחריש הם מצומצמים יחסית. האפשרות לציפוף ועיבוי המגורים הקיימים היא מוגבלת מאד, מכיוון שהכל בנוי. כמובן שאין צפי לביצוע התחדשות עירונית בעשרות שנים הקרובות. למרות זאת, תוכנית המתאר כן יכולה להתמקד באיכות סביבת המגורים ולא רק במספרים הכמותיים של מספר יחידות הדיור, ובסוף זה מה שמשפיע על התושב".

פישמן מסכמת: "תהליך שיתוף הציבור הוא חלק מהכנת תוכנית המתאר לעיר. זה מהותי שתושבים יקחו חלק בתהליך וישפיעו על חזון העיר ועל עקרונות וערכים חשובים בתוכנית המתאר. אני חושבת שתוכנית כזו היא מסמך אסטרטגי חשוב להמשך פיתוח העיר, ואני מאוד אשמח שהציבור ייקח חלק בזה. בסופו של דבר, המרחב הציבורי משרת את התושבים. הליך הכנת תוכנית המתאר היא המקום להשפיע על חריש בעשרים ושלושים השנים הבאות". על פי התכנון תחל עיריית חריש בחודשים הקרובים לקיים מפגשי ציבור / שיתוף ציבור בנושא.

מושיק גולדשטיין, יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, ציין כי הוועדה בראשותו מתגייסת גם היא לאישור תוכנית המתאר של העיר חריש. "בכוונת הוועדה לקדם את אישור התוכנית ולצורך כך ירוכז מאמץ ובעת הצורך תכונס הוועדה מספר פעמים בחודש".

המכולת הדרום אמריקאית, המספקת לקהילה הלטינית מוצרים מבית אמא, הפכה למקום מפגש לקהילה. דוברי הרוסית מוצאים במעדניות ייחודיות בעיר את הריחות והטעמים של המולדת, ושווקי אוכל מספקים לתושבי העיר טעימה ממאכלי עדות. "התושבים מרוצים מאוד למצוא אצלנו מצרכים שלא ניתן להשיג במכולות הרגילות"

מימין: מארי בללי, שף ערן גולני, אריקה וורונוב

בשש השנים האחרונות הגיעו לעיר מכולות, סופרים וסניפי רשתות שיווק ארציות ולצידם עשרות עסקי מזון חדשים המעניקים לתושבי העיר מענה קולינארי רחב. לצד זאת, בשנתיים האחרונות החלו להיפתח בעיר מכולות ומעדניות ייחודיות, המספקות מגוון מצרכים המאפיינים מטבחים מרחבי עולם: קמחים יחודיים מדרום אמריקה, גבינות ונקניקים היישר מהמדינות הבלטיות, מאפים צרפתיים אורגינליים וחומוס וכנאפה ערבים אסליים. המנעד הרחב הוא מענה מדויק לביקוש המתגבר של תושבי העיר וקשור קשר הדוק למגוון האנושי והתרבותי הרחב בעיר ואוכלוסיית העולים הגדולה, שבחרה לגור בחריש ולהפוך את העיר לביתה.

סופר לטיני: "יש לנו כבר לקוחות קבועים"

צבי פרידמן, עולה מצ'ילה ותושב חיפה, עוסק זה מספר שנים במכירה של מוצרים מדרום אמריקה. את המוצרים הסיע פרידמן עד לאחרונה ברכבו ומכר אותם באופן ישיר עד לבית הלקוח.

פרידמן זיהה כי הביקוש למוצרים שלו בחריש עולה בהתמדה ואיתו גם קצב הביקורים שלו בעיר. "הרגשתי שאני לא עומד בקצב של ההזמנות  ואמרתי לעצמי 'בוא ננסה פה את מזלנו'", מספר פרידמן ומסביר את המניע לפתיחתו של הסופר הדרום אמריקאי 'לה קאסה לטינה' בשדרת דרך ארץ. "בחריש ישנה קהילה גדולה מאוד של דרום אמריקאים מצ'ילה, ארגנטינה, ונצואלה, ברזיל ומקסיקו וגם עולים מספרד. לכל מוצא יש את המוצרים הייחודיים שלו. הידיעה על החנות שמציעה את המוצרים הללו עוברת מפה לאוזן בעיר. התושבים מרוצים מאוד למצוא אצלנו מצרכים שלא ניתן להשיג במכולות הרגילות".

"בכל חודש מצטרפות לקהילה הלטינית בחריש עוד ועוד משפחות חדשות", מספרת מארי בללי, המוכרת ב'לה קאסה לטינה'. "יש לנו כבר לקוחות קבועים. המוצרים המבוקשים ביותר הם הקמחים השונים, הרטבים המקסיקניים ומחיות הפירות השונות". בללי, מעידה כי הקהילה הלטינית היא מגובשת מאוד ויש לה מפגשים קבועים. "כיף לפגוש תושבים, דתיים ולא דתיים, ממדינות שכנות לנו בדרום אמריקה, להחליף חוויות וזיכרונות על החיים שם והחיים בישראל", משתפת בללי.

בייקון, פירות ים ובירות

הרגש והצורך בסביבה מוכרת והצורך באיתור מצרכים ומוצרי מזון מבית אמא, שיחק תפקיד גם אצל סרגיי וורונוב שפתח לפני כשנה את מעדניית 'יורו מרקט' במרכז המסחרי ברחוב אודם, המספקת מענה למגוון אוכלוסיות בעיר ובפרט לעולים דוברי רוסית.

וורונוב עלה ארצה ב-2017 מקזחסטן, התגייס לצבא ואת העברית שלו ביסס במהלך שירותו הצבאי וההתנדבות במשטרה. "מי כמוני יודע כמה קשה לעלות לארץ חדשה לבד ולהיתקל במחסום השפה ועל כן אני מבין את הצרכים של אוכלוסיית דוברי הרוסית בחריש ואת הגעגועים שלהם לאוכל מפעם, כך שאפשר לומר שאני לא מוכר מזון, אני מוכר געגועים".

את ההבנה כי ישנה קהילת דוברי רוסית גדולה ומבוססת בעיר גילה וורונוב, בזכות ביקור מקרי בעיר ושיחות עם אנשים ולאחריו שיטוט באינטרנט ואיתור קבוצות פייסבוק פעילות למדי של דוברי רוסית בחריש. "הבנתי שרבים מתושבי חריש הם דוברי רוסית, ובתוכם ישנה אוכלוסייה מבוגרת, שביקשה לאתר ולקנות מוצרים ומזונות בהם השתמשה בעבר במדינות המוצא. הם סיפרו שהם נדרשים לנסוע לחדרה, מרחק 20 ק"מ, והבנתי את הצורך לפתוח חנות כזו בעיר, שגם פתוחה בשבת וגם מאפשרת לכולם למצוא את מבוקשם קרוב לבית".

המוצרים המבוקשים ביותר, לדבריו סרגיי ובת זוגו אריקה שמפעילים יחד את המעדניה, הם בייקון, פירות ים ובירות. "המעדנייה שלנו משמשת לא רק לרכישת מצרכים אלא גם כמקום מפגש לציבור דוברי רוסית", מוסיפה וורונוב.

קרואסון צרפתי, ג'חנון תימני

ואם במקום מפגש עסקינן, ביקור אקראי בבית הקפה והקונדיטוריה 'קאם א פארי' בשדרת דרך ארץ, מזמן למבקרים בו קפיצה קטנה לצרפת, במקום המגיש ארוחות ומאפים צרפתיים אותנטיים וביסס את עצמו כביתה של הקהילה הענפה של דוברי הצרפתית בחריש.

גם השוק התימני 'יאמן בזאר' המתקיים מדי שישי בבית הכנסת קהילת אבות ובמסגרתו נמכרת תוצרת מקומית של קהילה התימנית בחריש ומאכלים מהמטבח התימני, ממלא עבור חברי הקהילה מקום מפגש חברתי באווירה תימנית אסלית.

"אני נעזר לא מעט בבתי עסק מקומיים, ולעיתים גם בצרכניות והמעדניות, בעיקר אלו הכשרות. יצא לי לפגוש בסופר הדרום אמריקאי המון מוצרים מעניינים. אני מצלם בראש ומנסה לרקוח ארוחות עתידיות", מספר שף ערן גולני המקיים ארוחות שף פרטיות לזוגות משפחות וקבוצות בחצר ביתו או בבתי הלקוחות.

"יצא לי לארח בסעודות תושבים ממגוון של תרבויות: ברזילאים, צרפתים, או רוסים ואני נהנה לארח את כולם". שף גולני מקווה שתופעת המכולות והמעדניות הייחודיות תמשיך ותתפשט ותפיץ בשורה קולינרית עשירה בעיר: "לא פשוט כלל להחזיק חנויות הפונות ללאום וקהל יעד מסוים כזה או אחר ואני כמובן מאחל להם להצליח", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: המכולת המיתולוגית של חריש נסגרת: “אני סמל של חריש הישנה ועכשיו רוצים למחוק אותו”