בעלי עסקים ערבים: לא מתעניינים בפוליטיקה, מחפשים פרנסה

חמודי ביאדסי, ד"ר מוחמד חלאיילה ועו"ד פארס כבהה בחרו לפתוח בחריש המתפתחת עסקים חדשים. עם אלו קשיים ואתגרים ייחודיים הם מתמודדים והאם המתיחות הביטחונית הגבוהה, שאפיינה את השנה החולפת, חלחלה גם לקשר עם קהל הלקוחות המקומי?

מימין: ד"ר מוחמד חלאיילה, חמודי ביאדסי, עו"ד פארס כבהה

"בחודש מאי בשנה שעברה התקשרה למרפאה שלי מישהי וסיננה כל מיני משפטים גזעניים על זה שהרופא ערבי ולא נבוא לערבים וניתקה. ניסיתי לחזור אליה ולדבר איתה אך לא היה מענה. השנה, שוב במאי, הגיעה אלינו שיחה בעלת אופי דומה. לשמחתי, אלו בסך הכל שני מקרים מתוך מאות שיחות ועל פני שנה שלמה", מספר ד"ר מוחמד חלאיילה, רופא שיניים ובעל מרפאה בשדרת דרך ארץ. "נכון, אלו היו תקופות טעונות, אבל לא הרגשתי את זה במרפאה".

ד"ר מוחמד חלאיילה
ד"ר מוחמד חלאיילה: "זו אירוניה שלאנשים לא מפריע שקבלן ערבי יבנה להם את הבית, אבל מאוד מפריע להם לגור לצד ערבים"

המהומות במאי 2021, הן בערים המעורבות והן באזור ואדי ערה, לא הגיעו, למרבה השמחה, לחריש. עם זאת, המתח בו היו שרויים תושבי העיר היה מוחשי. סיורים מוגברים של מתנדבי "משמר השכונות" עזרו בהורדת מפלס החרדה.

גם עבור בעלי העסקים הערבים בחריש, היתה זו תקופה מתוחה אך היא חלפה די מהר והחזרה לשגרה היתה מהירה יחסית. בשנה החולפת נפתחו בעיר עסקים נוספים על ידי בעלי עסקים מהחברה הערבית. הסיבות ברורות, חריש היא עיר מתפתחת וצומחת בשיעורים ניכרים מחד, וקרובה גאוגרפית למרכזי אוכלוסייה ערבית מאידך.

"לא נתנו לי הרגשה שאני חריג או לא רצוי"

ד"ר חלאיילה, נולד בסח'נין והתגורר בתל אביב אותה עזב לאחר שבחר לצאת לדרך עצמאית, ולהקים בחריש את הקליניקה הראשונה שלו. הוא מודה שבחירתו בחריש נולדה משני הטעמים שהוזכרו: העובדה שהיא עיר חדשה ומתפתחת והקירבה היחסית לבני משפחתו שבגליל.

טעמים דומים עמדו בבסיס החלטתו של חמודי ביאדסי, לפתוח שני עסקים בשדרה המרכזית בעיר, בחלקה המזרחי בסמוך לשכונת הפרחים.

חמודי ביאדסי ערבים עסקים כנאפה
חמודי ביאדסי: "בחרתי את המיקום הזה בגלל הכביש שיוצא מחריש לכיוון ברטעה"

"פתחתי את העסק בהחלטה מהירה מבלי לשאול ולבדוק יותר מדי. ראיתי את חריש מתפתחת וגדלה והחלטתי לפתוח כאן את העסק הראשון שלי", נזכר ביאדסי, תושב באקה אל ג'רביה שפתח לפני כשנה את טורקיש כנאפה. ביאדסי ראה כי טוב ותוך זמן קצר התרחב ופתח במרחק קצר מהעסק הקיים, עסק נוסף טורקיש בורקס. "בחרתי את המיקום הזה בגלל הכביש שיוצא מחריש לכיוון ברטעה", הוא מספר.

"החוויה שלי מהלקוחות שמגיעים אליי היא טובה. אנחנו מקבלים מתושבי חריש בעיקר מחמאות ונראה שהם מרוצים מהשירות שהם מקבלים. חשוב לנו לתת הנחות לחיילים, לדוגמה. אני מעריך אותם כמו שאני מעריך כל לקוח אחר. יש לנו לקוחות קבועים שהפכו לחברים. בשום שלב לא נתנו לי כאן הרגשה שאני חריג או לא רצוי".

"הרגשתי את המתח ואת הירידה בתנועה של הלקוחות"

את ביאדסי פחות מעסיקה בשגרה, זהותו המוסלמית או הפעילות בעיר בעלת רוב יהודי ברור. ביאדסי, כמוהו גם בעלי עסקים האחרים, מתמודד עם מציאות לא פשוטה. מדי יום העיר מתרוקנת מתושבים היוצאים למקום עבודתם וחוזרים רק בערב.

ביאדסי: "לצערי אין כמעט תנועת הולכי רגל בשדרה הזו"

"לצערי אין כמעט תנועת הולכי רגל בשדרה הזו והעירייה צריכה לדאוג לשפר את המצב. אין מעברי חצייה שמחברים את השדרה לשכונה ממול בעוד שמחירי הארנונה גבוהים ולא מוצדקים. ההתמודדות היא לא פשוטה ולעיתים עולה המחשבה לעבור למקום אחר", מודה ביאדסי ומבטא את דאגתו מהתקנות החדשות שמתכוונת המועצה להחיל על נראות העסקים לאורך השדרה, מהלך שלדבריו צפוי לפגוע בו באופן משמעותי.

ביאדסי וד"ר חלאיילה הם רק שניים מתוך כלל בעלי העסקים מהחברה הערבית שבחרו לפתוח בחריש עסק. ניכר כי למרות הקשיים אותם מציין ביאדסי, בתקופה האחרונה יותר ויותר תושבים מהמגזר הערבי רואים בחריש עיר שמעניקה להם הזדמנות עסקית טובה. לראייה, כמחצית מהעסקים במקטע המזרחי של דרך ארץ, זה המשוייך לשכונת הפרחים ונושק לשכונת מעו"ף, מאוכלס בבעלי עסקים מן המגזר הערבי.

דרך ארץ עסקים
בעלי עסקים ערבים רבים התמקמו במקטע המזרחי של שדרת דרך ארץ

לרצף הפיגועים ואירועי הטרור שהתרחשו בשנה החולפת היתה השפעה עקיפה גם על בעלי העסקים המוסלמים בעיר, בעיקר אלו המספקים שירותי הסעדה, כך מרמז ביאדסי. עם זאת הוא מספר, כי לא חווה אירועים קיצוניים או לא נעימים באופן אישי: "בימים שלאחר אירועי טרור בהחלט הרגשתי את המתח וגם את הירידה בתנועה של הלקוחות. אך בכל אופן זה לא מעיד על השגרה והחוויה שלנו בעיר", מציין ביאדסי ומוסיף: "רוב האנשים שמגיעים ויושבים אצלי, נוהגים בכבוד. אני יכול לספר שהבחורה שעושה עבורנו את הפרסומים ברשתות החברתיות סיפרה ששמעה מתושבים שמצהירים שהם לא נכנסים לעסקים של ערבים כדי להעניש אותם. אני בכל מקרה, לא מתעניין בפוליטיקה ובורח ממנה, אני בא הנה בכל בוקר להתפרנס ולחזור הביתה בראש שקט ולא מתעסק בדברים אחרים. אני חי בשלום על כולם".

שלט ערבים עסקים
אפריל 2022: שדרת דרך ארץ המקטע המזרחי

שלט שניתלה באפריל 2022, בדרך ארץ בסמוך לעסקים בבעלות ערבים, העביר מסר ברוח דומה: "אנחנו רוצים שלום, אנחנו נגד הטרור, אנחנו רוצים שערבים ויהודים יחיו ביחד".

"הלבטים היו בעיקר עסקיים"

בהשוואה לביאדסי וחלאיילה, עו"ד פארס כבהה הוא כבר ותיק בעיר. עו"ד כבהה, תושב אום אל קוטוף, פתח בחריש את משרדו ב-2017 והיה מראשוני בעלי העסקים בשדרת דרך ארץ המתאכלסת. "עד אותה העת עבדתי כשכיר בתל אביב וקיבלתי החלטה לצאת לעצמאות. התפתח בחריש שוק חדש והחלטתי לעשות מהלך ולהגיע למקום שאפשר להתפתח בו ובמקביל להיות קרוב לבית". ההשתלבות בחריש והדרך להרחבת מעגל הלקוחות היתה לדבריו מתונה יחסית, כיום כמחצית מלקוחותיו הם יהודים.

עו"ד פארס כבהה
עו"ד פארס כבהה: "הלבטים היו בעיקר עסקיים ולאו דווקא סביב ענייני אופי האוכלוסייה בעיר"

בנוסף, מתכננת משפחתו של עו"ד כבהה להקים מרכז מסחרי ברחוב קידמה בשכונת מעו"ף. המרכז העתידי יכלול תחנת דלק, חנות נוחות, בית קפה ומשרדים.

כבעל עסק ותיק יחסית, הוא תורם מנסיונו והכרותו עם העיר לבעלי עסקים מהחברה הערבית המתעניינים בחריש. "היו מספר נותני שירות כמו רופא מומחה או רופא שיניים שהתייעצו איתי בנוגע לפתיחת עסק והלבטים היו בעיקר עסקיים ולאו דווקא סביב ענייני אופי האוכלוסייה בעיר".

גם כבהה משתף כי אירועי הפח"ע וערעור תחושת הביטחון לא השפיעו על קהל הלקוחות שלו אותו הוא מגדיר כנאור ונטול דעות קדומות. "שומעים דברים פה ושם, אך לא נתקלתי עד כה בסיטואציות לא נעימות".

"הקושי של העסקים בחריש אינו נוגע לזהות של בעל העסק ואם הוא ערבי או יהודי"

ד"ר חלאיילה מסכים עם ביאדסי ועם עו"ד כבהה: "אני חושב שהקושי של העסקים בחריש אינו נוגע לזהות של בעל העסק ואם הוא ערבי או יהודי, אלא מבוסס על סיבות אחרות שחווים כלל בעלי העסקים בעיר". עם זאת, הוא מציף בעיה שמטרידה אותו יותר, שאינה זוכה לטעמו להתייחסות ולטיפול: "הקושי בעיני הוא פחות עבור בעלי עסקים ויותר עבור תושבים מהמגזר שגרים כאן", הוא מבקש להדגיש. "ישנה תופעה לא נעימה של חוסר רצון להשכיר דירות לערבים בעיר ויש עם זה המון בעיות. אני לא מכיר שוכר דירה ערבי שגר כיום בחריש שלא נתקל בשלבי החיפושים במשכירים שלא הסכימו להשכיר לו דירה. זו אירוניה בעיני שלאנשים לא מפריע שקבלן ערבי יבנה להם את הבית, אבל מאוד מפריע להם לגור לצד ערבים".

לקריאה נוספת: הוחלט: העירייה והוועדה המיוחדת יעשו סדר בנראות העסקים בעיר


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

"כמו שילדתי את הבת שלי, כך ילדתי גם את חוק השבת"

חברי המועצה בחריש כבר רגילים לשעות העבודה הארוכות, לישיבות, למערכת הלחצים ולביקורת לה הם זוכים במסגרת פעילותם המבוצעת בהתנדבות. אבל בני הזוג, המצויים מאחורי הקלעים, הם אלה שחולקים בנטל. יאיר גרינברג, בת-חן גולדמן ונרדית פרג'י, "החצי השני" של שלושה מחברי המועצה, משרטטים את החיים לצידם של נבחרי הציבור ומדברים על המחיר האישי והמשפחתי

מימין: נרדית פרג'י, יאיר גרינברג ובת-חן גולדמן

בבחירות המוניציפאליות המקומיות שהתקיימו באוקטובר 2018 נבחרו שמונה חברי מועצה חדשים, לראשונה בחייהם. בארבע השנים בקירוב שחלפו מאז הם מכהנים בהתנדבות מלאה, בתפקיד ציבורי מורכב ומאתגר. חייהם השתנו ללא היכר.

במציאות החדשה, שהופכת תובענית יותר ויותר לנוכח קצב הצמיחה יוצא הדופן של העיר, לוקחים חלק גם בני ובנות הזוג שנאלצו להתרגל לחיים לצד נבחר ציבור, המשמש כתובת לפניות התושבים ולעיתים קרובות גם משמש מושא לביקורת ציבורית.
עד כמה הם מעורבים בעשייה של בן/בת זוגם? כיצד השתנתה השגרה המשפחתית ומהו המחיר שהם נאלצים לשלם? יאיר גרינברג, בת-חן גולדמן ונרדית פרג'י משתפים מאחורי הקלעים.

יאיר: "מבינים כשאני צריך לעיתים לצאת מוקדם מהעבודה או לעבוד מהבית".

הכניסה לעולם הפוליטיקה: "אמרתי לה: "לכי על זה""

יאיר גרינברג (38) מהנדס מכונות ובן הזוג של סגנית ראש העיר ויו"ר סיעת הליברלים, שני גרינברג, נזכר כי רצף של חוויות מקומיות של משפחתו בחריש הצעירה של 2016, הם שהובילו להחלטה של שני להיכנס לחיים הפוליטיים. "היינו תושבים טריים והגענו לאירוע חנוכה בחריש. המפעיל שאל את הילדים "מה שלומכם"? והבן שלי, אז בן שלוש, ענה – "בסדר". המפעיל מיד תיקן אותו – "לא, עונים ברוך השם". אנחנו התחרפנו מזה והיינו מאוד נסערים. שני החליטה שהיא רוצה להקים סיעה ואני אמרתי לה: "לכי על זה".

בת-חן גולדמן: "לא באנו עם רקע או היכרות עם עולם הפוליטיקה, התגלגלנו לתוך זה"

בת-חן גולדמן (34) כלכלנית ועובדת בעיריית חדרה, בת הזוג של יוסי גולדמן, חבר סיעת 'בית טוב לחריש' נזכרת בהתחלה: "כשיוסי נכנס לעשייה המקומית, היינו משפחה צעירה וכיום אנחנו כבר עם שלוש בנות. לא באנו עם רקע או היכרות עם עולם הפוליטיקה, התגלגלנו לתוך זה ואנחנו מתאימים את עצמנו לזה בכל יום מחדש. לא יכולנו לתאר לעצמנו שכך יראו החיים שלנו. יוסי נכנס לרשימה מתוך הרצון לייצג את הציבור הדתי, הוא היה סקפטי לסיכויים שלו להיבחר ובחר לנסות. כיום אפשר לומר שהמערכת הזו תפורה עליו".

מי שלא הופתעה מכניסתו של בן זוגה לעולם הפוליטי היא נרדית פרג'י (36), מחנכת בחינוך מיוחד, בת הזוג של יוחאי פרג'י, יו"ר האופוזיציה. "אני ויוחאי מגיעים מתחום החינוך ומעולם ערכים דומה של עשיה ונתינה. היה חשוב ליוחאי להיות מעורב, להשפיע ובעיקר לעזור לזולת. זה היה טבעי מאוד עם המעבר לחריש שהוא יתחבר לפוליטיקה המקומית", משתפת נרדית.

נרדית: "קשה לומר שאני מעורבת בעשייה הפוליטית, זה שלו. אני מתמקדת בנעשה בבית"

המחיר המשפחתי: "לא יכולה להרשות לעצמי לעבוד שעות נוספות"

יאיר: "התפקידים בינינו בבית התהפכו בשנים האחרונות והמשקל עבר אלי. אני לוקח את הילדים בבוקר למסגרות ונמצא איתם יותר. במקום העבודה שלי התרגלו כבר לעובדה שאני בן זוג של חברת מועצה והיא מאוד עסוקה, ומבינים כשאני צריך לעיתים לצאת מוקדם מהעבודה או לעבוד מהבית".

בת-חן: "המעורבות הציבורית משפיעה מאוד על הבית. אני לדוגמה, לא יכולה להרשות לעצמי לעבוד שעות נוספות בעבודה בגלל האילוצים של יוסי. הביקורים הרבים שלו בכנסת בשנה האחרונה לדוגמה, והתחושה שאנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות משמעותי – תופסים נפח מאוד גדול מהחיים שלנו. אפילו כשהיינו בחדר לידה הוא היה עסוק יותר בפוליטיקה מאשר במה שקורה אצלנו בחדר. הם היו אז בדיונים סביב ניסוח חוק השבת. הרגשתי שכמו שילדתי את הבת שלי, כך ילדתי גם את חוק השבת. את אותם מאמצים השקענו בשני הדברים".

נרדית: "באירועים או אפילו בדרך לבית הכנסת בשבת, כל כמה צעדים יש מישהו שעוצר אותו לשיחה. אני לוקחת בחשבון שאני יכולה לצאת איתו אבל בהמשך אצטרך להתקדם בלעדיו. אני מקבלת את זה באהבה. כמובן שלעיתים הוא נעדר יותר, אבל יוחאי הוא אור גדול ואנחנו מאפשרים לו להאיר. הבנתי, שלפעמים העשייה הציבורית באה על חשבון העשייה הפרטית וכאן המקום שלי למלא את החסר".

מעורבות בני הזוג: "לשים דברים בפרופורציות"

יאיר: "להקשבה ולחיזוקים שלי בתחילת הדרך היו חשיבות גדולה אבל ככל שהזמן עבר, עטפו את שני אנשים רבים, נוצרו הרבה קשרים וחברויות והמקום שלי כמייעץ פחת משמעותית. לדוגמה, חוק השבת היה נושא מאוד "חם" והיו הרבה שאלות סביבו, נתתי את דעתי לנושא אבל היות והעיסוק בו היה מאוד פומבי, חשתי שהמעורבות והמשקל שלי קטנים מבעבר. התפקיד שלי כיום הוא בעיקר לאפשר לה להיות פנויה למשימותיה הציבוריות".

יאיר: "תפקיד שלי כיום הוא בעיקר לאפשר לה להיות פנויה למשימותיה הציבוריות".

בת-חן: "הוא מתייעץ איתי הרבה. הוא קשוב לשמוע גם כשאני מציגה דברים מנקודות מבט אחרת. הראייה שלי עוזרת לו לעיתים לראות את התמונה הרחבה יותר ולשים דברים בפרופורציות. העובדה שאני עובדת ברשות מקומית גורמת לנו ליצור השוואות בין חריש לחדרה. עם זאת, יש בינינו הפרדת סמכויות ברורה. בגלל שהוא מאוד "בתוך זה", אז אני מאוד "מחוץ לזה", כי מישהו מאיתנו צריך להיות גם בבית".

נרדית: "אני פחות מעורבת בעשיה הפוליטית. בהחלט יש לנו שיחות ולפעמים יוחאי משתף אותי בנעשה ולפעמים מתייעץ, אך בסוף זו העשיה שלו. הוא יודע שיש לו את התמיכה שלי בכל מה שצריך".

כתובת לפניות הציבור: "למדתי להיות קצת פוליטיקאי"

יאיר: "פונים אליי לעיתים חברים טובים שמבקשים לקבל מידע בנושאים שונים ולרוב אני דואג לספק להם תשובות ממקור ראשון, אך מעולם לא פעלתי לקדם דברים בערוץ הזה. עם הזמן למדתי לעשות את הסינון ולהיות גם קצת 'פוליטיקאי', לדעת מה להגיד ומה לא להגיד".

בת חן: "תושבים יודעים שיוסי עסוק מאוד, ולעיתים, בדברים הפעוטים יותר הם מעדיפים לפנות אלי"

בת-חן: "תושבים רבים יודעים שיוסי עסוק מאוד, ולעיתים, בדברים הפעוטים יותר הם מעדיפים לפנות אלי. אני תמיד מפנה אותם בחזרה אליו ומציינת שאני בטוחה שהם ימצאו אצלו אוזן קשבת".

נרדית: "אני כל הזמן שומעת במפגשים חברתיים ובאירועים שונים מאנשים על העזרה שהם קיבלו מיוחאי לאחר שפנו אליו. כל הזמן יש פידבקים מתושבים וזה ממלא אותי בגאווה".

חוק השבת: "זו היתה תקופה מורכבת של מכבש לחצים שהופעל על יוחאי. אני אישית לקחתי את זה קשה"

התמודדות עם ביקורת: "יש רגעים שהמחיר הנפשי והמשפחתי הוא מאוד גבוה"

יאיר: "עם הביקורת לומדים להתמודד תוך כדי תנועה. האתגרים הגדולים היו בעיקר בתחילת הדרך סביב הבחירות ובראשית הקדנציה, רגעים בהם אתה שואל את עצמך: למה אני צריך את זה? הסערה סביב קיום שני טקסי זיכרון לציבור הכללי ולציבור הדתי, לפני שלוש שנים, היא אולי האירוע שהכי השפיע עלינו. הנושא הגיע גם לתקשורת הארצית וזה היה מאוד לא פשוט, זה הוציא ממני הכי הרבה רגשות. לראות את התגובות ברשתות החברתיות של האנשים שכותבים ומדברים על אשתך…שם חרגתי ממנהגי והגבתי בעצמי לדברים שנכתבו".

בת-חן: "יש גם רגעים שהמחיר הנפשי והמשפחתי הוא מאוד גבוה"

בת-חן: "נכון, יש גם רגעים שהמחיר הנפשי והמשפחתי הוא מאוד גבוה, אבל אז עוצרים, מחשבים מסלול וחושבים איך לעשות דברים בצורה נכונה יותר שלא פוגעת בבית. בפייסבוק לרוב מי שמגיב הוא מי שמתלונן. לעומת זאת, בשיחות עם אנשים האווירה היא אחרת. אני מאוד מקלילה את הנושא הזה ולא מתרגשת. אני יודעת שאנשים מדברים על משהו היום – ומחר הם ישכחו ממנו".

נרדית: "התגובות שאני פוגשת בעיקר אוהדות. התושבים יודעים כמה הוא פועל לטובת העיר הזו. העשייה של יוחאי מדברת בעד עצמה. ואם נכתבות מילים נעימות פחות, יוחאי מציע לי לא להיכנס לזה. כיום אני פחות פעילה בפייסבוק. ככלל למדתי להתרחק ולקחת צעד אחורה".

גם נרדית מציינת את ההצבעה על חוק השבת וההחלטה לצאת מהקואליציה כתקופה מאתגרת מאוד למשפחה: "זו הייתה תקופה מורכבת משום שאני הייתי בירושלים אחרי לידה ויוחאי היה בחריש. הבנתי שהוא עובר מכבש לחצים אבל יוחאי הפגין חוסן ואמר לי שהוא נאמן לדרך שלו ולבוחריו. אני חושבת שלקחתי את זה קשה יותר מיוחאי. זה הרגיש לי כמו סכין בגב מצד חברי הסיעה. עם זאת, קיבלתי המון מסרונים מאנשים שהודו לו ולי כאשתו, ולצד הקושי הייתי גאה בו על שהיה נאמן לעצמו ולבוחריו".

הסערה סביב חוק השבת ולאחריה ההחלטה לנטוש את הקואליציה היתה תקופה קשה ביותר

אם רק היו יודעים ש: "מאחורי כל החלטה שמתקבלת ישנה המון השקעה ומחשבה"

יאיר: "שמאחורי כל אישה מצליחה יש בן זוג שתומך בה ומחכה לה בסוף היום לשאול, להתעניין ולדבר על הכל על כוס קפה או בירה. זה ממש משמח לראות את בת הזוג שלך מקדמת דברים ומצליחה לשנות את המציאות".

יאיר: "מאחורי כל אישה מצליחה יש בן זוג שתומך בה"

בת-חן: "הרבה מהאנשים לא מודעים להיקף העשייה של יוסי ושל שותפו שלמה קליין, שעובדים מהבוקר ועד הלילה ומשקיעים המון כדי לאחד ולגבש. חשוב לדעת שמאחורי כל החלטה שמתקבלת ישנה המון השקעה ומחשבה וגם עשייה".

נרדית: "יוחאי הוא פשוט אור גדול. הוא פועל בכל כך הרבה תחומים שאני נפעמת. אני לא בטוחה שאנשים מבינים את כמות הזמן שהוא משקיע בעיר הזו. אני גאה בו והלוואי שחריש תתברך בעוד אנשים כמוהו".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מיתוג חדש לעיר חריש: לוגו עדכני והסלוגן ״חממה עירונית״

"צומחים ביחד בחממה העירונית": עיריית חריש משיקה מהלך של מיתוג חדש לעיר, המדגיש את היתרונות המרכזיים של העיר. מקום אידיאלי לגדל בו ילדים, עיר עם מרחב עירוני בטוח, אווירה קהילתית שאין בערים אחרות וסמיכות לחורש ולטבע

בספטמבר 2019 החל תהליך אסטרטגי לגיבוש מיתוג חדש לחריש, בהובלה משותפת של משרד הבינוי והשיכון ועיריית חריש. כעת, ביום העצמאות, חושפת המועצה את תוצרי המהלך, בעיתוי סמוך להכרזה הצפויה של חריש באופן רשמי כעיר בישראל.

את האסטרטגיה המיתוגית גיבשה חברת "פרה כחולה", בראשותו של אסף חתוכה, ואת השפה העיצובית בנה משרד העיצוב A PLUS. במרכז המיתוג החדש יעמדו לוגו צבעוני, השונה באופן משמעותי מהלוגו הקיים, והסלוגן – ״חממה עירונית״.

לוגו חדש - חריש חממה עירונית
״חממה עירונית״. המיתוג חדש

השפה העיצובית מורכבת מארבעה צבעים שמחים ובוהקים, שלכל אחד מהם יש משמעות: הצבע הכחול מסמל את הקהילה הישראלית של חריש; הירוק, את החורש הטבעי הסובב את העיר; הצהוב, את האנרגיה הייחודית של העיר; והצבע הורוד מסמל את ילדי העיר.

הסמל החדש משלב את האות ח׳, שהיא האות הראשונה של המילה חריש ושל המילה חממה, עם צורה בסיסית של חממה.

חריש - חממה עירונית לוגו
השפה החדשה תוטמע בפרסומים העירוניים

המיתוג מבטא את היתרונות המרכזיים של חריש על פני ערים אחרות:

  • אופי קהילתי עירוני מיוחד במינו.
  • עיר שהיא מקום אידיאלי לגדל בו ילדים, עם מערכת חינוך שפורצת את גבולות הכיתה ואת הקונספט החינוכי המקובל.
  • סביבה ירוקה של חורש טבעי.
  • מקום שבו כולם, התושבים והעיר, צומחים ביחד!

עם סיום תהליך ההשקה וההטמעה של השפה העיצובית החדשה, מתכננת עיריית חריש לצאת בקמפיין פרסומי, דיגיטלי ברובו, בתוספת רדיו, שילוט חוצות ומודעות בעיתונים, למשיכת אוכלוסייה חדשה לעיר. התקציב המוערך לקמפיין בכללותו עומד על סך של 2 מיליון שקלים.

ד"ר נעם חדד, דובר העירייה ואחראי תהליך המיתוג מסביר: "במהלך המיתוגי החדש השקענו מחשבה רבה, זה מהלך משמעותי לעיר. בימים אלה אנחנו מתחילים תהליך להטמעת השפה העיצובית והלוגו החדשים בפרסומים השונים, בשילוט, ובאלמנטים נוספים".

ראש העיר, יצחק קשת: "המיתוג מחדש נועד בעיקר למשוך לחריש תושבים חדשים ולהדגיש את היתרונות של העיר: מקום אידיאלי לגדל בו ילדים, עיר עם מרחב עירוני בטוח, אווירה קהילתית שאין בערים אחרות וסמיכות לחורש ולטבע".

לקריאה נוספת: המיתוג הקודם של חריש: עיר חדשה. התחלה חדשה.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

לזכרם: "החיים הם מאוד שבריריים וצריך לנצל בהם כל רגע"

שרית לפידות איבדה את אחיה, אשר זגורי ז"ל, שנהרג בפעילות מבצעית. נטע חגואל הלוי שכלה את הוריה, שנרצחו בפיגוע התאבדות. שתיהן לא חשבו שהחיים יוכלו להימשך אבל מצאו את הכוחות להקים משפחות ולחיות לצד הכאב. "אני לא מחכה לפנסיה או לשום דבר אחר, אלא חיה את הכאן והעכשיו"

מימין: הלנה ורפי הלוי ז"ל, סמ"ר אשר זגורי ז"ל. צילום נרות זיכרון: עמוס לוזון צלמים

"בשעה 4:00 לפנות בוקר שמעתי דפיקות קצובות וחזקות בדלת, היו אלה חיילים שהגיעו לספר לנו כי אשר נהרג. אני זוכרת את עצמי אומרת ללא הרף "ידעתי. ידעתי שזה מה שהולך לקרות", אין לי הסבר לתחושה המוקדמת שהיתה לי". כך נזכרת שרית לפידות (46) ברגע הבשורה המרה שאירע לפני 20 שנה, עת נודע לה שאחיה, סמל ראשון אשר זגורי ז"ל, נפל בעת מילוי תפקידו בפעילות מבצעית.

אשר זגורי שרית לפידות יום הזיכרון
סמ"ר אשר זגורי ז"ל. "רק אחרי שאשר נהרג אני חושבת שהבנתי את המשמעות של אח"

בערב יום הזיכרון תשפ"ב, ישראל תתייחד עם זכרם של 24,068 חללי מערכות ישראל. מיום הזיכרון בשנה שעברה נוספו 56 חללים למניין הנופלים ו-84 נפטרו כתוצאה מנכותם והוכרו כחללי מערכות ישראל. הנופלים מותירים מאחוריהם כאב שאינו חולף עם השנים, כך מעידה גם לפידות.

"זה כמו לאבד יד, הזמן לא עושה את האובדן לפחות כואב"

"אח זה אח ודם זה לא מים. רק אחרי שאשר נהרג אני חושבת שהבנתי את המשמעות של אח, מישהו שהוא בשר מבשרך. לאחרים זה אולי נראה שעברו הרבה שנים, אבל זה כמו לאבד יד, הזמן לא עושה את האובדן לפחות כואב, זה ממש נכנס ל-DNA שלך. היום כשכל האחים שלנו כבר נשואים ומגדלים ילדים ונכדים, אני מבינה שאיבדתי גם את הדור שהיה מגיע בעקבותיו. ענף משמעותי באילן המשפחתי נכרת".

שרית לפידות יום הזיכרון
שרית לפידות עם ילדיה: "הילדים שלי מכירים היטב את ערך האחים"

בן 21 היה במותו

סמל ראשון אשר זגורי ז"ל התגייס לצה"ל בנובמבר 1999. בתחילה, הפרופיל הרפואי שנקבע לו התיר לו לשרת בתפקיד עורפי בלבד, אך הוא התעקש לעבור למסלול קרבי. מאמציו נשאו פרי ולבסוף שובץ כקשר-טען בחיל השיריון. בשלהי שירותו הצבאי, נפל אשר בעת פעילות מבצעית, ביום ג' ה-14 בפברואר 2002.

זגורי וצוותו נקראו לאבטח ציר סמוך לצומת נצרים לאחר שמטען חבלה קטן הופעל על שיירת אזרחים. עם הגעת טנק המרכבה בו נסעו זגורי ושלושה מחבריו לצוות, הופעל על השביל מטען רב-עוצמה שהכיל כ-1,000 קילוגרם חומר נפץ. מעוצמת הפיצוץ התבקע הטנק, והצריח הועף למרחק כמה מטרים. אשר נהרג במקום והיה בן 21 במותו. עימו נהרגו סמ"ר משה פלד וסמ"ר רון לביא. מאוחר יותר סיפר חברו לפלוגה, כי זגורי כלל לא אמור היה לצאת לפעילות, אך נעתר לבקשתו של חברו שחש ברע והחליפו במשימה, שממנה לא שב.

לא אמור היה לצאת לפעילות, אך נעתר לבקשתו של חברו שחש ברע והחליף אותו

"אשר היה מאוד קשור לאמא שלי", נזכרת שרית. "הוא תמיד דאג לה, עזר הרבה בבית ובישל עבורה. חששנו מאוד לשלום אמי לאחר שאשר נהרג אך היא איכשהו הצליחה להמשיך ולחיות. אבא שלי, לעומת זאת, הלך ודעך. לא היו לו את הכלים להתמודד עם זה. ארבע שנים לאחר מכן, הוא עבר אירוע מוחי קשה ואיבד את יכולת הדיבור עד שהלך לעולמו. במובן מסוים זה חסד שאלוהים עשה עימו כי הוא לא יכול היה לשאת את שאירע לו. עברנו שנים מאוד קשות. היו תהומות של ממש".

"לא מחכה לפנסיה"

לפידות, תושבת חריש מזה 11 שנה, בחרה לגדל את שבעת ילדיה סביב הדואליות של החיים שבין החסד לדין: "בשירו של אבן גבירול 'כתר מלכות' ישנו משפט מדהים: "אברח ממך אליך ואתכסה מחמתך בצילך". החלקים המאתגרים בחיינו הם לצערנו מריבונו של עולם, אך הוא גם מקור הכוח שלנו ואנחנו גם בורחים אליו ומתכסים בצילו".

"אחים שלי ואני מתרכזים בעיקר באמא שלנו"

התובנות אליהן הגיעה לפידות בעקבות האובדן של אחיה הן למצות ולהעריך כל רגע בחיים: "אני לא מחכה לפנסיה או לשום דבר אחר, אלא חיה את הכאן והעכשיו. אני משתדלת להתמקד במהות החיים. הילדים שלי מכירים היטב את ערך האחים. אני רואה את הקירבה והתמיכה ביניהם ואני מדגישה מאוד את האחריות של הילדים הגדולים במשפחה כלפי אלו הצעירים".

"בשנים האחרונות כשמגיע יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אני משתדלת לא להיכנס לזה עמוק, כדי להגן על עצמי. אחים שלי ואני מתרכזים בעיקר באמא שלנו. זה יום שבו אנו נוסעים לבקר אותה ולהיות איתה".

"אבא לא ענה, הבנו לבד שההורים נהרגו"

בערב יום חמישי ה-30 במרץ 2006, לקראת השעה 22:00, היו בני הזוג הלנה ורפי הלוי, בדרכם חזרה מפתח תקווה לביתם שבקדומים. בטרמפיאדה בצומת קרני שומרון אספו בני הזוג שלושה טרמפיסטים: הנער שקד לסקר, בת-השירות, רעות פלדמן, ששירתה בקדומים ואדם נוסף, בלבוש חרדי, שהתברר בדיעבד כי היה מחבל מחופש ליהודי. כעבור עשר דקות של נסיעה, בכניסה לישוב קדומים, פוצץ המחבל את חומר הנפץ שעל גופו. כל יושבי הרכב, נהרגו. רפי בן 63 במותו, והלנה, בת 59 במותה, הותירו אחריהם ארבעה ילדים שברגע טראגי אחד התייתמו משני הוריהם.

רפי והלנה הלוי
רפי והלנה הלוי: "אבא שלי הבין שיש מחבל ברכב"

בתם, נטע חגואל הלוי (43), תושבת חריש מזה כשנתיים, זוכרת כל פרט מן הערב ההוא בו התבשרה המשפחה כי הנורא מכול קרה. "אבי שימש אז כרכז ביטחון מטעם המועצה. מתוקף תפקידו הוא היה זמין תמיד בטלפון המירס. שמענו על הפיצוץ שארע בכניסה לקדומים וניסינו להשיג את אבא במשך זמן ממושך. ראינו שהוא אינו זמין והבנו לבד, שההורים היו ברכב. לא היינו צריכים שיודיעו לנו, אלא אנחנו הודענו לאחרים. פשוט הבנו את זה גם ללא קבלת כל הודעה רשמית. הערב הזה חקוק לי בזיכרון והוא כנראה לא יישכח לעולם", היא מספרת.

המשכנו בחיים, הקמנו משפחות ואנחנו חיים בשמחה

"מעדויות של חבר שנסע אחרי רכבם של הוריי, נראה שבמהלך הנסיעה מקרני שומרון לקדומים, אבא שלי הבין שיש מחבל ברכב. הוא נסע בזיגזג וזה מאוד לא אפיין אותו כנהג שקול ומתון. סימני פניית הפרסה שהותירו הצמיגים על הכביש בכניסה לקדומים במשך שנים ארוכות, מעידים על כך שאבי הבין שמשהו לא כשורה ובחר שלא להיכנס עם הרכב ליישוב. עם סיום הפניה המחבל פוצץ את האוטו. לימים הבנו שאם הם היו נכנסים לקדומים, הפיצוץ היה גובה קורבנות רבים נוספים".

נטע חגואל הלוי ובני משפחתה: "אין תחום שבו האירוע הזה לא השפיע בצורה כזו או אחרת על חיי"

"אין תחום שבו האירוע הזה לא השפיע בצורה כזו או אחרת על חיי. החל מלימודים וקריירה ועד לאופן שבה אני מגדלת את ילדיי. אני מרגישה שזה נוכח בכל אירוע בחיינו. אנחנו ארבעת האחים בקשר מאוד קרוב ושומרים מאוד אחד על השני. כולנו המשכנו בחיים והקמנו משפחות ואנחנו חיים בשמחה ולא בשכול או בעצב. זאת אחת התובנות מהאירוע הנורא ההוא –  שהחיים הם מאוד שבריריים וצריך לנצל בהם כל רגע", משתפת חגואל-הלוי.

המוות נוכח בחיינו

"אם היו שואלים אותי לפני המקרה, אם אצליח לחיות לאחר מות הורי, הייתי אומרת שאין מצב. לא הייתי מצליחה לדמיין עצמי קמה מהתהום הזו. אך אתה מגלה שלחיים יש כוח מאוד גדול. מאידך, סוגיית המוות ונזילות החיים, הכניסה לחיינו גם פחד מאוד גדול . בני בן ה-13 רואה את המוות כמשהו לא מאוד רחוק בעקבות הסיפור של סבא וסבתא שלו, שחייהם נגדעו מוקדם יחסית".

גן הזיכרון בקדומים יום הזיכרון
גן הזיכרון בקדומים: "אני נוסעת לשם עם המון חשש"

"ככל שהשנים חולפות הולכת ומתחזקת בי התחושה שאת הארץ הזו צריך ליישב, בייחוד מתוך ההבנה, שהורי מסרו נפשם על הארץ כשהחליטו בימי האינתיפאדה לעזוב את עמק יזרעאל ולעבור להתגורר בשטחים. עם זאת, אומר בגילוי לב שגם כיום לא פשוט לי להגיע לשומרון. אני נוסעת לשם עם המון חשש אך אנחנו ממשיכים להגיע בימי הזיכרון לפינת ההנצחה בגן הזיכרון שהקמנו לזכרם בקדומים, בדיוק מול הבית שבו התגוררו.

"הציון הקולקטיבי של יום הזיכרון לנפגעי פעולות האיבה הוא עבורי יום שדווקא מאפשר לי יותר לשחרר. לתחושתי, זה אינו יום למשפחות השכולות אלא לכל מי שמסביב וחי בשגרה, שנעצרת ליום אחד".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

קק"ל הכשירה מסלול טיול חדש ביערות סובב חריש

היום התקיים סיור מודרך ראשון במסלול שביל יער עירון – חירבת עבאס, מסלול טיול חדש שהכשירה קרן קיימת לישראל לטובת תושבי העיר. "הצורך של האוכלוסייה המקומית לתור ביערות הקרובים לעיר, עומד כעת בראש מעייניה של קק"ל"

מבואת היער מכיוון מחצבת ורד. צילום: יהל פורת

בחודש הבא יתקיים אירוע ההשקה הרשמי של "שביל עירון – חורש טבעי לשימור" – שביל הליכה שסימנה קרן קיימת לישראל (קק"ל) עבור תושבי חריש והסביבה. אבל רבים מתושבי חריש, יצאו כבר היום (שלישי) בחול המועד פסח, לסיור מודרך ראשון בשביל החדש שקק"ל סימנה והכשירה בשיתוף עם הוועדה לשבילי ישראל.

מטיילים ביער עירון, בשביל ההליכה החדש. צילום: מעוז לואנץ

יער עירון הוא יער עתיק, משופע במיני בעלי חיים וצומח, חלקם נדירים, אולם הוא לא הפך ליעד תיירותי. לראשונה, סומן בו שביל הליכה מוסדר לנוחות המשתמשים. עדי נוי, מנהלת מחלקת תכנון בקק"ל מרחב מרכז מסבירה את השינוי: "חריש מוקפת ביערות מהממים. רובם לא שימשו במהלך כל השנים לכניסת קהל. אנו מרגישים שיש ציבור הולך וגדל שמתעניין ביער עירון ורוצה לבקר בו, והוא לא רק מחריש, אלא גם מיישובי הסביבה, מערערה, כפר קרע, פרדס חנה וישובים נוספים. אנשים מחפשים לצאת ולטייל ביער וחשוב לנו להנגיש להם את היערות.

מטיילים ביער עירון צילום: מעוז לואנץ
להנגיש את היערות לתושבי חריש: מתוך סיור קק"ל היום בשביל חירבת עבאס. צילום: מעוז לואנץ

"הקמת העיר חריש שימשה כקטליזטור גדול בשינוי שמתבצע כעת וכולל סימון סינגלים לרכיבה וסימון שבילי הליכה על ידי קק"ל. הצורך של האוכלוסייה המקומית לתור ביערות הקרובים לעיר, יחד עם האיכויות של היער עומדים כעת בראש מעייניה של קק"ל".

חירבת עבאס: מסלול למיטיבי לכת

מאות אלפי שקלים הושקעו בסימון שביל יער עירון – חירבת עבאס, שאורכו כ-5.5 קילומטרים והוא מותאם למיטיבי לכת.

יער עירון קק"ל חירבת עבאס
מפת שביל יער עירון-חירבת עבאס. הכניסה מחריש: מאחורי תחנת החשמל

נוי מציינת כי הכניסה לשביל מתאפשרת משלוש מבואות:

  • מאחורי קניון מור בכניסה לעיר (דרך שביל העפר בחניון תחנת החשמל)
  • מכיוון אום אל קוטוף
  • מכיוון מחצבת ורד

“השביל מחבר בין שלוש כניסות של היער, כניסה מכיוון חריש, כניסה מאום אל קוטוף וכיוון מחצבת ורד. השבילים תוכננו על ידי מחלקת תכנון של קק”ל וסומנו על ידי הוועדה לסימון שבילים. בקרוב יתקיים אירוע פתיחה ונחנוך את השבילים ביחד עם עיריית חריש, מועצה אזורית מנשה והנהגת אום אל קוטוף". השביל מותאם למשפחות ומיטיבי לכת ואינו מונגש בשלב זה לעגלות. זמן הליכה משוער לסיום המסלול הרגלי נע בין שעתיים-לשלוש. "בעתיד מתוכננת הנגשה של חלק מהשביל, אך זה לא יקרה השנה", מפרטת נוי.

צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

עוד היא מדגישה כי ביערות סובבי חריש לא יוכשרו אזורים לפיקניקים או הדלקת אש, אך מזכירה כי בסמוך לכניסה מכיוון מחצבת ורד, קיים אזור ייעודי לפיקניקים (בוויז: יער עירון) עם ספסלים ושולחנות, והוא צפוי לעבור מתיחת פנים ושדרוג בשנים הקרובות.

האלונים העתיקים של חירבת עבאס

קסמו של יער עירון וחירבת עבאס (מוכרת גם בשם חירבת אל חאפור) מתגלים למבקרים כמעט מייד, במיוחד הביקור בחלקת האלונים העתיקים. "ביער מתקיימים, לזה לצד זה אלון התבור, אלון מצוי ואלון התולע. זוהי תופעה נדירה למדי בישראל וכאן היא זוכה ל"שיא גינס" ממש – הנקודה הדרומית ביותר בעולם ששלושת מיני האלון האלה צומחים יחד", נכתב באתר קק"ל.

עץ אלון עתיק ביער עירון
עץ אלון עתיק ביער עירון: שדים עתיקים וסגולות מרפא

עוד מצוין כי אלוני התבור העתיקים בחירבת עבאס העניקו מחסה לנודדים בדרכים וזכו לכינוי שג'ראת אל-פקיר (עצי האביונים הקדושים). בעצים אלה נקשרו אמונות בדבר סגולות מרפא שבהם ניחנו, כנגד מחלות חשוכות מרפא. הסבר לשרידתם של האלונים בחירבת עבאס נעוץ בקדושתם. על פי האמונה העממית של תושבי האזור, אלוני התבור הם מקום שכן לשדים מסוכנים מאוד, "ואוי לו לפוגע בעצים אלה"… אמונה זו עזרה לאלוני התבור במשך מאות שנים להישאר במלוא תפארתם ביער, ללא פגע.

מבואת כניסה לתל זאבים והיער מדרום לחריש

סימון השביל ביער עירון-חירבת עבאס הוא חלק מתוכנית גדולה יותר. קק"ל מתכננת להשקיע תקציבים נוספים בסימון השבילים באזור והנגשתם למבקרים.

תל זאבים צילום: יאיר גרינברג
תל זאבים: צילום: יאיר גרינברג

לקראת סוף השנה יכנס לביצוע שביל אופניים סובב מחצבה – סינגל שיותאם לרמת רכיבה קלה לכל המשפחה "סינגל לא קשה מדי, לא תלול מדי ויפה במיוחד", מפרטת נוי. שביל זה יצטרף למערך שבילי הרכיבה שקק"ל כבר החלה לסמן באזור.

300 אלף שקלים נוספים יושקעו בסימון מסלול הליכה בתל זאבים. "הכניסה לשביל תהיה מרחוב יקינטון בשכונת הפרחים", מסבירה נוי ומפרטת לגבי תוכנית להכשרת כניסה לתל זאבים ממנה יצאו שבילים קיימים שיוכשרו בעתיד להליכה.

רחוב יקינתון שכונת הפרחים
הכניסה למסלול תל זאבים תחל ברחוב יקינתון, שכונת הפרחים

"המטרה שלנו היא להכשיר מבואת כניסה מסודרת, שלא יכנסו ליער כלי רכב מוטוריים רק רכבי כיבוי ושירות. השבילים קיימים בתל זאבים אבל העבודה שלנו היא לבדוק אותם, לסמן את השטח ולוודא שאין מפגעי בטיחות. זו אולי נראית עבודה פשוטה, אבל מדובר בעבודה מורכבת ואחראית".

משאב יקר לחריש

חבר המועצה, גיל פישר, מברך על סימון השביל וצופה לבאות. הוא רואה ביערות הסובבים את חריש, משאב טבע חשוב לעיר. "הצעתי לקק"ל לעשות משהו יותר גדול בשיתוף של היער, פרויקט כמו פארק הגשרים התלויים בנשר.

פארק הגשרים התלויים בנשר. צילום: אורי, ויקיפדיה

"המטרה היא ליצור ביער אבן שואבת שתמשוך מטיילים מרחבי הארץ". פישר רואה בעיני רוחו את יערות עירון כחלק ממיתוג העיר חריש. " אני חושב שמיתוג הוא חשוב לעיר ואם יש אפשרות לנצל את המשאב שנמצא בכל היקף חריש – את היער – אז למה לא לעשות את זה?

"אני רוצה שאנשים שמחפשים לעבור לגור בחריש ומחפשים דירה, ידעו גם על היער שמקיף את העיר. זו דרך קלה יחסית ליצור לחריש שם טוב".

גיל פישר מנקים את היער - חריש
גיל פישר ובני משפחתו ביערות סובב חריש: "משאב מתחת לאף"

פישר גם מעוניין להעלות את המודעות ליער בקרב התושבים הקיימים: "אני לא יודע כמה מתוך ה-36 אלף תושבים מכירים את היער. חלקם הכירו את היער בתקופת הסגרים והקורונה, אבל חשוב שרבים נוספים מקרב התושבים ילמדו ליהנות מהמשאב היקר הזה, שנמצא מתחת לאף שלנו מכל הצדדים, וישמרו עליו".

לקריאה נוספת: קרן קיימת לישראל מפתחת “סינגלים” ושבילי הליכה חדשים במרחב הסובב את חריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

נסיך החלות: "החלה החזירה אותי מברלין לכאן"

אמן החלות הישראלי מנהל חשבון אינסטגרם עם עשרות אלפי עוקבים. הוא מלמד אנשים לקלוע חלות, רואה בלחם השבת ביטוי יצירתי ואמנותי ומקיים טקסי הפרשת חלה גם לגברים. אחרי שבע שנות מגורים בברלין עידן חבסוב נחת בחריש ולא במקרה: "הבנתי שהמקום הזה הוא בשבילי"

חלות קלועות בצורה של לבבות, מפתחות, ורדים, חלות עגולות וחלות עם קליעה ייחודית. עשרות תמונות וסרטונים אסתטיים ומעוררי תיאבון של חלות שבת מופיעים בחשבון האינסטגרם של עידן חבסוב (36), המוכר למעריצים שלו בעולם כ-Challah Prince.

חלה ככלי ליצירה. צילום תמונה ראשית ונוכחית: שי נייבורג

שום דבר בעברו של חבסוב לא הכין אותו למעמד אליו הגיע. אמן חלות מבוקש ומוערך המיוצג על ידי סוכנות אמריקאית שמסדרת לו מסעות דילוגים לכנסים והנחייה ברחבי ארה"ב ואירופה, השתתפות בתוכניות טלוויזיה וכ-73 אלף עוקבים שלא מפסיקים לפרגן.

ויש על מה.

הנשמה האמנותית של חבסוב כרקדן לשעבר ובוגר קורסי אנימציה ועיצוב, באה לידי ביטוי בכל צילום וכל פריים בחשבון האינסטוש שלו. את רוב התמונות הוא מצלם בעצמו והוא בעיקר, לא מפסיק להפתיע עם קליעות חדשות של חלות ועם יצירות עשויות מבצק ואהבה.

עידן חבסוב
החלות של חבסוב מתוך חשבון האינסטגרם

"אני רוצה שאנשים יתנסו בקליעת חלות ובאפייה ויתחברו לחלה ככלי ליצירה. חלה יכולה לספק המון שמחה. ברגע שהתנור נפתח וריח החלה ממלא את הבית, זה פשוט אושר. אני רוצה שאנשים יתחברו לחוויה שלי עם החלה".

געגועים לריחות של בית

את הרומן שלו עם החלות התחיל חבסוב במקרה. המגורים בניכר עוררו בו געגוע לריחות של הבית. חבסוב התגורר בברלין במשך שבע שנים ורק לאחרונה חזר לארץ. "התגעגעתי לחלות בבית. החלות שנמכרו במאפיות היהודיות לא היו טובות, והתשובה שקיבלתי כשניסיתי לברר אם יש אחרות היתה "זה מה שיש". זו תשובה שאני שונא. אז התחלתי לאפות לבד בבית, בלי שום ניסיון מוקדם.

עידן חבסוב
"שיתפתי את החלות עם השכנים הגרמנים"

"שיתפתי את החלות שאפיתי עם השכנים הגרמנים, שהיו בהלם מהעובדה שאני דופק להם בדלת ומציע להם אותה. הסברתי להם שבמקום ממנו אני מגיע נהוג לחלוק עם השכנים באוכל, זה הכי מקובל".

בינואר 2020 קצת לפני התפרצות הקורונה לחיינו, חבסוב פתח את חשבון האינסטגרם הראשון שלו. הוא עבד כיועץ שיווק במדיה חברתית והחשבון נפתח במסגרת ניסיונית על מנת להבין את צורכי המשתמשים ולהכיר את הממשק. הוא החליט להעלות תמונות שמייצגות את התחביב שלו, אפיית חלות, וגם לא התאמץ הרבה כדי לבחור בשם שהפך להיות מזוהה איתו Challah Prince. "זה בא לי הכי ספונטני, יש לי חברה שקוראת לי נסיך", הוא אומר בחצי חיוך. די מהר התחילו התגובות להגיע והן היו מפתיעות מאוד.

הפרשת חלה כטקס רוחני

"התחיל ענין גדול במתכונים ובצילומים שהעליתי לאינסטגרם. החלטתי לצלם וידאו ראשון שמסביר את תהליך הקליעה והוא הצליח מאוד והפך לוויראלי. הסרטון הגיע לניו יורק ולצרפת. בקיץ אותו שנה התחלתי לקבל הזמנות לזומים של אפיית חלות מקהילות יהודיות בסן פרנסיסקו, השתתפתי בכנסים וירטואליים עם רבנים ובמאים מפורסמים. בשלב מסוים, אנשים התחילו לפנות אלי והציעו לי לאפות חלות לאירועים, אבל הבנתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות. אני אוהב את ההדרכה, ההנחיה. אני מיוצג על ידי סוכנות בניו יורק שמטיסה אותי ארבע פעמים בשנה להעביר סדנאות לקהילות שונות שם. אני מלמד קליעת חלות בצורה יצירתית ועורך טקסי הפרשת חלה לקהל מעורב".

עידן חבסוב
הכנות לטקס הפרשת חלה לנערות חולות סרטן יחד עם ננה הלפרין. צילום: נועה שלומי

הפרשת חלה היא אחת משלוש המצוות המוטלות מסורתית על נשים, לצד הדלקת נרות שבת ושמירת נידה. המצווה נועדה להתבצע במקור בביתן של הנשים, והבצק המופרש נועד לשמש תרומה לכוהני בית המקדש. חבסוב, כאמור, עורך טקסי חלה לקהל מעורב והוא מציין כי זוהי מצווה שמתאימה גם לגברים ואין עליה איסור הלכתי. "הטקס הוא רוחני ולא דתי, זוהי הזדמנות לכלל להתחבר לאנרגיות גבוהות ונקיות", הוא מסביר.

קהילה גאה, שכנים חרדים

התחביב של חבסוב תפס תאוצה ובסופו של דבר גרם לו גם לחזור לארץ. "החלה החזירה אותי מברלין לכאן. בגרמניה היא חיברה אותי לזהות היהודית שלי".  הוא מספר שגם האווירה בברלין לאחר פרוץ הקורונה היתה כבדה ואילו הנחיתה בארץ לפני מספר חודשים היתה קלה יחסית. "נחתתי בבית הורי בחולון לפני חצי שנה ומיד חיפשתי את המקום שיתאים לי. חיפשתי מקום שאוכל לייצר בו סביבת עבודה של יצירה. מקום רגוע, שקט, קצת אחר וקרוב לטבע  – מצאתי את חריש".

עידן חבסוב
המיר דירת חדר בברלין בדירת ארבעה חדרים בחריש

הוא לא ידע הרבה על חריש למעט העובדה שיש בה קהילה גאה גדולה. "ערכתי פה סיור. הגעתי עם אבא שלי ביום שישי וראיתי בחלק מהמרפסות דגלי גאווה. אמרתי לעצמי, וואלה, נראה אש. ואז מתחת לאחד הדגלים ראיתי חרדי מתהלך בקומה שמתחת. אמרתי לעצמי. או.קי, זה ממש מעניין".

חבסוב מכר את דירת החדר שרכש בברלין ובמקומה רכש דירת ארבעה חדרים בשכונת הפרחים שמשקיפה לנוף פתוח. הוא אוהב את הדירה עם המטבח החדש שמאפשר לו להמשיך עם אפיית החלות, הוא מרוצה מהשכנים שקיבלו את פניו בלבביות ויש לו תוכניות להתחבר לקהילות השונות בעיר.

"ראיתי בחלק מהמרפסות דגלי גאווה. ואז מתחת לאחד הדגלים ראיתי חרדי מתהלך בקומה שמתחת"

"חריש היא מקום קהילתי והביטוי שלי יכול לקבל במה ולא רק לקהילה אחת. חריש היא עיר עם פוטנציאל אדיר. הרבה אנשים מאוד שליליים בפייסבוק לגבי מה שקורה כאן ויש לי צורך להראות שגם אחד כמוני, משפיען חלות, יוצר תוכן, בחר לגור במקום כמו חריש. זו עיר יפה, כיפית ונעימה. הכל פה עוד חדש ובהתהוות וזה חזק ועוצמתי".

"תאפו חלות, זה לא רק לחם"

חבסוב שמח שהגיע למקום שמאפשר לו לפרוח: "לאט לאט הבנתי שמצאתי את הייעוד שלי. החלה היא כלי ליצירתיות שלי ולקשר שלי עם אנשים. במידה מסוימת אפייה היא תהליך מדטטיבי עבורי. חריש היא מקום מושלם עבורי להמשיך וליצור".

עידן חבסוב
"החלות רוממו את רוחם של אנשים והוציאו אותם מהדיכאון" צילום: נועה שלומי

הוא ממשיך להתאמן בקליעת חלות וביצירת עיצובים חדשים לחלות ומעודד גם אחרים להתנסות באפייה. "תאפו חלות, זה לא רק לחם. בתקופת הקורונה החלות רוממו את רוחם של אנשים והוציאו אותם מהדיכאון. קיבלתי הודעות מעוקבים שהעלו בי דמעות. אבא כתב לי שהוא איבד את עבודתו, אין לו כסף לקנות אוכל אבל החלה שלי מכניסה לביתו אושר".

מהו החלק שהכי אהוב עליך בתהליך אפיית החלות?

"התהליך מאוד חשוב. לאכול את החלה זה בונוס. הקסם באפיית החלה פוגש אותי בכל שלב, תחושת הנאה מתקבלת בכל רגע נתון, אבל אם אני חייב לבחור אז אני חושב ששלב הקליעה הוא הקסום מכולם".

עצה אחת להכנת חלה מוצלחת?

"לבוא לתהליך בלי ציפיות, רק עם הנאה נטו. ו… להשתמש בקמח איכותי".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

משפחות מאמצות בחריש: "גל היא חלק מהמשפחה שלנו"

פרויקט "משפחות מאמצות" משדך בין שבעה שינשינים מתנועת השומר החדש לשבע משפחות בעיר וכולם יוצאים מרוצים. הצעירים מקבלים אתנחתא מהחיים השיתופיים, "תחושה של בית" ואוזן קשבת של מבוגר. והמשפחות? גם הן יוצאות נשכרות: "הילדים מרוצים שיש להם אח גדול"

משפחת רזניק-מורן עם גל השינשינית

עם הביטוי המוכר "משפחה לא בוחרים" קשה להתווכח. אך נדמה כי חריש, עיר ההתחלות החדשות, מצליחה לערער אפילו את הקביעה הזו. כבר מספר שנים שמשפחות מקומיות מאמצות את השינשינים מתנועת השומר החדש. אלה מגיעים לשנת שירות בחריש טרם גיוסם לצבא. הצעירים, שמתגוררים בקומונה בעיר, מתפעלים את החווה החקלאית בעיר ועוסקים בפעילות חינוכית ועבודה חלוצית גם יחד. השנה, שבע משפחות בעיר אימצו שבעה שינשינים.

מחבר להוויה של חריש

"התנועה החדשה בשומר החדש מפעילה חווה חקלאית שמטרתה ליצור חווית חיבור עמוקה בין התושבים, ערכים ומעשה דרך עבודת חקלאות כשאת שכבות הגיל הצעיר מדריכים השינשינים.ניות", מסבירה ענת בן עמי, רכזת התנועה החדשה בשומר החדש.

השינשינים של תנועת השומר החדש

"בתוך כל העשיה העמוסה שלהם, החיבור עם משפחות מאמצות מחריש הוא אחד הדברים החשובים בעיני, לחיבור עמוק ויצירת שייכות שלנו כעיר מקבלת מתנדביה ומלווה אותם. הפרויקט נותן רגע של בית רחוק מבית המקור, ובעיקר מחבר את קבוצת השינשינים להוויה של העיר חריש. מקווה שהם ימצאו פה יום אחד בית".

במסגרת הפרויקט המשפחות המאמצות פותחות את בתיהן בפני הצעירים, למפגשים הכוללים ארוחה משפחתית, בילוי משותף ומקום מרגוע והפוגה מחיי הקומונה התובעניים.

"לאכול משהו של בית וקצת לנוח"

עבור דולב כרמל וילדיה אלון בן ה-8 וניצן בן ה-6 ההחלטה לאמץ שינשין היתה מובנית מאליה, בין היתר בזכות עבר דומה של חברות בתנועות נוער וביצוע שנת שירות. "גדלתי לתוך ההוויה של תנועות נוער. הורי היו משפחה מאמצת של בני ובנות שירות, אני עצמי הייתי בשנת שירות והיתה לי משפחה שאימצה אותי. אני זוכרת היטב כמה נחמדה וחשובה היתה האפשרות להגיע לבית אחר שהוא לא דירת הקומונה. כך שהיה חשוב לי מאוד שלבני השירות יהיו משפחות מאמצות בעיר.

דולב כרמל ובניה: "שידכו לנו את רותם המקסים והילדים מאוד אוהבים כשהוא מגיע"

"שידכו לנו את רותם המקסים והילדים מאוד אוהבים כשהוא מגיע. הם מתייחסים אליו כמו דוד שמגיע לביקור מעת לעת. הם משחקים יחד ורותם מצטרף לארוחות הערב. כשהוא פנוי הוא מודיע לנו ואנחנו מזמינים אותו אלינו בשמחה".

"מנסיון העבר, לצאת החוצה מהקן של ההורים ולגור עם אנשים שלא הכרת קודם 24/7, זה מבהיל בהתחלה. בא לך לעיתים את השקט שלך", נזכרת דולב. "כשאתה נמצא בעיר שאתה לא מכיר, זה נחמד שיש לך משפחה בקרבת מקום שניתן להגיע אליה כשאתה רוצה, לאכול משהו של בית וקצת לנוח. המטרה שלי הוא שרותם ירגיש אצלנו בנוח לבקש אוזן קשבת, עזרה מאיתנו או סתם לברוח אלינו לרגע של שקט. אני מנסה לחלחל את המסר הזה לרותם. לי זה מאוד עזר בתקופה שהייתי בת שירות".

"גל היא חלק מהמשפחה"

גל השינשינית הפכה לבת בית במשפחת רזניק-מורן, כך מעידים ולדי וחן. "לא הכרנו את תנועת השומר החדש אבל כששמענו על הרעיון לאמץ בן או בת שירות זה קסם לנו", מספרת חן, "היו גם לבטים אך בסופו של דבר הבנו שיש פה הזדמנות להעניק מסגרת חמה לאחד מהצעירים שמעבירים שנה מחייהם בחריש וכל העשייה שלהם היא למען הקהילה", אומרת חן. "בהתחלה היה לנו חשש שזה ייהפך לעול, אבל אני חייבת לומר שגל השתלבה בצורה נפלאה בחיינו. אני ממש מרגישה שגל היא חלק מהמשפחה. אני מקווה ומאמינה שהיא מרגישה באופן דומה".

משפחת רזניק-מורן משפחות מאמצות
רזניק-מורן: "הילדים ממש מחוברים אליה וזה מרגיש טבעי להזמין אותה לאירועים משפחתיים"

מדי שבוע מגיעה גל לבקר את בר בת ה-7 ודור בן ה-5, מצטרפת לשגרת אחר הצוהריים של המשפחה ולארוחת הערב המשפחתית. חן מספרת שמההסדר הקיים כולם מרוויחים: "לפני כחודשיים ולאדי נפצע והיה מושבת למספר ימים וחוויתי תקופה מאוד מתוחה ומתישה לבד עם הילדים. גל מיוזמתה הגיעה לעזור לי בהכנת הארוחה, זה היה מאוד משמח. מנגד היו מקרים בהם היינו לה ולשותפיה לקומונה לכתובת ולעזר. מהרגע הראשון היתה לנו כימיה טובה וחיבור טוב עם גל. הילדים ממש מחוברים אליה וזה מרגיש טבעי להזמין אותה לאירועים משפחתיים שלנו או במחשבה קדימה, להצטרף אלינו לארוחת חג בפסח הקרוב".

לתת תחושה של בית

עבור משפחת קרן-טל, ההורים דור ונטע והילדים יונתן בן ה-4.5 וגל בת השנתיים וחצי, אימוץ בני שירות הפך למסורת. זו השנה השנייה שהם פותחים את ביתם וליבם בפני בני השירות. "גם אני וגם בעלי היינו בשומר הצעיר בצעירותנו", מספרת נטע. "בעלי אף היה שינשין בעצמו והוא מכיר היטב את כל המשמעויות של שנת שירות בקומונה, איך נראית השגרה ומה עובר על הצעיר בתקופה הזו.

משפחות מאמצות
משפחת קרן-טל: "כמשפחה מאמצת, התפקיד שלנו הוא להעניק להם פעם בשבוע "ארוחה של בית"

"כמשפחה מאמצת, התפקיד שלנו הוא להעניק להם פעם בשבוע "ארוחה של בית", מקום שאפשר לדבר בו על מה שקורה, על הפעילויות, על ההווי בקומונה. לתת את הבית והמקום לשינשין להירגע, לאכול עוגה ולשתות קפה, לדבר אם צריך או לשחרר לחצים".

"לחויית החיים בקומונה יש המון ערך מוסף, אך היא יכולה גם להיות מאוד רגישה", מרחיבה נטע מנסיונה האישי. "מדובר על ילדים בני 18 שעוזבים לראשונה את הבית החם של ההורים, ונדרשים לראשונה בחייהם, לעבור למקום חדש ולמעשה לנהל אורח חיים עצמאי לחלוטין, להכין לעצמך ארוחות, לכבס בעצמך את הבגדים. כל הסמכות ההורית בעצם נעלמת ברגע אחד והשינשין נשאר לבד. אתגר נוסף הוא החיים עם 5-6 שותפים לדירה. המציאות הזו יכולה להיות מורכבת ומאתגרת עבור בני שנת השירות".

התרומה שלהם לחריש משמעותית

משפחות מאמצות
נעם עם ילדי משפחת קרן-טל: "הילדים מרוצים שיש להם אח גדול"

נטע מספרת שעם שי, בת השירות שאימצו בשנה החולפת, התפתח קשר מאוד קרוב שנשמר גם כיום לאחר גיוסה לצה"ל. כיום הם מאמצים את נעם והחיבור שלו עם הילדים "ממש מקסים". היא מוסיפה כי "איתנו הוא עדיין קצת מתבייש, אבל הילדים מרוצים שיש להם אח גדול שמגיע אליהם פעם בשבוע ומשחק איתם. אנחנו מאמינים שהקשר הזה יתפתח כפי שקרה אשתקד.

"אני חושבת שהשומר החדש עושים בחריש דבר נהדר", אומרת נטע. " הם מפעילים את החווה העירונית, שמפגישה את ילדי חריש עם חוויה שהיא מאוד שונה וחשובה. בני ובנות שירות הם בדרך כלל אנשים מאוד ערכיים. ולא במקרה רבים מהם מחזיקים לאחר מכן בשירותם הצבאי בתפקידי קצונה ופיקוד, כך שהתרומה שלהם, בטח לקהילה כמו של חריש, היא משמעותית".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

משפחות ממליצות: הבילוי המשפחתי שלנו בחריש

הם אוהבים לטייל ביער, לרכוב על אופניים, לצאת לפיקניקים משותפים או סתם לנשום אוויר בשקט. תמונות מחיי חמש משפחות מחריש. מיוחד ליום המשפחה

משפחת אייזנמן: קורקינט וקינוח

משפחת אייזנמן: "קינוח משותף בקואלה בר. צילום: ניקול קוזנצוב

ההורים: טל (42) כותב תוכן וקטיה (38), מנתחת התנהגות ומדריכת הורים. הילדים: יהונתן (12.5) ומיכל (9.5) תלמידים בבית הספר 'תלמי רון'. איתמר (4.5) מבקר בגן סביון. "הבילוי המשפחתי האהוב עלינו בחריש הוא רכיבה משותפת על אופניים וקורקינט בשכונת אבני חן, ואח"כ קינוח בבילוי משותף בקואלה-בר".

משפחת אלבוגן: בילוי באוויר הפתוח

משפחת אלבוגן: "זמן חופשי ממסכים"

ההורים: משה (40) יועץ משכנתאות ומעיין (38) מדריכת כושר. הילדים: גיא תלמיד כיתה ה' ואגם תלמידת כיתה א' ב'רונה רמון'. "שבתות הן זמן משפחה ולרוב אנחנו לא אוהבים להתרחק מהבית או ללכת למקומות הומים. אנחנו אוהבים מאוד לעלות על נעלי ספורט, לקחת איתנו את הכלבה ולצאת לטבע ליד הבית. כשיש מזג אוויר טוב והכל ירוק, אנחנו נהנים עם הילדים באוויר הפתוח ומזמן חופשי ממסכים".

משפחת קליין: טיול ביער

משפחת קליין במרפסת ביתה הצמודה ליער. צילום: מור שקיפי לאטי

ההורים: שלמה ורותי קליין. שלמה הוא ממלא ראש העיר וסגן ראש העיר. הילדים הבוגרים: משה-נתנאל, אלישיב ובניה (מחוץ לתמונה). הילדים הקטנים יותר: הדס, אהרון, יאיר ותפארת. הדס היא תלמידת האולפנה בחריש. אהרון ויאיר לומדים בכנפי רוח, תפארת מבקרת בגן אגוז. "אנחנו מטיילים ביער הסובב את חריש כבר 20 שנה, מאז שהיו פה עצי חרובים מרשימים, חזירי בר ובעלי חיים רבים אחרים. גם היום אנחנו ממשיכים לטייל ביער למרות שהוא מצטמצם, אבל אנחנו נהנים לראות את הפריחה, לבקר את עצי החרובים שנותרו ועדיין לגלות בכל פעם מחדש פינות חמד חדשות".

משפחת רחמים: טיולי אופניים

משפחת רחמים. "כולם רוכבים יחד"

ההורים: ליאור (38) עורך דין בתחום הנדל"ן בחריש,  ורותם (37) תזונאית קלינית. הילדים: אלון תלמיד כיתה ג' וזיו תלמיד כיתה א', בבית הספר 'דרך הפרחים'. סהר בן השלוש מבקר בגן. "כולם רוכבים יחד, אנחנו יורדים לטבע בדרום שכונת הפרחים ומסתובבים סביב המטעים והחורש הצמודים. ההנאה המשולבת של ספורט וטבע מגבשת אותנו כמשפחה".

משפחת אביטל: פיקניק משפחתי

משפחת אביטל: "זמן איכות עם הילדים"

ההורים: שירן (27) עצמאית בתחום האוכל ובשולחנות לימי הולדת וימי גיבוש ויהודה (29) הבעלים של חברת פאר המיזוג. הילדים: אליה תלמיד כיתה ב׳, הראל תלמיד כיתה א' בבית הספר תלמי הדר. אוראל (5) בגן שקד ואדל (4) בגן תמר. "הבילוי המועדף שלנו כמשפחה הוא זמן איכות עם הילדים בפיקניקים ביער חריש".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים שינוי: הפעילים החברתיים הבולטים בחריש בשנת 2021

חריש משמשת כר פורה לאקטיביזם אזרחי ויזמות קהילתית, ובכל זאת, שמונה פעילים חברתיים בלטו השנה בחותם שהטביעו על העיר. הרב אברהם בן אסולין, מתן גטה, מעיין גלעד, אודי הרפז, רועי זך, מעוז לואנץ, יעל עינהר ושני שם טוב הם הפעילים החברתיים הבולטים לשנת 2021 של 'חריש סיטי'

"לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם. זה הדבר היחיד שאי פעם הביא לשינוי". משפט זה, המיוחס לאנתרופולוגית מרגרט מיד, מקבל משנה תוקף בחריש. העיר משמשת כר פורה לאקטיביזם אזרחי ויזמות קהילתית. ההשתתפות בפעילות התנדבותית למען הכלל היא גבוהה וניכר כי הרצון במעורבות והשפעה על תהליכים הוא חזק. ובכל זאת, מעל כולם מתבלטים שמונה פעילים חברתיים (מופיעים על פי סדר א'-ב') אשר השפיעו על השיח החברתי בעיר וחוללו שינוי עמוק וארוך טווח.

הרב אברהם בן אסולין: שיח שובר מחיצות

הרב אברהם בן אסולין
הרב בן אסולין: הסרת מחיצות

הרב אברהם בן אסולין משמש כרב קהילת הליכות עולם בחריש. עם הגעתו לחריש לפני יותר משנתיים, זיהה הרב בן אסולין כי הציבור בחריש ככלל והדתי בפרט, נחלק לקהילות הומוגניות, מוגדרות ומופרדות ואלה יוצרות קיטוב שהולך וגובר. בשיעוריו עוסק הרב בן אסולין בסוגיות חברתיות וקורא לסובלנות וקבלת האחר. הוא עוסק רבות בהסברה יהודית ובהסרת מחיצות וקירוב בין דתיים, חרדים וחילונים בחריש. בזמן מבצע "שומר החומות" קרא הרב בן אסולין יחד עם מספר רבנים נוספים מחריש להימנע מכל הפגנה והתקהלויות כנגד ערבים, שעלולות להוביל לסכנת נפשות ומנוגדות להשקפת גדולי ישראל. במהלך השנה האחרונה, הוביל הרב בן אסולין יחד עם יעל עינהר, את תכנית 'פלוגתא' של ארגון 'הקונגרס הישראלי' אשר כללה סדרת פגישות בין תושבים חילונים, דתיים וחרדים ופעלה לקדם שיח עירוני סובלני.

הרב אברהם בן אסולין
שיח חברתי שובר מחיצות

לדבריו, השיח הבלתי פורמלי עם תושבים מחריש הוביל לשינוים תפישתיים וגם לשינויים התנהגותיים: "פעולות ההסברה בקרב הציבור הדתי והכללי ותוצרי המפגשים, שברו מחיצות לא רק בקרב 20 איש, אלא בקרב קהלים גדולים בהרבה. המשתתפים העבירו את המסרים בקהילות שלהם ודרך פרסומים ברשתות החברתיות", מסביר בן אסולין ומסכם את התוכניות לעתיד: "בהסתכלות קדימה, בכוונתנו להקים בחודש הקרוב ארבע קבוצות שיח שכונתיות של מפגשים בין דתיים וחילונים בחריש".

מתן גטה: שומרים על הבית

מתן גטה משמר השכונות
מתן גטה – משמר השכונות

משמר השכונות, הגוף האזרחי המסייע לרשויות החוק והאכיפה בשמירה על בטחון התושבים, הפך בשנה החולפת למכפיל כוח משמעותי בהגברת תחושת הביטחון בעיר. המערך שהוקם באוקטובר 2020 על מנת להתמודד עם תופעת הפריצות והגניבות בעיר, עלה בשנה האחרונה שלב ותפקד באופן מעורר כבוד בימי מבצע "שומר החומות" כתגבורת לכוחות השיטור. מתן גטה, מדריך ירי ולוחמה, מנהל בהתנדבות את משמר השכונות בחריש. גטה מציין כי בשנה החולפת סייע משמר השכונות גם במספר פעילויות לאיתור נעדרים בחריש.

משמר השכונות
משמר השכונות: לקחו חלק במטלות הביטחון השוטפות

"שיתוף הפעולה בין המשמר לגורמי העירייה התהדק באופן משמעותי בשגרה ובחרום. אפשר לראות זאת בהיקף ההדרכות למתנדבי המשמר, בהרחבת היכולת של המשמר לפעול בזכות האפשרות לסייר על בסיס רכבי עירייה ובהגברת נוכחות משמר השכונות במרחב הציבורי בשגרה – באזור מוסדות החינוך בתחילת שעות הפעילות, ובאירועים העירוניים", הוא מסביר.

במבט קדימה לשנת 2022, שואף גטה להמשיך ולהרחיב את ההשתלמויות המקצועיות שיקבלו המתנדבים בתחומים כמו תקשורת עם בני נוער, עזרה ראשונה והדרכות בנושאי הגנה עצמית כדי להביא לשיפור יכולות מתנדבי המשמר באירועי חירום ובכלל.

מעיין גלעד: יום הגאווה הראשון בחריש

מעיין גלעד
מעיין גלעד: הקהילה הלהט"בית צומחת

 ביוני 2020 פרצה מעיין גלעד לשיח החברתי בעיר לאחר שארגנה רכישה קבוצתית של דגלי גאווה לתלייה במרפסות העיר, בחודש הגאווה. בשנה וחצי שחלפו מאז הספיקה גלעד להקים ולבסס קהילה להט"בית שוקקת ובועטת. אירוע השיא בהובלתה ובהפקתה של גלעד שהתקיים השנה, היה אירוע הגאווה הראשון בעיר – הפנינג לציון חודש הגאווה, בעזרת פעילים ומתנדבים מן הקהילה הגאה ומחוצה לה. בנוסף, תוכנית שכתבה עבור עיריית חריש וקודמה על ידי הרשות מול המשרד לשיוויון חברתי – נשאה פרי בדמות מענק על סך 100 אלף שקלים. כספי המענק בהם זכתה העירייה יוקצו לטובת פעילויות ייעודיות לקהילה הגאה המקומית.

הקהילה הגאה להט"ב צילום: חריש חופשית
הקהילה הגאה בחריש; צילום: חריש חופשית

"בשנה החולפת הקהילה גדלה ונוספו לה חברים חדשים, רובם זוגות צעירים עם פעוטות ומתקיימים ביניהם קשרי חברות וקהילה", מציינת גלעד. לדבריה, היא מעוניינת להמשיך ולהעמיק את הפעילות ההתנדבותית ולשלב אותה בעיסוקיה המרכזיים: "בפן האישי, ניגשתי למכרז שפרסמה עיריית חריש, לתפקיד רכזת הקהילה הגאה, וכעת אני ממתינה לתשובה. בד בבד, קיבלתי פנייה ממועצת בנימינה גבעת-עדה למלא את תפקיד רכזת הקהילה הגאה והסכמתי. כעת אני שוקדת על הקמת הקהילה ויצירת תכנית עבורם".

 אהוד (אודי) הרפז: 250 מתנדבים בארגון ידידים

אודי הרפז
אודי הרפז: חילוצים, פריצות וסיוע לנזקקים

הרכב לא מניע? נתקעתם במעלית? סביר להניח שאודי הרפז יהיה מהראשונים להגיע ולסייע לכם. הרפז, תושב העיר מזה שמונה שנים, מנהל את סניף ידידים חריש שמרכז גם את מרחב צפון השומרון.
בפעילות התנדבותית שהפכה לשגרה, הוא מעניק באופן יומיומי סיוע לתושבים בתקלות מכניות ברכב, חילוץ ילדים ממכוניות נעולות ומפעיל מערך מתנדבים המונה כיום כ-250 כוננים וכונניות פעילים. למעלה מ- 60 מתוכם הוכשרו בשנה האחרונה.

אודי הרפז עם מתנדבי ידידים
אודי הרפז בפעילות שגרתית לחילוץ לכודים

בנוסף, הוא מקדיש חלק נכבד משגרת יומו לאיסוף תרומות וסיוע לנזקקים ומעוטי יכולת. "היקף הקריאות והאירועים עולה יחד עם הגידול באוכלוסיית העיר. עם הזמן עוד ועוד תושבים נחשפים אלינו ולאפשרות להיעזר בנו, ואנחנו עושים כל מה שביכולתנו כדי לסייע. בשנה הקרובה אני מקווה שבקשתנו תענה ונקבל מקום מוסדר ב'בית המתנדב' שצפוי לקום בעיר, שם אוכל לקיים את ההדרכות לכוננים החדשים, התכנסויות של החברים ולאחסן את הציוד. זה חשוב לנו מאוד לגיבוש המערך".

רועי זך: אגודת הספורט מכבי חריש

רועי זך
רועי זך: "ספורט כמנוף לעתיד"

בשבוע שעבר התקיים הדרבי הראשון בעיר בין שתי קבוצות הכדורסל, מכבי מינץ חריש ומכבי מי עמי. על המשחק הזה, כמו גם פעילותה של אגודת הספורט "מכבי" בחריש חתום רועי זך.

זך יצר קשר עם מכבי ישראל ופעל להקמת עמותה מקומית שפועלת לקידום הספורט התחרותי והעממי בחריש. זך עומד בראש העמותה ומנהל אותה כיום ועד כה, במסגרת פעילות האגודה, נרשמו שתי קבוצות בוגרים וקבוצת ילדים א' לליגה של איגוד הכדורסל בישראל. "הספורט הוא מנוף להכשרה, ללימוד ולהעצמה של תכונות, דפוסי התנהגות וחשיבה, כישורים ומיומנויות הנדרשים לעתיד בטוח של ילדים, נערים ומבוגרים ואני רואה בקיום ספורט תחרותי בחריש מסגרת חשובה שתתן מענה לתושבים הצעירים והבוגרים כאחד", מסביך זך.

מכבי מינץ חריש
מכבי "מינץ" חריש; צילום: אליאור דנינו

פעילותו של זך אינה מוגבלת רק לעולם הספורט. בשנה החולפת עסק זך גם בחיבור תושבי העיר ליער חריש-עירון והוביל יחד עם קרן קיימת לישראל סיורים מודרכים לתושבים ופעילות 'נאמני היער', במסגרתה הילדים מכירים את היער ולומדים לשמור עליו. בראייה קדימה לשנת 2022 מציין זך כי בכוונתו לפעול כדי לחבר בין הספורט, החינוך והסביבה על ידי שילוב תכנים חינוכיים משלימים הקשורים לפיתוח חינוך טכנולוגי, כישורים ומיומנויות מטא-קוגניטיביות, כמו גם חתירה לאורח חיים בריא ופעיל.

מעוז לואנץ: לחזק את הקשר עם היער

מעוז לואנץ קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
מעוז לואנץ: "העלאת המודעות"; צילום: אורן קלר

מעוז לואנץ הוא אחד האנשים המזוהים ביותר עם פרויקטים ירוקים בעיר. חבר קהילת "ירוק בעיר" – התארגנות קהילתית בבניין משותף בחריש כמודל לקיימות עירונית. פעיל מזה שבע שנים בקידום אג’נדה ירוקה בעיר, רכז ומדריך בגינות קהילתיות. יזם את הקורסים ‘חריש למאכל’ ו'מרפסלט', שמלמדים תושבים לגדל במרפסת ירקות ופירות, והוא אחד ממובילי תכנית ההכשרה ‘מנהיגות ירוקה’, שמפעילה עיריית חריש.

במקביל פעיל לואנץ רבות, בשיתוף קק“ל, בהעלאת המודעות ליערות סביב חריש והשמירה עליהם אל מול כוונות ההתרחבות העתידית של העירץ עוד הוא שותף בקבוצת פעולה הקוראת להבטיח תכנון יעיל של תשתיות התחבורה מחריש ואליה.

מעוז לואנץ
מעוז לואנץ מדריך סיור של תושבי חריש ביער עירון. צילום: מאור קורן

לשנת 2022 מציין לואנץ כי שם לעצמו כמטרה להמשיך בקידום כל אותם נושאים בהם הוא פעיל ובעיקר שימת דגש על העלאת המודעות של תושבי חריש לחשיבות היערות הסובבים את חריש והשמירה עליהם.

יעל עינהר: מועצת ההסכמות

יעל עינהר
יעל עינהר צילום: אורן קלר

יעל עינהר המתגוררת בחריש בשנתיים האחרונות היא רכזת הקיבוץ העירוני "אמתי" שקבע את מקום מושבו בשכונת הפרחים בחריש. במסגרת פעילותה הציבורית מרכזת עינהר את פעילות ההכשרה של 'המרכז לצדק חברתי', שמסייע לתושבים להוביל שינוי ברמה המוניציפלית בנושאים כמו תחבורה וחינוך. עינהר חברה פעילה בקהילת הלהט"ב המקומית ולקחה חלק בארגון אירוע הגאווה הראשון בעיר.

מועצת ההסכמות יעל עינהר הרב אברהם בן אסולין שיח חברתי
מועצת ההסכמות בחריש. הפיילוט הצליח

אחת הפעילויות המרכזיות בהן עסקה בשנה האחרונה היתה הנחייה של קבוצת תושבים המורכבת מתושבים חילונים, דתיים וחרדים. "הנחיתי השנה את מועצת ההסכמות של חריש יחד עם הרב אברהם בן אסולין. הפיילוט אומץ על ידי העירייה ובקרוב המיזם יתרחב ויפתחו ארבע מועצות הסכמה שכונתיות", מפרטת עינהר ומציינת את התרומה של המפגשים לקהילה: "הנחנו את הסוגיות הכואבות על השולחן, והשיח האישי שהתפתח שבר את הקרח. אני מאמינה שכל אחד מאיתנו תופס עכשיו את המציאות החברתית כאן בצורה מורכבת יותר", היא מסכמת ומצהירה כי גם בשנה הקרובה תפעל בתחומים הקרובים לליבה.

שני שם טוב: "חיזוק הפעילות הליברלית והחילונית בעיר"

שני שם טוב צילום: חריש חופשית
שני שם טוב: אירועי תרבות ופנאי; צילום: חריש חופשית

בשנה החולפת לקח שני שם טוב חלק מרכזי במחאת השיירות נגד פעילות צופרי השבת ובמאבק נגד כפיה דתית במרחב הציבורי בעיר, כפעיל בפורום הקהילות החילוניות. בהמשך הוא שינה כיון כשבחר לדבריו, "להתמקד בעשייה חיובית וחיזוק הפעילות הליברלית והחילונית בעיר". שם טוב הוא יו"ר משותף בועד המנהל של עמותת "חריש חופשית", שמקדמת אירועי תרבות ופנאי לציבור החילוני ומפעילה מדי שבת בית קפה קהילתי. בין האירועים הבולטים בשנה האחרונה שהפיקה העמותה היה "שבתרבות" פאנל אקטואליה ותרבות בהשתתפות פוליטיקאים, עיתונים ואנשי רוח.

שבתרבות. צילום: חריש חופשית
שבתרבות. צילום: חריש חופשית

בנוסף, שם טוב מוביל ומרכז את ועד שכונת מעו"ף ובמסגרת פעילותו מקיים שיח מול המועצה בתחומים שונים. "התוכניות לשנת 2022 בכל הקשור לאירועי התרבות והפנאי של העמותה כבר מוכנות למעשה, מהצגות ילדים, דרך פעילויות סביב לוח השנה והחגים ועד מופעי מבוגרים ופעילויות עם חיבור לטבע", מפרט שם טוב. "אנו רוצים להגדיל את מעגל חברי העמותה כדי להמשיך לקדם תרבות ופנאי בכל ימות השבוע בדגש על סופי השבוע", הוא מסכם.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

"משפיעים ומושפעים": חניכי 'רקיע' גילו את המגוון האנושי הרחב בחריש

הם מאמינים שחריש היא עיר מדהימה ("יש פה שקיעות ונופים") והמגוון האנושי בה רחב ("לא תיארתי לעצמי עד כמה"). הם מתנדבים בעיר, לומדים בחברותא עם חרדים וחושבים שהאתגר בבניית עיר חדשה מעצב את אופיים. כך מצטיירת חריש בעיניהם של אלון בורג ואלמוג נחום, חניכי המכינה הקדם צבאית "רקיע" בחריש

חניכי המחזור השני של המכינה הקדם צבאית "רקיע" מתגוררים בחריש רק שלושה חודשים אך נדמה שהם מאיצים את הדופק של העיר עם מרץ נעורים.  14 בנות ו-14 בנים ממגזרים שונים בחברה הישראלית התקבלו למכינה שפועלת זו השנה השנייה בעיר. המכינה שהוקמה על ידי טייסי חיל האוויר, הציבה לעצמה מטרה לחנך את דור המנהיגות הבא.

מכינת רקיע אלון בורג
אלון בורג: "היה לי חשוב להגיע למקום שבו ניתן להשפיע ולשנות"

28 חניכי מחזור ב' נבחרו מתוך 900 צעירים שהגישו מועמדות לרקיע. "אני מניח שהייתי פשוט אני", משיב אלון בורג (19) מגבעת ברנר לשאלה כיצד הוא הצליח להתקבל למכינה בסיומו של תהליך מיון ארוך: "מילאנו שאלון ראשוני, עברנו ראיון אישי בזום ודינמיקה קבוצתית בזום – זה היה אתגר אבל לא נורא כמו שזה נשמע. מאוד נהניתי במיון הזה.

"היו כמה דברים שגרמו לי לרצות דווקא את המכינה הזו", מוסיף בורג. "היה לי חשוב להגיע למקום שבו ניתן להשפיע ולשנות  – ואיפה אפשר לעשות את זה אם לא במכינה חדשה בעיר חדשה".

אח גדול: "עושים ביחד מה שעושה לו טוב"

סדר היום שלהם צפוף. את הבקרים הם מנצלים ללימודי כלכלה, פילוסופיה פוליטית, מנהיגות, מזרח תיכון שמתקיימים במבנה הייעודי של המכינה ברחוב גפן.  את ארוחות הבוקר והערב הם מכינים בתורנות, ואת ארוחת הצוהריים מספק קייטרינג. שלוש פעמים בשבוע הם מתחילים את היום כבר בשש בבוקר באימון ספורט עם מדריך מקצועי, כהכנה לגיוס לצה"ל ומספר פעמים בשבוע הם מקדישים לפעילות קהילתית בעיר.

כך לדוגמה, רבים מהם משתתפים בתכנית "אח בוגר", במסגרתה הם חונכים ילדים עם קשיים חברתיים ורגשיים או ילדים עולים חדשים. "זה מדהים", מעיד בורג על הקשר שלו עם תלמיד כיתה ה' שנרקם כעת. "אנחנו עושים ביחד מה שעושה לו טוב. שיחקנו כדורגל, פינג פונג ופלייסטיישן. ככל שיעבור הזמן הוא ירגיש יותר נוח להיפתח ולדבר".

בשעות היום מתנדבים חברי המכינה במספר גדול של בתי ספר בעיר ומשמשים ככוח עזר לסגל ההוראה. המתנדבים שלהם מוצבים בבתי הספר כנפי רוח בנים, כנפי רוח בנות, בצוותא ממ"ד, דרך הפרחים, רונה רמון, חטיבה עליונה ופרויקט הילה לקידום נוער.

נציג בוואצאפ של הבניין

הם מתגוררים בשדרת דרך ארץ: שתי דירות בבניין אחד לבנות, ושתי דירות בבניין סמוך לבנים. תנאי המגורים של החניכים בחריש מעוררים קנאה בקרב חבריהם: "התנאים שלנו מדהימים ביחס להרבה חברים שאני שומע עליהם במכינות אחרות", קובע בורג.

מכינת רקיע אלמוג
אלמוג נחום: "מדהים כמה העיר הזו מגוונת"

"יש לנו יחסים טובים עם השכנים. הם תמיד שואלים מה שלומנו ואיך הולך במכינה. אנחנו גם מכינות מדי שישי עוגיות לשכנים", משתפת אלמוג נחום (19) חניכה במחזור ב'.

"אנחנו משתדלים לשמור על יחסים טובים עם השכנים", אומר בחצי חיוך בורג. "בכל זאת, אנחנו הרבה חבר'ה ולפעמים אנחנו יושבים ומדברים ולא שמים לב לרעש. יש לנו נציג אחד מכל דירה בוואצאפ של הבניין שמחובר לשכנים ודואג להשתיק אותנו כשצריך".

"הסביבה שלי אף פעם לא היתה שונה ממני"

בורג ונחום מודים שלא היתה להם הכרות מוקדמת עם חריש. "שמעתי שזו עיר מאוד מגוונת אבל לא הבנתי על מה מדברים באמת, רק פה הבנתי שזה מורגש", מפרט בורג ונותן דוגמה: "אני מתנדב בכנפי רוח בנים. אני עובד עם ילד שהגיע מאמריקה ובהפסקה אפשר לשמוע ילדים שמדברים ספרדית באופן שוטף. הבנתי, שכל בנאדם שאתה פוגש בחריש יכול להגיע מרקע שונה לגמרי".

נחום שמעה על מחירי הדירות בעיר. "ההורים שלי התגרשו ואמא שלי חיפשה מקום לעבור אליו. היא בדקה את חריש שידוע שהדירות בה נמכרות במחירים נמוכים יותר, בזה הסתיים הידע שלי על העיר".

הרבגוניות בעיר: מלהיבה ומאתגרת גם יחד

גם היא מציינת את המגוון האנושי הרחב כמאפיין של העיר: "מדהים כמה העיר הזו מגוונת. אנחנו גרים בבניין עם ערבים וחרדים. זה מאוד מיוחד לפגוש ביציאה שכן אחד ובחזרה הביתה שכן מרקע שונה לחלוטין. אני מגיעה ממקום בו כולם היו דומים לכולם". עוד היא מציינת שהרבגוניות באה לידי ביטוי גם במכינה עצמה הכוללת חילונים, דתיים ודרוזים.

בורג מציין גם את הקושי שנילווה לרבגוניות: "הלהיב אותי להגיע לעיר חדשה ומגוונת אבל זה לא פשוט. אני בא מרקע מאוד חילוני והסביבה שלי אף פעם לא היתה שונה ממני. אני מתנדב בכנפי רוח בנים, בית ספר דתי-תורני ויש מורכבות, זה לא פשוט. זה שונה מבית הספר ומהסגל שאני הייתי מורגל בו. זה דורש ממני להיות בסביבה שונה לחלוטין ואני צריך להתמודד עם המצב. זה אתגר".

הקשר היהודי: "שוברים סטיגמות"

כחלק מהחשיפה של חברי המכינה לעולמות שונים החליטה הנהלת המכינה על סדרה של שישה מפגשים בין חניכי המכינה לחרדים חרישאים. פרויקט "קשר יהודי" מפגיש בין חילונים לחרדים ללימוד משותף ולניפוץ סטיגמות.

חברותא רקיע הקשר היהודי חרדים
חניכת המכינה במפגש 'אחת על אחת' עם תושבת העיר

"הפרויקט היה מדהים יצאתי בהרגשה ממש טובה מהמפגש הראשון, לא חשבתי שאיהנה כך", משתפת נחום. "אף פעם לא יצא לי לשבת "אחת על אחת" עם אישה חרדית שבאה מרקע שונה לחלוטין. הייתי בטוחה שיהיו לנו 'תקלים' אבל כשהתחלנו לדבר הבנו כמה אנחנו דומות. היא אמרה לי שהצלחתי להשפיע עליה. סיפרתי לה את סיפור חיי והיא ביקשה ממני טיפים איך לחנך את הילדים שלה כדי להתמודד היטב עם דברים שאני עברתי. זה מאוד ריגש אותי".

גם החוויה של בורג היתה טובה אם כי שונה: "בנו בער להתחיל את הפרויקט אז ישר עפנו על הלימוד בחברותא. ישבנו באותו חלל והם טענו שככל שמדברים חזק יותר -לומדים יותר טוב. בחמש הדקות הראשונות אתה נכנס לרעש מטורף ואז אתה מבין מה היתה הכוונה".

חברותא רקיע הקשר היהודי חרדים
החברותא של חניכי המכינה עם חרדים חרישאים

בורג מוסיף ומציין שלחברותא שלו, תושב העיר בן 23, היה חשוב לשבור סטיגמות והוא סיפר לו על אהבתו לכדורסל, תחביב משותף לשניהם.  "היה מאוד מצחיק איתו, ממש נחמד ובעיקר למדתי המון. יצאתי מהמפגש עם הרבה ידע חדש על חנוכה. זה לא הרקע שלי וכל מה ששמעתי על חרדים הגיע כמעט בלעדית מתוך החדשות. בדרך כלל הם מוצגים שם באור רע. תמיד היה לי ברור שזה לא הכול".

תמונת מראה של החברה הישראלית

מחזור ב' של מכינת רקיע ילמד, יתנדב ויתערה בחריש עד לסיום השנה בקיץ 2022. בפרק הזמן שעומד לרשותם מקווים חברי המכינה להעמיק את ההכרות עם העיר, אנשיה ולהטביע חותם. "העיר מקסימה ומדהימה בעיני. אני בא מקיבוץ וחששתי לעבור לעיר כי אני מת על הנופים המדהימים שיש לי בקיבוץ. הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא שיש בחריש שקיעות מדהימות ומקומות יפים שרק צריך למצוא אותם", משתף בורג בהתלהבות.

מכינת רקיע
קבלת שבת משותפת עם תושבי העיר

"אני מקווה שנצליח להשאיר חותם בעיר. יש לנו מה לתת ואנחנו מאוד רוצים שתושבי העיר יהיו מחוברים אלינו. בשישי יש לנו ערבי שירה בציבור בגינה הקהילתית ברחוב תאנה ותושבי חריש מוזמנים. בפעם האחרונה היה מעולה, הגיעו רבים ונוצר מעגל קסום".

מכינת רקיע
קבלת שבת בגינה הקהילתית ברחוב התאנה

גם נחום מזמינה את תושבי העיר להכיר מקרוב את צעירי המכינה ומודה כי כמו שהם רוצים להשפיע על חריש, חריש משפיעה גם עליהם: "אנחנו חלק מחריש ולכן חווים יחד עם תושבים אחרים את הקושי של מקום חדש, אוכלוסיות מגוונת ובתי ספר שעדיין לא יציבים עד הסוף. אני מרגישה שצריכים אותנו ושאנחנו נחשפים לסיטואציות שלא חווינו בעבר. אפשר לומר שבחריש אפשר למצוא את ייצוג לרוב האוכלוסיות והקשיים של החברה הישראלית. במידה מסוימת, תהליך ההכרות עם המכינה ועם חריש גורם לי לעצב זהות חדשה, מחדד את הערכים שלי. לחיות כאן זה פשוט תהליך מעצב".

לקריאה נוספת: תושבי חריש משתפים: “הפינה שלי בחריש”


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

איך אומרים "תערוכת אמנות" בפורטוגזית, רוסית וספרדית?

לריסה לובובסקי היא ציירת שנולדה ברוסיה, ביאטריס לוסים היא מעצבת אופנה אורוגוואית עם מודעות סביבתית ואילו גלדיס סקול היא אמנית מקרמה ששפת האם שלה היא פורטוגזית. שלושתן, יחד עם שבעה אמנים נוספים מהעיר, יציגו הערב בתערוכה "יצירות שמספרות עליה", המתקיימת במסגרת פסטיבל "חריש רואה עולם"

פסטיבל "חריש רואה עולם" יתקיים היום ומחר (רביעי-חמישי) בעיר זו השנה השלישית ויכלול אירועי מוזיקה, תערוכות וסדנאות לכל המשפחה בשדרה המרכזית של העיר, שדרת דרך ארץ.

המשימה המוצהרת של הפסטיבל היא לספק לעולים החדשים המתגוררים בעיר, מידע והזדמנויות רבות שיאפשרו להם להפוך את חריש לבית של ממש. האירוע הרב-תרבותי שואף גם לייצר חיבורים בין ותיקים לעולים, לקרב בין התושבים ולספק הזדמנות להיחשף לתרבויות אחרות.

עולים חדשים ואמנים

אחד ממוקדי הפסטיבל יהיה תערוכת האומנים "יצירות שמספרות עליה", שתיערך היום (רביעי)  בין השעות 17:00-20:00 בשדרת דרך ארץ. בתערוכה יציגו תושבי העיר שהם עולים חדשים ממדינות שונות בעולם, את פרי יצירתם.

10 עולים חדשים יציגו בתערוכה שנוצרה בזכות שיתוף פעולה בין עיריית חריש לקבוצת האמנים Art Harish  המאגדת את תושבי חריש העוסקים ביצירה ואמנות באופן מקצועי וחובבני כאחד.

פסטיבל חריש רואה עולם
גלדיס סקול: חלק מקהילת הברזילאים בעיר

אוהבי המקרמה ששב להיות פופולרי כחלק מטרנד הבוהו-שיק, יוכלו להתרשם מיצירותיה של גלדיס סקול עולה מברזיל ותושבת חריש מזה שלושה חודשים. גלדיס מצטרפת לקהילה ההולכת וגדלה של ברזילאים בחריש. בשגרה, היא עוסקת בטיפול בילדים ואת יצירות המקרמה והפסיפס היא מכינה כתחביב. "אני אוהבת את חריש, זו עיר יפה ויש כאן הרבה בריזלאים", שיתפה גלדיס וציינה כי גם בן זוגה הרלדו יופיע בפסטיבל במופע גיטרה.

פסטיבל חריש רואה עולם
לריסה לובובסקי: "יש לי הרבה מה לתת לילדים בחריש"

לריסה לובובסקי תושבת חריש מזה שנה וחצי שעלתה לישראל מרוסיה, היא אמנית ומורה לאמנות המתמחה בציורי שמן על בד. לובובסקי תציג בתערוכה את מגוון ציורי השמן שלה: "אני רוצה שיכירו אותי בחריש כפי שהכירו אותי בחולון, את היכולות שלי והאפשרויות שאני מציעה. כמורה לאמנות יש לי הרבה מה לתת לילדים בחריש", היא מספרת.

פסטיבל חריש רואה עולם
ביאטריס לוסים: "הקו שלי הוא שימוש חוזר בבדים קיימים"

ביאטריס לוסים, מעצבת אופנה עם ותק של 20 שנה, עלתה מאורגוואי בשנת 2014 ובחריש היא כבר נחשבת לוותיקה "אני מתגוררת בחריש חמש שנים. במשך שנים עבדתי כתופרת ולאחרונה הבנתי שהגיע הרגע לעשות את מה שאני אוהבת וזה עיצוב אופנה ויצירה עצמאית". ביאטריס תציג בתערוכה את הקולקציה הייחודית המאפיינת אותה: חולצות חצאיות ושמלות הצבועים בטכניקות טאי דאי ושיבורי. ביאטריס דוגלת בשימוש בבגדי עודפים אותם היא מעבירה שדרוגים. "תעשיית הטקסטיל ותרבות השפע גורמים לאנשים לצרוך הרבה יותר ממה שהם צריכים. המחירים הזולים מביאים לזיהום מיותר לכן הקו שלי הוא שימוש חוזר בבדים קיימים כחלק מניסיון לצמצם את ההתנהלות הבזבזנית שפוגעת בכדור הארץ".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

האתגר של מהנדסת העיר החדשה: לייצר חגיגה עירונית ברחוב

אם תשאלו את שרון פישמן, מהנדסת העיר החדשה, תכנון העיר בהתאם לקונספט של מיתון תנועה מוכיח עצמו בנתונים הנמוכים של מספר תאונות הדרכים בחריש ויוכיח גם בעתיד עם השלמתה של המהפכה התחבורתית. ויש לה גם מה לומר על הפקקים בבוקר, הרכבת, הארכת המנדט של הוועדה המיוחדת בחריש וה"פיין-טיונינג" של המרחב הציבורי

צילום: לידור שקד

עם ותק של שלושה חודשים וחצי בלבד בתפקיד ולאחר שנה וחצי בהן עבדה עיריית חריש בלי מהנדס עיר, שרון פישמן אינה עוצרת לרגע. בתפקידה הקודם שימשה פישמן (43) כמהנדסת המועצה של בנימינה-גבעת עדה ונראה כי קצב העבודה בין שתי הרשויות הוא שונה משמעותית: "יש כאן הזדמנות למהנדסת עיר לעבוד ברשות צעירה, מקצועית מאוד, שמקבלת החלטות בקצב שאינו דומה לשום רשות אחרת. לפני שנה הרשות מנתה 18 אלף תושבים וכיום היא מונה למעלה מ-30 אלף תושבים, זהו מצב חסר תקדים".

תחבורה ציבורית אוטובוס קו 22
קו 22, הקו העירוני החדש: דיוק המסלול והתדירות אל מול צורכי התושבים

ההתפתחויות המהירות אילצו את פישמן להפשיל שרוולים ולהירתם למספר פרויקטים דחופים ביניהם, השקת הקו העירוני הראשון בחריש, קו 22, בתחילת שנת הלימודים. בימים אלה היא עוסקת בשיתוף עם משרד התחבורה בבחינת ההתאמה של מסלול הקו והתדירות שלו אל מול צורכי המשתמשים.

בכלל, נושא התחבורה, נושא שמטריד רבות את תושבי חריש, מעסיק את פישמן לא מעט. היא לוקחת חלק בדיונים החשובים המתקיימים כעת על תוואי הרכבת ומקווה שהחלופה של תחנת רכבת בעיר תתקבל על ידי וועדת התשתיות הלאומית. היא מעורה היטב בפרטי התכניות של כביש היציאה הדרומית ומאמינה שהוא יקל משמעותית על העומס היומיומי שתושבי חריש חווים.

תכנון תוואי הרכבת לפני הכרעה; צילום: דוברות רכבת ישראל

עם זאת, היא מבהירה כי למרות כל התכניות, אין פתרון כולל לבעיה: "אני מודעת ורואה את הפקקים מדי בוקר. אנחנו בודקים איך לשפר את ההתמודדות עם הפקקים. השיפור הוא עיבוי התחבורה הציבורית הבין-עירונית, תוספת תחבורה עירונית, פתיחת מחלף מג"ב לתנועה בקרוב, תכנון כביש היציאה הדרומית, שיחלק את עומסי התנועה בבוקר ותכנון תוואי הרכבת. הפתרון הוא לעשות ככל שניתן על מנת לייצר כמה שיותר פתרונות. אין פתרון אחד לבעיית התחבורה, זה צריך להיות פתרון הוליסטי".

עיר העתיד: בעיצומה של מהפכה תחבורתית

מעבר לתלונות השכיחות על פקקי הבוקר, רבים מתושבי העיר אינם אוהבים את התנועה המזדחלת בתוככי העיר בשל תכנון מערך הכבישים והמדרכות בהתאם לקונספט של מיתון תנועה. תפישה זו מעמידה את הולך הרגל על חשבון הזרמת כלי רכב. על פי מחקרים, מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב כלל המשתמשים ובקרב הולכי הרגל ומפחית את הכמות והעוצמה של תאונות דרכים.

תאונת דרכים בשדרת דרך ארץ. צילום: איחוד הצלה

"הנתונים מראים שזה עובד", מציינת פישמן ומתייחסת לנתונים שהציגה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לפיהם בין השנים 2017- 2020 אירעו בחריש 13 תאונות דרכים עם נפגעים. וציינו כי מדובר בנתונים נמוכים לטובה. "המספרים מוכיחים שיש תמורה למיתון תנועה".

"לתפישתי, אנחנו לפני מהפכה תנועתית", היא מוסיפה. "המכוניות הופכות אוטומטיות יותר ויותר, מכוניות חשמליות ואוטונומיות נכנסות לתמונה. אם אני מסתכלת 20 שנה אחורה ו-20 שנה קדימה, אני מבינה שאנחנו באמצע שינוי מאוד גדול והרעיון של בטיחות הולכי הרגל, ובטיחות המשתמשים רק יתחזק".

פקקים, תחבורה, עומס תנועה
איו פתרון אחד: עומסי תנועה בכניסה היחידה בעיר

תפישה מיטבית של תכנון עירוני

בטיחות הולכי הרגל מעסיקה את פישמן גם כשהיא בוחנת את נושא פריסת מוסדות החינוך. אחת הטענות שמשמיעים הורים היא צפיפות וקרבה יתרה בין מוסדות חינוך וגני ילדים שגורמת בשעות הבוקר לעומס תחבורתי גדול. התכנון, נותן עדיפות להורים ותלמידים שמגיעים רגלית לבית הספר אך מקשה על הורים שמסיעים את ילדיהם למוסדות החינוך.

פישמן מציינת שהיא אינה מכירה טענה כזו, אבל מסבירה כי תכנון מוסדות הציבור בעיר, בכללם מוסדות חינוך, בוצע בהתאם לתפישה תכנונית מיטבית בתכנון עירוני: "השטחים בעיר הם נתונים והרעיון הוא להשתמש בהם בצורה מקסימלית. זו תפישה הגיונית. ליד כל בית ספר יש מתחם 'נשק וסע'. יש חד סטריות כדי למנוע עומסים והורדה בטוחה של הילדים בבית הספר ויש חניה בהיקף של המגרשים החומים". היא מוסיפה: "אני לא מכירה טענות על כך שבתי הספר מוקמו לא בצורה אידיאלית אבל אין שום בעיה לשלוח אלינו בקשה מסודרת שתיבחן בצורה מקצועית ואם יש סיבה לשנות את הסדרי התנועה בקרבת מוסדות החינוך, נעשה זאת".

'נשק וסע' בכניסה לבית הספר תלמי הדר. צילום באדיבות עמותת עיניים
'נשק וסע' בכניסה לבית הספר תלמי הדר. צילום: עמותת עיניים בדרכים

מרחב ציבורי מזמין

תפישת מיתון התנועה לא מסתכמת רק בכבישים צרים ומדרכות רחבות אלא משפיעה גם על תכנון המרחב הציבורי ומעודדת שימושים נוספים ברחוב כמו  מפגשים חברתיים. פישמן רואה בהפרחת המרחב הציבורי בעיר אתגר משמעותי.

סבתא עוגיה אורן קלר
לחזק את תחושת השייכות של התושב. צילום: אורן קלר

"יש המון תושבים חדשים שמגיעים לעיר ולי מאוד חשוב לחזק את תחושת השייכות של התושב. אני רוצה שהתושבים ירגישו מחוברים לעיר, בהליכה ברחוב, בגינה הציבורית, במוסדות החינוך. אני רוצה שהתושבים ירגישו שהמרחב הציבורי מזמין לכולם ככל שניתן.

"אחד הדברים הכי מעניינים שאני עושה כיום הוא לבדוק איך תושבי חריש משתמשים במרחב הציבורי ואיך ניתן לשפר את זה. לדוגמה, איך אפשר למקסם את רשת האופניים וליצור מעברים וחיבורים יותר טובים? איפה אנשים רצים ועושים ספורט? יש כלים די מדהימים שמאפשרים לאסוף נתונים בנושא".

מיכל אגמון אופניים
כיצד תושבי חריש משתמשים במרחב הציבורי, היכן הם רוכבים או רצים?. צילום: באדיבות 'נחלצים מהפקקים'

פישמן מתייחסת לשעוני ספורט שמאחסנים נתונים על מסלולים הליכה ורכיבה נפוצים. "בעזרת התוכנות האלה ניתן לייצר "פיין טיונינג" של המרחב הציבורי. אני בודקת איפה האנשים הולכים ברחוב, היכן הם לא הולכים, ובסופו של דבר, העבודה תוביל למרחב ציבורי שיהיה הומה אדם. אני רוצה שאנשים ייהנו להיות כאן, שהם ישתמשו במרחב הקיים מחוץ לבית והוא יכיל את כל מגוון האוכלוסייה של חריש".

שרון פישמן צילום לידור שקד
פישמן: "העבודה תוביל למרחב ציבורי שיהיה הומה אדם" צילום: לידור שקד

הערכות להקמת ועדת תו"ב מקומית

אחד האתגרים עימם פישמן מתמודדת זה עתה הוא ההערכות להקמת וועדת תכנון ובנייה מקומית שתחל לפעול עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת לתו"ב חריש,  בעוד שנתיים.

"זה מצוין", אומרת שרון ביחס להחלטה להאריך את מנדט הוועדה המיוחדת, שמחזיקה בידיה סמכויות של וועדה מקומית ומחוזית גם יחד. "זה יאפשר לעיר להתפתח. התהליכים כל כך מהירים והעיר זקוקה לסמכויות הוועדה כדי לעבוד בקצב שהיא עובדת בו. הוועדה המיוחדת אחראית על כך שחריש הוקמה בקצב כל כך מהיר".

דרך ארץ צילום רחפן
"הוועדה המיוחדת אחראית על כך שחריש הוקמה בקצב כל כך מהיר". צילום: אורן קלר

בתשובה לטענה של המתנגדים להארכת פעילות הוועדה הגורסת כי המשך כהונת הוועדה אינו מותיר בידי עיריית חריש סמכויות אומרת פישמן: "תושבי חריש צריכים להעריך את העובדה שראש העיר מוותר על הסמכויות שיש לו כיו"ר וועדה. זה מאוד יוצא דופן. הוועדה מקדמת היתרים בקצב גבוה ואני לא מכירה דרך אחרת לבנות את העיר בלי הוועדה המיוחדת".

במקביל, דואגת פרישמן להיערך "ליום שאחרי" ועומלת על הקמת ועדת תו"ב מקומית, כמו בכל הערים. "אנו נערכים כבר עתה על מנת שהמעבר יהיה חלק ולתושב השינוי יהיה שקוף. לתושב שצריך לקדם את ענייניו לא אכפת אם הוועדה היא מיוחדת או מקומית. גם הצרכים של התושבים ישתנו, פחות בנייה מסיבית שהסתיימה ויותר שאלות על הרחבה של דירות קיימות".

"כמה שיותר משתמשים ברחוב"; צילום: דן פטילון
חגיגה עירונית בשדרת דרך ארץ. צילום: דן פטילון

מהן המטרות שאת מציבה לעצמך?

"הנדסה נוגעת בחיים של כל התושבים. גם אם הם רואים או לא חשים בזה. אנחנו יושבות בפארק המועצה ורוב הספסלים מוצלים. זה לא מקרי, זו עבודה של צוות גדול ומקצועי, אדריכלים, יועצי נוף ומהנדסים שעבדו כדי לייצר את אותם מרחבים ציבוריים לטובת תושבי העיר. אני מאוד רוצה שיהיו כמה שיותר משתמשים ברחוב ובגינות, שתהיה חגיגה עירונית ברחוב. אני אשמח אם העבודה שלי תגרום לתושב להרגיש שהוא חלק מחריש, שהוא גאה להיות כאן".

לקריאה נוספת: ראיון פרידה: ישראל בן ישראל, מהנדס העיר הראשון של חריש מסכם את הקדנציה


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

קשת בראיון חג: ״לא אתן למועמד שאינו מקצוען אמיתי להוביל את העיר״

עם 30 אלף תושבים, קואליציה שעובדת בשיתוף פעולה הדוק ושמונה שנות שלטון, ראש העיר יצחק קשת נושא עיניו כבר לקדנציה הבאה. הוא מבטל את הטענות על חוסר עשייה, דוחה את הביקורת על יח"צנות אישית, מצדיק את המדיניות שהתווה לכינון היחסים בין המגזרים השונים בעיר ומשרטט את העתיד בראשותו: "מחירי הדירות בחריש יכפילו עצמם ואני מבטיח לכם את זה"

בשבועות האחרונים קיבלה העיר חריש מספר בשורות מעודדות שיתרמו רבות לפיתוחה העתידי. שרת התחבורה מרב מיכאלי אישרה תקציב של 300 מיליון שקלים לסלילת כביש הכניסה הדרומי לעיר. שכונת 'חריש דרום' אושרה לבניית כ-300 אלף מ״ר של שטחי תעסוקה, תעשיה ומסחר. ואילו שר האוצר אביגדור ליברמן ביקר בעיר והודיע הן על העברת תקציב של 100 מיליון שקלים לחריש והן על תמיכתו בחיבור חריש לכביש 6.

יצחק קשת צילום: לידור שקד
באוקטובר ימלאו שמונה שנים לכהונתו של קשת כראש העיר

לצד הבשורות הטובות, האתגרים העומדים לפתחה של חריש מרובים ומורכבים. מי שתפקידו להתמודד עם כל הקשיים ולסלול עבור העיר עתיד טוב יותר, הוא לא אחר מאשר ראש העיר יצחק קשת, שמסכם שמונה שנים בתפקיד.

"בכל המדדים התקדמנו – אין תחום שהזנחנו"

על פי נתוני עיריית חריש בערב ראש השנה תשפ"ב מתגוררים בעיר כ-30 אלף תושבים בקירוב. חריש קולטת מדי חודש בממוצע כ-100 משפחות חדשות ועל פי התחזיות בחמש השנים הקרובות, עד שנת 2026, היא צפויה להכפיל את האוכלוסיה ולהפוך לעיר עם 62 אלף תושבים.

תחזית אכלוס בחריש; נתונים: עיריית חריש

הצמיחה המהירה אינה חלקה. חלק מן התושבים מצביעים על פערים וקשיים בתחומי התעסוקה, תעשיה, תחבורה ותשתיות בשכונות החדשות וטוענים כי מדובר בהתחלה לא מוצלחת. מה צריך לקרות כדי שאכן חריש תחשב להצלחה?

"אני שולל מראש את עצם הנחת היסוד הזו. אנשים מניחים שהעיר היתה צריכה להתפתח בקצב מסוים בו בזמן שזה לא עובד ככה. מה שקורה היום בחריש הוא התפתחות בקצב מאוד מהיר, שום מקום בישראל לא התפתח בקצב דומה ואנחנו עדיין בשלבי הבניה של העיר".

אתה מרוצה מקצב התפתחות העיר?

"חד משמעית, כן. הייתי שמח לו היו תחומים שהיו מוגדרים יותר מלכתחילה ולא היינו נצרכים לצאת למלחמות בעבורם, אבל עם זאת, בכל המדדים התקדמנו. אין תחום שהזנחנו ויחסית לעיר בשלביה הראשונים, הבאנו להישגים רבים מאוד. אין איש מקצוע או גורם מהממשלה שמגיע לעיר ולא מתרשם מהעיר הזאת בצורה יוצאת מן הכלל בכל הפרמטרים".

בתחום התעסוקה, לדוגמה, לא חלה כלל התקדמות.
"זה לא נכון. לערים אחרות לקח עשור שנים לפחות כדי להביא להקמה של אזור תעשיה בשטחן. במועצה אזורית מנשה לדוגמה, עדיין לא הצליחו לקדם איזור תעשייה ואנחנו הגענו ממש לאחרונה, להפקדה של חריש דרום ובעוד מספר חודשים כבר נצא לשיווקים. זה מהיר מאוד! בשום מקום בישראל לא הצליחו להקים תכניות מתאר, להגיע למצב של בשלות ולהפקיד תב"ע חדשה של שכונה שלמה בפרק זמן קצר כל כך".

השטח להקמת רובע חריש דרום
השטח המיועד להקמת רובע חריש דרום צילום: מור שקיפי לאטי

מה גורם לך להאמין שחריש דרום תצליח לגייס משקיעים ויזמים במקום שבו שכונת מעו"ף נכשלה?

"מדובר בשתי שכונות בעלות אופי שונה. שכונת מעו"ף תוכננה להכיל אך ורק בנייני משרדים, לעומת זאת בחריש דרום תוכננו גם אזורים בעלי יעוד לשאר התכליות וביניהם גם לתעשיה. בנוסף, בנייני המשרדים של חריש דרום צפויים לכלול בקומות הראשונות מסחר, מעליהן משרדים ובקומות העליונות פנטהאוזים ודירות יוקרה המשקיפים על כל הסביבה, קונספט שמצליח מאוד בעולם ואני מאמין שיצליח גם כאן בחריש".

מחלף מג"ב; צילום: חברת שיכון ובינוי
מחלף מג"ב -יושק בסוף שנת 2021 תחילת 2022; צילום: חברת שיכון ובינוי

פרויקט נוסף שעתיד לשאת פירות בשנה הקרובה הוא השקת מחלף 65. נוסף לו, קשת מציין שתי תכניות "ספינות הדגל של העיר", שיקבלו סוף סוף תאוצה בשנה הקרובה, הקאנטרי הקלאב והפארק המרכזי, שיצאו שניהם למכרז השנה.

חריש פארק מרכזי צילום: דוברות עיריית חריש
האזור המיועד להקמת הפארק המרכזי; צילום: דוברות עיריית חריש

"סיימנו את תכנון הפארק והוא יוצא בקרוב למכרז. לגבי הקאנטרי, חווינו הרבה ביורוקרטיה מול המדינה בגלל ייחודו של המכרז הכולל מסירת קרקע ציבורית ליזם פרטי", מסביר קשת. "הנתונים כבר הוצגו בוועדה ואנחנו מחכים לתשובות. שני המגרשים שהוצעו, צפונית לשכונת בצוותא ובחלק הדרום מערבי של שכונת הפרחים עדיין על הפרק. הציפייה היא שבמהלך השנה הקרובה נגיע להסכם עם יזם שיהיה מעוניין לבנות את הקאנטרי של חריש".

"מה פתאום נפגשת עם ההוא ולמה אתה מצטלם עם זה…"

קשת מייחס לעובדה שמדינת ישראל התנהלה בשנתיים האחרונות בלי  תקציב ועם בחירות חוזרות, עיכובים משמעותיים בפיתוח העיר. "טיפסנו על הקירות", הוא מודה, "הגענו ממש לדקה ה-99 מבחינת חריש". לצד זאת, הקמת הממשלה החדשה הביאה לקשת גם התמודדות חדשה. כתומך נלהב של בנימין נתניהו וכמי שעבד במשך שמונה שנים עם ממשלות הליכוד נאלץ קשת לתפקד בסיטואציה חדשה.

שר האוצר אביגדור ליברמן וראש העיר יצחק קשת בסיור בחריש
שר האוצר אביגדור ליברמן וראש העיר יצחק קשת בסיור בחריש

"מי שיתן לחריש, אדע לתת לו את מלוא הקרדיט וזה לא משנה לאן אני משתייך. אותי לא מעניין מי נמצא בראש, אותי מעניינת חריש. הציבור בחר בי לקדם את העיר ואני נאמן לדרך הזו". אני מקבל פניות מאנשים שאומרים לי: "'מה פתאום נפגשת עם ההוא ולמה אתה מצטלם עם זה…' ואני משיב לכולם, מי שנותן לחריש אני מחזיר לו בחזרה".

חבר המועצה יוסי גולדמן עם שרת הפנים איילת שקד, יצחק קשת ושלמה קליין

ממשלת השינוי גם חיזקה את השפעתם של חברי הקואליציה המחוברים למפלגות שתפסו את השלטון. "אני מפרגן להם. עד היום הייתי הבלעדי, המוציא והמביא, והיום הם עוזרים לי וזה יפה מאוד וככה צריך להיות. כל חברי הקואליציה הם אנשים ראויים וטובים והם הברכה של העיר הזו. לך תראה מה קורה בערים אחרות, אילו מאבקי כוח מתרחשים שם וזה רק מעכב אותם ופוגע בהם. אצלנו יש אנשים אצילים שעושים למען העיר הזו על חשבון החיים האישיים שלהם".

האירוע הסוער ביותר שעסקה בו מועצת העיר השנה היה אישור חוק השבת ומסכת הלחצים שקדמה לו. חטפת הרבה אש מקבוצות בציבור התורני וחרדי בעיר ולא היססת להשיב אש בחזרה. מאז עושה רושם שהגלים הסוערים שככו. 

"ההנהגה המקומית הוכיחה את עצמה כמובילה וככזו שאיננה מושפעת מכוחות פוליטיים חזקים ככל שיהיו. היה פה שיגעון שלם סביב חוק השבת, אך מה שהניע אותנו היתה ההבנה שאנו פועלים לטובת העיר ושהתושבים ישכילו ויבינו זאת לאורך הדרך. כל מגזר מצפה שהכל יתנהל לפי השקפת עולמו הבלעדית ואני חוזר ומסביר לכולם, פעם אחר פעם: "לא יקרה, לא תצאו מלוא תאוותכם בידכם". אם לקחת החלטה אמיצה לגור ביחד בעיר מעורבת – זה המחיר! ואני אומר, תפסיקו להסתכל על הצד השני תתמקדו במה שחסר לכם, תגידו לנו ונדאג שיהיה".

עיריית חריש זוכה גם לביקורת על גישתה ביחס למתח הבין מגזרי בעיר. עושה רושם שאתם נותנים "לכוחות הטבע" לעשות את שלהם. לאירוע הקהילה הגאה לדוגמה, לא הקדשתם כל התייחסות פומבית. מה דעתך על הטענות כי העירייה לא עושה מספיק כדי לגשר על מחלוקות בעיר?

הקהילה הגאה להט"ב צילום: חריש חופשית
אירוע הקהילה הגאה בחריש – לא זכה בתמיכת העירייה; צילום: עמותת חריש חופשית

"אני מאמין בגישה שאומרת ש-80 אחוזים מהציבור מסכימים על 80 אחוזים מהנושאים, אך יש אירועים שכל הזמן מנסים למשוך אותנו לקצוות ועצם ההתייחסות שלנו רק מעצימה אותם. יש נושאים שלא זכאים לקבל כותרות במיוחד שאנחנו עיר בקליטה, שצריכה להביא לכאן תושבים. בחלק מהדברים אני מטפל מאחורי הקלעים. כך לדוגמה, אני יכול לומר כי בכל נושא השימושים החורגים של חברי 'תולדות אהרן' בעיר אנחנו פועלים יחד עם הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה. אנחנו סוגרים להם את כל מה שהם מנסים לבנות בבתים פרטיים ונמשיך לפעול כך ללא כותרות מיותרות".

"עסקים מתחננים שאגיע ואפרסם אותם"

ואם בכותרות עסקינן. לאחרונה זכית לביקורת רבה על נוהגך להגיע כמעט לכל עסק שנפתח בעיר או אירוע חברתי מקומי. יש שמשבחים אותך על החיבור ומאידך, יש שטוענים שלא בכך צריך לעסוק ראש העיר אלא בניהול העיר והצעדתה קדימה.

עסקים חדשים בחריש
קשת בהשקות עסקים חדשים בעיר; מתוך עמוד הפייסבוק של ראש העיר

"הביקורת מגיעה אך ורק מעין צרה ומאנשים שמקנאים בעשייה שלי. אני לא אומר את זה ממקום של התנשאות, אך באף עיר בישראל אין עשייה בהיקף שיש בחריש. אנחנו מניחים כיום את התשתית של העיר למאה השנים הבאות. אז אנשים יכולים לבקר ולהגיד מה שהם רוצים על "חוסר עשייה" כביכול אבל זה לא נכון. כל מה שאני עושה בא כתוספת ולא בא על חשבון.

"אחד הדברים שמייחדים אותי ובולטים אצלי הוא הקשר עם הציבור והשטח, אני איש של אנשים. אני נפגש איתם באופן בלתי אמצעי, מספר הטלפון שלי מפורסם וכל מי שרוצה יכול ליצור איתי קשר בכל שעה ביום. אומר לך יותר מזה, זו הפוליטיקה של העידן החדש. אם אני לא אשמע את התושב הקטן ואת המצוקות שלו – אהיה מנותק".

"עסק שמתפרסם אצלי בדף מקבל מיד טראפיק"; צילום: דוברות עיריית חריש

קשת מוסיף ומפרט כי השקת העסקים החדשים אינה פרי רעיונו: "זה לא מגיע ממני אלא מהעסקים. עסקים מתחננים שאגיע ואפרסם אותם. יש לי דף שמגיע  לכ-10,000 עוקבים בקירוב ויש לו כוח תקשורתי מאוד חזק. עסק שמתפרסם אצלי בדף מקבל מיד טראפיק. אני עושה פשוט שירות לעסק, זה כל הסיפור".

אחת הביקורות המושמעת באופן תדיר היא כי העירייה מתהדרת בהישגים לא לה, כמו לדוגמה, פרויקט בצוותא.

"מי שאומר דבר כזה, או שהוא לא יודע או שהוא יודע ורק מחפש לפגוע בשם הטוב של אנשים. כל הפרויקט הזה, מההתחלה ועד הסוף, הוא של עיריית חריש בשיתוף פעולה עם חברת שפיר. לא הונחה שם לבנה אחת בלי אישור של המתכננים שלנו. שפיר וחברות המשנה הם בסך הכל הקבלן המבצע.

בית ספר ממד בצוותא - עמוס לוזון צלמים
שכונת בצוותא: "לא הונחה שם לבנה אחת בלי אישור של המתכננים שלנו"; צילום: עמוס לוזון צלמים

"זאת קנאות, צרות עין וכוונה לפגוע במקום שלי. אני היחיד שקיבלתי את מיזם 'תכנן ובנה' בישראל. רשויות התחרו על הזכות לקבל פרויקט ייחודי מסוג כזה אך אנחנו השכלנו לקבל אותו, גם בזכות הקשר האישי שלי עם השר לשעבר יואב גלנט. הצלחתי להביא לכאן את הפרויקט הכי יפה במדינת ישראל. זו הזכות שלי!".

יואב גלנט יצחק קשת השקת בצוותא
יואב גלנט ויצחק קשת בטקס השקת בצוותא: "הצלחתי להביא לכאן את הפרויקט הכי יפה במדינת ישראל. זו הזכות שלי".

הצהרת כוונות: "חד משמעית אתמודד שוב"

באוקטובר ימלאו שלוש שנים לקדנציה הנוכחית של קשת בראשות העיר. שלא במפתיע, כבר נשמעים בעיר תושבים המצהירים על כוונתם להתמודד בבחירות הקרובות. קשת אינו מהסס להצהיר: "חד משמעית אתמודד שוב. זה כל כך בוער בי העבודה שקורית פה וכל כך השקעתי ואני חייב לראות את הפירות בעיניים. אנחנו נמצאים בהרבה נושאים רק בשלב הלידה של התהליך ואני לא יכול שלא להיות שם כשהדברים יקרו".

ומה תאמר על המתחרים הפוטנציאלים?

"אומר זאת כך: זה לא משחק ילדים. ניהול העיר הוא לא צחוק. יש כאן אחריות עצומה על עיר שלמה, עשרות אלפי תושבים היום ועוד עשרות אלפים שיגיעו לכאן בעתיד. אני דן את כולם לכף זכות שהם מגיעים ממקום טוב, אך בלי ניסיון, יכולות והבנה של איך הדברים עובדים – זה פשוט לא ילך".

"תראה", מוסיף קשת, "אני לא מתכוון להיות פה לנצח, אבל אנחנו במעלה הדרך, בעיצומם של פרויקטים רבים ואני מתכוון להשלים אותם לטובת העיר. גם כשיגיע היום, ואני לא יודע מתי זה יקרה, אני לא אתן לאף מועמד שהוא לא מקצוען אמיתי להוביל את העיר הזאת".

מילות סיכום?

"מה שקורה פה בחריש הוא אירוע מדהים. העיר הזו היא נבנית לתפארת. זו העיר המתוכננת ביותר בישראל והולכת להיות אחת הערים היפות במדינת ישראל. לא יחסר בה כלום והיא תציע את איכות החיים הכי גבוהה שיש.

שכונת אבני חן בחריש
"המחירים לא יישארו כפי שהם כי אנו נבסס אמון גדול בעיר הזו"

"לעיתים, דווקא הציבור המתגורר בעיר לא יודע להעריך נכון את המקום הנפלא שהוא גר בו. תושבי חריש צריכים ללכת בגאווה עם ראש מורם ולדבר בשבחה של העיר בכל מקום בו הם נמצאים.

"אני אומר זאת בביטחון מלא כי הכל מצויר לי בראש, אני מכיר את התכניות ואני יודע להשוות זאת לערים אחרות. מחלפים יפתחו, אזורי תעשייה יוקמו, מערכת החינוך תתרחב ותקבל מוניטין. זה ישפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. מחירי הדירות בחריש יכפילו עצמם ואני מבטיח לכם את זה. המחירים לא יישארו כפי שהם כי אנו נבסס אמון גדול בעיר הזו".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

אהבה נוסח חריש: "חשבתי שכבר אשאר לבד ואז ארנון הופיע"

שתי דירות נפרדות ואהבה אחת גדולה. שני זוגות בפרק ב' של חייהם משתפים בסיפור האהבה, במורכבויות, הפשרות הנדרשות לצד הגשמת החלומות והאושר הגדול. מיוחד לט"ו באב

חיליק (יחיאלה) ברקאי (71) עוברת היום (חמישי) להתגורר בשכונת הפרחים. שלושה ימים קודם לכן, עבר לגור בדירה הסמוכה אליה באותה קומה, במרחק 11 מטרים בלבד, אהוב ליבה החדש, ארנון הראל (70).

השניים משתייכים לקהילת צבעוני, קהילת גמלאים חדשה בעיר, הכוללת תשעה חברים. חברי הקהילה, רובם בשנות השבעים לחייהם, שכרו שמונה דירות בבניין אחד ומתעתדים לקיים חיי קהילה תוססים בעיר, בדומה לקהילת הגמלאים החלוצה ברחוב נרקיס.

ההתחלה החדשה של הקהילה המתהווה מרגשת את השניים, אבל סיפור האהבה שניצת ביניהם לפני שלושה חודשים בלבד, גרם לשניהם לפרוח. הם מאוהבים כמו זוג בני עשרה.

מרחב לזוגיות, מרחב לקהילה

"התגוררתי בשנה האחרונה בפרדס חנה אליה עברתי אחרי שנות מגורים רבות בצורן. המעבר לפרדס חנה נבע מהצורך שלי בחיפוש אחר קהילה". מספרת חיליק. "אני הגעתי לחריש כי שמעתי שקמה קהילת גמלאים חדשה ונדלקתי על הרעיון", מוסיף ארנון בחיוך.

חיליק, שהיתה מצוות ההקמה של הקהילה המתגבשת, קיבלה את פני ארנון כשהגיע להתרשם מהעיר. היא ערכה לו סיבוב הכרות בחריש. העיר מצאה חן בעיניו, אבל חיליק הרבה יותר. "התאהבתי בה מהשנייה הראשונה. מצאנו כל כך הרבה קווים משיקים בדברים שאנחנו עושים, בתחביבים שלנו, בתחומי העניין, בקיצור מצאתי נפש תאומה", הוא מספר.

חיליק ברקאי ארנון הראל ט"ו באב קהילת גמלאים
מימין: ארנון הראל וחיליק ברקאי: תחומי עניין משותפים

ארנון עזב את כפר סבא בה חש לדבריו "עוף מוזר", כדי להקים פה קהילה ולחלוק את חייו עם אהובתו החדשה.

"אני בן אדם פעיל מטבעי ובשנת הקורונה השתתפתי בפעילות פוליטית ענפה כולל ניסיון הקמה של מפלגה חדשה. הייתי חבר גם במועדון גמלאים בכפר סבא של 250 חברים, אבל לא מצאתי את מקומי שם. אנשים לא הבינו את דחף העשייה שלי ואת הפעילות שלי ובשנת הקורונה, כשהמועדון הפסיק לפעול הם נתקעו בבתים ואני פרחתי. ביליתי בהפגנות, טיפלתי בקשישים ולכן קיבלתי תעודת עובד חיוני ובכל הסגרים התרוצצתי בכל הארץ".

לצאת להרפתקאה, להגשים חלומות

חיליק, שעסקה עד לפרישתה במערכות מידע, מתמוגגת מהעובדה שהראל צוחק מהבדיחות שלה. "הוא בין האנשים היחידים שמבין את חוש ההומור שלי, הוא מתגלגל מצחוק", היא אומרת באושר. היא גם מודה שהיא בילתה בגפה שנים ארוכות. "בשלב מסוים חשבתי שזוגיות כבר לא תהיה לי, שאשאר לבד, ופתאום משום מקום ארנון הופיע בחיי".

חיליק ברקאי ארנון הראל ט"ו באב קהילת גמלאים
מחויבים לקשר הזוגי, מחויבים גם להקמת הקהילה החדשה

שאר חבריהם לקהילה, חשו מעט מאוימים מהקשר הזוגי החדש שעלול לתחושתם לפגוע בהקמת הקהילה החדשה, אבל בני הזוג הטריים ממהרים להרגיע: "כתבנו לחברי הקהילה הודעה מיוחדת בה אישרנו שאנחנו בקשר זוגי חדש אבל במקביל אנו מחויבים להקמת הקהילה והיא מאוד חשובה לנו".

הם גם שמחים שהמשפחה המורחבת, הילדים והנכדים, מפרגנים לקשר הזוגי: "הילדים שלי מאושרים, המשפחה מפרגנת ושמחה בשבילי", מספרת חיליק ואילו ארנון מציין שחבריו חלקו לו מחמאות וציינו שהוא נראה "ממש זורח".

חיליק ברקאי ארנון הראל ט"ו באב קהילת גמלאים
מגשימים חלומות

ותכניות לעתיד? יש הרבה. מעבר להקמת הקהילה וההתערות בעיר החדשה חשים השניים שהם יוצאים להרפתקאה חדשה, זוגית וחברתית גם יחד.

"אני כבר הרבה שנים חולם לטייל על חוף הים עם בת הזוג שלי ולהסתכל על השקיעה. עד לאחרונה זו היתה פנטזיה ששרטטה לי את האידאל של הזדקנות ובת הזוג היתה חסרת פנים. כעת לראשונה היא מזוהה בפנטזיה ויש לה את הפנים של חיליק. עבורי זו הגשמת חלום".

גרושים טריים בחריש

השבוע עבר עמית כהן (36) לשכונת בצוותא, להתגורר בסמוך לבת הזוג שלו מזה שנתיים, מיכל מור (46). "הבניינים שלנו באותו מתחם חנייה", מציינת מיכל בשמחה.

השניים שהתחילו יחד את פרק ב' בחייהם עוררו גל שמועות, לא תמיד חיוביות. פער הגילים ביניהם והעובדה שהפכו לזוג בסמוך לגירושיהם עוררו את הולכי הרכיל. "שמעתי על עצמי המון דברים שלא ידעתי. שנינו היינו גרושים טריים יחסית והחיבור בינינו היה מהיר", נזכרת מיכל.

מיכל מור עמית כהן
מיכל מור ועמית כהן: קשר חברי שהתהדק והפך לקשר זוגי

"הכרנו דרך חברים משותפים. נפגשנו מספר פעמים בארוחות ערב משותפות בימי שישי. הקשר בינינו החל כקשר חברי ולפני שנתיים הוא התהדק והפך לקשר זוגי". בתשובה לשאלה מה הכי מצא חן בעיניה אצל עמית עונה מיכל בפסקנות: "האבהות שלו. חשבתי לעצמי שהלוואי שהיה לי אבא כמו שהוא אבא לילדים שלו. אני בת להורים גרושים ואבי כמעט ולא נכח בחיים שלי. מעבר לזה, עמית הוא אדם לא קונבנציונלי יש לו הרבה דברים מיוחדים שמשכו אותי באישיות שלו ו… הוא חתיך הורס", היא אומרת בחיוך.

עמית זוכר את הפעם הראשונה בה ראה את מיכל: "זה היה בכנס לחינוך דמוקרטי בחריש. לא הכרתי אותה אבל חשתי חיבור אליה. אמרתי לעצמי שיום אחד נהיה ביחד. אני יודע שקשה להסביר את זה".

מיכל מור עמית כהן
מיכל ועמית: הפכים מוחלטים

עמית גם מציין שעל פניו הזיווג ביניהם אינו הגיוני: "אנחנו הפכים מוחלטים, אני מסורתי פלוס, היא לא. אני ימני והיא לצערי, שמאלנית. אנחנו ההוכחה שלמרות שיש חילוקי דעות בנושאים הגדולים, אפשר להסתדר כששמים את האגו בצד".

משפחה מורכבת, משפחה מאושרת

מעבר להבדלים האישיותיים ותפישות העולם השונות מתמודדים השניים עם אתגרי גידול ילדים במציאות מורכבת. למיכל יש שני בנים יונתן (13) עומרי (11) ולכהן שני ילדים כרמל (9) ועלמא (6). "אנחנו משפחה מורכבת" מציינת מיכל. "יש אתגרים עם הילדים. יש ימים שהם רבים ויש ימים בהם הם יותר קרובים".

מיכל מור עמית כהן
תמונה משפחתית משותפת בחגיגת בר המצווה של יונתן מור.

"הבנים קרובים בגילם ועושים הרבה דברים ביחד. השינוי במבנה המשפחתי גרם לבלבול ואנחנו מכילים את זה ומאפשרים להם לדבר על הכל. יש מציאות שבה אנו מתחשבים בהם אבל גם מובילים אותה, נותנים מקום לצרכים שלהם", מוסיף עמית.

מיכל מור עמית כהן
הצעת נישואין רומנטית בהולנד

ובין כל הילדים, הקריירה, שני הבתים, בני הזוג לשעבר ושטף המאורעות היומיומי מצליחים השניים למצוא את הזמן לבלות ביחד. "זה לא משנה מה אנחנו עושים ביחד, העיקר שאנחנו יחד", אומרת מיכל ומציינת מהי לדעתה המחווה הכי רומנטית שהיא זכתה בה: "עמית הציע לי נישואין בטירה רומנטית קסומה בהולנד. זו היתה מחווה מרגשת. תכננו את החתונה אבל הקורונה גרמה לטוויסט בעלילה, ובינתיים אנו ממשיכים כרגיל".

עמית מסביר: "אני כהן והיא גרושה. הצעת הנישואין שלי היתה מחווה רומנטית ואנרגטית. אני מאמין שהכל כתוב מראש וידוע, היא מבוגרת ממני בעשר שנים וההפך המוחלט ממני אבל עובדה שזה עובד. יש כל הזמן סיבות לאי הסכמות אבל חשוב לחיות את היש מאשר את האין. אני דואג להגיד תודה על הקשר הזה".

"המסמכים הרשמיים לא באמת מעניינים וזה לא משנה אם אנחנו נשואים או לא. מה שמעניין אותי הוא שיהיה לנו בית שמח ואוהב", מוסיפה מיכל. "הערך של חברות ורעות הוא משמעותי ומוכיח שעם כל השונות בינינו אפשר להתגבר על הכל", והיא מסכמת במסר כללי: "החיים קצרים צריך לחיות אותם בשמחה ובאהבה".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רואים רחוק רואים ירוק: כך בונים עיר מקיימת

איך בונים עיר בת קיימא? אם תשאלו את שמחה דר פרלמן, רכזת הקיימות בחריש, התשובה ברורה: מכשירים קבוצות אקטיביסטים שיקדמו פרויקטים ויעצבו את חריש כעיר ירוקה. בחודש שעבר הסתיים המחזור הראשון של קורס 'מנהיגים ירוקים' ואת פירות ההכשרה רואים כבר בשטח. תמונת מצב

"אם יש דבר אחד שמחבר את כל האנשים בעולם – זה  אוכל. מי שרוצה להתעסק בחיבורים בין אנשים צריך לעסוק באוכל. הדבר השני (אחרי אוכל) שמחבר בין אנשים הוא בעיני חקלאות עירונית וגינות קהילתיות".

שמחה פרלמן
שמחה דר פרלמן; צילום גינה קהילתית: ירדן הלל

כך מסבירה שמחה דר פרלמן, רכזת הקיימות בחריש, את תפישתה בנוגע לקידום חיים ברי קיימא בעיר. "גינות ירק, עצי פרי ופינות חמד ירוקות מדברים לכולם. אנשים שלא היו נפגשים בשום דרך אחרת, מוצאים עצמם יחד בגינה הקהילתית", אומרת פרלמן ומדגישה: "בנייה של עיר בת קיימא שיש בה חיבורים בין אנשים, שמתעלים מעל למפה הפוליטית המקצינה, נעשית דרך הטבע".

קורס מנהיגים ירוקים
תלמידי המחזור הראשון של 'מנהיגים ירוקים' לומדים בשטח; צילום: שמחה דר פרלמן

פרלמן אינה מסתפקת באמירות. לפני שבועיים הסתיים המחזור הראשון בקורס הייחודי שהגתה "מנהיגים ירוקים". פרלמן בשיתוף עם מעוז לואנץ ומעין מימון לימדו בקורס את הנושאים "החמים" בעולמות התוכן של תפישת קיימות, פרמקאלצ'ר, חשיבות הקהילה, מיחזור ושמירה על איכות הסביבה כמו גם חינוך למנהיגות. הקורס סובסד משמעותית על ידי העירייה ונתמך מעשית גם על ידי עובדיה הבכירים, שהשתתפו בו כמרצים אורחים.

בוגרי הקורס, 16 מתושבי חריש ללא שום הכרות מוקדמת עם התחום, הפכו עם סיומו לכוח החלוץ בבניית חריש הירוקה. כבר במהלך הקורס החלו התלמידים ליזום פרויקטים שמקדמים עתיד "ירוק" יותר בעיר.

קורס מנהיגים ירוקים צילום: דוברות עיריית חריש
טקס סיום קורס 'מנהיגים ירוקים'; צילום: דוברות עיריית חריש

גינה קהילתית: נקודת חיבור לעיר

יודפת שקד היא אחת מבוגרות הקורס. בחודשיים האחרונים היא הקימה בשכונת מעו"ף גינה קהילתית חדשה שמספקת לתושבים חיבור חיוני לאדמה. "עברתי לחריש ממושב כפרי חקלאי אבל החיבור לאדמה קרה דווקא פה. ההתחלה שלי בעיר היתה קשה, רציתי לחזור למושב, אבל אז גיליתי את הגינה הקהילתית בתאנה ופתאום הכל השתנה. מצאתי את החיבור שלי. הבנתי שאני שייכת לעולם הזה", היא מספרת.

יודפת שקד
יודפת שקד: "מצאתי את החיבור שלי"

"הצטרפתי לקורס כדי לממש את הפרויקט שחלמתי עליו, הקמת גינה קהילתית בשכונה שלי. גם ההכרות המוקדמת שלי עם צוות המדריכים בקורס עודדה אותי להירשם אליו".

על הגינה הקהילתית שהקימה יודפת בשיתוף עם תושבים נוספים, היא נאבקת מדי יום מחדש. אין תקציבים, ובתחילת הדרך לא היו השקיה וציוד ולא ניתן שטח גדול, כפי שקורה בשכונות האחרות, אבל שקד אופטימית: "ניכר שיש שיתוף פעולה מצד המועצה ורצון לממש את הפרויקט הזה. כולם יודעים שאין משאבים אבל זה זמני. מרגישים את הרוח הגבית והתמיכה וזו הדרך להצליח. בעתיד נקבל שטח ראוי להקמת גינה קהילתית בשכונה ונתפעל את זה בתקציבים ממשלתיים. זה יהיה נחמד".

גינה קהילתית במעו"ף
הגינה הקהילתית החדשה בשכונת מעו"ף

גינות על גגות העיר

אביעד יהוד מתכנן לשנות את נראות הגגות בבנייני המגורים בחריש. יהוד, בוגר הקורס, עבר לחריש מקידר. "גרתי רוב החיים בצמודי קרקע עם גינה גדולה, אמנם השקפתי לנוף מדברי אבל ישנם זמנים בהם גם במדבר הכול ירוק. כשעברתי לפה, קיבלתי הלם תרבותי, אני לא רגיל לעיר בכלל", הוא מודה.

אביעד יהוד קורס מנהיגים ירוקים
רביעי מימין: אביעד יהוד בשיעור בשטח; צילום: שמחה דר פרלמן

יהוד שמח לגלות שהקורס היה מאוד מקצועי וסיפק נגיעה בתחומים ירוקים רבים. בעזרת הקורס וההדרכה הנלווית לו, הוא מתכנן להגשים חלום. "בשנת הקורונה עלה לי רעיון להעסיק את הילדים שלי ושל השכנים ולהקים גינות על הגגות בעיר. הרעיון הוא להקים מיני גינה בגגות המשותפים. הגגות לא נבנו למטרה הזו ולכן צריך להתגבר על מכשולים כמו בעיות איטום, ניקוזים ושיפועים, אולם לא מן הנמנע שהשכנים יוכלו לגדל באדניות בגג צמחי מאכל". יהוד מקווה שבחצי השנה הקרובה גינת הגג הראשונה בעיר תצא לדרך ואז ניתן יהיה לשכפל את הליך הקמתה לבניינים נוספים ולהפיץ את הבשורה בעיר. "זו לא גינה שדורשת הרבה שטח וניתן להקים אותה ביום עבודה בעזרת עבודה אינטנסיבית של שניים-שלושה אנשים. הקושי המשמעותי יותר הוא לפתור את הבעיות שציינתי קודם, אבל גם זה ניתן לפתרון".

להתנדנד על ערסל ירוק

טל פינצ'י היא חברת הקהילה 'ירוק בעיר' שמקדמת חיים אקולוגיים בחריש.  חברי הקהילה תרמו תרומה משמעותית לתכנון העיר חריש כעיר שמקדמת תפישת עולם ירוקה, גינון אקולוגי ושמירה על הסביבה.

טל פינצי ערסל ירוק
טל פינצ'י, יוזמת פרויקט 'ערסל ירוק' במרפסת ביתה

היא הצטרפה לקורס מנהיגות ירוקה כי "רציתי לקחת חלק בעשייה פה". את פרויקט הגמר של פינצ'י לא תראו בשטח, באדמה, כי אם דווקא במרפסת. פינצ'י בחרה להקים קבוצת הגות שעוסקת בשאלות משמעותיות הנוגעות לחיים ברי קיימא.

"קראתי לפרויקט שלי 'ערסל ירוק'. הרצון שלי הוא לכנס אנשים שמה שמעניין אותם הוא להתקרב לחיים ברי קיימא ולברר מה המשמעות שלהם, מה קורה בכדור הארץ ומה יקרה בעוד 20 שנה ברמה של הגות והתבוננות. אני קוראת למי שמעוניין להצטרף אלי: לשכב בערסל ולהתבונן בבחירות שאנו מבצעים בחיי היומיום ואיך הן מעצבות את המציאות שלנו. לשאול שאלות חשובות כמו מה הקשר בין חיים ברי קיימא לבריאות שלנו ולמוצרים שאנו צורכים? "המטרה של מפגשי הערסל היא לאפשר למשתתפים לראות שני צעדים קדימה, לשרטט את ההשלכות של הבחירות הטריוויאליות שלנו ואולי לשנות אותן. אני מזמינה ל'ערסל ירוק' אנשים שבא להם לנשום שנייה".

"עיר, יער, רעים" – לנקות את הפסולת וליהנות

בניגוד לקבוצת ההגות של פינצ'י, הקים רועי זך קבוצת פעולה שסימנה לעצמה את הפסולת כיעד.

רועי זך
מימין: רועי זך בפעילות סוף השבוע בתל זאבים; צילום: מרים לנגר

זך, שטרם מלאה שנה למגוריו בחריש, לוקח חלק בפרויקט נאמני היער: קבוצה שמתכנסת אחת לשבוע ודואגת לנקות את יער חריש. הוא גם יצר קשר עם חברת קק"ל והפך לזרוע המקשרת שלהם בעיר. בפסח, ארגן זך בשיתוף קק"ל, אירוע חשיפה ביער עירון ובמסגרת פרויקט הגמר שלו בקורס החליט זך להעלות הילוך ולנקות את תל זאבים – אזור מיוער ויפהפה, ולמרבה הצער גם משופע בפסולת.

רועי זך איסוף פסולת תל אביב מנהיגים ירוקים צילום: ריקי גלילי
כמאתיים איש התגייסו והגיעו לסוף השבוע בתל זאבים ואספו פסולת; צילום: ריקי גלילי

פרויקט "עיר, יער, רעים" שיזם זך בשיתוף עם ליסה בן מאיר, ענבל גולדשטיין ולאה גל שם לו למטרה "לאזן את מה שרע (bad) לטבע להיות רע (friend) עם הטבע". במסגרת הפעילות ארגן זך סוף שבוע חוויתי בתל אליו הגיעו כמאתיים משתתפים, חציים מחוץ לחריש. הפעילות שכללה לינה בטבע, ארוחות משותפות, קבלת שבת, טיולים והפנינג, כללה גם, איך לא, איסוף פסולת מרחבי התל.

מתחמי ישיבה אקולוגיים ביער; צילום: מרים לנגר

"במסגרת הפעילות, מצאנו ספות שנזרקו ביער, הפשטנו אותן מבדים וספוגים והשארנו רק את החומרים האקולוגיים מהם יצרנו מתחם ישיבה עבור המשתתפים", מתאר זך.

"ייצרנו ערימת פסולת ענקית שלא ניתן להתעלם ממנה. מתנדב מטעם העירייה אסף את הפסולת ומבחינתי, המטרה הושגה: גם העלינו מודעות לנושא של אנשים מחוץ לחריש, גם יצרנו שיתוף פעולה עם העירייה וגם נפתח פתח לפעילות שתחבר בין תושבי חריש לתושבי מייסר ואזור הדמדומים ביניהם שזקוק לטיפול", מסכם זך.

גם העירייה התגייסה ופינתה את ערימות הפסולת שנאספו; צילום: דוברות העיר חריש

להרחיב את מעגל האקטיביסטים

בשבועות הקרובים תחל ההרשמה למחזור השני של קורס מנהיגים ירוקים, והפעם, שלא תחת מגבלות הקורונה, מספר המשתתפים יוכפל. פרלמן, כמו אמא אווזה, עדיין ממשיכה ללוות את בוגרי הקורס הראשון. "החלטנו שלא זונחים אותם", היא מסבירה. "הרעיון של הקורס הוא לייצר המשכיות בעזרת כמה עוגנים, אחד מהם הוא 'פורום הקיימות' שמתכנס אחת לחודשיים. זהו פורום שפתוח לציבור ולעירייה ומאפשר הנעה של כל הנושאים", היא מסבירה ומוסיפה "ונמשיך ללוות אותם בכל מה שיצטרכו.

קורס מנהיגים ירוקים
קורס מנהיגים ירוקים: מרחיב את מעגל האקטיביסטים בעיר

"אנו קוטפים היום פירות בחריש בזכות ההשקעה שבוצעה בעבר על ידי יחידים וקבוצות שתרמו משמעותית לתפישת הקיימות בעיר. המטרה של קורס מנהיגים ירוקים היא להרחיב את מעגל האקטיביסטים בחריש ובעזרתם לעצב את העתיד".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

לזכרה של בתי: "הכדורגל מעניק לחיים שלי משמעות והמשכיות"

גבריאל פינקלשטיין איבד לפני שנה את בתו שנולדה ללא רוח חיים בלידה ביתית. בשבוע הבא יתקיים טורניר כדורגל בחריש שהוא מקדיש לזכרה. שמונה קבוצות יתחרו בטורניר ביניהן קבוצה מהכפר הערבי הסמוך לחריש ואחת מההתנחלות חיננית. "אני מקווה שהטורניר מעבר להיותו מהנה ייתן למשתתפים חיבור קטן של שלום בימים טרופים אלה"

בשבוע הבא יתקיים בחריש טורניר קטרגל לחובבים. הרוח החיה מאחורי היוזמה הוא תושב העיר גבריאל פינקלשטיין שמקדיש את האירוע לזכרה של בתו התינוקת, ברוריה ז"ל. בעוד כחודש תמלא שנה למותה של ברוריה, שנולדה בלידה ביתית ללא רוח חיים.

גבריאל פינקלשטיין
פינקלשטיין: "זו היתה שנה מאוד קשה לאשתי ולי. זה כואב אבל החיים ממשיכים"

ההודעה הלקונית שהתפרסמה בעיתונות ובישרה על "לידת בית בחריש שהשתבשה" לא חשפה את הכאב הגדול שהסתתר מאחורי האירוע. פינקלשטיין, בחר להתראיין ולספר על הרגעים הבודדים בהם הספיק לחבק את בתו לפני שמסר אותה לידי כוחות ההצלה, בידיעה ששום דבר כבר לא יעזור להחזיר אותה לחיים. ההחלטה לחשוף בפני כולם את האסון שפקד את המשפחה נבעה מתוך שכנוע עמוק: "למרות הקושי היה לי חשוב לשתף כדי לא להרתיע את אלו שבוחרים בלידות ביתיות. 99% שהכל יהיה בסדר. במקרה שלנו הקדוש ברוך הוא החליט אחרת", הוא הסביר בראיון שהתפרסם ב׳חריש 24׳.

מספר חובבי הכדורגל עולה

בשנה החולפת התמודדו בני הזוג פינקלשטיין יחד עם בנם הבכור, שיבדל לחיים ארוכים, עם הכאב והעצב שליוו אותם. "זו היתה שנה מאוד קשה לאשתי ולי. רק לפני שבוע קבענו מצבה בבית העלמין בפרדס חנה שם ברוריה נקברה. זה כואב, אבל החיים ממשיכים". אחת הנחמות המרכזיות שהעניקו לגבריאל ניצוץ של חיות ואופטימיות היתה משחקי הכדורגל בחריש.

גבריאל פינקלשטיין כדורגל ילדים
מארגן אירועי ספורט לילדים ונוער

פינקלשטיין מארגן בעיר אירועי ספורט לילדים ונוער. הוא גם דמות מוכרת ופעילה מאוד בקרב חובבי הכדורגל המבוגרים בעיר. לדבריו, ענף הכדורגל בחריש מתפתח בצורה מרשימה: "עד לפני מספר חודשים היו כ-80 חובבי כדורגל ששיחקו בקביעות בשני המגרשים בעיר. כיום יש כבר גרעין של 150 תושבים שמשחקים כדורגל בקביעות", הוא מפרט.

על ההחלטה ליזום את הטורניר הוא מסביר בפשטות: "רציתי לארגן לזכרה של ברוריה ז"ל משהו שישמח אנשים, אז החלטתי על טורניר קטרגל. פניתי לקרין פלג נוימן, ראש מחלקת הספורט בעיריית חריש ולראש העיר יצחק קשת והם הבטיחו לי שהיוזמה תתקדם. הם עמדו במילה שלהם ואני מודה להם על כך".

פינקלשטיין לא שוכח לציין את תרומתה של אשתו למאמץ שלו: "אשתי מקבלת בשמחה את הפעילויות שמעניקות לחיים שלי משמעות והמשכיות. אני חושב שגם ברוריה היתה שמחה לדעת שאבא שלה מארגן טורניר כדורגל. זה מעניק לי תחושה של המשכיות בחיים".

גבריאל פינקלשטיין כדורגל
מספר חובבי הכדורגל בעיר עולה

שלום על המגרש

אם הכל ילך כמתוכנן, ביום רביעי ה-19 במאי יתקיים טורניר הקטרגל בשיתוף מחלקת הספורט של עיריית חריש. שמונה קבוצות יתחרו ביניהן בשני בתים, והקבוצות המנצחות יעפילו לשלב הבא, עד לגמר הגדול. חמש קבוצות חובבים כבר הבטיחו את השתתפותן בטורניר, ביניהן קבוצה מהכפר הסמוך אום אל קוטוף, מההתנחלות חיננית וקבוצות מקומיות כמו "השמש העולה", "החרישניקים", "הפועל צעקות".

"יש מקום עדיין לשלוש קבוצות נוספות, כל הקודם זוכה", אומר פינקלשטיין ומדגיש: "זה לא טורניר לקבוצות מקצועיות, אלו קבוצות כדורגל של חובבים וחובבנים, מוזמנים להירשם".

יש לנו קבוצה מוכשרת מאום אל קוטוף שמשחקת מדי שבוע במגרש שלנו ואנחנו מקבלים אותם באהבה

פינקלשטיין פנה לבעלי עסקים בעיר והשיג חסויות לטורניר. כך לדוגמה, שחקני הקבוצה המנצחת בטורניר יקבלו מעבר לגביע הקבוצתי, תיק ספורט וכדור מקצועי. "הקבוצות שיסיימו במקום השני והשלישי יזכו בארוחה קבוצתית במסעדות בעיר שנתנו את חסותן לאירוע", מפרט פינקלשטיין, אך ממהר להדגיש את הרוח הספורטיבית ואת הערכים המוספים בטורניר.

גבריאל פינקלשטיין כדורגל אום אל קוטוף
פינקלשטיין בביקור בביתו של הייתם כבהא, שחקן כדורגל המתגורר באום אל קוטוף

"כדורגל הוא משחק נפלא שמחבר בין אנשים. יש לנו קבוצה מוכשרת מאום אל קוטוף שמשחקת מדי שבוע במגרש שלנו ואנחנו מקבלים אותם באהבה. אני מקווה שהטורניר מעבר להיותו מהנה ייתן למשתתפים חיבור קטן של שלום בימים טרופים אלה".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

המסחר בחריש מתרחב לאזורים חדשים: בעלי העסקים אופטימיים

יותר ויותר חנויות נפתחות בחלקה המזרחי של העיר, בשדרת דרך ארץ ובשכונות החדשות. שטחי המסחר החדשים מתמלאים במגוון חנויות ועסקים ומפיחים חיים באזורים שאינם חלק מ"לב העיר" הנוכחי. בעלי העסקים מודים שתנועת הלקוחות עדיין דלה, אך מביטים קדימה בציפייה: "תוך מספר חודשים יהיה הרבה יותר טוב"

בשבועות הקרובים תיפתח החנות הראשונה בשדרות ההגשמה, הרחוב הראשי החוצץ בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא. "הסנונית" הראשונה, סניף נוסף של רשת סופרמרקטים חדשה בעיר, מצטרפת לעסקים חדשים נוספים שנפתחו באזורים המזרחיים של העיר כחלק מתהליך ההתרחבות הטבעי של אזורי המסחר והעסקים.

עסקים שכונת מעו"ף
עסקים בשכונת מעו"ף

קצב פתיחת העסקים בשכונות המזרחיות בעיר (הפרחים, בצוותא ומעו"ף), טרם הדביק את קצב צמיחת האוכלוסייה בתהליך האכלוס של השכונות החדשות. אולם, אט אט ניכרת מגמה ברורה: מקטע העסקים לאורך שדרת דרך ארץ מתפתח גם לכיוון מזרח. שטחי המסחר החדשים מתמלאים במגוון חנויות ועסקים, ומפיחים חיים באזורים שאינם חלק מ"לב העיר". כך במקטע הרחוב המחבר את שכונות המעו"ף והפרחים, כך גם בשכונת מעו"ף הצעירה, ובקרוב גם במרכז המסחרי של שכונת בצוותא.

"השכונות סביבי מתאכלסות"

העסקים הצעירים שהתמקמו במה שעדיין מוגדר כ"פאתי העיר" מאמינים שהמיקום החדש מעניק להם יתרון והזדמנות. "רציתי להתרחק מהצפיפות הקיימת בשאר השדרה ולהקים מקום ייחודי שאין כמוהו בשאר חריש שיבואו אליו במיוחד. כאן יש גם יותר חניה", מספר עבודי אבו חוסיין בעלי 'חומוסיית עבודי', תושב באקה אל גרביה שהקים בשדרת דרך ארץ 68 את העסק הראשון שלו.

חומוס עבודי
עבודי אבו חוסיין: "עוברות המון מכוניות מהכפרים ומצפון השומרון, עבורי זה טוב"

"השכונות סביבי מתאכלסות ובעתיד צפויים להיבנות גם מבני משרדים בסביבה. אני יושב על כביש ראשי עליו עוברות המון מכוניות מהכפרים ומצפון השומרון, עבורי זה טוב".

אבו חוסיין אינו פועל בחלל ריק. בקצה המזרחי של שדרת דרך ארץ נפתחו מספר עסקים ביניהם: מספרה, פיצוציה, משרד תיווך, משרד ביטוח וחנות יד שנייה. עוד צפויות להיפתח באותו מקטע גם חנות סלולר, עסק לאביזרי רכב וחנות פירות וירקות.

גישה נוחה לנהגים

"אני מאוד אוהב את האזור הזה. מיום ליום התנועה הולכת וגדלה. אני מאמין שתוך מספר חודשים יהיה כאן הרבה יותר טוב", משתף שגב קפולניק מבעלי 'פשטות', חנות מתנות, פרחים ותכשיטים שנפתחה בשדרה לפני כחודשיים. הוא מודה שתנועת העוברים והשבים בחנות עדיין אינה גבוהה במיוחד אך מאמין כי מדובר במצב זמני: "יש לי הרבה סבלנות. פארק משחקים גדול נפתח בקרבתנו לאחרונה (גן המשחקים הצמוד לכיכר הזיתים), אנו יושבים מתחת לפרויקט מגורים גדול, כך שהתנועה מתגברת", הוא מסביר. עוד מציין קפולניק שמחירי השכירות אטרקטיביים כיום ביחס לעבר: "השכירות כיום לא גבוהה, המחירים ירדו ולכן אין צורך בגב כלכלי עצום כדי לשרוד".

פשטות חנות יד שנייה יד 2
פשטות: תנועת העוברים והשבים בחנות עדיין אינה גבוהה במיוחד

החנויות כבר פועלות במקטע החדש אולם עבודות ההרחבה של טיילת דרך ארץ מזרחה, מככר הזיתים ועד בסיס מג"ב, נמצאות בשלבים מוקדמים מאוד. שטחי גינון וצמחיה אין עדיין. תנועת הולכי הרגל באזור מצומצמת למדי במהלך שעות היום, אך החניות לעומת זאת, כבר תפוסות בכלי רכב ברוב שעות היממה. בשונה מהמקטע הוותיק יותר החוצה את העיר, בחלקה המזרחי של השדרה מתאפשרת חניה באלכסון והכביש כולל שלושה נתיבים שמאפשרים לנהגים גישה נוחה יותר וחניה קרובה לחנויות.

עם זאת, הנגישות להולכי רגל נמוכה: גדר רציפה חוצצת בין שכונת מעו"ף לשדרת החנויות הממוקמת במדרכה שממול, ודורשת מהולכי הרגל להגיע אל אחת מקצוותיה כדי לחצות אל הצד השני. כך או אחרת, הרחבתה של טיילת דרך ארץ מזרחה ופתיחת העסקים בשדרה מעידה על שלב חדש בהתפתחות המסחרית בעיר.

דרך ארץ שכונת הפרחים
השדרה המרכזית במזרח העיר: אין טיילת, יש חניה

יתרון הראשוניות ובניית מוניטין

ההתמודדויות של אבו חוסיין וקפולניק, שבונים עסק בשכונה מתפתחת ובעיר חדשה, אינם ייחודיים. קשיים דומים חוו עסקים שנפתחו בעיר לפני שלוש וארבע שנים. אליאור שרון הבעלים של "סבתא עוגיה", ציין בראיון שהתפרסם לפני שלוש שנים כי בבניית התכנית העסקית סימן תרחישי התמודדות עם מצבים ייחודיים שחריש מספקת, כמו כמות תושבים קטנה מהמצופה על פי תחזיות המועצה שמשמעותה רווחים תפעוליים נמוכים יותר, ומאידך הערכות מבחינת תשתית תפעולית לעסק שיוכל להעניק שירות גם כשהעיר תמנה 50,000 תושבים. עוד ציין אז שרון: "אני באמת מאמין שעסק שיתחיל לפעול עכשיו יוכל להטביע חותם משמעותי מאוד וליצור קהל ביתי קבוע, ולכן אנחנו משתדלים למקם עצמנו כחלוצים בתחום”.

אליאור שרון, מאפיית 'סבתא עוגיה' בחריש
אליאור שרון, מאפיית 'סבתא עוגיה' בחריש

איתי אלוש, מנהל ב’מומנטום פתרונות מימון מתקדמים’, מסכים עם דברי שרון: “מקום חדש הוא הזדמנות עסקית נפלאה שכן בעל העסק נהנה מיתרון הראשוניות. בעלי עסקים באזור מגורים כזה יוכלו למנף את פעילותם בקשרים אישיים עם קהל לקוחותיהם ומשם לצמוח ביחד עם העיר החדשה”.

אלוש מציין כי תנועת עוברים ושבים דלה יחסית מחייבת מאמץ מיוחד מבעלי העסק: “בגלל העובדה שהתנועה הטבעית על השדרה או בקירבת המרכז המסחרי השכונתי יחסית נמוכה עדיין, העסקים נדרשים למשוך את הלקוחות כדי שיגיעו ספציפית אליהם מכל רחבי העיר. המשמעות היא שצריך להתאמץ יותר מהרגיל בשיווק ופרסום, טיוב המוצר/השירות וכו’ אבל בעיקר בשמירה על קשר עם קהל הלקוחות שלך ובניית מוניטין טובים בעיר”.

בלי פקקים בדרך לסופר

לא רק בשדרה המרכזית של העיר, גם בלב שכונת מעו"ף נפתחו לאחרונה עסקים ראשונים – הסניף הראשון בעיר של 'סופר שווה' ולצידו חנות חומרי בניין Home & More. בחודש אוגוסט הקרוב צפויה להיפתח בשכונה גם מעדניה, שקהילת דוברי הרוסית בחריש כבר מצפה לה בכיליון עיניים.

סופר שווה שכונת מעו"ף
החנות הראשונה בשכונת מעו"ף

גם בשכונת בצוותא יפעל מרכז מסחרי שמוקם בלב השכונה ויעניק פתרונות קנייה יומיומיים לתושבים. רשת מרכולים ארצית כבר הודיעה שתפתח סניף חדש במרכז המסחרי בשכונה וחברת שפיר שבונה את השכונה, מקיימת מו"מ עם רשתות נוספות בתחומי האופנה, הפארם, מסעדות ובתי קפה.

המרכזים השכונתיים בחריש מתוכננים לאפשר לתושבים הקרובים למרכז לערוך קניות יומיומיות בנוחות מרבית, מבלי להתניע את הרכב, לעמוד בפקק או לחפש חניה. בהתאם, העוגן העיקרי של המרכזים השכונתיים הוא הסופרמרקט. יתרת השטחים המסחריים במרכזים השכונתיים מספקת לתושבים שירותים חיוניים נוספים כדוגמת מספרה, חנות סלולר, פיצרייה ועוד.

פשטות חנות יד שנייה יד 2
ההכרות הקרובה בין בעלי העסקים לתושבי השכונה הופכת את המרכז המסחרי למרכז חברתי

מרכז שכונתי כמרכז חברתי

בעלי העסקים החדשים שמסתמכים על נאמנות הלקוחות הקרובים אליהם גאוגרפית מציינים  יתרון משמעותי נוסף: השימוש ההולך וגובר של תושבי העיר במרכזים השכונתיים מקל על עומס התנועה ב"מרכז העיר". אם ההתפתחות בחריש תהיה כמצופה ובדומה למתרחש בערים אחרות בארץ ייהנו בעלי עסקים מלקוחות "שבויים" שמבקרים במרכז השכונתי בתדירות גבוהה.

מנגד, תורמים בעלי העסקים לביסוס השכונה: מרכז מסחרי מוצלח בשכונה יכול לשמש כמנוף לפיתוח השכונה, וחנויות ייחודיות שמהוות עוגן מסחרי עשויות למשוך לקוחות מכלל רחבי העיר. ההכרות הקרובה בין בעלי העסקים לתושבי השכונה הופכת את המרכז המסחרי ממרכז גאוגרפי למרכז חברתי, שלפונקציות ולפעילויות שמתקיימות בו תפקיד מרכזי בעיצוב דמותה של השכונה ובחוזקה של הקהילה.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

הפרויקט של קלר: "להראות מהי חריש באמת"

השבוע פורסם סרטון תדמית חדש לחריש שמראה את חיי הקהילה העשירים ואת אורח החיים התוסס בעיר. הסרטון צולם, נערך והופק על ידי תושב העיר אורן קלר בהתנדבות ומתוך מטרה ברורה: "לגרום למתעניינים מבחוץ להבין מה קורה כאן, בשלוש דקות. עם צילומים אותנטיים אי אפשר להתווכח. רואים את התושבים 'על אמת'"

השבוע הופץ ברחבי הרשת סרטון תדמית חדש לחריש, פרי יצירתו של תושב העיר אורן קלר. בסרטון מככבת הילדה אמה לאוב המתארת את המגורים בעיר ומספרת בדרכה שלה, על איכות החיים בעיר המותאמת למשפחות וזוגות צעירים.

הסרטון, "חריש הבית שלנו", שזכה תוך שלושה ימים ל-25 אלף צפיות, משקף את אורח החיים היומיומי בעיר, מראה את חיי הקהילה העשירים ומעניק "הצצה אותנטית", כך לדברי קלר, למתעניינים בחריש מבחוץ.

חריש היא כבר 'חתיכת עיר'

על ההפקה שזכתה לתגובות רבות, רובן ככולן אוהדות ומפרגנות, עבד קלר במשך תקופה ארוכה ובהתנדבות מלאה. המניע להכנת הסרטון הוא לדבריו: "רצון לפאר, לרומם, להלל ולשבח את העיר ולהראות מהי חריש באמת".

אמה לאוב אורן קלר
אמה לאוב: "ממש כיף לחיות כאן"

קלר, תושב חריש מזה ארבע שנים, הגיע לעיר כשמנתה ארבעת אלפים תושבים בלבד. הוא מודה שהוא אוהב את העיר ומאמין בה מאוד. הוא מרבה לקחת חלק ביוזמות קהילתיות ומכהן כראש שבט הצופים בעיר, 'איתן'.

הצמיחה המהירה של העיר והתפתחותה גורמות לקלר להתפעמות על אף שהוא חי אותה ופעיל בה: "כשאני מעלה את הרחפן לשמיים וחריש, ברוב הדרה וגודלה, נחשפת מול עיני אני מבין שחריש היא כבר 'חתיכת עיר'. כשכל הדירות שנבנות כאן יתאכלסו אנחנו נהפוך לעיר עם 60,000 תושבים. זה מטורף".

חריש מהאוויר - ינואר 2020
חריש מהאוויר; צילום: יוסי גרוס.

תיעוד אותנטי של מציאות בעיר

"הסרטון הזה עשוי לגרום למתעניינים מבחוץ להבין מה קורה כאן, בשלוש דקות. עם צילומים אותנטיים אי אפשר להתווכח. רואים בו את התושבים 'על אמת', את המסיבות, הטיולים, קבלות השבת, הפיקניקים ובתי הקפה. הסרטון כולל אירועים שהגעתי אליהם וצילמתי, ללא הכנה, ללא הכוונה וללא העמדה ובימוי. הצילומים האלה עדיפים בעיניי על כל סרט תדמית מתוסרט עם שחקנים מקצועיים, בימוי והפקה במאות אלפי שקלים".

אורן קלר
קלר: מקווה שהסרטון יסייע בהבאת אוכלוסיה איכותית לעיר

את הסרטון שצילם וערך מדמה קלר לאפקט המייצר מבחן דרכים מצולם למכונית חדשה. "כשאדם מעוניין ברכישת רכב חדש, הוא יחפש עליו מידע וביקורות, יגיע לאולם התצוגה לבחון אותו בעיניים ויערוך עליו נסיעת מבחן. אך חמש דקות של מבחן דרכים מצולם יכולות לעשות את ההבדל בין לשקול לקחת את אותו רכב כאופציה לבין להתעלם לחלוטין מקיומו".

קלר מקווה שהסרטון יסייע להגעת אוכלוסייה איכותית לעיר, ומצר על הדימוי המוטעה של חריש בעיני הציבור הרחב, שקיים גם כיום, מספר שנים מתחילת תהליך האכלוס. "אתמול קיימתי שיחת זום עם יועץ פנסיוני. מתאמת הפגישה התעניינה במקום מגוריי וכששמעה כי אני מחריש היא אמרה 'אני חושבת שמאוד תתחבר ליועץ הפנסיוני, גם הוא בחור דתי'. המקרה הזה מראה כי יש אנשים שעדיין חושבים שחריש היא ישוב דתי. הסרטון בא להראות שהעיר היא לא דתית. יש בה דתיים וחרדים ואנחנו חברים של כולם ואוהבים את כולם. אנחנו רוצים שכולם יגורו כאן יחד, אבל היא לחלוטין לא עיר דתית".

אורן קלר חיי קהילה ערים סרטון תדמית
אורן קלר: "רואים את הגדילה המטורפת של העיר"

"העיר מלאה באנשים. יש חיים בעיר"

אין זה סרטון התדמית הראשון של חריש שקלר מוציא לפועל. במרץ 2018 פרסם קלר סרטון תדמית שזכה עד כה ל- 60 אלף צפיות בערוצים השונים. הסרטון 'חריש הסיפור שלנו' הופץ בתקופה בה שיווק העיר היה עוד בחיתוליו והפך לאחד העוגנים המשמעותיים לשיווקה של חריש למתעניינים. "גרנו בחריש כחצי שנה ומצאתי את עצמי מסביר שוב ושוב לאנשים מהי חריש", נזכר קלר. "רבים חשבו אז שמדובר בעיר חרדית, אחרים היו בטוחים שמדובר בכפר קטן ולא היו מודעים לכך שזו עיר בצמיחה, העיר החדשה של ישראל". "ישבתי חשבתי מה הדבר שאני יודע לעשות הכי טוב? החלטתי ללכת על צילום ועריכה של סרטון תדמית לעיר", משתף קלר בחיוך. "חריש היתה אז בתחילת דרכה אבל בזכות הסרטון ההוא יכולתי להראות לאנשים מבחוץ מהי חריש.

פיקניק בחריש. צילום: אורן קלר
פיקניק בחריש משנת 2018. צילום: אורן קלר

"בסרטון הראשון רואים באופן טבעי אירועים מצומצמים כי היינו יישוב קטן יחסית. בסרטון שיצא השבוע רואים את הגדילה המטורפת של מספר התושבים בעיר, המסיבות ב״בצוותא״ מלאות החוגגים, אירועי התרבות עם אלפי תושבים, העיר מלאה באנשים. יש חיים בעיר".

אילנה ואמה לאוב
אילנה לאוב: "מה שמוצג בסרטון הוא החיים היומיומיים והאמתיים בחריש"

אילנה לאוב שבתה אמה צולמה לסרטון מסכימה עם הנאמר: "מה שמוצג בסרטון הוא החיים היומיומיים והאמתיים בחריש. מי שמחפש לגור בסביבת הון אנושי איכותי, מתחבר לעירוניות אבל עם טבע וירוק בעיניים מוזמן להצטרף לקהילה האיכותית שלנו. אמה מאוד אוהבת את העיר ומחוברת אליה, היא צפתה בסרטון והיתה מאושרת ממנו", מציינת לאוב ומסכמת: "קיבלתי הרבה פידבקים טובים מאנשים שאמה שכנעה אותם בדבריה. צילמנו במספר לוקיישנים ונהנינו מאוד לקחת בזה חלק. בזכות הצילומים אפילו גילינו כמה מקומות בעיר שלא הכרנו קודם לכן".

חריש כעיר הטרוגנית

למרות הפידבקים החיוביים, למרות הצמיחה המשמעותית של העיר וחיי הקהילה העשירים שמתנהלים בה, מניסיונו של קלר, אין צורך להרחיק עד גוש דן כדי לזהות את חוסר המודעות לאופיה והווייתה של העיר: "בשנה שעברה בסיור שקיימו מורי בית הספר 'מבואות עירון', בו אני מלמד, חלפנו באוטובוס גם דרך חריש. לאחר הנסיעה ניגשו אליי מורים והביעו התפעלות מהפיתוח של העיר. אלו לא מורים שגרים ברמת גן או חיפה, אלא כאלה הגרים בסמוך אלינו, בברקאי, בעין שמר ובפרדס חנה. הם לא היו מודעים למה שקורה כאן".

מסיבה בצוותא מרץ 2020 צילום: לידור שקד
מסיבה בבצוותא, מרץ 2020; צילום: לידור שקד

לא מאכזב אותך לגלות שגם בחלוף שלוש שנים אתה עדיין עוסק בשיווק תדמיתי של העיר כלפי חוץ, בשכנוע בצביון הפלורליסטי של חריש?

"אנשים חיים בפרדיגמות ובוחרים לעשות קיצורי דרך מחשבתיים במקום להיווכח במו עיניהם. הדרך הכי טובה להעביר את המסר היא בתיעוד המציאות בשטח בסרטון וידאו", משיב קלר.

עם זאת, הוא מודה שלא נעשה מספיק במיתוג העיר במהלך השנים האחרונות: "חברת 'שפיר' השקיעה כספים רבים בשיווק שכונת בצוותא והקמפיין שלה תרם מאוד לשיווק לעיר כולה. אני אשמח לראות את המועצה פועלת באופן דומה ומשקיעה במיתוג העיר כדי למשוך לכאן אוכלוסיה חזקה. עכשיו שהקורונה כמעט מאחורינו, על המועצה לקיים אירועי תרבות שימשכו את תושבי הסביבה, שיגיעו הנה ויחשפו להוויה של חריש. זוג צעיר שגר בפרדס חנה ויבקר בעיר, יבין עד מהרה שהרבה יותר שווה לו לגור כאן. הוא אינו נדרש להחליף מקום עבודה או להתרחק מההורים ועם זאת מחירי הדירות זולים יותר".

פיקניק משפחות בחריש צילום: אורן קלר
פיקניק משפחות בחריש צילום: אורן קלר

על הניסיונות החוזרים ונשנים של גורמים מסוימים בחברה החרדית לצייר את חריש כעיר חרדית בלבד משיב קלר: "כל אדם מעוניין להביא את הדומים לו. זה טבעי והגיוני וזאת עיר שאין בה וועדות קבלה. הבעיה מתחילה בניסיון למצב את חריש כעיר הומוגנית חרדית בלבד. אין לי דבר נגד אף אחד, אך יש הבדל בין להביא את אנשי שלומך לבין הצגת חריש כעיר שכולם בה זהים ומשתייכים למגזר מסוים. זה לא כשר בדיוק כמו שמישהו יצהיר שחריש היא עיר שמקבלת רק אנשים שמרכיבים משקפי ראייה. אני אמשיך לעשות כל שביכולתי לעזור, בחינם, באהבה ומתוך אמונה מלאה בצדקת הדרך של חריש".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

על מדים ועם ניצוץ בעיניים: תושבי חריש שתרצו לידכם בשעת צרה

אלישע אברג'יל פינה את חולי הקורונה הראשונים בחריש, פאדי כבהה לעולם לא ישכח את זירת הרצח הראשונה שראה ותפקידו של אלעד בוסקילה הוא להציל נפשות בעת שריפה. שלושתם עובדים בעבודה תובענית עם תחושת שליחות עמוקה ואוהבים כל רגע

מימין: אלישע תורג'מן, פאדי כבהה ואלעד בוסקילה

מכבי שירותי בריאות חריש

מכבי שירותי בריאות חריש

אם תחלפו ליד נקודת מד"א במתנ"ס חריש, תפגשו בסבירות גבוהה את אלישע אברג'יל, חובש ונהג אמבולנס, שעוזר בכל יום מחדש להציל חיים.

אלישע אברג'יל מד"א
אברג'יל: "כשמישהו חולה או לא מרגיש טוב, כשמישהו במצוקה ומרגיש חלש, אני שם בשבילו"

אברג'יל (25) מתגורר בחריש כבר שנה וחצי. לתחום האהוב עליו הוא הגיע באמצעות השירות האזרחי. "אני חרדי. שירתתי במד"א במשך שנתיים. זה תחום מאוד מעניין שנותן לי תחושת סיפוק עצומה. אני קם בבוקר והולך לעבודה עם חיוך על הפנים. אני גם חוזר הביתה עם חיוך". "אני מחובר למקצוע, אני עוזר לאנשים. כשמישהו חולה או לא מרגיש טוב, כשמישהו במצוקה ומרגיש חלש, אני שם בשבילו. תחושת הסיפוק שאני עוזר למישהו אחר היא הרגשה נעלה".

מתחם בדיקות קורונה דרייב אין בחריש
מתחם בדיקות קורונה "היבדק וסע" בחריש

אברג'יל מודה שהוא לא יכול לבצע את העבודה ללא תמיכת אשתו. "היא רואה את החיוך שלי ומאושרת שטוב לי. זה לא פשוט אבל סופגים את כל הכאב והבאסה. התקופה האחרונה היתה קשה במיוחד. עבדתי במשמרות של שמונה שעות באמבולנס ומשם המשכתי לקחת דגימות קורונה בדרייב-אין. המאבק במגפת הקורונה היה ממש קשה. היתה תחושה של מלחמה כשאתה לא יודע מי האויב, מה הוא עושה ואיך הוא יתקיף אותך מחר".

אלישע אברג'יל מד"א
"התפקיד שלי זה להפגין קור רוח ומקצועיות"

למרות הקושי העצום אברג'יל מודה על הזכות שנפלה בחלקו לעזור לאנשים. "כשאני מגיע למישהו שמצוי בסכנת חיים אסור לי להילחץ. אני צריך להיות קר רוח כדי להיות שם בשבילו. גם כשאני מגיע לאירועים הכי קשים התפקיד שלי זה להפגין קור רוח ומקצועיות", הוא מסביר.

לטפל במכרים ובחברים בחריש

אברג'יל מודה שהעבודה בחריש והעזרה שהוא מעניק לשכנים, מכרים וידידים משמחת אותו במיוחד: "כיף לעבוד בחריש, אני אוהב את העיר. קל יחסית להתנייד בה והחברים והמכרים שלי יותר רגועים כשהם יודעים שהם בידיים טובות וחבר שלהם מטפל בהם", הוא מסביר.

מקרה אחד הוא זוכר במיוחד. "זה קרה ממש בתחילת הקורונה, הגעתי לבניין והתחלתי להתמגן בחוץ כיוון שהייתי צריך לטפל במקרה שנחשד כחולה הקורונה הראשון או השני בחריש. כל השכנים ירדו למטה וצילמו אותי. האמת, נורא נלחצתי בשביל השכנים".

אברג'יל
אברג'יל: "נלחצתי בשביל השכנים"

כעת כשחריש ירוקה ואחוז המתחסנים בעיר עלה מקווה אברג'יל שטירוף הקורונה כבר מאחורינו. עם זאת, הקיץ לפנינו ולאברג'יל דחוף להעביר מסר חשוב לתושבי העיר:

"חשוב שתשמרו על הילדים שחלילה לא יינעלו במכוניות ולא יישארו ללא השגחה ליד בריכות שחייה. גם עונת הנחשים החלה אז שמרו על כללי הזהירות ואל תהפכו אבנים או סלעים והכי חשוב, שתו הרבה מים ותהיו בריאים".

"תושבי חריש נותנים כבוד"

שלוש פעמים בשבוע לפחות דואג פאדי מידלג כבהה ללבוש את מדי השוטר, לסייר ברחבי חריש ולתת מענה נדרש לתושבי העיר. הוא רק בן 27, אבל מתנדב במשטרה כבר 11 שנים: "זה היה חלום שלי לעזור לשוטרים במשטרת ישראל". כבהה שמתגורר בחריש יחד עם אשתו ובנו הפעוט עובד בבקרים כמנהל מחלקה בסניף שופרסל חריש.

פאדי כבהה

חלק מהלקוחות שמגיעים לסניף לערוך קניות בבוקר, הם גם התושבים שזקוקים לעזרתו בשעות הערב. "כבר קרו לי מספר מקרים שזיהו אותי. מקבלים אותי כשוטר ונותנים לי יחס טוב. אף פעם לא נתקבלתי ביחס לא תקין. ההפך, תושבי חריש נותנים כבוד ומעריכים את העבודה שלי ואת השליחות".

בתקופת הקורונה סייר כבהה בחריש כחלק מהמערך ליישום תקנות הציבור אבל הוא מודה שהוא עסק יותר בהסברה ופחות באכיפה: "הרוב בחריש היו עם מסיכות. מי שלא היה קיבל ממני מסיכה והסבר, פחות חילקנו דו"חות".

יותר הסברה פחות אכיפה. צילום ארכיון, דוברות המשטרה
יותר הסברה פחות אכיפה. צילום ארכיון, דוברות המשטרה

כמתנדב במשטרה לכבהה יש סמכויות של שוטר לכל דבר ועניין. הוא עושה את כל העבודה הנדרשת בדיוק כמו שוטרים אחרים ועוזר לקצינים בעבודתם. "אני מטפל באירועי אלימות, אירועי רעש, סכסוכי שכנים או כל קריאה אחרת", הוא מסביר.

"להיות שוטר זו לא רק עבודה. יש רצון לעזור לאנשים, זו שליחות", הוא מפרט ומקווה שכעת, אחרי שהתמסד והתחתן, יגשים את חלומו ויתגייס למשטרה במשרה מלאה. אשתו איה, חובשת בהכשרתה, מתנדבת גם היא במשטרה.

פאדי כבהה
איה כבהה, מתנדבת במשטרה גם כן

 "הרוב המוחלט רוצה שינוי"

האלימות הגואה בחברה הערבית מטרידה את כבהה. על פי נתוני משטרת ישראל 25 אזרחים ערבים נרצחו מתחילת השנה. מאות אישומים הוגשו בגין אירועי ירי והחזקת אמצעי לחימה, 82 מתוכם במחוז החוף בלבד.

כבהה זוכר את אחד האירועים בהם השתתף כזיכרון טראומטי. "הייתי חדש יחסית בהתנדבות וזה היה אירוע רצח ראשון שלי. הגעתי לזירת האירוע בג'ת וראיתי גופה של אדם שנורה מטווח אפס. אני לא יכול לשכוח את זה. היו לי מאז מאות אירועים אחרים, אבל הרצח לא נשכח".

פאדי כבהה
כבהה: השינוי בחברה הערבית כבר החל

כבהה מאמין כי המשטרה פועלת להפחית את האלימות במגזר הערבי ומציין כי כדי לנצח את האלימות נדרש פתרון רב מערכתי. "משטרה היא לא השחקן היחיד. שינוי צריך להיות רב מערכתי ומצריך שותפות לדרך עם האזרחים". הוא מאמין שהשינוי בחברה הערבית כבר החל: "הרוב המוחלט רוצה שינוי, רוצה לעזור למשטרה להפסיק את האלימות ואת הרציחות. זה לא כמו שהיה פעם" הוא אומר ושולח מסר מסכם: "המטרה שלנו היא להפחית את האלימות ולתת מענה מהיר לכל מי שצריך אותנו בשעת צרה. אני קורא גם לאחרים להתנדב ולתת כתף במאמץ משותף".

"תחנה מקומית היא לא מותרות"

"התאהבתי בתחום. בכבאות קוראים לזה 'חיידק טורף'", כך מסביר אלעד בוסקילה לוחם אש בהכשרתו את משיכתו לעולם הכבאות וההצלה שהחל בהיותו נער. "בגיל 15 התחלתי פרויקט מחויבות אישית בתחנת כבאות והצלה בחיפה. הברזתי מבית הספר כדי להתנדב. אכלתי, שתיתי וישנתי עם הכבאים וקיימתי שגרת חיים בתחנה ממש כמו שאני עושה היום".

אלעד בוסקילה
בוסקילה, נדבק בחיידק הכבאות

בוסקילה (28) הוא תושב העיר מזה שלוש שנים. לחריש הוא עבר מיד עם סיום ההכשרה שלו ככבאי והוצב בתחנת חדרה. כיום הוא גם משמש כרכז של 20 ילדים שמבצעים את פרויקט המחויבות שלהם בתחנה. "זו סגירת מעגל מטורפת עבורי", הוא מציין בשמחה.

בוסקילה עוקב מקרוב אחרי השלבים השונים בהקמת תחנת כיבוי האש בחריש. "תחנת חריש תהיה גדולה מבחינת הכוחות שיוצבו בה ותיתן מענה בצורה הטובה ביותר לעיר. כיום נדרשות 13 דקות למענה כשהכבישים פתוחים. תחנה בחריש תאפשר לנו להגיע לכל מוקד בעיר בחמש דקות בלבד. תחנה מקומית היא לא מותרות והיא חייבת לקום במהרה".

כוחות כב"ה בחריש
כוחות כב"ה בחריש: הגעה לעיר תוך 13 דקות במקרה הטוב

"לא יצא לי להיות באירועי השריפה שאירעו בחריש אבל למדנו ותחקרנו את האירועים", מוסיף בוסקילה. לאחרונה הוא העביר הדרכה לדיירים ברחוב גפן שהתמודדו עם שריפה קטנה שפרצה בבניין.. "המטרה היא להסביר לדיירים כיצד מתנהגים נכון בשעת שריפה, איך משתמשים בגלאי עשן, דלתות ביטחון ואמצעים חיוניים נוספים. בגפן, העשן חדר לכל הקומות ושני אנשים נפגעו קלות משאיפת עשן. אם האש היתה חזקה יותר, עלולים היו להיות נפגעים רבים יותר".

בוסקילה בהדרכה בעיר: "המטרה היא להסביר לדיירים כיצד מתנהגים נכון בשעת שריפה"

"בחריש התחושה שלי היא אחרת"

העבודה השוטפת והיומיומית של לוחם במערך הכיבוי של מדינת ישראל אינה קלה. אבל לבוסקילה לא אכפת, הוא עושה את מה שהוא אוהב מתוך תחושת שליחות גדולה ומתוך הכרת הערך המוסף שהוא מעניק לאנשים בשעת צרה ומצוקה.

"כל העבודה הזו היא שליחות, חלוציות, הסברה ושירות. אני רוצה שהאזרח ירגיש שיש לו כבאי שחושב עליו שדואג לו. שיבין שאני בא לעזור לו ושאני לטובתו, גם אם הוא משתמש בשפה לא הולמת או מתנהג באלימות בשל לחץ וחששות".

בוסקילה
בוסקילה: "חריש התגלתה כמקום מצוין לגור בו מבחינה קהילתית"

רוב התגובות עימן מתמודדים כבאים הן דווקא חיוביות. בוסקילה מודה שהוא נהנה להסתובב עם המדים בעיר ושמח על המעגל החברתי המפותח בעיר. "חריש התגלתה כמקום מצוין לגור בו מבחינה קהילתית. לאחר המעבר הכרתי שלושה כבאים נוספים שמתגוררים בעיר ונוצרו קשרי חברות גם בין המשפחות". החיבור עם תושבי חריש גורם לבוסקילה לרצות ולהתעלות ולשרת את המקומיים בכל הזדמנות. "ברור שבחריש התחושה שלי היא אחרת. אני גאה להיות לוחם אש, להסתובב עם המדים ולתת שירות. זה מקצוע שדורש ממך לתת עזרה כל הזמן, גם אם מדובר רק בעזרה בניפוח גלגל בתחנת דלק" הוא מסביר.

בוסקילה נושא את עיניו קדימה אל העתיד ומתכנן להשתלב בשדרת הפיקוד של התחנה. "אני רוצה להביא לידי ביטוי את היכולות שרכשתי במהלך השרות הצבאי כמפקד מחלקה וכראש מדור. נמצאתי מתאים להוביל בצבא, אני יכול להוביל גם בכבאות", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: בווסט זוהר: נשות חריש מתנדבות באקסטרים


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בווסט זוהר: נשות חריש מתנדבות באקסטרים

הן מחליפות תקר, פורצות מכוניות, מפטרלות בחריש בלילות ולומדות לחלץ לכודים במקרה של רעידת אדמה. שלוש מתנדבות בארגוני העזרה 'ידידים', 'המשמר השכונתי' ו'סע"ר' משתפות בתחושות הסיפוק, השייכות והעוצמה. "ההתנדבות היא חלק מעשייה שמייצרת קהילה חזקה יותר"

"היה פקק בכביש החוף והחלטתי לחתוך דרך הדיונות של מכמורת, אבל שקעתי בחולות. הזמנתי גרר וחיכיתי שעות לחילוץ, שהיה אמור לעלות לי בין 500-700 שקלים. בסופו של דבר, עובר אורח חילץ אותי", נזכרת ימית יסמין בן הרוש (32) באירוע המכונן שגרם לה להתנדב בעמותת ידידים.

ימית בן הרוש ידידים
ימית בן הרוש: "אוהבת במיוחד קריאות להחלפת גלגל״

"זמן קצר אחר כך ראיתי שאחד המנהלים בעבודה שלי פרסם סטטוס לגיוס מתנדבים לארגון. הוא אמר לי שאם אני יודעת לחבר כבלים למנוע ולהחליף פנצ'ר  – מקומי איתם".

בן הרוש, תושבת חריש בחמש השנים האחרונות, מתנדבת ב'ידידים חריש' כבר שנתיים וחצי. הארגון מספק עזרה ראשונה "שאינה רפואית" בשלל תחומים כמו סיוע בתקר, התנעת כלי רכב, פתיחת מכוניות נעולות באמצעות ציוד מקצועי וחילוץ אנשים ממעליות תקועות.

"כשהצטרפתי היו שתי נשים בלבד בסניף. הסטיגמה שנשים לא יודעות להתעסק עם פנצ'ר או כבלים באוטו עדיין קיימת, אבל הנוכחות הנשית בסניף גדלה משמעותית".

בן הרוש, בניגוד לנשים וגברים אחרים, דווקא יודעת להחליף גלגל. "יש לי רישיון נהיגה למשאית, אני יודעת לחבר כבלים. בצבא הייתי נהגת משאית ומורת נהיגה לחיילים. הסמכתי נהגים ולימדתי אותם איך להחליף פנצ'ר", היא מוסיפה ומציינת גם את אהבתה לתחום: "עד היום נעניתי לאינספור קריאות. אני אוהבת במיוחד קריאות להחלפת גלגל״.

ימית בן הרוש ידידים
בן הרוש בפעולה. התגובות תמיד זהות

"התגובות הן תמיד אותו דבר", היא מוסיפה. "שואלים אותי 'איך את עושה את זה', במיוחד גברים שלא יודעים להחליף גלגל. לא נעים להם, אבל זה נותן לי כאשה תחושת שאפו ענקית".

"בכל מקום ובכל זמן, יש מישהו שזקוק לעזרה"

כיום בן הרוש היא אחת מ-14 נשים מתנדבות בחריש ולמרות העלייה המרשימה במספרן תוך זמן קצר, הן עדיין מיעוט בסניף שכולל למעלה מ-200 מתנדבים. קבוצת המתנדבים שחולקת וואטסאפ וחוויות משותפות הפכה עם הזמן למשפחה ומייצרת קשרי חברות בעיר. "אודי (אודי הרפז מנהל הסניף) הוא כמו אבא שני שלי וארגון ידידים הוא המשפחה השנייה שלי. אנשים טובים כולם".

ימית בן הרוש ידידים
המתנדבים בידידים הפכו למשפחה. צילום: דוברות ידידים

למרות הערך המוסף בתחושת הקרבה והחברות, את הסיפור המרכזי שואבת בן הרוש מהעזרה שהיא מושיטה לנזקק בשעת צרה. מקרה אחד זכור לה במיוחד: "חילצתי תינוקת מרכב שחנה בחניון של סופר אושר-עד בחדרה. הגעתי לשם במהירות ופתחתי את האוטו. שמעתי את הילדה צורחת באוטו והבנתי שהפעולה שלי היא מצילת חיים. זה ריגש אותי. אין לי ילדים עדיין, אבל אני מתארת לעצמי גם מה עבר על ההורים בזמן הזה".

בן הרוש קוראת לתושבים נוספים להתנדב לארגון: "בשביל האדם שזקוק לעזרה, המעשה שלנו הוא עולם ומלואו. בכל מקום ובכל זמן, יש מישהו שזקוק לעזרה שלך והיכולת לעזור לאחר מעניקה סיפוק משמעותי".

לחלץ לכודים מהאדמה

העזרה לאחר היא עיקרון חיים שמלווה גם את ד"ר מירב גפטר (52). "התנדבתי לא מעט בחיים שלי, גם המקצוע שלי עוסק בנתינה", מציינת ד"ר גפטר, מומחית להנשמה ולרפואת חירום ובעלת Ph.d  ברפואה משולבת. ד"ר גפטר עברה ממודיעין לחריש לפני ארבע שנים: "רציתי להמשיך את העשייה שלי ביישוב המקסים הזה", היא מספרת.

ד"ר מירב גפטר סע"ר
ד"ר מירב גפטר: "להעניק עזרה ראשונית קריטית עד להגעתם של הכוחות המקצועיים לשטח"

די מהר היא נתקלה בפרסום של מועצת חריש שקורא לתושבי העיר להשתתף בקורס סע"ר – סיוע עצמאי ראשוני ברשויות. הקורס מטעם פיקוד העורף מכשיר מתנדבים לשעת חירום ומצבי קיצון כדוגמת רעידות אדמה, אסונות טבע, שריפות, קריסת בניינים וכדומה. המטרה היא להעניק עזרה ראשונית קריטית עד להגעתם של הכוחות המקצועיים לשטח.

"קורס הכשרה כולל הרצאות וחומר עיוני. חלק מעשי כמו עזרה ראשונה והכשרה באתר הרס בו לומדים את כל הנדרש לחילוץ לכודים באתרים שפקד אותם אסון. השתתפנו גם בתרגיל משולב עם צה"ל, משטרה וכב"ה ופעם בשנה אנו עוברים הכשרה לריענון".

תרגול באתר הרס: לומדים לחלץ לכודים מהאדמה

האם פעולת חילוץ לכודים במעמקי האדמה דורשת כוח פיסי מהמתנדבים? לא ממש. "לכל פעולה יש מכשיר מתאים ויש שיטה שמאפשרת לנו לעבוד בלי להפעיל כוח מיוחד. נדרשים ריכוז וכושר עמידה. הדבקות במטרה עושה את ההבדל ולא העניין המגדרי", מסבירה ד"ר גפטר.

לומדים לסמוך אחד על השני

נקודה משמעותית להצלחת המשימה היא חלוקת התפקידים בין המתנדבים ועבודת צוות מתואמת. "אנחנו לומדים יחד אחד את השני, כמו חבר׳ה טובים במילואים שיודעים שיש להם על מי לסמוך. אנחנו מכירים את השפה האחד של האחר ואת החוזקות והחולשות של כל אחד מחברי הצוות", מסבירה ד"ר גפטר. היא מוסיפה כי עיקר העיסוק שלה בצוות הוא ההבט הרפואי אבל לא רק. "אני עושה כל מה שנדרש בשטח. אני עוסקת בתחום הרפואה ביומיום וחיפשתי להתנדב במקום שדורש ממני גם יכולות אחרות ודברים אחרים". ומה לגבי החברויות? "ההתנדבות בסע"ר עזרה ליצירת חברויות אמיתיות ועמוקות בין חברי הצוות שלומדים לסמוך אחד על השני בכל מצב".

בוגרי הקורס: יסייעו לכוחות החילוץ במקרי חירום. צילום: דוברות עיריית חריש

העשייה מתגמלת

ד"ר גפטר מציינת שני דברים שהיא גאה בהם במיוחד. "האחד, הבת שלי שירתה בפיקוד העורף ויש לי גאוות יחידה על שאני מקושרת לעשייה של הבת שלי".

"השני, בתרגולת האחרונה שביצע הצוות שלנו היינו בתרגיל משלב כוחות וחלק ממערך שלם של כוחות הצלה כמו משטרה וכב"ה. חשנו סיפוק מהעובדה שהצלחנו לעמוד במשימה ולחלץ את הלכודים בגזרה שהיינו אחראים עליה, בדיוק כמו כוחות כב"ה ומשטרה שזו ליבת העשייה שלהם".

ד"ר מירב גפטר סע"ר
תרגול באתר הרס

את הסיפוק מבקשת ד"ר גפטר לחלוק גם עם אחרים. "תחושת הסיפוק בנתינה היא אדירה. אני מעודדת בחום אנשים להתנדב. העשייה למען האחר היא מתגמלת לאין שיעור".

לשמור על הבית

אחד התגמולים להם זכתה ענת זכריה (52) היא "תחושת בית" כמעט מיד עם המעבר לעיר שהתרחש רק לפני חודשים ספורים. זכריה, שמתגוררת בשכונת הפרחים הצטרפה למשמר השכונות כמעט עם הקמתו.

"כשרעיון המעבר מאבן יהודה לחריש עלה על הפרק התחלתי ללמוד על חריש וחששתי מתחושת הביטחון האישי בעיר. יצרתי קשר עם יצחק קשת ראש העיר והתייעצתי איתו בנושא. הוא עודד אותי לעבור ואמר לי שהמקום בטוח. הבנתי שאם אנחנו נעבור לחריש אני אקח חלק בשמירה על הבית החדש שלי. זה היה לי ברור לחלוטין ועמד כעיקרון חשוב לנגד עיני".

ענת זכריה משמר השכונות
ענת זכריה

זכריה, גננת במקצועה, משתדלת לפטרל בלילות ברחובות חריש, לפחות פעמיים בשבוע. כ-65 מתנדבים פועלים ב'משמר השכונות' שהוקם על ידי מתנדבים בחריש בשיתוף פעולה עם מחלקת הביטחון במועצה. המשמר, שהוקם לפני מספר חודשים בלבד, שם לו למטרה להיות "העיניים והאוזניים של רשויות החוק" ולהרתיע את הגנבים והפורצים (או לכל הפחות להקשות עליהם משמעותית).

זכריה מודה שההתנדבות במשמר השכונות הפיגה את החששות: "כעת כשאני גרה בחריש אני מבינה שהמצב בשליטה ונושא הביטחון נמצא לנגד עיניהם של כל העוסקים בדבר. תחושת הביטחון הפכה לתחושת חיבור. חריש כבר מרגישה לי כמו בית".

מחסומים מחסום
מחסומים שהוצבו ביציאות מן העיר אל היער כדי להקשות על הגנבים

 תלמה ולואיז בגרסת חריש

"ישנן שתי משמרות בכל לילה", היא מסבירה "מעשר בלילה עד חצות ומחצות עד השעה שתיים לפנות בוקר והפטרולים מתקיימים בזוגות. המתנדבים בוחרים משמרת וכל אחד משבץ את עצמו בתאריכים ובשעות שמתאימים לו".

לזכריה יש בת זוג קבועה לפטרולים. "קוראים לנו תלמה ולואיז", היא צוחקת. הפכנו לחברות טובות ואנחנו אוהבות לצחוק יחד ולעשות בלאגן", היא מספרת ומתכוונת לרעות פרדקין צפתי, תושבת העיר. "אני מוצאת הנאה רבה במשמרות. בסגר, זה ממש הפך לבילוי שלי, עשה לי ממש טוב". עוד היא מציינת כי ההתנדבות המשותפת יצרה קשרי חברות עמוקים בינה לבין מתנדבים אחרים. "זכיתי בכמה חברות אמת חדשות".

ענת זכריה משמר השכונות רעות פרדקין צפתי
"תלמה ולואיז": רעות פרדקין צפתי וענת זכריה

זכריה לא מסתפקת רק בתחושת הסיפוק וההנאה ומדרבנת אחרים להצטרף למשמר. "אני ממליצה בחום להצטרף למשמר ולקחת חלק במערך של אנשים מקסימים ואיכותיים שהחליטו לא להסתפק בישיבה על הגדר אלא בחרו במעשה״.

"ההתנדבות במשמר השכונות היא חלק מעשייה שמייצרת קהילה חזקה יותר. אם כולם ירתמו לשמירה על הבית שלהם בחריש, זה יתרום לעוצמת הקהילה כאן".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש