ראש העיר: ״להגיע להסכמות בהידברות. פעולה אגרסיבית וחד צדדית היא המוצא האחרון״

צילום: לידור שקד

בעוד כחצי שנה ימלאו 10 שנים לכהונתו של יצחק קשת כראש עיריית חריש. הבחירות הקרובות והרכב המליאה העתידי מעסיקים כבר עתה את ראש העיר והוא קורא לציבור לבחור בחוכמה את נציגיו. ״סף הקיטוב הולך ועולה. כל מי שהוא יותר קיצוני ונחרץ, נתפס יותר כמשרת את הציבור, אבל אני לא בעמדה הזאת. אני באמצע, בעמדה של מיתון ופישור, אני הולך נגד הלך הרוח הכללי״


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


באוקטובר 2023 יתמודד יצחק קשת על ראשות העיר חריש בפעם השלישית. הקדנציה השנייה לכהונתו התאפיינה באירועים לאומיים מטלטלים כמו מגפת הקורונה וחמש מערכות בחירות לכנסת. ברמה המקומית, לצד צמיחה משמעותית של העיר והפיכתה לבית לעשרות אלפי תושבים, ניכרו בשנים האחרונות מתחים בין הקהילות השונות בעיר ומאבק על צביון העיר. לבחירות הקרובות הוא מגיע עם טביעת חותם שהשאיר, לטוב ולרע, על העיר החדשה של ישראל.

עשר שנים לכהונה שלך והבעיות המרכזיות של חריש עדיין איתנו: התחבורה, התעסוקה, חוסר האיזון התקציבי.

״זה לא נכון להגדיר את זה ככה. ראשית, הבעיות לא איתנו באותה צורה כמו שהיו. לדוגמה, בחריש יש כיום כ-39 אלף איש, פי אלפים מתחילת הדרך ואילו התנועה הרבה יותר זורמת.

פקק תנועה עומס תנועה
עומס תנועה לפני פתיחת מחלף מג״ב. ״כשהיו 20 אלף תושבים, היו פקקים מכיכר חריש עד לקניון״

״כשהיו בעיר 20 אלף תושבים, היו פקקים מכיכר חריש עד לקניון. אני לא אומר שהבעיות נפתרו לגמרי, אבל בוודאי שהתקדמו בצורה דרמטית. אנחנו בהקמה של כביש 611. שנה וחצי-שנתיים, והכביש מוכן. בזכות החלטת הממשלה החדשה, הכביש תוקצב מיידית וזה אירוע ייחודי כי על פי התוכנית האסטרטגית של מדינת ישראל, רוב המשאבים מופנים לתחבורה ציבורית״.

קשת מציין שהוא גם לא אמר נואש מחיבור חריש לכביש 6, זאת למרות שהגורמים המקצועיים במשרד התחבורה גילו במהלך כל השנים התנגדות רציפה. ״אני מקווה שהפעם זה ייפתר״, הוא מבהיר ומבאר כי האופטימיות החדשה היא בשל מינויה של מירי רגב כשרת התחבורה.

הדמיית כביש 611 קרדיט נתיבי ישראל
כביש 611 – ״שנה וחצי-שנתיים, והכביש מוכן״. הדמיה נתיבי ישראל

״אני מאמין שאם אנחנו נצליח לשכנע אותה, זה יקרה חד משמעית. אם היא משוכנעת במשהו היא לא מוותרת. היא תגרום לזה לקרות״.

מירי רגב צילום: דוברות משרד התחבורה
יהיה חיבור לכביש 6? ״אם נשכנע את מירי רגב זה יקרה״. צילום: דוברות משרד התחבורה

החלטה דרמטית על תוואי הרכבת

לצד בניית תשתיות הכבישים מציין קשת כי תוכנן עיבוי ושינוי מערך התחבורה הפנימית בעיר שיחל עם תחילת הפעלתו של מסוף התחבורה המערבי הנבנה בימים אלו והשקתם של קווים בינעירוניים חדשים. אבל מה שמרגש אותו בעיקר הוא ההחלטה שצפויה להתקבל עד סוף השנה להקמת מסילת רכבת חריש בצמוד לכביש 6 והקמת תחנת נוסעים בסמוך לכניסה לעיר. ״אני חושב שזה אחד הדברים הכי דרמטיים לחריש, אני מאושר מזה״.

רכבת ישראל תחנת רכבת חריש חלופה 4.1
מתי הרכבת תתחיל לפעול? ״זה לא שנתיים, אבל זה גם לא חמש״

גם אם תאושר התוכנית החדשה להקמת תחנת רכבת בעיר, מתי הרכבת תתחיל לפעול?

״אין לי הערכה מדויקת, אבל יצטרכו להתכנס ללוחות זמנים מאוד-מאוד קרובים. זה לא שנתיים, אבל זה גם לא חמש, יכול להיות פחות. המזל שלנו הוא שמסילת חריש היא חלק ממסילת מנשה ומדובר בתוכנית ארצית. לא מדובר על 20 שנה קדימה״.

חריש דרום: ״יש ביקוש מצד יזמים״

קשת מאמין שבחמש השנים הקרובות שינוי משמעותי נוסף שיחול הוא הקמתו של אזור התעסוקה והתעשייה 'חריש דרום', שיספק הכנסות לקופה העירונית ותעסוקה לתושבי העיר.

הדמיה של חריש דרום דוברות עיריית חריש
חריש דרום: ביקוש גבוה למוסכים, מרלו״גים ואולמות אירועים. הדמיה: קורין אדריכלים

״חריש דרום יוצא לשיווק תוך מספר חודשים. שם אמורה להיות המסה העיקרית, 300 אלף מטר של אזורי תעסוקה ותעשייה קלה. גם השיווקים במעו״ף יימשכו״.

טרם קבלת החלטת הממשלה החדשה חריש הציגה לממשלת ישראל תוכנית להפיכתה לרשות איתנה, במסגרתה התחייבה לשווק 50 אחוזים משטחי התעשייה בחריש דרום ומעו״ף עד לשנת 2025.

אתה חושב שיהיה ביקוש מצד יזמים?

״כן. אני מקבל מלא הצעות להקמה של מרכזים לוגיסטיים, אולמות אירועים, גני אירועים, מוסכים וטסטים. אלו שירותים שהעיר צריכה״.

בצוותא חריש מבט על חריש דרום מור שקיפי לאטי
מבט לחריש דרום, בו מתוכננים 300 אלף מ״ר של שטחי תעסוקה, תעשיה ומסחר. צילום: מור שקיפי לאטי

אבל המכרז האחרון בשכונת מעו״ף נכשל…

קשת מסביר כי כישלון המכרזים במעו"ף דווקא קידם הליך חדש ומשופר מול רשות מקרקעי ישראל. לדבריו, בהתאם לסיכום החדש עם רמ״י שנולד לאחר כישלון מספר מכרזים במעו"ף שנסגרו ללא מציעים, רמ״י הסכימה במקרה של כישלון נוסף להוזיל את עלויות הקרקע. הסכם זה יהפוך את חריש לאטרטיבית יותר ליזמים. ״זה קורה אחרי מאמץ גדול מאוד מול רמ״י, כי הם גוף מאוד נוקשה, אנחנו מובילים אותם להבנה שצריך להתייחס לחריש אחרת ולתת מחירים סבירים משמעותית״.

מי שצועק יותר לא מביא תוצאות

אחת ההצלחות בקדנציה הנוכחית היא ללא ספק היכולת של ראש העיר לשמר קואליציה מקיר לקיר בין סיעות שאינן חולקות בהכרח את אותן הערכים.

״כן, אנחנו בין הערים היחידות בישראל״, מסכים קשת. ״בשנה האחרונה כולם מתפרקים, רבים על התקציב, פופוליזם לשמו. מנסים כל הזמן להפריד בינינו ולסכסך כדי לייצר פה כאוס ולא הצליחו״. הוא גם מודה שהוא תוהה לגבי הרכב המליאה הבא שיוביל את חריש לתקופה חדשה.

ישיבת המליאה לאישור תקציב 2023.

״חריש זכתה בקדנציה הנוכחית בנבחרי ציבור אחראים שלא ראו את טובת עצמם ואת הפופולריות שלהם לפני הצורך של העיר. בזכות זה הכול רץ בחמש השנים האחרונות. זו הצלחה מסחררת, כי העסק זרם לטובת הציבור, והיופי הוא שכלל החברים בקשת הפוליטית שמייצגת את תושבי חריש לקחו בזה חלק, למרות שהם היו צריכים לבלוע הרבה צפרדעים.

״אני בתפילה שאלה יהיו השליחים של הציבור בחריש גם בקדנציה הבאה, כי לצערי הרב, רואים את זה בכל מקום אחר: מי שצועק יותר, מי שפופוליסט יותר, מבטיח יותר, הציבור נמשך אליו.

שני גרינברג שלמה קליין
הסגנים הנוכחיים: שני גרינברג מהליברלים ושלמה קליין מבית טוב. בלעו הרבה צפרדעים

״המסר שלי לציבור הוא תחשבו טוב מי אתם רוצים שיהיו הנציגים שלכם. אל תחשבו רק על מי מייצג אותי בצורה מובהקת יותר, כי זה לא מביא תוצאות. מי שצועק יותר לא מביא תוצאות ולשבת באופוזיציה זה לרוב שווה אפס, כאילו אין לך נציג כמעט.

״פוליטיקה היא עולם הפשרות. אם אתה לא יודע בתוך זה לפלס את הנתיב שלך, אתה אולי תהיה פופוליסט ותהיה לך אהדה גדולה אבל הציבור שלך הוא טיפש, כי את התוצאה אתה לא תביא לו״.

אם תיבחר בשלישית, אתה מתכנן להקים שוב קואליציה רחבה?

״כן במידת האפשר. אני מתמודד עם אחד האתגרים הכי קשים בפוליטיקה, בחירה בדרך האמצע. כל יועץ פוליטי בא ואומר לך, תפוס צד. סף הקיטוב הולך ועולה. כל מי שהוא יותר קיצוני ונחרץ, נתפס יותר כמשרת את הציבור, כבן אדם שאפשר לסמוך עליו. אבל אני לא בעמדה הזאת. אני באמצע, בעמדה של מיתון ופישור, אני הולך נגד הלך הרוח הכללי וזו לא עמדה פופולרית. אבל אני מאמין בדרך הזאת, זה אני. אני בתקווה שהרוב הדומם יכיר בזה שיש מישהו אחראי שדואג כל הזמן לאזן את הדברים.

״אני יושב עם אנשים חילונים, דתיים וגם חרדים ואני אומר לכולם את אותם המסרים. אני לא שובה אותם בנקודה שחשובה ומשמעותית להם, אלא בנקודה שאני מוביל את העיר הזו ממקום מאוד אחראי. לשם אני מכוון״.

המצב הפוליטי בארץ הגיע לנקודת רתיחה. ראשי ערים רבים נקטו עמדה ברורה בסוגיות המהפכה המשפטית. מדוע אתה לא משמיע את קולך?

הפגנה בצומת כרכור צילום: דוברות משטרת ישראל
קשת על השסע: ״צריך לנהל את זה אחרת״. בצילום: הפגנה בצומת כרכור

״האמירה הכללית ואני שותף לה, היא שצריך לנהל את זה אחרת. אנחנו, כראשי ערים, יודעים איך לחבר בין המגזרים והציבורים השונים. אנחנו עושים את זה שנים רבות.

יש לי דעה אישית, אבל מה זה רלוונטי? אם זה היה מקדם את החיבור בין התושבים בחריש, אז הייתי מביע אותה, אבל אם זה רק ייצר פולמוס, מה הרווחנו מזה״?

האם האירועים הארציים מאתגרים יותר את החזון שלך של 'עיר לכולם'?

״לא מאתגרים. הם עוזרים להבין ביתר שאת כמה זה נחוץ ונדרש. זה צו השעה. זה הרצון האלוקי, שעם ישראל יהיה מאוחד. זה מגיע ממקום עמוק של אמונה, זה ממש מרגיש כשליחות ומצווה. צריך לעשות הכול כדי לחיות פה ביחד וכמה שיותר להגיע להסכמות בדרך של הידברות. פעולה אגרסיבית וחד צדדית היא המוצא האחרון״.

שימוש בכוח כביטוי של חולשה

מהי לדעתך ההצלחה הגדולה בקדנציה הזו ומהו האתגר שלתחושתך, הכי פחות הצלחת להתמודד איתו?

״יש פה מגה פרויקט שכדי שיצליח, נדרשו עשרות אם לא מאות גורמים שיפעלו יחד בסינרגיה. ההצלחה היא לדעת לרתום את כל הגורמים האלה לעבודה משותפת, מגורמי תכנון, גורמי ממשלה, משאבים וגורמי העירייה. הכול מתכנס בסופו של דבר לאותו מקום וחשוב שכולם יעבדו בלי לשים רגליים אחד לשני. זה נראה כאילו זה ״על הדרך״, אבל לא כך. בסוף אנחנו עובדים עם בני אדם והיכולת שלי לרתום אנשים, ולא משנה באיזו דרגה ואיזה תפקיד, היא אולי היכולת הכי חזקה שלי״.

״היכולת שלי לרתום אנשים, ולא משנה באיזו דרגה ואיזה תפקיד, היא אולי היכולת הכי חזקה שלי״. צילום: מור שקיפי לאטי

כישלון? ״אני חושב שיש הרבה דברים שיכלו להיעשות אחרת ברמת ההסברה. מחוק השבת ועד הסיפור של הריסת בית הכנסת. אולי אם הייתי מביא את זה לידיעת הציבור הרבה לפני ולא לאחר המעשה, אולי זה היה מתקבל אחרת. לאחר מעשה אני בעמדת התגוננות ומצטייר כאילו אני מנצל את הכוח החזק שיש לי. יש לי המון כוח אבל אני לא מנצל אותו אף פעם כי מבחינתי זה המוצא האחרון. אם השתמשתי בכוח, אני רואה בזה חולשה ולא חוזקה״.

בית כנסת בצוותא אכיפה צילום דוברות המשטרה
הריסת בית הכנסת בבצוותא. ״אם השתמשתי בכוח, אני רואה בזה חולשה ולא חוזקה״. צילום דוברות המשטרה

קשת מציין גם כישלון הסברתי נוסף לדעתו, מערכת החינוך המקומית שלא זוכה להערכה הראויה. ״חריש פורצת דרך בתחום החינוך. ייצרנו מהפכה ממש. אבל זו לא התחושה של הציבור, למה? כי הוא לא יודע לעשות הפרדה בין השוטף לבין הפיתוח הפדגוגי. ובסוף מה נתפס כחזות הכל? מקרי אלימות או נידויים וחרמות. אבל זה לא אומר שאין פדגוגיה מתקדמת בצורה הכי מיטבית. החינוך פה הוא שונה, הוא נותן ערך מוסף ושם דגש על העולם הפנימי של הילד, על הרגש. אנחנו עובדים נכון ומפתחים את זה״.

החטיבה הממלכתית החדשה חינוך כיתה תלמידים נעימת הלב בתי ספר צילום: דוברות עיריית חריש
״חריש פורצת דרך בתחום החינוך אבל זו לא התחושה של הציבור״. צילום: דוברות עיריית חריש

מסר כללי לתושבי חריש לחג?

״חריש נמצאת במקום הטוב ביותר שהיא יכולה להיות. זה לא אומר שלא יכול להיות יותר טוב או שהכל מושלם ואוטופי, אבל בתנאים ובזמן שניתנו לנו, היא במקום הכי טוב. כל מה שנדרש כעת זה תקווה ואופק שהוא לא רחוק. קצת סבלנות, ואנחנו נראה פה שינויים דרמטיים בהתקדמות של העיר״.


לוח דירות חריש

רחוב דרך ארץ 32: "להכיר את מי שעומדת מאחורי השביס, הפאה או הבלונד"

'דרך ארץ 32' צילום: אביטל הירש

הקומדיה 'רחוב דרך ארץ 32' מספרת על היריבות בבניין בחריש בין שתי שכנות, חרדית וחילונית, המתמודדות על ראשות הוועד. במאית ההצגה רונית מנשה היא תושבת ותיקה של העיר והיא משרטטת בהומור אך גם במדויק את הסוגיות הנפיצות בחריש ובישראל בכלל. "יכול להיות שלא נסכים, הגיוני שלא נסכים, אבל בואו נדבר. מי צריך את השנאה הזו"?


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


הבלבוסטע החרדית חמדה היא יו"ר ועד הבניין בדרך ארץ 32 חריש, אבל יקירה, השכנה החילונית, קוראת עליה תיגר ומתמודדת מולה על ראשות הוועד ועל צביון הבניין.

השכנה אביבית, דתית-לאומית ושוחרת שלום, מנסה לפשר בין השתיים ואילו אנה, העובדת הפיליפינית שמתגוררת בבניין, מפגינה כוונות טובות ורוצה לעזור אך חוסר התמצאותה בנבכי החברה הישראלית גורם לבלאגן ומעמיק את חומות החשדנות.

האם יצליחו שלוש הנשים, שמייצגות שבטים שונים בחברה הישראלית, לשתף פעולה, להתמודד מול בניינים אחרים ולזכות בתחרות 'כתר הזהב' שמעניקה תקציבים לבניינים בחריש?

מימין: שקמה הופמן-זיו, אמה ביתן, רונית מנשה ונופר מרגליות. צילומים: יונית צדוק, ראובן חיון

ההצגה 'רחוב דרך ארץ 32' בבימויה של תושבת העיר רונית מנשה, משקפת בדיוק מושחז את המציאות היומיומית של תושבי חריש ואת האתגרים העומדים לפתחם, כמו גם בפתחה של החברה הישראלית.

מ'עיר חרדית' ל'עיר לכולם'

הרעיון להצגה שעלתה לפני כשבועיים במתנ"ס אבני חן בפני קהל של נשים בלבד, החל לקרום עור וגידים לפני חמש שנים.

רונית מנשה צילום: יונית צדוק
רונית מנשה צילום: יונית צדוק

"כל הסיפור הזה של דתיים-חילונים הוא לא מאתמול, זה מהרגע שהעיר הפכה מ'עיר חרדית' ל'עיר לכולם'. המונים התחילו להגיע ליישוב והמועצה התחילה לחשוב איך מקבצים יחד אנשים ממגזרים שונים. העובדת הסוציאלית במועצת חריש דאז, שרי אייזן, חשבה שדרך חוויה תאטרונית ניתן לשקף ולעבד את החוויה. בעידודה המועצה פרסמה מכרז דרך משרד התרבות ואני זכיתי בו. המטרה היתה להעלות הצגה עם מינימום של 4 שחקניות, שמייצגות מנעד רחב של מגזרים בחברה המתגבשת בחריש". כך מסבירה רונית מנשה, בימאית ההצגה ותושבת ותיקה בחריש.

"התחלתי לכתוב ממש בשנתיים האחרונות, באמצע היתה קורונה. כתבתי את המחזה יחד עם תמר אבנון והוא עבר המון טיוטות, שינויים ודיוקים. הבנתי שההתמודדות עם מצבים כל כך טעונים מחייבת אותי לבחור בקומדיה. היו חמש מערכות בחירות בזמן שכתבתנו ובסוף הגענו לטיוטה הזו. זה מחזה שעדיין אפשר להמשיך להדק ולשפץ, אבל הבנו שאנחנו חייבות לעצור".

לדברי מנשה, הבחירה בכתובת דרך ארץ 32 אינה מקרית. "32 בגימטריה זה לב – מבחינתי זה היה מאוד ברור ונדרש במחזה".

לשמור על הצביון היהודי

אמה ביתן שחקנית תיאטרון פלייבק בלת"מ ותושבת חריש מגלמת בהצגה את החרדית הליטאית חמדה.  "לדמות שלי קוראים חמדה גרוס, חמדה במילעיל ולא במילרע. היא מייצגת את המגזר החרדי-ליטאי יש לה מיליון ילדים ומאוד חשוב לה לשמור על הצביון היהודי-חרדי מבלי לוותר על העקרונות שלה".

אמה ביתן דרך ארץ 32 ילום: יונית צדוק
אמה ביתן. צילום: יונית צדוק

בהצגה, חמדה נהנית מצלילי צופר השבת ומתרנגול הכפרות שמסתובב בחצר ודואגת לשלטים בזכות השבת ולמעלית שבת. עמדות אלה מתנגשות כמובן עם תפישת העולם של יקירה החילונית.

ביתן, בעלת תשובה שמשתייכת לזרם הנחמנים, מודה שהכניסה לתפקיד לא היתה קשה במיוחד: "בגדול היה קל, אבל היו דברים שהייתי צריכה לחדד. היא לא בעלת תשובה אלא חרדית מבית שמקפידה על דברים עד הסוף. היא אישה מאוד לבבית וחמה אבל מזהירה "אל תגעי לי בגבולות"".

המחמאה הגדולה מבחינתה היא שהצופות בהצגה חשבו שהיא ליטאית כשרה שמסתובבת עם פאה גם בחיי היומיום שלה.

בין כל העולמות

תושבת העיר נופר מרגליות מגלמת בהצגה את דמותה של אביבית, הדתית הלאומית שקורסת תחת משימות ההתנדבות לחברה והמשא לתיווך ופישור בין שכנותיה.

נופר מרגליות צילום: ראובן חיון
נופר מרגליות: "הייתי "דוסית" בגימנסיה ו"חילונית" בפלורליסטי כך שאני באמת ובתמים מבינה את כולם". צילום: ראובן חיון

"אני יכולה להתחבר להרבה דברים שאביבית מייצגת אבל בחיי הפרטיים אני דתייה בלי כיסוי ראש ועם מכנסיים. למדתי בילדותי בבית ספר חרדי, עברתי ללמוד בבית ספר פלורליסטי וסיימתי את התיכון בגימנסיה העברית החילונית. הייתי "דוסית" בגימנסיה ו"חילונית" בפלורליסטי כך שאני באמת ובתמים מבינה את כולם ומתחברת למקום של השלום. אני מאמינה באהבה ואני חושבת שגם אביבית מאמינה בכוחה".

עד כמה הסיטואציות בהצגה מזכירות לך את הנעשה בחריש?

"מזכירות לי מאוד. שיקוף כמעט מדויק. ואגב, כמו אביבית גם אני בחיי האישיים  כל הזמן נקרעת בגלל המתח בין חילונים לחרדים בעיר ובמדינה. ניצן אביבי, שהוא אחד ממובילי המחאה החילונית בחריש הוא חבר טוב שלי. אנחנו נפגשים לנגן יחד ואני תמיד אומרת לו שזה מה שצריך להחצין, את המוזיקה, את הביחד שלנו. אני לא חושבת שהמחאות והכעס שרואים עכשיו בחברה הישראלית הם הדרך הנכונה. אני לא בוחרת בדרך של מלחמה, אני רוצה חיים מגוונים, לא רוצה שכולם יהיו באותו צבע, אלוהים ברא אותנו בהמון צבעים וזה כל היופי, לחיות יחד".

הפגנה בצומת כרכור צילום: דוברות משטרת ישראל
"אני לא חושבת שהמחאות והכעס שרואים עכשיו בחברה הישראלית הם הדרך הנכונה". צילום: דוברות משטרת ישראל

בין ערבות הדדית לפיצה לא כשרה

שקמה הופמן-זיו מתגוררת בפרדס חנה. היא נבחנה באודישן וזכתה בתפקיד יקירה, החילונית, הבלונדינית והצמחונית שיש לה בן בצבא וכלב.

שקמה הופמן-זיו
שקמה הופמן-זיו

יקירה מתרעמת על המאפיינים החרדים שמעצבים את הבניין הבולט בהם הוא צופר השבת, וגם מתנגדת לזוגות האופניים (השייכים לילדיה של חמדה) בחדר המדרגות או ליחס לו זוכה התרנגולת. ההזדהות עם התפקיד היתה קלה אבל היא מבחינה בין הדמות לבינה:

"בחיי האישיים אני חילונית נשואה לאתאיסט. חמי מתגורר בבית בלי מזוזות ומסרב לקיים מצוות אבל אני מגדירה את עצמי כחילונית מאמינה. יקירה היא חילונית קצת "קשה" בעיני אבל קיבלתי את בחירתה של רונית".

מה חידשה לך ההצגה?

"בחיים שלי לא ביליתי כל כך הרבה בחברת נשים דתיות. למדתי על הדת, למדתי על חריש ואני מודה שעלתה בי התהייה אם אני הייתי יכולה לגור בעיר כזו. אני לא בטוחה. יש לי חברות חילוניות בעיר והן מספרות לי על השיח בקבוצות הוואטסאפ, על הפיצה הלא כשרה שמעצבנת את הדתיים וגורמת לחילוניים להעלות פוסטים כשהם אוכלים אותה. אני שחקנית ובמאית, פליטת תל אביב, קשה לי לחשוב על מגורים בעיר שבה כולם רוצים להילחם".

ביתן מתערבת בשיחה ומציינת כי "אם מישהו קורא רק את התגובות בפייסבוק הוא טועה. בחריש הכול עולה ברשתות ובקבוצות אבל בחיי היומיום לא מרגישים את זה, מה אני אצעק על הקופאית החילונית בסופר? לא. גם הפיצה הלא כשרה לא מפריעה לי, אני לא אוכלת שם".

גם מרגליות ממהרת להוסיף: "לא כל הזמן נלחמים. בסופר, בגינת המשחקים המפגשים הם בין אנשים. בקבוצות מביאים את הקיצוניות החוצה, אבל זה לא ככה ביומיום".

חריש כמשל לישראל

ההצגה משתמשת בחוכמה בדמויות ובעולם המושגים שלהן. כך לדוגמה, זוכה אביבית לשבחי השכנה החרדית שאומרת ללא הפסק "יישר כוח" בעוד שהשכנה החילונית מכתירה אותה בתואר "אלופה". מי שמעוררת פרצי צחוק בקרב הצופות היא אנה, המטפלת הפיליפינית אותה מגלמת מנשה.

הצגה דרך ארץ 32 רונית מנשה
אנה הפיליפינית: "מנסה לעשות טוב, אבל עושה בלאגנים"

"הרגשתי שאני צריכה להביא דמות שהיא לא באמת מבינה ולכן גורמת לכל הבעיות האלה. לא יכולתי לומר שהבעיות נוצרו בגלל הדתי לאומי, החרדי או החילוני. לכן בחרתי בדמות שלוקחת צעד אחד אחורה, לא באמת מבינה את השפה, מנסה לעשות טוב, אבל עושה בלאגנים בבניין ולאי הבנות בין השכנות", מסבירה מנשה. "אני רוצה שהצופים יעברו תהליך של הכרות עם הדמויות בשעה-שעה וחצי ויכירו את החומרים שהחיים זימנו לנו כאן בחריש וכמשל למה שקורה בארץ".

בואו נתחיל לדבר

"אני מקווה שההצגה תייצר שיח", מפרטת מנשה. "לא באתי לפתור פה משהו. בגלל זה אף אחת לא זכתה בכתר. אני מקווה שהצופות ישכילו להבין שמאחורי המגזר יש בני אדם. ועם בני אדם אפשר לדבר. לטהר את המרחב הציבורי ולהכיר את מי שעומדת מאחורי השביס, הפאה או הבלונד.

הפגנה בצומת כרכור צילום: דוברות משטרת ישראל
הפגנה בצומת כרכור: "ראיתי מפגינים ורציתי לעצור ורק לתת להם חיבוק". צילום: דוברות משטרת ישראל

"היתה לנו חזרה אחת שהתבטלה בגלל ההפגנות בצומת כרכור. נסעתי בכביש וראיתי מפגינים ורציתי לעצור ורק לתת להם חיבוק. לומר להם שיש עם מי לדבר. אני לא אויב שלכם. יכול להיות שלא נסכים, הגיוני שלא נסכים, אבל בואו נדבר. מי צריך את השנאה הזו"?

בסוף ההצגה אין הכרעה והן אוחזות בכתר הזהב יחדיו. זה סוף טוב או המשך המתיחות?

מנשה: "האם הן הצליחו לפתור את זה? שני ראשים, כתר אחד? אני לא יודעת מה הסוף אבל אני אומרת בואו נתחיל לדבר. אם אין את זה לאן אנחנו הולכים"?

הופמן-זיו: "אני מאמינה שאנחנו רק בתחילת הדרך. זה עוד קשה. מצד שני אני שומעת מהחברות החילוניות שלי בחריש שהן נהנות בעיר, מהמם להם. חריש היא עיר של הזדמנויות מדהימות ואני רואה שיש מי שלוקח אותן. כיף לחיות במקום כזה פלורליסטי, כור היתוך מדהים".

דרך ארץ 32
דרך ארץ 32: ההצגה משאירה סוף פתוח לפרשנות

מרגליות: "אני מאמינה בסוף טוב והמסר שלי בא לידי ביטוי בצורה מדויקת בשיר שנכתב עבור ההצגה: "תסתכלי לי בעיניים / אני לא כל כך שונה / תסתכלי לי בעיניים / בואי נשבור את החומה".

לקריאה נוספת: חריש על הבמה: "תראו אותי, אני פה"


לוח דירות חריש

מועדון נעורים: "במקום לחפש מסיבה בחוץ, הם מגיעים למקום בטוח"  

חברי גרעין לביאה

חברי גרעין לביאה פועלים זו השנה השנייה בתיכון אתגרי העתיד ומייצרים פעילות פנאי ובילוי לבני הנוער בעיר. בשעות היום הם משמשים כחונכים לתלמידים ומעניקים אוזן קשבת למתבגרים. "התפקיד שלנו הוא לעזור להם בהתמודדות עם בעיות גיל ההתבגרות וללוות אותם מעמדה של מי שחווה את זה ממש לאחרונה, אבל בכל זאת נמצא כבר במקום אחר"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


כבר חמישה חודשים שתשעה ש"ש (מתנדבים בשנת שירות) עושים את דרכם מדי בוקר מדירתם בשכונת בצוותא, לעוד יום שגרתי בתיכון אתגרי העתיד, בשכונת הפרחים.

חברי גרעין לביאה מתנועת השומר הצעיר. עוסקים בפעילות חינוכית

חברי גרעין 'לביאה' שפועל בחריש זו השנה השנייה, נושמים חינוך, עוסקים בחינוך בלתי פורמלי ואוהבים כל רגע. התשעה פועלים בתיכון אתגרי העתיד בשכונת הפרחים מטעם תנועת השומר הצעיר. לעיתים, קשה להבחין מיהו חניך אתגרי העתיד ומי הש"ש, אחרי הכל, הם מבוגרים בשנה אחת בלבד מהשמיניסטים בתיכון, אבל הרצינות, האכפתיות והביטחון שהם משדרים, מבדילים אותם, בקלות.

רואים בנו אחים גדולים

"אנחנו משמשים כצוות חינוכי בבית הספר, אבל לא מוגדרים כמורים וגם לא רואים אותנו ככאלה. התלמידים בבית הספר רואים בנו אחים גדולים. התפקיד שלנו הוא להיות פה, לשים לב אליהם, לעזור להם מבחינה לימודית וחברתית, להיות עוד אדם שרואה אותם", מסבירה ליהיא הרשקוביץ (19) מיקנעם עילית.

גרעין לביאה השומר הצעיר ש"ש
ליהיא הרשקוביץ: "התפקיד שלנו הוא להיות פה, לשים לב אליהם"

אליה לביא (18.5) מפתח תקווה מפרט: "השכבות הבוגרות י'-יב' מקבלות 3 שינשינים שמלווים אותן באופן צמוד, ואילו שכבות חטיבת הביניים ז'-ט' מקבלות 2 שינשינים צמודים. כל צוות מתמקד בשכבה שלו ולכל אחד מאיתנו יש בנוסף גם חונכויות פרטיות של תלמידים בבית הספר".

"אנחנו לא מצליחים להגיע לכולם, כי יש הרבה תלמידים", מודה ליהיא ומוסיפה באותה נשימה: "אבל התפקיד שלנו הוא חשוב. אנחנו עובדים עם החניכים כדי לגבש את השכבה, לעזור להם בהתמודדות עם בעיות גיל ההתבגרות וללוות אותם מעמדה של מי שחווה את זה ממש לאחרונה, אבל בכל זאת נמצא כבר במקום אחר".

אליה לביא: השיחות הקטנות יכולות לפתוח מעגלי שיחה חשובים שיכולים להיות אפילו מצילי חיים"

"נוער רגיל שמדבר על מה שקשה לו"

הפעילות של חברי הקומונה בבית הספר מתבצעת בשעות הלימודים אבל גם בשעות אחר הצוהריים. יעל תורן (19) מחולון מסבירה: "מדי יום החל משעה 14:00 מועדון הנעורים בבית הספר נפתח לאוכל ולפעילויות והוא פתוח בדרך כלל עד השעה 20:00". יעל מסבירה כי הפעילויות בבית הספר כוללות גם פעילות שגרתית לצד אירועים מיוחדים. "בדרך כלל, ימי חמישי מוקדשים לפעילות אלטרנטיבית, זהו יום שיא שמוקדש לשכבה אחת או לאירועים גדולים במיוחד כמו נובי גוד והאלווין".

איזה נוער פגשתם פה?

ליהיא: "יש ילדים עם בעיות כלכליות בבית, ילדים עם בעיות רגשיות ויש פה נוער שלא בהכרח חושף את הבעיות שהוא חווה או מרגיש. הנוער פה לא שונה ממקומות אחרים אבל הוא יודע שיש לו מענה הרבה יותר אישי מבתי ספר אחרים. יודע שמישהו יעזור לו עם מה שהוא ירגיש ולכן השיחות שלנו מגיעות הרבה פעמים למקומות עמוקים כמו 'בעיות עם ההורים' או תחושה והערכה עצמית. לא הייתי מגדירה את הנוער כמשהו מיוחד, אלא כנוער רגיל שמדבר על מה שקשה לו".

יעל תורן: "חלקם מגיעים מפריפריה וחלקם ממרכז הארץ וההבדלים בולטים"

יעל: "ההבדלים בין האוכלוסיות מורגשים, חלקם מגיעים מפריפריה וחלקם ממרכז הארץ וההבדלים בולטים".

אליה: "מאוד חשוב בעיקר עם הנוער של היום, להיות סבלני, קשוב ואכפתי. לפעמים יש בני נוער שאנחנו מסתכלים עליהם מזווית קצת שופטת אבל לא יודעים מה עובר עליהם בבית. דווקא השיחות הקטנות של 'בוקר טוב' יכולות לפתוח מעגלי שיחה חשובים שיכולים להיות אפילו מצילי חיים".

לשחק סנוקר ולדבר

שלושתם מלאי התפעלות מעושר השיעורים וההתנסויות שבית הספר מציע לחניכיו. יעל: "בית ספר מאפשר שיעורי אקסטרה כמו מוזיקה, תיאטרון, לק ג'ל –  שממש מקנה מקצוע, בישול, נגרייה, ושיעורים אחרים נוספים שהם פריבילגיה ללמוד אותם. אלו שיעורי מתנה שמשולבים בשיעורי חובה והרעיון הוא לתת לתלמידים אפשרויות להצליח בכל מיני כיוונים".

אליה: "אני אישית מלמד נגינה על גיטרה. תלמידים מקבלים שיעור שבועי של שעה, שיעור שמחוץ לבית הספר יעלה להם בין 120-90 שקלים וכאן הם מקבלים אותו חינם ובאופן פרטני. זה לא מובן מאליו".

הפעילות במועדון נעורים היא מאוד חשובה. חסרים בחריש מקומות בילוי לבני נוער

יעל: "הפעילות במועדון נעורים היא מאוד חשובה. חסרים בחריש מקומות בילוי לבני נוער, זו עיר שנמצאת בתחילת הדרך. במועדון הנעורים בני הנוער יכולים לשחק סנוקר ולמצוא אותנו, אנשים שהם יכולים לדבר איתם. במקום לחפש מסיבה בחוץ ולהגיע לכל מיני מקומות, הם מגיעים למקום בטוח שאפשר לבלות בו".

ליהיא: "זה מאוד מיוחד בעיני כי בית ספר ברגיל זה לא מקום שילדים אוהבים להישאר בו ואצלנו הם מתעקשים להישאר אחרי שעות הלימודים ונמצאים פה עד שעות הערב. זה מאוד מיוחד עבורי כש"ש וכאדם לגלות שאפשר לעשות את הדברים גם אחרת. בית ספר הוא מסגרת שמוכרת כמי שמקדמת לימודים, ציונים ובגרויות, אבל באתגרי העתיד, הדברים נעשים אחרת. "טוב לי עם התחושה שאני חלק ממערך שעוזר לתלמידים להרגיש טוב יותר בבית הספר. הרגשתי כל חיי שאני פה בשביל לעזור, זו תחושת יעוד שיש לי ומגיעה לידי ביטוי בשנה הזו. כל אחד מאיתנו לוקח את החוזקות שלו ומבטא את זה פה".

בית ספר ברגיל זה לא מקום שילדים אוהבים להישאר בו ואצלנו הם מתעקשים להישאר אחרי שעות הלימודים

לגור ביחד

השליחות אותה מבצעים הש"ש אינה נגמרת עם סיום הפעילות בבית הספר. בשעות אחה"צ והערב הם שבים לקומונה בת 7 חדרים בשכונת בצוותא, שבה הם צריכים להתמודד עם חוויות מגורים משותפות, שהיו זרות להן קודם לכן ולעסוק בתורנויות כמו שטיפת כלים והכנת אוכל.

"יש הרבה ריבים על מי שוטף כלים, מה מכינים לאכול, מי עורך קניות"

אליה: "לא היתה בינינו הכרות מוקדמת, החיים של 6 בנות ושלושה בנים באותו מקום יכולים להיות לפעמים עמוסים מאוד, במיוחד שאתה חוזר מיום פעילות לקומונה וצריך ספייס לעצמך אבל הנה כבר הגיע הזמן לתורנויות".

ליהיא: " אנחנו גרים ביחד, תשעה בני נוער עייפים, יש הרבה ריבים על מי שוטף כלים, מה מכינים לאכול, מי עורך קניות. כל אחד בא ממקום שונה ורגיל לדברים שונים וכל אחד פותר בעיות בצורה אחרת לגמרי. לפעמים זה מורכב. יצא לי לחוות מצבים רגשיים קשים, אתה צריך ספייס ולא יודע לאן ללכת. מצד שני, אנחנו 24/7 ביחד ויש בזה גם משהו טוב, מקרב ומחבר. כיף לנו האחד עם השני ואנו מבינים שהעשייה שלנו מאוד משמעותית בעיר".

לפתח מסורות חדשות

ומה הם חושבים על חריש? השלושה מודים שלא היתה להם הכרות מוקדמת עם העיר.

אליה: "ידעתי שזו עיר חדשה שהתשתיות בה, כמו אוטובוסים וחנויות, לא כל כך טובות ושמגיעות לפה הרבה משפחות בתקופות מעבר, מתגוררות פה שנה שנתיים בשכירות ואז ממשיכות הלאה. כיום אני חושב שחריש היא בסך הכל אחלה עיר, אבל עדיין התשתיות פה מאוד חסרות, בטח לגיל שלנו. להגיע למקום כזה, זה שונה מאוד".

יעל: "לי סיפרו שמדובר בעיר חרדית. אני מחבבת את העיר. יש בה די הרבה טבע כשמתרחקים קצת מהבניינים, מצאנו כל מיני שדות וכל מיני מקומות ביער. אני מבינה שזו עיר בהקמה ומגניב לראות את זה. כשההורים שלי עברו לחולון גם כמעט לא היה שם כלום. אני חושבת שהסביבה פה מקסימה ולא רחוקה מהמרכז".

מיטל שחר (שורה שנייה, מימין): לייסד מסורות חדשות בעיר של התנדבות ושליחות

מיטל שחר, מרכזת את הנעורים בתיכון אתגרי העתיד ומלווה את גרעין לביאה במשימה, מעניקה לפעילות של הש"ש בעיר זווית נוספת: "אין לי ספק שההשפעה של גרעין לביאה על תלמידי י"ב היא גדולה, זה פותח להם אפיקים חדשים והם מבינים שגם הם יכולים לצאת לעיר חדשה ולעשות שנת שירות משמעותית. עצם הנוכחות של גרעין לביאה פה פותח אופציות חדשות לבני הנוער בחריש. זו עיר חדשה ואין בה הרבה מסורות, הן רק מתחילות להשתרש, ואם אחת המסורות תהיה התנדבות, שליחות, שנת שירות ושירות צבאי, הרי שהתרומה של חברי גרעין לביאה מביאה ערך נוסף לחריש מעבר לתרומה הישירה בבית הספר".

לקריאה נוספת: "משפיעים ומושפעים": חניכי 'רקיע' גילו את המגוון האנושי הרחב בחריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

משמרת זה״ב של איש אחד: סבא דרור משגיח על ילדי בית הספר

דרור דוידוב. צילום: לידור שקד

דרור דוידוב, פנסיונר ותושב בצוותא, מתייצב על דעת עצמו מדי בוקר בסמוך לבית הספר השכונתי, ועוזר לילדים לחצות את הכביש בבטחה. לתפישתו, סביבת בית הספר בשעות העומס היא מסכנת חיים. ההורים נוהגים בפראות, אין אכיפה, אין משמרות זה"ב ואפילו פרויקט 'נשק וסע' טרם החל לפעול. "עד שיום אחד תהיה כאן תאונה חלילה, אף אחד לא יתעורר"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


מי שמסיע את ילדיו בבוקר לבית הספר הממלכתי בשכונת בצוותא או חולף בצומת הרחובות יחד ואחדות, כבר פגש בו. עם החזות הקשוחה, הנוכחות הבולטת והעירנות המתמדת הוא ניצב שם כמו שעון מדי בוקר כדי להבטיח את שלומם של הילדים והילדות בדרכם לבית הספר השכונתי. הכירו את דרור דוידוב, משמרת זה"ב (זהירות בדרכים) של איש אחד.

דרור דוידוב
ראה שהדרך לבית הספר ומתחם הגנים הסמוך הופכת מדי בוקר לסיר לחץ תחבורתי

כבר שנה וחצי שדוידוב (71) מתגורר בחריש יחד עם זוגתו שרה. כמו רבים אחרים, הוא עבר לעיר בעקבות בנו ונכדיו. ממרפסת דירתו ברחוב יחד שבשכונת בצוותא הוא רואה, איך מדי בוקר הדרך המובילה לבית הספר היסודי ומתחם הגנים הסמוך אליו, הופכת לסיר לחץ תחבורתי, המסכן את הולכי הרגל ובפרט את הילדים הצעירים בדרכם לעוד יום לימודים.

גם שלושת נכדיו של דרור, שי-לי עילאי ושיראל, המתגוררים בבנין הסמוך אליו, חוצים את הכביש הסואן מדי בוקר.

עומד ומשגיח על ילדים

דרור לא נותר אדיש למתרחש. "ראיתי והבנתי בדיוק מה מתרחש פה כל בוקר ואמרתי לעצמי: 'כל המציל נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא'. החלטתי שאני יורד למטה לעמוד ולהשגיח. הבן שלי אמר לי: "מה אתה השומר של השכונה?", אז עניתי לו: "בני, זה מה שאני רוצה לעשות וזה עושה לי טוב"", הוא משתף. "אני רואה ילדים קטנים, תלמידי כיתות א', צועדים לבדם בלי ההורים וכואב לי הלב".

דרור דוידוב
"הבן שלי אמר לי: "מה אתה השומר של השכונה?", אז עניתי לו: "בני, זה מה שאני רוצה לעשות""

דוידוב התגורר כל חייו בהרצליה, עבד עשרות שנים כנהג ובשעות הפנאי ניהל וטיפח את בית כנסת הסמוך לביתו. עם צאתו לגמלאות הוא ניסה להתקבל למשטרה כנהג, כדי להמשיך ולתרום לחברה, אך בקשתו נדחתה, לדבריו, מפאת גילו המתקדם. בחריש, הרצון לפעול למען הכלל מצא נתיב חדש להגשמה.

לעזור לילדים לחצות בבטחה

"לדרור יש תפקיד חדש" מספרת שרה זוגתו. "היה לו תפקיד ציבורי בבית הכנסת בהרצליה וכעת בחריש הוא עשה הסבה לתפקיד לא פחות יפה – עזרה לילדים. תרבות הנהיגה בחריש טעונה שיפור וטוב שדרור נמצא שם".

דרור דוידוב בצוותא תלמידים בית ספר מעבר חצייה
מזהיר נהגים ומסייע לילדים לחצות את הכביש בבטחה

ואכן, מתחילת שנת הלימודים, מדי בוקר בין השעות 7:30 ל-8:00, בכל מזג אוויר, הוא עומד במפגש הרחובות יחד ואחדות בשכונת בצוותא, מזהיר נהגים ומסייע לילדים לחצות את הכביש בבטחה.

"ישנם מצבים שאני עוצר את התנועה ומסתכל עבור הילדים ימינה ושמאלה. אני מזהיר ילדים שרוכבים על אופניים ומגיעים במהירות אל הכביש. ילדים אחרים מגיעים למעבר החצייה כשעיניהם שקועות עמוק במסך הטלפון ואני מסביר להם מה חשוב יותר ומה פחות בעת חציית כביש. אני חייב לומר שכולם מתייחסים אליי בכבוד, גם ההורים וגם הילדים ואם אני תורם משהו לקהילה, מבחינתי זה הכול. אני לא צריך לא מדליה ולא כלום, זה פשוט עושה לי טוב".

דרור דוידוב בצוותא תלמידים בית ספר מעבר חצייה
"ישנם מצבים שאני עוצר את התנועה ומסתכל עבור הילדים ימינה ושמאלה"

אין תמרורים, יש בלאגן

התגובות בשטח מפרגנות: "בכל בוקר הוא מתייצב כאן, להשגיח על הילדים, הוא ממש השריף של השכונה", מספרת אפרת ברוך, דיירת שכונת בצוותא שילדיה מתחנכים בבית הספר. "לראות אותו פה ולדעת שהכל נעשה מתוך כוונה טובה ומלב טהור, זה מהמם. זה גם הופך את השכונה הזו למעין קיבוץ ונותן ממש תחושה טובה".

דרור דוידוב בצוותא
"בקרבת בית הספר אין בכלל תמרורים המתריעים על מעבר חצייה, תמרורי עצור או מתן זכות קדימה"

"בקרבת בית הספר אין בכלל תמרורים המתריעים על מעבר חצייה, תמרורי עצור או מתן זכות קדימה, העברתי את המסר לכל הגורמים בעירייה וכולם אומרים שזה יטופל אבל בפועל לא קורה כלום", מוסיף ומספר דרור. "נהגים מגיעים מימין, משמאל, עוקפים, חותכים, עד שיום אחד תהיה כאן תאונה חלילה אף אחד לא יתעורר".

דרור דוידוב משמרות זה"ב
"כל העיר יוצאת לכבישים בשעה 7:55 בבוקר, כל הנהגים מגיעים לבית הספר לחוצים"

"נראה שכל העיר יוצאת לכבישים בשעה 7:55 בבוקר, כל הנהגים מגיעים לבית הספר לחוצים וברגע האחרון, חונים בחניות כפולות, עוצרים במקומות אסורים, לעיתים ממש על מעבר החצייה עוצרים והולכים ללוות את הילד, יש בהמשך הרחוב רחבת חניה גדולה אבל אנשים מתעצלים ללכת ברגל. הבן שלי אמר לי: 'מה אתה רוצה לחנך את כל העולם?' ואני משיב לו שיום אחד יהיה כאן אסון".

דרור דוידוב בצוותא מרכז שפיר
"יש בהמשך הרחוב רחבת חניה גדולה אבל אנשים מתעצלים ללכת ברגל"

בלי משמרות זה"ב

לתפישתו של דרור יש מספר דרכים לשפר את המצב: "בבתי ספר רבים מופעל נוהג של נשק וסע. כאן אצלנו צבעו מפרץ קצר יחסית ללא סימון דמויות של ילדים כפי שנהוג ואת השלט המנחה שזהו שטח להורדה בלבד אף אחד לא רואה. בעיניי האחריות היא בראש ובראשונה של העירייה. היא צריכה להעמיד כאן פקחים ולו למספר ימים, שייתנו 3-2 דו"חות ואנשים יירתעו. רק חינוך ואכיפה יעזרו במקרה הזה".

משמרות זה"ב דרור דוידוב
משמרות זה"ב (זהירות בדרכים) לא פועלות בחריש

באופן אירוני למדי, דווקא בחריש, עיר הילדים, לא פועל כלל מערך משמרות זה"ב. לדברי סגן ראש העיר ויו"ר ועדת תימרור שלמה קליין, משמרות הזה"ב טרם החלו לפעול בעיר בשל אילוצי תקציב של המשטרה, שבשלב זה אינה מכשירה משמרות זה"ב חדשות.

מימין: סימון מעברי חצייה בחריש. משמאל: מעבר חצייה שחור-לבן בערים אחרות

עוד מציין קליין כי ועדת תימרור שקלה בעבר להחליף את מעברי החצייה בקרבת בתי הספר בעיר לסימון הקלאסי המוכר לרבים של פסים שחור לבן – אך בחרה שלא לעשות זאת מסיבות תקציביות. כיום, מעברי החצייה בקרבת בתי הספר בעיר מסומנים בהתאם לעקרונות מיתון תנועה הנהוגים בעיר, בריצוף צהוב רציף ובקו אחיד בין הכביש למדרכה – סימון שאינו בולט ואינו מוכר לתושבים החדשים שמגיעים מערים שונות.

קריאת עידוד לגמלאים

במצב העניינים הייחודי בעיר, הפעילות העצמאית שלקח על עצמו דוידוב יכולה בהחלט לשמש כקריאת עידוד לתושבים נוספים, בני הגיל השלישי, להתגייס ולסייע לתלמידים במוקדים נוספים בעיר וכך אולי לגשר על הפערים הקיימים ומסכני החיים. שילוב פנסיונרים במערך משמרות זה"ב הוא תופעה מוכרת בישראל ושרה דוידוב, סוברת שמדובר ברעיון מבורך: "בעיני מדובר במהלך שבו כולם ירוויחו, הגמלאים יזכו לתעסוקה תורמת לקהילה, והילדים יזכו לחצות בבטחה את הכביש".

גם הדס חזן, יו"ר הנהגת ההורים של בית הספר הממלכתי בצוותא, מברכת על פעילותו של דוידוב ושולחת מסר חשוב להורים: "למען ביטחון הילדים שלנו, בבקשה, נהגו בזהירות רבה וגלו סבלנות אחד לשני על הכביש ובאיזורי מעברי החצייה. הימנעו מחניה כפולה המסכנת את הילדים ומעצירות מיותרות. ביטחונם של הילדים עומד לנגד עינינו", אומרת חזן ומעדכנת את ציבור ההורים כי בימים אלו נמשכים הניסיונות לקדם את תוכנית ״נשק וסע״ בשיתוף פעולה עם הרשות.

מעיריית חריש נמסר: "התמרורים בשכונת בצוותא מוצבים בהתאם לנדרש. חשוב לציין ששכונת בצוותא, כמו שאר השכונות בחריש, מתוכננת על פי עקרונות של מיתון וריסון תנועה, ושדרישות התמרור בהסדרי תנועה כאלה שונות מדרישות התמרור בהסדרי תנועה אחרים.

"מפרץ החניה ("נשק וסע") הסמוך לבית הספר הוא באורך של כ-25 מטר (מה שמאפשר חניה של מספר כלי רכב בו זמנית). במפרץ החנייה יש שלט ברור המציין שהשטח מיועד להורדה והעלאה של תלמידים. נושא האכיפה של עבירות תנועה הוא באחריות משטרת ישראל, העירייה פנתה מספר רב של פעמים בבקשה להגביר את האכיפה סביב בתי ספר.

"אכן, יש מורכבות בהפעלת משמרות הזה"ב במקומות שמתוכננים על פי עקרונות של ריסון ומיתון תנועה. חשוב לציין שמעבר לכך, משמרות הזה"ב לא פועלות בחריש גם בגלל שמשטרת ישראל לא מקצה את כוח האדם הנדרש להדרכות בבתי הספר. ראש העיר פנה בעניין זה למפכ"ל משטרת ישראל בדרישה לטפל בנושא ולהקצות את כוח האדם הדרוש".

ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.

לקריאה נוספת: שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

נפרדים מ-2022: שנת ההתבגרות של חריש

השנה החולפת היתה משמעותית על ציר ההתבגרות של חריש. הישוב הפך לעיר, התחבורה השתפרה, מחירי הנדל"ן זינקו ותקנות עזר במרחב הציבורי נכנסו לתוקף. עם זאת, חריש עדיין אינה עצמאית ומתמודדת מול אתגרים מורכבים, שצליחתם תבסס את מעמדה כעיר


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


בשנה החולפת הישוב הצעיר הפך לעיר, מחלף חדש נחנך, מחירי הנדל"ן זינקו משמעותית, חוקים ותקנות במרחב הציבורי נכנסו לתוקף והאוכלוסייה המשיכה לצמוח, משמעותית. על פי נתוני ביטוח לאומי, בנובמבר 2022 התגוררו בחריש כ-34 אלף תושבים.

עם זאת, בדומה לכל גיל התבגרות, בשנה החולפת קיבלנו גם כמה תזכורות לאתגרי ההתבססות של חריש כעיר ככל הערים ולחוסר הבשלות שאינו מאפשר לה לעמוד על רגליה עצמאית. תוכנית תקצוב ממשלתית רחבת היקף נוספת לייצוב והמשך פיתוח העיר יצאה לדרך, תוקף ועדת התכנון המיוחדת הוארך בשנתיים, הפערים בתחום התחבורה עדיין כאן והיעדר התקדמות מהותית בפיתוח אזורי התעסוקה והתעשייה הוא מדאיג. מהם האירועים שמעידים על התבגרות העיר ואלו מסמנים את כברת הדרך שנדרשת חריש לעבור? 'חריש סיטי' מסכמים את שנת 2022.

תתחדשו: חריש מעדכנת סטטוס

בחודש מאי השנה, הודיעה שרת הפנים איילת שקד על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה מקומית לעיר. ציון הדרך נחגג חודשיים מאוחר יותר בחגיגה שנערכה לכלל תושבי העיר.

חריש הוכרזה כעיר בישראל
שרת הפנים שקד מכריזה על חריש כעיר. צילום: מור שקיפי לאטי
אירוע הכרזת עיר
אירוע הכרזת עיר בהשתתפות התושבים
שלט כניסה חדש לעיר
לוגו חדש לעיר חריש

בתווך השיקה העירייה מהלך מיתוגי מחודש של העיר שבמסגרתו התחדשה חריש בלוגו וסלוגן עדכני "חריש – חממה עירונית", וכן בשפה עיצובית חדשה. תכלית המהלך, לדברי ראש העיר, היתה למשוך לחריש תושבים חדשים ולהדגיש את היתרונות של העיר. ראוי לציין כי טרם השקת המהלך, חריש זכתה בתואר העיר עם ההגירה החיובית הגדולה ביותר לשנת 2019, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

החלטת ממשלה חדשה: 500 מיליון שקלים

באפריל השנה אישרה הממשלה בראשות נפתלי בנט, החלטה חדשה להמשך סיוע להקמה ולפיתוח חריש לשנים 2025-2022 בתקציב כולל של למעלה מ-500 מיליון שקלים. התקציבים נותבו לשלושה ערוצים: חיזוק והתאמת הרשות המקומית להתמודדות עם הגידול המואץ, הקמת מוסדות ציבור והפעלת שירותים תומכים ושיפור הנגישות התחבורתית לעיר.

החלטת ממשלה
הכרזה על החלטת ממשלה חדשה לחריש; צילום: קובי גדעון, לע"מ

חבל ההצלה שהגישה הממשלה מבטיח את יציבות חריש בשלוש השנים הקרובות ואת יכולתה לענות על צורכי האוכלוסיה הגדלה. בפרק זמן זה צריכה חריש לפתח מקורות הכנסה חדשים ונאותים ולדאוג להקמת אזורי תעסוקה עם נדל"ן מניב, אחרת תתקשה הרשות לספק לתושביה את כלל השירותים הנדרשים בצורה ראויה.

ההיצע מתמתן: זינוק במחירי הנדל"ן

לאחר שנים רצופות של פיתוח ובינוי בלתי פוסק של דירות שתרם להיצע גדול בעיר, התאפיינה שנת 2022 בהשלמה ושיווק של רובם המוחלט של מיזמי המגורים בחריש. מלאי הדירות החדשות הצטמצם מאוד ושוק הנדל"ן המקומי עבר להתמקד בעיקר בדירות יד שנייה. גל ההתייקרויות הארצי שטף גם את חריש ולאחר שנים של עליה מינורית במחירי הנדל"ן, נרשמה בחריש בשנה החולפת עלייה של למעלה מ- 30% במחירי הדירות.

סקירת נדל"ן בחריש
מחירי הדירות זינקו ב-30%. שכר הדירה התייקר גם הוא במאות שקלים

לשם השוואה, העלייה במחירי הדירות בממוצע ארצי הסתכמה ב-20%. לראשונה, נמכרה בחריש דירה בלמעלה מ-3 מיליון שקלים, רף שנחצה השנה ומעיד גם הוא על התבגרות שוק הנדל"ן.
עם הירידה בכמות הדירות הפנויות בעיר והשפעת שוק הנדל״ן הארצי, החלו גם מחירי השכירות לעלות בשיעור חד. על פי נתוני "לוח דירות חריש", מחירי השכירות של דירות 4 חדרים נעים כיום בין 3,200-2,900 שקלים, בעוד דירות 5 חדרים מושכרות במחירים הנעים בין 3,600-3,200 שקלים.

השלב הבא: רבי קומות ושכונות חדשות

בחודש החולף שווק ליזמים בהצלחה, רובע רבי הקומות הראשון בחריש עם מגדלים שיתנשאו לגובה של 25 קומות. התוכנית המוכרת גם בשם מתחם "הטרפז", ממוקמת בשכונת אבני חן, וכוללת 624 יחידות דיור, רובן יימכרו במסגרת תוכנית "מחיר מטרה" והשאר בשוק החופשי.

מתחם הטרפז
מתחם הטרפז – רבי קומות ראשונים בעיר

עוד כוללת התוכנית כ-20 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. התוכנית צפויה להזרים בפעימה נוספת מאות דירות חדשות לשוק הדיור בעיר.

חריש צפון
10,000 יחידות דיור עתידיות בחריש צפון ושטחי תעסוקה בדרום
הדמיה של חריש דרום קרדיט: דוברות עיריית חריש

השנה גם פורסמה לראשונה תוכנית לבינוי 10,000 יחידות דיור בחריש צפון והתקדמות נוספת צפויה בשיווק רובע חריש דרום, הכולל אף הוא 1,650 יחידות דיור נוספות ושטחי תעסוקה ותעשייה נרחבים.

אתגר בחינוך: בתי ספר שוב "עוברים דירה"

השנה השיקה עיריית חריש את תפישת החינוך העירונית שגיבשה – "דרך חריש": תפישת חינוך ממוקדת תלמיד הדוגלת בעיצוב מחדש של עקרונות הלמידה כך שיהיו מותאמים למאה ה-21 ולעולם המשתנה. לראשונה גם מספר התלמידים בעיר חצה את רף ה-10,000.

תיכון ממלכתי אבני חן
תיכון ממלכתי אבני חן – הבנייה נעצרה

עם זאת, שנת הלימודים נפתחה לאחר קיץ סוער שעבר על הורים ותלמידים. הקפאת הליכים שהכריזה חברת בנייה רבת פעלים בחריש, גרמה לעיכוב בבנייתם של שלושה בתי ספר, ודרשה מאגף החינוך לחשב מסלול מחדש ולמצוא פתרונות אלטרנטיביים למאות ילדים. משחק הכיסאות המוזיקליים והחלפת כתובות בין בתי הספר קרו שוב השנה, והוא מאפיין של עיר בבנייה והתפתחות, אך לא מעניק יציבות לתלמידים ולהוריהם. הישיבה התיכונית הועברה לאגף בבית ספר ממלכתי-דתי בעוד התיכון הממלכתי החדש תפס את מקומו באופן זמני. שכבת ז' בתיכון אתגרי העתיד שוכנה במבנה בית ספר יסודי בשכונה אחרת.

תחום התחבורה: התקדמות לצד אתגרים

לאחר חודשים ארוכים של עומסי תנועה שהגיעו אף לליבה של חריש, נפתח בראשית 2022 מחלף משמר הגבול והפך את הגישה אל חריש וממנה לנוחה יותר.

מחלף מג"ב
40,000 מכוניות ליום במחלף מג"ב

גם בתחום התחבורה הציבורית נצפה שיפור במהלך השנה, בדמות עיבוי ותגבור הקווים לתל אביב, חדרה ובנימינה. במקביל נחנכו קו חדש לפארק התעשיה בקיסריה וקו מאסף לבני ברק. עם זאת, מסוף התחבורה המערבי, שהיה מתוכנן להתחיל לפעול ברבעון האחרון של השנה, טרם נפתח.

החיבור לכביש 6 נזנח בשלב זה. צילום: לע"מ

בשורה נוספת נרשמה לאחר שהממשלה הקצתה כ-300 מיליון שקלים לסלילת כביש יציאה חדש לעיר מכיוון דרום, אולם סוגיית חיבור העיר לכביש 6, שעלתה שוב על הפרק לאחר הצהרות שר האוצר, נזנחה לבסוף בהחלטת הממשלה ולא נכללה בה.

גם בסוגיית הרכבת וההחלטה הסופית על קביעת תוואי המסילה ומיקום התחנה שתשרת את חריש – חל עיכוב. אולם חלופה חדשה שהציעו הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה כוללת תחנה צמודת דופן, בסמוך לכניסה לעיר. חלופה זו קיבלה את תמיכת מרבית הרשויות בסביבה ובחריש מייחלים לאישורה המהיר.

כביש 611 בצוותא רעות
מאבק ציבורי על כוונת הממשלה להסיט את תוואי כביש 611 אל תוך שכונת בצוותא

בשנה החולפת התקיים גם מאבק ציבורי סוער סביב כוונת המדינה להסיט את כביש 611, הנכנס לעיר ממזרח, אל תוך רחוב רעות בשכונת בצוותא. תושבי השכונה שנחרדו למשמע התוכנית המתרקמת, יצאו למאבק מתוקשר ובעירייה, שבתחילת הדרך טענה כי מדובר בגזירת גורל, נמצא הרצון בפשרה. ועד השכונה דרש מהרשות לאמץ חלופה המשמרת את המצב הקיים וכוללת הקמת כיכר בקצה השכונה, באופן שלא יפגע באיכות חייהם של התושבים. בימים אלה החלופה נבחנת על ידי הגורמים המוסמכים.

ביטחון פנים: עליה דרמטית באירועי הפשיעה

הגידול באוכלוסיית העיר הביא עימו באופן טבעי גם עליה במספר אירועי הפשיעה והעבירות בה. על פי נתוני הפשיעה שמפרסמת משטרת ישראל, בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022, נרשמו 91 עבירות של פריצות וגניבות רכבים וכן פריצות לדירות ובתי עסק בעיר. הנתון שלהלן גבוה משנת 2021 כולה (ארבעת הרבעונים) שהסתכמה ב- 59 אירועים מסוגים אלו.

תיעוד פעילות של גנבי רכב בעיר, ינואר 2022

העלייה המשמעותית נעוצה בעיקר ב-40 מקרי גניבות רכב שאירעו בין החודשים ינואר-מרץ השנה. יש לציין כי גל גניבות הרכב הנרחב התמתן משמעותית בהמשך השנה זאת, ככל הנראה, בזכות פעילות משטרתית ומודיעינית משופרת.

"חוק חריש", חוקי עזר ותקנות עירוניות

בשנה החולפת כיכבה חריש בבית המחוקקים, לאחר שהחוק המאריך את תוקף פעילותה של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש אושר במליאת הכנסת. החוק שזכה לכינוי "חוק חריש" אישר להאריך את כהונת הוועדה המיוחדת בשנתיים לשם קידום ופיתוח אזורי התעסוקה והתעשיה הנחוצים כל כך לעיר.

דרך ארץ חניה חוק החניה
החניה באלכסון נעלמה מדרך ארץ
דרך ארץ עסקים
הסדרה של חזיתות בתי העסק בשדרת דרך ארץ

במישור המקומי התאפיינה שנת 2022 בשורה של חקיקות עזר עירוניות שנועדו לשפר את ההתנהלות במרחב הציבורי בעיר. חוק עזר העמדת רכב וחנייתו נכנס לתוקפו והביא עימו תקדים עירוני – חניה בתשלום בסמוך למרכזי המסחר בעיר. החוק גם הסדיר וקבע סמכויות לפקחי העירייה לאכוף מגוון של עבירות תעבורה בעיר.

להבדיל, חוק העזר העירוני המוכר כ"חוק השבת", שעבר בהצבעת רוב במליאת העיר בינואר 2021 טרם אושר על ידי משרד הפנים.

השנה גם  יצאה לפועל מדיניות להסדרת הנראות של חזיתות בתי העסק והנגישות בשדרת דרך ארץ. מהלך נוסף שקודם בשנה החולפת היה קיצור הפטור מארנונה על דירות ריקות לשלושה חודשים בלבד.

הפארק המרכזי, הקאנטרי העירוני

שש שנים לאחר שאושרה התוכנית הראשונה ולאחר אינספור שינויים ועיכובים, הונחה בחודש מרץ האחרון אבן הפינה להקמת הפארק העירוני המרכזי שיכלול מתקני ספורט לכל הגילים, מתחמי רכיבה ואקסטרים, בריכות אקולוגיות, מדשאות ותיאטרון פתוח עם כ-4,000 מקומות ישיבה. על פי לוח הזמנים המתוכנן הפארק יושק ברבעון האחרון של שנת 2023.

הונחה אבן הפינה לפארק העירוני

פארק הוואדי הדרומי, הפארק המשמעותי הראשון בשכונת הפרחים, נחנך בחודש יוני השנה. לאחרונה בישרה העירייה על תחילת העבודה להקמת הפארק הראשון בשכונת מעו"ף.

לצד הפתיחות המתוקשרות, היו עיכובים בקידום מבנים ציבוריים חיוניים. כך לדוגמה, גם בשנה החולפת טרם נפתח מבנה הספרייה העירונית. עיכוב משמעותי נוסף נרשם עם כישלונו של המכרז להקמת הקאנטרי העירוני.

הדמיית קאנטרי קלאב חריש
מכרז הקאנטרי נכשל

כזכור, בחודש אפריל פרסמה העירייה מכרז להקמת קאנטרי על של שטח כ-10 דונם בקצה שכונת בצוותא, בסמוך לשכונת מעו"ף, אולם אף יזם לא ניגש למכרז. בעקבות הכישלון הוחלט בעירייה לשנות שוב את מיקום הקאנטרי אל לב שכונת הפרחים והיא נערכת בימים אלו לפרסום מכרז חדש.

המגרש המתוכנן להקמת הקאנטרי בשכונת הפרחים צילום: מיכל צור
המגרש החדש שעיריית חריש מציעה להקמת הקאנטרי בשכונת הפרחים

העירייה לא נימקה מדוע השטח להקמת הקאנטרי שונה והאם להערכתה המכרז החדש יצליח. ראוי לציין שמכרז הקאנטרי עמד בעינה של סערה ציבורית בעקבות מחלוקת בקואליציה שנולדה  בשל רצון חברי המליאה הדתיים לשנות סעיף במכרז המחייב את הפעלתו בשבת.

לקריאה נוספת: דוח מבקר הרשות לשנת 2021: "מבול של פניות מוצדקות למרכז לתושב"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בת הרב יצאה מהארון: "בתוך תוכי תמיד הרגשתי שזה לא אני"

מושקא בלוי עם בת זוגה וילדיה בחריש

חרדים ודתיים בעלי נטיות חד-מיניות אינם חדשות מרעישות בימינו, אך סיפורה של מושקא בלוי, בת למשפחה חב"דניקית מיוחסת, ומי ששימשה במשך שנים מנהיגה דתית ודמות ציבורית מוכרת, הוא סיפור חיים ייחודי. מזה חצי שנה שהיא מתגוררת בחריש יחד עם ילדיה ובת זוגה, ומנהלת חיים חדשים, שונים ורחוקים עד מאוד מהעולם בו גדלה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


היא היתה מוכרת בחברה החרדית כבתו של הרב יעקב אריה שמולביץ, שליח חב"ד מוערך ואהוד בבית שאן,  וידועה גם בזכות המוניטין שבנתה לעצמה.  מושקא בלוי, מדריכה לענייני טהרה וזוגיות, עורכת טקסי הפרשות חלה ומרצה לנשים ונערות. לפני שנתיים עולמה התהפך. סוד שנשאה בקרבה מגיל צעיר יצא לאור וסלל עבורה מסלול חיים חדש בו היא צועדת כעת, בחריש.

מושקא בלוי
הוריה של מושקא בלוי. "אבא שלי היה אדם מפורסם בעיר"

המשיכה לנשים: "מחלה"

מושקא נולדה וגדלה בבית שאן, בבית הוריה התרכזה פעילות חב"ד המקומית ומושקא, שגדלה לתוך השליחות וחייה נקשרו בעבותות לעשייה הציבורית הרוחנית, לקחה חלק פעיל במשימת חייהם של הוריה, לצד 12 אחיה ואחיותיה.

היא החלה לשמש כמורה בתלמוד תורה, ניהלה פרויקטים מקומיים של הסניף והפכה לאשת ציבור ודמות מוכרת מאוד. אף אחד לא ידע שהיא מסתירה סוד גדול, שגילויו בעתיד יכה כגלי צונאמי בסביבתה.

"כבר בתיכון הרגשתי שאני נמשכת לנשים. היתה לי חברה ופשוט היינו זוג ונהנינו להיות יחד. לא ידענו שיש לזה שם ולא חשבנו בכלל שצריך להסתיר את הזה", נזכרת מושקא בתקופת לימודיה בבית הספר.

מושקא ובני משפחתה בחתונתה. "חיתנו אותי כי זה היה המסלול".

אז גם החלו הניסיונות לטפל בי. מפגשים עם פסיכולוגים, פסיכיאטרים, גרפולוגים ורבנים. אני זוכרת את מפקח בית הספר אומר לי: "תקשיבי, יש לך מחלה"".הטיפול במחלה כלל בידוד חברתי. מושקא לא הורשתה לקחת חלק בטיולים כיתתיים ובפעילויות. "בהסעה היה לי מקום משלי. היה שלב שאסרו עלי להשתמש בשירותים בבית הספר".

הוריה האמינו שהמצב הפיך ו"בר תיקון" ועם סיום לימודיה שידכו אותה לגבר חרדי. "חיתנו אותי כי זה היה המסלול. למי היה איכפת בכלל שאני לא רוצה לחיות עם גבר", היא מספרת.

במשך קרוב לעשור, חיה מושקא לצד בעלה. יחד הם הביאו לעולם ארבעה ילדים ובכל התקופה הזו היא חסמה, לדבריה, את כל מאווייה. "הייתי רבנית. מסרתי הפרשות חלה ושיעורי תורה. כלפי חוץ הייתי הכי חרדית שיש, אבל בתוך תוכי תמיד הרגשתי שזה לא אני".

מושקא בלוי
בטקס הפרשת חלה

להציל בנות מנטיות פסולות

לשאלה איך הצליחה במשך שנים לחיות חיים כפולים, היא משיבה שהתפקיד שנשאה היה מחייב: "הייתי דמות ציבורית, שימשתי כתובת להתייעצויות ושאלות של נשים. בנוסף, בדרך הזו שהלכתי בה, היו גם המון דברים שעדיין האמנתי בהם".

יתרה מכך, ארגון חב"ד הפך אותה לדוגמה וסמל לנערה שהתגברה על נטייתה המינית ה"פסולה", והפכה לאשת איש. היא ביקרה בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ ושיתפה את סיפורה: "באתי כביכול להציל בנות. מוסר ההשכל היה שאם לנערה חרדית יש מחשבות מהסוג שהיו לי בצעירותי אפשר להתגבר עליהן. אז המשכתי ללכת עם השמלה והפאה, וכלפי חוץ הראיתי לכולם ששום דבר לא השתנה בי".

מושקא בלוי
מרצה לנשים ונערות. "באתי כביכול להציל בנות"

 האמת יוצאת לאור

מאחורי הקלעים היתה מושקא כבר במקום אחר לחלוטין. היא הכירה את בת זוגתה כיום, והשתיים ניהלו מערכת יחסים בחשאי. היא התוודתה בפני בעלה על אהבתה והוא הסכים לשחרר אותה ועזב את הבית. למראית עין ובמשך תקופה לא מבוטלת המשיכו מושקא והפרוד שלה להתנהל כמשפחה: "היינו חייבים להסתיר את זה מכולם כי בחברה החרדית להתגרש זה הכתם הכי גדול שיש".

רגע השבר והיציאה מן הארון ארע לפני כשנתיים, כשמנהל בית הספר שבו עבדה, התקשר אליה, ימים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים, והודיע לה שלאור שמועות על העדפתה המינית, הוא נאלץ לסיים את עבודתה.

מושקא בלוי
מושקא ובת זוגתה. האמת יצאה לאור

"הבנתי שיש לי הזדמנות חד פעמית ונדירה לעשות את השינוי שכל החיים פחדתי ממנו", היא משתפת. עוד באותו השבוע פרסמה מושקא פוסט בו גוללה את סיפור חייה וחשפה את החיים שניהלה בחשאי במשך שנים ארוכות. הפוסט זכה לתהודה רבה מצד תומכים ומבקרים. "היה הלם מטורף. אנשים לא האמינו שמושקא, שדיברה איתם כל השנים על תורה, זוגיות וטהרה, חיה חיים אחרים לחלוטין".

מושקא זוכרת היטב את הסערה שיצרה: ""הבת של הרב יצאה מהארון" זה מה שכולם דיברו עליו.. זו היתה טראומה לבית שאן. אבא שלי היה אדם מפורסם בעיר ולאחר שנפטר הנציחו כיכר ומקווה על שמו, כך שבהחלט זו היתה טלטלה גדולה".

אפשר לדבר על זה

לטלטלה היו השלכות קשות על יחסיה של מושקא עם בני משפחתה אך היא בוחרת לראות את הדברים הטובים שקרו: "קיבלתי מאות הודעות מנשים דתיות וחרדיות שמתות לצאת מהארון ואין להן אומץ. זה קיים, מוסתר ומושתק.

"עם זאת, בזכות הפוסט שלי ארגון חב"ד קיים מפגש ארצי עם אנשי חינוך, שעסק בדרכי ההתייחסות ללסביות בחברה החרדית. אחרי שנים בהם ניסו לטאטא ולהשתיק את הנושא הזה הוא נידון באופן פומבי. אני בטוחה שאם בת תאמר בבית ספר כיום שהיא נמשכת לנשים –  היא לא תעבור את מה שאני עברתי, למרות כל הקושי הקיים במערכת לעכל את הנושא".

מושקא בלוי
"בזכות הפוסט שלי ארגון חב"ד קיים מפגש ארצי עם אנשי חינוך, שעסק בדרכי ההתייחסות ללסביות בחברה החרדית"

"אף אחד לא מסתכל עליך "עקום""

על אף הגירושים, לחריש הגיעה מושקא בעקבות בעלה לשעבר והיא מתגוררת בעיר עם לאה וילדיה מזה חצי שנה. "הגרוש שלי התחתן בשנית ועבר לגור בחריש. החלטתי שאני עוברת לכאן כדי להקל על הילדים לשמור על הקשר עם אביהם. הרגשתי טוב עם המעבר לאחר ששמעתי שבחריש יש קהילה להט"בית פעילה ושהיחס כלפי להט"בים מאוד סובלני בעיר. ואכן, אני מרגישה שהגעתי למקום שמכיל ומקבל כל אדם באשר הוא ואף אחד לא מסתכל עליך "עקום". התחושה הזו מגיעה אליי מכל מקום, מראש העיר למעלה ועד האנשים שאני פוגשת שנחשפים לסיפור שלי".

מושקא בלוי
"העובדה שראש העיר, אדם דתי-חרדי, עמד באירוע משפחתי של זוג לסביות ובירך היה מבחינתי רגע שיא"

לא לחינם מזכירה מושקא את יצחק קשת. בחודש שעבר חגגה בתה הבכורה, דבורה-לאה, בת מצווה, מסיבה שלא היתה מתאפשרת ללא התגייסות מעוררת כבוד של תושבים בעיר, שהתנדבו לספק למשפחה קייטרינג כיד המלך, קינוחים, שירותי הנחיה, מוזיקה ועוד. גם ראש העיר הגיע לברך. "העובדה שראש העיר, אדם דתי-חרדי, עמד באירוע משפחתי של זוג לסביות ובירך היה מבחינתי רגע שיא. בקהילה החרדית הקודמת לא רצו לראות אותי ואת בת הזוג שלי באף אירוע ציבורי".

מושקא בלוי צילום: יונית צדוק
חגיגת בת המצווה. גם ראש העיר יצחק קשת הגיע לברך. צילום: יונית צדוק

"הבת שלי היתה בעננים, היא לא חלמה על אירוע כזה, וכאן ההזדמנות לומר תודה גדולה לתושבי חריש שסייעו לי להרים את האירוע הזה. בלעדיהם זה לא היה קורה".

 "להשמיע את הקול השפוי"

מושקא ערה למתח המגזרי המתקיים סביב ציביונה של העיר אך היא אופטימית: "אני מאמינה שרוב התושבים בעיר שפויים ומסוגלים לכבד את הדעות של האחר ושאפשר לחיות פה בשלום. אדרבא, לדעתי כל מגזר יכול ליהנות מהשירותים של האחר. בעיני צריך להשמיע את הקול השפוי ומצד שני, לא לשתף ולתת במה לפעולות טיפשיות של אנשים קיצוניים".

עם זאת, בבחירות האישיות שהיא ביצעה, היא התרחקה מהדת והיא מסבירה מדוע: "אם בגלל הדת האחים שלי לא יכולים להכניס אותי לבית שלהם, עם הבת זוג שלי, אז אני לא רוצה להיות חלק מהדרך הזו ואני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו בחברה כל כך שופטת ולא מכילה. אלו הדברים שהרחיקו אותי. אני עדיין מאמינה באלוהים ואני עדיין מאמינה בתורה וחושבת שיש בה המון דברים נפלאים. אם הייתי מתקבלת על ידי המשפחה שלי קרוב לוודאי שגם הייתי נשארת דתיה, הכעס והבדידות גרמו לי לחפש מקומות אחרים בהם יקבלו אותי".

מושקא בלוי
"אני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו בחברה כל כך שופטת ולא מכילה"

החלום: עולם חברתי מכיל

עד המעבר לחריש ארבעת ילדיה של מושקא עדיין המשיכו להתחנך בבית ספר חרדיים אך עם המעבר היא החליטה, כי בשלה העת לחולל את השינוי גם עבורם. בתה הבכורה החלה ללמוד בחטיבת ביניים ממלכתית בחריש, אולם לדאבונה, בשל מחלוקות אישיות, לשאר ילדיה טרם נמצאה מסגרת חינוכית והיא מקווה שהסוגיות הללו יפתרו בקרוב.

"החלום שלי הוא שהעולם הדתי יהיה יותר מכיל ומקבל ושילדים לא יצטרכו להרגיש שונים בגלל הבית שהם באו ממנו, או עקב החלטות שההורים שלהם לקחו", משתפת מושקא ומסכמת בהעברת מסר ברור לנשים: "אם אתן נמצאות במקום שלא טוב לכן בו, בין אם מדובר בסביבה המשפחתית, הקריירה או הדת, תפסו אומץ ועשו את השינוי שאתן רוצות. להישאר במקום שלא טוב לנו בו הוא הדבר הקשה יותר".

לקריאה נוספת: "רעיון המגורים המשותפים בין דתים, חרדים וחילונים הצליח פה בגדול"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מתחת לאף: שני טיולי חורף שאסור להחמיץ

מימין: נחל חביבה. משמאל: הנוף הנשקף ממצפה מורן. צילומים: לידור שקד

פריחות, נופים מרהיבים ופעילות מהנה בחיק הטבע המותאמת לכל המשפחה -את כל אלה מציעים שני מסלולי טיול קרובים לחריש ויפים במיוחד: מצפור חוטם הכרמל ונחל חביבה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


תצפית מרהיבה: מצפור חוטם הכרמל

כ-25 דקות נסיעה מחריש, בין בנימינה לזכרון יעקב שוכנת שמורת חוטם הכרמל. השמורה מציעה למטיילים מסלול נוח להליכה וקצר יחסית. אורכו של המסלול הוא כ-3 ק"מ (חצי שעה הליכה לכל כיוון בקצב נוח).

שמורת חוטם הכרמל היא למעשה הקודקוד הדרומי של הר הכרמל. המסלול שלפנינו, מקטע קצרצר משביל ישראל, מספק טעימה בלבד מהשמורה – מצפור מורן, הנמצא בכניסה לתחומה. המסלול אינו מוצל ועל כן הוא מתאים יותר לתקופות הסתיו והחורף, לימים מעוננים וכאלה המתאפיינים ב"שמש שקרנית". דרך הכורכר אינה בוצית ולכן מאפשרת צעידה גם לאחר ימים גשומים.

חשוב לציין כי המסלול אינו מותאם לעגלות ילדים, אולם משפחות עם ילדים קטנים הנישאים במנשא או הולכים עצמאית בהחלט יכולות לטייל במקום. התוואי כולל טיפוס במדרגות והליכה בדרך סלעית המובילה אל נקודת השיא של הטיול – תצפית מרהיבה ונוף מרשים המתגלה לעין.

בשמורה ניתן לחזות בפריחה, מהמוקדמות באזור, של נרקיסים ורקפות. עם זאת גולת הכותרת של הטיול הוא המצוק והנוף המתגלים בסופו. ייחודו של חוטם הכרמל הוא העובדה שעל אף גובהו הצנוע, כ-150 מטר מעל פני הים, הוא מזדקר באופן מרשים מעל לסביבתו ומספק תצפית פתוחה והיקפית כמעט ממערב – אל רצועת החוף מג'סר א-זרקא ועד נתניה ודרומה מכך. עם ראות טובה ניתן אף להשקיף הרחק עד חריש.

חוטם הכרמל מחצבת בנימינה
[1] נקודת המוצא של המסלול: הכניסה למחצבת בנימינה
נקודת מוצא: נקודת היציאה למסלול סמוכה לפארק ז'בוטינסקי, המוכר בזכות אמפי שוני ומופעי המוזיקה המתקיימים בו וכן בזכות המדשאות של הפארק הסמוך אליו. מיד לאחר הפניה מכביש 652 לפארק זבוטינסקי/שוני, לא עולים עם הכביש המתעקל ימינה, אלא ממשיכים ישר על עבר רחבת חניה גדולה, בכניסה למחצבת בנימינה ההיסטורית.

מסלול: המסלול מתחיל מהשער [1] המוביל לדרך מחצבת בנימינה הישנה שפעילותה הופסקה בשלהי שנות ה-90' ועברה תהליך שיקום.

מחצבת בנימינה חוטם הכרמל טיולים
[2] המחצבה הישנה בבנימינה. המבנים מיועדים לשימור
לאחר צעידה של 400 מטרים בדרך כורכר רחבה ודי סתמית, מגיעים למבני התפעול הישנים של המחצבה [2], מבנים היסטוריים שמיועדים לשימור. 250 מטרים לאחר מכן מתגלה מימין הנוף הפתוח של המחצבה [3] ומשמאל מסילת רכבת החוף.

טיול חוטם הכרמל מחצבת בנימינה
[3] הצצה לנוף הפתוח. ביום טוב ניתן לראות צבאים
אם יתמזל מזלכם ותשמרו על שקט תוכלו לראות את עדר הצבאים שמתגורר ברמת הנדיב ומבקר גם במחצבה. הצבאים בולטים יותר בחודשי החורף על רקע צבעי הירוק.

[4] עלייה מתונה בדרך למצפור
ממשיכים בעליה המתונה ונצמדים לאורך כל הדרך לשביל השמאלי, על עבר התורן ודגל ישראל הענק המתנוסס בראשו [4].

הכניסה למצפה מורן בשמורת חוטם הכרמל

לאחר 850 מטרים העלייה הופכת תלולה יותר ומתמתנת שוב בהמשך. בהתפצלות השבילים ממשיכים עם הדרך השמאלית, על פי סימוני שביל ישראל המוכרים. בסופם של 1.5 קילומטר של הליכה, תגיעו למצפה מורן, שער הכניסה לשמורת חוטם הכרמל והנקודה המובילה לתצפית [5].

העלייה למצפה מתבצעת בעזרת גרם מדרגות מסודר

כאמור, הדרך לתצפית היא דרך קצרה אך תלולה וסלעית, משולבת גרם מדרגות שהטיפוס בה שווה הכל. מצפה מורן הוקם לזכרו של מורן ורדי ז"ל, לוחם השייטת שנפל בקרב ב-2004.

תצפית מרהיבה אל נופי הסביבה
טיול חוטם הכרמל מחצבת בנימינה
תצפית אל הים

ואם המראות לאורך המסלול עד כה הרשימו אתכם, הרי שהנוף הנגלה ממצפור העץ אליו תגיעו בסיום העלייה, הוא מרהיב ביופיו וכולל תצפית יפהפיה אל הים.

חוטם הכרמל טיולים
נוף פנורמי לכיוון מערב ודרום

התצפית היא גם נקודה אידיאלית לעצירה ומנוחה. יתוכלו לשבת במשטחים המסודרים שם להפסקת אוכל קלה ולהציץ בין חרכי סלעי המצוק ולאתר, בתקופה זו של השנה, פריחה מוקדמת של נרקיסים ורקפות.

חוטם הכרמל טיולים נרקיס
פריחה מוקדמת של נרקיסים
חוטם הכרמל טיולים רקפות רקפת
רקפות במצפור מורן

מכאן יש לרדת בזהירות בדרך הסלעית ממנה הגענו לתצפית ולשוב על עקבותינו אל החניה.

דרגת קושי: קלה;

מרחק מחריש: 18 ק"מ;

זמן נסיעה מחריש: 25-30 דקות;

עונה מומלצת: סתיו / חורף;

WAZE: מחצבה (חוטם הכרמל);

חביב הקהל: פארק נחל חביבה

אם עבור ההגעה למצפור בחוטם הכרמל נדרשת הליכה של כחצי שעה, הרי שבפארק נחל חביבה תוכלו להגיע עם הרכב סמוך מאוד לערוץ הנחל, האטרקציה המרכזית בפארק.

נחל חביבה
פארק נחל חביבה: הנחל שוקם וניתן לראות במקום סרטנים ועופות מים

בנוסף, הביקור והטיול בשבילים ובסביבת הנחל אינם מוכתבים על ידי מסלול אחד ויחיד, אלא מעניקים למבקרים אפשרויות בחירה בין מספר מסלולים, שמציעים סביבה רגועה ונעימה במיוחד, להליכה ולרכיבה גם יחד.

נחל חביבה טיולים רכיבה אופניים צילום: ינון בירן
קיימים מספר מסלולים להליכה ורכיבה נוחה. צילום: ינון בירן

נחל חביבה הוא אחד מהיובלים של נחל חדרה והוא קרוי, בדומה לקיבוץ להבות חביבה הסמוך, על שמה של חביבה רייק, לוחמת הפלמ"ח. מקורותיו בשומרון והוא זורם מערבה עד החיבור לנחל חדרה אליו הוא נשפך. לאחר שנים של הזנחה שוקם תוואי הנחל בשנים האחרונות שיקום מרשים, שכלל ניקוי וחישוף צמחיה, נטיעת מאות עצים והסדרת הזרימה של הנחל על ידי פיתוח מפלונים וסכרי אבן קטנים, דרכם יכולים המטיילים, בתקופות בהם הזרימה בערוץ מאפשרת, לחצות את הנחל לגדה השנייה.

נחל חביבה
לחצות את הנחל מגדה אחת לשנייה

לאורך ערוץ הנחל ניתן להבחין בסרטנים רבים ובעופות מים שונים. לאורך הגדה המזרחית ישנם גם פינות מוסדרות מאבן לפיקניקים. יש לציין כי חל איסור על הבערת אש בשטח הפארק. עוד מתבקשים המבקרים לאסוף את האשפה ולא להשאירה באתר.

נקודת מוצא: הכניסה לפארק הינה מכביש הגישה למושב שדה יצחק שנמצא בתחומי המועצה האזורית מנשה, כ-15 דקות נסיעה בלבד מחריש. לבאים מחריש יש לפנות ימינה בצומת להבות חביבה על כביש 581. ניתן לחנות בכניסה לפארק או באחד ממפרצי החניה המוסדרים לאורך דרך הכורכר.

מסלול: מסלול המקיף את תוואי הנחל שבשטחי הפארק מסתכם בהליכה של כקילומטר. לאלו המעוניינים להאריך את השהות במקום מוצע לטייל במסלול מעגלי של כ-3 ק"מ, היוצא מחלקו הצפוני של הפארק שמאלה ומקיף את מושב שדה יצחק.

דרגת קושי: קלה;

מרחק מחריש: 13 ק"מ;

זמן נסיעה מחריש: 15 דקות;

עונה מומלצת: כל השנה;

WAZE:  פארק נחל חביבה;

*תודה לינון בירן על הסיוע בהכנת הידיעה.

לקריאה נוספת: טיולים בסביבת חריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

לשפץ כיסא, לבנות מיטה: הכירו את הנגרייה השיתופית בחריש

כשישים תושבים ביקרו בנגרייה השיתופית שנחנכה לאחרונה ומציעה מרחב להתנסות, למידה, מיחזור, יצירה ובנייה. את החומרים והרעיונות מביאים איתם המשתתפים וצוות מתנדבים מקצועי עוזר להם להגשים חלום. בזמן שריח הנסורת נישא באוויר שולחן הופך לספסל וכיסא ישן מקבל מראה חדש


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


שיפוץ כיסא עתיק, שיחזור שידה ישנה, בניית ספסל ישיבה או מיטה מתחברת לתינוק – אלו הם רק חלק מהיצירות שיצרו תושבי חריש בסדנה – בית מלאכה קהילתי חריש – שהחלה לפעול בעיר לפני שלושה חודשים.

במרחב החדש, בין מסור למשייפת, בין חובבנים למקצוענים, הגשימו כ-60 תושבים חלום ויצרו מוצר ייחודי בהתאם לרצונם וכישרונם.

הנגרייה השיתופית בחריש. כר פורה ליצירה, מיחזור ושיתופי פעולה

הרעיון להקמת נגרייה שיתופית עלה בדעתם של שניים מתושבי העיר, אלון רוזנברג ועידית ברוך. הפרויקט להקמת הסדנה, שהחל במסגרת קורס של המרכז לצדק חברתי, התגבש במשך שלוש שנים ארוכות.

"ידענו שכולנו חדשים בעיר וחיפשנו משהו שגם יחבר אותנו וגם יאפשר לנו ביטוי אישי. חיפשנו הרבה זמן, כמעט שנתיים עד שהרעיון קרם עור וגידים. שנה נוספת לקח לנו להקים את המיזם", אומר רוזנברג (55), אדריכל המתגורר מזה שנתיים בחריש וחבר בקהילת 'ירוק בעיר'.

אלון רוזנברג
רוזנברג: מודל שמאפשר לתושבים להשתמש בנגרייה

"רק אחרי שגילינו שיש נגריה בבית הספר אתגרי העתיד ונפגשנו עם ליאור לויתן, מנהל בית הספר, אמרנו לעצמנו, 'וואלה, מצאנו את הרעיון הנכון'. קיבלנו אור ירוק והצלחנו להקים פרויקט שמשקף את הרוח בחריש ואת שיתופי הפעולה בקהילה".

מה הקמתם בעצם?

"לקחנו נגרייה קיימת ופעילה בבית הספר ובנינו מודל שמאפשר לתושבי העיר להשתמש בה. זה כאילו טריוויאלי, לנצל את המשאבים הקיימים ולעשות את החיים קלים יותר, אבל צריך לחשוב על החיבור ולבצע אותו. כשזה לא קיים, זה לא מאפשר לתושבי העיר ליצור בפשטות ובקלות".

נגרייה שיתופית
אין צורך בניסיון קודם, מתאים לבני 18 ומעלה

 מה המודל כולל?

פעם בשבוע בימי רביעי יכולים להגיע לסדנה כל מי שהם מעל גיל  18 ולעבוד. אין מגבלות נוספות או תנאי קבלה. המפגש עולה 15 שקלים בלבד וכל משתתף צריך להביא איתו את חומרי הגלם שלו – עצים, לוחות או רהיט ישן לשיפוץ. במקום עומדים לרשות המשתתפים כלי עבודה מדריכים מקצועיים ומסייעים, כולם מתנדבים תושבי חריש".

בכל מפגש עומדים לרשות המשתתפים שני מתנדבים

פריחה ארצית לנגריות השיתופיות

עשרים מתנדבים פועלים במיזם הסדנה הקהילתית, רבים מהם אנשי מקצוע בתחום הנגרות ואחרים מסייעים בימי ההדרכה השבועיים כמו גם בתחומים אחרים כמו פרסום, ניהול מתנדבים ועוד. עיריית חריש לוקחת חלק במיזם על ידי תשלום הביטוח הנדרש למשתתפים והקצאת תקציב לקניית חומרים נדרשים.

סמדר רברבי: "אנשים רוצים לעשות דברים שמחברים קהילה ולחזק ערכים של עשיה, יצירה וצמצום צריכה"

"תחום בתי המלאכה השיתופיים מתפתח ופורח בארץ בעשר השנים האחרונות", מסבירה סמדר רברבי, רכזת המתנדבים בפרויקט. הנגרייה השיתופית הראשונה קמה בשנת 2007 בירושלים ואחריה קמו נגריות ברחבי הארץ בטבעון, באר שבע, זיכרון יעקב ועוד.

רברבי (37) מתגוררת שלוש שנים בחריש והיא חברה בקהילת המחנכים של קיבוץ אמתי. היא גם בוגרת קורס מקצועי בנגרות מטעם משרד התמ"ת, והקימה בעבר נגרייה חינוכית בבית ספר ועסקה בהנגשת מרחב הנגרות לנשים.

נגרייה שיתופית
"אנשים מעוניינים להפעיל את הידיים ומרחב הנגרות מנגיש להם את המרחב של שיפוץ ותיקון"

"עסקנו הרבה בשלב ההכנה לקראת הקמת הנגרייה. היינו חמישה פעילים ועבדנו על גיבוש הקונספט והוצאה שלו לפועל", מציינת רברבי ומסבירה כי למרות ריבוי הנגריות המשותפות בארץ, כל אחת מהן פועלת בהתאם למודל שונה. "הקונספט של הנגרייה המשותפת בחריש היא לאפשר לכל מי שרוצה להשתתף בעלויות מינימליות ולאפשר לאנשים להתנסות ביצירה, במיחזור ובעבודת כפיים".

לשאלה מדוע ישנה פריחה בתחום הנגריות המשותפות משיבה רברבי בקצרה: "הנגריות השיתופיות עונות על כמה צרכים ביניהם עשיה, יצירה וצמצום צריכה, יצירת מרחב של קיימות. בנוסף, אנשים מעוניינים להפעיל את הידיים ותחום הנגרות מנגיש להם את המרחב של שיפוץ ותיקון. יש לי חלום ואני יכולה להוציא אותו לפועל בעזרת כלים זמינים וידע, שאנשים מוכנים לחלוק בו".

 "לעבוד עם גרוטאות"

דוגמה מעשית לשיתוף בידע מדגים משה ענתבי, המתגורר בחריש מזה כשנה. הוא נגר במקצועו ומתנדב בבית המלאכה השיתופי בחריש.

משה ענתבי, מתנדב ונגר במקצועו. "אני מנסה להרגיל את המוח שלי שאפשר לעבוד עם גרוטאות"

"אני משגיח על המשתתפים כמו בייביסיטר לא רק מלמד אותם", אומר ענתבי ומתייחס לנוהלי בטיחות ושימוש נכון בכלים בנגרייה. "אני יותר מנסה להוביל אותם לתוצר שהם רוצים, לא לקחת אותם למחוזות של המקצוענות שלי".

ההתנסות של ענתבי בנגרייה של חריש חדשה גם עבורו: "אני נגר כבר הרבה שנים ואני לקראת פרישה. במפגשים האלה אני מנסה להרגיל את המוח שלי שאפשר לעבוד עם גרוטאות כי מבחינתי, כאיש מקצוע, אין דבר כזה לעבוד עם חומרים ישנים, אני עובד רק עם חומרים חדשים שאני קונה.

"זה אתגר עבורי להבין שאפשר לעבוד עם חומרים שאני לא הייתי נוגע בהם. כדי לעזור למשתתפים פה אני חייב לעשות הסבה אישית ממקצוענות למקום אחר".

ואיך ההתנסות הזו?

"מעניינת מאוד. יש פה משתתפת שעשתה עבודה נפלאה, אישה מבוגרת שמצאה כיסא ברחוב, פירקה אותו, חיברה, שייפה וצבעה. תוצאה נהדרת".

 "ראיתי את הפוטנציאל"

ענתבי מתייחס בדבריו לאחת מהמשתתפות הקבועות בנגרייה, חן עמרי (68) המתגוררת בחריש ארבעה חודשים בלבד. "הגעתי לחריש הקסומה מגבעת עדה", מספרת עמרי, "לא תיארתי לעצמי שאמצא את עצמי בנגרייה, זה חלום שלי לעסוק בנגרות".

חן עמרי: "זה כסא שמצאתי לפני שנתיים. הוא לא נראה טוב אבל ראיתי את הפוטנציאל שלו"

עמרי היא גננת בגמלאות ועוסקת שנים בעבודות יד כמו קרמיקה ומוזאיקה. בשלושת החודשים האחרונים הספיקה עמרי לבנות ספסלים למרפסת, מנשאים לעציצים ולשפץ כיסא שמצאה ברחוב.

"אני אוהבת למצוא רהיטים ישנים ולשפץ אותם. זה כסא שמצאתי לפני שנתיים. הוא לא נראה טוב אבל ראיתי את הפוטנציאל שלו. כאן היתה לי הזדמנות לעבוד עליו. פירקתי אותו לחלוטין, שייפתי את כולו וגיליתי את מרקם העץ מתחת לשכבות הצבע. משה הציע לי לצבוע אותו שוב בלבן ווש מהול במים שמבליט את פיתוח העץ הטבעיים. עבדתי עליו במשך שני מפגשים וגם מעט בבית. הכיסא יציב וחזק", היא מספרת בגאווה.

עמרי מתייחסת גם לצד החברתי-מקצועי: "יש כאן אנשים מקסימים. אני מקבלת בכל פעם שאני מבקשת התייחסות מקצועית ואת הכלים המתאימים לעבודה. למדתי לעבוד עם כלים שלא נגעתי בהם מימי, חוץ מהמסור שאיתו אני לא עובדת. אני ממש נהנית פה, אני מגיעה כל שבוע, ויש לי תוכניות לשפץ שני כסאות נוספים שמצאתי ברחוב".

"לא חשבתי שאני אשלם רק 15 שקלים למפגש, זו ממש בדיחה. איך  אפשר לא לקחת את זה?"

מה את עושה כעת?

"מצאתי שולחן שנזרק ואני מכינה מהפלטות עגלות לעציצים, כדי שיהיה לי קל יותר להזיז אותם במרפסת".

תיארת לעצמך שעם המעבר לחריש תעבדי בנגרייה?

"ממש לא וגם לא חשבתי שאני אשלם רק 15 שקלים למפגש של שלוש שעות, זו ממש בדיחה. איך  אפשר לא לקחת את זה?"

לקריאה נוספת: חיים משותפים בבניין קהילתי: "יוצרים מרקם חיים שתומך האחד בשני"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

״הגענו בגלל השכירות הנמוכה ונראה כאילו כבר אין לנו מקום בעיר״

ישראלה אורזחובסקי, אם יחידנית ובנותיה התאומות

בשנתיים האחרונות חלו שינויים משמעותיים שזעזעו את אוכלוסיית הרווחה בעיר. הדירוג החברתי-כלכלי של חריש עלה, הסיוע הממשלתי קוצץ ומחירי השכירות בעיר התייקרו. האם חריש היא עדיין עיר זולה למגורים או שהמציאות החדשה דוחקת את האוכלוסיות החלשות החוצה?


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


בדצמבר 2020 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העלתה את דירוגה החברתי-כלכלי של חריש בשתי דרגות מאשכול 3 לאשכול 5. את תוצאות השינוי חשו יותר מכל משפחות הרווחה ואימהות חד הוריות: שיעור הסבסוד הממשלתי לצהרונים, קייטנות, מפעלי הזנת ילדים והסעות ירד בחדות והן נאלצו לשלם הרבה יותר מכיסן ולצמצם את התקציב המשפחתי הקטן ממילא.

ראש העיר יצחק קשת ציין דאז בתגובה לעליה בדירוג: "חריש צועדת בכיוון הנכון. קפיצת המדרגה שעשתה חריש לאשכול 5 מעידה כאלף עדים על הכיוונים שאליה צומחת העיר שלנו, שמשכה אליה אוכלוסייה חזקה ואיכותית יותר".

כיצד מתמודדת אם כן האוכלוסייה "החזקה פחות" בעיר עם השינוי ומהם המענים העירוניים הקיימים והחסרים? האם חריש היא עיר שמאפשרת למשפחות חד הוריות לחיות בכבוד? הסיפורים שמאחורי הסטטיסטיקה.

בעקבות השכירות הזולה

רחלי אוחנה (38) היא אם חד הורית לארבעה ילדים. לפני ארבע שנים עברה להתגורר בחריש יחד עם בעלה דאז והתגרשה לפני שנתיים. ילדיה לומדים בבית ספר כנפי רוח ובגני הילדים בזרם החרדי.

רחל אוחנה חד הוריות
אוחנה: "הטייפקאסט של חריש היה עיר עם שכירות זולה"

אוחנה מספרת שהמעבר לחריש נבע מסיבות כלכליות ובלי הכרות מוקדמת עם העיר: "הטייפקאסט של חריש היה עיר עם שכירות זולה בהשוואה לערים אחרות. יכולנו כאן למצוא דירה מהניילונים ב-2,500-2,000 שקלים בלבד".

למרות השכירות הזולה, הארנונה בחריש יקרה. "קיבלתי הנחה של 20 אחוזים בלבד ואני משלמת כ-1,000 שקל לחודשיים. זה סכום מאוד גבוה לאם חד הורית. אני חושבת שעיריית חריש צריכה להתחשב יותר באימהות כמוני. מרים פיירברג, ראש עיריית נתניה, זיכתה אמהות חד הוריות בהנחה מקסימלית של 80% בארנונה".

אוחנה משתכרת כ-5,000 שקלים בחודש ויחד עם תשלום דמי המזונות, מנהלת משק בית שצריך לספק מענה מלא לצרכים. "עברתי כאן תקופות קשות במיוחד בקורונה. רק לאחרונה חזרתי למעגל העבודה כמנהלת משרד בחדרה ובהנהלת חשבונות. מצאתי את העבודה בעזרת מחלקת הרווחה דרך פרויקט "שבי"ל (שבים ושבות לתעסוקה)".

כרטיס נטען לקניות בסופר

ההוצאה השנייה בגודלה היא ההוצאה על מזון. "כל המשכורת כמעט הולכת לתקציב האוכל. המזונות מכסים את הוצאות השכירות וקצת ארנונה. כל השאר זה עלי. יוקר המחיה מורגש בכל צעד והוא משפיע על כולם, אבל זה יותר מאתגר לנהל משק בית לבד עם ארבעה ילדים ובלי עזרה נוספת".

אוחנה: כרטיס נטען לרכישות ברשתות השיווק הגדולות. ארגז ירקות מדי חודש

הוצאה משמעותית אחרת היא ההוצאה על חינוך. "צהרון לשני ילדים עולה 1,000 שקלים  – זה מאוד יקר, בטח ביחס למה שאני מרוויחה. מצד שני, הרווחה נתנה לי פתרון לשני הילדים הגדולים. אוטוטו אמורה להיפתח בשכונת הפרחים מועדונית בה הם יהיו לאחר שעות הלימודים ועד השעה 18:00. הם יקבלו שם ארוחת צהריים וערב, פעילות, עזרה בהכנת שיעורים וטיפול רגשי.

"עובדי הרווחה של חריש מאוד קשובים ועוזרים נותנים מענה למה שצריך, הם ליוו אותי מהרגע שהתגרשתי. לילדים היה קשה עם הפרידה שלנו והם קיבלו טיפולים רגשיים. אני מקבלת במסגרת פרויקט של ביטחון תזונתי כרטיס נטען לקניות בסופר, כ-400 שקלים בחודש וארגז של פירות וירקות פעם בחודש".

ספריה עם פינת משחקים

אוחנה גם מתייחסת לתחבורה הציבורית שאינה נותנת מענה לנדרש: "בחריש אי אפשר להסתדר בלי רכב. חשוב שכולם יבינו שרכב זה לא מותרות. אם אני אסתמך על תחב"צ אני אגיע רק ב-10:00 לעבודה ולא אוכל לפזר את הילדים במוסדות החינוך. בפעמים הבודדות שנסעתי באוטובוס בגלל שהאוטו היה במוסך, זה היה קשה".

אירוע ההסכמות סוכות צילום: צילום סטילס: עודד אנטמן
לחפש בילוי חינם בעיר. בצילום: אירוע ההסכמות בפארק המועצה בסוכות. צילום: עודד אנטמן

וכשהצרכים היומיומיים כל כך גדולים על בילויים אפשר רק לחלום, גם ביקור בהצגות בעלות מסובסדת של 10 שקלים לא אפשרית: "אני מבקרת עם הילדים בכל פעילויות החינם בפארק המועצה ובקניון. אני לא יכולה להרשות לעצמי לקחת אותם לסרט או בילוי.

"בשעות אחר הצהריים אנחנו מבקרים בכל הפארקים של חריש. אנחנו גם מבקרים בספריה של מועצה אזורית מנשה שאפשר לבלות בה אחר צהריים שלם. בחריש הספרייה קטנה ולא מספקת מענה. צריך להרחיב את ההיצע ואת ההשקעה של העירייה בה".

פארק משחקים גן משחקים גן שעשועים גינת משחקים
אוחנה: "חריש עיר טובה לילדים". בצילום: פארק משחקים בשכונת בצוותא

בשורה התחתונה: האם חריש טובה לחד הוריות? כן, אם מקבלים מענה כמו שצריך לכל הצרכים ואם מתאמצים ומוצאים את הפתרונות המתאימים. חריש היא עיר טובה לילדים, יש אמנם נקודות לשיפור אבל עם יוקר המחיה כיום אני לא חושבת בכלל לעבור לעיר אחרת".

אין מקום לאוכלוסייה החלשה

ישראלה אורזחובסקי (54) היא אם יחידנית לתאומות בנות 5. המשפחה מתגוררת בחריש כבר ארבע שנים. "עברתי לחריש בגלל שחיפשתי מקום זול, לא ידעתי כלום על המקום. אני משלמת 2,600 לדירת 4 חדרים שתפסתי לפני עליית המחירים וסגרתי חוזה לחמש שנים.

ישראלה אורזחובסקי חד הוריות יוקר המחיה
אורזחובסקי: "אין מענים מותאמים למשפחות חד הוריות כמו בערים ותיקות. צריך לקחת את זה בחשבון לפני שמתלהבים ממחירי הדיור הזולים"

"על ארנונה אני מקבלת 50% הנחה בעקבות ערעור שהגשתי. אישרו לי בהתחלה רק 20% הנחה. רוב האימהות החד הוריות שאני מכירה מגיעות מערים בהן הן קיבלו 80% הנחה".

אורזחובסקי, שמתגוררת לבד בעיר בלי משפחה, חשה היטב את השינוי בדירוג של הלמ"ס: "בעבר שילמתי 250 שקלים על צהרון עד השעה 17:00 ועכשיו התשלום הוא 650 שקלים לילדה. מי שנהנה כעת מהסבסוד אלו משפחות עם שני מפרנסים. הדירוג של חריש אולי עלה אבל המצב שלי לא השתנה. חריש התחילה מאנשים שאין להם כסף: הגרושים, היחידניות. הגענו לכאן בגלל השכירות הנמוכה אבל נראה כאילו כבר אין לנו מקום בעיר".

יוקר המחיה דירוג חברתי כלכלי חד הוריות
אורזחובסקי: "הדירוג החברתי כלכלי של חריש אולי עלה אבל המצב שלי לא השתנה"

"אני חייבת לציין שבהתחלה חריש היתה קטנה וכולם הכירו את כולם ולכן גם הערבות ההדדית היתה חזקה. קיבלתי הרבה עזרה מאנשים פרטיים ומארגונים. כיום יש רצון לעזור אבל אין שום מסגרת מאורגנת ואין שום אפשרות לדעת מי באמת נזקק ומי תופס טרמפ. כשקיבלתי פיצויים קניתי כמה סלי מזון למשפחות כדי לתרום בחזרה, וכמה ימים אחרי כן, ראיתי את אותה משפחה יושבת בבית קפה. זה מרגיז".

בלי כרטיסי חינם להצגות

אורזחובסקי מחכה ליום בו חוגים ובילויים יהפכו נגישים גם לילדים של אמהות יחידניות: "בחריש אין הנחה לחוגים למשפחות יחידניות ואין הופעות תרבות ממומנות או מסובסדות על ידי המועצה לילדי רווחה. כרטיס ב-10 שקלים לילד ממשפחה מרובת ילדים או כרטיס ב-35 שקלים מסתכם בהוצאה משפחתית גבוהה מאוד.

ישראלה אורזחובסקי חד הוריות יוקר המחיה
"בערים אחרות מחלקת הרווחה מקציבה אחוז מסוים של כרטיסי חינם לילדי רווחה". בצילום: בנותיה של אורזחובסקי

"אני לא מבינה מדוע אנשים עם הכנסות נמוכות לא זכאים לראות הצגה פעם בשנה, במיוחד שיש מקומות פנויים באולם ויש מקום בחוגים. בערים אחרות מחלקת הרווחה מקציבה אחוז מסוים של כרטיסי חינם לילדי רווחה".

בשורה התחתונה: האם חריש טובה לחד הוריות? "אין בחריש כלום חוץ משכירות זולה. אין רופאים מומחים, רפואת שיניים, או תורים זמינים לטיפולים חשובים לילדים. אין שום שירות ממשלתי כמו שצריך וכל דבר דורש יציאה מחוץ לעיר. בנוסף, אין לילדים מסגרות חינוך לשעות אחר הצהריים, אין קייטנות ואין מענים מותאמים למשפחות חד הוריות כמו בערים ותיקות. צריך לקחת את זה בחשבון לפני שמתלהבים ממחירי הדיור הזולים. אני כבר התרגלתי. אני מסתדרת בכל מקום. אבל בת'כלס, אני לא אוהבת את חריש".

יש לנו כסף לדברים חשובים

אורטל זלוטניק (41) היא גרושה ואם לשלושה ילדים, שניים מהם בעלי צרכים מיוחדים. היא משתכרת שכר מינימום כשכירה וכעצמאית גם יחד. אני מנסה להתפרנס בכבוד אבל עובדת חלקית כיוון שאני חייבת לטפל בילדי ומרוויחה כ-2,000 שקלים. עיקר ההכנסה היא מהמזונות וקצבאות הנכות של הילדים".

אורטל זלוטניק
זלוטניק: "בחיים לא אמרתי לילדים שלי 'אין לי כסף'. אני לא מסוגלת להוציא את המשפט הזה מהפה"

"החיים עם מחסור תמידי אינם פשוטים, אבל אני עושה מאמצים גדולים. בחיים לא אמרתי לילדים שלי 'אין לי כסף'. אני לא מסוגלת להוציא את המשפט הזה מהפה. אני תמיד אומרת שיש לנו כסף אבל לדברים חשובים יותר".

גם  זלוטניק מקבלת סיוע בשכר הדירה ממשרד הבינוי והשיכון ומשלמת שכר דירה נמוך ביחס לשכניה. מעיריית חריש קיבלה זלוטניק הנחה של כ-33% בתשלום הארנונה. "זה עדיין יוצא יקר, אני משלמת כ-1,000 שקלים".

כמו אצל משפחות אחרות, ההוצאה הגדולה והמרכזית היא למזון וגם משפחת זלוטניק מקבלת דרך הרווחה כרטיס נטען לקניות בכל הרשתות והסופרים. "התקציב הוא 350 שקלים לחודש ואחרי שנה זה פוסק".

מרכז פנאי סבבה לאנשים עם מוגבלויות צילום: דוברות עיריית חריש
מרכז סבבה:  "נאלצתי להוציא אותם משם. לא יכולתי לעמוד במחיר של 130 שקלים לחוג לילד".  צילום: דוברות עיריית חריש

זלוטניק מציינת שהמחסור העיקרי בחריש הוא במענים לחינוך, אין מסגרות מתאימות בשעות אחה הצהריים לילדיה הגדולים, בניגוד לנעשה בפתח תקווה ובני ברק.

"במרכז סבבה (מרכז פנאי לאנשים עם מוגבלויות) יש חוגים מתאימים לילדים עם צרכים מיוחדים אבל לצערי נאלצתי להוציא אותם משם. לא יכולתי לעמוד במחיר של 130 שקלים לחוג לילד. בפתח תקוה שילמתי 80 שקלים לילד עבור שלושה חוגים. בנוסף, קיבלתי כרטיסיית ג'ימבורי חינם – זו היתה הצלה משמעותית עבורי. הפעילויות במרכז סבבה נפלאות ומותאמות אבל עדיין יקרות לכיס שלי".

אורטל זלוטניק יוקר המחיה חד הוריות
זלוטניק: "אני אומרת לכל החד הוריות, אם יש לך תנאים טובים בערים אחרות, עדיף להישאר שם"

"העיר הזו יכולה להתפתח לדבר מדהים, זו עיר מהממת אבל יש נקודות להתייעלות שהיא חייבת לשם אליהם לב. לדוגמה, השגת חסויות ותקציבים מחברות מסחריות שמממנות פעילות למשפחות רווחה, והקמת מרכז אחים ואחיות לילדים עם צרכים מיוחדים שנותן מענה משפחתי מלא. בפתח תקוה התקיימו במרכז המשפחתי פעילויות לילדים, לאמהות וגם לאחים שלהם. סדנאות שוקולד וסושי בלי לשלם שקל. אם יש משהו שמצער אותי שעזבתי את פתח תקוה זה רק בגלל זה. הם ידעו לתת מענה מדויק".

בשורה התחתונה האם חריש טובה לחד הוריות? "נורא קשוח להיות חד הורית בחריש. זו עיר מתפתחת עם מחלקת רווחה שעדיין בחיתוליה ועם מסגרות חסרות לילדים. אני אומרת לכל החד הוריות שמתייעצות איתי, אם יש לך תנאים טובים בעיר אחרת, עדיף להישאר שם".

תגובת שלמה פרץ, חבר המועצה ויו"ר ועדת הנחות בארנונה: "ניתן להגיש ערעור לוועדת הנחות. הוועדה רשאית לאשר לזכאים הנחה של עד 70% הנחה".

תגובת עיריית חריש: "העירייה ומשרד הרווחה מימנו סיבסוד קייטנות קיץ לילדים בהתאם להמלצת המחלקה לשירותים חברתיים, ובהם גם ילדים למשפחות יחידניות. חשוב לציין שהקייטנות מסובסדות במסגרת כללי משרד החינוך לבית ספר של החופש הגדול, חנוכה ופסח. בנוסף העירייה הפעילה שני מחזורים נוספים של קייטנות קיץ בעלות נמוכה יותר משל רשויות בסביבה.
2. הנחות בארנונה לא נקבעות על ידי העירייה אלא על פי החוק, והטענה שהן נמוכות יותר מאשר ברשויות אחרות אינה נכונה.
3. אכן העומס על המחלקה לשירותים חברתיים, כמו על כלל אגפי העירייה, הוא גדול במיוחד. העירייה בנתה את מערך השירותים החברתיים שלה במשך שנים ספורות בלבד, ועקב תהליכי האכלוס האינטנסיביים כמות הפניות לקבלת שירותים חברתיים בטווח זמן קצר היא גדולה מאוד. גורמי הרווחה בחריש פועלים ומבצעים כל העת תהליכים מאומצים על מנת לפתח מעני רווחה בעיר עבור ילדים ומשפחות".

לקריאה נוספת: חריש יקרה לי: האם משתלם לגור בחריש?


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

קירוי והצללה בחריש: "בעוד חמש-שש שנים יהיה לנו הרבה צל"

סיום שנת השמיטה נותן את האות להאיץ את הליך נטיעת העצים במרחב הציבורי בעיר. לצד הפתרון הטבעי, יחל גם הליך בניית גגות סולאריים במגרשי הספורט ברוב בתי הספר בעיר, באמצעות זכיין. סגן ראש העיר: "זהו פתרון שמעניק לנו אפשרות לקרות את המגרשים בלי להשקיע כסף ובמקביל לייצר הכנסה לקופת העירייה"

בינואר 2022 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 1022 שמקדמת הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת ההיערכות לשינויי האקלים.

ההחלטה מציינת את החשיבות של אימוץ תפישת עצי רחוב כתשתית בעלת חשיבות במנגנוני התכנון והביצוע הממשלתיים והעירוניים, ככלי מרכזי בהפחתת החום בסביבה העירונית, כמשאב חיוני להצללת המרחב הציבורי וקידום הליכתיות (Walkability) וכמסייע בניהול ובוויסות מי נגר.

קירוי והצללה
תפישת עצי רחוב כמשאב חיוני להצללת המרחב הציבורי וקידום הליכתיות

ההחלטה הממשלתית התקבלה על רקע ההבנה שמשבר האקלים בישראל חמור יותר בהשוואה לממוצע בעולם. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה כבר עתה נמדדה בישראל עליה של 1.4 מעלות חום מאז 1880 בהשוואה לעליה ממוצעת עולמית של 1.09 מעלות.

סיום שנת השמיטה מעניק לרשויות רבות, ביניהן חריש, את האות לקדם את התוכניות להאצת הליך נטיעת העצים במרחב הציבורי ולקידום איי חום טבעיים.

"פוטנציאל ההצללה בחריש הוא מאוד גדול"

נכון להיום, למעט בכיסים בודדים בעיר בהם נשמרו עצי החורש הוותיקים, רוב הנטיעות הן צעירות והעצים הצעירים אינם מספקים מספיק צל, שמעודד הליכתיות בעיר.

דבי לרר: "אסור לנו להיות שאננים"
לרר: "יש כמות מכובדת של עצים צעירים ובכל שנה יש קפיצה בכמות הצל שהם מספקים"

דבי לרר, תושבת העיר ומתכננת נוף שמתמחה בגינון אקולוגי, רואה דווקא את חצי הכוס המלאה: "פוטנציאל ההצללה בחריש הוא מאוד גדול, יש כמות מכובדת של עצים צעירים ובכל שנה יש קפיצה בכמות הצל שהם מספקים", היא מסבירה. "הצללה על ידי עצים היא בריאה, טובה ונכונה ומעניקה קרירות שלא ניתן למצוא תחת יריעת פלסטיק מחממת".

לרר מציינת כי דווקא בנושא זה, חריש מקדימה רשויות אחרות: "לצערי לא שותלים בארץ מספיק עצים במרחב הציבורי. ברוב בתי הספר בתי בישראל אין מספיק עצים כי עדיין מתייחסים לעץ כמקור של לכלוך. מבחינה זו חריש מייצגת חשיבה מתקדמת.

דרך ארץ קירוי והצללה
לרר: "בחריש שותלים ברחובות העיר בכל שישה מטרים עץ. זה המון"

"בחריש שותלים ברחובות העיר בכל שישה מטרים עץ. זה המון. בערים אחרות לא שותלים כלל בשל בעיות לוגיסטיות או חסימות על המדרכה, או ששותלים עצים במרחקים של 20 מטרים מהאחד לשני".

להרבות במספר העצים

יפתח שטיין, חבר המועצה החדש מטעם סיעת הליברלים ואחראי על נושא איכות הסביבה, מסביר את החשיבה מאחורי המדיניות שננקטה עד כה, לנטוע עצים צעירים שאינם מספקים צל.

יפתח שטיין,
שטיין: "בטווח הארוך 200 עצים עושים יותר צל מ-100 עצים"

"אני כרגע לומד את הנושא וממה שאני רואה ומבין המדיניות שננקטה עד כה היא הגיונית ונכונה. בגדול, עצים בוגרים עולים הרבה יותר מעצים צעירים ולכן עיריית חריש בחרה לנטוע עצים צעירים. בטווח הארוך 200 עצים עושים יותר צל מ-100 עצים והיות ואנו בונים עיר לעשרות שנים קדימה, הבחירה היא להרבות במספר העצים. בעוד חמש-שש שנים יהיה לנו הרבה צל".

לרר: "חשוב מאוד להצליל מדרכות, שבילי אופניים, תחנות אוטובוס או מקומות המתנה אחרים ברחבי העיר"

ומה בחמש השנים הקרובות? לרר מייעצת לעירייה לנצל את סיום שנת השמיטה כדי להיערך כראוי לנטיעות ולמלא חוסרים בולטים בעיר: "כדי ליצור נוחות אקלימית חשוב לנטוע עצים בכל מקום. חשוב מאוד להצליל מדרכות, שבילי אופניים, תחנות אוטובוס או מקומות המתנה אחרים ברחבי העיר. צריך להחליף את כל העצים שניזוקו והתייבשו במהלך שנת השמיטה ולהמשיך לשתול כל הזמן".

קירוי מרחבים ציבוריים

המחסור בהצללה בעיר, באמצעות עצים ובאמצעים אחרים, בא לידי ביטוי בכלל המרחבים הציבוריים ובמיוחד בבתי הספר החדשים. מגרשי הספורט אינם מקורים ברובם וטקסי פתיחת השנה, שהתקיימו באחד בספטמבר, לוו בצלילים צורמים של תלונות הורים על החום הרב והחשיפה הישירה לשמש.

מגרש ספורט לא מקורה.

קירוי מרחבים ציבוריים זוכה גם הוא לתשומת לב ממשלתית. רק לאחרונה הציג המשרד להגנת הסביבה תוכנית תמיכות המקצה כ-40 מיליון שקל עבור מסלול חדשני לתמרוץ ולסיוע להשקעות להפחתת אי החום העירוני באמצעות הצללה אשר משלבת בין קירוי ויצור סולארי של מרחבים ציבוריים כגון חניונים, שבילים ודרכים, פארקים ציבוריים ושטחים אחרים שהציבור נמצא בהם.

תוכנית ממשלתית מרכזית: הצללה באמצעות אנרגיות מתחדשות

תמיכות אלו לקירוי סולארי יאפשרו לנצל את המרחב העירוני לייצר חשמל נקי וזול וגם לייצר צל ובכך לשפר את חווית השהות במרחב הציבורי במיוחד בחודשים החמים בשנה. התוכנית מאפשרת לרשויות מקומיות גם לאגור חשמל מהשמש ולהשתמש בו בשעות היקרות ביותר ובכך לייצר הכנסה נוספת לעירייה.

הפתרון: WIN-WIN-WIN

הסדר דומה עומד לחול גם בחריש. לדברי סגן ראש העיר שלמה קליין, נושא הקירויים במגרשי הספורט יזכה להתקדמות משמעותית בשנתיים הקרובות.

שלמה קליין
קליין: "הקירויים יהיו בשאיפה על כל המגרשים של כל בתי הספר בחריש. ההערכה שלנו היא שהתהליך יסתיים תוך שנתיים"

קליין מספר שרק לאחרונה נקבע זוכה במכרז שפרסמה העירייה לקירוי מגרשי הספורט בבתי הספר בחריש, שישולבו עם גגות סולאריים המייצרים חשמל למכירה.

"הקירויים יהיו בשאיפה על כל המגרשים של כל בתי הספר בחריש. ההערכה שלנו היא שהתהליך יסתיים תוך שנתיים. החברה שנבחרה מקבלת את השכר על הקירוי מתוך רווחי מכירת החשמל שנוצר לחברת החשמל – כך שהעירייה לא משלמת שקל על הסיפור הזה. זה פתרון שמעניק לנו אפשרות לקרות את המגרשים בלי להשקיע כסף ובמקביל לייצר הכנסה לקופת העירייה".

קירוי והצללה גגות סולאריים
צפי ההכנסות בשנים הקרובות הוא בסביבות 1.2 מיליון שקלים עד ל-2 מיליון שקלים בשנה

קליין מציין כי קירוי מגרשי הספורט היה אחד הסעיפים בהסכם הקואליציוני של סיעת בית טוב והתייחס אז לארבעה בתי ספר שפעלו בעיר. כיום יש כ-14 בתי ספר ובשנתיים הקרובות מתוכננים להיבנות מבני בתי ספר נוספים. קליין מאמין שהפתרון לפיו זכיין יבנה את הקירוי ויקבל תשלום על מכירת החשמל הוא פתרון בו כל המעורבים זוכים: "תושבי העיר ייהנו מהצללה, הקבלן בונה את הקירויים וההצללות על חשבונו, העירייה לא מוציאה כסף מכיסה והזכיין ייהנה מרווח שיתקבל כתוצאה מפעילות עסקית שלו. בסוף מדובר בחברה עסקית שדואגת לשורת הרווח".

עוד מציין קליין כי צפי ההכנסות בשנים הקרובות הוא בסביבות 1.2 מיליון שקלים עד ל-2 מיליון שקלים בשנה וכי הרווחים הגדולים יותר יגיעו לקופת העירייה לאחר שיסתיים התשלום העיקרי לקבלן.

אילו בתי ספר יזכו ראשונים לקירוי הנכסף? לדברי קליין, סדר הקירוי בבתי הספר נקבע בהתאם לאופי המגרש ולעבודה הנדרשת להכנתו להליך בניית הגגות הסולאריים.

עיריית חריש: "בשיתוף פעולה של עיריית חריש עם מפעל הפיס, הטוטו ופרויקט בינוי שכונת בצוותא, נבנו שני אולמות הספורט הראשונים בעיר והשלמנו את שלב א' בתוכנית הקירוי שבמסגרתה קורו שני מגרשי ספורט המשמשים בתי ספר. לאור הפעולות שנעשו על ידי העירייה בתוך שנים בודדות ניתנו פתרונות לארבעה מתוך 14 מבני בתי הספר בעיר: אולמות הספורט הצמודים לבתי הספר רונה רמון ולממלכתי בצוותא, וקירוי מגרשי הספורט בבתי הספר תלמי רון וכנפי רוח בנים. לבתי הספר יש הסדר שימוש באולמות הספורט הכולל השתתפות תקציבית ברף הנמוך מהמקובל באולמות הספורט הצמודים לבתי ספר ברחבי הארץ.

בהזדמנות זו אנו שמחים לבשר כי הוצאנו לדרך תוכנית קירוי מדורגת לכל מגרשי הספורט בעיר באמצעות התקנת קירוי המשולב עם תאים פוטו-וולטאיים.
מעבר לכל אלה, למנהלי בתי הספר עומדת האפשרות להיערך תקציבית להוספת הצללות במרחבים נוספים על פי שיקול דעתם ותעדוף התקציבים השוטפים והתמיכות המועברים להם על ידי העירייה ומשרד החינוך. באופן זה, למשל, בוצעה הוספת הצללות בבתי הספר תלמי הדר ורונה רמון. אנו נמשיך מצידנו לפעול בכל האמצעים על מנת להמשיך לשפר את נושא הקירוי וההצללות עבור תלמידי בתי הספר בעיר"

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

שנה אחרי: "למסע סוכות יש משמעות סימלית בעיקר בכל הקשור לתאונה שהיתה"

מימין: גילה לרמן וסמדר חדד. במרכז: זירת התאונה בכביש 89 – צילום: אייל מרום איחוד הצלה

גילה לרמן וסמדר חדד לא ישכחו את מראות תאונת האוטובוס הקטלנית בכביש 89 שאירעה בשנה שעברה וגבתה את חייהם של חמישה. השתיים נפצעו יחד עם עשרות מחניכי בני עקיבא חריש והחוויה הקשה הותירה את רישומה עליהן ועל רבים אחרים שחששו לצאת לטיולים במהלך השנה החולפת. למרות זאת, השתיים סוגרות מעגל ויוצאות לטיולי סוכות לראשונה כמדריכות: "אפילו אמא שלי חששה שאצא לטיול. לקחתי על עצמי את התפקיד מבחירה, אז יש לי מחויבות לצאת לטיול הזה"

120 חניכים, חניכות, מדריכים ומדריכות בתנועת בני עקיבא חריש ייצאו ביום שלישי הקרוב, אסרו חג סוכות, למסע הסוכות המסורתי של התנועה. לצד ההתרגשות הרבה, קיימים חששות רבים הן בקרב ההורים והן בקרב החניכים, שחוו בשנה שעברה בדרך חזרה הביתה, תאונת דרכים קשה שטלטלה את העיר.

זירת התאונה הקשה בכביש 89 – צילומים: אייל מרום איחוד הצלה

כזכור, תאונת הדרכים הקטלנית שהתרחשה בסוכות תשפ"ב בכביש 89 בסמוך לחורפיש, גבתה את חייהם של נהג האוטובוס אשר בסון ז"ל ושל משפחת בן אלי ז"ל ממעלות, האם מורן ושלושת ילדיה. האוטובוס שהיה בדרכו חזרה לחריש סטה מנתיבו מסיבה לא ברורה, התנגש במספר כלי רכב והתהפך מספר פעמים. 27 חניכים ו-8 מדריכים מחריש נפצעו בתאונה, ביניהן שתי חניכות בנות 10 שפונו במצב קשה לבתי החולים.

 "מרוב אדרנלין לא שמתי לב שנפצעתי"

גילה לרמן בת ה-15 וסמדר חדד בת ה-14 היו גם הן על האוטובוס ההוא והן זוכרות את הרגע המחריד שבו הפך הטיול השמח והמחוייך לטראומה שתלווה אותן שנים רבות.

גילה לרמן בספסל האחורי וסמדר חדד בספסל הקדמי, באוטובוס לפני התאונה

"סיימנו את המסע שהיה מאוד נחמד ועלינו על האוטובוסים חזרה לחריש. לאחר נסיעה לא ארוכה, אני זוכרת את חלונות האוטובוסים מתנפצים ברגע אחד ואת האוטובוס סוטה באופן חד", נזכרת גילה ומציינת שבשלב זה היא איבדה את ההכרה למספר רגעים: "אני זוכרת את חברה שלי מעירה אותי אחרי שהאוטובוס כבר עצר ואומרת שאנחנו צריכים לצאת מהר מהאוטובוס. בחוץ ראינו מראות לא נעימים. נכנסתי להתקף חרדה והמדריכה שלי ניסתה להרגיע אותי. המתנו בצד הכביש עד שהגיעו כוחות הרפואה ופינו אותנו לבתי החולים". גילה סבלה ממספר מכות יבשות בגבה ובידה.

במהלך ההמתנה לאמבולנסים, נכנסתי לאוטובוס מספר פעמים כדי להוציא ממנו ציוד אישי שלי ושל חברותיי" צילום: דוברות איחוד הצלה

"במהלך ההמתנה לאמבולנסים, נכנסתי לאוטובוס מספר פעמים כדי להוציא ממנו ציוד אישי שלי ושל חברותיי. מרוב אדרנלין לא שמתי לב שנפצעתי", מספרת סמדר. "רק אחר כך אני זוכרת שאמרתי לגילה שקשה לי לנשום". סמדר קרעה רצועה בכף ידה, נפגעה ברגלה והתקשתה בשעות שלאחר התאונה ללכת בכוחות עצמה, עם זאת בדומה לגילה חברתה, לאחר יממה היא שוחררה אף היא לביתה. "סמדר התקשרה ושמעתי רעש נוראי ולא יכולתי להבין אם היא בוכה או צוחקת", נזכרת רעות, אמה של סמדר. "סמדר אמרה שהאוטובוס שלהם התהפך ושהיא בסדר. לא באמת ידעתי מה מצבה ומה רמת הפציעה שלה במשך שעות ארוכות, כל שידעתי הוא שהיא בחיים. חששתי אפילו לשאול אם היא יכולה ללכת. רק בערב כשבעלי פגש אותה בבית החולים בצפת, הבנתי את התמונה באופן ברור יותר".

"יש כאלה שעדיין חווים את התאונה יום-יום"

בחודשים שלאחר האירוע העגום, חזר הסניף לפעילות בצורה הדרגתית וחניכי הסניף אף יצא לטיולים בט"ו בשבט ובפסח וכן למחנה קיץ שארך מספר ימים. "כסניף הרגשנו שהאירוע מאוד ליכד אותנו והיתה הודיה מאוד גדולה בקרב המשפחות והחניכים על כך שהתאונה לא הסתיימה בהרוגים. כבר חזרנו מזמן לשגרת הטיולים והמסעות כך שלמסע סוכות יש משמעות סימלית בעיקר בכל הקשור לתאונה שהיתה", מדגישה גילה.

חששות לצד חזרה לשגרה: טיולי ט"ו בשבט סניף בני עקיבא חריש. מתוך עמוד הפייסבוק

לעומתה, סמדר מדגישה כי חוויות התאונה והחששות פגמו בחזרה לשגרה וליוו את הילדים גם בהמשך הדרך: "היו במהלך השנה שבטים (קבוצות גיל) שחזרו הביתה במהלך הטיול ולא השלימו אותו וחניכים שחזרו עם ההורים ולא באוטובוס. לאחד הטיולים סיפקו לנו נהג אוטובוס מבוגר והילדים שהיו עדיין מבועתים מהתאונה בגליל חששו מאוד לעלות לאוטובוס, אז נאלצנו להמתין כשעתיים עד שהגיע נהג אחר.

סמדר חדד בני עקיבא
סמדר חדד: "נהג האוטובוס עשה כמה דברים שהלחיצו אותנו, אך לא השקענו בזה הרבה מחשבה".

"בטיולים אחרים היו שבטים שלא רצו לצאת לטיולים ומזכ"ל התנועה הגיע לנסות להרגיע. הסניף עצמו חזר לפעילות, אך יש כאלה שעדיין חווים את התאונה יום-יום ומתקשים להתגבר על הטראומה", היא מסכמת.

"התאונה הזו מלווה אותנו כל השנה. הילדים חוו שם אירוע קשה בכל החושים, הם ראו מראות קשים, הריחו ריחות ושמעו זעקות", מציינת רעות אמה של סמדר. "אני יכולה לומר שמאז התאונה, סמדר מטמיעה בנו, בני המשפחה, ערכים של זהירות בדרכים ובכל נסיעה משפחתית היא מוודאת שכולם חגורים. זה משהו טוב שיצא מהתאונה הזו אם אפשר לומר את זה".

סמדר מודה שנושא הזהירות בדרכים הפך משמעותי עבורה. "הנסיעה באוטובוס בהלוך היתה בהחלט לא נעימה, אני זוכרת שהרבה חששו מאופן הנהיגה של נהג האוטובוס שעשה כמה דברים שהלחיצו אותנו, אך לא השקענו בזה הרבה מחשבה".

ההורים חוששים, החניכות חוששות

לצד החששות והזיכרונות – המסורת נמשכת. בעוד שבמסע הסוכות שעבר השתתפו סמדר וגילה כחניכות, הפעם תצאנה השתיים כשהן מדריכות לחניכי כיתות ה' עד ז'. פעילות תנועת בני עקיבא חריש גדלה במהלך השנה החולפת וסניף שני בעיר, בשכונת בצוותא, נפתח. "יש לי חניכות שמפחדות ממה שיקרה בטיול ובאות ושואלות אם אשמור עליהן אם יקרה להן משהו. יש המון שאלות בטיחותיות", משתפת סמדר.

גילה לרמן
גילה לרמן: "כמדריכה היו לי שיחות עם לא מעט חניכים והורים שמתלבטים אם לצאת לטיול. ויש שבט שכולו לא יוצא לטיול בגלל החוויה מהשנה שעברה"

"יש חשש, כמדריכה היו לי שיחות עם לא מעט חניכים והורים שמתלבטים אם לצאת לטיול. ויש שבט שכולו לא יוצא לטיול בגלל החוויה מהשנה שעברה", מספרת גילה ומוסיפה: "התנועה השתדלה לעשות הכל, לחבק ולתת מקום לקושי. לעדכן בבדיקת האוטובוסים, בדיקות נוכחות תכופות יותר והקמה של אפליקציית נוכחות המתעדכן בלייב עבור ההורים. אני יכולה להבין את ההורים, אפילו אמא שלי חששה שאצא לטיול, אבל בסופו של דבר אני מדריכה ולקחתי על עצמי את התפקיד מבחירה, אז יש לי מחויבות לצאת לטיול הזה", מסבירה גילה.

אמצעי זהירות והרגעה לחניכים וההורים. טיול ברמת הגולן תשפ"ב. מתוך עמוד הפייסבוק של בני עקיבא חריש

הטיול כחוויה מתקנת

"מבחינתי זו סגירת מעגל", קובעת סמדר, "מרגש אותי לצאת לטיול בתור מדריכה. במסע סוכות בשנה שעברה המדריכה שלי היתה משהו גדול להסתכל עליו. אני זוכרת שאחרי התאונה יצאנו מהאוטובוס וראיתי את המדריכה מחבקת אותנו ומרגיעה אותנו והיא הייתה עבורי מישהו בלתי פגיע והנחילה לנו ביטחון. כך אני רוצה להיות בשביל החניכים שלי, בדיוק כמו שהמדריכה שלי היתה עבורי".

"היה לנו חשוב שסמדר תצא ותחווה טיולים באוטובוס כחלק מהחוויה המתקנת וההתגברות על הפחד, עודדנו אותה והראנו לה שאנחנו עומדים מאחוריה ושזה לגיטימי לחשוש", משתפת רעות אמה של סמדר. "כעת סמדר יוצאת כמדריכה והאחריות היא לא רק עליה אלא גם על החניכים, עם זאת אני רגועה ובטוחה שהיא יוצאת אליו כמדריכה אחראית ומנוסה. אני מאחלת לחניכים ולמדריכים טיול נעים ומוצלח ובאותה נשימה חושבת על משפחות הבנות שנפצעו קשה והחיים שלהן טרם חזרו למסלולם, להדגיש שאנחנו כל הזמן חושבים עליהן ומקווים שהן ישובו לאיתנן במהרה ושנראה אותם בקרוב בטיולים יחד עם חבריהן".

מתנועת בני עקיבא נמסר: "השנה חל זינוק של למעלה מפי שלושה במספר חניכי בני עקיבא מסניף חריש שצפויים לצאת למסע סוכות ביום שלישי הבא. סניף חריש יטייל בשביל ישראל במקטע שבין עין הוד למצפה עופר".

לקריאה נוספת: "חמש דקות לפני שהתאונה התרחשה הם חייכו ונראו מבסוטים"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

כל אחד והספורט שלו: שומרים על דופק גבוה בחריש

מימין למעלה: אייל גוטליב, אלה שריג, דניאל שחר, רביד חכמון, אדם לאוב, יוסי כצמן

אייל לא מוותר על הרכיבה האתגרית ביערות חריש, דניאל רץ במסלול זהה אך הנוף משתנה אל מול עיניו בכל ריצה, אלה פותחת את הבוקר בפילאטיס בחצר ויוסי סוגר את השבוע בחמש על חמש במגרש הסינטטי. שישה תושבי חריש מספרים על הפעילות הספורטיבית שהם לא יכולים בלעדיה

הסתיו בפתח ומזג האויר הולך והופך ידידותי ומזמין יותר ויותר לפעילות ספורטיבית. גם בתוך שגרה עמוסה ורוויית משימות, חשוב גם להקדיש זמן לספורט. לפעילות הגופנית חשיבות עליונה בשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו, אך יש לה תרומה מכרעת לא פחות, גם לטיפוח הקשרים החברתיים והבין אישיים. בחריש, המתאפיינת בקהילתיות גבוהה ומציעה מגוון הולך ומתרחב של פעילויות ספורטיביות יחידניות וקבוצתיות, ניכר כי ניתן לתפוס את שתי הציפורים הללו במכה אחת.

אלה שריג בגינת ביתה בחריש
אלה שריג בחצר ביתה: ״משתדלת לתרגל לפחות ארבע פעמים בשבוע״
אלה שריג
אלה שריג

אלה שריג עוסקת במקצועות הטיפול ואורח חיים בריא ומחלקת את יומה בין עבודתה כדולה ומכינה זוגות ללידה, לעיסוי ונטורופתיה. אך רגע לפני שהיא מתפנה לסייע ללקוחותיה, היא מקדישה זמן לתרגולי פילאטיס בחצר ביתה שממלאים אותה בכוחות פיזים ונפשיים כאחד.

"בפילאטיס אני מרגישה שאני מקבלת את האיזון בין הכוח שאני צריכה, לבין החיזוק הפנימי והשקט הנפשי, בשילוב עם הנשימות הנכונות והעמוקות. אני משתדלת לתרגל לפחות ארבע פעמים בשבוע, וגם אם הלו"ז עמוס ואין לי זמן לשיעור מלא של שעה, אני לוקחת לעצמי 10 דקות, פורשת מזרן בחצר ומפנה זמן לפילאטיס. העיתוי האידיאלי הוא באווירה השקטה והרגועה של הבוקר אך גם אחר הצהריים כשהילדים לוקחים חלק בפעילות זה נחמד לא פחות. אני מרגישה שהתנועה בפילאטיס מחברת בין הגוף לבין הנפש ומעניקה לי אנרגיה להמשיך את היום בחיוך ובתחושות טובות".

דניאל שחר - חריש
דניאל שחר

עבור דניאל שחר, חצות הלילה זה זמן מצוין ללבוש בגדי ספורט להרכיב אזניות ולצאת לריצה בעיר. "אני אוהב לרוץ במקומות שקטים ולהתחבר לעצמי במהלך הריצה. יש לי מסלול קבוע יחסית של 40 דקות שחוצה את שכונת אבני חן ועולה חזרה הביתה למעו"ף דרך הטיילת היפהפיה של דרך ארץ. אני מאוד אוהב את הטופוגרפיה של חריש. העליות והירידות לסירוגין מגוונות את הריצה ועוזרות לחיזוק הגוף. בריצה אני אוהב לעקוב אחרי הדירות בבניינים ולזהות דירות שבפעם הקודמת היו ריקות וחשוכות וכעת גרים בהן אנשים. זה משמח לראות את העיר מתאכלסת. כחונך אישי לילדים ונערים, במפגשים שכוללים פעילויות ספורטיביות אני חייב לשמור על כושר לכן אני מקפיד על ריצה לפחות שלוש פעמים בשבוע. בנוסף אני מאמין מאוד בגישת 'נפש בריאה בגוף בריא'".

קבוצת הרכיבה. ״בכל מה שקשור לספורט שטח באמת שאין כאן גבולות״

כחובב מושבע של רכיבת שטח, עבור אייל גוטליב, הטבע והיערות הסובבים את חריש הם גן עדן של ממש. קבוצת הרכיבה שבה הוא חבר נפגשת מדי שבוע, לרוב בשעות הערב המאוחרות, ויחד הם יוצאים לרכיבה במסלולים השונים מחוץ לעיר.

אייל גוטליב
אייל גוטליב

"הרכיבות בלילה יכולות להגיע גם עד 30 ק"מ. בכל מה שקשור לספורט שטח באמת שאין כאן גבולות וזה תענוג של ממש לרכוב כאן. יש בסביבה סינגלים מדהימים ומאתגרים. התחושה היא שכל רוכב יוכל למצוא בחריש כמעט את כל סגנונות הרכיבה האהובים עליו. המגוון כאן הוא באמת רחב בדגש על סגנונות ה-All-Mountain והקרוס-קאנטרי. לאחרונה, מתוך שאיפה להשתתף בתחרות טריאתלון, התחלתי גם לקיים הרבה רכיבות כביש וגיליתי שממש נחמד לרכוב גם בתוך חריש, בעיקר כמובן בשעות שבהן הכבישים ריקים. לראייה, מי שיסתובב בעיר בשעות הבוקר בשבת, יראה המון רוכבי כביש ומועדוני רכיבה, שמגיעים הנה מערים וישובים בסביבה".

מאמא-נט חריש: ״שמות את כל הדאגות בצד ואת עצמנו במרכז״

לאחר שנתיים של השתתפות קבועה בקבוצת משחקי כדור-רשת בכרכור, עברה רביד חכמון לחריש, חיפשה פעילות ספורטיבית דומה והתחברה לקבוצת כדורשת הנשים המקומית שבדיוק עשתה את צעדיה הראשונים. בשנה האחרונה התקיימה הפעילות במסגרת של חוג, אך השנה צפויה הקבוצה להיכנס תחת המטריה של רשת מאמא-נט הארצית.

רביד חכמון
רביד חכמון

"מהרגע הראשון נוצר חיבור לקבוצה המתהווה ואף נבחרתי לשמש כקפטנית. אנחנו נפגשות פעמיים בשבוע באולם בית הספר רונה רמון, יחד איתי יש עוד כ-20 נשים והמפגש הזה משמש עבורנו פעילות ספורטיבית ותחרותית לצד הגיבוש והפאן. רגע שבו אנו שמות את כל הדאגות בצד ואת עצמנו במרכז, עולות למגרש ליהנות, להיפגש, להתאמן ולשמור על כושר. הכדור-רשת הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי ואני מודה שמדי שבוע אני ממש מחכה למפגשים האלה. אני לא מפספסת אף אימון וגם כשאני חולה, אני מגיעה, עולה על המגרש והכל עובר. זה הספורט שאני הכי אוהבת לעשות ואני שמחה לעשות אותו כאן בחריש"

מכבי חלוצי חריש: נפגשים פעמיים בשבוע באולם בית הספר
אדם לאוב
אדם לאוב

אדם לאוב היה חבר בקבוצת כדורעף בילדותו אך לא היתה לכך המשכיות. לפני כחמש שנים, נפתחה עבורו ההזדמנות להתחבר לכדורעף מחדש בזכות יוזמה ספונטנית של תושבים, גברים ונשים, שהתארגנה לקיום מפגשי כדורעף קבועים. מאז לבשה הפעילות הספורטיבית מסגרת ואופי ברורים, עד לייסודה של קבוצת 'מכבי חלוצי חריש', המשתתפת כיום בליגה חובבנית.

לאוב, נוירלוג במקצועו, משתף כי בין חברי הקבוצה התפחתה חברות אמיצה: "אנחנו נוהגים להיפגש בעיקר באירועים סביב בשר וספורט. יש גרעין קשה של 9-10 חבר'ה. אנו נפגשים פעמיים בשבוע לאימון ולמשחק באולם בבית הספר של רונה רמון. במשחקי הבית שלנו אפילו הצלחנו למלא מפעם לפעם את המושבים בקהל והיו משחקים עם הרבה אקשן. על אף סדר היום הקשוח והאינטנסיבי, אני חייב לשלב פעילות ספורטיבית".

כדורגל במגרש הדשא הסינטטי בחריש

"לכל שבת יש מוצאי שבת, ובמוצאי שבת נפגשים לכדורגל בסינטטי ברחוב טורקיז", מספר יוסי כצמן. כצמן לא מפספס את המפגש המסורתי, שסוגר שבוע וממלא את הגוף באנרגיות לקראת השבוע החדש.

יוסי כצמן
יוסי כצמן

"כבר חצי שנה שאני חבר בקבוצת כדורגל שמשחקת חמש על חמש במגרש הסינטטי. כולנו אנשים עובדים ולכן מוצאי שבת זה הזמן המושלם לכדורגל ולפורקן מבחינה ספורטיבית. באים חבר'ה מכל המגזרים וזה כיף גדול. מקשקשים ומתווכחים על נושאים פוליטיים אבל ברגע שמתחילים לשחק, שמים את הכל בצד ומתמקדים בלהנות מזמן האיכות.

אנחנו מאוד מקפידים על תצוגת משחק רשמית ומסגרת כללים ברורה: מחייבים להגיע עם חולצות בצבע אחיד ומקציבים זמן מוגדר לכל משחק. אם אין הכרעה אחרי 10 דקות – הולכים לפנדלים. בקיצור התחושה הכי טובה שיכולה להיות במשחק קט-רגל. על אף הביקוש הרב להצטרף אלינו הקבוצה שלנו סגורה, אבל אתם מוזמנים להגיע ולשחק נגדנו".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

הגברת הראשונה של החינוך המיוחד בחריש: "שמה של חריש הולך לפניה בתחום"

פרח קוזחי היא הכתובת להורים עם ילדים עם צרכים מיוחדים בעיר. היא רואה בתפקידה כחברת מועצה שמקדמת את המענים החינוכיים – שליחות, ומפרגנת למערכת המיוחדת שצומחת ב-50% בכל שנה. "האג'נדה בעיר ובמועצה, שאני מאוד גאה בה, היא לדאוג לילדים הרגילים והמיוחדים ולתת את המענים הנדרשים. לא רואים את זה בהרבה ערים"

כמעט מיד עם כניסתה לתפקיד כחברת מועצה מטעם סיעת הליברלים, הצהירה פרח קוזחי כי היא תטפל בנושא החינוך המיוחד, שקרוב ללבה. קוזחי היא אם לשלוש בנות, שתיים מביניהן הן על הרצף האוטיסטי.

פרח קוזחי
אם לשתי בנות עם צרכים מיוחדים

בשנתיים שחלפו מאז הפכה קוזחי לאוזן הקשבת של ההורים לילדים המיוחדים בחריש. "יש לי בערב בין 4-2 שיחות שאני מצליחה להגיע אליהן. כל שיחה היא ארוכה מאוד ודורשת ממני הקשבה וסבלנות. אני תמיד זוכרת שהורה, גם אם הוא כועס, צועק או מתלהם, עושה זאת מתוך רצון לתת את המיטב לילד שלו".

קוזחי הפכה גם לכתובת עבור הורים המתכננים לעבור לעיר. "לפעמים אני צריכה להיות כנה ולומר להורים שרוצים לעבור לחריש שאני לא ממליצה להם לעבור, כי לא בטוח שהילד יקבל את המענה הדרוש ולא בטוח שתהיה לו מסגרת מתאימה. אבל שמה של חריש הולך לפניה בתחום.

"רק לאחרונה שוחחתי עם אמא שעברה במפתיע לחריש. היא הודתה שבמערכת החינוך בחדרה המליצו לה לעבור לחריש, כיוון שיש כאן מענים הרבה יותר טובים לילדים שלה. היא לא חשבה פעמיים ועברה לכאן".

מתחם חינוך מיוחד שנפתח השנה תשפ"ג צילום: דוברות עיריית חריש
מתחם חינוך מיוחד שנפתח השנה. צילום: דוברות עיריית חריש

צמיחה של 50% מדי שנה

מערכת החינוך בחריש חווה קפיצות גדילה משמעותיות מדי שנה, ותחום החינוך המיוחד אינו נבדל. רק השנה נפתחו בחריש 8 כיתות גן חדשות בחנ"מ (חינוך מיוחד), ו-7 כיתות חנ"מ – נתון המשקף עליה של 50% בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת.

"בשנה שעברה פתחנו 16 גנים בחינוך המיוחד. השנה (תשפ"ג) יש לנו כבר 24 גני חינוך מיוחד – 17 גנים שמופעלים על ידי הרשות ו-7 גנים שמופעלים על ידי עמותת פרח", מפרטת קוזחי.

"יש לנו השנה למעלה מ-600 ילדים בחינוך המיוחד, מתוכם כ-240 ילדים בגנים. זה מטורף, זה מעבר לכל מספר שיכולנו לדמיין".

חינוך מיוחד
גני ילדים בחינוך המיוחד בחריש

קוזחי מסבירה שאחת ההתמודדויות המרכזיות בחנ"מ היא שיבוץ ילדים שעוברים לחריש ברגע האחרון. "זה לא פשוט לתכנן פתרונות עבור משפחות שעושות מעברים מהרגע לרגע, משפחות שמחליטות לעבור לחריש ביולי-אוגוסט. אלו מענים שמערכת החינוך נדרשת לתת בצורה מהירה מאוד. אני מעריכה את איציק תייר, מנהל מחלקת החינוך המיוחד, ואת עובדי המחלקה שלו שיודעים להתמודד עם כל הבלת"מים (בלתי מתוכנן) בצורה מדהימה.

"יש כאן משהו מיוחד, גם גדילה של מערך החינוך ב- 50% בכל שנה, וגם היכולת שלנו לספק את החסר מבחינת מטפלים ומערך טיפולים משלימים בשעות אחה"צ. ברור שאין לנו את כל המענים, כמו גנים ללקויות שמיעה או ראייה, אבל גם אלה זוכים למענה מחוץ לעיר ובהסעות מקרית מוצקין בצפון עד ת"א בדרום".

כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר
כיתות חינוך מיוחד בבתי הספר בחריש

כמה ילדים יושבים כיום בבית בלי מסגרת?

"ידוע לי על ארבעה ילדים, שהשיבוץ שניתן להם לא מתאים מבחינתם. אתה מנסה לקלוע אבל לא תמיד אתה מצליח".

מדיניות עירונית: לפתוח כיתות מיוחדות

הצמיחה של מערכת החנ"מ בעיר אינה רק טבעית, כי אם גם מכוונת. קוזחי מסבירה: "השנה נפתחו בחריש 16 גני חינוך מיוחד, זה מטורף בכל קנה מידה במיוחד אם נשווה לדוגמה, לעיר קרובה כמו אור עקיבא, שהאג'נדה שלהם היא לא לפתוח גנים וכיתות חינוך מיוחד אלא להוציא את התלמידים החוצה. כאן הגישה היא הפוכה. גם לפתוח כיתות וגם לוודא שאנו נותנים שירות שהוא ממש טוב".

ילד ילדים חינוך מיוחד קרדיט: מיכאל נילוב
הרפורמה מעודדת רשויות לשלב ילדים בחינוך הרגיל ולא לפתוח כיתות חנ"מ. צילום: מיכאל נילוב

קוזחי מסבירה שהרפורמה במערך החנ"מ שהנהיג משרד החינוך לפני שלוש שנים מעודדת את הרשויות לשלב את הילדים עד כמה שניתן בחינוך הרגיל ולא לפתוח כיתות ייעודיות, שהתקציב להפעלתן גבוה מאוד. לדברי קוזחי, תקציב כיתת תקשורת (לילדים על הרצף האוטיסטי) בה לומדים 9 ילדים, שקול לתקציב שתי כיתות רגילות.

"רוב העיריות לא פותחות כיתות תקשורת אלא משלבות את הילדים בחינוך הרגיל. אני רואה בזה הרבה מאוד בעיות וקשיים. ילד אוטיסט יושב בכיתה ולא יודע להתמודד עם הרעש. כל מה שיש לו זו סייעת שנמצאת לידו רק בחלק מהזמן, בהתאם לשעות שאושרו לו ושאר הזמן הוא לבד. זה יוצר מצב שילדים לא מצליחים להשתלב כמו שצריך, להתקדם".

קוזחי מודה שההתעקשות של חריש להמשיך ולפתוח כיתות מיוחדות, בשונה משאר הרשויות היא חסרת תקדים. "אנחנו מתעקשים לפתוח כיתות מיוחדות הן בגלל הצמיחה המהירה ומספר הילדים הגבוה שמגיע לעיר והן בגלל המצב הייחודי של חריש בו כל שבוע כמעט, תלמיד חדש מצטרף לכיתה. זה יוצר חוסר איזון וגורם לטלטלה רגשית. אם ילדים רגילים מתקשים להתמודד עם המצב בו המקום שלהם מתערער, ילדים מיוחדים מתקשים עוד יותר. לכן יש לנו צורך להמשיך להתעקש על פתיחת מסגרות מיוחדות וכל כיתה שאנחנו פותחים מיד מתמלאת".

מעונות פרח חינוך מיוחד צילום: רינת קומרוב
חדר באחד מגני עמותת פרח המפעילה גני ילדים לחנ"מ בחריש; צילום: רינת קומרוב

הנגשה טכנולוגית ותקציבים מיוחדים

תקציב החינוך המיוחד נגזר מתקציב החינוך הכללי והוא מנוהל על ידי ישראל שלו, ראש מחלקת החינוך בעיר. "אני חייבת לומר שלא היתה פעם אחת שניגשתי למחלקה עם בקשה תקציבית או הצבעתי על צורך מסוים וקיבלתי סירוב. האג'נדה בעיר ובמועצה, שאני מאוד גאה בה, היא לדאוג לילדים הרגילים והמיוחדים ולתת את המענים הנדרשים. לא רואים את זה בהרבה ערים".

תני דוגמאות לתקצוב פעילויות החינוך המיוחד בעיר

"בשנה שעברה, כחלק מתקציב החינוך המיוחד, חילקנו 17 אייפדים לכל כיתות התקשורת בעיר עם תוכנות מותאמות לצרכי הכיתה. רק כשעברנו בכיתות וחילקנו אותם הבנו איזה כלי מטורף זה – איזה חסד עשינו לכל הילדים ובמיוחד לילדים שלא יודעים לתקשר מילולית״.

פרח קוזחי חלוקת אייפדים לחינוך המיוחד צילום: דוברות עיריית חריש
חלוקת אייפדים לצוותי ההוראה. צילום: דוברות עיריית חריש

"חילקנו עוד 79 אייפדים לצוותי ההוראה בגנים ובבתי הספר של החינוך המיוחד שנרכשו על ידי המועצה ובשיתוף קרן אתנה".

קוזחי מציינת דוגמה נוספת: "דרשתי שבאירועים עירוניים כדוגמת חגיגות הכרזת העיר, יהיו מקומות מונגשים לילדי החנ"מ. היה לי חשוב שילד יוכל להגיע לאירוע ולא יצטרך להידחס עם ההמון, ולא יצטרך לפחד. שריינו עבור המשפחות מקומות בקדמת הבמה, מקומות שקטים בלי עומס ודחיפות, יצרנו מרחב בטוח לילדים ולהורים. זה נותן איזהו שקט ומרווח לנשימה".

אירוע הכרזת עיר
מרחב בטוח לילדים עם צרכים מיוחדים באירועים עירוניים

להקל על ההורים

הניסיון להקל על ההורים של ילדי החנ"מ מתרחב וכולל שירותים נוספים. "בשנה שעברה התחלנו להפעיל מערך טיפולים מקדם לילדים אוטיסטים מגיל 7 עד 21 ואנו מרחיבים את זה לכלל בתי הספר. כל ילד – גם אם הוא משולב בכיתה רגילה – יכול לקבל את מערך הטיפולים שמגיע לו בתוך בית הספר. זה שירות מדהים שמספק מרווח נשימה להורים שמתקשים ללכת בשעות אחה"צ עם הילד לטיפולים. בנוסף, כיום נמצא בבנייה מרכז שיקום עם בריכה הידרותרפית, של עמותת פרח שאני מעריכה מאוד את פעילותה בעיר, שגם הוא יספק טיפולים נדרשים בשעות אחה"צ.

"מרכז סבבה פעיל כבר שנתיים בעיר והוא מספק מגוון חוגים ופעילויות לילדים עם צרכים מיוחדים במיוחד לילדים אוטיסטים, שעוזרים לילדים להשתלב ומספק במקביל להורים מגוון הרצאות והדרכות.

מרכז פנאי סבבה לאנשים עם מוגבלויות צילום: דוברות עיריית חריש
מרכז פנאי סבבה לאנשים עם מוגבלויות צילום: דוברות עיריית חריש

"ממש כעת זכתה במכרז שפרסמנו עמותה שתחל לפעול אחרי אוקטובר בחריש. העמותה תפעיל תוכנית "אח גדול" במסגרתה בני נוער יבצעו בהתנדבות חונכויות לילדים עם צרכים מיוחדים. זהו פרויקט מדהים ואני מחכה שהוא יצא לפועל.

"פרויקט נוסף שאני עובדת עליו קשה, ומקווה שאראה את הפירות עוד השנה, הוא הצבת שלטים בגני משחקים בחריש עם תמונות שמסייעות לילדים רגילים ומיוחדים למצוא את הדרך לתקשר ביניהם. אני כל הזמן מחפשת פרויקטים נוספים לקדם. מבחינתי חריש עושה את זה היום בצורה מדהימה אבל תמיד אפשר לשאוף שיהיה עוד יותר טוב. אני מגשימה לעצמי את החלום".

לבדוק את האופציות לפני המעבר

קוזחי מודה, שלצד הגשמת החלום יש גם לעיתים התפכחות כואבת: "אני אוהבת להתנדב ולעזור לקהילה אבל הפעילות במועצה היא לא דבר קל. כל הזמן יש תלונות, חוסר הערכה, אנשים שכועסים, זה לא מובן לרבים שמדובר בתפקיד התנדבותי. עבורי זה שיעור לחיים".

"אני חושבת שחשוב מאוד לדעת גם לעצור ולהגיד תודה לצוותי החינוך, השפ"ח (שרות פסיכולוגי חינוכי) והרווחה שמסורים לעבודה. השעות שהם משקיעים והרצון שלהם לעזור אינם מובנים מאליהם. זו עיר שרואה את הילד לפני הכול".

פרח קוזחי
קוזחי: "אם יש לכם ילד שזקוק למענים מיוחדים, בצעו את הבדיקה לפני המעבר"

"הורים מתקשרים, וכועסים וצועקים – אבל שוכחים להודות אחרי שדברים מסתדרים. לא צריך הרבה, רק מילה טובה מדי פעם. לי ניתנה הזכות לראות מערכת שבאמת אכפת לה מכל ילד וילד".

קוזחי גם לא שוכחת לשלוח מסר למתעניינים בעיר: "אל תעברו לפני שאתם בודקים את האופציות שלכם. אם יש לכם ילד שזקוק למענים מיוחדים, בצעו את הבדיקה לפני המעבר. השכירות פה זולה, הבית יפה והעיר מהממת, אבל חשוב לוודא שיש פתרונות לכל המשפחה כמו עבודה ומסגרות חינוך מותאמות לילדים. רק כך המשפחה תוכל להמשיך להתקדם ולצמוח".

לקריאה נוספת: מנהלת תיכון פסגת אמיר לחינוך מיוחד: "חריש קיבלה אותנו בזרועות פתוחות"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

התחלות חדשות בחריש: "לא אשקר, לפני פתיחת השנה, רעדו לי הרגליים"

מימין; כפיר בוארון, תפארת זרוק, יפתח שטיין

חריש היא עיר של התחלות חדשות. לעיתים המעבר לעיר או נסיבות משפחתיות אחרות כופים עלינו לחולל שינוי בחיינו, ולפעמים הצורך בשינוי הוא פנימי. כך או אחרת, מוטלת עלינו החובה להתמודד עם התחלה חדשה, מרגשת ומפחידה גם יחד. לקראת השנה החדשה, כפיר בוארון, תפארת זרוק ויפתח שטיין משתפים בהתחלות שלהם

כפיר בוארון, הוא מוותיקי חריש החדשה. הוא מתגורר בעיר כבר 6 שנים: "עברתי לחריש עם אשתי ההרה ב-2016 והיום אנחנו כבר עם ארבעה ילדים", הוא מספר. מאז שסיים את לימודי המסעדנות בבית הספר 'תדמור' לפני 11 שנה, הספיק בוארון לנהל מגוון עסקי מזון: בית קפה, מזון מהיר מטבח מוסדי ואוכל ביתי. עם המעבר לחריש חיפש בוארון עבודה בעסק מקומי ותוך זמן קצר נבחר לנהל את פיצריש, הפיצריה הראשונה שהוקמה בעיר ב-2017.

כפיר בוארון
בוארון בתקופת עבודתו בפיצריש: "היו אינספור רגעים בהם רציתי לברוח ולחזור למטבח"

על פיצריש פיקד בוארון במשך שלוש וחצי שנים עד אשר סיבות אישיות הביאו אותו לעזוב את המקום: "לאחר שבני הרביעי נולד השגרה בבית הפכה מורכבת יותר, ונאלצתי לקחת הפסקה מהמטבח. ניהול עסק בכלל ועסק מזון בפרט דורש ממך להשקיע בו את כל כולך, ובתור אחד שנותן 200% בכל מקום עבודה, ראיתי שאני פשוט לא יכול לתת את התפוקה הזו באותה העת".

לאחר שהעביר את הניהול לידי אחיו אופק, בוארון שינה כיוון ובמשך שנה וחצי עבד כנהג. "במהלך התקופה הזו היו אינספור רגעים בהם רציתי לברוח ולחזור למטבח", הוא נזכר. התשוקה למטבח הכריעה לבסוף את בוארון והוא חזר לעסקי המזון ולניהול מסעדת Just Hala בעיר. "היתה זו חוויה קצרה למדי. בעל המקום החליט שהוא סוגר את העסק".

כפיר בוארון דרך ארץ התחלות חדשות
הגשים חלום ופתח עסק משלו

לתקוע יתד בעיר

בוארון זיהה את המשבר כהזדמנות והחליט לקחת את המקום לידיו: "במשך שנים בער בי הרצון לעבור מניהול של עסק עבור אחרים להקמת עסק משלי. הרגשתי שכעת זה הרגע הנכון להגשים את החלום". עם היכרות שצבר עם החך המקומי, ההבנה מה הציבור בחריש אוהב לאכול וכמה יהיה מוכן לשלם, החליט בוארון לפתוח את "מפגש בוארון", מסעדה בשרית שפתחה את שעריה לאחרונה.

לצד החששות הכרוכות בפתיחת עסק עצמאי, בוארון אופטימי לאור התנופה של העיר וכמות התושבים ההולכת וגדלה כל העת. "כל עסק שנפתח בחריש תורם משהו לפיתוח של העיר, במיוחד עסקים מצליחים שמדברים עליו מחוץ לעיר. ל"מפגש בוארון" אני מתכוון להביא את כל כולי, לכן גם החלטתי לכלול את שמי בשם העסק. בעזרת השם שיהיה זה מאמץ משתלם. אני מאחל לעצמי שיפקדו את המסעדה סועדים רבים ושהם יהיו מרוצים וירצו לחזור שוב. שאשמור על מגמה של עלייה כל הזמן, במטרה לתקוע יתד ולהיות כאן במשך שנים".

360 מעלות: חוזרת לעולם ההוראה

תפארת זרוק עברה לחריש לפני 4 שנים כשהיא בהיריון מתקדם. למרות ההתמודדויות עם עיר חדשה והרחבת המשפחה, היא החליטה לאתגר עצמה גם בתחום העסקי, עזבה את עולם ההוראה בו עסקה במקום מגוריה הקודם, ופתחה עסק עצמאי מקומי לטיפוח וקוסמטיקה.

תפארת זנוק התחלות חדשות ראש השנה
תפארת זרוק

"במשך שלוש שנים, היתה לי קליניקה לציפורניים וחנות מקוונת למוצרי קוסמטיקה. ניהלתי קבוצה של קולגות, לימדתי בנות שרצו להיכנס לתחום וארגנתי השתלמויות בתחום. כל זה קרה עד שהתגרשתי".

פירוק התא המשפחתי שינה באופן מהותי את עולמה. תפארת סגרה את העסקים והפכה לשכירה למשך שנה מטלטלת ורבת שינויים, החל מהתנסות קצרה בעבודה כסוכנת מכירות והמשך בעבודה במאפיה בפתח תקווה במשמרות לילה מתישות. "הייתי מתעוררת ב-2:00 בלילה כדי להגיע למאפיה בשעה 3:00", היא משחזרת. לאחר עבודה לתקופה קצרה ולא מוצלחת במיוחד במאפייה מקומית, החליטה תפארת כי היא מסתערת מחדש ובכל הכוח על תחום ההוראה.

תפארת זרוק בצילומי פרסומת לעסקי הקוסמטיקה

מאפיית לחם לחינוך ילדים

"סידרתי את קורות החיים שלי, הדפסתי אותם והתחלתי לעבור בין בתי הספר בעיר, פניתי למנהלות ומזכירות, הצגתי את עצמי והצעתי את שירותיי". בשיא החופש הגדול, חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, הגיע הטלפון המיוחל מאביבית לוי-משה, מנהלת בית הספר הממלכתי בצוותא שהודיעה לה כי היא מצטרפת למשפחת בית הספר כמחנכת כיתה ומורה למדעים. "מנהלת כמו אביבית לא פגשתי בשום מקום בעבר. מהרגע הראשון במשרדה, הרגשתי בבית והיא סייעה לי מאוד בהתאקלמות".

זרוק לא מסתירה את החששות: "אני לא אשקר, לפני פתיחת השנה, רעדו לי הרגליים. חינוך כיתה היה מבחינתי להיכנס לנעליים גדולות ולמשימה עם אחריות גדולה על הכתפיים בייחוד בעיר כמו חריש, כשכל הזמן מצטרפים ילדים חדשים וכל שינוי משפיע על המערך החברתי בכיתה. אלו אתגרים שאני מצפה להם. האחריות על חיים וחינוך ילדים היא משימה מיוחדת במינה ומעט מלחיצה, אבל ברגע שאתה קופץ עם הראש למים, המים כבר לא קרים".

פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג בבית ספר ממלכתי בצוותא
פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג בבית ספר ממלכתי בצוותא

תפארת מציינת בסיפוק רב כי שנת הלימודים נפתחה מבחינתה ברגל ימין: "החיבור עם ההורים והתלמידים היה מיידי. יוצא לי לדבר עם חברים על העבודה ואת התלמידים אני מתארת כילדים שלי. לא יכולתי לבקש התחלה טובה מזו. התפישה שלי היא הקניית ידע וערכים יחד עם הפעלות, משחק, חוויות וחידות. כשהמורה נהנה גם הילדים נהנים", היא מציינת בחיוך.

"אני מאחלת לעצמי להיות מלאה בכוחות לחדש ולרענן עבור התלמידים ולהגיע ליעדים שהצבתי עבור כל תלמיד ותלמיד כי הרי כל ילד הוא פרויקט בפני עצמו. וברמה האישית, השתלבות מלאה בתלם החינוך וצמיחה בתוך מערכת החינוך המקומית".

מחויבות לתפקיד משמעותי

המחנך הוותיק, יפתח שטיין, יחלק את זמנו בשנה הקרובה בין העשייה הפדגוגית לעשיה הציבורית. עבור שטיין, חבר המועצה החדש, היה זה סמלי ביותר שישיבת המליאה הראשונה בה לקח חלק היתה הישיבה החגיגית לפתיחת שנת הלימודים בעיר.

יפתח שטיין,
יפתח שטיין, חבר מועצה חדש מטעם סיעת הליברלים: " לא היו לי שאיפות לקחת חלק בפוליטיקה המקומית"

לשטיין, מחנך ומורה מקצועי בתיכון גוונים במ.א. מנשה, לא היו שאיפות לקחת חלק בפוליטיקה המקומית. אולם עם עזיבתו של גיל פישר את מועצת העיר ויתרו המועמדים ברשימה הליברלית על הכבוד, ויו"ר סיעת הליברלים, שני גרינברג, הציעה את התפקיד לשטיין. לשניים הכרות מוקדמת, והם הקימו יחד עם שותפים נוספים את עמותת חריש חופשית, הפועלת לקדם אירועי תרבות ופנאי לציבור החילוני והליברלי בעיר.

יפתח שטיין
ממקימי עמותת חריש חופשית

"קהילה וחברה תמיד היו לנגד עיני. מאז ומתמיד ראינו, אני ובת זוגתי מור, בעצם המעבר לחריש עשייה ציונית. הדרך והתהליך האישי שעברתי עם הקמת העמותה, שבעיני שינתה את פני העיר, ביססו אותי וגרמו לי להרגיש מוכן ושלם עם ההחלטה להצטרף למועצה ולהתמודד עם האתגר העצום והחשוב הזה", מציין שטיין. "לא ראיתי בעצמי אדם פוליטי ולא היה בי רצון להיכנס לפוליטיקה, אבל כשהנושא הפך אקטואלי ונזרקה לפתחי השאלה: "רגע, ומה איתך", פתאום היה ניצוץ.

"אמנם מדובר בעבודה התנדבותית, אך אי אפשר שלא להתייחס לתפקיד במועצת העיר כקריירה, יש כאן מחוייבות גדולה מדי ומי שלוקח אותה צריך לקחת אותה בלב שלם ובשתי ידיים. אני בהחלט רואה את התפקיד כאחד המשמעותיים שאבצע בחיי, זאת לצד עבודת ההוראה. יש לי המחוייבות לעשות זאת על הצד הטוב ביותר".

יפתח שטיין
יפתח שטיין: "השאיפה היא להמשיך ולדאוג לקהילות הליברליות בעיר"

כר נרחב ליוזמות הציבור

שטיין עושה כאמור את צעדיו הראשונים בתחום העשיה הציבורית ומודה שיש לפניו דרך לא קצרה של למידה והסתגלות. בידיו של שטיין הופקד תחום איכות הסביבה, איתו היה מזוהה קודמו, והוא חבר בוועדות העירייה השונות. "השאיפה היא להמשיך את הפעילויות המדהימות שגיל החל בהן ולהמשיך ולדאוג כמובן לקהילות הליברליות בעיר".

חריש חופשית
קפה חופשי: פעילות בשבת בבוקר לקהילה החילונית. צילום: חריש חופשית

"אני מאמין שעיר נבנית על ידי אנשים ולא על ידי בתים ומוסדות ולכן אנו צריכים לספק הזדמנויות לקהילות הליברליות בעיר לבנות קהילות ותרבות ובכך לתרום לאווירה הציבורית בעיר. התפקיד שלי הוא לאפשר כר נרחב ליוזמות שמגיעות מהציבור".

בחודש הראשון שלו כחבר מועצה מן המניין הספיק שטיין לקבל מספר תובנות: "תמיד ראיתי את האחריות של נבחרי הציבור וכובד הראש בקבלת החלטות וכעת מבפנים אני עד לרמת הרצינות ותחושת השליחות של כלל חברי המועצה ועובדי העירייה".

חריש חופשית
"התפקיד שלי הוא לאפשר כר נרחב ליוזמות שמגיעות מהציבור". צילום: חריש חופשית

"השנה הזו היא בהחלט התחלה חדשה ומיוחדת עבורי. אני מאחל לעצמי ללמוד ולצמוח, להשפיע לטובה ולא לשכוח לרגע את כובד האחריות המוטלת עליי ושבמקביל אדע לשמור על האיזון בין העשייה הציבורית לפרטית. אני רק בתחילת הדרך, כיצד תיראה השנה הזו ואילו הישגים אקצור? עוד חזון למועד".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מדריך קצר לבילויים שווים עם הילדים באזור חריש

שבועיים אחרונים נותרו לסיום חופשת הקיץ וזה הזמן לבלות עם הילדים קרוב לבית. "חריש סיטי" ריכז עבורכם מידע על אטרקציות בתשלום ובילויים חינמיים שווים: פינות חי, מקורות מים טבעיים, אתרי פיקניק וכמובן חופי ים – המצויים במרחק נסיעה של עד 30 דקות מחריש. בילוי נעים

אטרקציות לילדים (כניסה בתשלום)

פארק שביל התפוזים

אטרקציות בילויים שביל התפוזים
שביל התפוזים: פארק חבלים אתגרי, מתקני אקסטרים, מסלול נינג'ות. צילום: יח"צ

על כביש 65 מערב, מעט אחרי קיבוץ גן שמואל, שוכן בלב פרדס, פארק השעשועים "שביל התפוזים". ילדים ייהנו שם ממגוון מתקני טיפוס, מתקני מים רטובים ופעילויות מהנות לכל המשפחה. בין היתר, הפארק מציע חוויית בילוי במתקן לשטיפת מכוניות (וילדים), מתחם מיוחד להשפרצת מים, תעלת מים לשייט קיאק, פארק חבלים אתגרי, מתקני אקסטרים, מסלול נינג'ות ועוד.

הפארק מומלץ לילדים מגיל שנתיים ועד 13. יש להגיע בנעליים סגורות או סנדלים. העלייה למתקנים אינה מותרת ברגליים יחפות או עם כפכפים.

WAZE : שביל התפוזים פארק לילדים

כתובת: (כביש 65 – עוקף חדרה)

טלפון: 04-6070800

מרחק מחריש: 14 קילומטרים

שעות פתיחה: הפארק פתוח בכל ימות השבוע, כולל שבתות וחגים בין השעות 10:00 עד 17:00.

תשלום: עלות כרטיס לילד מגיל שנתיים עד גיל 14 היא 90 שקלים ולמבוגר (מעל גיל 14) היא 60 שקלים.
הערות: רצוי לשריין מקום מראש. רכישה דרך אתר האינטרנט מזכה בהנחה של 10% ממחיר הקנייה בקופה  / כרטיסים מוזלים נמכרים דרך מועדוני הלקוחות הגדולים.

פארק באלגן

אטרקציות בילויים באלגן
מתקני לונה פארק "קלאסיים" כמו רכבת הרים. צילום: לידור שקד

בכניסה לקיבוץ יגור פועל פארק השעשועים באלגן המציע בילוי מגוון לכל המשפחה וכולל אטרקציות ב-32 מתקנים והפעלות שונות: ממתקני לונה פארק קלאסיים כמו רכבת הרים, סירות ומכוניות מתנגשות, דרך ג'ימבורי ומתנפחים ועד משחקי וידאו ומתחמים לקטנטנים.

אטרקציות בילויים באלגן
באלגן. צילום: לידור שקד

הפארק מוצל ומגודר וכולל גם אזור משחקייה ממוזג. מבקרי באלגן זכאים לבקר גם בפינת החי הצמודה לפארק ללא עלות נוספת.

WAZE: באלגן יגור – פארק שעשועים

כתובת: קיבוץ יגור

טלפון: 04-9848988

מרחק מחריש: 43 קילומטרים

שעות פתיחה: הפארק פתוח בכל ימות השבוע עד לסוף אוגוסט 2022 מהשעה 10:00 בבוקר. שעות הסגירה של הפארק משתנות.

תשלום: עלות כרטיס לילד מגיל שנה היא 88 שקלים. למבוגר (מגיל 14 ואילך) העלות היא 42 שקלים. מהילד הרביעי ואילך, תזכו להנחה של 20%.

הערות: ניתן לרכוש כרטיסים מוזלים באתר האינטרנט ודרך מועדוני ההטבות השונים, יש להזמין מקומות מראש.

ג'וי פארק

אטרקציות בילויים ג'וי פארק
מתחם טרמפולינות, אולם קולנוע, רכבת הרים, קרוסלה ושלל אטרקציות. צילום: יח"צ

באזור התעשייה דאלית אל כרמל, מחכה לכם מתחם השעשועים הממוזג והמושקע ג'וי פארק. המתחם כולל כאלפיים מ"ר של מתקנים לילדים, מתחם טרמפולינות, אולם קולנוע, רכבת הרים, קרוסלה ושלל אטרקציות המתאימות לכל גיל.

הכניסה למשחקייה היא חופשית אולם תשלום מתבצע בהתאם לשימוש במתקנים, ולכל מתקן יש עלות שונה. ניתן לרכוש כרטיס נטען לשימוש במתקנים השונים.

אטרקציות בילויים ג'וי פארק
אטרקציות המתאימות לכל גיל. צילום: יח"צ

WAZE: ג'וי פארק

כתובת: דאלית אל כרמל

מרחק מחריש: 25 קילומטרים

טלפון: 050-9993405

שעות פתיחה: ראשון 20:00-10:00, שני עד שבת 21:00-10:00

פינות חי

לגעת בחיות – ספארי לילדים

אטרקציות בילויים לגעת בחיות
ביתן של חיות כמו איילים, עיזים, כבשים, תיישים, תרנגולות, ברווזים. צילום: יח"צ

מתחם הספארי בקיבוץ גבעת חיים מאפשר למבקרים לגעת, לצפות וללמוד על מגוון רחב של בעלי חיים. הביקור כולל סיור רגלי בספארי גדול, המשמש כביתן של חיות כמו איילים, עיזים, כבשים, תיישים, תרנגולות, ברווזים ועוד. בעלי החיים מסתובבים חופשיים במתחם ומאפשרים למבקר לבחון מקרוב את סביבת המחיה שלהם וליצור עימם מגע ישיר ללא מחיצות וללא גדרות.

אטרקציות בילויים לגעת בחיות
לגעת בחיות. צילום: יח"צ

בפינת החי תמצאו גם פינות ליטוף קלאסיות. במקום מתקיימות פעילויות שונות כמו חליבת עיזים וסדנאות יצירה. אטרקציה נוספת (בתשלום נוסף) היא סיור בטרקטור ועגלה העובר דרך פינות ייחודיות ברחבי הקיבוץ כולל עצירה ברפת.

WAZE: לגעת החיות – ספארי לילדים

כתובת: קיבוץ גבעת חיים (איחוד)

טלפון:  04-6369553

מרחק מחריש: 14 קילומטרים

שעות פתיחה: ראשון עד חמישי, שבתות וחגים: 9:30 – 16:00. ימי שישי: 9:30 – 14:00

תשלום: עלות כרטיס כניסה לילד היא 45 שקלים, ולמבוגר 35 שקלים. סיור בטרקטור עם עגלה 15 שקלים לאדם.

חוות הנדיב

אטרקציות בילויים חוות הנדיב
חממות  גידול של תותים, מלפפונים וצמחי תבלין. צילום: יח"צ

בחוות הנדיב, הממוקמת בכניסה לרמת הנדיב ובסמוך למושבה זכרון יעקב, ישנן חממות  גידול של תותים, מלפפונים וצמחי תבלין. ניתן לחוות וללמוד את עבודת החקלאים וכן לטעום מגידולי החווה. בנוסף, תוכלו לבקר וללמוד את תפקידי חיות המשק: כבשים, סוסים, ארנבות ושרקנים וללטף את החיות בפינת החי. בין האטרקציות השונות הפועלות במקום: טאבון לאפיית פיצות ופיתות, חממות ירק, טרקטורים ובימבות לילדים ולול תרנגולות חופש .

WAZE: חוות הנדיב

כתובת: רמת הנדיב זכרון יעקב

טלפון: 04-9515500

מרחק מחריש: 21 קילומטרים

שעות פתיחה: בימים ראשון עד חמישי בין השעות 10:00 –18:00 ובימי שישי ושבת בין השעות 9:00 -14:00.

תשלום: עלות הכניסה לאדם (מגיל שנתיים) היא 30 שקלים במהלך השבוע, ו-40 שקלים בשישי ושבת.

הערות: נדרשת הרשמה מוקדמת באתר

אתרי פיקניק (ללא תשלום)

האמיצים מביניכם, שלא חוששים מעומסי החום ומבקשים לשהות באתרים המתאימים לנפנוף או לפיקניק מוצל, ימצאו מגוון פארקים מוסדרים באזור. להלן שלוש המלצות:

 פארק נחל חדרה

אטרקציות בילויים פארק נחל חדרה
פארק נחל חדרה, בין שתי גדותיו של שפך נחל חדרה. צילום: לידור שקד

בסמוך לתחנת הכוח אורות רבין, בין שתי גדותיו של שפך נחל חדרה, מצוי פארק יפהפה ובו מדשאות, פינות ישיבה, מתקני משחקים וכושר וחורשת אקליפטוסים. שדרת דקלים מוליכה אל מדרגות היורדות אל המזח ואל מסלול הליכה עד חוף הים. ניתן לחצות את הנחל על גשר המיתרים המחבר בין שתי גדותיו ואם תחזרו לביקור גם בחורף, אולי יתמזל מזלכם ותוכלו לפגוש את להקות כרישים הפוקדות את האזור.

אטרקציות בילויים פארק נחל חדרה
גשר המיתרים בפארק חדרה. צילום: לידור שקד

ניתן לצפות על הכרישים מעמדת הצפייה שבגדה הצפונית של נחל חדרה. הדייג והרחצה בנחל אסורים. ניתן להבעיר אש במקומות המיועדים. הכניסה חופשית.

WAZE: פארק נחל חדרה

מרחק מחריש: 25 קילומטרים

פארק צבי הנחל

אטרקציות בילויים פארק צבי הנחל
תצפית על צבי הנחל. צילום: לידור שקד

פארק גדול ומטופח השוכן על גדות נחל אלכסנדר בסמוך לישוב כפר ויתקין. נקודת העניין המרכזית בפארק היא  כמובן התצפית על צבי הנחל הרכים והגדולים החיים במקום. ברחבי פארק הצבים תמצאו שולחנות פיקניק, פינות שעשועים לילדים, מרחבי דשא גדולים, שטחי צל ומגדל תצפית גבוה. ניתן להדליק מנגלים בפארק. הכניסה חופשית.

אטרקציות בילויים פארק צבי הנחל
פארק צבי הנחל, נחל אלכסנדר. צילום: לידור שקד

WAZE: פארק הצבים נחל אלכסנדר

מרחק מחריש: 17 קילומטרים

פארק איטליה

לא הרחק מפארק צבי הנחל, נמצאת נקודת פיקניק קסומה נוספת על גדות נחל אלכסנדר. פארק איטליה כולל מדשאה רחבת ידיים, חניונים, מקומות ישיבה תחת העצים וסככות הצללה עם כסאות ושולחנות. את הפארק חוצה כביש אך יש מעבר להולכי רגל מתחת לכביש.אם השמש אינה קופחת ניתן לצאת לטיול קצר לאורך הנחל, עד לגשר הפלדה הנושק לקיבוץ מעברות.

WAZE: פארק איטליה נחל אלכסנדר

מרחק מחריש: 17 קילומטרים

הערות: הגישה לפארק איטליה היא מכביש 5700 היוצא מכביש 4. חניה מצויה כחצי ק"מ אחרי קיבוץ מעברות.

ים  – המקום המושלם לקיץ החם

חוף האמה בקיסריה וחוף אולגה בגבעת אולגה שבחדרה, נמצאים שניהם, מרחק של כחצי שעה נסיעה מחריש. חוף הים מעניק לנופשים בילוי חינמי (מצרך נדיר בימינו), מרגוע, זמן שיזוף להורים ושעות של משחק ובניית ארמונות בחול לילדים. בחודש אוגוסט הלוהט מומלץ לפקוד את חופי הים אחרי הצהריים ואילך כשהטמפרטורה בחוץ יורדת במספר מעלות.

חוף הקשתות
חוף הקשתות. אמת מים מתקופת הורדוס

חוף האמה קרוי גם חוף הקשתות או חוף האקוודוקט, על שם אמת המים הקדומה שהקים המלך הורדוס לאורך החוף. חוף האמה הוא חוף רחצה מוכרז ויש בו חניה, שירותים, קיוסק ושירותי הצלה בחלקו הצפוני של החוף. יש לקחת בחשבון כי החוף בתולי יחסית ולא מעוטר בסככות הצללה רבות ולכן יש להערך בהתאם עם ציליות או שמשיות. לחוף האמה שני מגרשי חניה, אחד מהם ללא תשלום. כאשר מגרש החניה החינמי מגיע לתפוסה מלאה, מופנים הרכבים למגרש החניה הצמוד בתשלום.

WAZE: חוף האקוודוקט (הקשתות)

מרחק מחריש: 25 קילומטרים

חוף אולגה

חוף גבעת אולגה. צילום: לידור שקד
חוף גבעת אולגה. צילום: לידור שקד

החוף העירוני הראשי של תושבי חדרה פתוח לציבור הרחב והוא למעשה חוף הים הקרוב ביותר לחריש. בחוף שירותי הצלה, סככות הצללה, שירותים ומקלחות. את הרצועה החולית פוגשת מדשאה רחבה וספסלים המאפשרים לקיים את הארוחה עם הקטנטנים בסביבה נוחה יותר. בנוסף, החוף מונגש באמצעות שביל בטון עד לקו המים, באזור הסמוך לסוכה הצפונית.

WAZE: חוף גבעת אולגה

מרחק מחריש: 17 קילומטרים

לא רק ים

עין אביאל ועין עמיקם – נקודות טבילה לאורך נחל תנינים

ערוץ נחל תנינים מהווה אטרקציה מרכזית לתושבי האזור ולאלו המבקשים לצנן את גופם באתר מים מתוקים מבלי להרחיק עד לעמק המעיינות או לצפון הארץ. ישנן מספר נקודות לאורך אפיק הנחל, המאפשרות גישה נוחה יחסית וניתן לזהותן בקלות בחודשי הקיץ, על פי קבוצות הרכבים החונים בצידי הדרך. מפלס המים ועוצמת הזרימה אמנם יורדים בחודשי הקיץ המאוחרים, אך תמיד תמצאו בנחל תנינים מים זורמים. הנקודות הבולטות והפופולריות ביותר הם עין אביאל ועין עמיקם שרבים נוטים להתבלבל ביניהם.

אטרקציות בילויים עין עמיקם
עין עמיקם: בריכות שכשוך לאורך הנחל. צילום: לידור שקד

עין אביאל הוא למעשה רצף של בריכות לא עמוקות וכן מפלון מים קטן אך עוצמתי למדי המסתתר בין קני הסוף. אל עין אביאל תוכלו להגיע באמצעות ניווט לבית עלמין אלונה. ניתן למצוא נקודה לרביצה במים או לחלופין לפצוח במסלול מים קוי עד שמתעייפים וחוזרים בחזרה.

לעין עמיקם מגיעים דרך הישוב עמיקם. ממש ביציאה מהישוב דרך עפר צרה תוביל אתכם למספר בריכות לאורך הנחל. אחת מהן תחת עץ תות גדול. המים בעין עמיקם רדודים יותר.

WAZE עין אביאל / עין עמיקם

מרחק מחריש: 24 קילומטרים;

לקריאה נוספת: מסלולי טיול בסביבת חריש

* למערכת חריש סיטי אין קשר מסחרי או אישי לאתרים המוזכרים בכתבה


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

תחביב זוגי: "כשאנחנו רוקדים יחד, אנחנו משחקים ומפלרטטים"

נוית ורועי גרינברג מפלרטטים על רחבת ריקודי הסלסה, טניה וסטס קורינסקי מבלים זמן איכות זוגי בחתירה בכנרת ונעמי ועומר חפר מאתגרים את עצמם בטיולי שטח. שלושה זוגות מספרים על התחביב המשותף, שמחזק את הזוגיות ולא מזניח את הרומנטיקה

נוית ורועי גרינברג צילום: אמיר זלצר

תחביב משותף הוא אחת הדרכים המהנות לחיזוק הזוגיות, שיפור התקשורת והעלאת מפלס האושר. שלושה זוגות חרישאים מצאו את הדרך המתאימה להם: על רחבת הריקודים, על פני הגלים או בטיולים בארץ. פרויקט מיוחד לט"ו באב.

"עלינו לרחבה – והתמכרנו"

נוית (41) ורועי (42) גרינברג נשואים 14 שנים ורוקדים 15 שנים. היא וטרינרית, הוא שכיר בחברת פיתוח תרופות, ובימי שלישי בערב תמצאו אותם רוקדים סלסה באולם הספורט, בבית הספר רונה רמון בחריש. מדי פעם, הם נוסעים גם לערים מרוחקות כמו כפר סבא או חיפה, כדי לרקוד בסגנון אחר.

"אנחנו מאוד שונים, רועי ואני. הפכים מוחלטים", מספרת נוית. "כשהיינו סטודנטים וגרנו יחד ברחובות, חיפשנו תחביב משותף שנוכל לעסוק בו יחד. מצאנו מודעה במקומון על חוג ריקודים סלוניים, והחלטנו ללכת על זה. בלי שום רקע או ניסיון קודם עלינו לרחבה – והתמכרנו".

נוית ורועי גרינברג ט"ו באב
נוית ורועי גרינברג: "הריקוד תורם המון לתקשורת בינינו" צילום: אמיר זלצר

רועי: "כשעברנו לחריש, חיפשנו מקום בו אפשר לרקוד באזור. שמענו על קבוצת מדיה נוצ'ה חריש, שמקיימת הרקדות סלסה בהתנדבות אחת לשבוע כאן בעיר, ומאז אנחנו שם. אבל אנחנו עדיין רוקדים ריקודים סלוניים כשמתאפשר לנו".

תקשורת, מגע, הנאה

"הריקוד תורם המון לתקשורת בינינו", אומרת נוית. "במהלך הריקוד לא מדברים, אבל מתקשרים ללא מילים. הגבר צריך להיות רגיש לזו שהוא מוביל, והאישה צריכה ללמוד לשחרר ולתת את המושכות לצד השני. זה דבר שזוגות רבים מתקשים לקבל ולבצע, והריקוד עוזר בכך".

רועי מהנהן בהסכמה. "בריקוד יש הרבה מגע, וגם זה מאוד תורם לזוגיות. המגע בינינו מחבר אותנו. כשאנחנו רוקדים יחד, אנחנו משחקים ומפלרטטים. את רוב התחביבים שאני מכיר, אנשים עושים אחד ליד השני – וריקוד עושים אחד עם השני. זה מה ששנינו אוהבים בתחביב המשותף שלנו, וזו גם הסיבה לכך שלמרות שאפשר לרקוד עם אנשים אחרים, תמיד נעדיף לרקוד זה עם זו".

"למרות שאפשר לרקוד עם אנשים אחרים, תמיד נעדיף לרקוד זה עם זו". צילום: ג'וקנט

"יש גם חיכוכים, כן?" צוחקת נוית. "כשרואים על הרחבה זוגות שרוקדים יחד אבל הם לא זוג במציאות, הם תמיד מחייכים ומאושרים. אצלנו יש פה ושם ויכוחים על 'למה עשית צעד כזה במקום כזה'. אבל זה גם היופי שבדבר: אנחנו לומדים איפה כל אחד מאיתנו נמצא בתוך התחביב ואיך מתגברים על החיכוכים תוך כדי ריקוד".

"זאת הייתה אהבה ממבט ראשון"

טניה (34) וסטס (37) קורינסקי נשואים עשר שנים ומתגוררים כחמש וחצי שנים בחריש. היא עוסקת בהנהלת חשבונות והוא צלם מוכר בעיר. בשנתיים האחרונות הם חולקים תחביב משותף: גלישה על סאפ.

טניה סטס קורינסקי ט"ט באב
"התחלנו לנסוע לכל מיני מקומות בארץ, שכרנו סאפים וגלשנו יחד כתחביב משותף"

"לפני כמה שנים שמתי לב שרואים יותר ויותר סאפים בים", מספרת טניה. "נזכרתי שכשהייתי ילדה, נהגתי ללכת לים, להתקרב בשקט אל המצילים שישבו על החסקה שלהם – ולטפס עליה. זו הייתה תחושה נהדרת, אז הצעתי לסטס לנסות לגלוש יחד על סאפ. פנינו לחבר שעוסק בתחום, נרשמנו לשיעור ניסיון והתלהבנו. אמנם נפלנו שוב ושוב, אבל לשנינו זאת הייתה אהבה ממבט ראשון".

"התחלנו לנסוע לכל מיני מקומות בארץ, שכרנו סאפים וגלשנו יחד כתחביב משותף", מוסיף סטס. "כשטניה קנתה לי במתנה סאפ ליום ההולדת, כבר היה ברור שהתחביב הפך לקשר רציני. יותר מזה, התחביב שלנו התרחב לתחביב משפחתי. קנינו סאפים לטניה ולבת הבכורה שלנו, וגם הבנות שלנו התחילו לגלוש. הצעירה עדיין לא גולשת לבד, אבל גם היא תקבל בקרוב סאפ משלה".

"רק שנינו, בלי הסחות דעת"

"כמעט בכל סוף שבוע אנחנו מעמיסים את הסאפים על הגגון של הרכב, לוקחים אוהלים וציוד – ונוסעים לכנרת או לים", ממשיך סטס. "אם יש גלים אנחנו גולשים, אם אין גלים אנחנו חותרים. העיקר להיות במים".

זמן איכות משותף, במרחק של שלושה קילומטרים מהחוף. צילום: קינדל מדיה

לשאלה אם הסאפ תרם לזוגיות ביניהם, משיבה טניה בפסקנות: "זה זמן האיכות שלנו יחד, כשאנחנו מתרחקים שלושה קילומטרים מהחוף, אין מסביב שום דבר ואפשר לשמוע רק גלים וקצת רוח. אנחנו מתבודדים, רק שנינו, בלי הסחות דעת ובלי לחשוב על השגרה של היומיום".

עוד היא מציינת כי גם מחוץ למים, התחביב מהווה מקור עניין והנאה לשניהם: "בהתחלה סטס בכלל לא ידע מה עושים עם סאפ – איך קושרים או מאחסנים אותו – והיה לי כיף ללמד אותו. עכשיו כשאחד מאיתנו רואה ברשת משהו מדליק שאפשר לעשות עם סאפ, הוא משתף את השני, ואנחנו מנסים יחד. נופלים, נרטבים, מטפסים חזרה וחוזר חלילה – עד שאנחנו מצליחים. זאת פעילות משותפת שמאוד מפתחת את הקשר בינינו".

לאן שאנחנו מגיעים, שם אנחנו ישנים

נעמי (30) ועומר (30) חפר נשואים כ-8 שנים. לנעמי יש עסק בתחום ביגוד הספורט והיא לומדת להיות דולה, עומר הוא יועץ משכנתאות. שניהם אוהבים לטייל יחד בארץ.

נעמי: "אנחנו אנשים מאוד שונים. אני אוהבת בטן-גב והוא אוהב לצעוד ברגל ולטפס על הרים. בתחילת הקשר שלנו, עוד לפני החתונה, כשהיינו מאוד עסוקים בלימודים ובשגרה, עומר הציע לי הרפתקה משותפת, לצאת איתו לטיול טרמפים. הרעיון היה שנגיע לאן שנגיע בלי תכנון מוקדם, נטייל ונישן בשטח. בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הסכמתי, וזה הפך לתחביב משותף. אנחנו אורזים ציוד ואוהלים, עולים על טרמפ, ומטיילים וישנים בכל מקום שאליו הגענו".

נעמי ועומר חפר ט"ו באב
אורזים ציוד, עולים על טרמפ, ומטיילים בכל מקום שהגענו אליו

עומר: "אנחנו ממשיכים לעשות את זה גם כיום עם ארבעה ילדים, כשהקטנה רק בת חצי שנה. זה הרבה יותר מורכב מבחינה לוגיסטית, ואנחנו לא נוסעים בטרמפים כמובן, אבל זה עדיין כיף גדול. רק לאחרונה יצאנו לטייל בגלבוע וישנו מתחת לטורבינות. בלילה ההוא כולנו ישנו טוב יותר מאשר בבית".

"כשאנחנו בשטח, אי אפשר לקום וללכת"

עומר ונעמי מכירים שניהם בתרומתם של הטיולים ולינות השטח לזוגיות שלהם"יש ממד של חוסר ודאות בכך שמגיעים לשטח באופן ספונטני, מבלי לדעת מה מחכה שם", מסביר עומר. "לפעמים התנאים נוחים ולפעמים לא, אבל אנחנו מתגמשים, מקבלים החלטות יחד ומתגברים על האתגרים. כשאנחנו יודעים שיוצאים לטייל בכיף ובאווירה טובה, אנחנו יכולים להתמודד עם כל דבר. פעם מצאנו את עצמנו על גבעה ליד מצפה רמון ומסביבנו שיטפון עוצמתי, וזו הייתה חוויה מטורפת שלא נשכח".

נעמי ועומר חפר ט"ו באב
טיול שדורש גמישות, חוזקה ותקשורת: "אנחנו מיישמים את זה גם בחיי היומיום בבית"

נעמי: "זה דורש מאיתנו לסמוך אחד על השנייה ולהיות קשובים לצרכים של האחר. הרי אם יש חילוקי דעות או חוסר הסכמה כשאנחנו בשטח, אי אפשר לקום וללכת. למשל, כשאנחנו מגיעים לחנית לילה בשטח, לי הכי חשוב לארגן מקום לינה נוח, בזמן שלעומר הכי חשוב להדליק מדורה, אז  אנחנו מדברים על הדברים ומתגמשים. זה מאוד מחזק אותנו, ואנחנו מיישמים את זה גם בחיי היומיום בבית".

לקריאה נוספת: חריש בראש הטבלה: מקום שני בשיעור הגירושים בארץ


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

המשנה לראש העיר: "קראו לי חילונית המחמד של קשת"

היא נבחרה כמספר 2 של ראש העיר אבל לא מרגישה שהיא שותפה. הסכמים מהותיים בעיר נסגרו בלעדיה ולתחושתה היא מתנהלת כמו סיעת יחיד. עידית ינטוב, מודה בטעויות שביצעה אך מתכננת להכפיל את כוחה ולקדם את חריש כעיר ליברלית וחופשית. ויש לה ביקורת על הקואליציה: "עם הכוח האלקטורלי של החילונים במועצת העיר, היינו צריכים להשיג יותר"

בשבת האחרונה החל לפעול מיזם 'שבוס' בחריש והסיע תושבים אל חוף הקשתות בקיסריה, לנפוש וליהנות. על המיזם, שפועל זו השנה השנייה, אחראית המשנה לראש העיר, עידית ינטוב, המזוהה פוליטית עם סיעת 'ישראל ביתנו' ויו"ר המפלגה אביגדור ליברמן.

עידית ינטוב
יצחק קשת, סיעת הליכוד, בריצה משותפת עם עידית ינטוב, סיעת ישראל ביתנו

ינטוב התמודדה ונבחרה בבחירות המוניציפאליות האחרונות כמספר 2 בסיעתו של יצחק קשת, ראש העיר, המזוהה עם הליכוד ועם בנימין נתניהו. "עד שקשת לא הציע לי להצטרף אליו, לא ראיתי בעצמי פוליטיקאית, אבל הדעות שלי היו מאוד ברורות והתמיכה שלי היתה תמיד מופנית למפלגת ישראל ביתנו. עם מינויו של ליברמן לשר אוצר, הנאמנות שלי קיבלה תגמול נאה בהחלטת הממשלה החדשה לחריש".

עידית ינטוב
הנאמנות למפלגה קיבלה תגמול הולם בהחלטת הממשלה. בצילום: עידית ינטוב עם אביגדור ליברמן

מעובדת מועצה לנציגת ציבור

ינטוב (47) מתגוררת עם משפחתה בחריש מזה שש שנים. היא עלתה לארץ מבלרוס לפני 30 שנים אך עדיין חשה לעיתים כעולה חדשה והיא מהססת כשהיא צריכה להתנסח בעברית. ההתחלה שלה כנציגת ציבור היתה "צולעת" בלשון המעטה. היא לא לקחה חלק בהסכמים הקואליציוניים שקשת חתם עם סיעות הליברלים, ש"ס והבית היהודי ולא היתה מעורבת כלל במהלכים הפוליטיים בשנתיים הראשונות של הקדנציה."כמספר 2 של יצחק הייתי כמו חשב מלווה, מורשית חתימה נוספת בלבד. לא הייתי מעורבת בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו", היא מודה.

בתכל'ס אחרי שנבחרתם, קשת כבר לא צריך אותך….

"נכון, אבל יש להודות שהיחס שלו אלי הוא טוב. באמת טוב. אני מקבלת יחס מועדף והדרישות שלי לא נופלות בין הכיסאות, אבל אני לא שותפה שלו".

"הדבר היחיד שקיבלתי כמספר 2 של ראש העיר הוא הסכם בינינו שמדבר מעט על קליטת עליה ועל הטיפול בוותיקים – שני נושאים שהכרתי בתפקידי הקודם כעובדת מועצה. אבל מה ידעתי אז? הייתי חדשה בפוליטיקה. אני בתהליך ארוך של למידה. אם הייתי קצת יותר מנוסה יכולתי למנוע טעויות בעיר".

בית ספר שכונת הפרחים
בית הספר העל אזורי שנבנה בשכונת הפרחים: אישרה את התקציב מבלי לדעת את יעוד בית הספר

תני דוגמה..

"לדוגמה, אישור התב"ר לבניית בית הספר בסביון-לוטם. אם הייתי יודעת שייעודו ייקבע מבלי לשאול אותי והוא יהפוך לבית ספר על-אזורי לא הייתי מצביעה בעדו ומבקשת לדון בנושא לפני שזה בכלל עולה להצבעה. למרות שכעובדת מועצה לשעבר ידעתי איך עובדת המערכת הביורוקרטית, לקח לי זמן ללמוד לייצג את התושבים".

לגנות את ההתנהגות בקבלת השבת

דווקא על רקע ההתחלה המגומגמת, ניתן להבחין בשינוי בולט: בשנתיים האחרונות החלה ינטוב להשמיע את קולה, ליזום מהלכים לטובת הציבור החילוני ולעמוד מאחורי החזון אליו היא שואפת: למצב את חריש כעיר ליברלית וחופשית, המאפשרת לכל אחד לחיות את חייו מבלי להפריע לאחר. כך לדוגמה, בינואר 2020 היא ניצבה לראשונה כאופוזיציה לקשת ומחתה יחד עם הקהילה הרוסית בעיר נגד ביקורו של הרב הראשי לישראל בחריש, הרב יצחק יוסף, שהתבטא בגזענות נגדם.

קבלת שבת המונית בצוותא יחסי חרדים חילונים 15/7/22
על ההתנהגות בקבלת השבת ההמונית בשכונת בצוותא: "ראש העיר היה צריך לגנות". צילום: בוקי ברדע

גם קבלת השבת ההמונית שאירעה לאחרונה במסגרתה המפגינים חסמו מכוניות נוסעות בשכונת בצוותא – לא עברה ללא גינוי שלה. "גועל נפש של התנהגות, אני חושבת שראש העיר צריך היה לגנות את זה. לפני שנים אני הותקפתי בשכונת בן גוריון באופקים, בשבת. נערים חרדים קפצו מתחת לגלגלים שלי והתחילו לזעזע את הרכב. זה היה מאוד מפחיד. אני לא רוצה שזה יקרה בחריש שלי. העיר שלי היא לא כזאת".

עידית ינטוב נובי גוד 2021
דצמבר 2021: מסיבת נובי גוד במתנ"ס חריש

להיטיב עם הציבור החילוני

כאמור, ינטוב מזוהה בעיר עם מיזמים חילוניים וכאלה המשוייכים לציבור הרוסי ביניהם: חגיגת הנובי גוד, כולל הצבת עץ אשוח במתנ"ס, תחבורה ציבורית בשבת 'שבוס', עידוד פתיחת עסקים בשבת, והצבעות במליאה מתואמות עם הליברלים, שמיטיבות עם הציבור החילוני בחריש.

מיזם שבוס עידית ינטוב צילום: נטליה נסטרוב
מיזם שבוס בחריש: תחבורה ציבורית בסופי שבוע. צילום: נטליה נסטרוב

דוגמה נוספת: במליאה האחרונה הצביעה ינטוב נגד הקצאת שלושה בתי כנסת לקהילות שהרבנים העומדים בראשן, חתמו על מכתב השולל את פתיחת הקאנטרי בשבת.

בעקבות ההצבעה הזו אחד מתושבי העיר הכתיר אותך כ"מלכת החילונים"

"כן. הוא התכוון לבקר אותי אבל אני בהחלט התגאיתי בתואר. הפתעתי את הבוחרים. היו אנשים שלפני הבחירות קראו לי "חילונית המחמד של קשת". אף אחד לא האמין שאני אעמוד על העקרונות שלי, שאני הולכת לייצג את הציבור שלי".

"מי שנמצא איתי הוא שותף מלא"

למרות הפעילות האינטנסיבית מגלה ינטוב, לא אחת, שהיא נותרת מחוץ לעניינים. כך לדוגמה קרה עם "חוק השבת", אחד החוקים המהותיים ביותר שנחתמו בקדנציה הנוכחית.

ההצבעה על חוק השבת
ההצבעה על חוק השבת

"גיליתי שיש הסכם שנחתם בלילה, בלעדי. הליברלים והבית היהודי ישבו בלילה וסיכמו ביניהם סיכומים. לצערי, המרכז המסחרי של בצוותא לא נכנס לשם והוא אינו נפתח בשבת – הפסד אדיר לעיר, איך לא נלחמו על זה?

"זה מכעיס ומרגיז שהתייחסו אלי כאל חותמת גומי. אמרתי להם רגע, בואו נדבר. תשאלו אותי, גם אני חברת מועצה במליאה הזו. גם לי יש זכות דיבור".

את הצבעת בסופו של יום בעד חוק השבת.

"נכון, לא רציתי לטרפד אותו, אבל הצבעתי רק אחרי שהצלחתי להוסיף להסכם את פתיחת עסקי המזון בפארק המרכזי העתידי ואת פתיחת הסופר-פארם בשבת, שנתיים אחרי שהחל לפעול בעיר. זו היתה דרישה שלי מול קשת".

סופר פארם סופרפארם
סופרפארם חריש: החל לפעול בשבת שנתיים לאחר פתיחתו

חוק השבת לא היה המקרה היחיד בו שתי הסיעות הגדולות סיכמו ביניהן את הנדרש ויידעו אותה בדיעבד. "אני לא שותפה ולכן קשה לי פי כמה וכמה יותר להשיג את מה שאני משיגה", מדגישה ינטוב. "אני מתנהלת כסיעת יחיד וכל מה שאני משיגה זה דרך שבירת הכללים, לא דרך שותפות או בדרך טבעית".

בשנתיים האחרונות ייצרה לעצמה ינטוב "מטבחון" שמסייע לה בכל המהלכים הפוליטיים והיוזמות. השם הבולט במטבחון הוא טל לוי, תושב העיר המשמש כיד ימינה.

טל לוי עידית ינטוב
מימין: טל לוי, שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר, ועידית ינטוב

"לפני כל פוסט שאני מעלה אני מתייעצת איתו הוא שותף מלא", אומרת ינטוב ומסבירה כי ניסיונה הכושל להפוך לשותפה של קשת, עזר לה להבין את חשיבותו של לוי. "אני לא רוצה לעשות את אותן הטעויות. מי שנמצא איתי הוא שותף מלא".

הפספוס של חריש: העלייה מאוקראינה

ינטוב גאה בכל אחד מהפרויקטים שקידמה בצורה עצמאית בעיר. לתפישתה, השפעתה המכרעת ביותר הוא בשינוי תדמית העיר.

עידית ינטוב
הופעות מרובות בערוץ 9: "במגזר הרוסי חריש כבר לא נתפסת כחרדית"

"במגזר הרוסי חריש כבר לא נתפסת כחרדית, אלא כעיר עם קהילה רוסית גדולה. אני מתראיינת באופן קבוע ובתדירות מאוד גבוהה בטלוויזיה בערוץ 9 ומופיעה הרבה גם ברדיו. כשאני מסתובבת אנשים מזהים את הפרצוף שלי, מצביעים עלי ואומרים "חריש". זה לא שאני מרגישה סלבריטי, הם לא מזהים אותי בשם שלי אבל הפרצוף שלי מזוהה עם חריש".

האם ההופעות שלך תרמו להתחזקות מספר העולים בעיר?

"הקהילה הרוסית גדלה אבל לא בקצב דומה לשאר האוכלוסייה בעיר. אני מאוד מצטערת שחריש פספסה את העלייה מאוקראינה. מדובר בגל עליה אדיר שקרוב בממדים שלו לגל העלייה הרוסית בשנות התשעים והוא לא מגיע לחריש. צר לי על זה".

אוקראינה עצרת תמיכה
זרם העלייה מאוקראינה פוסח על חריש. בצילום: עצרת תמיכה באוקראינה שהתקיימה בחריש.

מדוע?

"מה שמאוד פגע בנו הוא שאין לנו דירות קלט, המשמשות את העולים למגורים בשלושה חודשים ראשונים ללא תשלום. "ישנן ערים שהן קולטות עליה ויש להן עשרות דירות קלט מתוקצבות על ידי העיריות. לוד לדוגמה, השקיעה חצי מיליון שקל בקליטת העלייה מאוקראינה, ומה חריש השקיעה? כלום.

"יש בעיר מאות דירות פנויות שמיועדות להשכרה לטווח ארוך. פניתי ליו"ר ועדת הכספים וניסיתי לקדם הזדמנות נדירה לעיר, תוכנית שהגה טל לוי והיא משמרת לקבלנים, כמו דונה ושפיר, את הטבת המס עבור השכרה לטווח ארוך ומתגמלת אותם עבור התקופה בה הדירה ניתנת חינם לעולים. לצערי, הממשלה התפרקה והתוכנית לא התקדמה".

"היינו צריכים להשיג יותר"

ינטוב מודעת להצלחות ולטעויות שלה גם יחד. אלה גם אלה מחזקות את רצונה להתמודד על מקום במועצת חריש 2023. היא מקווה לרוץ עצמאית כיו"ר סיעת ישראל ביתנו ומאמינה שרשימה בראשותה תזכה ליותר ממנדט אחד.

"אני רוצה להישאר במליאה כדי לקדם את חריש ואני רוצה יותר כוח. אני רוצה שהציבור החילוני ידע שאני משיגה דברים, אני הוכחתי זאת".

ריצה נפרדת לא תפגע בכוח החילוני, לא תפגע בליברלים?

"הליברלים הם לא שותפים שלי. עם זאת, אני תומכת בכל יוזמה של הליברלים שהיא טובה לציבור החילוני. זה לא תמיד עובד כך במקרה ההפוך. ישנן יוזמות שלי שלא זוכות לתמיכה".

עידית ינטוב
"עם הכוח האלקטורלי של החילונים במועצת העיר, היינו צריכים להשיג יותר"

כיצד להערכתך תיראה חריש אחרי הבחירות המוניציפאליות הבאות?

"אני לא יכולה לומר שאני מאוד אופטימית. ברור לי שתהיה נציגות של האוכלוסייה הדתית-חרדית במועצה, ויתכן מאוד שתהיה נציגות גם של הקהילה הרדיקלית. זה מפחיד אותי".

דווקא בשל החששות מפני הרכב המליאה בבחירות הבאות שופטת ינטוב את המליאה הנוכחית לחומרה: "אני חושבת שהתפקוד של המליאה הנוכחית הוא סביר – לא יותר מזה. להערכתי אין לנו מספיק "ביצים", ועם הכוח האלקטורלי של החילונים במועצת העיר, היינו צריכים להשיג יותר".

לקריאה נוספת: יו"ר הליברלים: "הוכחנו את עצמנו בפני הציבור, כל מה שהבטחנו קיימנו"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

גיל פישר: "אני אוהב את חריש אבל הרוחות צריכות להירגע"

חבר המועצה גיל פישר הצביע אתמול לראשונה מאז בחירתו, נגד הקצאת בתי כנסת לשלוש קהילות בעיר. זוהי גם הצבעתו האחרונה. פישר עוזב את תפקידו לאחר 4 שנות פעילות ומכוון זרקור לתפקוד הקואליציה, ליחסי חרדים-חילונים בחריש ול"פספוס" של חברי המועצה שעשוי היה לשכך מתחים ולעצב את המרחב הציבורי בעיר. ראיון פרידה

בישיבת המליאה שהתקיימה אמש (רביעי) הצביעו לראשונה ארבעה מחברי הקואליציה נגד הצעה שהעלתה עיריית חריש להקצאת מבנים לבתי כנסיות. שני גרינברג, פרח קוזחי וגיל פישר מסיעת 'הליברלים' יחד עם עידית ינטוב מסיעת 'ישראל ביתנו' הצביעו נגד ההצעה להקצות שלושה מבני ציבור שישמשו כבתי כנסת לקהילות 'ראשית תבואתו' 'בדי הארון' ו'לב חריש' בראשות הרבנים יצחק אלגביש, טוביה בלייכר ואריאל אליהו בהתאמה.

ישיבת מליאה הקצאות רבנים קאנטרי
ישיבת המליאה אתמול בה הצביעו נגד הקצאת שלושה מבני בתי כנסת לשלוש קהילות

הצבעת הנגד שמונעת מקהילות אלה קבלת מבנה ציבורי לתפילות, היא מענה של חברי המועצה החילונים ל-26 הרבנים שחתומים על מכתב שפורסם בשבוע שעבר, וקרא לחברי המועצה לפעול נגד פתיחת הקאנטרי בשבת ושמירה על קדושת השבת במרחב הציבורי.

מכתב הרבנים קאנטרי
מכתב הרבנים

"מבינים את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי"

הצבעת הנגד עצרה (זמנית) את הקצאת המבנים אך העלתה מחדש לשטח את המתח הטמון בעיר בין החרדים לחילונים. גיל פישר, חבר המועצה מטעם סיעת הליברלים, הצביע כאמור "נגד"  לראשונה בחייו כנציג ציבור בחריש, אך גם לאחרונה.

היתה זו הישיבה האחרונה עבור חבר המועצה שהתפטר מתפקידו לאחר ארבע שנות פעילות.

גיל פישר
מימין: יפתח שטיין (המחליף של פישר), שני גרינברג, פרח קוזחי וגיל פישר

פישר עוזב עם משפחתו לקנדה למשך שנתיים, בעקבות הצעה שקיבלה אשתו, ד"ר יעל פישר, לעבודה בבית חולים בטורונטו. בני הזוג וילדיהם מתכננים לחזור לחריש בתום ההתנסות החדשה. "המטרה היא בהחלט לחזור לעיר ולגור בדירה שהתאמנו לעצמנו", אומר פישר ומוסיף. "אני מאוד אוהב את העיר הזו".

מה אתה אוהב בחריש?

"אני חושב שחריש היא עיר מיוחדת, לכל אחד יש את התרומה שלו לעיר. מצד שני בגלל שזו עיר בהקמה כל אחד מנסה לתפוס נתח גם מהצד חילוני וגם מהצד החרדי אבל בסך הכל זו עיר מדהימה".

"לפני שש שנים כשרק עברנו לגור פה, הכרתי את כולם בפנים, בשמות, וזה לא שינה אם למישהו יש כיפה או לא. אבל גם היום הקרבות בפייסבוק לא מורגשים במרחב הציבורי. קובע מי הבנאדם שיושב מולך".

בית כנסת ראשית תבואתו
"המנהיגים הדתיים קוראים עלינו תיגר, וממשיכים להתריס נגדנו ונגד העירייה חשבנו שלא מגיע להם בית כנסת". בצילום: בית כנסת ראשית תבואתו

איך הגישה הזו שירתה אותך כנציג ציבור החילונים במועצה?

"אני חושב שהיא מאוד שירתה. כל חברי המועצה הבינו ומבינים את הצרכים של האוכלוסייה בחריש, גם אם היא לא נמנית על קהל הבוחרים שלו. הליברלים אף פעם לא יצאו בעבר נגד הקצאת בתי כנסת או מקוואות כי אנחנו מבינים את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי אך כאשר ראינו שהמנהיגים הדתיים קוראים עלינו תיגר, וממשיכים להתריס נגדנו ונגד העירייה חשבנו שלא מגיע להם בית כנסת.

"אין מקום לקיצונים באף צד. עלינו לקבל את האמצע ולהרחיק את הקיצוניות ולכן התנגדנו רק למנהיגים הקיצוניים שהלכו יותר מדי לצד הפוליטי מעבר למה שהם היו אמורים ללכת".

קואליציה בלי קיצונים

פישר עסק במהלך הקדנציה בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה והוא נחשב לחבר המועצה "הירוק" בחריש. הוא מאמין שבעזרת עבודה נכונה סיעת הליברלים יכולה אף להרחיב ולחזק את כוחה בבחירות הבאה ומציין בגאווה כי הסיעה עמדה בכל הבטחותיה לבוחר.

במבט לאחור, הוא מאמין שהחוזקה המרכזית של סיעת הליברלים ועבודתה למען הציבור החילוני בעיר החלה כבר עם חתימת החוזה הקואליציוני שזכה לתגובות חיוביות בקרב תומכי הסיעה: "תושבים אמרו לי: "שמע, עם ההסכם הקואליציוני הזה אתה יכול לשבת רגל על רגל בחמש השנים הקרובות ואנשים ישתחוו בפנייך. אנשים לא האמינו שההסכם הקואליציוני יתפוס בפועל".

שכונת מעו"ף קאנטרי
האזור המיועד להקמת הקאנטרי בחריש

ומה קורה בתכל'ס? אין בלגאן כעת עם תנאי המכרז של הקאנטרי?

"אין שום בלגאן. בהסכם הקואליציוני כתוב בפירוש שהקאנטרי יפתח בשבת והוא ייפתח כי אין ברירה אחרת. כי אם לא, לא תהיה עמידה בהסכם המחייב הזה. זה הסכם שהגענו אליו בהסכמה".

עיריית חריש הוציאה הבהרה שמפעיל שלא מתחייב לפתוח בשבת, רשאי להתמודד במכרז

"בכנס שעיריית חריש ערכה ליזמים היא אמרה בפירוש 'אנחנו מחויבים לליברלים'. גם אם זה לא היה בהסכם, אני לא רואה יזם שהיה נכנס להרפתקה כזו בלי פעילות בשבת".

מתוך עמוד הפייסבוק של סיעת הליברלים

עד אתמול, עבדתם יחד עם המפלגות האחרות כיחידה אחת בקואליציה – איך אתה מעריך את תפקוד הקואליציה?

"לא לחינם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הסתכל עלינו כשביקר בחריש וביקש מאיתנו להתחייב לנהל את המדינה. אני מניח שהוא אמר את זה בסוג של צחוק, אבל עצם זה שהצלחנו להגיע להבנות בחוק השבת, זה השג. אין בקואליציה את הקיצונים בחבורה. ברור שיש הבדלי השקפות, אני לא חולק עם נציג ש"ס את אותן הדעות".

מה לדעתך הפספוס המרכזי של הליברלים והקואליציה במהלך הקדנציה הזו?

"היה שלב שרצינו לקחת את ההסכם על השבת ולנסות להגיע להסכמים אחרים כמו הסכמי רעש, צופרים, תחבורה ציבורית בשבת, סגירת כבישים, כל מה שמעסיק את המרחב העירוני כמו השלט של הקריה החרדית, שעלה לדיון הציבורי בעיר.

"לא עשינו את זה. נורא רצינו להגיע להבנות ואולי זה עוד יקרה, אבל זה פספוס כי אני מאמין שאנחנו קואליציה שיכולה להגיע להסכמות חשובות בנושאים האלה".

שלט הקרייה החרדית. פוגע במרחב הציבורי ומתריס. פרסום התמונה בכפוף לסעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

האם השלט 'קריה חרדית' מפריע לך?

"בוודאי. אין לי בעיה שהם יסגרו את המתחם בשבת – זה שלהם – הם גרים שם, אבל השלט מפריע לי. הוא במרחב העירוני וכמו שאני לא אתלה במרחב הציבורי תמונה של אישה ערומה גם הם צריכים לשמור על המרחב הציבורי. הם תלו את השלט מתוך מטרה ברורה להרגיז ולהתריס".

הממשלה התפרקה ובקרוב יתקיימו בחירות חמישיות לכנסת. בנוסף, בעוד כשנה וקצת יתקיימו גם בחירות מקומיות בחריש. איזו עיר אתה חושב שתמצא פה עם החזרה שלך?

"אני מצפה שהעניינים יירגעו. באבני חן היה סוג של ריב בין החילונים לחרדים ועכשיו הוא עבר לשכונת בצוותא. אני מצפה שבעוד שנתיים כל אחד יבין את מקומו. גם הדתיים, גם החילונים וגם החרדים. כל אחד יבין את משקלו בעיר. וכל אחד יקבל את מה שמגיע לו".

האם ישנה חלוקה הוגנת של משאבים בעיר?

"אחד הדברים הראשונים שעשיתי עם כניסתי לתפקיד היה לבחון את התקציבים. רציתי לראות אם לחרדים או לחילונים יש יותר. לא ראיתי שמישהו קיבל יותר".

מהי החלוקה העדכנית למגזרים בעיר?

"למיטב ידיעתי החרדים מעט התחזקו על חשבון הדתיים הלאומיים, הם היו 7 אחוזים וכעת הם 12 אחוזים. החילונים נשארו כפי שהם היו בסביבות ה-55-50 אחוזים.

תנו לחממה ולהרמוניה להימשך

פישר חוזר ומזכיר את תקוותו שחריש תמשיך ותשגשג: "אני מאוד מקווה למצוא עם חזרתי את אותה עיר שאני רואה עכשיו ואני מאוד אוהב, אבל כשהרוחות בה רגועות. כשהחילונים בשכונת בצוותא ימשיכו עם האירועים שלהם ובלי ההתנגשויות עם החרדים. כרגע זה קורה עם 'תולדות אהרן' שהיא קבוצה יותר קיצונית. אני מקווה שבשלב מסוים גם הם יתמתנו".

אוקטובר 2021: עימותים עם חרדים בשכונת בצוותא

אתה באמת מתכוון לכך? תולדות אהרן יתמתנו?

"אני מבין שזה לא יקרה. אבל אם אני זוכר נכון הרב שלהם פסק שחריש לא תהיה כבר העיר שלהם ואני מקווה שהחיכוך איתם יירגע עם הזמן. אני רוצה שקיצונים משני הצדדים יתמתנו על מנת שכל אחד יוכל לחיות את חייו בשלום".

גיל פישר

מסר לחילונים בעיר?

"תגידו מה הצרכים שלכם. אל תסתכלו על מה שהאחרים קיבלו אלא בדקו לאן אתם שואפים ולאן אתם מכוונים, ותשמרו על העיר שלי. לא הייתי מחליף את חריש בעיר אחרת, גם אם היו לי 4 מיליון שקלים לא הייתי עובר לקיסריה. אני אוהב את חריש אבל הרוחות צריכות להירגע".

איך שומרים על העיר?

"צריך לחיות פה, להבין את הצרכים של האחר, של השכן מלמעלה, מלמטה ולידך. כשאתה שם קריוקי תבין שזה מפריע לשכן ממול ותוריד שניים שלושה דציבלים. לגרום לעיר הזה לשמור על תחושת האיחוד ועל המצב בו כולם חברים של כולם. לגרום לחממה ולהרמוניה להימשך. ברור לי שההכרות האינטימית כשהיינו 4,000 איש לא יכולה להימשך כשאנחנו 40 אלף אבל עדיין צריך לעשות מאמץ".

הכרזת העיר צילום: מור שקיפי לאטי
מ-4,000 תושבים ל-40,000 בשש שנים. תושבי חריש באירוע הכרזת העיר. צילום: מור שקיפי לאטי

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

זמן משכנתה: רשת המשכנתאות "מאני" הגיעה לחריש

חושבים על משכנתה אבל חוששים בגלל התייקרות הריבית? שוקלים למחזר משכנתה קיימת או לקחת הלוואה? הרשת הארצית לייעוץ משכנתאות, מאני-muhni, הגיעה, סוף סוף, לחריש ומבטיחה לחולל מהפכה מקומית וארצית. יועץ המשכנתאות עדן נחום מרגיע: "אין צורך לחשוש מריבית גבוהה" וגם מבטיח: "אנחנו נעשה לכם את זה פשוט"

גל ההתייקרויות במשק הישראלי, חוסר היציבות הפוליטי והנסיקה במחירי הדירות בארץ גורמים לזוגות צעירים להסס לקראת עסקת חייהם ולשקול אם זה הזמן המתאים לרכישת דירה ראשונה. ההתייקרות בריבית הבנקאית משפיעה גם על משפרי דיור ומשקיעים בענף הנדל"ן בישראל ששוקלים את צעדיהם, אבל אם תשאלו את עדן נחום (34), יועץ המשכנתאות של סניף מאני (muhni) הוא יענה לכם בפסקנות שזה הזמן לקחת משכנתה.

עדן נחום: "אין לחשוש מעליית ריבית"

"נכון שהיום הריבית גבוהה יותר משהייתה לפני שנה בלבד, ומי שלקח משכנתה ב-2021 עשה זאת בתנאים טובים יותר ממי שלוקח משכנתה היום. ובכל זאת, אם כל יתר התנאים בשלים ללקיחת משכנתה כיום ומצאתם את הנכס המתאים, אני ממליץ שלא לחשוש מעליית הריבית".

"אם הריבית תרד – תמיד אפשר למחזר את המשכנתה"

נחום גם מנמק: "אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד. יכול להיות שבעוד שנה, שנתיים או עשר שנים הריבית תעלה אפילו יותר, כך שהמצב הנוכחי ייראה אטרקטיבי בהשוואה לעתיד. להבדיל, אם הריבית תרד – תמיד אפשר למחזר את המשכנתה – לקחת משכנתה חדשה בתנאים משופרים ולהמשיך להחזיר את התשלומים החודשיים בתנאים החדשים".

"אתגרתי אותם למצוא הצעה טובה יותר"

נחום יועץ המשכנתאות של רשת muhni ורואה חשבון בהסמכתו, הגיע אל התחום לאחר שלמד אותו על בשרו. לפני כארבע שנים נחום יחד עם בת זוגו רצו ליטול הלוואת משכנתה כדי לרכוש דירה, וגילו פערי מחירים עצומים בין יועצי משכנתאות שונים בשוק הפרטי.

מאני משכנתה משכנתא חתימה
"לא הבנתי מה מציע יועץ משכנתאות שגובה שכר טרחה של 11,000 שקלים, שאי אפשר לקבל עבור פחות"

"זה בלבל אותנו. לא הבנתי מה מציע יועץ משכנתאות שגובה שכר טרחה של 11,000 שקלים, שאי אפשר לקבל עבור 3000 או 7000 שקלים שמציעים יועצים אחרים".

נחום החליט לבחון את תחום המשכנתאות בעצמו. הוא צלל לתוך פורומים ברשת שעסקו במשכנתאות, התייעץ עם אנשי מקצוע וחקר את הנושא באופן לא פורמלי. "אחרי ארבעה חודשי מחקר עצמאי ניגשתי לבנקים הגדולים לקבל הצעות למשכנתאות, ואחרי מו"מ נותרה בידי הצעה אחת בלבד. הגשתי אותה לכמה יועצי משכנתאות, אתגרתי אותם למצוא הצעה טובה יותר – וכשאף אחד לא הצליח לשפר אותה, הבנתי שהצלחתי בעצמי לגבש את ההצעה הטובה ביותר. ככה התאהבתי בתחום", הוא מחייך.

להתנהל נכון עם מדד תשומות הבנייה

מעודד מההצלחה האישית, נחום החליט למסד את הקשר עם המקצוע. "בתקופת הקורונה למדתי קורס ייעוץ משכנתאות וקיבלתי תעודה. בהמשך צברתי ידע וניסיון במשרד ייעוץ משכנתאות מוביל. שם 'השתפשפתי' בנושאים כמו משכנתאות חדשות, מחזור משכנתה, הלוואות לכל מטרה וכו'. אחרי תקופה מלאה באתגרים יצאתי לדרך עצמאית ועשיתי שיתופי פעולה שהובילו אותי להרחיב את הידע, את הניסיון ואת הקשרים שלי עם הבנקים. כששמעתי שרשת muhni מגיעה לחריש, החלטתי שאני רוצה לקחת בזה חלק.

"אני נותן ללקוחות את השירות שאני הייתי רוצה לקבל"

"כיום אני נותן ללקוחות את השירות שאני הייתי רוצה לקבל", נחום מדגיש. "המטרה שלי, אחרי שהייתי במקום שלהם, היא להשיג משכנתה אופטימלית המותאמת לצרכים של לכלל לקוחותיי, ובפרט לזוגות צעירים. אני יושב איתם להיכרות מעמיקה, בוחן את הפן הכלכלי, מציג להם לוח תשלומים כדי שיידעו בערך כמה יהיו ההחזרים בכל שנה, כולל גרפים של התפתחות המשכנתה. אני עושה הכל כדי שבטווח הארוך הם יחסכו כסף. הרקע שלי בראיית חשבון והכישורים הטבעיים שלי עם מספרים מסייעים לי בכך".

מה תוכל לייעץ לזוגות שרוכשים דירה חדשה מקבלן ונאלצים לספוג עליות חדות במדד תשומות הבנייה?

"מדד תשומות הבנייה מתחילת השנה עומד על 3.8% וב-12 החודשים האחרונים על 6.6%. במצב כזה, עומדות בפני זוגות שמתכוונים לרכוש דירה מקבלן שתי אפשרויות: האחת, לקחת משכנתה ולהתחיל לשלם אותה כבר מההתחלה, כך הם מעבירים את הכסף לקבלן וחוסכים את מדד תשומות הבנייה; השנייה, לדחות את לקיחת המשכנתה ולספוג את ההפרשים בתשומות הבנייה מתוך ההון העצמי. צריך לבדוק איזו אפשרות זולה יותר מבחינת הלקוחות".

שכונת מעו"ף קאנטרי
להתנהל נכון עם מדד תשומות הבנייה. בצילום: בנייה בשכונת מעו"ף בחריש

"חשוב להדגיש", מוסיף נחום "שבכל מצב נתון, אפשר לבנות תוכניות כלכליות ותמהילים שמותאמים לצרכים וליכולות הכלכליות של הלקוחות. יתרה מזאת, אפשר לדעת כבר היום את פריסת התשלומים העתידית ולהיערך לכך. זה חלק מהשירות שאנחנו מציעים ב-muhni. מחובתו של יועץ משכנתאות לומר ללקוח האם יש באפשרותו לרכוש נכס מסוים או לא. יש מקרים שבהם אני אומר ללקוח שנכס מסויים יקר מדי ושהאישור העקרוני שקיבל מבנק מסוים נדמה כאילו הוא "זול" ומתאים היום, אבל בעוד שנה או שנתיים הוא יתקשה לעמוד בהחזרים וייאלץ למכור – ולכן מוטב שנבנה עבורו תמהיל אחר שיהיה תפור למידותיו, ולבחון נכס חלופי שמתאים ליכולותיו הכלכליות. המטרה היא למנוע מהלקוח 'לקפוץ מעל הפופיק'".

"מחובתו של יועץ משכנתאות לומר ללקוח האם יש באפשרותו לרכוש נכס מסוים או לא"

לגבש את ההצעה הטובה ביותר

נחום גם אינו מתחמק מתשובה לשאלה מתבקשת: מדוע כדאי לבחור דווקא ביועץ משכנתאות של muhni ומה הערך המוסף שלו לעומת פקיד המשכנתאות בבנק או יועץ משכנתאות פרטי? "נכון שבכל מקרה עדיף לשכור יועץ משכנתאות פרטי ולא להסתפק ביועץ המשכנתאות של הבנק", נחום משיב, "אבל ליועצי המשכנתאות של muhni יש כוח של רשת ארצית. עם 34 סניפים ברחבי הארץ, כולל הסניף החדש בחריש, זה היתרון המובהק ביותר שלנו. אנחנו עובדים עם כל הבנקים וכל הגופים החוץ בנקאיים, ויכולים לקבל תנאים משופרים כמו זמינות, מהירות, אישורים עקרוניים בתוך 24 שעות ולפעמים אפילו מעכשיו לעכשיו.

"זה כמו להשוות בין קניות במכולת שכונתית לבין קניות ברשת סופרמרקטים גדולה", מבהיר נחום. "במקום להסתפק במוצרים הבסיסיים בלבד כי זה מה שיש, אפשר לקבל מחירים טובים יותר ומבחר גדול יותר, שבסופו של דבר מאפשרים ללקוח ליהנות מהתאמה טובה יותר לתקציב ולצרכים שלו".

"משכנתה לא לוקחים, משכנתה מתכננים"

לאילו קהלי יעד פונה רשת muhni והסניף בחריש?

"השירותים של 'muhni העיר החדשה חריש' ניתנים ללקוחות מכל הארץ, מהצפון ועד לדרום, ומתאימים לכלל האוכלוסייה: מזוגות צעירים בני עשרים פלוס שרוצים לקחת משכנתה ראשונה, המשך במשפרי דיור ועד זוגות בגיל השלישי שמעוניינים לעזור כלכלית לילדיהם או לקבל קצבה נוספת שתגדיל את ההכנסה החודשית ותשפר את איכות חייהם. בשורה התחתונה, כל מי שחושב על לקיחת משכנתה, הלוואות לכל מטרה או מחזור משכנתה, מוזמן לפנות אלינו ונסייע בשמחה – כי משכנתה לא לוקחים, משכנתה מתכננים!".

לפרטים: עדן נחום 050-8212288

פייסבוק | אינסטגרםמייל

{תוכן מקודם}

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בעלי עסקים ערבים: לא מתעניינים בפוליטיקה, מחפשים פרנסה

חמודי ביאדסי, ד"ר מוחמד חלאיילה ועו"ד פארס כבהה בחרו לפתוח בחריש המתפתחת עסקים חדשים. עם אלו קשיים ואתגרים ייחודיים הם מתמודדים והאם המתיחות הביטחונית הגבוהה, שאפיינה את השנה החולפת, חלחלה גם לקשר עם קהל הלקוחות המקומי?

מימין: ד"ר מוחמד חלאיילה, חמודי ביאדסי, עו"ד פארס כבהה

"בחודש מאי בשנה שעברה התקשרה למרפאה שלי מישהי וסיננה כל מיני משפטים גזעניים על זה שהרופא ערבי ולא נבוא לערבים וניתקה. ניסיתי לחזור אליה ולדבר איתה אך לא היה מענה. השנה, שוב במאי, הגיעה אלינו שיחה בעלת אופי דומה. לשמחתי, אלו בסך הכל שני מקרים מתוך מאות שיחות ועל פני שנה שלמה", מספר ד"ר מוחמד חלאיילה, רופא שיניים ובעל מרפאה בשדרת דרך ארץ. "נכון, אלו היו תקופות טעונות, אבל לא הרגשתי את זה במרפאה".

ד"ר מוחמד חלאיילה
ד"ר מוחמד חלאיילה: "זו אירוניה שלאנשים לא מפריע שקבלן ערבי יבנה להם את הבית, אבל מאוד מפריע להם לגור לצד ערבים"

המהומות במאי 2021, הן בערים המעורבות והן באזור ואדי ערה, לא הגיעו, למרבה השמחה, לחריש. עם זאת, המתח בו היו שרויים תושבי העיר היה מוחשי. סיורים מוגברים של מתנדבי "משמר השכונות" עזרו בהורדת מפלס החרדה.

גם עבור בעלי העסקים הערבים בחריש, היתה זו תקופה מתוחה אך היא חלפה די מהר והחזרה לשגרה היתה מהירה יחסית. בשנה החולפת נפתחו בעיר עסקים נוספים על ידי בעלי עסקים מהחברה הערבית. הסיבות ברורות, חריש היא עיר מתפתחת וצומחת בשיעורים ניכרים מחד, וקרובה גאוגרפית למרכזי אוכלוסייה ערבית מאידך.

"לא נתנו לי הרגשה שאני חריג או לא רצוי"

ד"ר חלאיילה, נולד בסח'נין והתגורר בתל אביב אותה עזב לאחר שבחר לצאת לדרך עצמאית, ולהקים בחריש את הקליניקה הראשונה שלו. הוא מודה שבחירתו בחריש נולדה משני הטעמים שהוזכרו: העובדה שהיא עיר חדשה ומתפתחת והקירבה היחסית לבני משפחתו שבגליל.

טעמים דומים עמדו בבסיס החלטתו של חמודי ביאדסי, לפתוח שני עסקים בשדרה המרכזית בעיר, בחלקה המזרחי בסמוך לשכונת הפרחים.

חמודי ביאדסי ערבים עסקים כנאפה
חמודי ביאדסי: "בחרתי את המיקום הזה בגלל הכביש שיוצא מחריש לכיוון ברטעה"

"פתחתי את העסק בהחלטה מהירה מבלי לשאול ולבדוק יותר מדי. ראיתי את חריש מתפתחת וגדלה והחלטתי לפתוח כאן את העסק הראשון שלי", נזכר ביאדסי, תושב באקה אל ג'רביה שפתח לפני כשנה את טורקיש כנאפה. ביאדסי ראה כי טוב ותוך זמן קצר התרחב ופתח במרחק קצר מהעסק הקיים, עסק נוסף טורקיש בורקס. "בחרתי את המיקום הזה בגלל הכביש שיוצא מחריש לכיוון ברטעה", הוא מספר.

"החוויה שלי מהלקוחות שמגיעים אליי היא טובה. אנחנו מקבלים מתושבי חריש בעיקר מחמאות ונראה שהם מרוצים מהשירות שהם מקבלים. חשוב לנו לתת הנחות לחיילים, לדוגמה. אני מעריך אותם כמו שאני מעריך כל לקוח אחר. יש לנו לקוחות קבועים שהפכו לחברים. בשום שלב לא נתנו לי כאן הרגשה שאני חריג או לא רצוי".

"הרגשתי את המתח ואת הירידה בתנועה של הלקוחות"

את ביאדסי פחות מעסיקה בשגרה, זהותו המוסלמית או הפעילות בעיר בעלת רוב יהודי ברור. ביאדסי, כמוהו גם בעלי עסקים האחרים, מתמודד עם מציאות לא פשוטה. מדי יום העיר מתרוקנת מתושבים היוצאים למקום עבודתם וחוזרים רק בערב.

ביאדסי: "לצערי אין כמעט תנועת הולכי רגל בשדרה הזו"

"לצערי אין כמעט תנועת הולכי רגל בשדרה הזו והעירייה צריכה לדאוג לשפר את המצב. אין מעברי חצייה שמחברים את השדרה לשכונה ממול בעוד שמחירי הארנונה גבוהים ולא מוצדקים. ההתמודדות היא לא פשוטה ולעיתים עולה המחשבה לעבור למקום אחר", מודה ביאדסי ומבטא את דאגתו מהתקנות החדשות שמתכוונת המועצה להחיל על נראות העסקים לאורך השדרה, מהלך שלדבריו צפוי לפגוע בו באופן משמעותי.

ביאדסי וד"ר חלאיילה הם רק שניים מתוך כלל בעלי העסקים מהחברה הערבית שבחרו לפתוח בחריש עסק. ניכר כי למרות הקשיים אותם מציין ביאדסי, בתקופה האחרונה יותר ויותר תושבים מהמגזר הערבי רואים בחריש עיר שמעניקה להם הזדמנות עסקית טובה. לראייה, כמחצית מהעסקים במקטע המזרחי של דרך ארץ, זה המשוייך לשכונת הפרחים ונושק לשכונת מעו"ף, מאוכלס בבעלי עסקים מן המגזר הערבי.

דרך ארץ עסקים
בעלי עסקים ערבים רבים התמקמו במקטע המזרחי של שדרת דרך ארץ

לרצף הפיגועים ואירועי הטרור שהתרחשו בשנה החולפת היתה השפעה עקיפה גם על בעלי העסקים המוסלמים בעיר, בעיקר אלו המספקים שירותי הסעדה, כך מרמז ביאדסי. עם זאת הוא מספר, כי לא חווה אירועים קיצוניים או לא נעימים באופן אישי: "בימים שלאחר אירועי טרור בהחלט הרגשתי את המתח וגם את הירידה בתנועה של הלקוחות. אך בכל אופן זה לא מעיד על השגרה והחוויה שלנו בעיר", מציין ביאדסי ומוסיף: "רוב האנשים שמגיעים ויושבים אצלי, נוהגים בכבוד. אני יכול לספר שהבחורה שעושה עבורנו את הפרסומים ברשתות החברתיות סיפרה ששמעה מתושבים שמצהירים שהם לא נכנסים לעסקים של ערבים כדי להעניש אותם. אני בכל מקרה, לא מתעניין בפוליטיקה ובורח ממנה, אני בא הנה בכל בוקר להתפרנס ולחזור הביתה בראש שקט ולא מתעסק בדברים אחרים. אני חי בשלום על כולם".

שלט ערבים עסקים
אפריל 2022: שדרת דרך ארץ המקטע המזרחי

שלט שניתלה באפריל 2022, בדרך ארץ בסמוך לעסקים בבעלות ערבים, העביר מסר ברוח דומה: "אנחנו רוצים שלום, אנחנו נגד הטרור, אנחנו רוצים שערבים ויהודים יחיו ביחד".

"הלבטים היו בעיקר עסקיים"

בהשוואה לביאדסי וחלאיילה, עו"ד פארס כבהה הוא כבר ותיק בעיר. עו"ד כבהה, תושב אום אל קוטוף, פתח בחריש את משרדו ב-2017 והיה מראשוני בעלי העסקים בשדרת דרך ארץ המתאכלסת. "עד אותה העת עבדתי כשכיר בתל אביב וקיבלתי החלטה לצאת לעצמאות. התפתח בחריש שוק חדש והחלטתי לעשות מהלך ולהגיע למקום שאפשר להתפתח בו ובמקביל להיות קרוב לבית". ההשתלבות בחריש והדרך להרחבת מעגל הלקוחות היתה לדבריו מתונה יחסית, כיום כמחצית מלקוחותיו הם יהודים.

עו"ד פארס כבהה
עו"ד פארס כבהה: "הלבטים היו בעיקר עסקיים ולאו דווקא סביב ענייני אופי האוכלוסייה בעיר"

בנוסף, מתכננת משפחתו של עו"ד כבהה להקים מרכז מסחרי ברחוב קידמה בשכונת מעו"ף. המרכז העתידי יכלול תחנת דלק, חנות נוחות, בית קפה ומשרדים.

כבעל עסק ותיק יחסית, הוא תורם מנסיונו והכרותו עם העיר לבעלי עסקים מהחברה הערבית המתעניינים בחריש. "היו מספר נותני שירות כמו רופא מומחה או רופא שיניים שהתייעצו איתי בנוגע לפתיחת עסק והלבטים היו בעיקר עסקיים ולאו דווקא סביב ענייני אופי האוכלוסייה בעיר".

גם כבהה משתף כי אירועי הפח"ע וערעור תחושת הביטחון לא השפיעו על קהל הלקוחות שלו אותו הוא מגדיר כנאור ונטול דעות קדומות. "שומעים דברים פה ושם, אך לא נתקלתי עד כה בסיטואציות לא נעימות".

"הקושי של העסקים בחריש אינו נוגע לזהות של בעל העסק ואם הוא ערבי או יהודי"

ד"ר חלאיילה מסכים עם ביאדסי ועם עו"ד כבהה: "אני חושב שהקושי של העסקים בחריש אינו נוגע לזהות של בעל העסק ואם הוא ערבי או יהודי, אלא מבוסס על סיבות אחרות שחווים כלל בעלי העסקים בעיר". עם זאת, הוא מציף בעיה שמטרידה אותו יותר, שאינה זוכה לטעמו להתייחסות ולטיפול: "הקושי בעיני הוא פחות עבור בעלי עסקים ויותר עבור תושבים מהמגזר שגרים כאן", הוא מבקש להדגיש. "ישנה תופעה לא נעימה של חוסר רצון להשכיר דירות לערבים בעיר ויש עם זה המון בעיות. אני לא מכיר שוכר דירה ערבי שגר כיום בחריש שלא נתקל בשלבי החיפושים במשכירים שלא הסכימו להשכיר לו דירה. זו אירוניה בעיני שלאנשים לא מפריע שקבלן ערבי יבנה להם את הבית, אבל מאוד מפריע להם לגור לצד ערבים".

לקריאה נוספת: הוחלט: העירייה והוועדה המיוחדת יעשו סדר בנראות העסקים בעיר


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש