התחלופה הגבוהה של אנשי המקצוע במועצה, בעיות התכנון והביצוע בתחום החינוך וחוסר השקיפות בהתנהלות המועצה גרמו לנתן חבני, תושב מודאג, להרים את הכפפה ולהתמודד על ראשות המועצה. בחזון שלו: חריש היא עיר עם עתיד ורוד

"הגעתי לחריש עם משפחתי ונכדיי. התאהבתי במקום ואנו רואים בעיר את עתידנו. לפני שנתיים  לא העליתי על הדעת שאתמודד לראשות העיר, כיום אני מבין שאני חייב להתמודד", כך פותח חבני את השיחה ומרחיב: "החלטתי להתמודד לאחר התלבטות קשה. במשך שישה חודשים הרהרתי אם לקחת על עצמי מחויבות עמוקה של חמש שנים, אבל הבנתי שאני רוצה להשיג עבור חריש בה מתגוררים הילדים שלי והנכדים שלי, את הטוב ביותר. אופן עבודת המועצה וקבלת ההחלטות המתבצעות בה כיום אינה ברורה לציבור. אין משתפים את הציבור במידע שאינו מחמיא למועצה. נאבקתי במועצה באמצעות עשרות מכתבים בהצלחה, גרמתי לפתיחת דיוני המועצה לציבור, הפצת פרוטוקולים של הדיונים ופרסום מכרזים שמגיע לידיעת הציבור. עשיתי את הדברים מאחורי הקלעים, הרחק מאור הזרקורים של הרשתות החברתיות כדי שלא להזיק לתדמית של חריש".

"חשוב לציין כי בארבע וחצי השנים האחרונות, בתקופת כהונת המועצה כיהנו שלושה מנכ"לים, והתחלפו ארבעה גזברים, שני מנהלי אגף חינוך, שני מנהלי אגף שפ"ע, עובדים רבים בלשכת ראש העיר הוחלפו, מנהלי בתי ספר מוחלפים כמעט כל שנה, מהנדס העיר והגזבר עזבו לאחרונה וקיימת תחלופת מורים וגננות גם במהלך שנת לימודים אחת, זאת רק רשימה חלקית. תחלופה כזאת צריכה להדאיג אותנו כתושבים, היא פוגעת ביציבות המועצה, בהתפתחות העיר ופוגעת בשירותים שאנו מקבלים. כראש העיר אפעל למינויים ראויים ואיכותיים שלא יצריכו תחלופה בלתי סבירה".

מהו הניסיון המקצועי שלך שמכשיר אותך לתפקיד?

"אני בעל ניסיון ניהולי רב, עבדתי בעיריית ירושלים 14 שנים בתפקיד סגן מנהל רשות הספורט, יש לי ידע רב בניהול, קביעת מטרות ויעדים, תהליכי תכנון וביצוע, בקרת איכות, ארגון מערכת יעילה, בחירת עובדים ומנהלים ופיקוח על עבודתם. אני בקיא בעבודת מועצת העירייה, עבודה מול משרדי ממשלה ורשויות אחרות. תחת אחריותי בתחום הספורט פעלו כ-26 מתנ"סים בירושלים".

"עבדתי כסמנכ"ל מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים כארבע שנים בתקופת ארקדי גאיידמק, התפקיד כלל הכנת תשתית תפעולית להצלחת הקבוצה ולהביאה להיות הקבוצה הטובה בישראל. פעלתי יחד עם חבריי להביא את הקבוצה לזכייה בגביע, באליפות ובדאבל. יש לי את היכולת לתכנן, לעבוד בתנאי לחץ ולהגיע למטרה".

"כיום אני מתנדב בשלוש עמותות. אני חבר הנהלה וגזבר עמותת הבוגרים של בי"ס ופנימיית בואייר בירושלים מזה 25 שנים ברציפות".

"אני חבר ועדת ביקורת בעמותה לדיור "נאות חריש" הכוללת 705 חברים אשר רכשו דירות העיר ורואים בה את עתידם".

"יש לי ניסיון פוליטי, הייתי כ-15 שנים חבר מרכז ליכוד ומכיר שרי ממשלה וחברי כנסת באופן אישי שיוכלו לסייע לקדם את ענייני העיר".

מהן לדעתך, הסוגיות החשובות של חריש שדורשות את התייחסותך?

"החינוך הקיים בעיר סובל מבעיות תכנון וביצוע, אין ראיה כוללת לצרכי העיר הצומחת, יש לפעול להשלמה מידית של החסר. יש לדאוג להקמת חטיבת הביניים ולתיכון, גם אם צריך מבנים זמניים לשם כך. יש לחשוב לטווח ארוך, איך מביאים לעיר מכללה, מוסדות חינוך על-אזוריים שימתגו את העיר במצוינות בחינוך. יש להקים אגף גיל הרך, אשר יפקח בין היתר על משפחתונים ויציע מסגרות לחתך הגילאים".

"איכות החינוך בעיר נתפסת כבינונית כתוצאה מתחלופה גבוהה של בעלי תפקידים במערכת החינוך. יש קושי בגיוס אנשי חינוך וכפועל יוצא שולחים הורים רבים את ילדיהם למסגרות מחוץ לחריש. יש לספק פתרונות חינוך לכלל האוכלוסייה שעתידה להגיע לעיר על כל מגזריה. אסור להסכים למצב בו תושבים מעכבים הגעתם לעיר עקב חוסר פתרון חינוכי לילדיהם".

"הקהילה היא החוסן של העיר. יש לפתח בעיר מקומות בילוי ובהם פאבים ומועדונים, קאנטרי קלאב, מועדוני כושר. לגרום להקמת מקהלות נוער, להקות ריקודים, להקות בלט ועוד. המועצה אינה צריכה לעסוק בהפעלה ישירה, היא צריכה לאפשר ליזמים ולעודדם להקים את המסגרות ולפקח עליהם".

"יש להביא לעיר תנועות נוער נוספות כגון "הצופים" ולהעמיד לשם כך משאבים".

"יש להזמין אגודות ספורט מובילות בתחומי ספורט מובילים כגון כדורגל, כדורסל, טניס, סייף להגיע לעיר, להקים עבורם מתקנים ראויים ובכך לתת לבני הנוער פעילות ושאיפה למצוינות".

קידום תעסוקה ועסקים

סוגיה משמעותית נוספת שתעמוד לפתחו של ראש המועצה הנבחר היא לדעת חבני בעיית התעסוקה: "נפלו כשלים חמורים בתכנון ולא הוקצו לעיר אזורי תעסוקה ותעשייה, דבר שיקשה על פרנסת תושבים ועל איזון כלכלי לעיר. ב- 4.5 שנים לא השכילו קברניטי העיר להגיע לשיתוף פעולה עם המועצה המקומית מנשה ולהסכמות. אני מתכוון לחפש כל דרך לשיתוף פעולה עם שכננו במטרה לקדם הקמת פארק תעשיה. אפעל למלא את הפארק בחברות הייטק ומפעלי תעשיה. אפעל מול ממשלת ישראל להקצאת שטחים בתחום המוניציפלי הקיים לטובת הקמת משרדים, בתי אבות ומרפאות שיביאו לעיר פרנסה".

"נגישות למקומות תעסוקה תהווה בעיה ככל שהעיר תאוכלס, כיום יש כביש גישה אחד יעיל בלבד. יש לזרז פיתוח כביש גישה וחיבור לכביש 6 מדרום, יש לפעול לחבר את העיר גם לכביש 65 מצפון. העיר זקוקה לדרכי גישה נוספות".

"כיום נפתחים בעיר עסקים בקצב איטי, הדבר נובע ממיעוט התושבים בעיר שאינם מהווים כוח קניה גדול, ממחירי שכירות גבוהים ומארנונה גבוהה. אפעל לסייע לעסקים באמצעות הוזלת הארנונה בשלוש השנים הראשונות של העסק, שיח עם קבלנים להוזיל מחירי השכירות בשנים הראשונות ויצירת תחרות באמצעות שיווק קרקעות לעסקים קטנים במכרזי מנהל מקרקעי ישראל".

מהו החזון שלך לעיר?

"אני מאמין כי בתכנון ובשיווק נכון ניתן להפוך את חריש למרכז אזורי מוביל. אנחנו נמצאים בלב הארץ במרחק של שעה נסיעה מערים מרכזיות רבות. חריש תהפוך ללב האזור כולו ותהווה מוקד משיכה לתושבים חדשים. אם היה צריך לשווק את העיר הייתי מציע לשווק אותה כ- "חריש לב ישראל". העיר תציע לתושבי האזור חינוך איכותי, תעסוקה, מסחר מפותח, שרותי תרבות, ספורט וקהילה".

לדעת חבני אחד המכשולים בקידום החזון ומיתוג העיר הוא מצבה הנוכחי של העיר: "כיום דירות רבות בעיר ריקות ואין שוכרים רבים. אסור למתג את העיר כמקום בו מחירי השכירות זולים.  צריך למתג את העיר כעיר שתיתן איכות חיים ועתיד וורוד למצטרפים".

"צריך לנצל את החלטת הממשלה מתאריך 20.12.2015 להקצות לחריש מיליארד שקלים לפיתוח. עד היום נוצלו מתקציב זה כ-20% בלבד. המועצה צריכה להתקדם בקצב מהיר יותר ולנצל את מלוא העזרה לפני שיחולו שינויים פוליטיים ואחרים שלא יאפשרו לנו להשתמש בתקציב זה".

כשאתה מדמיין את חריש העתידית כעיר בוגרת, לאיזו עיר אחרת היא תדמה לדעתך?

"יש לי סימפטיה לעיר רעננה שמתקיים בה שילוב יפה בין אוכלוסיות שונות של דתיים וחילוניים, צברים ועולים חדשים. זו עיר מתקדמת עם אוכלוסייה איכותית ומגוונת ועיר שזוכה למיתוג גבוה ומוצלח. הייתי שמח אם היו מזכירים את חריש כרעננה החדשה".

מהי ההבטחה שלך לבוחר?

"אפעל לשפר את עבודת המועצה, אקים ועדות משנה של המועצה שיכללו תושבים נציגי ציבור אשר יוכלו להשתתף בהן ולהשפיע. אדאג כי המידע יגיע לציבור ואעמוד לביקורת ציבורית".

"אני מרגיש תחושת שליחות להתמודד לתפקיד ראש העיר ומאמין שמה שמייחד אותי מהמועמדים האחרים, הוא שיש לי חזון. אני כרכתי את חיי עם גורל העיר, יש לי ידע וניסיון עשיר בניהול, קשרים והכרות במסדרונות השלטון, יכולת לראות את התמונה המלאה ויכולת לחתור להשגת המטרה על אף הקשיים שבדרך. אני מזמין כל מי ששותף לחזון שלי ליצור עמי קשר וביחד נגשים את החזון".

ליצירת קשר עם נתן: dreamharish2018@gmail.com

עוד בנושא: בחירות בחריש 2018 – הכירו את כל המועמדים

העיר חריש הולכת ומתפתחת, מספר התושבים גדל בהתמדה, ומתוכנן להמשיך ולגדול. אך מה צופן לה העתיד מבחינת מקורות הכנסה? היכן ממוקמים שטחי הנדל"ן המניב בחריש, שמספקים לעיר הכנסות והאם הם מספיקים כדי לכלכל את צרכיה של האוכלוסייה העתידית?

מי שחורש בענייניה הכלכליים של חריש ובעתיד הצפוי לה, עשוי לחוש בעננה של דאגה מרחפת מעל גבעות העיר. תקציב המועצה כיום, עומד על 67 מיליון שקלים, ומתוכו רק חמישה מיליון מגיעים מכספי הארנונה של משלמי המיסים. התמיכה הממשלתית המוזרמת לעיר כיום אמורה לייצב אותה לשנים הקרובות, אך אם וכאשר ייסגר הברז, במידה שלא ייווצרו בעיר מקורות הכנסה נוספים, חריש תמצא עצמה במצב של גירעון שהולך וגדל.

תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי צ’מנסקי בן שחר, מסביר כי אחד המקורות העירוניים להכנסות מגיע מכספי הארנונה שלנו. אבל סכום זה הוא חלקי בלבד. "הסכום שמגיע מבתי המגורים מכסה רק כמחצית מהעלות של כל תושב לעירייה”, הוא מסביר. “כדי לייצר הכנסה שתאפשר לעיר לטפח תשתיות, גני שעשועים ופעילויות תרבות וחינוך, היא זקוקה למקורות הכנסה נוספים, ולכן בכל עיר חייב להיות נדל”ן מניב בתחומה, בעיקר מהסוג שמספק לעירייה הכנסות גבוהות – שטחי מסחר ומשרדים משלמים מסי ארנונה גבוהים יותר ממפעלי תעשייה ומשטחי לוגיסטיקה".

פירות שקוטפים מנדל"ן מניב

"כדי לשמור על המאזן, כל משק בית חדש שנכנס לעיר אמור להיות מתורגם להכנסות נוספות מנדל”ן מניב", מסביר בן שחר. "לפי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים ל-1,000 משקי בית חדשים, צריכה לטפח במקביל 50,000 מ”ר של משרדים או מסחר".

על פי התכניות, חריש מתוכננת לכלול בשלב ראשון כ-50,000 אלף איש ובהמשך לצמוח לכ-100,000 איש. לפי חישוב זה, עבור השלב הראשון המונה כ-14,000 משקי בית, חריש זקוקה ל-700,000 מ"ר של אזורי תעשייה ומסחר כדי שהתושבים יוכלו לקבל מהעירייה שירותים ברמה נאותה. רק לשם השוואה, מתחם עזריאלי בתל אביב מתפרש על פני 150,000 מ"ר. הבעיה היא שכרגע אין בתחומי העיר נדל"ן מניב כזה. אם היה מדובר במצב זמני בלבד, עד שחברות הענק ינהרו למקום בדרכן על כביש שש, ניחא. אבל מה שמעורר דאגה היא העובדה שנכון להיום, עדיין לא משויכים לחריש שטחים שבהם ניתן יהיה לאכלס אזורי תעשייה.

המשמעות – ללא אזורי תעשייה, חריש לא תוכל לממן את עצמה באופן שיבטיח רווחה ואיכות חיים לתושבים, ובוודאי שלא תוכל להתרחב ל-100,000 תושבים כמתוכנן, כי זה רק יגדיל את הגרעון.

בריאיון ל-"ידיעות חריש" מינואר 2018, אמר מנכ"ל המועצה יעקב נתניהו: "הציבור הרחב אולי לא מבין את הסכנה, אבל אם נבנה פה עיר שלא מסוגלת לייצר תקציב מאוזן – הדבר ישפיע ישירות על איכות העיר ועל תפקוד הרשות המקומית. אנחנו יוצאים למאבק גורלי על עתיד העיר, תוך שימוש בכל כלי שנמצא בידינו".

חריש עמוק – היכן שורש הבעיה, ואיך צומחים מכאן?

במועצת חריש מסבירים שהבעיה התחילה בייעוד המקורי של העיר: "כזכור, ממשלת ישראל תכננה את חריש מתוך תפיסה תכנונית המיועדת לעיר חרדית. במסגרת תכנון זה, לא יועדו אזורי תעסוקה בהיקף נדרש", מסבירים שם. אז אחרי שכולם הבינו שהחריש המוקדם לא הכין את העיר לצמיחה הצפויה, איך ממשיכים מכאן?

במועצה מסבירים שהם מודעים היטב לנושא: "מתוך מודעות לאתגר ובמסגרת העבודה של חברת גיאוקרטוגרפיה, ערכה המועצה בחינת עומק של הנושא. על בסיס הניתוחים הכלכליים שנערכו, הוגשה בקשה לשינוי גבולות העיר לוועדה הגיאוגרפית (ועדת גבולות) מטעם משרד הפנים. הנושא המרכזי מבחינת המועצה, העומד בבסיס הבקשה להרחבת הגבולות, הוא פיתוח אזורי תעסוקה שיבטיחו את איתנותה הכלכלית של העיר וכן מתן פתרונות תעסוקתיים לתושבי חריש".

על פי התכנון, שטח העיר יורחב פי שלושה לעומת גבולות העיר כיום. בשטחים שיתווספו יוקמו אזורי תעשייה ומסחר, וכן מקומות בילוי.

בן שחר סבור שהרחבת גבולות העיר היא פתרון טוב, אבל חלקי: "עצם הוספת השטחים לעיר היא כמובן נחוצה, אבל לא מספיקה. אם לדוגמה, נרצה להקים פארק הייטק, אז בואי נבחן איפה יש הייטק בישראל. זה או ליד אוניברסיטאות ובתי חולים – שם מוקמים פארקים מסודרים, לדוגמה, פארק ההייטק בבאר שבע ליד ביה"ח סורוקה והאוניברסיטה. בתל אביב קם פארק כזה בקרית עתידים והוא בבעלות משותפת של אוניברסיטת תל אביב, בחיפה יש פארק מת"מ סמוך לטכניון ולביה"ח. ברחובות יש פארק מדע שיושב על יד מכון ויצמן. בחריש אין בית-חולים, מוסדות ממשלתיים או מוסד אקדמי – כל מה שעשוי למשוך יזמים וחברות בסדר גודל שיוכלו להוות מקור מספיק של נדל"ן מניב, ולכן צריך לייצר את מקורות המשיכה הללו".

ממועצת העיר נמסר בעניין זה כי המועצה קיימה בדיקה מרחבית לגבי הקמת בית חולים אך הבינה כי יש פחות רלוונטיות להקמת בית חולים כזה כאשר בתי החולים "הלל יפה"בחדרה ו"העמק" בעפולה נמצאים בקרבת מקום לחריש. במקום זאת, נעשו תכניות וחשיבה למציאת צרכים מרחביים אחרים כדוגמת מוסד אקדמי לסיעוד לצד בית חולים סיעודי. עוד נמסר כי במועצה נעשית עבודה משמעותית במיתוג העיר מחדש כדי למשוך אוכלוסיות שיכניסו עוד כסף ומתוך כך אף יתמקמו בעיר מוסדות שונים באופן שימשוך לעיר נדל"ן מניב נוסף.

מתכננים עתיד

בימים אלו יצא מכרז ראשון של שיווק שטחי תעסוקה בשכונת המע"ר (שכונת מעוף) שנמצאת בבנייה. המועצה החלה ביצירת קשר עם גורמים אפשריים להקמת פרויקטים במקום. כמו כן פנתה המועצה לממשלה בבקשה להקמת מוסדות ממשלתיים בעיר, אשר ישרתו את יישובי המרחב כולו.

במועצה מדגישים כי מועצת העיר אינה לבד במערכה, וגם בקרב הגורמים הרלוונטיים בממשלה – משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר – ישנה התגייסות למען העיר הצעירה שנאבקת לצאת לעצמאות כלכלית.

"כשהמדינה מעוניינת לחזק עיר, היא יודעת איך לעשות את זה", פוסק בן שחר. "ללוד למשל, העבירו את המשרדים של רכבת ישראל ואת מטה המשטרה 433. לרמלה העבירו את הנהלת בתי המשפט".

ומה בחריש? גורמים במשרד השיכון והבינוי מאשרים שכרגע נמצאות בשלבי פיתוח תכניות מתאר להוספת שטחי תעשייה ומסחר לחריש. כמו כן נמסר, שגם במשרד האוצר מודעים לבעייתיות המצב הנוכחי והמשרד מעורב בניסיונות למצוא פתרונות לייצור דרכים להגדלת הנדל"ן המניב בעיר.

כחלק מעבודה זו, נידונים גם במועצה ובממשלה פתרונות של מתן יתרון יחסי לחריש על פני מקומות אחרים על ידי הגדרת חריש כיישוב באזור עדיפות לאומית א'. יקנעם שזכתה לפני מספר שנים במעמד של אזור עדיפות לאומית א' הצליחה למשוך אליה בזכות כך עוד עסקים מניבים, שביססו את הכנסותיה.

במועצה מעריכים באופטימיות זהירה, כי מעמד כזה יעזור למשוך לחריש עסקים וחברות שיוכלו ליהנות מהטבות והקלות מפליגות מחד, וישלשלו לקופת העיר תשלומי ארנונה נאים מאידך.

חריש מוקפת בנקודות חמד ירוקות מכל הכיוונים – יצאנו לטייל בסביבה המיידית של העיר ומצאנו נחלים, יערות, שדות ירוקים, עצים עתיקים, כבשים, סוסים ואנשים חביבים

1 – מאחורי האורן (אחת, שתיים, שלוש)

רחוב אורן בחריש הוא הרחוב הדרומי ביותר בשכונת החורש, הגובלת ביער חריש. הדירות שפונות דרומה בפרויקט "דמרי 2" משקיפות אל מסלול ההליכה שמוביל אל היער. סיבוב ביער בין האורנים והברושים ימלא את המצברים שלכם בירוק עד. בתקופה זו תוכלו ליהנות גם מפריחה מגוונת ועשירה של פרחי בר בשלל צבעים.

הירידה אל המסלול היא בצמוד לרחוב אורן 8. אם תפנו שמאלה תראו תוך דקות ספורות מסלול הליכה טבעי המוביל אתכם אל קצהו של הקיר האקוסטי הגובל בכביש 6. אם תבחרו בנקודה זו לפנות שמאלה ולהמשיך עם השביל תוכלו ללכת במסלול מעגלי קצר (30-40 דקות) עד לחזרה לרחוב אורן 20.

בהצטלבות השבילים הראשונה המשיכו ישר – אלא אם תרצו לשוטט בשבילים, ללכת קצת "לאיבוד" ולגלות פינות חמד נוספות ביער, פינות בהן ניתן לפרוש שמיכה או לנוח. היער אינו מוסדר ואין בו שולחנות קק"ל או פחים.

אחרי שהמשכתם ישר תגלו בפנייה שמאלה הקרובה עלייה תלולה, שמחזירה אתכם אל השביל הצמוד לרחוב אורן. בסיום העלייה (הסדירו את הנשימה), פנו שוב שמאלה ותוכלו בהזדמנות הראשונה לפנות ימינה ולצאת לעיר, בצמוד לבנין שברחוב אורן 20.

2 – מרחבים ירוקים בדרך לכפר מייסר

בצמוד לתחנת הדלק מנטה בצומת מצר ישנו שביל עפר שמוביל אל השדות. פסענו בצמוד לשדות חיטה ובהליכה נינוחה הגענו אל הכניסה ליער מענית.

עליה תלולה מאוד ולאחריה ירידה (תלולה גם כן), הביאה אותנו לשביל עפר רחב יחסית העובר לאורך התוואי של נחל נרבתה.

ממול ראינו מבנה ישן, בחרנו לפנות ימינה מזרחה, חצינו מתחת לגשר של כביש 6 והגענו אל פאתי הכפר מייסר.

כפר מייסר הוא כפר ותיק מאד. בישוב מתגוררות שמונה משפחות גדולות (כ-1,800 איש) ובינו ובין קיבוץ מצר, הצמוד אליו, מתקיימים יחסי שכנות טובים וממושכים. ההליכה בפאתי הכפר בצמוד לערוץ נחל נרבתה היא נינוחה. נתקלנו גם בעדר מרעה קטן, סוס מלחך עשב ובעיקר במרחבים ירוקים.

מעט לפני גן משחקים נטוש ומוזנח פנינו ימינה והתחלנו לטפס לכיוון קיבוץ מצר. אם אתם לא מוצאים את השביל – תשאלו. תושבי הכפר עזרו לנו וכיוונו אותנו וכך הגענו אל הכניסה לקיבוץ מצר. אם אתם צועדים או מטיילים עם ילדים – לא מומלץ לחזור רגלית אל הרכב – ההליכה היא בכביש ללא שוליים ומעט ממושכת (20 דקות). חזרו בדרך בה הגעתם או שמתנדב חרוץ ידאג להביא את הרכב אל נקודת הסיום שלכם. כך או אחרת, מובטחת לכם חוויה נעימה.

3 – קפיצה קטנה לשכנים במענית

זקני מענית זוכרים את אזור חריש כחורש אחד גדול וירוק. הליכה רגלית לבקר את תושבי מענית מאפשרת לנו הצצה למה שהיה כאן פעם. מול התאנה 11 יורדים אל גן המשחקים החדש (שטרם החל לפעול) וממשיכים ממנו ישר.

יש לחצות הגשר הממוקם מתחת לכביש 6 אל צדו השני של הכביש. מדהים לגלות עד כמה הרעש של כביש 6 מורגש בצידו השני של הכביש שאינו מוגן על ידי הקיר האקוסטי. משאירים את הרעש מאחורינו, יחד עם עדרי הבקר והאנפות שהתרכזו להן באיזו פינה וצועדים עם הפנים קדימה באחו ירוק ומרנין.

אם באמת תרצו להגיע עד למענית, הליכה מתונה של 30-40 דקות תביא אתכם לשם בבטחה. בדרך אפשר ליהנות משיחים, עשביה, פרחי בר כדוגמת רקפות, כלניות ואירוסים, צמחי בר קוצניים, מסלעות שפזורות בשטח בהן ניתן לשבת ולנוח וגם חורשות קטנות של עצי ברוש ואורן. ישנם גם מסלולי רכיבה לאופניים באיזור.

אם אתם בוחרים רק להציץ באיזור זה ולא ללכת רגלית עד מענית, גם זה בסדר, תוכלו לפנות שמאלה ולחזור דרך יער חריש הביתה, עד ליציאה מול רחוב תאנה או רחוב אורן.

4 – עצי אלון בני 400 שנה ביער עירון

אם אתם אוהבים את המיזוג במכונית ומעדיפים לשטוף את העיניים בירוק מבעד לזגוגיות החלון, הנה לכם מסלול קלאסי: הקלידו 'מחצבת ורד' באפליקציית הניווט ובנסיעה קצרה (10-15 דקות) תגיעו לנקודת ההתחלה של מסלול ביער עירון המתאים ברובו גם לכלי רכב פרטיים. פונים ימינה לפני השלט הגדול הירוק "מחצבת ורד" ועולים במעלה השביל.

מדי פעם ניתן להבחין משני צידי השביל, בין עצי האורן והברוש הרבים גם בעצי חרוב ואלון עתיקים ומרשימים. חלק מן האלונים ביער עירון הם בני 400-500 שנים, הישג מכובד בכל קנה מידה עולמי.

אם תצאו לחלץ עצמות, הליכה קצרה תפרוש בפניכם עושר בלתי יתואר של צמחיה באיזור, החל מפרחי בר כדוגמת רקפות, כלניות, סרפדים, צבעונים, וצמחי פקעות נוספים. מרבד ססגוני ביותר ילווה אתכם בהליכה או בנסיעה. ישנם מקומות ייעודיים לישיבה או לחניה קצרה. תיהנו.

קונים? מוכרים? שוכרים? משכירים? הכל במקום אחד – לוח הנדל"ן של חריש

5 – אנדרטת משמר הגבול

בנסיעה מצומת חריש לכיוון צומת משמר הגבול, מעט לפני המפגש עם כביש 65 קיימת פנייה ימינה לכיוון אנדרטת משמר הגבול. נסיעה בכביש זה תביא אותנו לצומת T מתחת לכביש 65. פנו שמאלה וסעו בדרך המתפתלת עד שתגיעו לאתר ההנצחה שתוכנן על ידי הפסל יחיאל ערד והוא כולל מרכז הנצחה, מרכז תצפית וחניון למטיילים. בצמוד לאתר, ישנה חורשת חרובים קטנה (לא מוסדרת) בה ניתן לנוח מעט. ניתן להשקיף ממנה על כביש 6 ועל חלקה הצפון-מערבי של חריש. מהמקום יוצאים גם שבילי אופניים מוסדרים לטובת אלו שחובבים רכיבה דו-גלגלית.

למסלולי טיול נוספים: ברגל, באופניים וברכב: ארבעה מסלולי טיול בקרבת חריש

בשנת הלימודים הבאה תחל לפעול בחריש חטיבת ביניים צומחת בעלת פדגוגיה חדשנית וייחודית. פגשנו את מובילי צוות ההקמה כדי לשמוע ממקור ראשון על בית הספר החדש ועל החזון השאפתני שלהם להכשיר את "מתקני העולם" של העתיד

בשנת 1970 חולל ספרו של העתידן אלווין טופלר "הלם העתיד" מהפכה. טופלר האמין כי קצב השינויים הטכנולוגיים והחברתיים המהיר הצפוי בעתיד לא יאפשר לרבים להתמודד עם העתיד מעמדת יציבות, דבר שיגרום למתח נפשי, בלבול ותחושת אבדן דרך.

כמעט חמישים שנה אחרי השקת הספר, התחזיות של טופלר עדיין תקפות. בעידן שבו אנו מתעוררים כל בוקר לשינוי – טכנולוגי, חברתי, פוליטי – יידרש דור העתיד שלנו לא רק להסתגל לעולם שסובב אותו, אלא גם לקחת חלק פעיל בשינוי העולם הזה.

בהתאם לתפישה זו תקום בשנה הבאה בחריש חטיבת ביניים צומחת בעלת פדגוגיה חדשנית הנקראת (שם זמני) "בית הספר לאתגרי העתיד". בית הספר יכלול בשנה הבאה את כיתות ז‘-ח‘ ובהמשך יצמח להיות ממלכתי על-יסודי (ז‘-יב‘).

ביום ראשון ה-25.3 בשעה 18:00 יתקיים בחריש כנס הסברה להורים על החטיבה החדשה. נפגשנו עם ליאור לויתן (36) וטלי הולן (32) ממובילי צוות ההקמה של החטיבה, כדי להבין מהם העקרונות החינוכיים שעומדים מאחורי בית הספר החדש.

הצלחה לכולם

על פי הערכות מחלקת החינוך כ-50-70 תלמידים תושבי חריש ילמדו בשנת תשע"ט בכיתות ז'-ח'. בשנים האחרונות תלמידי חטיבות הביניים של חריש למדו בישובים בסביבה, אולם הצמיחה במספר התלמידים, חסמה את הדרך לרישום בבתי ספר אלו. הקמת חטיבת ביניים חדשה בחריש הפכה לצורך מיידי. מחלקת החינוך בחריש בניהולה של שלי קרן החלה לחפש פתרונות שיעניקו מענה לשכבת גיל זו. הפנייה של קרן אל ליאור לויתן (36) וטלי הולן (32) שני אנשי חינוך שצברו מוניטין בסביבה כמחנכים בבית הספר גוונים לא היתה מקרית. השניים חלמו על הקמת בית ספר חדש ואחר ולאחר מספר פגישות בין שני הצדדים נראה היה כי מדובר בשידוך מוצלח. השניים מונו להוביל את צוות ההקמה של חטיבת הביניים העתידית.

"הדרך שלנו להתמודד עם העתיד היא להיות ייחודיים", מבהירים השניים. "אנו מחויבים ללמידה מתוך משמעות, סקרנות והנאה והתמחות בפתרון אתגרים מתוך העולם האמיתי. התלמידים בבית הספר שלנו יידרשו לפתח סט מיומנות חדש כמו פיתוח אינטואיציה, מיומנות טכנולוגית, חשיבה יצירתית, פתרון בעיות וחשיבה ערכית. כבר אין מקום לשינון חומר, שהוא הרמה הנמוכה ביותר של הטמעת חומר", הם מדגישים.

על פי מסמך שחובר במחלקת מו"פ במשרד החינוך בשם 'מתווה לפדגוגיה מוטת עתיד', 65% ממקצועות העתיד בהם יעסקו בני ה-13-14 בבגרותם – טרם קיימים או טרם הומצאו. בהתאם לזאת בית הספר לאתגרי העתיד מתעתד להכשיר את "מתקני העולם" של העתיד.

ראש המועצה יצחק קשת, נציגי אגף החינוך, המכון לחינוך דמוקרטי וצוות ההקמה

לויתן: "כמורים וכאנשי חינוך הרגשנו שאנו רוצים מסגרת חדשה. גם למורים קשה לעבוד עם אילוצים והיתה בשלות מצידנו להקים מערכת חדשה בלי צרימות כמו במערכות הקיימות".

תן דוגמא לצרימה במערכת

"כל מערכת ההערכה הקיימת של מבחנים וציונים היא בעייתית. המערכת מקטלגת ללא כוונה תלמידים ומייצרת פגיעות ברמה האישית והחברתית".

אז לא יהיו ציונים והערכות בבית הספר החדש?

"הרעיון שלנו הוא ליצור מערכת שחותרת למצוינות אקדמית ולהעניק לתלמידים תנאים להשגת תעודת בגרות איכותית בעזרת שיטות לימוד מתקדמות כדי שההצלחה תהיה נחלת הרבים. השינוי הוא להביא את התלמידים ללימודים מתוך אהבה ולא מתוך אילוץ לפיו הם חייבים ללמוד".

הולן מוסיפה: "קחי לדוגמא את לימודי המתמטיקה. אצלנו לא יהיו הקבצות. אנו נלמד מתמטיקה בהתאם למודל הנבחרת של יעקב הכט (מייסד זרם החינוך הדמוקרטי בארץ ופעיל בולט בתחום זה בעולם. ר.פ). הלמידה מתבצעת בקבוצות קטנות ובקצב למידה אישי. מי שמכתיב את הקצב הם התלמידים, והתלמידים החזקים בנושא מלמדים תלמידים שמתקשים יותר. למידה כזו מעניקה חווית הצלחה לכל אחד מן התלמידים שמתקדם בקצב שלו וגם חווית העצמה למי שמלמד. מעבר לזה, זה יוצר סולידריות ותורם לרכישת מיומנויות חברתיות נוספות".

זה נשמע יפה, אבל איך יתבצעו הלימודים בפועל? כיצד יראה יום בחייו של תלמיד בבית הספר?

הולן: "בניגוד לבתי ספר וחטיבות ביניים בהם המורים מתחלפים כל שעה, אצלנו יהיו מחנכים שרואים מעט ילדים אך לאורך זמן ארוך יותר. המטרה היא לייצר הכרות מעמיקה שמובילה לתהליכים משמעותיים. בנוסף, המודל של שני מחנכים בכיתה הוא חובה, זה מאפשר לצוות להקדיש תשומת לב אישית ופרטנית לכל ילד".

"חשוב לנו לומר שגוונים, המקום ממנו שנינו מגיעים, הוא מקום שאנו מאוד אוהבים. אבל נפלה בחלקנו הזכות להקים מקום חדש שיגשים את החלום והאידיאלים שלנו. אנו לא מקימים מערכת פרטית או אליטיסטית, הבשורה היא שמדובר בבית ספר ציבורי איכותי שיעניק לכולם הזדמנות שווה, לא רק למי שידם משגת", היא מסכמת.

קשרים חברתיים משמעותיים

עיקרון משמעותי נוסף שחרט בית הספר על דגלו הוא הקמת חברת נעורים לתלמידי בית הספר. לויתן מסביר: "אנו מודעים לצרכים הנוספים של תלמידים בגילאים אלה ובהתאם בית הספר שלנו יתפקד כבית ספר 24/7 כלומר, ישלב פעילויות בלתי פורמליות ופעילויות חברתיות בשעות אחה"צ והערב בשילוב המתנ"ס ומחלקת פנאי וקהילה בחריש".

נשמע שלקחתם על עצמכם משימה ענקית. מהו הקושי הגדול איתו אתם מתמודדים כעת?

לויתן: "אנחנו מנסים לייצר בהירות בתוך תהליך ההקמה כדי להפיג חששות של הורים ממרכיב אי הוודאות. לשמחתי, רכשנו מוניטין טוב באיזור והרבה אנשים העידו עלינו ועל היכולות שלנו בפייסבוק. אני מקווה ומאמין שההורים והתלמידים בחריש יתנו בנו אמון".

ההשקעה בחטיבת הביניים לפחות לפי העקרונות שאתם מצהירים עליהם נשמעת גדולה. מהיכן התקציב? האם ישנם תשלומי הורים נוספים?

לויתן: "חריש מתקצבת את תהליך ההקמה בכ-300,000 שקלים. בנוסף, אנו עסוקים כעת באיתור משאבים מטעם משרד החינוך בהתאם לתוכניות השונות. להפתעתנו, אנו מגלים פתרונות במשרד החינוך כמעט לכל חלום חינוכי ומנסים לגייס כעת את התקציבים. ההורים ישלמו אגרה בסיסית בלבד כמו בכל בית ספר אחר בארץ, אבל ילדיהם יקבלו הרבה יותר".

היכן הלימודים יתקיימו?

"מחלקת החינוך של חריש מאתרת כעת את המבנה המתאים ביותר ללימודים בשנה הבאה".

מה רמת ההערכות והמוכנות מבחינת הצוות?

"יש לנו כבר 80% מהצוות. חלק מן המחנכים והמורים יוצגו בערב החשיפה. הצוות המקצועי שלנו יכלול גם מתנדבי שנת שירות וחברי מכינה קדם צבאית בגבעת חביבה", מציין לויתן.

מה תיחשב ביניכם להצלחה בסיום שנת הלימודים הבאה?

לויתן: "הצלחה עבורי היא שתלמידים יחוו שנה של צמיחה ושכל ילד יוכל לומר להוריו 'אוהבים אותי פה', 'יש לי חברים', 'עשיתי משהו משמעותי בבית הספר'. אני מאמין שבעוד שלוש שנים המודל של בית הספר שלנו  יאומץ בכל הארץ".

הולן: "הצלחה עבורי היא שבית הספר יהיה בית עבור התלמידים ושהם יחושו שותפים להקמה שלו".

"יש לנו ביטחון מלא בהצלחה של המודל ובאפשרות שלנו ליצור חוויה של חניכות טובה מעצימה ומצליחה. יש לנו את המשאבים האנושים והמעוף ללמד ולהביא את הדברים הכי טובים שיש לתלמידים שלנו, ואם יצוצו קשיים, זה בסדר, גם איתם נדע להתמודד".

ומילה לסיכום?

לויתן והולן משתפים: "זה מעשה חלוצי להגיע ולעשות זאת כאן, בחריש. זו הזדמנות מרגשת ויוצאת דופן ליצור יש מאין, ליצור חינוך ברמה הכי גבוהה שיש ולשאת בשורה חדשה לאיזור כולו".

יצחק קשת, ראש מועצת חריש ציין כי "הקמת בית הספר לאתגרי העתיד מתכתבת עם האג'נדה השלמה של חריש כעיר חדשה ומתקדמת, שיוצרת את כל מה שמתרחש כאן בצורה אחרת ובחשיבה שיוצאת מחוץ לקופסא. הדבר בא לידי ביטוי באספקטים רבים בעיר – בתכנון תנועה, בתכנון המסחר וכעת גם בחינוך. חטיבת הביניים הזו היא דוגמת מיקרו למאקרו גדול הרבה יותר וההשקעה הגדולה שלנו בתקציב החינוך היא חלק מתפיסת עולם כוללת שמאמינה בכוחו של חינוך".

אסף בריל, אניק שוט ויניר קילינסקי הם אמנים מוכשרים. הם בחרו לחיות בחריש, הם יוצרים וחולמים על העתיד. ראיון עם שלושה אמנים מקומיים על הקשר בין אמנות, אמונה ובחירת הלב

זה אולי נשמע כמו התחלה של בדיחה אבל מהם הקווים המחברים בין יליד הארץ חוזר בשאלה, עולה חדשה מברזיל ועולה ותיק חוזר בתשובה? ובכן, כמו תמיד, בישראל, התשובה מורכבת. פגשנו את אסף בריל, אניק שוט ויניר קילינסקי כדי לשמוע בקצרה את סיפור חייהם, להתרשם מהאמנות שלהם, להבין עיקרי האמונה שמלווה אותם ואת הבחירה שלהם, כאן ועכשיו, בחריש.

קו-אשה-קו

ממרפסת ביתו משקיף אסף בריל (47) על יער חריש ומקבל השראה לציור. בחדר העבודה שלו פרושים קנבסים (אחד גדול וכמה קטנים) עליהם הוא עובד כעת. הוא לא מצייר נופים. רק פורטרטים ובעיקר הוא אוהב לצייר נשים. נשים חזקות, רבות הבעה, צבועות בשלל צבעים. "תמיד אהבתי לצייר נשים, הן יפות יותר מגברים או נוף" הוא מסביר. הנשים של אסף אכן יפות. קשה היום לדמיין את התקופה בחייו בה נאסר על בריל לצייר, אבל במהלך 17 שנים בהן חי כאדוק שומר מצוות, ויתר בריל על תשוקה זו.

"היהדות אוסרת על ציור נשים, אסור אפילו להסתכל על אשה. כאדם מאמין השלמתי עם הרעיון הזה. מצד שני ביצעתי במהלך השנים הרבה אקספרימנטים. ציירתי קו אחד שמרמז על אסתטיקה מסוימת, על צורה של אשה. היה לי צורך להביע. מילאתי מחברות שלמות בקווים עצורים".

בריל גדל בבית חילוני בחיפה עם אבא אדריכל וצייר. כשרון הציור שלו התגלה בילדות המוקדמת והתפתח עם השנים גם במסגרת בית הספר וגם בצורה אוטודידקטית. כשרונות אומנותיים נוספים כמו נגינה טופחו גם הם. בריל שצייר, ניגן וחלם, התקבל ללימודי קולנוע למחזור הראשון של בית הספר סם שפיגל בירושלים.

בשנה השלישית ללימודיו, חזר בריל בתשובה ומסלול חייו פנה לכיוון אחר לחלוטין. "לא היתה לי קרבה לדת ולא ידעתי עליה דבר. כשרציתי להניח תפילין בפעם הראשונה בחיי, חיפשתי בדפי זהב בתי כנסת והתקשרתי אליהם לברר איך עושים זאת", הוא נזכר בחיוך. הוא לא זוכר מאין נולדה המשיכה שלו ליהדות. "הלכתי אחרי קול פנימי שהדריך אותי. זה היה ניסיון מוצלח עבורי. מצאתי הרבה שייכות, נשאבתי לעולם הזה. נהניתי מאוד ללמוד". בריל נכנס ללמוד בישיבה ובהמשך אף שימש במשך 7 שנים כמשגיח בישיבה של בעלי תשובה. הוא התגורר במאה שערים, התחתן והביא לעולם שבעה ילדים. נדמה היה שהחיים שבחר נכנסו למסלול קבוע, אולם בתחילת מרץ 2002 במוצאי שבת רגיל ככל האחרים, שוב השתנו חייו. בריל ירד לרוקן את הפח. פיצוץ עז החריד את הסביבה. זגוגיות התנפצו ו-12 אנשים נהרגו בפיגוע התאבדות בשכונת בית ישראל בה התגורר. מראות הזוועה מלוות אותו עד היום.

"יומיים אחרי הפיגוע נסעתי יחד עם כל הישיבה למלון בטבריה ופחדתי לצאת מהחדר, חששתי מפיצוץ". עקבות הפיגוע הותירו חותם חזק על בריל. אחת התוצאות המיידיות היתה החזרה שלו לכן הציור. במשך תקופה ארוכה ציירתי והרגשתי שאני לא בסדר, אבל לא יכולתי להתמודד נפשית עם המצב בלי הציור. התפקיד בישיבה הפך לרובוטי, נעלמה לי תחושת השליחות", הוא משחזר.

לאחר 17 שנים של חיי אמונה ומצוות, לאחר מספר שנים מייסרות ומבלבלות בחר בריל בדרך חדשה. בשנים האחרונות הוא מתגורר בגפו ומצייר. בשנה שעברה קיים תערוכת יחיד מוצלחת "לבד יחד לחוד", בבית שאגאל בחיפה והוא עובד כדי לקדם את התערוכה הבאה. לחריש הוא מגיע לאחר מספר שנות מגורים בפרדס חנה, שם מתגוררים ילדיו.

"אני מאוד מקווה שחריש תהיה עיר שתדע לתמוך באמנים שלה. אני אמנם חדש כאן בעיר אבל יש באוויר תחושה של התחדשות ורעננות שאני מאוד אוהב", הוא מסכם.

מוסיקה היא תפילה

אם תעברו ליד שכונת הקוטג'ים הוותיקה של חריש תוכלו אולי לשמוע את המוסיקה שבוקעת מביתו ומליבו של יניר קילינסקי (37), מוסיקאי מוכשר.

קילינסקי נולד בארץ ובגיל ארבע היגר עם הוריו לארגנטינה. לפני תשע שנים חזר לארץ כעולה חדש וכאדם מאמין שומר מצוות. הוא גדל בבית חילוני. החיפוש אחר משמעות הוביל אותו להכרות מעמיקה עם תורות רוחניות במזרח. הוא טייל בסין ובהודו, בלאוס ובנפאל. התגורר על ספינה בנהר הגנגס, במנזרים במזרח ובבקתת בוץ בארגנטינה וחיפש הארה. חיפוש זו הוביל אותו דווקא לעולם המוסיקה. כנער, השתעמם קילינסקי משיעורי הפסנתר והגיטרה אך בטיוליו בעולם נחשף לצלילים שונים, לכלים אתניים ובעיקר למוסיקת נשמה מדטטיבית. "נחתתי לראשונה בסין והתחברתי למוסיקה שלהם המבוססת על סולם פנטטוני (סולם מוזיקלי המורכב מחמישה צלילים באוקטבה), זוהי מוסיקה שעושה טוב לנשמה. בהודו התחברתי לכלי פריטה הודי מסורתי והתחלתי לנגן על הסיטאר", הוא משתף, "חווית הנגינה על הסיטאר היתה מאוד משמעותית; לראשונה בחיי נהניתי לנגן ואפילו גיליתי כשרון". קילינסקי התחבר למוסיקה אבל גם לרוחניות היתרה שגילו אנשי המזרח. "ראיתי אנשים שאין להם כסף אבל הם מאושרים וצוחקים ושמחים וגם מאמינים באלוהים שלהם".

קילינסקי חזר לארגנטינה התפרנס מנגינה בסאבוויי בבואנוס איירס על סיטאר ועל חלילים אתניים ואף הקליט תקליט ראשון שזכה להצלחה. אך החיפוש אחר משמעות ואמונה לא הסתיים. הוא הרחיב את הכלים האתניים שאיתם הצליח לבטא משמעות כשנחשף למוסיקה סופית וכלים אתניים כדוגמת הנאי, כלי נשיפה שמפיק צלילים שנוגעים ללב, הסנטור, כלי נקישה מסורתי והעוד.

לפני 14 שנים בביקור בארץ קילינסקי גילה לראשונה את שאר הרוח של היהדות, את היופי בתורת אבותיו. "המפגש עם הרב יונדב קפלון, חסיד חב"ד ומשורר שינה את חיי", הוא פוסק. "ראיתי לראשונה איך מתנהל בית יהודי, חשתי בקדושה".

קילינסקי החל בתהליך של חזרה בתשובה והתחיל במצוות הרב יצחק גינזבורג גם לנגן על הכלי שמזוהה עם היהדות יותר מכל, הכינור. "הוא פסק שזו המהות שלי בחיים וקרא לי הכנר. הסברתי לו שאני כבר מבוגר מדי כדי להתחיל ללמוד על כינור, אבל הוא הבטיח לי שזה הייעוד שלי".

לפני כשנה השיק קילינסקי את התקליט השני שלו "ניגוני יהודה", מנגינות יהודיות המושמעות באמצעות הכלים האתניים שהוא כל כך אוהב. "מוסיקה היא תמיד תפילה", הוא משתף. תהליך היצירה התרחש רובו ככולו בחריש בה הוא מתגורר בשלוש השנים האחרונות. "התאהבנו בחריש ממבט שני", הוא משתף, "הגענו לכאן להתארח בשבת ולא ממש הבנו לאן הגענו, אבל התאהבנו במקום בזכות האנשים כאן, הרגשנו שהם משהו אחר לגמרי".

ציונות, יהדות, אמנות

בפסח הקרוב תחגוג אניק שוט (50), עולה חדשה מברזיל, שנה לעלייתה לארץ יחד עם בעלה ובתה. העליה לארץ בגיל זה אינה משימה פשוטה עבורה, אבל היא מתמסרת באהבה לקשיי הקליטה. "גדלתי בסן פאולו, אבל החיבור לארץ תמיד היה חיבור חזק. הבית שלי היה בית ציוני ותמיד ידענו מה קורה בארץ", היא משתפת. גם החיבור לקהילה היהודית היה חיבור משמעותי. "כשסיימתי את לימודי התואר הראשון בציור ובפיסול באוניברסיטה לאומנות Bellos Artes התחלתי ללמד אמנות במועדון היהודי של הקהילה בברזיל. אהבתי ללמד ילדים קטנים", מציינת שוט שזוכרת תקופה זו בחיבה גדולה. שוט המשיכה ללמוד קורסים נוספים בתחומים משיקים כמו עיצוב אופנה, עיצוב גרפי והתפרנסה למחייתה כמעצבת ומאיירת של ספרים ועיתונים.

אבל נדמה שהרומן הממושך שלה עם היהדות והאמנות החל דווקא בעיתון לקהילה היהודית. בגיל 12 התפרסם השער הראשון פרי עיצובה לעיתון הקהילה היהודית ושנים לאחר מכן, הפכה אניק לעורכת הראשית והמעצבת של עיתון זה שיצא לאור על ידי הוריה. היא השתתפה במספר תערוכות אישיות, ביניהן תערוכת יודאיקה ופיתחה סגנון אישי של ציור ופיסול אבסטרקטי. אני אוהבת לצייר ולפסל נושאים שעוסקים בזוגיות. "אני מחפשת באמנות שלי הרמוניה ורומנטיקה", היא מסבירה. מארק שאגאל, וינסנט ואן גוך וגוסטב קלימט הם הציירים האהובים עליה.

בחריש היא מתגוררת מזה ארבעה חודשים. "היינו במרכז הקליטה כמה חודשים והתחלנו לחפש לאן לעבור. תל אביב היתה יקרה מדי וירושלים רחוקה מדי. חשבתי שכדאי לגור בנתניה ליד הים וככה הגעתי לכאן".

חריש לא ממש קרובה לנתניה…

"זה היה נראה לי מספיק קרוב, יחסית למרחקים שאני רגילה אליהם בסן פאולו", היא מחייכת.

"ראיתי מודעה בלוח דירות שמציעה דירה של 4 חדרים ברחוב תמר במחיר מצוין. הגענו לפה והתלהבנו מהדירה ומהנוף. בעלי קרא הרבה על חריש וחשב שזו עיר עם עתיד, אז הגענו לפה ואחרינו הגיעו עוד 5 משפחות ברזילאיות. יש הרבה יהודים מברזיל שעוזבים אותה עכשיו בגלל בעיות של ביטחון אישי ואני מקווה להגדיל את הקהילה פה בעיר. פתחתי דף פייסבוק לעולים מברזיל ואפילו נפגשתי עם יצחק קשת כדי שנעזור לברזילאים להגיע לכאן. חריש מאוד מעניינת אותי. יכול להיות פה ממש טוב. זו עיר שמציעה הזדמנויות חדשות לרבים וגם לי".

אילו הזדמנויות את מחפשת?

"אני אשמח להתפרנס מציור קירות או עיצוב ספרים וחוברות כפי שעשיתי בברזיל והחלום שלי הוא לעצב את כיכרות חריש ולפסל עבור העיר, פסלים שישקפו את החיים היהודים והציונים שמתרחשים כאן. אני מקווה שחריש תהיה עיר של תרבות ואמנות עם הרבה צבע ויופי".

פיצרייה חדשה בחריש, Pizza 330°, החלה השבוע תקופת הרצה ותיפתח רשמית בקרוב. פגשנו את הבעלים, אהרל'ה כהן, לשיחה אישית על תהליך הקמת העסק החדש בחריש ועל המעבר שעשה מעולם ההיי-טק לטובת הגשמת חלום בן 30 שנה

שני דברים כובשים אותך מיד עם הכניסה לפיצרייה החדשה, Pizza 330°, שנפתחה השבוע במתחם "עמית": ריחה הטוב של הפיצה והחיוך הרחב של אהרון (אהרל'ה) כהן, הבעלים. עבור אהרל'ה (48), פתיחת הפיצריה היא הגשמת חלום בן 30 שנה. הוא עזב את עיסוקו האחרון, כמהנדס בדיקות תוכנה בעולם היי-טק לטובת סינר האפייה.

"בתחילת שנות התשעים, נחשפתי לאפיית פיצה באיטליה, בטיול שערכתי עם סיום שירותי הצבאי. גרתי ועבדתי בחווה אורגנית במחוז אומביריה ועבדתי כעוזר הפיציולו במקום שנחשב לאומן בתחומו. הוא הרשים אותי מאוד והתאהבתי בתחום. חזרתי לארץ ועבדתי במספר פיצריות אבל במקביל נכנסתי למסלול של אוניברסיטה ו"החיים האמיתיים" שהובילו אותי למקומות אחרים. מאז זה היה החלום הבלתי מוגשם שלי", משתף אהרל'ה.

הפיצרייה החדשה ממוקמת במתחם "עמית" על צומת הרחובות טורקיז ורובין. לעסק שטח כולל של 50 מ"ר המתחלקים בן איזורי המחסן, מטבח, אזור הכנה ללא גלוטן (בעתיד), מדור הכנות ומקומות ישיבה ללקוחות.

לא רק חוש הריח זוכה לפינוק. גם מראה העיניים. עיצוב המקום אסתטי ומשרה תחושה טובה. "היה לי מאוד חשוב שמי שיבוא לפיצרייה יראה מקום נקי, מעוצב קפידה, נעים לשהייה ומכובד", מסביר אהרל'ה. "השקעתי המון בתכנון המקום ובניית קונספט ויחד עם הארכיטקטית, פלביה גרסיה, אני חושב שהגענו לתוצאות טובות. אני נכנס לפיצרייה ומחייך".

מדוע פתחת את המקום דווקא בחריש?

"לפני שלוש שנים רכשתי בית במסגרת עמותת "חריש המאוחדת" ונחשפתי לעיר. כשהבנו אשתי ואני את גודל הפיתוח והפוטנציאל, החלטנו שזה המקום הנכון להקים את הפיצרייה- במקום המגורים שלנו".

לאיזה קהל יעד אתה מכוון?

"אני מגיע ממקום מאוד רציני של הכנת הפיצה. מוצרי הגלם שאני משתמש הם האיכותיים ביותר. אני משתמש רק ברוטב עגבניות שמיובא מאיטליה והגבינה היא מוצרלה כך שהפיצה היא מאוד איכותית וכך גם קהל היעד שאליו אני מכוון. אני נפגש עם הרבה אנשים בחריש ושמחתי לגלות שיש פה קהל יעד שיודע בדיוק מהי פיצה מושקעת וייחודית. אני שמח גם שהצלחתי לספק פיצה איכותית במחיר סביר לכל משפחה ממוצעת בעיר".

באילו אנשי מקצוע נעזרת בפתיחת העסק?

"אני נעזר בשירותי יועצת מומחית לתחום המזון מטעם מט"י. הם גם ליוו אותי בכל תהליך המימון. בכל נושא ההקמה עבדתי עם קבלנים, מעצבת פנים ומתכנן מטבחים. תומכים ומגבים אותי בכל דבר ועניין בעלי המתחם, מוטי ומושיק, שלהם אני חייב תודה ענקית. אני גם מרגיש שמבחינת המועצה ורישוי עסקים עושים את כל מה שניתן על מנת לקדם דברים ולהסיר מחסומים. כל התמיכה הזאת, כולל התמיכה שאני מקבל  מחברים ומשפחה העניקו לי רוח גבית מאוד טובה ואנרגיות חיוביות".

סוד הקסם

גם השם הייחודי של המקום דורש התייחסות. אהרל'ה מסביר: "היה ברור לי מלכתחילה שאני לא רוצה שם איטלקי נדוש. הרעיון היה למצוא שם שהוא אוניברסלי, שמדבר אל כולם ושגם, כמובן יהיה משויך באיזו שהיא צורה לפיצה. היה גם חשוב לי שהשם יהיה מעורר מחשבה, שאנשים יישאלו למה הוא בחר בשם הזה?"

"העלנו הרבה שמות משלל תחומים ונושאים והרבה מאוד אסוציאציות עלו לאוויר… בסוף הוחלט על "פיצה 330" ולמה? בצק פיצה מצריך מכת חום מאוד גבוהה לזמן מאוד מוגבל וקצר של 7-10 דקות. הטמפרטורה בה אופים פיצה היא 330° צלזיוס ובהתאם לזה נבחר השם. הסלוגן הוא "הכל מתחיל מהרוטב" משום שאני מאמין במתכון הרוטב הייחודי שזה מה שמבדיל את פיצריית 330° משאר הפיצריות".

"אני מייחד את עצמי בשתי דרכים: רוטב- הלב הפועם של הפיצה. המתכון של הרוטב שלי הוא עשיר ובעל טעם ייחודי. הוא מורכב מ-10 תבלינים במידה מדויקת ורוטב עגבניות כבסיס שמיובא מאיטליה. תוסיפי לזה גבינת מוצרלה מעולה עליה אני לא מתפשר וקיבלת מוצר איכותי וייחודי מאוד".

מהו לדעתך שילוב מרכיבים מנצח בפיצה?

"כל שף יגיד לך שסוד ההצלחה של מתכון טוב הוא בבחירת חומרי גלם טובים. אם לוקחים את אותם חומרי גלם ומרכיבים מהם משהו מדויק נוצר קסם. בארץ פועלות פיצריות רבות וכל אחד מחליט בעצמו באיזה חומרי גלם להשתמש. זאת הסיבה שמחירי מגש נעים בין 18 שקל עד 70 שקלים. ישנן פיצריות שפועלות על מנת למקסם רווחים וישנן אחרות בהן ההתנהלות רצינית, המקום מושקע ונקי וברור שההתייחסות לפיצה היא אחרת. בגדול, אני יכול לומר שיש פיצריות טובות מאוד בארץ".

האם יש לך פיאצולו שאתה מעריך/מעריץ או שף שמעניק לך השראה?​

"מאז מייקל ג'ורדן אני לא מעריץ אף אחד… אני כן מאוד מעריך את שף לאון אלקלעי, מבעלי רשת הפיצריות "טוני וספה".  גם הוא, כמוני, מקפיד מאוד להשתמש בחומרי הגלם הטובים ביותר שיש. אני גם אוהב את זה שהוא לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות".

מה אתה הכי אוהב בעבודה?

"הכל. אבל הכי אני אוהב את ההתעסקות בבצק. זה מרגיע אותי. מבחינתי זה ריפוי בעיסוק".

לא חששת לצאת לדרך חדשה בעיר חדשה?

"כמובן שכן, מדובר בשינוי משמעותי בחיים עבורי ועבור המשפחה שלי שכולל אתגרים לא מעטים הן ברמה הכספית והן ברמה הניהולית. אבל פעלתי בהתאם לעצה של המורה שלי לפיזיקה ומתמטיקה. כהוא הטיל עלי לפתור תרגיל ארוך מרובה שלבים הוא תמיד ייעץ לי, "צא לדרך", "תעשה משהו", "תתחיל" – עם התהליך דברים יתבהרו. זה לא תמיד נכון, אבל במקרה הזה של היזמות זאת הייתה עצה לחיים אותה אימצתי ולפיה אני פועל."

כיצד אתה מתכוון לשווק את העסק?

"העיר עדיין יחסית די קטנה (כרגע זה כמו קיבוץ) השמועות עוברות מפה לאוזן מהר ונכון לעכשיו יש רק שני מרכזים שנותנים שירותים בסיסיים, דרך-ארץ ומתחם עמית ברחוב טורקיז. מעבר לזה אתחיל להיות פעיל ברשתות החברתיות ובמדיה". 

מהו המסר שלך ללקוחות החדשים בחריש?

"חשוב לי מאוד ליצור קשר אישי עם הלקוחות. החלום שלי הוא שלקוח יכנס לפיצרייה יגיד לי רק "כרגיל", ואני אדע כבר מה להכין לו. אני לא רוצה פיצרייה בה הלקוח הוא מספר. אני רוצה לנהל פיצרייה בה אוכל לשלוח מגש אישי מתנה ליום ההולדת או מגש משפחתי על הולדת ילד חדש במשפחה. אני מצפה לראות את הלקוחות שלי עם כפכפים וטרנינג, כך גם ייווצר הקשר האישי והחברי".

מה לגבי המחיר?

"המרכיב היקר ביותר הוא הגבינה. ברור לי שאם רוצים לאכול פיצה איכותית, היא חייבת להכיל גבינת מוצרלה שהיא יקרה יותר. ניהלתי משא ומתן עיקש עם מספר מחלבות גדולות על מנת לשמור על מחיר פיצה שווה לכל נפש שיתאים למשפחה הממוצעת בחריש".

קבוצת חנן מור בונה כיום בחריש למעלה מ-800 יחידות דיור, את שלושת המרכזים המסחריים הגדולים בעיר וכן 3 שדרות חנויות לאורך השדרה המרכזית. שוחחנו עם סמנכ”ל השיווק של הקבוצה, דרור אבן חן כדי לשמוע על תפיסת המגורים והמסחר החדשה שמיישמת הקבוצה בחריש

– תוכן שיווקי –

לאחר שנות פעילות רבות בתחום הבנייה למגורים, נכנסתם בשנים האחרונות לתחום הנדל”ן המסחרי וגיבשתם תפיסה המשלבת בין השניים. תוכל להסביר את עיקריה וכיצד מיושמת בחריש?

“אנחנו מאמינים בתפיסה שנקראת אצלנו “Live, Work, Play” – לחיות, לעבוד, לבלות והכל בקרבת הבית. הסלוגן החדש של הקבוצה הוא “קבוצת חנן מור – בונים חיים”. כשאנחנו אומרים “בונים חיים” אנחנו מתכוונים לכך שאנשים המתגוררים בפרוייקטים שלנו יקבלו מענה לכל צרכי החיים שלהם במרחק של 5 דקות מהבית. הכל נגיש: החל ממקום העבודה ועד לקופות החולים, גני הילדים, בתי הספר, פארקי השעשועים, החנויות ומרכזי הבילוי”.

“המצב היום, לפיו רוב האנשים נוסעים ברכב לעבודה באזור המרכז, הוא מצב שילך וייעלם. אנחנו רואים איך משנה לשנה כמות הפקקים הולכת וגדלה והנזק הכלכלי הנוצר במדינה, רק מאובדן שעות העבודה, מוערך כיום בכ-15 מיליארד שקל בשנה. אנחנו רוצים לשים סוף לנסיעות האלה ע”י כך שגם מקום העבודה וגם מקומות הבילוי יהיו קרובים אלינו. זה לא קונספט שקבוצת חנן מור מקדמת לבדה, זו מדיניות שהמדינה מקדמת – ליצור עוד ועוד מקומות עבודה בפריפריה הקרובה והרחוקה ולהקטין בכך את זמן הנסיעה לעבודה. חריש, שהיא היום העיר הצומחת בישראל, מתוכננת מראש במתכונת כזו שמקומות העבודה יהיו בסמוך אליה – הן בעיר עצמה והן באזורים קרובים אחרים בצפון השרון”.

“בתפיסת השילוב שלנו בין מתחמי מגורים לאזורי המסחר אנחנו מתייחסים למושג שנקרא “מסחר יומיומי”. הכוונה היא לתת מענה אידיאלי לכל הצרכים של התושבים, במרחק הליכה רגלית מהבית. כשאנחנו כקבוצה מתלבטים אם לגשת למכרז בערים שונות בארץ, אנחנו מחפשים תמיד את האפשרות ליישם את תפיסת ה-5 דקות. בחריש מצאנו כי תכנון העיר מאפשר ליישם אותה באופן מיטבי וזאת אחת הסיבות לכך שאנחנו כל כך מאמינים בעיר ומושקעים בה”.

“אומרים תמיד שחריש דומה למודיעין ואני אומר שהיא אף יותר טובה. בחריש תיקנו את כל הבעיות והמגרעות של מודיעין. בחריש בנו שדרה מרכזית שחוצה את העיר לרוחבה עם מסחר רחוב ועם מספר מרכזים מסחריים לאורכה ושכונות המגורים נבנו בצדדים. הרעיון הוא שהמרכז הזה מהווה את הלב הפועם של העיר וכל התושבים שגרים בשכונות יכולים לזרום דרך הפארקים והשטחים הציבוריים ולהתנקז אליו. הקונספט של חריש משוכפל היום לשכונות חדשות אחרות בישראל, שמתוכננות עם שדרה מרכזית ועם מסחר רחוב – ‘קונספט אבן גבירול’, כפי שאנו קוראים לו אצלנו בחברה.
הרבה אנשים היום עדיין חושבים על מגורים מעל רחוב מסחר כעל חסרון ואני דווקא רואה בזה יתרון. באופן אישי, אני גר היום בשכונה שבה בשביל לקנות כל דבר קטן אני צריך להיכנס לאוטו ולנסוע וזה מאד לא נוח”.

“שטחי המסחר שלנו בחריש מחולקים ל-3 סוגים: חנויות לאורך השדרה המרכזית, 2 מרכזים מסחריים בלב השדרה (MORE LIFE) וקניון גדול בכניסה לעיר (MORE SHOP)”.

“הרעיון במסחר הקרוב שבשדרת החנויות, הוא שהוא יתן מענה נגיש ומיידי לכל צרכי היומיום. לקנות חלב, להסתפר, להשתמש בשירותי מכבסה, לקנות לילדים פלאפל או פיצה כשאין זמן להכין ארוחת ערב… המענה המיידי הוא ברמה שאפשר גם לשלוח את הילד למטה לקנות משהו או לעזור בסידורים מבלי שהוא יחצה כבישים. הנגישות הגבוהה והבטוחה הזו היא בהחלט יתרון”.

“המרכזים המסחריים MORE LIFE, שנמצאים בלב השדרה, יתנו מענה שהוא קצת מעבר לצרכים היומיומיים המיידיים. שם יהיה אפשר למצוא חנויות מותג כדוגמת סניפים של רשתות פארם, סניפים פנים-עירוניים של רשתות השיווק הגדולות (כמו ‘שופרסל-שלי’), מסעדות וסניפים של רשתות בתי קפה, חנות של רשת ספרים גדולה וכו’.
בחזית המרכזים האלה תהיה גם פיאצה גדולה ומושקעת והקומות העליונות יהיו קומות משרדים שיאכלסו שירותים שונים כמו קופות חולים”.

“מי שירצה לצאת לבלות במסעדה טובה, או לעשות קניות ברשתות מותגים גדולות, יסע ברכב או באוטובוס כמה דקות ויגיע לקניון MORE SHOP בכניסה לעיר. עם התגברות הצריכה באינטרנט, קניונים היום הופכים יותר ויותר למרכזי בילוי ולכן הקצנו כ-35% משטח הקניון לאלמנטים של בילוי ומזון. במתחם הקניון יהיו גם תחנת דלק וסופרמרקט גדול”.

העיר עדיין בהתפתחות ועדיין לא התאכלסה במלואה. מה תגיד לבעל עסק שמתלבט אם להיכנס עכשיו או לחכות שהעיר תתאכלס יותר?

“למי שמתלבט אני אומר שזאת ההזדמנות שלו להיכנס. חריש תתפתח ותגיע למימדים עצומים הרבה יותר מהר ממה שמודיעין התפתחה. נכון, השנה הראשונה אולי תהיה קשה, אבל מי שייבחר עכשיו את המיקום הנכון ויפתח את העסק הנכון, יעשה פה הרבה כסף בטווח הארוך”.

“אנחנו רוצים בהצלחת בעלי העסקים במתחם שלנו ונותנים להם את המעטפת הנדרשת כדי שיצליחו. אנחנו נכנסים איתם לתוכנית העסקית שלהם ותופרים להם חבילה שתתאים להם ותאפשר להם לצלוח את השנה הראשונה. בהמשך, כשהם יהנו, אנחנו נהנה יחד איתם”.

“כשמסתכלים על צריכה נטו – מנוע הצמיחה המשמעותי היום בתחום המסחר הוא דווקא המסחר היומיומי הקרוב. הזכרתי כבר את הקשיים והשינויים שעוברים על הקניונים, ולעומתם, בחנויות הקרובות שנותנות מענה יומיומי לתושבים, תמיד יהיה צורך. אי אפשר להזמין פלאפל או להסתפר ב”עלי אקספרס” ולראייה, רחוב אבן גבירול בתל אביב היום עובד לא פחות חזק מכל קניון או מרכז מסחרי אחר”.

אם אני רוצה לפתוח חנות בחריש בשדרה המרכזית, אילו יתרונות יש בראייתך לפרוייקט שלכם על פני פרוייקטים אחרים?

“התשובה פשוטה – היתרון שלנו הוא בתכנון ובמחשבה על הלקוח שלנו, בעל החנות. הפרוייקט שלנו ייחודי בהיבט הנראות שלו והבולטות של החנויות עצמן ביחס למתחמים אחרים לאורך השדרה. הבולטות הגבוהה נובעת משתי סיבות מרכזיות – הראשונה היא שיצרנו חללים גבוהים יותר והשנייה היא שהמפתחים גדולים יותר בין עמוד לעמוד. אצלנו מדובר על מפתח של 8 מטר בין עמוד לעמוד בעוד שבאזורים אחרים ישנם מפתחים קטנים יותר של כ-4 מטרים בלבד. בנוסף, בעלי החנויות יכולים להנות משילוט כפול – גם מעל החנות וגם בחזית הקולונדה”.

“הפרוייקטים ממוקמים בסמוך לפארק המרכזי של חריש שמתחיל להיבנות עכשיו. במתחם שלנו בשכונת הפרחים החנויות נמצאות ממש מול המע”ר (מרכז עסקים ראשי). בהסתכלות על כל השלב הראשון של העיר, שכולל גם את שכונות המע”ר ואור המזרח, אנחנו ממוקמים ממש במרכז חריש”.

“תמהיל החנויות אצלנו נוטה יותר למותגים וגם זה מעלה את האטרקטיביות של המתחם באופן כללי.
מחירי השכירות שאנחנו גובים הם גבוהים יותר ויש לכך סיבה טובה. השוכרים שלנו מוכנים לשלם את המחיר הזה בגלל הנראות והבולטות ובגלל המיקום המרכזי שיהיה מיקום מנצח, בוודאי לאחר שהפארק ייפתח”.

איזה חנויות, רשתות ומותגים כבר סגרו איתכם?

“ב-MORE SHOP כבר סגרנו עם שופרסל שייפתחו סופרמרקט של 3,500 מ”ר. אנחנו כבר יודעים ששופרסל מתכננים לשלב בו טכנולוגיות חדשניות שעדיין לא קיימות בסניפים אחרים והוא יהיה הסופרמרקט הטכנולוגי והמשוכלל ביותר במזרח התיכון. סגרנו עם רשת בתי הקפה GREG, עם סטימצקי, עם רשת בגדי הילדים KIWI. כמו-כן, אנחנו בשלבי מו”מ סופי עם רשת פארם מוכרת וידועה, עם רשתות אופנה מובילות, עם מותג צעצועים גדול וכן עם רשת המבורגרים גדולה וידועה. הקניון מתוכנן להיפתח במרץ 2019, ואנחנו כבר בלמעלה מ-50% שטחים מושכרים”.

“בעתיד היותר רחוק אנחנו מתכננים שיהיה בו גם מתחם בתי קולנוע. ההכנות הנדרשות לכך מתבצעות כבר עכשיו, אך תהיה הצדקה כלכלית לפתוח אותו רק בשלבים מתקדמים יותר של איכלוס העיר”.

חריש היא העיר הראשונה בישראל שתכנון כל צירי התחבורה בה מבוסס על הקונספט של 'מיתון תנועה', לפיו הולך הרגל הוא במרכז. כיצד זה משפיע על הנהגים, על הפקקים ואיך תכנון זה מעודד הליכה רגלית, אינטראקציה חברתית ותורם לבריאות שלנו?

על פי דו"ח בריאות וסביבה בישראל 2017 של משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה שהתפרסם לאחרונה, לתכנון התחבורה עשויה להיות השפעה משמעותית על בריאות הציבור. הדו"ח מציין כי תכנון עירוני מיטבי מעודד רכיבה על אופניים והליכה ברגל ולכן גם ממתן את החשיפה לזיהום אוויר.

"עירוניות טובה משמעה צמצום התלות ברכב הפרטי ויצירת תנאים להעדפת שימוש באמצעי תחבורה חילופיים: הליכה ברגל, תחבורה ציבורית ואופנים" – כך קובעת בצורה פסקנית גם עמותת מרחב –  התנועה לעירוניות בישראל. במסמך מדיניות שהוציאה העמותה "ישראל עירונית 2050" נכתב כי על מנת לקדם עיקרון זה נדרש להגדיר מחדש את החלוקה של הרחוב העירוני,  בצורה שמצמצמת את השטח המוקצה לרכב הפרטי ונותנת עדיפות /קדימות להולכי הרגל ורוכבי האופניים. חלוקה חדשה זו של המרחב הציבורי מוכרת בשם 'מיתון תנועה' והיא מיושמת בחריש בהתאם להנחיות משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון.

מהו מיתון תנועה?

במחצית השנייה של המאה ה-20 ערים בכל העולם תוכננו כשלנגד עיני המהנדסים עמדה מטרה עיקרית ברורה: הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר.

תפישה חדשה הנקראת מיתון תנועה, שהחלה באירופה במאה ה-21 שינתה את כללי המשחק והעמידה במרכז התכנון את הולך הרגל. תכנון המרחב הציבורי השתנה גם הוא וכלל עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.

על פי מחקרים, מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב כלל המשתמשים ובקרב הולכי הרגל ומפחית את הכמות והעוצמה של תאונות דרכים. מיתון תנועה הופך את המרחב הציבורי לנעים יותר, בטוח יותר ונגיש יותר עבור הולכי הרגל ולכן גם מייצר אינטראקציות חברתיות במרחב העירוני.

כיצד זה מבוצע בפועל?

חברת "אמי מתום, מהנדסים ויועצים" שתכננה את התחבורה ברוב שכונות העיר חריש מסבירה כי קיימים אמצעים שונים המשנים את הדרך ומבהירים לנהג שעליו להאט באיזורי מיתון תנועה, על מנת לנהוג בבטחה. קיימים מספר אלמנטים המשדרים לנהג שהוא נכנס לאיזור מיתון תנועה. מכלול אלמנטים זה נקרא 'שער' והוא כולל מדרכה מוגבהת, עמודים ולעיתים גם תמרורים.

אמצעי ריסון נוספים מאלצים את הנהג לשמור על מהירות נמוכה בתוך אזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, היצרות (הצרת הכביש) הסטת התוואי ואי-תנועה. גם מעברי חצייה מוגבהים שמקלים על הולך הרגל, מאלצים את הנהג להאט.

כבישים צרים

עד כמה להאט? ברחובות העיר חריש ששייכים לתכנון מיתון תנועה, המהירות המותרת היא 30 קמ"ש בלבד. אחת הדרכים להשיג מהירות זו היא באמצעות הרחבת המדרכות לשימושים נוספים והצרת נתיבי התנועה למכוניות, דבר שגורם לנהג להאט בעצמו, בגלל תחושה של מרחב מצומצם יותר.

אלבר אנדריאה, יועץ תנועה ותחבורה שתכנן את התנועה בשכונת המע"ר בחריש מסביר: "במיתון תנועה קיימת היררכיה לפיה הולך הרגל במרכז ואחריו המכוניות ובמקביל קיימת היררכיה נוספת של רחובות".

"שדרת דרך ארץ הינה נתיב המאופיין בניידות גבוהה ומעבר מהיר מצד אחד לצידה השני של העיר, דרך ארץ כנתיב מרכזי אינה חלק ממיתון תנועה. אחריה בהיררכיה ישנם רחובות מאספים – אליהם מתנקזת תנועה מרחובות מקומיים צרים. ברחובות מקומיים, רחובות של מגורים בהם משחקים ילדים אנו רוצים לצמצם את התנועה ולכל הפחות להאט אותה משמעותית ולכן ברחובות אלה אנו מיישמים מהירות נמוכה בעזרת שלל אמצעים שונים, המרכזי בהם הוא רחוב צר. ברחובות המקומיים רוחב המיסעה (חלק הדרך או הכביש המיועד למעבר כלי רכב גלגליים) הוא 5.5 מטרים בלבד. ברחובות עם תחבורה ציבורית המיסעה היא ברוחב של 6 מטרים בלבד".

כבר כעת יש בקבוצות הפייסבוק תלונות של תושבים על רחובות צרים

"זו תפישה שצריכה להשתנות. נהגים יתמודדו עם מקסימום 2 דקות נסיעה במהירות נכונה ואז יתחברו לכבישים ראשיים יותר שם מהירות הנסיעה גבוהה יותר. זה לא מרחק או זמן ממושך. זו רשת שמחברת אותך לכביש הראשי.

"אבל זה כן מאלץ את הנהגים לנסוע בזהירות. הרעיון הוא ליצור מרחב שמאפשר לנהגים להמיר נסיעות קצרות ולא הכרחיות בהליכה רגלית. במקביל, נסיעות קבועות כמו נסיעות לעבודה בבוקר ידרשו מהנהגים נסיעה במהירות של 30 קמ"ש במשך 2-3 דקות עד שהם יגיעו לרחוב מהיר יותר המאפשר נסיעה במהירות של 50 קמ"ש.  חשוב להבין מהם היתרונות המשמעותיים שתכנון כזה מעניק לקהילה כולה, הרחובות המקומיים בהם משחקים ילדים הם רחובות שצריך לנסוע בהם לאט ובזהירות".

זה לא יגרום לנהגים להיות עצבניים יותר? הזחילה הקבועה של הבוקר?

"זה נכון שלנהג פחות נוח והוא צריך לנסוע לאט בחלק מן הדרך, אבל לא אמורה להיות בעיה של פקקים בגלל מיתון תנועה. הנהג צריך לזכור שהוא יושב במכונית ממוזגת / מחוממת ומי שנמצא כעת ברחוב הוא חשוב יותר, אם  זה הילד שחוצה את הכביש או האשה עם העגלה. יש פה בהחלט ענין של מודעות שחשוב לטפח אותו", הוא מסכם.

מדרכות רחבות

"אם אנשים יזדחלו אחד אחרי השני אז הרווחנו, הרווחנו מאוד", פוסק ישראל בן ישראל, מהנדס העיר חריש בתשובה לאותה שאלה. והוא מסביר:

"את פרויקט מיתון וריסון תנועה אני מכיר כבר 15 שנה ושמחתי לגלות שהתכנון בחריש הוא על בסיס תפישה זו. התכנון שנעשה בחריש הוא מדהים, זו פעם ראשונה שמיישמים את הקונספט הזה על עיר שלמה".

"להבדיל מהמתרחש בארץ, בחריש הולך הרגל במרכז ורחובות העיר צריכים להיות רחובות שמזמינים להליכה. בהתאם לזאת, המדרכות רחבות, יהיו עצים במרחקים קצרים שיצלו על המדרכות, יהיה ריצוף, גינון ושבילי אופנים ובפארקים קיצורי דרך שיעזרו לתושבי העיר לבחור בהליכה ולא בנסיעה".

בן ישראל מציין כי עוד בתכנון, הקמה של כרם באמצע העיר, ברחוב דרך ארץ, גפן שתשתרג ותעניק צל ויער מאכל שיזמין אליו אנשים. "אנו עושים הכל על מנת לעודד הליכה ותחושה של ביטחון ונועם ברחובות העיר. הרעיון הוא שהליכה ברחוב תהיה כיפית, לא רק צורך, כמעט כמו רחובות בחו"ל", הוא מבהיר.

אבל מה עם המכוניות? תושבים מתלוננים  ברשתות החברתיות על במפרים גבוהים מדי שהורסים את המכוניות, על רחובות צרים ועל חוסר בחנייה. מה עושים בנושאים אלו?

"כיום חסרה שכבה של אספלט בכבישים ולכן הבמפרים גבוהים. שכבה זו תמולא בקרוב והבמפרים יהיו נוחים יותר. האספלט שקיים כיום במדרכות יפורק ובמקומו כאמור יהיה ריצוף אבן, ריהוט רחוב. המצב כיום הוא זמני בגלל שהעיר עדיין בבנייה".

בן ישראל מציין כי רחוב גמלא, בישוב הישן שזכה לאחרונה למתיחת פנים משמעותית הוא דוגמה למראה העתידי של רחובות העיר חריש.  "כל השכונות בעיר יראו כמו גמלא, ככה זה הולך להיות", הוא מדגיש ומוסיף: "צמתים מוגבהים כפי שניתן לראות בגמלא, הם גם חלק מתכנון התנועה, הם גורמים לנהג להאט כשהוא מגיע לנקודת מפגש קריטית זו".

"בעיר כולה, לא יהיו רחובות חד סטריים וגם לא יפעלו רמזורים, רק מעגלי תנועה שמזרימים את התנועה. כיום יש עדיין רחובות חד סטריים בשל עבודות הבנייה וחשש של התנגשויות בין משאיות ומכוניות".

מה לוח הזמנים הצפוי לשינויים אלה?

"כבר בתקופה הקרובה קבלן זוכה של משרד הבינוי מתחיל לעבוד בדרך ארץ ולשנות את מראה הרחוב. בהמשך יטופלו רחובות נוספים. חריש עומדת להיות עיר מזמינה מאוד להליכה ברחובות, בניגוד למודיעין, לדוגמה, שאינה מעודדת הליכה ברחוב ושאין בה הצללות. בחריש עצים ויריעות הצללה יספקו צל ונוחות אקלימית, יהיה כיף ללכת ברחוב ויהיה גם נוח לנסוע בה".

נשמע מצוין, אבל מה לגבי מקומות חנייה? בדרך ארץ כבר עתה אין מספיק מקומות חנייה?

"אני לא יכול להמציא יש מאין… גם באבן גבירול בתל אביב חסרים מקומות חנייה. יחד עם זאת, הולכים לקום שני חניונים בחלק החיצוני של דרך ארץ ואנו בוחנים כמה פתרונות זמניים מבחינת הסדרי התנועה ברחוב זה. ישנם גם חניונים בפרויקט רייסדור שיוכלו לשמש את הבאים לדרך ארץ".

האם לדעתך, קונספט מיתון תנועה שעובד בהצלחה באירופה ומיושם בשכונות ספורות בערים בישראל, יכול להתאים לעיר שלמה?

"אין ספק שמיתון תנועה מייצג שינוי חשיבה שנדרש מכל נהג ונהגת, אבל חשוב שהתושבים יבינו שהמטרה שלנו היא לגרום להם למרחב הכי נוח בעולם ושהמרחב הציבורי יהיה בטוח עבורם. זה לא יעזור אם ברחוב ממותן תנועה יהיו נהגים שיטוסו במהירות גבוהה של 60 קמ"ש בניגוד לחוק, ולכן אנו נערכים גם כדי להסביר לתושבים את הנושא ולהעלות את המודעות של כולם לנושא חשוב זה".

בחודשים הקרובים עתידים להיפתח לראשונה בחריש חמישה מרכזים מסחריים שכונתיים שיעניקו לכם מענה קרוב וזמין לצרכים המשפחתיים השונים. איזה מרכז הכי קרוב אליכם? היכן ייפתחו פלאפל ומאפיה והיכן ייפתח סופרמרקט גדול חדש? מהו מועד הפתיחה של סטודיו הכושר החדש? כל התשובות לפניכם

תחום המסחר בחריש נמצא עדיין בחיתוליו ומרוכז כיום ברובו בחנויות הראשונות שנפתחו על השדרה המרכזית. במהלך 2018 צפויה התפתחות משמעותית בתחום זה, הן בפתיחתן של חנויות רבות נוספות לאורך השדרה המרכזית והן בפתיחתם של חמישה מרכזים מסחריים שכונתיים חדשים. בחלק מהמרכזים המסחריים יוצעו לראשונה בחריש גם משרדים להשכרה.

על פי הערכות, במהלך 2018 אוכלוסיית חריש תכפיל את עצמה. כיום מתגוררות בעיר כ-1,300 משפחות וצפי הגידול לכ-3,000-2,500 משפחות בשנה הקרובה מחמם את הלב וצפוי להעניק רוח גבית חזקה גם לבעלי העסקים בעיר. בשנה הקרובה עתידות להיפתח חנויות חדשות, בתי קפה ומסעדות שיספקו לתושבים הוותיקים והחדשים גם יחד מענה לצרכים המתרבים כמו גם חווית קנייה ובילוי עירונית ומקומית.

בעוד עבודות הבנייה של הקניון הגדול בכניסה לעיר נמשכות, מתוכננת פתיחתם של חמישה מרכזים מסחריים שכונתיים בשכונות אבני חן והחורש. השילוב בין שטחי מסחר שכונתיים, חנויות בשדרה המרכזית וקניונים מתוכנן להעניק לכל אחד ואחת מתושבי חריש מענה מלא ושלם.

היכן אתם תבחרו לערוך קניות? אילו חנויות מתאימות יותר לשדרה המרכזית ואילו למרכז המסחרי השכונתי? נראה כי לראשונה, תתחיל השנה להתפתח בחריש גם תחרות פנימית על ליבם של התושבים בין חנויות ובתי אוכל מאותו סוג ובין אזורי המסחר השונים.

בכתבה זו פגשנו עבורכם את בעלי המרכזים המסחריים השכונתיים ששפכו קצת אור על תמהיל החנויות, מועדי הפתיחה, החזון, התקוות וגם האתגרים שאיתם יצטרכו להתמודד בכניסתם לפעילות המסחר בעיר החדשה.

מרכז מסחרי 403: "הסופרמרקט שלנו מיועד לכולם"

• מיקום: רחוב מרגלית.
• מועד פתיחה משוער: מרץ 2018.
• שטח: קומה ראשונה: 900 מ"ר בנוי לשימוש מסחרי, קומה שנייה: 900 מ"ר בנוי של משרדים.

בעלי המרכז: גרשון חיטמן (46) הבעלים של 24 סניפי רשת הסופרמרקטים 'מעיין 2000' הפרוסה בירושלים ובצפון הארץ וכן של מרכז מסחרי נוסף בחריש – מספר 407. לחיטמן ניסיון קמעונאי רב שנים ובחריש הוא נכנס לראשונה לתחום הנדל"ן המסחרי. "זו הפעם הראשונה שהתעסקתי עם בנייה, אבל היה פחות קשה ממה שחשבתי" הוא מספר.

תמהיל עסקים: בקומה הראשונה, חנות העוגן היא סופרמרקט של רשת 'מעיין 2000', סופר גדול שיתפרס על פני 900 מ”ר. מעבר למחלקות המצרכים והירקות, יכלול הסופר מחלקות נוספות כמו מוצרי חשמל ואוכל מוכן, שיותאמו בצורה ייעודית לצרכים של האוכלוסייה במקום. "רוב שטחי המרכז המסחרי יהיו בשימוש עצמי שלנו. אני אפעיל את המרכז וגם תהיה נוכחות לרשת שבבעלותי. חנויות נוספות במתחם יהיו ככל הנראה בתחום של אוכל מהיר או בית קפה".

בקומת המשרדים, הקומה השנייה, מתוכננים לדברי חיטמן משרדים להשכרה עבור עו"ד, משרדי פרסום, קופות חולים או כל גוף אחר שירצה. "זהו מענה ייחודי כי כמעט ואין חללים ייעודיים שנבנו בעיר למשרדים".

חניה: 25 מקומות חניה במתחם + 70 מקומות חניה במגרש הצמוד בקומה העליונה; מקומות חניה נוספים קיימים בחניון הציבורי הקיים בצמידות לגן המשחקים הסמוך למרכז.

קהל יעד: "בחריש יש חילונים, דתיים וחרדים. הסופרמרקט שלנו מיועד לכולם".

קונספט: "חריש היא עיר חדשה ואני מאוד מאמין בה ובהצלחה שלה. אנחנו מתחרים בהצלחה בכל הארץ ברשתות סופרמרקטים מובילות ואני מאמין שנעשה זאת גם כאן. חשוב לנו להעניק לתושבים מוצרים טובים, מקום מסודר ונקי, חידושים, מחיר טוב ושירות איכותי – אם נצליח להעניק את כל זה אני מאמין שהלקוחות יחזרו אלינו".

הערכות לשנה הראשונה: "הפתיחה ברבעון הראשון של השנה היא עבורנו הרצה והכנה לקיץ. אני מקווה שלא תהיה שנה קשה, ובקיץ העיר תתמלא בתושבים חדשים. אני לא יכול לנחש את התוצאה או לנבא מה יהיה, כי הנבואה ניתנה לשוטים, אבל אני אדם מאמין, ודוגל בעקרונות פשוטים: להיות טוב, לשרת את הציבור כמו שצריך ובתמורה שהציבור יתן בנו אמון ויחזור אלינו. המוטו שלנו זה לתת שירות הכי טוב, במחיר הכי טוב, ושאנשים ייהנו מזה".

מרכז מסחרי 407: "ננסה לתת את המקסימום שאפשר"

• מיקום: רחוב התאנה
• מועד פתיחה משוער: אחרי פסח
• שטח: המרכז כולל שני מבנים נפרדים, האחד של 750 מ"ר והאחר של 600 מ"ר בנוי.

בעלי המרכז: גרשון חיטמן (46) הבעלים של רשת הסופרמרקטים 'מעיין 2000'.ושל מרכז מסחרי 403 בחריש (ראו לעיל).

תמהיל עסקים: גם כאן מתכנן חיטמן הקמה של סניף סופרמרקט של רשת 'מעיין 2000' ,שיפתח במבנה אחד ויתפרס על שטח של 750 מ"ר. במבנה השני, יפתחו ככל הנראה 6 חנויות. טרם נסגרו התקשרויות עם חנויות נוספות.

חניה: 35 מקומות חניה במתחם + מקומות חניה נוספים באיזור הפתוח של המרחב הציבורי הצמוד למרכז.

מפת המרכזים המסחריים השכונתיים שייפתחו ב 2018:

מרכז מסחרי 401: "לבלות בלי להניע את הרכב"

• מיקום: רחוב אודם
• מועד פתיחה משוער: יוני 2018
• מידע ופרטים על השכרת חנויות במרכז 401.

בעלי המרכז: חברת בסט לנד 401 בע"מ בבעלות אורי בר. בר הוא שמאי מקרקעין למעלה מ-20 שנים ופועל בתחום הנדל"ן המסחרי במשך שנים רבות הן כשמאי והן כמנהל פרויקטים של מתחמים מסחריים ומשרדים.

תמהיל עסקים: חנות העוגן במרכז תהיה חנות שופרסל אקספרס. בנוסף יפעל מתחם מזון מהיר הכולל פלאפל, פיצה, מאפיית טאבון, או המבורגר. חנויות נוספות יהיו חנויות משלימות כמו אביזרים לתינוקות, אביזרים לבית או כלי כתיבה ובמקום יפעל גם בית קפה.

קהל יעד: "הפרופיל של לקוח פוטנציאלי הוא של משפחות צעירות עם ילדים קטנים. גם הילדים הם קהל יעד בפני עצמו".

קונספט: "מרכז 401 גובל בבית ספר תיכון עתידי, בבית הכנסת ובמרכז הפיס. פחדתי שזו תהיה עיר שינה כמו מודיעין אבל המיקום מצוין ולהערכתי תתקיים תנועה במשך כל שעות היום של לקוחות פוטנציאליים. "הרעיון הוא להעניק לאנשים מענה לצרכים יחד עם בילוי קרוב לבית, בלי להניע את האוטו. המרכז יאפשר לתושבים גם חווית בילוי, לשבת חצי שעה בבית קפה קטן ופשוט ליהנות".

חנייה: "חריש סובלת מבעית חניה איומה אין איפה לעצור ברחוב הראשי. למרות השטחים הפתוחים ושטחי החניה הקרובים למרכז יצרתי פתרונות חניה עודפת".

תחרות מול הקניונים: "קיימים בחריש עודף שטחי מסחר שפוגעים ביזמים. בתב"ע של העיר מתוכננים 10 מרכזים שכונתיים מתוך תפישה לפיה לכל תושב יהיה מרכז שכונתי במרחק של 5 דקות הליכה. כיום יש רק 1,300 משפחות בחריש ובקיץ הקרוב עתידות להגיע עוד כ-1,700 משפחות. זו כמות שטחי מסחר שלא מצדיקה את האוכלוסיה הקיימת וגם לא העתידית. יחד עם זאת, המרכזים השכונתיים מעניקים חווית קנייה שלא קיימת לא ברחוב הראשי ולא בקניונים, כך שאני מעריך שאנו נתמודד בהצלחה".

תחרות מול שדרת דרך ארץ: "החנויות ברחוב הראשי של חריש מוגבלות הן מבחינת התצורה שלהן והן מעצם העובדה שהן שוכנות מתחת לבתי מגורים, כך שאי אפשר לדוגמא, לפתוח שם חנויות אוכל שזקוקות למינדפים. גם בעיית החניה החמורה לא תאפשר זרימה של קהל לרחוב זה".

הקלות לבעלי העסקים: "בשנה הראשונה נעניק הפחתה בדמי השכירות. לשמחתי, כשיש במרכז חנות עוגן כמו שופרסל שמושכת אליה קונים, גם החנויות האחרות ייהנו מהתעבורה במקום”.

מילה על חריש: "אני מקווה שעודף שטחי המסחר הקיימים בעיר לא יפגעו בה. אני מקווה שבטווח של חמש שנים,  העיר תגדל ותתייצב. לקחתי בחשבון ששנתיים-שלוש ראשונות לפעילות יהיו יותר קשות".

מרכז מסחרי 408:

• מיקום: רחוב אורן.
• מועד פתיחה משוער: מאי 2018.
• שטח: 850 מ"ר בנוי. במקום יפעלו כ-6 חנויות. בעתיד תיבנה קומת משרדים.
• מידע ופרטים על השכרת חנויות במרכז 408.

בעלי המרכז: בסט לנד 408 בע"מ בבעלות אורי בר, הבעלים של מתחם 401 בחריש (ראו לעיל).

תמהיל עסקים: "גם במרכז זה חנות העוגן תהיה חנות שופרסל אקספרס. בנוסף יפעלו במתחם מספר חנויות מזון מהיר כדוגמת מאפיית הכפר.   

חניה: "במרכז יש פתרונות חניה נוחים בזכות הקרבה לבית הספר ולאשכול הגנים שנמצאים בסמוך אליו. בנוסף, בניתי מרתף חנייה ייעודי למרכז שיספק כ-40 מקומות חניה נוספים.

מרכז מסחרי 405: מתחם עמית – "שיגיעו אלינו עם נעלי בית"

• מיקום:  רחוב טורקיז 3.
• מועד פתיחה משוער:  ינואר 2018 פתיחה הדרגתית.
• שטח: קומת המסחר היא של 600 מ"ר ובה יפעלו החנויות. בנוסף מתוכננות שתי קומות נוספות של משרדים בשטח כולל של 1,200 מ"ר (סיום משוער של קומת משרדים אחת הינו באוקטובר 2018) וקומת מרתף שבנייתה תסתיים באפריל 2018.

בעלי המרכז: חברת עמית ניהול קניונים בע"מ בבעלות תרצה ומושיק סגל. מושיק (43) הוא  הנדסאי בנין, קבלן רשום ויועץ נגישות בעל ניסיון של 20 שנים בבנייה ושיווק של בנייני מסחר, תעשייה ומשרדים.

תמהיל עסקים: תמהיל שיאפשר לשכנים הקרובים לקנות את המצרכים היומיומיים הנדרשים מרמת הסופר, טמבוריה, מאפיה, פיצריה, פלאפל וסטודיו כושר עתידי שיפתח בהמשך השנה.

חניה: "לשמחתי אנו נמצאים מבחינת מיקום מול מבני ציבור עם חניה, כך שלא תהיה בעיה. בנוסף, אנו בונים קומת חנייה ייעודית למרכז שתספק כ-40 מקומות חניה נוספים".

קהל יעד: "המטרה שלנו היא להעניק פתרון מקסימלי לכל התושבים שגרים בסמיכות למרכז כמו גם לקהל יעד כללי של חריש ובעיקר למי שחי בישוב ולא יוצא החוצה לערים אחרות בדרכו לעבודה. מי שמחפש פתרונות  במקום, ימצא אותם אצלנו.

קונספט: "מרכז משפחתי, חמים ומזמין. יהיו מתקן אופנים בכניסה וקומפרסור לניפוח כדורים עבור הילדים. המרכז צריך להעניק פיתרון קרוב לבית ואני מזמין את כולם להגיע אלינו עם נעלי בית".

תחרות מול שדרת דרך ארץ: "אני לא מאמין ברחוב הראשי, אני מאמין בכוחו של מתחם שכונתי שיזם אחד קובע בו את התמהיל ומונע התנגשויות בעייתיות כמו שכן שמניח על הויטרינה של הקצב את המגבות של המספרה. כשיש כתובת אחת – יש עם מי לדבר, לבנות תמהיל נכון ולפתור בעיות בעת הצורך. גם השיפוע הטבעי הקיים ברחוב הראשי יקשה על הקונים ללכת ברחוב מבלי להתעייף אחרי 7-8 חנויות".

תחרות מול הקניונים: "קניון נותן מענה לחנויות בגדלים שונים של 400-500 מ"ר. בקניון לא תפעל טמבוריה ובמתחם שכונתי לא תמצא חנות של קסטרו. לכל אחד מאיתנו יש תפקיד אחר ושוכרים אחרים, כך שאני לא רואה תחרות ישירה בינינו לבינם".

הערכות לשנה הראשונה: "ננסה להקל על בעלי החנויות אצלנו למשל על ידי פרסום משותף לכל העסקים במרכז שיוזיל עלויות וימשוך יותר אנשים להגיע למתחם. אני מקווה שביולי אוגוסט עם המעבר של לפחות עוד 1,000 משפחות לישוב נוכל להרגיש רווחה מסוימת. זו עומדת להיות שנה קשה לכולם עד הקיץ".

מילה על חריש: "לפני שלוש שנים טיילתי בחריש וראיתי את הפיתוח שמתבצע במקום. כשמתווך הציע לי שטחים מסחריים למכירה, החלטתי שאני הולך על זה למרות שזה הימור לא קטן להגיע לעיר שאין בה כלום. יחד עם זאת, אני מעריך כי חריש תגדל. זו גם הסיבה שאנו מתחילים כעת לבנות את הקומה השנייה, קומת המשרדים במרכז. אני מעריך כי  כל משרד שנוכל להציע בישוב הערך שלו יעלה,  במיוחד בתחום השירות הציבורי. רשויות כמו ביטוח לאומי, ייעוץ פסיכולוגי של המועצה ריפוי בעיסוק ואחרים יצטרכו מקום לפעול ממנו על מנת להעניק מענה לתושבי העיר".

למידע כללי על שטחי מסחר וחנויות להשכרה בחריש לחצו כאן.

המסע של חריש אל לב הציבור החל לפני כ-4 שנים עם תחילת שיווק הדירות הראשונות ע”י הקבלנים שזכו במכרז הראשון. ארבע שנים של תכנון, בנייה, פיתוח והתגבשות של קהילה. משפחות רבות התחברו לחריש בנקודות שונות לאורך ציר הזמן ומשפחות רבות נוספות יתווספו בשנים הקרובות.

4 שנים הן תקופה ארוכה ובמהלכה חריש התפתחה ונבנתה בקצב מסחרר. בחרנו לציין את סיומה הקרב של שנת 2017 בסדרת תמונות בניחוח נוסטלגי המחברות במעט בין העבר הלא רחוק להווה ומהוות תזכורת לאיפה היינו וגם לאן ממשיכים להתקדם.

כך נראו הגבעות הירוקות של חריש בשנת 2013 כשמאות הבניינים שעומדים היום כבר על הקרקע, עוד היו בגדר חלום:

באותו זמן בערך ישבו אנשים טובים על מפות ותיכננו תוכניות:

מימין: יגאל שחר, יו"ר הוועדה המיוחדת לשעבר. משמאל: משה כחלון מתכנן את מיקום מוסדות הציבור בשכונות

ביישוב הוותיק באותה עת התכוננו לבחירות הראשונות למועצה המקומית. בתמונות: שדרות גמלא בשקט שלפני סערת הבנייה:

שדרות גמלא בחריש, 2013

וכך נראות שדרות גמלא היום, רגע לפני סיום עבודות השדרוג:

שדרות גמלא, חריש. נובמבר 2017

בתחילת 2015 בשכונה הצפונית (אבני חן) נראו רק ניצני בנייה ראשונים. כך זה נראה אז מהאוויר, בהשוואה להיום:

משמאל: ניצני בנייה בשכונת אבני חן – פברואר 2015. מימין: השכונה ב-2017

בצד ימין של התמונה השמאלית מהאוויר (למעלה) ניתן לראות את פרוייקט מגידו שהיה הראשון שאוכלס בעיר. וכך זה נראה מגובה הרחוב:

פרוייקט מגידו לפני ואחרי האיכלוס

בסמוך לפרוייקט מגידו, בצל העץ בגינה הציבורית הראשונה שנחנכה בעיר, נהג לחנות עד לא מזמן טנדר של פועלים:

אז ועכשיו – גן חרוב ברחוב ספיר

בצפון העיר החלו עבודות הפיתוח של הבניינים המדורגים בערך באותה השנה וכך זה נראה, אז ועכשיו:

משמאל: תחילת עבודות. מימין: לקראת סיום, נובמבר 2017.

במבט מהאוויר, שכונת אבני חן, תחילת 2015 והיום:

שכונת אבני חן הצפונית, חריש. משמאל: פברואר 2015. מימין: 2017

ושוב השכונה הצפונית, הפעם עם הבניינים. מזהים את הגבעה של אום אל קוטוף מאחור?

מבט אל שכונת אבני חן. משמאל: 2013, מימין: 2017.

גם השדרה הראשית הלכה והתפתחה בקצב מהיר:

פרוייקט סוהו על השדרה הראשית, אז ועכשיו

והיום – שדרת החנויות כבר פעילה:

חנויות בחריש על השדרה המרכזית, נובמבר 2017

עד כאן פינת הנוסטלגיה. בעוד כשנה וחצי-שנתיים תהיה זו שכונת הפרחים שתצולם בפורמט "אז ועכשיו". בינתיים, ממשיכים…

השנה החולפת היתה שנת התפתחות משמעותית מאד לחריש. זאת היתה שנת הלימודים הראשונה בעיר, שנת גיבוש הקהילה, חנויות ראשונות נפתחו, שכונת הפרחים החדשה החלה להיבנות, מבני ציבור חדשים נחנכו ועוד. על התפתחות העיר, גיבוש הקהילה ובניית המערכות העירוניות השונות מנצחת המועצה המקומית והעומד בראשה יצחק קשת. נפגשנו גם השנה לראיון החג המסורתי והנה הוא מובא לפניכם.

יצחק, נתחיל במבט לשנה החולפת: מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

התחום הראשון והמרכזי הוא תחום החינוך – עשינו השנה מהפכה בתחום החינוך בחריש. זה מתחיל מהמינוי של ראשת האגף החדשה, שלי קרן, ממשיך בשיתופי פעולה שנוצרו עם המכון לחינוך דמוקרטי וד"ר אייל דורון וממש לאחרונה עם הבחירה של משרד החינוך לבצע בחריש פיילוט ראשון מסוגו של המחלקה לפדגוגיה מוטת עתיד. פיילוטים מהסוג הזה מאפשרים ליישם מתודלוגיות חדשות ובאמת לשפר את המערכת, כפי שעשתה ראשת אגף החינוך בתפקידה הקודם כמנהלת בית ספר בעיר רמלה, גם אז בסיוע אגף המו"פ של משרד החינוך.

פתחנו את שנת הלימודים החדשה עם גידול של פי 2.5 בכמות הילדים במוסדות החינוך השונים ביחס לשנה הקודמת. אנחנו מנהלים למעשה מערכת חינוך כפולה מאז שהוספנו את מסגרות יום הלימודים הארוך בעיר. האתגר שהגידול הזה מציב בפנינו כמערכת הוא גדול אבל לתחושתי אנו עומדים בו יפה מאד.

הנושא השני המהותי הוא האיכלוס של העיר – בשנה החולפת עברו מאות רבות של משפחות חדשות לעיר. הגידול בכמות התושבים ניכר מאד באירועים ובמופעים שאנחנו מארגנים פה. לראות את הנוכחות ההולכת וגדלה מאירוע לאירוע ואת הפנים החדשות שמתווספות בכל פעם זה פשוט מחמם את הלב.

אחד הדברים שמאד עוזרים לנו בהקשר של קליטת התושבים החדשים ובניית הקהילה הוא הרצון המאוד גדול של התושבים עצמם להיות מעורבים בעשייה. בשנה החולפת היו כאן אינספור מיזמים של התנדבות שהתושבים לקחו בהם חלק. אפשר לציין לדוגמא את הפרוייקט של שכנות טובה, את מתנדבי המשמר האזרחי, קורס חובשים, הפעילות בגינה הקהילתית, פריסות לחיילים שהתאמנו באזור העיר ועוד. לא מזמן קיימנו ערב הוקרה למתנדבים ומנינו רק במסגרת הערב כ-100 מתנדבים מהקהילה בתחומים שונים. שיעור המתנדבים היום בעיר הוא גבוה מאוד, הרבה מעבר לשיעור הקיים בערים אחרות. הפעילות הזאת תורמת לקליטת התושבים, לגיבוש הקהילה ולתהליך האיכלוס של העיר. אנחנו כמועצה מאד מעודדים זאת ובאופן כללי הנושא הקהילתי מקבל אצלנו דגש חזק. מבחינת תקנים, יש לנו היום עובד קהילתי של המועצה לכל 1,000 תושבים שזה יחס גבוה מאד.

הנושא השלישי הוא ההתפתחות המאוד גדולה שחלה בשנה החולפת בנושא התשתיות העירוניות. זה לא סוד שבהרבה שכונות בארץ היום יש בעיה חמורה של תשתיות שלא מוכנות בזמן שהאיכלוס כבר החל. אנשים שנכנסים לדירות ואין להם אפילו מדרכה למטה. אצלנו המצב הפוך לחלוטין ולא תמיד התושבים מודעים לכמה הוא ייחודי ביחס למקומות אחרים. אצלנו יש כבישים, יש מדרכות, יש גינות ציבוריות, בתי ספר במבני קבע ולא בקראוונים, מעונות יום… העיר ברובה מוכנה. כשנכנסתי לתפקיד הרבה מאד אנשים הזהירו אותי שזאת נקודת התורפה של מקומות חדשים שנבנים – שהתשתיות לא מוכנות בזמן ולכן מראש נתתי דגש גדול מאד לנושא כדי למזער את הבעיה עד כמה שניתן.

בשנה הקרובה נתחיל לשדרג את התשתיות במרחב העירוני לתצורה הסופית שלהם – אבנים משתלבות, שבילי אופניים, נטיעת עצים, ריהוט רחוב, תחנות אוטובוס, שילוט רחוב ועוד… זה תהליך שלא ייגמר בשנה אחת אבל נתחיל אותו בקרוב.

ישנם שני נושאים שבהם התחושה היא של אי עמידה בתחזיות – הראשון הוא תחום המסחר בעיר שעדיין לא התפתח מספיק והשני הוא קצב האיכלוס שבפועל איטי מהתחזיות המקוריות. מהן להערכתך הסיבות לעיכובים בתחומים אלה?

נתחיל בקצב האיכלוס – בעבר הייתי מוטרד מהנושא אבל היום אני ממש לא מוטרד מכך. הסיבה היא שאני רואה שקצב האיכלוס מושפע בצורה ישירה מקצב מסירת הדירות ע"י הקבלנים. בפועל אנחנו רואים שכל בניין שנמסר, כעבור 3-6 חודשים הוא מתאכלס לגמרי וזה קצב איכלוס טבעי לחלוטין. אין בחריש בניינים ריקים ואין כמות גדולה של דירות ריקות. יש היום בחריש שוק שכירות פעיל ובריא ואנחנו רואים גם הרבה תושבים מיישובי הסביבה שבאים לחריש כי רואים בה הזדמנות לשדרג את עצמם. חריש מאפשרת להם שדרוג לדירות חדשות, לאיכות חיים גבוהה במחירי שכירות מאוד אטרקטיביים.

קצב מסירת הדירות בעיר אכן איטי מהמתוכנן, בין השאר בגלל עיכובים שהיו ברוב העמותות הגדולות שכוללות מאות יחידות דיור כל אחת, אבל ברגע שהדירות יימסרו יגיע גם האיכלוס.

לגבי המסחר בעיר, ההחלטה לפתוח עסק היא של בעלי העסקים והתחושה כרגע היא שכמות התושבים, שעדיין לא מספיק גדולה, גורמת לבעלי העסקים להמתין. לא ניתן להכריח את בעלי העסקים לפתוח ואני מאמין שאחרי גל האיכלוס הבא נראה פה פרץ של עסקים חדשים שנפתחים. יש למעלה מ-100 בעלי עסקים שסגרו חוזים בעיר ורבים מהם ממתינים לגידול נוסף בכמות התושבים.

אנחנו מהצד שלנו מנסים לתמוך ככל האפשר. לצערי אין לנו יכולת לתת הקלות בארנונה כי זה תחת המנדט של משרד הפנים וכפוף להגדרות הקבועות בחוק. אנחנו לא גובים ארנונה עד שהעסק מקבל תעודת גמר וזאת ההקלה היחידה שביכולתנו לתת. במקביל אנחנו גם מנסים לעודד את התושבים לרכוש מהעסקים המקומיים וגם כמועצה יש בכוונתנו להעביר חוק לעידוד עסקים מקומיים. המשמעות של החוק היא שבמרכזים שלנו ובפעילות הרכש שלנו, עד סטיית מחיר של 5% תינתן עדיפות לעסקים וספקים מקומיים.

איזה עוד נושאים מרכזיים עומדים על הפרק לשנה הקרובה?

נושא מרכזי שנמצא בטיפול ונמשיך לטפל בו במהלך השנה הקרובה הוא הרחבת גבולות העיר. הגשנו בקשה להרחבת שטח העיר מכ-5,000 דונם לכ-18,000 דונם, שיכללו בין השאר גם שטחי תעסוקה ותעשייה. מאוד חשוב לנו שיוקצה שטח לתעשייה כדי שהעיר תוכל להחזיק את עצמה כלכלית.

נושא נוסף הוא התחבורה – זה משהו שדיברנו עליו גם בישיבת העבודה עם ראש הממשלה במסגרת הביקור שלו כאן בתחילת החודש, בפתיחת שנת הלימודים. סקרתי בפניו את כל האתגרים של חריש והוא עמד על כך שהמפתח להתמודדות מול הבעיות השונות והאתגרים הוא בתחבורה. אם פתרונות התחבורה בעיר יהיו טובים אז גם בנושאים אחרים הכל יהיה פשוט יותר. "בזה אני עומד לעזור לך" הוא אמר. מבחינתנו שני נושאים מרכזיים לטיפול הם החיבור לכביש 6 ושינוי התכנון של מיקום תחנת הרכבת כך שתהיה צמודה לכביש 6 וממש בתוך העיר.

בנוסף, אנו פועלים לתגבור קווי האוטובוס בעיר. בקרוב יתחיל לפעול קו אוטובוס לאזור חיפה שיעבור דרך פארק התעשיה ביקנעם. אנחנו עובדים גם על קו לאזור המרכז ואני מקווה שגם הוא יתחיל לפעול במהלך השנה.

עוד תחום שנטפל בו השנה הוא הנראות של העיר. דיברתי כבר על תחילת המעבר לתצורה הסופית של המדרכות, ריהוט הרחוב וכו' ובנוסף נשפר את הנראות של הכיכרות, של הכניסה לעיר, נבנה את הטיילת על דרך ארץ במרכז השדרה.

אילו מבני ציבור צפויים להתווסף לעיר בתקופה הקרובה?

לקראת סוף השנה אני מאמין שנוכל לחנוך את המתנ"ס החדש, תחל גם הבנייה של כמה מגרשי ספורט גדולים וכן של אולם ספורט בשטח של כ-1,000 מ"ר בסמוך לשמיניית הגנים ברחוב טופז. בנוסף ימסרו עוד מספר בתי כנסת בעיר בנוסף לראשון שנחנך בשבוע שעבר. כמו-כן ייפתחו עוד בתי ספר וגני ילדים.

בחודשים הקרובים ייפתח מרכז קהילה בסמוך למועצה שיכלול מרחב עבודה שיתופי, מרכז יום לגיל הזהב, פאב ואולי גם חדר כושר.

מה המסר שלך לתושבים לקראת השנה החדשה?

אנחנו ממשיכים בעשייה, בבניית העיר, בגיבוש הקהילה. אני קורא לתושבים להמשיך לקחת חלק פעיל ולהיות מעורבים כפי שהם כיום. אני לא מעריך שהפריצה הגדולה באמת של העיר תתרחש בשנה הקרובה אבל היא בהחלט תתרחש בקרוב, אולי בשנה שלאחר מכן. כשתבוא הפריצה הזאת של חריש קדימה היא באמת תהיה משמעותית ותביא אותנו למקום חדש וטוב מאוד. בינתיים אנחנו נדרשים להמשיך בעשייה בכל המישורים כדי לממש את הפוטנציאל הגדול של חריש וכך נעשה.

חריש תהיה עיר נהדרת, אני אומר את זה באחריות כי אני מכיר את התוכניות ויודע בדיוק לאן אנחנו הולכים. לא הכל בנוי עדיין ובתהליך הקמה יש תמיד קשיים, אבל לתושבים היום ובעתיד אני אומר – אל תדאגו, יהיה פה הכל מהכל וחריש תהיה אחת הערים היפות והטובות בארץ.

בכל יום ראשון בין השעות 19:00-17:00 נפגשים עשרות רבות של תושבי חריש בגינה הקהילתית הסמוכה לאזור המועצה ברחוב הגפן, בשביל היורד מגינת האקליפטוס. עד לא מזמן שימשה הגינה רק את "המשוגעים לדבר" וכיום היא אחד ממוקדי העניין והגיבוש הקהילתי של חריש.

צילום: עודד לוי

שוחחנו עם עודד לוי, רכז הקיימות במועצה המקומית חריש שאחראי בין השאר לפעילות הקהילתית בגינה. "הגינה הוקמה כבר לפני כשנתיים והפעילות בה היתה בהיקף יחסית מצומצם" הוא מספר לנו, "אבל פתאום בתקופה האחרונה החלו לבוא הרבה משפחות ועושה רושם שזה ממש מתחיל לתפוס". "מגיעים הורים וילדים מגיל שנה וחצי ועד גילאי בית ספר יסודי וזה כמעט מפתיע לראות כמה הילדים נהנים מעבודת האדמה. ילדים שגדלים בעידן של מסכים ואפליקציות שוכחים מכל אלה לחלוטין כשהם בגינה וההתלהבות שלהם מהעשייה ממש גדולה. במקביל ההורים גם לוקחים חלק בפעילויות השונות וגם מנצלים את הזמן להיכרות עם השכנים. בחריש רוב התושבים יחסית חדשים ויש רצון גדול מאד ליצור קשרים, להכיר אחד את השני והרצון הזה מקבל ביטוי נפלא בגינה הקהילתית שלנו".

את פעילות הגינון מרכזת מדריכת גינון קהילתי בשם טליה מיניסטר ומקביל מתקיימות בגינה פעילויות אמנות סביבתית, שעת סיפור, נגינה והפעלות שונות נוספות לילדים ולמבוגרים. על צוות הגינה נמנים גם חגית פור ותום ניסן.

"בגינה יש גם ספרייה חופשית לשימוש התושבים" אומר עודד "גם לגבי הספרים וגם לגבי הירקות, הפירות ועשבי התיבול שגדלים בגינה – אנחנו מאד מעודדים את התושבים לבוא לקטוף ולהשתמש ככל שהם צריכים. אחת המטרות של הגינה הקהילתית בעיני היא ליצור בקרב התושבים תחושה של שפע. שפע ששייך לכולם, ללא התחרות היומיומית והחרדה שמלווה רבים מאיתנו בהגנה על הרכוש שלנו. בגינה אפשר להרפות מכל אלה, זה סוג של שינוי תודעה שיכול להתרחש בזכות החוויה המיוחדת הזאת. מה שנמצא בגינה שייך לכולם וכולם יכולים להשתמש – אפשר לתרום ספרים לספרייה ואפשר לקחת כמה ספרים שרק רוצים הביתה. בא לכם חצילים או תותים? בואו וקחו, יש כאן שפע ואפשר להנות ממנו יחד".

"בזכות הגינה הקהילתית העיר מתחילה להרגיש לי כמו משפחה. הגינה היא מקום נייטרלי לחלוטין, אין שום סיבה לחילוקי דעות – הגינה, האדמה, העשייה המשותפת נמצאות במרכז וזה המקום הכי טוב להכיר את השכנים. הפעילות בגינה הקהילתית הפכה להיות בעיני לגרעין לטיפוח הקהילתיות בעיר, מעין כור היתוך. ההיכרות האישית שנוצרת בגינה מלווה את התושבים אח"כ בפעילויות אחרות בעיר שאולי פחות היה טבעי בהן להכיר ולהתחבר. אחרי שמכירים בגינה נפגשים שוב באירועים גדולים יותר שמתרחשים בעיר ואז ההיכרות הראשונית הזאת מתרחבת ומעמיקה. הדבר נכון גם לגבי ילדים שלומדים בבתי ספר שונים בעיר ומקבלים כאן הזדמנות להכיר חברים חדשים".

אחרי החגים יורחבו שעות הפעילות בגינה גם לימים ב' ו-ד' אחה"צ ובקרוב צפויה להיפתח גינה קהילתית נוספת בצמוד לגינת דונה בפינת הרחובות גפן ותאנה. מתנדבי שנת שירות של "השומר החדש" שיפעלו בעיר יקחו חלק בהפעלת הגינות הקהילתיות בשילוב עם הצוות הקיים.

הכירו את הגנים הציבוריים, “נאות המדבר", של חריש המספקים הצצה אל העתיד הירוק ומלא החיים של העיר

בחריש מעל ל-60 גנים ציבוריים שכונתיים ופארקים שפזורים ברחבי העיר. רבים מהם כבר הוקמו ונמצאים בשימוש ע”י התושבים החדשים. המראה של גן ירוק מושקע עם מתקנים צבעוניים חדשים על רקע בניינים שנמצאים בבנייה מדגיש את המצב המיוחד של חריש – עיר בהקמה עם המון “נאות מדבר” קטנים בלב הבנייה המאסיבית שבהם חיים ופעילים היום התושבים ודרכם ניתן לקבל הצצה אל העתיד של חריש.

יצאנו לסיור מצולם ברחבי חריש במטרה להכיר את כל אותם גנים ציבוריים שכונתיים נסתרים וכדי שגם אתם תכירו, תגיעו ליהנות מהם ותציצו יחד איתנו אל העתיד הירוק (והכחול, אדום, סגול, ורוד…) של העיר החדשה חריש.

שכונת החורש

תחנה 1 – “גן המועצה”

מאחורי מועדון הנוער החדש של חריש ובסמוך לאזור המועצה, מתפרס לו גן ציבורי רחב ידיים הכולל מספר אזורים וביניהם: אזור מתקנים ונדנדות, אזור משחק עם שולחנות פינג-פונג, מדשאה רחבת ידיים בצל עצי אורן על גבעה המשקיפה לנוף וכן במת אירועים קטנה שמשמשת להצגות ילדים ומופעים קטנים.

תחנה 2 – “גן תאנה”

בסמוך לבניינים הכי דרומיים של פרוייקט דונה בחריש ממוקם גן שכונתי יחסית חדש. ניתן להגיע אליו גם מאזור המועצה או מאזור הקוטג’ים של האזור הוותיק.

תחנה 3 – “גן האקליפטוס”

עדיין באזור המועצה, הפעם לכיוון המרכז לשירות לתושב ובסמוך למבנה המשחקייה, שוכן לו גן האקליפטוס הוותיק. למי שתוהה – כן, יש שם עצי אקליפטוס גבוהים שגם נותנים הרבה צל וגם משווים למקום אווירה מאד ייחודית.

תחנה 4 – “גינת דונה”

על המפגש של רחובות גפן ותאנה ובמפגש של לא פחות מ-5 פרוייקטי בנייה שונים, נמצאת אחת הגינות הראשונות שנבנו בחריש ועדיין משמשת כמקום מפגש מרכזי לתושבים בלב שכונת החורש.

תחנה 5 – “גינת אלה”

גינת אלה היא גינה מעט נסתרת שעדיין לא הושמשה ונפתחה לשימוש התושבים. הגינה מעט נסתרת לעין והיא נגלית בעיקר בעת הנסיעה במורד רחוב גפן לכיוון היציאה מחריש. הנוף הנשקף אל תחילת שדרת דרך ארץ והכניסה לעיר יהפכו אותה ללא ספק למקום מיוחד להרגע בו בשעות הערב ובמיוחד בזמן השקיעה.

שכונת אבני חן

תחנה 6 – “לב חריש”

על שדרת דרך ארץ, בין פרוייקט לב חריש לפרוייקט מגידו, נמצאת גינה שתעניק קצת שקט והפוגה מהמולת השדרה המרכזית. זה כנראה יהיה אחד המקומות המועדפים לשבת ולאכול עם הילדים את הפיצה, הגלידה או הפלאפל שזה עתה נרכשו באחת מהחנויות לאורך השדרה.

תחנה 7 – “גינת נאות חריש”

במרכז הפרוייקט של עמותת “נאות חריש” ממוקמת גינה ציבורית רחבת ידיים במדרון שמשקיף לכיוון מערב. מקום נחמד מאד לשבת וליהנות מהרוח המגיעה מן הים בשעות הערב הקרירות.

תחנה 8 – “גינת טורקיז”

בין שני המתחמים הדרומיים של עמותת “חריש המאוחדת” ובמרחק הליכה קצר מאשכולות הגנים ברחוב טופז, ממוקמת הגינה המשלבת מתקנים לילדים, מדשאה ושולחנות פיקניק.

תחנה 9 – “גן חרוב”

גן חרוב ברחוב ספיר, ממוקם בצמוד לפרוייקט מגידו בחלקה הצפוני של שכונת אבני חן. גם הוא אחד הגנים הציבוריים הראשונים שנפתחו בחריש החדשה ותושבי הפרוייקט (שהיו הראשונים שקיבלו טופס 4) עושים בו שימוש לפעמים בשעות הערב לאימוני כושר ו-TRX.

תחנה 10 – “גינת דמרי”

במרכז הפרוייקט הראשון של דמרי בחריש ממוקמת גינה חדשה יחסית. סביר להניח שזה יהיה אחד ממקומות המפלט של תלמידי בית הספר התיכון שיוקם בסמוך, מעברו השני של רחוב טורקיז.

סיורים מצולמים קודמים:

• לסיור בשכונת הפרחים החדשה – לחצו כאן.
• לסיור בשכונות אבני חן והחורש – לחצו כאן.

תמונה: מתוך הסדרה "בית ספר לתקווה", Mako

לאחר הליך סינון קפדני שנערך במועצה, אותרה ונבחרה לתפקיד מנהלת אגף החינוך החדשה, הגב' שלי קרן. אמונה בחדשנות ובנפשו של כל ילד הם מקצת ממשנתה של הקברניטה החדשה שתנווט ותוביל החל מחודש יולי את ספינת החינוך בעיר.

שלי שלום, קודם כל ברכות על התפקיד. נשמח אם תספרי בקצרה על הרקע המקצועי והאישי שלך.

אני מרמת גן במקור ובוגרת תיכון בליך. בשנות בגרותי עסקתי בספורט כמו קפיצה לגובה וכדורסל – מצד אחד הייתי ספורטאית ומצד שני תלמידה טובה. תכננתי להמשיך בדרך הספורט גם בהמשך, אך בכיתה י"ב שברתי את רגלי והגורל הסיט אותי לדרך החינוך ובעקבות כך הלכתי להיות מורה חיילת בפריפריה – בבאר שבע, מבועים ובאילת.

לאחר מכן הרגשתי שאני שולטת במקצוע האנגלית ורציתי להעמיק עוד, אז הלכתי ללמוד ספרות אנגלית באוניברסיטת תל-אביב. במקביל לימדתי בתיכונים שונים וביניהם בתיכון בליך, מה שהיה כמו סגירת מעגל שכזו עבורי. בהמשך דרכי הדרכתי מורים לאנגלית במקביל לעבודתי כמחנכת בבית הספר ליידי דיוויס בתל-אביב. עמדתי לפני דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון, ששמחתי מאוד לקראתו, ואז נקרתה בדרכי הזדמנות לנהל בית ספר. דוקטורט זה הרבה ספרים ולנהל בית ספר זה הרבה ילדים והמקום שלי, הלב, הלך לילדים. אז וויתרתי על דוקטורט באקדמיה והלכתי לעשות דוקטורט של החיים.

8 שנים ביליתי ברמלה והעיר, הצוות החינוכי, ההורים והתלמידים הפכו להיות כמו משפחה עבורי. לא דמיינתי שדבר כזה יכול לקרות, חלומות מתגשמים.

מה הביא אותך לבחור בתפקיד ובעיר חריש?

דבר ראשון ראיתי את התלמידים שלי צומחים בבית ספר אחד אז למה לא לעשות זאת בעיר שלמה? התקבלתי בחריש באהבה גדולה, התחושה היא שכולם תומכים וכל אדם שנתקלתי בו ברחובות העיר חפץ בחינוך ובעיקר מאמין בעיר הזאת. כשרואים את כל הטוב הזה לא ניתן להישאר אדישים ונדבקים ישר בחדוות העשייה שקיימת כאן בחריש. זו עיר חדשה עם המון אפשרויות ליצור דברים חדשים ומיוחדים.

חריש היא עיר חדשה ותחום החינוך הוא עדיין בחיתוליו. מהו החזון האישי אותו תנחילי בעיר וכיצד תתמודדי עם ההטרוגניות האנושית הצפויה?

אני מאמינה בעיסוק ברוח האדם, בנפש של הילד ומאמינה שיש לעשות זאת ברגישות. עבדתי בחטיבת ביניים וראיתי איך הילדים זקוקים לכתף תומכת, כמו גם כל אדם מהצוות שעבד איתי. כל אדם צריך לקבל אפשרות לביטוי עצמי והרעיון הוא למנוע מצבי קיצון שליליים בעזרתו של הדיבור ולדבר על הקושי רגע לפני ההגעה למצבים אלו. זה נכון במיוחד כשמדובר בילדים, שאצלם לרוב הכול יותר אימפולסיבי.

אני מאמינה שניתן להעניק לכל ילד וילדה את טיפוח הרוח, שכל אחד ימצא את מה שמקדם אותו. יטפח את החוזקה שלו ויצמח תוך ראייה והיכרות אישית ובמסלול מותאם בשבילו. כשזה קורה, רואים גם את האחר והשונה בצורה חיובית יותר.

חינוך עושים באהבה אמיתית, ואתגרים בחינוך הם רק מקפצה לעשייה איכותית כנה. לכל ילד יש את העוצמה הפנימית הייחודית שלו שניתן לטפח אותה.

ולגבי עניין ההטרוגניות באוכלוסייה?

הטרוגניות זה לא משהו שזר לי. בבית הספר שניהלתי ברמלה היו ערבים לצד יהודים, אוזבקים, דרום אמריקאים ועוד. הדרך להתמודדות עם הטרוגניות היא קודם כל לאפשר לאדם להכיר את סגולותיו, להיות גאה בעצמו ודרך זה הוא מתמלא כבוד והערכה גם למי שאינו זהה לו.

צריך לאפשר קיום עצמי מחד ודו-קיום מאידך. רב-תרבותיות ורב-מגדריות זו המפה של המדינה ואנו רוצים להביא את הילד לרצון להכיר את האחר. ניתן לעשות זאת ואני מאמינה בלב שלם שבחריש זה אפשרי ליישום ולא רק בגדר חלום

המעבר לעיר חדשה בשילוב מסגרת חינוכית שונה, מביא עמו התמודדויות מורכבות הן להורה ובעיקר לילדים. כיצד המערכת אשר תעמדי בראשה תכין מענה לסוגיה זו?

אחד הדברים שאנו מאמינים בו מאוד זה היכולת לייצר רשתות ביטחון. מתי אדם מרגיש הכי נוח? כשיש לו רשת ביטחון וגם אם הוא ימעד מישהו יתפוס אותו. אחת הדוגמאות שאני מספרת בעניין זה לילדים היא מעולם הספורט שממנו הגעתי: קופץ לגובה לא היה מבצע קפיצה אם לא היה יודע שיש לו מזרן לספוג את הנפילה.

החשוב ביותר שכל הורה וילד יידע שאנו כאן. אנו נתמוך בכולם, אנו מודעים לקשיים וכאן המקום לתת רשת ביטחון. באופן כללי רשת ביטחון זו מטאפורה מצויינת לתהליכים מקדימים של קליטה שמתקיימים בעיר:

• הורים לתלמידים שעולים לביה"ס כבר קיבלו מכתבים ובהם הזמנה למפגש עם מנהלת בית הספר והצוות החינוכי, ולמפגש משותף של הילדים והמחנכת.
• מתקיים קורס הכנה לכיתה א’.
• מתקיימים אירועים קהילתיים לתושבים בהווה ובעתיד. וכשתושב חדש בעיר, פוגש את השכנים בעיר ותוך כדי שיחה הם מגלים שיש להם ילד שעולה לאותה כיתה. זה עוזר להרגיש בטוח ונוח יותר לשלוח את הילדים למסגרות חדשות.   

בקיץ הקרוב צפוי גל אכלוס גדול בחריש, האם ישנו צורך בהגדלה של מוסדות החינוך בעיר?

העיר מחכה לתושבים ולא להיפך, זו התפיסה של כל המועצה ושל יצחק קשת העומד בראשה, והיא ניכרת גם בתחום החינוך. להבדיל מערים אחרות, המבנים והמתקנים ממתינים לאיכלוסם על ידי התלמידים. המועצה יצרה תשתית לפני הגעת המשפחות והתשתית הזאת, שכולה חדשה ממתינה ומוכנה. החדשנות מתייחסת לגודלן של הכיתות שמאופיינות במרחב לימודי גדול יותר ובריבוי פינות למידה ייחודיות, אפילו משרד המנהלת בבית הספר הממלכתי מתוכנן כמשרד שקוף ונגיש. הציוד כולו חדשני ומחכה לתלמידים החדשים שיעשו בו שימוש.

ישנם צוותי חינוך שכבר הוכשרו לקליטת הילדים וכיום מול כמות התלמידים, לפעמים יש אפילו יותר אנשי צוות ביחס לכמות התלמידים. יש לא מעט גורמים מחוץ לחריש שבאים לעיר שלנו ללמוד כיצד עושים זאת. בעיקרון הכול מוכן לאיכלוס הגדול, עוד לפני הגעתן של המשפחות ואנו רק מחכים עם חיבוק וחיוך.

שלי תודה רבה והצלחתך- הצלחתנו.

חדש באתר: מדור שסוקר את ההתפתחויות בשוק הנדל”ן בחריש החל משנת 2014 ועד היום. בסקירה ניתן למצוא מעקב מפורט אחר התפתחות מחירי הדירות וקצב המכירות, לצד ניתוחי עומק לגבי ההבדלים בין סוגי הדירות וכן לגבי ההבדלים במאפיינים בין השכונות השונות בעיר.

לחצו כאן למעבר לסקירת שוק הנדל”ן בחריש

שכונת הפרחים (לשעבר "המגף") מתחילה בימים אלה להיבנות. השכונה היא השכונה השלישית שנבנית בחריש, אחרי השכונות אבני חן והחורש

בשכונה 12 פרוייקטי בנייה למגורים וקרוב ל-3,000 דירות, פזורים בה פארקים וגנים ציבוריים ומגוון רחב של מוסדות ציבור. היא ממוקמת בחלקה הדרום-מזרחי של חריש, על גבעה שבחלקה המערבי נושקת לפארק העירוני המרכזי ובחלקה הדרומי משקיפה אל יער חריש ואל העמק שבו זורם נחל נרבתה.

יצאנו לסיור בשכונה כדי להתעדכן בהתקדמות עבודות הפיתוח והבנייה וגם כדי להתרשם מהנוף הנשקף מהאזורים השונים שלה. שמחנו לגלות שעבודות פיתוח השטח מתקדמות יפה ושבחלק מהפרוייקטים כבר החלה הבנייה. ביקרנו ב-4 נקודות התצפית המסומנות על המפה ובסוף זכינו גם לתצפית בונוס!

נקודת תצפית 1 – הפינה ליד היער

נקודת תצפית 2 – מבט אל נחל נרבתה ומזרחה אל השומרון

נקודת תצפית 3 – כאן כבר בונים

נקודת תצפית 4 – הפארק המרכזי

והבונוס: תצפית אחרונה – מבט מהאוויר

לצפייה במפת חריש המלאה – לחצו כאן.

לסיור קודם שערכנו בשכונות אבני חן והחורש – לחצו כאן.

פרוייקט סוף שנה מיוחד: הכירו את 20 המשפיעים של חריש לשנת 2016

לקראת סוף השנה האזרחית, ריכזנו ברשימה אחת את 20 האנשים שהשפיעו הכי הרבה על חריש בשנת 2016. ברשימה שלנו 5 קטגוריות – המדינאים, המנהלים, המתכננים, הבונים והתושבים. בכל קטגוריה בחרנו לציין את האנשים שפעילותם בולטת במיוחד או הכי משמעותית, מתוקף תפקידם, להתפתחותה של העיר. רבים שותפים להקמתה של העיר החדשה ובראש ובראשונה – התושבים שבחרו לקשור את עתידם עם חריש שעדיין נמצאת בשלבי בנייה. כולם מוזמנים להוסיף ולציין את המשפיעים שלהם שלא נכנסו לרשימה – בתגובות לכתבה או בדף הפייסבוק שלנו.

אז רגע לפני שכולנו ממשיכים עם הפנים קדימה לשנת עשייה וחלוציות נוספת בחריש, הנה הרשימה:

המדינאים: המשפיעים ממשרד השיכון

יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון

השר גלנט מלווה את חריש באופן צמוד ואינטנסיבי מאז נכנס לתפקידו לפני כשנתיים. משרד השיכון שבראשותו הוא הגורם המרכזי שמניע את הקמתה של חריש בתהליכי התכנון הרבים, פרסום מכרזים, ליווי ובקרה של שלבי ההקמה והדאגה לתקציבים הנדרשים. מעורבתו האישית של גלנט בנעשה בחריש תורמת וחיונית להמשך פיתוחה של חריש בקצב מהיר.

אשל ארמוני, מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון

במסגרת החלטת הממשלה על בניית העיר חריש שהתקבלה בשנת 2010, הוחלט על הקמת ועדת מנכ”לים בראשות מנכ”ל משרד השיכון שתפעל לקידום הקמת העיר ולהסרת חסמים במשרדי הממשלה השונים. אשל ארמוני משמש כמנכ”ל משרד השיכון והבינוי מזה כשנה וחצי ועומד בראש הוועדה. מאז שהתקבלה בסוף 2015 החלטת ממשלה נוספת שמקצה מיליארד שקלים להקמת חריש, עוקבת ועדת המנכ”לים באופן שוטף אחר יישום ההחלטה.

נירית מיכאלי, הממונה על מחוז חיפה מטעם משרד הבינוי והשיכון

נירית מיכאלי היא בעלת התפקיד המשפיעה ביותר במשרד השיכון על קידום העיר חריש. כממונה על מחוז חיפה היא רואה בחריש פרוייקט דגל של המחוז ושל המשרד כולו בשנים האחרונות. נירית מלווה באופן צמוד את תהליכי תכנון העיר, שיווק הקרקעות, פיתוח התשתיות, סיוע בקליטת התושבים החדשים וכן בכל ההיבטים המוניציפליים החיוניים לתושבים החדשים.

לקראת תקופת החגים וערב ראש השנה, ביקשנו לשוחח עם מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, יבגניה מלכין. עבור יבגניה ועבור הוועדה כולה, שמתכננת ומוציאה לפועל את הקמתה של חריש, זוהי הזדמנות טובה לסכם יחד שנה עמוסה בעשייה ולהתבונן קדימה לעבר השנה החדשה שבפתח

“אפשר לומר שאנחנו מסכמים שנה מוצלחת מבחינת הוועדה” אומרת יבגניה. “סיימנו להוציא היתרי בניה לכל המתחמים ששווקו בשתי השכונות הראשונות של העיר- אבני חן והחורש (הצפונית והפרסה בשמן הקודם). הוצאנו טפסי 4 ראשונים השנה, בתחילת אפריל, והעיר החלה להתאכלס. עד כה הוציאה הוועדה טפסי 4 ל- 523 דירות בפרוייקטים של מגידו, דמרי, דונה ורייסדור ובכל הפרוייקטים החל האיכלוס באופן הדרגתי”.

ומה לגבי תשתיות, מוסדות ציבור ומסחר, האם היתה התקדמות גם בהיבט הזה?

“בהחלט, כל הזמן יש התקדמות ואני אתייחס למספר נושאים. בתחילת החודש עברנו בהצלחה את איכלוס מוסדות החינוך בעיר, עם פתיחת שנת הלימודים. אוכלסו שני מבני גני ילדים ושני בתי ספר ושנת הלימודים נפתחה בהצלחה”.

“עד כה הנפקנו היתרים ל-19 שצ”פים (ר”ת: שטחים ציבוריים פתוחים, כלומר הגנים הציבוריים הפזורים ברחבי העיר) ובקרוב יתווספו להערכתי עוד 4 היתרים. מבין ה-19 שכבר קיבלו היתרים, בשלושה הסתיימו העבודות והם צפויים לקבל תעודת גמר בקרוב”.

“מתוך 10 מרכזים מסחריים שכונתיים שפזורים ברחבי העיר, הוצאנו היתרי בנייה ל-6 כאשר באחד מהם (מגרש 405) כבר החלה בנייה ובאחד נוסף החלו עבודות בקרקע”.

“במקביל, משרד הבינוי מתקדם מאד בהכנת התשתיות לאורך השדרה הראשית, בכדי לאפשר את פתיחת המסחר בהקדם האפשרי בפרוייקטים לאורך השדרה שקרובים לסיום הבנייה. להערכתי זה עניין של חודשים ספורים עד שאזורי מסחר יחלו לפעול לאורך השדרה”.

“לאחרונה הוצאנו היתר בניה לתחנת משנה של חברת החשמל בכניסה לעיר. בשלב ראשון תוצב במקום תחנת משנה זמנית שתספק פתרון לשנים הקרובות עד לבנייתה של התחנה הקבועה. התחנה תמוקם בכניסה הצפון-מערבית לעיר ליד הכיכר הראשונה והיא תקלוט את קווי המתח העליון שהונחו לאחרונה ותספק באמצעות התשתית התת-קרקעית את החשמל לרחבי העיר”.

“בנוסף, החל שדרוג תשתיות בשכונות הוותיקות של חריש. בימים אלה מבוצעות עבודות שדרוג הכביש בשדרות גמלא ובהמשך יבוצעו עבודות דומות גם בשכונת הקוטג’ים הותיקה. ישנו מאמץ לשפר את התשתיות בשכונות הותיקות ואני מקווה שהפעילות תתרחב בהמשך גם לרמת חצרות הבניינים”.

העיר ממשיכה להתפתח והאתגרים ככל הנראה עדיין גדולים, כיצד אתם נערכים בוועדה לשנה הקרובה?

“אכן צפויה שנה רוויה בעשייה מבחינתנו, לפחות כמו הקודמות ואולי אף יותר. מבחינת הוועדה עצמה, לאחרונה עיבינו מאד את יחידת מפקחי הבנייה בכדי לתת מענה להיקף הבנייה הנרחב ולהגברת הפיקוח והבקרה בשכונות שנבנו ואוכלסו. כמו-כן, תגברנו את צוות היועצים המקצועי שלנו במומחים נוספים מהשורה הראשונה בתחומי הנגישות, בטיחות, תנועה ותחבורה, ניהול סיכונים, ניקוז, קונסטרוקציה, תכנון ערים ועוד”.

“ישיבות הוועדה נמשכות כסדרן ואני מזכירה לכולם שניתן להיכנס לאתר האינטרנט של הוועדה ולקבל מידע בנושאים תכנוניים שונים וכן לעיין בפרוטוקולים של ישיבות הוועדה. הכל זמין ונגיש לציבור”.

מהם הנושאים המרכזיים שנמצאים על שולחנכם לשנה הקרובה?

“ראשית, כאמור, עלינו להמשיך וללוות את הבנייה ופיתוח התשתיות השונות בשתי השכונות הראשונות שכבר החלו להתאכלס. המשך בנייה ופיתוח בסמוך לאזורי מגורים שכבר אוכלסו זה דבר לא פשוט. מדובר על פאזל מורכב ואנו נדרשים להרבה גמישות ודינמיות תכנונית בכדי לאפשר לדברים להתקיים זה לצד זה. מצד אחד חייבים לאפשר לתושבים שהתאכלסו לקיים את שגרת חייהם, עם הנגישות המתאימה והבטוחה למבני הציבור השונים ולאזורי המסחר, שתיכף יפתחו. מצד שני עלינו לאפשר ליזמים ולקבלנים להמשיך לבנות ולהתקדם גם באתרי בניה שנמצאים בסמוך לאזורי מגורים ולמבני ציבור פעילים. בשדרה המרכזית האתגר הזה גדול במיוחד כי הבנייה מתבצעת בשלבים וישנם מתחמים שכבר כמעט סיימו בנייה לצד מתחמים שרק התחילו”.

“עוד נושא שנמצא כעת לקראת סיכום הוא התכנית להרחבת זכויות בנייה ליחידות דיור בשתי השכונות הראשונות. התוכנית בעניין זה פורסמה והשבוע הוצגו בישיבת הוועדה מספר התנגדויות. ניתן לעיין בפרוטוקול הישיבה באתר הוועדה. החלטות סופיות בעניין יתקבלו ככל הנראה בישיבת הוועדה הבאה”.

“השכונה הבאה שעתידה להיבנות בחריש היא שכונת המגף, או בשמה המעודכן- שכונת הפרחים. עבודות הפיתוח בשטח מתקדמות ובינתיים הוציאה הוועדה מספר מצומצם של היתרים לעבודות חפירה וכלונסאות בחלק מפרוייקטי המגורים. היתרי בנייה לבנייני המגורים עצמם בפרוייקטים השונים עדיין לא ניתנו, אך התקבלה כבר החלטה לאשר בקשות שכוללות כ-1,700 יחידות דיור. לאחר השלמת התנאים הנדרשים ע”י היזמים, ינתנו היתרי הבניה עצמם. אני מעריכה שעד סוף השנה ינתנו היתרי בנייה לכמה מאות יחידות דיור בשכונה החדשה”.

“בראייה עתידית יותר, משרד השיכון מתכנן לצאת במכרז מסוג חדש שעדיין לא היה כמותו בישראל. המכרז יתייחס לשכונת אור המזרח, שהיא שכונת המגורים הבאה אחרי שכונת הפרחים והשיטה החדשה שבה היא צפויה להיבנות זכתה לשם “תכנן ובנה”. למעשה השכונה תתחלק לשניים, כאשר החלק הגדול יותר צפוי להיות משווק בשיטה החדשה והחלק הקטן יותר יצא למכרזים רגילים כפי שהיה עד כה.

הנושא של “תכנן ובנה” עדיין נמצא בשלבי תכנון ראשוניים- התגבש צוות היגוי והעבודה על הכנת המכרז תחל בקרוב. הרעיון הכללי הוא שהיזם, או הקבוצה שתזכה במכרז תקים את השכונה כולה, החל מהתשתיות, דרך הקמת מבני הציבור ועד לבניית בנייני המגורים. הוועדה תשתתף בצוות ההיגוי, וכמובן שגם נציגי המועצה, אבל זה תהליך שכרגע מוביל אותו משרד השיכון.”

“נושא נוסף שנמצא בתהליכי עבודה ראשונים הוא הנושא של הרחבת גבולות העיר על מנת להגדילה ולממש את החלטת הממשלה שמדברת על הגעה לעיר של כ-100,000 תושבים. הנושא הזה מורכב ועדיין לא ברור לאיזה כיוון תורחב העיר ואיזה אופי תכנוני יקבלו האזורים הנוספים, אך בהחלט מתבצעת עבודה בכיוון הזה ואני מעריכה שבשנה הקרובה זה יעסיק אותנו לא מעט”.

“אני מאחלת לכל העוסקים במלאכת הקמת העיר ולתושבים בהווה ובעתיד שנה טובה ופורייה”.

חריש כעיר חדשה ומתוכננת מן היסוד, מאפשרת יישום ומימוש של נושאים תכנוניים שונים בצורה מיטבית תוך ניצול הידע הנצבר בערים אחרות ותוך עמידה בתקנים והוראות תכנוניות חדשות שבערים ושכונות ותיקות קשה יותר ליישמם. אחד מהדגלים התכנוניים המרכזיים של העיר הוא היותה עיר נגישה באופן מלא, ועל כך למדנו בפגישה שקיימנו עם מהנדס המועצה המקומית, ישראל בן ישראל

לדברי ישראל, כבר בשלב התכנון הושם דגש לעמידה בכל החוקים והתקנות המתייחסים לנושא הנגישות ואף יותר מכך: “ביישום עצמו של הוראות החוק יש מרחב די גדול של איכות היישום וכמות המחשבה ותשומת הלב לפרטים הקטנים, שהרבה פעמים עושים את ההבדל. גם הוראות כתובות אפשר לפרש בכל מיני דרכים, מצמצמות או מרחיבות, וכאן בחריש, בעיקר מתוך אג’נדה מאד ברורה הן של משרד השיכון, בשלבי התכנון של העיר, והן כיום בדחיפה מאד חזקה של ראש המועצה יצחק קשת, אנחנו בהחלט מרחיבים את הפרשנות ויורדים בתכנון וביישום לעומקם של הדברים. משרד השיכון והמועצה נעזרים ביועצי נגישות בכל תהליכי התכנון שמבוצעים בעיר”.

מהי עיר נגישה?

עיר נגישה מאפשרת התנהלות נוחה, בטוחה ושיוויונית לכלל התושבים והמבקרים בה, בכללם אנשים בעלי מוגבלויות שונות. בהיבט הפיזי, מדובר על כך שהמרחב בנוי באופן שמאפשר גם לבעלי מוגבלות לנוע בו ולהתמצא בקלות, בבטיחות ובצורה מכובדת. בהיבט השירות, מתייחסים לכך שתושבי העיר שהינם בעלי מוגבלות יוכלו לצרוך את השירותים השונים המוצעים בעיר, גם מצד המגזר הפרטי, בצורה נוחה ויעילה.

נושא הנגישות העירונית מעוגן במספר חוקים ותקנות המתייחסים להיבטים שונים של תנועה במרחב העירוני, שימוש בתחבורה ציבורית, תקנות בנייה, מתן שירות ועוד. כמו-כן, נקבעו בחוק מועדים שבהם צריך להסתיים יישומן של התקנות השונות.

בחריש הולך הרגל נמצא במרכז

“ראשית, בחריש הולך הרגל נמצא במרכז” אומר ישראל בן ישראל, “העיר תוכננה מראש כעיר ממותנת ומרוסנת תנועה. ברחובות הפנימיים מהירות הנסיעה תעמוד על 30 קמ”ש והתשתית מכוונת לכך. הולכי הרגל על המדרכות ובמרחב הציבורי נמצאים במרכז והכוונה היא לכולם – תינוקות וילדים בעגלות, אנשים מבוגרים עם הליכונים, אנשים בעלי מוגבלות, רוכבי אופניים… התשתית תומכת ושמה במרכז את כולם. מעבר לכך, כשאנחנו מדברים על אנשים בעלי מוגבלות, לא מדובר רק על נכים בכיסאות גלגלים. אנחנו מתייחסים לכל סוגי המוגבלויות – ראיה, שמיעה, מוגבלות פיזית בהליכה".

לאחרונה התקיים בחריש מפגש עם ממונה הנגישות הארצי, אדריכל שמואל חיימוביץ’. מטרת המפגש היתה לבצע תהליך חשיבה משותף, מתוך רצון להבין לעומק ולדון בהוראות השונות שחלקן הן חדשות וייתכן כי מיושמות בחריש בפעם הראשונה בישראל.

עושים את הדברים פעם אחת, כמו שצריך

דוגמא בולטת ליישום יוצא דופן בחריש היא “אבן שפה חריש”. אבני השפה המוצעות היום בשוק לא נתנו מענה מספיק טוב להנמכת המדרכות במעברי חצייה. החוק מגדיר כי על אבן השפה לבלוט ממפלס הכביש עד גובה של 2 ס”מ. מצב כזה מוגדר תקין למעבר של אנשים עם הליכונים לדוגמא, אך גם שני הסנטימטרים האלה הם סוג של מכשול שמקשה על תנועה רציפה עבור אותם אנשים. אז בחריש לא הסתפקו בעמידה בתקן ויצרו יחד עם החברות המסחריות אבן שפה חדשה שזכתה לשם “אבן שפה חריש”. “אמרנו לעצמנו שלא מעניין אותנו התקן, אנחנו רוצים שיהיה טוב. הדגש הוא לעשות את הדברים פעם אחת, וכמו שצריך” מסביר ישראל. במקום גובה של 2.5 ס”מ שמביא לבליטה של עד 2 ס”מ ממפלס הכביש, יצרו אבן בגובה של סנטימטר אחד כך שבפועל יוותרו מילימטרים בודדים מעל מפלס הכביש ויתאפשר מעבר רציף וחלק ונגיש באמת. לאור ההצלחה, לאחרונה אף החל שימוש ב”אבן שפה חריש” בערים אחרות.

מכיוון שחריש היא עיר חדשה ובחירת הפתרונות השונים בתהליך התכנון תשפיע על עשרות אלפי תושבים לשנים ארוכות, חשוב מאד לבחור נכון. לטובת כך, הגדילו לעשות מתכנני העיר ויזמו הקמה של אתר דוגמאות שבו יוכלו החברות המסחריות להדגים את הפתרונות שלהן בתחומים השונים, ובין השאר בתחום הנגישות. מכאן שכל פתרון שיוטמע בעיר כבר נוסה באופן פיזי ונבחן בשטח. לדברי ישראל בן ישראל בחלק מהמקרים אף שינו את התכנון המקורי לאחר שניסו את הפתרונות בשטח.

כיצד תבוא לידי ביטוי הנגישות בחריש?

בחריש ישנה הקפדה על כך שלהולכי הרגל יתאפשר לנוע באותו מישור בכל רחבי העיר ושיהיה סימון ברור באזורים בהם הולכי הרגל בעדיפות על כלי רכב. כשרכב יחצה מעבר של הולכי רגל הנהג ירגיש זאת באמצעות חספוס מובנה בכביש וכך יהיה ברור שאזור זה הוא בעדיפות לתנועת הולכי רגל. במקומות אחרים ימוקמו עמודונים נמוכים שימנעו מעבר רכבים. העמודונים שנבחרו הם גמישים, כך שאם רכב מכופף אותם קצת, הם יחזרו למצב הקודם.

בנושא השילוט נעשתה עבודה יסודית עם מעצב שילוט על מנת להקפיד על כללי הנגישות הנוגעים לבעלי מוגבלות ראייה. בחירת הפונט והרקע בוצעו כך ששמות הרחובות ומספרי הבניינים יהיו בולטים וברורים על רקע הבניין. הקונטרסט עומד בתקני הנגישות לשילוט עירוני וזה לא טריוויאלי בהשוואה למה שנפוץ בישראל כיום.

מוסדות הציבור והחינוך בחריש יהיו מונגשים באופן מלא. בתהליכי התכנון בחריש הושם דגש רב על הנושא הזה. מדובר על בתי ספר וגניילדים, מתנ”סים, בתי כנסת, אזורי מסחר… הכל תוכנן בהתאם לכללי הנגישות המחמירים ביותר.

הפארקים הציבוריים מונגשים גם הם, הן בהיבטי הגישה והתנועה בהם והן בהיבטי שילוב של אנשים וילדים בעלי מוגבלות במתקנים השונים. בתכנון הספסלים לדוגמא השאירו מקום פנוי באמצע לכסא גלגלים בחלק מהספסלים כך שילד נכה יכול להגיע ולהשתלב בישיבה על הספסל. במקרים אחרים הושאר מקום פנוי לצד הספסל. חלק ממתקני המשחקים ומתקני הכושר עצמם יהיו נגישים ויאפשרו שילוב של בעלי מוגבלויות. הגישה היא לא להפריד ולבנות מתקנים ייעודיים בגנים ציבוריים ייעודיים לבעלי מוגבלות אלא לשלבם בגנים הכלליים.

תחנות האוטובוסים יהיו נגישות עפ”י הנחיות משרד התחבורה, שזה אומר שיהיה מספיק שטח פנוי בקדמת התחנה ושטח בתוכה להמתנה עם כסא גלגלים, מפלס התחנה יהיה בגובה המדרכה, תהיה רחבת היערכות וכן סימון ברור של אזור הירידה והעלייה לבעלי מוגבלות על מנת להבטיח שהנתיב לא ייחסם.

גם ברמת פרוייקטי המגורים עצמם ישנה הגדרה ברורה של שיעור נדרש של חניות נכים למשל והבניינים נדרשים לעמוד בתקני נגישות שונים בהתאם לחוק.

אלה רק מספר דוגמאות לנושא הנגישות שכאמור ניתנת לו התייחסות מיוחדת בחריש הן בדחיפת משרד השיכון והבינוי והן בדחיפה מיוחדת של ראש המועצה יצחק קשת ושל מהנדסי הוועדה המיוחדת והמועצה. הגישה בחריש כפי שמגדיר זאת ישראל בן ישראל היא ש”אנשים בעלי מוגבלות ייכנסו תמיד בדלת הראשית. לא מהצד ולא בנתיב עקיף”. עוד מוסיף ישראל שבראייתו “עיר שמכבדת את בעלי המוגבלות מביאה לכך שהתרבות הפנימית בה היא מכבדת יותר וזה נוגע לכלל התושבים. תושב שלומד לכבד בעלי מוגבלות במרחב הציבורי יכבד גם את שאר התושבים וזה משפיע לטובה על העיר כולה”.