העירייה דחתה את מועד סגירת המכרז להקמת קאנטרי עירוני בחודש נוסף. סגן ראש העיר: "אם המכרז ייכשל – נבנה בריכה עירונית עצמאית"

מכרז הקאנטרי, שהיה אמור להיסגר היום (חמישי), נדחה בחודש נוסף. העירייה פרסמה הארכה והתאריך העדכני לסגירתו הוא 21 באפריל 2025.

המכרז פורסם לראשונה באוקטובר 2024 ומועד הסגירה המקורי שלו נקבע לנובמבר 2024, אולם מאז נדחה פעמיים. כעת מדובר בהארכה שלישית של אחד המכרזים המורכבים, אשר מצוי במרכז תשומת הלב הציבורית של תושבי העיר.

גוף רציני שביקש הארכה

לדברי שלמה קליין, סגן ראש העיר וחבר וועדת המכרזים, ההארכה הנוספת בוצעה בהתאם לבקשת היזמים "הפוטנציאליים להגשה".
האם ההערכה היא שהמכרז ייסגר בהצלחה?
"ההנחה היא שישנם ניסיונות רציניים של גוף רציני ומוכר שמתעניין במכרז, והם זקוקים לזמן נוסף כדי לראות אם הם מצליחים לקדם את זה. הם ביקשו הארכה, ואנחנו עושים את הכול כדי שזה יצליח".

"אני מבין חלקית למה הם מבקשים הארכה", מוסיף קליין ומפרט: "ישנם שני גופים, גוף מפעיל וגוף שאחראי לבינוי, והם מנסים לייצר שיתופי פעולה כדי ששתי החברות ייגשו יחד למכרז. היה להם שיתוף פעולה אחד שנפל ונכשל, והם כרגע מחפשים גוף אחר לבינוי. אם הם יצליחו או לא – אני לא יודע, אבל הם בעניין".

שיתוף הפעולה בין שני הגופים הכרחי בשל מורכבות המכרז, שמציע ליזמים לבנות את מבנה הקאנטרי בשיטת  DBOT – Design-Build-Operate-Transfer במסגרתו הזוכה מתכנן את המבנה ולאחר מכן בונה ומפעיל את המקום. מכרז הקאנטרי הראשון, שפורסם בשנת 2022 והתבסס על אותו מודל – נכשל.
בתשובה לשאלה ישירה על סיכויי ההצלחה של המכרז הנוכחי, עונה קליין בגילוי לב כי להערכתו הסיכויים בשלב זה עומדים על 50% בלבד. "זו חברה שהתעניינה בנו גם במכרז הקודם וגם אז היה להם שיתוף פעולה שנכשל".
"אם זה ייפול", הוא מוסיף, "אנחנו נבנה בריכה עירונית עצמאית, ללא קאנטרי, בכל מקרה יהיה פה משהו. עם זאת, אני מקווה שהמכרז יצליח ואני קורא לחברות מתעניינות לגשת למכרז".

לקריאה נוספת: רשת הביטחון ליזמים לא מספיקה? סגירת מכרז הקאנטרי נדחתה  

שנה לאחר תחילת פעילות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, החלו לעבוד תובעת עירונית ופקח עם סמכויות אכיפה לעבירות בנייה, שיתמודדו עם מאות עבירות בנייה בחריש. סגן יו"ר הוועדה: "נעבוד לפי החוק, מה שלא ניתן להכשיר, ייהרס"

בשבוע שעבר אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חריש מדיניות אכיפה חדשה לעבירות בנייה בעיר. המסמך, שמתפרסם שנה בדיוק לאחר שהחלה הוועדה בתפקידה, כולל מדרג עבירות לאכיפה בסדר עדיפות גבוה וסדר עדיפות נמוך.

"אי אפשר לאכוף את כל עבירות הבנייה, בגלל זה קובעים מדיניות אכיפה", ציינה בעבר מהנדסת העיר, שרון פישמן, והוסיפה: "אבל את שואלת אותי מה הוועדה תעשה? הוועדה המקומית תפעל ותאכוף הכול לפי החוק".

ניהול המשאבים בהתאם למדרג אכיפה

על פי המסמך, במדרג העדיפות הגבוה נכללות עבירות בנייה המהוות סכנה מוחשית לציבור – כאשר העבודה ו/או השימוש האסורים עלולים לגרום למטרדים משמעותיים לציבור, לסכן את שלום הציבור ובטחונו או לפגוע באיכות החיים והסביבה.

דוגמה נוספת לעבירה בסדר עדיפות גבוה היא פגיעה ושימוש אסור במרחב הציבורי המתייחסת להסגת גבול או השתלטות על מקרקעין ושטחים ציבוריים – מקרים שכבר אירעו בעבר בהיסטוריה הקצרה של העיר.

עוד במדרג האכיפה הגבוה תוספות בנייה מעל 25 מ"ר, בניית מרפסות ללא היתר, אכלוס ללא טופס 4 והתמודדות עם התופעה של פיצול דירות ותוספת יחידות דיור ללא היתר.

במדרג האכיפה הנמוך, נכללות עבירות שעניינן בנייה פטורה מהיתר או קרובות לכך מבחינת מהות והיקף. גם בנייה שהתיישנה בהיקף קטן, בפרט למגורים, שלא גורמת מטרד ושאין כל אינטרס מיוחד על פני הדברים לאכוף אותה – נכללת במדרג זה.

שנה בלי אכיפה

מסמך המדיניות החדש לא נולד יש מאין. הוועדה המיוחדת לתו"ב, שפעלה בחריש במשך 12 שנה פרסמה ביוני 2023 את מסמך העקרונות המעודכן למדיניות האכיפה שלה, שהיה תקף עד ינואר 2024, מועד סיום המנדט שלה.

מאז ועד היום, לא היתה מדיניות אכיפה רשמית וגם לא התבצעו כלל פעולות אכיפה בתחום עבירות הבנייה בעיר.

השוואה בין שני המסמכים מלמדת שהשוני ביניהם אינו גדול. בשניהם, מטרות מסמך המדיניות הן זהות: שמירה על שלטון בחוק ואכיפה הוגנת, הגנה על איכות הסביבה, מניעת עבירות תכנון ובנייה ומניעת הנאה מעבירה.

בשתי הגרסאות ישנה חלוקה לשני סוגי אכיפה, הראשון, אכיפה מנהלית: הוצאת צווים מיידיים להסרת עבירות. והשני, אכיפה שיפוטית: נקיטת הליכים משפטיים במקרים חמורים. גם מדרג העבירות בין אכיפה בסדר עדיפות גבוה לנמוך דומה.

שוני ראוי לציון הוא העובדה שהוועדה המקומית בחרה לראות את חריש בכללותה כאזור אכיפה אחד ואילו הוועדה המיוחדת הפרידה את המתחם הישן (גמלא) מהשכונות החדשות, בשל ריבוי עבירות הבנייה שהצטברו עם השנים.

חדשה בעיר: תובעת עירונית בוועדה

"אנחנו מתחילים לעבוד", אומר שלמה קליין, סגן ראש העיר וסגן יו"ר הוועדה המקומית לתו"ב. "אנחנו מבצעים כעת סקר עבירות בנייה כדי להבין כמה עבודה לפנינו ועם כמה עבירות אנחנו צריכים להתמודד, אבל לא מחכים לסיום הסקר אלא מתחילים מיד.

"יש לנו תובעת עירונית שהתמנתה באישור משרד הפנים, זה תהליך שלקח המון זמן, ויש לנו גם פקח אדום אחד (פקח שעוסק באכיפה ר.פ). בהמשך ננסה לקלוט פקח נוסף".

אגב, נתוני כוח האדם אותם מציין קליין, נמוכים מההערכה שסיפקה פישמן לפני שנה. אז היא ציינה כי מחלקת הפיקוח תכלול שלושה פקחים בהשוואה לפקח אחד שעבר בוועדה המיוחדת.

הרצון של פישמן בקליטת שלושה פקחים התבסס גם על רקע ריבוי עבירות הבנייה שחשפה הוועדה הקודמת.

מאות עבירות בנייה בשנה

בסקר עבירות הבנייה האחרון בעיר, שבוצע על ידי הוועדה המיוחדת לשנת 2022 אותרו בחריש 223 עבירות בנייה, פי שלושה משנת 2021. העבירות שהתגלו הן ברובן בניית מחסנים, שימוש אסור בדירת מגורים לצרכי גני ילדים, סגירת פרגולה, סגירת מרפסות והתקנת תרנים – בניגוד לחוק. עם זאת, היו גם מקרים חמורים יותר שדרשו פינוי בעזרת צווים והגשת תביעה משפטית.

לנוכח העובדה כי בשנתיים האחרונות לא התבצע סקר עבירות ולא התקיימה אכיפה במשך שנה, סביר להניח כי מספר עבירות הבנייה בחריש טיפס בתלילות מעלה.

בנוסף, בשנתיים שחלפו הצטרפו למאגר הדירות בעיר 581 דירות חדשות (על פי נתוני הלמ"ס) והאוכלוסייה גדלה בכ-6,000 תושבים (על פי נתוני עיריית חריש).

ראוי לציין כי מבקר המדינה התייחס לנושא עבירות הבנייה ותפקוד ועדות הבנייה המקומיות בדו"ח מיוחד שהגיש בשנת 2020 והמליץ לוועדות המקומיות "להגביר את פעולות האכיפה היזומה השיטתית במרחבי התכנון שלהן, ולשלב בתוכניות העבודה שלהן מרכיבי אכיפה יזומה ומדדים להערכת האפקטיביות של פעולותיהן, כדי שעבירות יאותרו בשלביהן המוקדמים וניתן יהיה לפעול להסרתן ביעילות". את זאת – לא ניתן לבצע ללא כוח אדם.

"מה שלא ניתן להכשיר, ייהרס"

קליין רוצה להניע את התהליך ובטוח שזרועו הארוכה של החוק, למרות המחסור במשאבים, תגיע בסופו של דבר לכל עברייני הבנייה בעיר.

"יש עבירות שאפשר לעצור על המקום ואפשר גם להרוס על המקום. אם יש עבירה שהתיישנה, נדרש תהליך של חקירה לפני הוצאת צו הריסה והגשת אישום פלילי. אנחנו נעבוד לפי החוק ואם צריך להגיש לבית המשפט, נעשה זאת", הוא אומר.

מנגד, הוא מסביר כי "כל מה שיהיה אפשר להכשיר על פי החוק – תינתן ההזדמנות להכשיר. מה שלא ניתן להכשיר, ייהרס".

הוא גם משיב ביחס לפעילות הוועדה כנגד הקמת המקווה הלא חוקי בשכונת בצוותא – עבירת בנייה שטלטלה ועדיין משפיעה על יחסי החילונים-חרדים בעיר – ותופעת גני הילדים בדירות מגורים ללא היתר.

"המקווה כבר מצוי בהליך משפטי. גני ילדים לא קשורים בהכרח בחוקי תכנון ובנייה, אבל שוב, כל מה שלא חוקי, יטופל".

"ישנן עבירות קטנות, כמו פרגולה לדוגמה, שאולי נגיע אליהן בשלב מאוד-מאוד מאוחר כי בהתחלה, העבירות הכבדות יטופלו וימוצו עד הסוף, אבל נגיע אליהן והן יטופלו. בסוף, חריש צריכה להיות נטולת עבירות בנייה".

---

מדיניות אכיפה – הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חריש – ינואר 2025

---

לקריאה נוספת: דו"ח הוועדה המיוחדת: מספר עבירות הבנייה בחריש גדל פי שלושה תוך שנה

עלייה במספר תאונות הדרכים, תרבות נהיגה פרועה והיעדר אכיפה. כ-50% מתאונות הדרכים בחריש בשנים האחרונות, התרחשו בשדרת דרך ארץ. אילו פעולות ננקטות כדי להפחית את הסיכון בכביש "האדום" של העיר והאם כמות התאונות הכוללת, הנמוכה משמעותית בהשוואה לערים אחרות, מרגיעה?

"עוצר במעבר חצייה לילד עם קורקינט שחוזר מבית הספר. שני רכבים עוקפים אותי ובמזל הילד החמוד לא נפגע. מה נסגר!!!" – כך כתב תושב העיר בפייסבוק ותמצת את תרבות הנהיגה שרווחת בעיר ומסכנת חיים. הוא לא היחיד, עיון בקבוצות החברתיות בעיר מגלה שלל טענות על נהיגה מסכנת חיים.

"מישהו יודע אם יש מצלמות שפונות למעבר חצייה שליד דנגורי? אני רוצה שאותו גיבור גדול, שכמעט דרס אותי ואת הבן שלי (שישב בעגלה), יקבל את עונשו", כתבה תושבת העיר. אחרת הוסיפה: "עומדת עם עגלה במעבר חצייה, ממתינה, ממתינה… ואשכרה אנשים לא עוצרים. מנופפת עם היד הלוו, תסתכלו!!! וכלום…".

השבוע העלתה האופוזיציה לדיון במליאת העיר נושא חשוב זה. "תאונות הדרכים בחריש הפכו לבעיה חמורה", ציין חבר האופוזיציה איציק לב. "כל מי שגר פה בעיר שלנו יודע על מה אני מדבר. אלה לא רק מספרים, אנחנו רואים ושומעים כל הזמן על התאונות".

המספרים מדברים: 15 תאונות בשנה

כמה תאונות דרכים התרחשו בחריש? על פי נתוני עמותת 'אור ירוק' ונתוני 'הרלב"ד – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים' בשנת 2024 אירעו בחריש 15 תאונות דרכים מתוכן 5 תאונות קשות (תאונה עם פצוע קשה אחד לפחות) 10 תאונות קלות (פצועים קל), ו-0 תאונות קטלניות (תאונה עם הרוג אחד לפחות).

הרלב"ד אינו סופר תאונות "פח" עם פגיעה ברכב בלבד, אך נראה כי תאונות מסוג זה היו לא מעט. להב סלימן, יו"ר איחוד הצלה בחריש, מדווח כי על פי נתוני הארגון שלו בשנת 2024 התקבלו 526 דיווחים על תאונות דרכים בעיר.

נתון נוסף שקופץ לעין הוא העלייה במספר התאונות. בשנת 2023 התרחשו 10 תאונות בלבד, 3 מהן תאונות קשות. השוואה בין נתוני השנתיים האחרונות מגלה כי בשנה האחרונה חלה עלייה של 50% במספר התאונות.

שלמה קליין, סגן ראש העיר ויו"ר ועדת תמרור מגיב לנתונים: "למרות שכל תאונה היא חמורה והיא "אחת יותר מדי" צריך לזכור שמדובר בסך הכל ב-15 תאונות בשנה. אם נשווה את חריש לערים בסדר גודל דומה עם אוכלוסייה של 40 אלף תושבים, נראה שהיו בהן 150-160 תאונות דרכים. והכי חשוב, מיום הקמת העיר ועד היום, ברוך השם ושזה לא ישתנה, לא נהרג בן אדם אחד בתאונות דרכים בעיר".

קליין מתייחס גם לקפיצה של 50% במספר התאונות: "שוב, אני לא מזלזל בשום תאונה, אבל בגלל שמדובר במספרים נמוכים, מספיק להוסיף תאונה אחת והקפיצה באחוזים היא גבוהה. בשורה התחתונה, אני מאחל לכל הערים במדינת ישראל, שאלה יהיו הנתונים שלהן בשנים הבאות".

רוב התאונות התרחשו בדרך ארץ

קליין מייחס את מספר תאונות הדרכים הנמוך ביחס לגודל האוכלוסייה, לשיטת מיתון התנועה הנהוגה בעיר, שמבוססת על כבישים צרים שמחייבים את הנהגים לנסוע במהירות נמוכה שלא עולה על 30 קמ"ש.

"אין מה לעשות, אף אחד לא אוהב את מיתון התנועה הזה, אבל זה עובד כמו שצריך. רוב התאונות, במיוחד הקשות יותר, עם פצועים שאושפזו מעל 24 שעות, התרחשו בדרך ארץ, שם אין מיתון תנועה".

הנתונים מראים כי בין השנים 2024-2020 התרחשו בחריש 43 תאונות בסך הכול, 20 מתוכן בדרך ארץ. נתון מטריד נוסף הוא מספר תאונות הדרכים הגבוה יחסית בהן נפגעים הולכי רגל בעיקר במעברי חצייה בעיר.

מהירות התנועה המותרת בדרך ארץ היא 50 קמ"ש, אבל יש נהגים שעבורם זה המלצה בלבד. בביקור שערכה הרלב"ד בעיר בשנת 2020, היא המליצה לבצע שינויים בדרך ארץ, אחד ממוקדי התנועה המסוכנים בעיר.

בשנים האחרונות שיטת החניה האלכסונית שהיתה נהוגה נעלמה, הותקנו 4 מעברי חצייה נוספים ו-23 באמפרים חדשים נוספו ל-16 שהיו קיימים. כל הפעולות נעשו כדי להבטיח את בטיחות הולכי הרגל והנוסעים ברחוב הראשי של העיר.

לצד זאת, התקנה של מד מהירות, שמציג לנהגים את מהירות נסיעתם בהשוואה למהירות המותרת וידוע כמשפיע על התנהגות הנהגים, טרם יצאה לפועל, למרות שהנושא עלה כבר לפני מספר שנים.

"זה לא אמפירי. אין לזה תוקף משפטי", מבהיר קליין ומעריך כי למרות זאת, בשנה הקרובה מד המהירות אכן יותקן. "עוד לא ברור לנו איפה להעמיד את זה. דרך ארץ הוא רחוב ארוך. כרגע אנחנו שוקלים למקם אותו בירידה בכיוון היציאה מהעיר".

מדוע אין משמרות זה"ב בחריש?

מוקד בעייתי נוסף שדורש התייחסות מערכתית הוא סביבות בתי הספר. 19 בתי ספר יסודיים פועלים ברחבי העיר וברבים מהם, נשמעות תכופות תלונות ההורים על עצירה באמצע הכביש והורדת ילדים בצורה מסכנת חיים, נסיעה בניגוד לחוקי התנועה ועומס תנועה גדול בשעות הבוקר.

"כל מה שקשור לחינוך ולהסברה קיים בצורה מצומצמת בעיר", טוען לב. "במוסדות החינוך אין משמרות זה"ב (זהירות בדרכים). למה? כי לטענת המשטרה מעברי החצייה לא תקניים והעירייה מתעקשת שכן. אז מי פה מפסיד? רק הילדים שלנו".

"מעברי החצייה בחריש הם תקינים", מסביר קליין. "מה שצריך להשתנות זה חוזר מנכ"ל החינוך שלא מתואם עם משרד התחבורה ודורש תצורה של מעבר חצייה במתכונת ישנה. ברגע שהם ישנו את חוזר המנכ"ל שלהם, נקבל אישור להפעיל משמרות זה"ב בעיר".

"אני מקווה שזה יקרה עוד השנה, תלמידי כיתה ה' יעברו הכשרה, ובתחילת שנת הלימודים הבאה, תלמידי כיתה ו' יפעילו את משמרות הבטיחות במעברי החצייה בסמוך לבית הספר.

"נצבע את אבני השפה ונוסיף גדרות בטיחות ליד בתי הספר היסודיים, אבל אנחנו לא עומדים לשנות את מעברי החצייה עצמם".

בעיית בתי הספר: חד סטרי או דו סטרי?

קליין מודה שעדיין נדרשת עבודה לשינוי הסדרי התנועה בסביבות בתי הספר היסודיים בעיר, שהופכים למוקד של תנועה עמוסה ובעייתית בשעות הבוקר.

"אנחנו כל הזמן מתלבטים לגבי סידורי התנועה בסביבת בתי הספר, האם לקבוע שהרחוב יהפוך לחד סיטרי קבוע או חלקי? זה כל הזמן בבדיקה וזה משתנה.

"התאמנו ספציפית את הדרוש לכל בית ספר. יש מקומות ששינינו בהם את התנועה לחד סטרי בשעות מסוימות. בכנפי רוח בנות, ברחוב שקד, הרחוב הופך לחד סטרי בשעות הבוקר בלבד. אותו דבר קורה ליד ממלכתי רונה רמון. בבית ספר תלמי רון יש חד סטרי קבוע, בכל שעות היממה. גם באתגרי העתיד כבר עשינו שינוי משמעותי. חלקו התחתון של רחוב סביון הפך גם הוא לחד סטרי מלא.

"בעבר היו הרבה רעש ותלונות על בית הספר הממלכתי בפרחים, אבל די שקט שם אחרי שהפכנו את רחוב כלנית לחד סטרי. פועל שם בית ספר לבי"א, לחינוך מיוחד ובית ספר חב"ד. שינינו ממש עכשיו את הסדרי התנועה, אני לא יודע אם הספיקו להציב שם את התמרור החדש".

קליין מודה שהעבודה לא נגמרה. "כרגע יש לנו בעיקר תלונות על ממלכתי בצוותא, ומדי פעם גם על רחוב לוטם עם בתי הספר, שאין כל כך מה לעשות שם.

"יש לנו התלבטות לגבי בצוותא הממלכתי. אנחנו שוקלים להקים שם כיכר, זה עדיין בבדיקה. חלק מההתלבטות היא שאנחנו לא יודעים איך התנועה תזרום עם הפתיחה המתוכננת של רחוב יחד לכיוון הכיכר האובלית החדשה, שמתחברת לכביש 24. אנחנו עובדים כרגע על החיבור, להערכתי זה יפתח תוך מספר חודשים. הנהגים לא יצטרכו לעשות פרסה במקום, אלא להמשיך בנסיעה ולצאת מהשכונה. עם זאת, אנחנו לא יודעים עדיין אם זה יפתור את הבעיה או לא".

שילוב מסוכן: נהיגה פרועה והיעדר אכיפה

הפתרונות התשתיתיים והתמרור השונה הם ניסיונות להקל על התושבים ולמנוע אבידות בנפש ופציעות, אבל אין ספק שלבעיה המרכזית, תרבות הנהיגה, עוד לא נמצא הפתרון. לב מודה שתרבות הנהיגה בעיר בעייתית אבל מפנה גם אצבע מאשימה להנהגה: "האכיפה כמעט ולא קיימת בעיר. אני מציע לכל אחד מחברי הקואליציה להתחיל להיות יותר מחוברים לשטח ולקרוא את העיתונות המקומית שמציפה את הנושא הזה יום יום. יש לנו הזדמנות באמת להתעורר. תאונות בחריש הם לא באמת גזרת גורל, יש לנו את האפשרות לשנות את זה ולשפר את איכות החיים של הילדים ושלנו כמובן".

קליין מקווה שאכיפה בנושא תחל בחריש כבר בשנה הקרובה. "אנחנו כעירייה לא עוסקים באכיפה של מהירות או עבירות תנועה, זה תפקיד המשטרה. כשיהיה לנו שיטור עירוני משולב עם פקחים, נוכל לטפל גם בבעיות כאלה, הוא אומר ומסכם: "אני מאמין שהמצב עוד ישתפר".

"הנסיעה בדרך ארץ מצליחה לעורר בנו את תכונות הרשע שלנו. לנסוע במהירות פרועה, לסכן אנשים, לא לתת זכות קדימה להולכי רגל, להתעצבן, לצעוק, לכעוס ולקלל", כתב אחד התושבים, והצביע על הכיוון הנדרש מכולם: "אני מאמין שלא במקרה שם הרחוב הראשי בחריש הוא דרך ארץ. למרבה הצער, אנחנו רחוקים מלהתקרב לתכלית שמו".

לקריאה נוספת: סיכום שנה: אבני הדרך המשמעותיות של חריש ב-2024

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה תוכנית לבינוי 80 יחידות של בתים צמודי קרקע, דו משפחתיים, ומדורגים נמוכים בשכונת הפרחים. חבר המועצה שלמה קליין: "יש קהל גדול של משפרי דיור שמחפש אלטרנטיבה טובה בעיר"

עיריית חריש מקדמת תוכנית חדשה לבינוי 80 בתים צמודי קרקע בשכונת הפרחים. על פי התוכנית, הבתים במגרש הסמוך לרחוב נרקיס, ייבנו במתכונת של בתים צמודי קרקע, בתי קרקע דו-משפחתיים, ובתים מדורגים נמוכים, בני שלוש קומות בלבד, עם גינה צמודה לכל קומה, וזאת בהתאמה לתוואי השטח המשופע. התוכנית מדגישה כי הבינוי המדורג המוצע שומר על קווי ראיה פתוחים לכל יח"ד המוצעות. הבתים במתחם יהיו גדולים במיוחד וישתרעו על שטח של כ-200 מ"ר (6-7 חדרים).

התוכנית בשכונת הפרחים מדרום לרחוב נרקיס, משתרעת על שטח של 27 דונם, ומתוכננת על קרקע בייעוד למבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים. כעת מבקשת העירייה לשנות את ייעוד הקרקע לטובת בנייה נמוכה וצמודת קרקע שכמעט ואינה קיימת בעיר. נכון להיום קיימים בעיר כ-600 צמודי קרקע: קוטג׳ים בבנייה מדורגת בתחילת רחוב גפן, קוטג׳ים באזור הוותיק של חריש וקוטג׳ים דו-משפחתיים ברחוב דולב (פרויקט גינות החורש). הקוטג׳ים ברחוב דולב זכו לביקוש גבוה מאוד עם תחילת השיווק שלהם, והכפילו את מחירם תוך שנים ספורות. מדובר באחוז נמוך מאוד, כ-5% בלבד, ביחס לשאר יחידות הדיור בעיר, שנבנו ברובם המוחלט במתכונת של בנייה רוויה, בבנייני מגורים.

מצפון וממזרח למתחם החדש שנבחר, מצויים מגרשי מגורים עם בנייה קיימת של 7 קומות. מדרום-מזרח למתחם ייבנה רובע "חריש דרום", ומדרום מערב תוכנית תת"ל 84 – תוכנית התשתית הלאומית ליצירת כביש כניסה דרומי לחריש.

ביקוש גדול לדירות של 200 מ"ר

"התוכנית לתוספת שכונת מגורים בבנייה נמוכה מוסיפה לחריש טיפוס מגורים שנמצא במחסור בעיר. היא תוסיף למגוון ולמלאי הדירות הכללי בעיר", מסביר שלמה קליין, חבר המועצה ומ"מ יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

"מדובר על דירות גדולות, סביב ה-200 מ"ר לכל יחידה, זה מוצר שכמעט שלא קיים בעיר בכלל ויש לו ביקוש גדול. כרגע, דירות גדולות כאלה קיימות רק בשכונת הטרפז שהיא בבנייה, ובמכירה המוקדמת של היזם, הן נחטפו. דירה בגודל כזה בטרפז נמכרה במחיר של 3.2 מיליון שקלים.

"יש בחריש המון דירות סטנדרטיות, אבל חסרות דירות מיוחדות לאנשים שרוצים להתקדם ולהשתדרג, שמחפשים דירות מפנקות ולא רוצים לעזוב את העיר. יש קהל גדול של משפרי דיור שמחפש אלטרנטיבה טובה בעיר".

קליין מדגיש כי "מבחינת מרקם אנושי, התוכנית פונה לפלח אוכלוסייה חדש. ואנחנו גם לא מדברים על מסה גדולה מאוד, שתוסיף אלפי תושבים חדשים לעיר אלא על עשרות בודדות בלבד של יחידות דיור, 80 בסך הכול".

הציפיה: שיווק ליזמים בתוך שנה

הבתים הפרטיים צמודי הקרקע מצטרפים להרחבת מגוון הדירות בחריש. כזכור, בשנתיים האחרונות אישרה העירייה הקמת מגדלי מגורים גבוהים בכניסה לעיר, בשכונת הטרפז, בה החלה הבנייה. בנוסף, בשכונת מעו"ף ניתן אישור ליזם ליאם הנדסה לבניית דירות קטנות בנות 2 חדרים בלבד, שלא היו קיימות עד עתה בתמהיל הדירות בעיר.

לדברי קליין, האישור הראשוני לתוכנית צמודי הקרקע בפרחים, ניתן בשבוע האחרון בישיבת הוועדה המקומית לתו"ב וכעת עובדת העירייה על התוכניות הסופיות, אותן היא תגיש לאישור הוועדה המחוזית חיפה, שמחליפה את הוועדה המיוחדת, שסיימה את תפקידה בתחילת השנה. קליין אינו צופה עיכובים מיוחדים: "התוכנית היא על קרקע של המינהל שתומך בזה. אנחנו לא רואים סיבה שהתוכנית לא תאושר". עוד הוא מציין כי לאחר קבלת אישור הוועדה המחוזית, הקרקע תשווק ליזמים על ידי רשות מקרקעי ישראל, בדומה לשאר מכרזי הבינוי של משרד הבינוי והשיכון.

"עוד לא יצא לנו לעבוד עם הוועדה המחוזית חיפה, אבל להבנתנו היא פועלת ביעילות ובמהירות. אנחנו מעריכים שהיא תבקש תיקונים בתוכנית או תוספת של יחידות ואנחנו גם נערכים לזה. אנחנו מקווים שהתוכנית תתקדם במהירות ובטווח של שנה, לכל היותר, נוכל לעבור לשלב השיווק הראשוני של שיווק המגרש ליזמים".

על פי התוכנית, השכונה החדשה תכלול מערכת שבילים ושצ"פים מעודדי הליכתיות בתוך המתחם וכן קישוריות למערכת השבילים ושצ"פים האזורית. נבחנת גם האפשרות להוסיף מתחם מסחרי שכונתי קטן בצמוד לשצ"פ המתוכנן בחלקה.

לקריאה נוספת: שוק הנדל"ן בחריש 2024: הרוכשים חזרו לשוק

התוואי החדש (4.1) שאושר במקטע חריש. צילום: דוברות רכבת ישראל; שקף: נתיבי ישראל

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תוואי המסילה המזרחית באזור חריש הכוללת הקמת תחנת נוסעים בסמוך לקניון More בכניסה לעיר, ומסילה שתוצמד ברובה לכביש 6 מצידו המערבי. ראש העיר: "חריש קיבלה היום מעמד של מטרופולין"

המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיימה היום (שלישי) דיון בנוגע לבחירת תוואי מסלול מסילת מנשה ומיקום תחנת הרכבת שתשרת את תושבי חריש והסביבה והכריעה כי החלופה המאושרת היא תחנה צמודת דופן לחריש מצידו המערבי של כביש 6, ובניית גשר או מעבר תת קרקעי שיאפשר להולכי רגל להגיע מתוך חריש לרציפי הרכבת. המסילה תוקם סמוך לכביש 6 מצידו המערבי.

מסילת מנשה מיועדת לחבר בין המסילה המזרחית המוקמת בימים אלו למסילת העמק ונועדה להשלים את הרצף המסילתי ממרכז ומזרח המדינה וצפונה, בכדי ליצור שדרה מקבילה לשדרת החוף ובלתי תלויה בה, הן לנוסעים מצפון הארץ והן למטעני משא.

תחנת הרכבת שצפויה לשרת את העיר חריש ותושביה כלולה בתוכנית זו, אך החלטה בדבר מיקום התחנה והקירבה שלה לעיר התקבלה רק היום.

תחנת חריש במסילת מנשה

הדרישה של חריש התקבלה

כזכור, על מפות התכנון הונחו בעבר שתי חלופות שונות לתוואי המסילה ומיקומי התחנות במרחב חריש, תוואי מערבי המרוחק מהיישוב חריש ותוואי מזרחי החוצה את חריש במנהור ופוגע בישובים במרחב ובסביבה. השנייה, קודמה על ידי עיריית חריש אך זכתה להתנגדויות של ישובי האזור. חלופה שלישית שהציגה דרך ביניים, חלופה 4.1, הוצגה בנובמבר 2022 וזכתה בהסכמתן העקרונית של כלל הישובים באזור, המשרדים הממשלתיים וארגוני הסביבה.

כעת, כשנה וחצי אחר הצגת החלופה השלישית ועם סיומן של בדיקות מעמיקות יותר, תסקירים ובחינות נוספות ההצעה אושרה.

החלופה שאושרה כוללת את הדרישה החשובה ביותר שהציבה עיריית חריש – תחנת רכבת צמודת דופן לעיר. חלופה זו מציעה הנחת מסילת רכבת בהצמדה עקבית לכביש 6 ממערב, והקמת תחנת רכבת אזורית אחת בלבד, הנושקת לחריש, מרחק הליכה של כ-300 מטרים בלבד מקניון MORE וממסוף התחבורה המערבי הנמצא בבנייה ואמור להיחנך בקרוב.

חריש הופכת למטרופולין

הנהגת חריש הביעה שביעות רצון גדולה מאישור תחנת הרכבת במיקומה הנוכחי. ראש העיר יצחק קשת ציין: "זהו רגע היסטורי לעיר. הישג גדול של רכבת בחריש בתוך העיר,  זה לא טריוויאלי בכלל.
"בעבר עלו טענות מובהקות על מיקום התחנה במרחב האזורי ושאלות כמו למה חריש צריכה לקבל תחנת רכבת. היום עם אישור החלופה, חריש מקבלת מעמד של מטרופולין, כל תושבי ישובי הסביבה יגיעו לתחנת הרכבת בחריש".

עוד ציין קשת כי סביב תחנת הרכבת יקומו שטחים מסחריים "בעלי פוטנציאל מסחרי מאוד גדול".
סגן ראש העיר שלמה קליין הוסיף: "זוהי בשורה גדולה לעיר. תוואי הרכבת ימוקם לאורך כביש 6 ויאפשר לרכבות נוסעים ורכבות משא להגיע ישירות מהמרכז לחריש. כך נוכל בעתיד לבנות אזורי תעשייה על תוואי זה. יתרון נוסף הוא שהתחנה הקרובה תהיה צמודה לחריש, מה שיאפשר מקסימום נוחות לתושבי העיר. התחנה תאפשר לתושבי חריש תעסוקה נוחה במרכז, תגביר את הקישוריות לכל הארץ ותהפוך את חריש לעיר מחוברת ומקושרת".

קליין הוסיף כי העירייה מתכננת להקים מרכז מסחרי צמוד לתחנת הנוסעים לטובת כלל נוסעי הרכבת שיגיעו מהסביבה כולה, בניין בן חמש קומות כולל משרדים ושטחי מסחר נוספים צמודים, שיספקו לקופת העיר הכנסות.

הצפי: עוד חמש שנים

ומהו לוח הזמנים הצפוי עד שהנוסע הראשון בקו חריש-תל אביב יעלה לקרון הרכבת? קשת מעריך שיחלפו לכל הפחות חמש שנים, משך זמן קצר יחסית בתהליכים מסוג זה, בזכות העובדה שהמסילה המזרחית כבר מצוייה בהליכי בנייה. "אני מקווה שזה יקרה מהר מאוד. בניגוד ללוחות זמנים רגילים של רכבת. זאת הציפייה, בעצם זאת התקווה".

ניתן להעריך כי אחת ההשפעות המיידיות של אישור תחנת הרכבת היא עליית מחירי הנדל"ן בחריש. קשת: "זה ישפיע על מחירי הנדל"ן, בלי ספק, אבל ההשפעה המשמעותית ביותר היא על חיי התושבים פה. עוד חמש שנים הכל יראה אחרת".

השבוע תדון הוועדה המיוחדת לתו"ב בתוכנית להפקדה שמשנה את כללי המשחק ב"סיטי" של העיר: 30% פחות שטחי תעסוקה ומסחר החיוניים לקופת העירייה ותוספת של עשרות יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח. עוד בתכנון: תוספת בנייה של מגדל מגורים בן 20 קומות עם דירות יוקרה. דיירים במעו"ף: "רוצים שהשכונה תתפתח, אבל לא בכל מחיר"

ביום חמישי הקרוב תקיים הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש דיון בתוכנית להפקדה שהגיש היזם ליאם גרופ הנדסה, לבינוי מתחם תעסוקה ומסחר ראשון בשכונת מעו"ף (מגרש 304).

עיון בתוכנית הבינוי מגלה כי הפרויקט כולל שני בנייני מסחר ותעסוקה בגובה של 8 קומות הכוללים גם קומת מסחר וקומות חניה תת קרקעיות.

בניין שלישי, גם הוא בן 8 קומות, יכיל 90 דירות קטנות של 2 חדרים להשכרה ארוכת טווח. בבניין הרביעי מתכנן היזם לבנות 63 דירות יוקרה גדולות למכירה. בניין זה יתנשא לגובה של 20 קומות – פי שניים מהגובה בתב"ע הקיימת של השכונה.

גובה מגדל דירות היוקרה תואם לתוכנית המתאר העירונית החדשה, שטרם אושרה, אך מציעה לצופף את הבנייה במעו"ף ולאפשר ליזמים לבנות מגדלי מגורים המתנשאים לגובה של עד 20 קומות.

המרה של שטחי תעסוקה למגורים

כזכור, במרץ 2022 זכתה חברת ליאם גרופ הנדסה במכרז להקמת מרכז תעסוקה ומסחר שפרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אחרי מספר כישלונות לשיווק שטחי המסחר בשכונה.

בשכונת מעו"ף מתגוררים מזה שלוש שנים למעלה מ-660 משפחות ושאר המגרשים בשכונה, שטרם נבנו, מיועדים לתעסוקה ומסחר שיניבו הכנסות ארנונה עסקית לקופת העירייה.

בנייני מגורים נוספים לא היו מתוכננים להיבנות בשכונה, מה גרם אם כן לשינוי? מבדיקת הנושא עולה כי היזם הגיש בקשה להיתר בנייה עם הקלה לפיה 30% משטחי התעסוקה יוסבו למגורי דיור מיוחד, בהתאם לסעיף 147 א' הוראת שעה, בחוק התכנון והבנייה.

השינוי בחוק שמאפשר הסבת 30% מכלל שטחי המשרדים, שטרם החלה בהם בנייה לשטחים שמיועדים לדיור, אושר ב-2022 על ידי הממשלה כחלק מחוק ההסדרים. מדובר בשטחים בהם יהיה שילוב של תוכניות דיור להשכרה ארוכת טווח, ביחד עם אזורי תעסוקה, תוך עירוב שימושים. מדובר בהוראת שעה לחמש שנים בלבד.

גיא סחלי, מנכ"ל ובעלים של ליאם הנדסה גרופ מסביר כי במסגרת ההמרה הוא מתכנן לבנות בניין מגורים עם 90 דירות קטנות בשטח של כ-50 מ"ר המיועדות להשכרה לטווח ארוך. "גילינו שיש צורך בעיר גם בדירות קטנות לאוכלוסייה מבוגרת שלא צריכה דירה של 100 מ"ר ולזוגות צעירים בתחילת דרכם".

דירות קטנות להשכרה ודירות יוקרה

סחלי מוסיף ואומר כי עליית הריבית הפכה את הפרויקט לפחות כלכלי עבורו "עם זאת, אנחנו עדיין ממשיכים בקו הזה כי אנחנו חושבים שזה מה שהעיר צריכה".

סחלי מדגיש כי ההקלה היחידה שהוא ביקש בהיתר הבנייה היא ההמרה לבניית דירות להשכרה, וכי גובה הבניין לא השתנה ונותר בהתאם לתב"ע הקיימת במעו"ף (1/ד) המאפשרת בינוי של 5- 7 קומות במרכזי תעסוקה.

ראוי לזכור כי על פי על פי התב"ע השכונתית בנייני המגורים יכולים להתנשא לגובה של 12 קומות (ללא קומת מסחר) או 8 קומות (עם תוספת קומת מסחר).

ומה לגבי מגדל המגורים שאינו תואם לתב"ע הנוכחית של השכונה?

סחלי: "אלו שני הליכים שונים לגמרי. יש את הליך הרישוי של ההיתר שאותו פרסמנו ואותו מכירים כולם. לגבי התב״ע זו תוכנית לתוספת מגורים בשביל לתמוך במתחם ולתת מענה לדירות גדולות ומרווחות, דירות יוקרה בעיר. זה תואם את תוכנית המתאר של העיר".

עוד הוא מוסיף: "העירייה והוועדה מאוד תומכות בעידוד הבנייה בפרויקטים האלה. חשוב שהם יתחברו לחזון שלך כיזם כדי לקדם את התהליך ולא לתקוע מקלות בגלגלים".

סגן ראש העיר: אישור המרה אוטומטי

סגן ראש העיר וחבר הוועדה המיוחדת לתו"ב שלמה קליין מתייחס להמרה שביקש היזם: "חוק ההסדרים קובע שניתן להמיר 30% משטחי מסחר לדירות מיוחדות, כלומר דירות קטנות. היזם ביקש את המינימום ואנחנו חייבים על פי חוק לאשר לו".

אם כך, סך שטחי התעסוקה המתוכננים במעו"ף, בטרפז ובחריש דרום – העתודה של הנכסים המניבים של העיר – עלול לרדת ב-30 אחוזים ואיתו גם ההכנסות של העיר?

"נכון, כל השטחים עלולים לרדת באחוזים המותרים בהתאם לבקשות היזמים. אישור ההמרה למגורים הוא כמעט אוטומטי. הייתי מעדיף שלא יהיו מגורים, מבחינתנו עדיף כמה שיותר מסחר. מבחינת עיריית חריש זהו חוק לא טוב וקשה לי להבין את ההיגיון מאחוריו".

בניגוד לדברי קליין שמציין כי מדובר בהקלה אוטומטית, סיון דהן, תושבת שכונת מעו"ף ומתכננת ערים במקצועה מדגישה כי יש מקום לשיקול דעת העירייה והוועדה המיוחדת לתו"ב.

"החוק אומר שניתן להסב עד 30% לדירות אבל הוא לא מחייב, החוק רק מאפשר. שני הגופים צריכים לבחון את הנושא ולשאול את עצמם אם זה המהלך הנכון לשכונה. למה לתת ליזם את כל ה-30 אחוזים שהוא ביקש? למה לא להמיר פחות? כך השכונה פחות תצופף והעירייה תזכה ביותר שטחים מניבים עם הכנסות ארנונה גבוהות יותר מארנונה למגורים".

הצמיחה לגובה כקו מנחה

דהן גם מתייחסת לתוכנית שהציג היזם לבניית מגדל בן 20 קומות: "אפשר לומר שהיזם עובד בשיטת הסלמי. כרגע הוא רוצה להתחיל את הבנייה בהתאם לתב"ע הקיימת ולאחר שתוכנית המתאר תאושר ותצא תב"ע חדשה הוא יוכל לבנות מגדל בן 20 קומות, כבר במהלך תקופת הבנייה. מדובר בבניין כפול בגובהו מהתב"ע הנוכחית של השכונה.

"תפקידה של הוועדה המיוחדת לתו"ב היא למצוא את האיזונים כדי שהשכונה תתפתח אבל לא בכל מחיר. לא היינו רוצים לראות פה מגדלים כמו במנהטן או מגדלים שמכפילים את המגורים הקיימים ובצמידות כל כך גדולה לבניינים הקיימים.

"חשוב גם לזכור שכל מדיניות שתיקבע למגרש היא קו מנחה לבינוי בשאר המגרשים במעו"ף שיצאו לאחרונה לשיווק. לא ניתן יהיה לומר למגרש הזה "כן" ולשאר המגרשים "לא".

"לצופף באחריות"

על פי נתונים שהוצגו בתוכנית המתאר העירונית, רוב הבניינים בחריש הם בני 9-6 קומות ומיעוטם הם בניינים בני 12 קומות. בשכונת מעו"ף בנייני המגורים הקיימים מתנשאים לגובה של 10 קומות. תוכנית המתאר העתידית מתכננת לצופף משמעותית את הבנייה.

"אני בעד לעשות ציפוף אבל הוא צריך להיעשות באחריות", אומרת שני גרינברג, סגנית ראש העיר וחברת הוועדה המיוחדת לתו"ב. "העיקרון של ציפוף ותוספת קומות הוא עיקרון טוב שמשרת עירוניות טובה. גם הרעיון של עירוב שימושים כפי שמציע היזם ליאם גרופ הנדסה, הוא רעיון טוב ואנו מעודדים יזמים לקדם אותו. זה טוב גם לתושבים שמקבלים שירותים ליד הבית בלי להניע את הרכב.

"לצד זה, יש להבחין בין עיקרון והלכה למעשה. בסוף כל תוכנית שמבקשת להוסיף קומות, לצופף ולשנות צריכה להגיע לדיון הגופים המקצועיים. צריך לבחון אותה לגופה ולראות שהתוצאה משרתת את התושבים במעו"ף בצורה מיטבית, לוודא שמדובר בשינוי מידתי".

התנגדות: יש להתחשב גם בתושבים

תושב השכונה הראל אוזנה רכש דירה בבניין שברחוב התמדה 4 א', הגובל במגרש של ליאם הנדסה גרופ. "הקמת מבנה מסחר ותעסוקה בשכונה מבורך מאוד בעיניי. עם זאת, הגשתי התנגדות לוועדה המיוחדת לעניין הגובה ושינוי הייעוד מתעסוקה למגורים.

"הבנייה המתוכננת היא בסמיכות רבה מאוד לבנייני המגורים שלנו ותגרום להסתרת הנוף וחסימת אוויר. זו תהא פגיעה קשה בדיירים שרכשו דירות והסתמכו על כך שהבנייה לגובה במקרקעין הגובלים אינה כה גבוהה. לפיכך, מתבקש בעיניי להותיר את מספר הקומות המותר כפי שהוא במקור ולא לשנותו".

עוד מדגיש אוזנה כי "אין לי שום התנגדות עקרונית לפרויקט. בנייני תעסוקה ומסחר טובים לשכונה ולעיר – אבל חשוב שמישהו בעירייה ובוועדה יראה אותנו התושבים ויתחשב גם באינטרסים שלנו. לוועדה המיוחדת יש סמכות לאשר את הפרויקט או להגביל אותו. ואם לאשר, אז בצורה שלא פוגעת בהווי השכונתי או שיוצרת עומס תחבורתי".

עומס תחבורתי גדול

על פי התוכנית שהגיש היזם לאישור, הדירות להשכרה ייבנו לפי תקן חניה אפס – כלומר בלי חניה בטאבו – ובשאר הבניינים ייבנו שתי קומות חניון. "יהיה שפע של חניה, יש כ-400 מקומות חניה בכל המתחם", מדגיש היזם.

דהן מתייחסת גם היא לתנועה במתחם: "אם תהיה כניסה אחת בלבד כפי שמוצע בתוכניות, ייווצר עומס תנועה גדול על השכונה עצמה. בנוסף, תקן חניה נמוך יצור מחסור חניות כמו שאנחנו מרגישים בדרך ארץ".

דהן מסכמת ואומרת כי: "בשלוש השנים האחרונות תושבי השכונה מייחלים לכך שהשכונה תיבנה אך בצורה שתשפר את איכות החיים שלהם ולא להפך.

"הדיירים רכשו את הדירות בידיעה שייבנו בנייני מסחר ותעסוקה של 7-5 קומות ולא 20 קומות. החובה שלנו היא לדרוש מהוועדה והעירייה שפרויקטים כאלו לא יפגעו באיכות החיים שלנו.

"ישנם מגרשים אחרים במעו"ף בהם ניתן לצופף ולבנות לגובה מבלי לפגוע בדיירים הקיימים".

מנגד, היזם מסכם גם הוא: "מדובר בפרויקט ענק של 300 מיליון שקלים שירים את השכונה. פרויקט מדהים בגודל של 9 דונמים עם פארק באמצע שישמש את תושבי השכונה. במקביל, אנו מנהלים מו"מ כדי להביא לקומות המסחר חברות מובילות במשק. זה יהיה מהמם".

תגובת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש: "הנושא טרם נדון במליאת הוועדה על כן טרם התגבשה עמדתה הסופית של הוועדה".

תגובת עיריית חריש: "לקבלן הזוכה יש זכות במסגרת חוק ההסדרים להמרה של 30% משטחי התעסוקה והמסחר בתוכנית למגורים (בהתאם לכללים מסוימים שנקבעו על ידי רשות מקרקעי ישראל), ולעירייה אין יכולת להתערב בכך. בנוסף היזם הגיש בקשה לאישור תוכנית חדשה שכוללת תוספת הקמת שטחי מסחר ותעסוקה, וכן יחידות דיור גדולות. העירייה תומכת בכל יוזמה שמעודדת את הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר בעיר".

*הכותבת היא תושבת שכונת מעו"ף

לקריאה נוספת: מעו"ף: מתחם מסחרי ראשון יוקם בשכונה

"קרן הארנונה" שאושרה במסגרת חוק ההסדרים תעביר לחריש בחמש השנים הקרובות כ-20 מיליוני שקלים מכספי רשויות חזקות, אך גם אלה לא יספיקו לסגירת הפער התקציבי הצפוי להסתכם בשנת 2026 בכ-38 מיליון שקלים. סגן ראש העיר: "אני מקווה שנגיע לשלב בו המצב יתהפך ונהיה רשות מבוססת דיה כדי להיות בצד הנותן של המשוואה"

בחודש מאי האחרון אושרה במסגרת חוק ההסדרים ההצעה להקמת קרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור, תוך צמצום הפערים בין הרשויות המקומיות בארץ.  מטרתה המוצהרת של הקרן, המוכרת בשם  "קרן הארנונה", היא צמצום פערים כלכליים בין רשויות מקומיות ועידודן להגדיל את היצע הדיור בתחומן כמענה למשבר הדיור.

על פי ההסדר שאושר ועורר מחאה בקרב ראשי רשויות חזקות בארץ, תוקם קרן חוץ תקציבית, שאינה חלק מתקציב המדינה. הכנסות הקרן יתקבלו מרשויות מקומיות חזקות שנהנות מגידול בהכנסות ארנונה ממבנים שאינם למגורים (ארנונה עסקית) ביחס לשנת 2022 והקרן תקצה כספים אלה לרשויות מקומיות בערי פריפריה וערים מוחלשות לטובת תמרוץ בנייה. התקציב יוקצה בהתאם למספר הדירות החדשות שיקבלו היתר בנייה.

"קרן הארנונה תעשה צדק עם תושבי חריש"

"הקמת הקרן תהיה צעד משמעותי בדרך לפתרון כלכלי לערים קטנות ובינוניות שהתגייסו למאמץ הלאומי לטיפול במשבר הדיור וקידמו בניית דירות, ותסייע להן להגיע ליציבות כלכלית", כך הודיעה עיריית חריש על תמיכתה במהלך.

"הדרך היחידה שבה רשות מקומית יכולה להגיע ליציבות כלכלית היא באמצעות הכנסות מארנונה עסקית. הארנונה למגורים היא גירעונית, ורשות מקומית לא יכולה לתת שירותים איכותיים לתושביה רק באמצעות ההכנסה מהתשלומים שלהם", הוסיפה ופירטה הרשות המקומית.

"המצב הזה הביא לכך שראשי רשויות רבים מסרבים לתכנן מגורים בשטחם ולקלוט תושבים נוספים שיגדילו את גירעון הרשות. חריש היא דוגמה חריגה: יחד עם מספר קטן של רשויות היא התגייסה לפתרון משבר הדיור ובנתה אלפי יחידות דיור בשטחה. אבל ההתגייסות הזו לא באה בחינם; המדינה משקיעה בחריש מיליוני שקלים כדי לאזן את תקציב הרשות. ללא פתרון עומק, המדינה תמשיך לסבסד רשויות ללא שטחי תעסוקה, בעוד הרשויות הגדולות והחזקות, שלהן יתרון מובנה וטבעי, ימשיכו להעניק שירותים ברמה גבוהה לתושבים שלהן.

"הקמת קרן הארנונה תעשה צדק עם תושבי חריש, לפחות באופן חלקי. העירייה תומכת במהלך", סיכמה העירייה.

מענק על כל יחידת דיור

על פי המודל שנקבע, הקרן תחל לפעול בשנת 2024, והרשויות המקומיות, כל אחת לפי חלקה, יפרישו לקרן בצורה דיפרנציאלית, אחוז מסוים מתוך ההכנסות מהגידול בארנונה עסקית, בהתאם להכנסה לנפש מארנונה עסקית. התחשיב לוקח בחשבון את המדד הסוציו אקונומי והמדד הפריפריאלי של הרשות המקומית.

כך לדוגמה, רשויות כמו חריש המדורגות באשכול 1 עד 5 הן במדד החברתי-כלכלי והן במדד הפריפריאלי יפרישו אחוזים נמוכים יותר לקרן הארצית.

מן הצד השני, מתוך כספי הקרן יוענק מענק שנתי וקבוע לרשויות המקומיות בסך 1,850 שקלים עבור כל יחידת דיור שנוספה ברשות משנת 2021. בנוסף, רשות מקומית תהיה זכאית למענק שנתי וקבוע בסך 1,000 שקלים עבור כל יחידת דיור שנוספה ברשות המקומית בין השנים 2018 עד 2020.

מסימולציה שפרסמה הממשלה עולה, כי חריש תרוויח מההחלטה החדשה: 3.2 מיליון שקל צפויים להיכנס לקופת העירייה ב-2024, תגמול שילך ויגדל בחמש השנים הקרובות עד ליותר מ-5 מיליון שקלים ב-2028 ובסך הכל כ-20 מיליון שקלים בחמש השנים הקרובות.

גירעון תקציבי גבוה

יש לציין כי תנופת הבנייה יוצאת הדופן, שאפיינה את חריש בשנותיה הראשונות אינה דומה כהוא זה למתרחש בעיר בשנתיים האחרונות. כך לדוגמה, על פי נתוני הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש בשנים 2022-2021 הוצאו בעיר 415 היתרי בנייה בסך הכל, זאת לעומת כ-2,000 היתרים מדי שנה בין השנים 2013 ל-2015.

"ההחלטה על הקמת קרן הארנונה עשויה היתה להיטיב עימנו יותר אך לצערנו, מדובר בתגמול על היתרי בנייה משנת 2021 ואילך", מסביר שלמה קליין, מ"מ ראש העיר. קליין מדגיש את "הפספוס" בעיתוי של הקמת קרן הארנונה עבור קופת העירייה: "אם התחשיב היה על סמך כמות היתרי הבנייה לבניית יחידות דיור מ-2017 ולא מ-2021 כפי שהוחלט לבסוף, היינו זכאים להכנסות בסדר גודל של 17-16 מיליון שקלים בשנה. אנחנו עדיין מנסים להתנהל מול הממשלה כדי להחריג את חריש בגלל המצב המיוחד שלה. לא בטוח שזה ייצלח אך אנו מנסים".

עוד הוא מציין כי כספי קרן הארנונה ינווטו לטובת תושבי העיר ובהתאם לצורכי העיר, אם כי, ההוצאות ילוו בפיקוח מתמיד בשל מעמדה של חריש כרשות נתמכת: "משרד הפנים מפקח ושותף להחלטות על התקצוב לכל תחום ותחום".

קליין מסכם ואומר: "ההכנסות מקרן הארנונה לא סוגרות לנו את כל הבעיות התקציביות בעיר, אבל זה בהחלט מסייע לנו".

"הבעיות התקציביות" – אותן מציין קליין הן הגירעון התקציבי של חריש שהולך וגדל. על פי הערכות עיריית חריש, למרות החלטת הממשלה החדשה שהזרימה לעיר כ-600 מיליון שקלים, עדיין מצויה חריש בגירעון תקציבי מתגלגל שיסתכם בשנת 2026 בכ-38 מיליון שקלים.

המלכוד של חריש

הגירעון התקציבי המאיים מחד והמתווה החדש שמתמרץ הקמת יחידות דיור נוספות מאידך – מציב את חריש במלכוד. האם חריש, אשר משוועת להגדלת הכנסות, תמשיך ותבנה מגורים בעיר, למרות חסרונם הבולט של שטחי תעסוקה, תעשיה ומסחר? ומה תהיה רמת השירות שיקבלו תושבי המקום מעירייה גרעונית?

חוסר האיזון הבולט בין שטחי מסחר למשקי בית בעיר כבר הביא בעבר את ראש העיר יצחק קשת להתנגד להקמת יח"ד נוספות בעיר אלמלא תציג הממשלה ערובות למתן סל הטבות ליזמים, קידום פתרונות תחבורה והמשך תוכנית הייצוב הממשלתית.

אם כן, כיצד אמורה להתמודד העיר עם החוק החדש? קליין עושה סדר: "מה שצפוי לנו מבחינת יחידות דיור חדשות בשנים הקרובות הוא הבנייה בחריש דרום ובפרויקט הטרפז. מה יהיה הלאה? נצטרך לשקול האם שווה לנו לבנות יותר או שווה לעצור".

ראוי לזכור כי על פי תוכניות שאושרו להפקדה בחריש דרום ייבנו כ-1650 יחידות דיור ובטרפז ייבנו 624 יח"ד.

הרשויות החזקות מתנגדות: פגיעה באיתנות הפיננסית הבסיסית

קרן הארנונה מביאה, לדברי קליין, לצדק חלוקתי ראוי והולם יותר, בעיקר לטובת רשויות מקומיות וישובים המתמודדים עם הכנסות נמוכות מנדל"ן מניב כמו אזורי תעשיה, מסחר ותעסוקה.

בעוד ראשי רשויות עם איתנות כלכלית מחו כנגד הכוונות להעביר את הצעת חוק קרן הארנונה, וטענו כי "הלאמה של הארנונה העסקית של עיריותינו תוביל לפגיעה קשה באיתנות הפיננסית הבסיסית שלנו וביכולתנו לספק שירותים למיליוני התושבים שלנו ולמיליוני היוממים המגיעים לערינו מדי יום, מדי שעה".

התמיכה במהלך מצד קברניטי העיר חריש היתה מקיר לקיר. "אני יכול להבין את ראשי הערים העשירות שהתנגדו, זה טבעי שמהלך כזה יגרור התנגדויות. אנחנו כרגע נהנים מזה. ניסינו לדחוף לחוק הזה כבר זמן רב. זה רעיון שעלה אצלנו מזמן, כי אנחנו יודעים את מצבנו וגם את המקסימום שנוכל להגיע אליו מבחינת שטחי המסחר שלנו.

"חשוב לזכור כי חריש נמצאת במיקום גיאוגרפי מאתגר. אזור שרווי בשטחי תעשיה תעסוקה ומסחר. ישובי ואדי ערה הסמוכים נהנים ממעמד של אזור עדיפות לאומית שהופך אותם לאטרקטיביים יותר ליזמים ובל נשכח את יקנעם, שלא רחוקה מפה ונהנית כבר שנים ממעמד של אזור עדיפות לאומית. הכוונה והניסיון שלנו להגדיר את חריש כאזור עדיפות לאומית נמצאים כבר כמה שנים על הפרק".

השאיפה: להיות בצד הנותן

קליין גם משיב לטענות שעלו לפיהן תמיכת עיריית חריש בקרן הארנונה מנציחה ומעודדת השלמה עם מצבה הכלכלי העגום של חריש גם בראייה קדימה.

"כיום אנחנו  מתמודדים מול גרעון מובנה שנתי. מדינת ישראל משלימה עבורנו את הפער התקציבי אך תוך חמש שנים עלינו לסגור את הפער בצורה עצמאית כדי שחריש לא תזדקק להחלטת ממשלה נוספת. עם זאת,  אבל אין לנו יכולת "להצמיח" הכנסות בכמות ובמהירות כזו.  לכן הדרישה של עיריית חריש לחלוקת הכנסות אזורית ממחצבות ורד ומתחנת הכוח בחדרה, דומה בגישתה לרוח שמבטאת קרן הארנונה".

קליין מדגיש: "אין מדובר ב"קיבוץ נדבות" כפי ששמעתי שנטען. חלוקת ההכנסות האזורית צריכה להיות הגיונית יותר", והוא מסכם בתקווה כי המצב בו חריש נהנית מהכנסות הקרן ישתנה בעתיד: "אמנם זה לא יקרה בשנים הקרובות – אבל אני מקווה שנגיע לשלב בו המצב יתהפך ונהיה רשות מבוססת דיה כדי להיות בצד הנותן של המשוואה".

לקריאה נוספת: הארנונה לא עוצרת: הממשלה דורשת העלאות נוספות בחריש

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה נענתה לבקשת הרשות לשנות ייעוד מגרש חום בשכונת הפרחים, לטובת הקמת מרכז מסחרי שכונתי חדש. המגרש המיועד הוא ברחוב סביון בצמוד לגני ילדים קיימים ובמקור נועד לשמש כשטח להקמת מבני ציבור בלבד. מהנדסת העיר: "יש כאן שכונה מאוכלסת שאין בה כמעט שטחי מסחר, רק בשוליים של השכונה"

בשבוע שעבר אושרה, לראשונה בחריש, תוכנית להקמת מרכז מסחר ותעסוקה בלב שכונת הפרחים, על שטח ציבורי (מגרש חום).

על פי התוכנית, מבנה בן 3 קומות הכולל מבנה ציבורי בתוספת עסקים מסחריים ומשרדים להשכרה יוקם ברחוב סביון בשכונת הפרחים, בצמוד לגני ילדים ומגרש החניה הפועלים במקום. בצמוד למגרש (מגרש 802) מתוכנן פארק גדול שתכנונו כבר הסתיים ובקרוב יצא למכרזים לביצוע.

גם גני הילדים במגרש יעברו שינוי ומעליהם תיבנה קומת בית כנסת, במסגרת הליך ההקצאות הקרקע שקיימה העירייה.

שטחי מסחר גם במבנים ציבוריים

האפשרות לבינוי שטחי מסחר ותעסוקה בשטחים החומים של העירייה (מבני ציבור) הוטמעה לראשונה בתוכנית המתאר העירונית החדשה המצויה בהליכי אישור.

תוכנית המתאר שאישרה תוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים, העניקה למקבלי ההחלטות בעירייה, מנדט גמיש לבחון אפשרויות חדשות לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

סגן ראש העיר שלמה קליין התראיין בעבר בנושא והסביר: "התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית".

החלטה תואמת תפישות תכנון מודרניות

שלושה חודשים בלבד חלפו מאישורה העקרוני של תוכנית המתאר והסנונית הראשונה כבר כאן. הרעיון להקמת מבנה משולב מעורב שימושים על שטח ציבורי תופס "שתי ציפורים במכה אחת".

מחד, הוא מעניק לתושבי שכונת הפרחים מענים מסחריים, בשכונה שלא קיים בה כמעט מסחר, כמו גם פתרונות לחללי עבודה ומשרדים. מאידך, המיקום של השטח, בסמוך למספר מוסדות חינוך ובסמוך לשצ"פ הגדול המתוכנן, יעניק לבעלי העסקים קהל לקוחות קבוע ומזדמן גדול.

הדר מידן, תושבת שכונת הפרחים ומתכננת ערים במקצועה מברכת על המהלך: "לדעתי שכונת הפרחים סבלה ממחסור קיצוני במסחר, דבר שעורר תהיות בקרב תושבי השכונה. במקור אושר בתב"ע להקמת השכונה, מרכז מסחרי קטן וממוקד במערב השכונה, בנגישות מינימלית ליתר תושבי השכונה. במזרח השכונה לא נקבעו שטחי מסחר, מתוך כוונה לחזק את המסחר מלווה רחוב, בשדרות ההגשמה".

"זו היא תפישה תכנונית מודרנית, המעודדות הליכתיות למוקדי שימושים יומיומיים למשל מסחר שכונתי, במרחק של עד 5 דקות הליכה. ככל שהטופוגרפיה מאריכה את הדרך, כך מדד ההליכתיות נפגע. בשכונת הפרחים היה ברור כי לא ניתן להסתמך רק על מסחר בשני קצוות השכונה, ואני מברכת על הקמת מרכז מסחרי נוסף במרכז השכונה, בהנחה כי ימצאו פתרונות תחבורתיים הולמים".

דואר, קופת חולים, משרדים וקצת מסחר

מידן מוסיפה בסיום סייג אחד נוסף: "זה נשמע טוב, אני רק מקווה שהמבנה הציבורי המדובר, שטרם החליטו על ייעודו, יספק שימושים לכלל האוכלוסייה בשכונה ולא רק לפלח ממנה".

סגן ראש העיר קליין מרחיב על המהלך: "הוספנו 300 אחוזים זכויות בנייה מעל השטח הציבורי. זה יהיה בניין משולב. השטח הציבורי נשאר כפי שהוא ונוספו עוד הרבה שימושים כי באמת אין מספיק מענים לתושבי השכונה. אפשר לפתוח שם משרדים, מסחר, דואר, קופות חולים ושימושים רבים נוספים".

קליין מציין כי 120% מזכויות הבנייה הן למבנה הציבורי ו-300% זכויות בינוי לשימושי מסחר ותעסוקה. "אפשר לעשות שם משהו יפה", הוא מסכם.

ואכן, על פי התוכנית שאושרה, השימושים המותרים למבנה הם רבים וכוללים: גן ילדים, מעון יום, מועדון קשישים, בתי כנסת, מרפאות, קופות חולים ומבני ציבור נוספים.

המיקום המתוכנן: "בלב ליבם של מוסדות חינוך"

ראוי לזכור כי תושבי שכונת הפרחים שאוכלסה לראשונה ביוני 2019 מתגוררים כבר ארבע שנים בשכונה ללא מרכז מסחרי פעיל המספק את צורכיהם. מספר חנויות בשדרת ההגשמה מספקות את המענה היחיד והדל לתושבי הפרחים.

מתחם מסחר ראשון ויחיד עד עתה בשכונה שווק באוגוסט 2021 בהצלחה על ידי רשות מקרקעי ישראל. קבוצת עם כלביא השקעות ונכסים בע"מ זכתה במכרז ושילמה תמורת המגרש למעלה מ-10 מיליון שקלים. המגרש בלוטם מיועד למטרת מסחר ו/או משרדים והוא כולל זכויות בנייה בשטח של כ- 1,467 מטרים רבועים. עם זאת, חלפו שנתיים ולא חלה התקדמות עם הפרויקט.

כעת, המתחם השני, גם הוא בלב השכונה, יספק מענה למתחם הפעילות של גני הילדים ובתי הספר הסמוכים, בהם בית ספר היסודי ברחוב סביון 16 ובית ספר נוסף, ממלכתי דתי של חב"ד שיחל לפעול בסוף שנת הלימודים, גם הוא ברחוב סביון.

"אנחנו נמצאים בלב ליבם של מוסדות חינוך", ציינה בישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש אדריכלית התוכנית דוריה פולק, "יש כוונה לשים שם פונקציות שיאפשרו שימוש מסחרי ויגבו את בתי הספר, את המוסדות הקיימים".

"לא רק בשעות הבוקר כשגן הילדים פתוח"

מהנדסת העיר שרון פישמן התייחסה גם היא לנושא: "יש כאן שטח חום בלב שכונה מאוכלסת שאין בה כמעט שטחי מסחר, רק בשוליים של השכונה אבל אין לנו בעצם שטח מסחרי קטן בתוך השכונה עצמה.

"יש לנו כאן גם שצ"פ גדול מאוד מתוכנן שהוא גם אינטנסיבי וגם אקסטנסיבי עם מתחם עתיקות. אנחנו מוסיפים בתוך השטח הזה עוד שימושים שיאפשרו מסחר ותעסוקה בצמוד לשצ"פ, בצמוד לאותם מבני ציבור ויאפשרו גם שימושים בשטח הזה לאורך כל שעות היום, לא רק בשעות הבוקר כשגן הילדים פתוח".

פישמן הוסיפה וציינה כי הוספת המבנה תפתור בעיה נוספת "נורא קשה" לתושבי שכונת הפרחים, בעיית המחסור המשמעותי בשטחי משרדים. "יש בקשות של תושבים לשטחי משרדים ומסחר שכונתיים כדי שיהיה אפשר לייצר פחות נסיעות לתל אביב, פחות יציאה החוצה ובנייה של מרכזים שכונתיים אמיתיים".

הכרחי למצוא פתרונות חניה

הבשורה החדשה התקבלה לרוב בחיוב, אך היו גם תושבים שמיהרו לשאול, מהם הסדרי החניה וכיצד מתכננת העירייה להתמודד עם תוספת העומס התחבורתי ברחוב הפקוק כבר ממילא.

כזכור, בסוף רחוב סביון, על מגרש 809 נבנית קריית חינוך גדולה הכוללת שלושה בתי ספר, מתחם גנים ומרכז לנערות בסיכון. "הכרחי שיהיו פתרונות חניה אולם לא ברור אם התוכנית תיתן מענה לכך, בעיקר שכבר כיום אין חניה ברחובות הסובבים, והתושבים סובלים מעומסים בלתי סבירים", מדגישה מידן, המתגוררת בסמוך.

"כאשר מדובר ביזמים פרטיים נהוג לתכנן מרתף חניה תת קרקעי בקונטור המבנה, למרות הפגיעה האפשרית בכלכליות הפרוייקט. התוכנית החדשה כלל לא מציעה זכויות בנייה תת קרקעית ולא מציעה קומות מתחת לקרקע עבור מרתף.
"ברחוב סביון קיימים מספר גני ילדים וכן בית ספר הפרחים, שם קיים קושי למעבר רכבים וחצייה של ילדים במעברי חצייה. מעבר של אוטובוסים ברחוב הוא אתגר מורכב לכל הנוכחים בכביש וברחוב, ובכלל הרחוב מרגיש כמו משחק המחשב פרוגר המוכר משנות ה-80' (צפרדע המבקשת לחצות כביש מהיר ונתקלת במכשולים קיצוניים).
"הכבישים בשכונת הפרחים הם כבישים צרים, שאמנם מטרתם למתן תנועה ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית, אך בפועל הכבישים לא מתאימים לסוגי הרכבים הגדולים והאהובים על הישראלים (ג'יפונים / SUV). גם השימוש בתחבורה ציבורית שאינה מיטבית, הטופוגרפיה המשופעת, ולקינוח מזג האוויר השרבי – מבריחים את הולכי הרגל ישירות מהרחוב למכוניות הממוזגות".

קליין משיב על הטענות ומציין שהסדרי החניה ייקבעו בהמשך עם מציאת היזם למבנה ומעריך שלא יהיו בעיות חניה: "מי שיתכנן את זה ימצא את הפתרונות בהתאם לתקן החניה הקיים לשטחי ציבור ושטחי מסחר. היזם יבנה בהתאם. אי אפשר לבנות כיום שלא לפי התקן", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: אושרה תוכנית עירונית המאפשרת פתיחת בתי קפה ומסעדות בפארקים בעיר

הריבית המאמירה והאינפלציה משנות את כללי המשחק וגורמות לקבלנים ויזמי נדל"ן לשבת על הגדר. בהתאם, שיווק שטחי המסחר והתעסוקה בחריש הופך למורכב ומאתגר יותר: המכרז לשיווק שטחי הנדל"ן המניב בטרפז נכשל ופרסום מכרז הקאנטרי מתעכב: "הנושא הכלכלי במכרז נבדק שוב"

רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז לשיווק המגרשים המיועדים להקמת שטחי מסחר ותעסוקה במתחם הטרפז, אולם המכרז נסגר לאחרונה ללא מציעים.

כזכור, בנובמבר 2022, המכרז להקמת בנייני המגורים באותו מתחם נסגר בהצלחה, ושלושה יזמים יבנו את רבי הקומות הראשונים בחריש.

כישלון המכרז להקמת שטחי התעסוקה והמסחר בטרפז אינו חריג בנוף החרישאי. מספר מכרזים שפורסמו בעבר להקמת שטחי תעסוקה ומכרז בשכונת מעו"ף נכשלו, ובינתיים נרשמה רק הצלחה אחת, שיווקו של מגרש מסחר ראשון בשכונת מעו"ף בו זכתה החברה ליאם הנדסה.

בימים אלה פרסמה רמ"י גם מכרז להקמת בית אבות בשכונת הפרחים. זהו ניסיונה השלישי לשווק את המגרש ליזמים, לאחר שהמכרז נכשל בשני הסבבים הראשונים, האחרון בהם בדצמבר 2022. ראוי לזכור כי בחודשים הקרובים עתידים לצאת לשיווק גם שטחי המסחר הראשונים ברובע חריש דרום.

המכרז נכשל "בגלל הטיימינג"

רונן רוזנטל, כלכלן אורבני ושמאי מקרקעין, מעריך כי כישלון המכרז לאזור התעסוקה והמסחר בטרפז נובע מסיבות לאומיות ועולמיות.

"המגרש במיקום מצוין, ממש בכניסה לדרך ארץ בסמוך לפארק העירוני החדש שמוקם בימים אלו. עפ"י התב"ע מותר לבנות במגרש הזה מבנה משולב של כ-4,000 מ"ר מסחר וכ-21 אלף מ"ר ברוטו לתעסוקה (משרדים). מחיר המינימום של המכרז דווקא היה בגבולות הסביר".

"אם המגרש היה כולל רק שטחי מסחר אין לי ספק שהמכרז היה מצליח, אך רצון המתכננים, כמו גם רצון העירייה, להגדיל את היקף התעסוקה ברשות חייב יצירת מתחם משולב (מסחר + משרדים).

"בימים אלו, שיווק מתחם משולב בחריש כרוך באי וודאות גדולה, בטח בהיקף כזה ובכמות כזו של משרדים".

רוזנטל מסביר כי 21 אלף מ"ר לתעסוקה הוא שווה ערך לכ-2/3 משטחו של המגדל המרובע בעזריאלי. "זה לא מעט", הוא פוסק.

רוזנטל מציין כי מעבר לקושי הברור של שיווק שטחי משרדים גדולים בחריש, קיים גורם מעכב נוסף, המצב השורר כרגע בענף הנדל"ן לאור העלאת הריביות, שמשפיע משמעותית גם על התחום המסחרי.

"חברות לא נוטות לעשות עכשיו עסקאות מסוכנות כי מחיר המימון יקר, ועל כן כדי להיכנס לעסקה שטומנת בתוכה סיכון גדול באשר לסיכויי ההצלחה של השיווקים בחריש, צריך משקיע עם כיסים עמוקים ואמונה מאוד גדולה. במילים אחרות, הסיבה שהמכרז הזה נכשל היא הטיימינג שלו".

הריבית הגבוהה מרחיקה את היזמים

חיזוק לדבריו של רוזנטל ניתן למצוא בדברים שנשא אהרון דינוביץ, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים פתח תקווה, בכנס מקצועי שקיים הארגון לאחרונה.

"שוק הנדל"ן נמצא כיום בתקופה מאתגרת מאוד. קיפאון במכירות, סביבת ריבית גבוהה שמייקרת עבור הרוכשים את המשכנתא ושולחת אותם לשבת על הגדר, ועבור היזמים והקבלנים מייקרת את הוצאות המימון ומרחיקה רבים מהם מהשוק. קיים גם חוסר ודאות כללית בהיבט הפוליטי עם המהפכה המשפטית, ההפגנות והממשלה שלא ממש מתפקדת".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו, ציין גם הוא כי "המציאות בשוק הדיור כיום וגם המצב הכלכלי של המדינה, מורכב מאוד. העלאת הריבית היא גלולת רעל לכלכלה ולענף הבנייה".

מכרז הקאנטרי: האם יש היתכנות כלכלית?

הקיפאון הארצי בענף הנדל"ן משפיע גם על התוכניות העירוניות. ב-21 במרץ 2023 משרד הפנים אישר לעיריית חריש לפרסם בשנית את המכרז להקמת הקאנטרי, בהתאם לחומרים שהעירייה הגישה. למרות האישור, בעירייה לא ממהרים לפרסם את המכרז החדש, אלא בוחנים אותו ואת המצב החדש בשבע עיניים.

על פי פרסומים קודמים של העירייה נעשו שני שינויים בתנאי המכרז, האחד שינוי המגרש משכונת מעו"ף למגרש 801 בשכונת הפרחים, מגרש שדורש עלויות פיתוח נמוכות יותר בהשוואה למגרש הקודם, שינוי להקל על הוצאות היזמים.

השני, מתן תמריצים לקבלנים וליזמים ויצירת 'רשת ביטחון כלכלית' ליזם באמצעים שונים.

"אני מאוד מקווה שבתנאי השוק של היום יש למכרז הקאנטרי היתכנות", מציין שלמה קליין, סגן ראש עיריית חריש ביחס לתנאי השוק החדשים בו פועל ענף הנדל"ן.

"הרבה קבלנים ישבו כעת על הגדר"

יוסי גולדמן, חבר המועצה והממונה על העסקים בעיר מודע גם הוא למצב ומתייחס לשני המכרזים. לדבריו, כישלון המכרז של אזור המסחר בטרפז מטופל על ידי רמ"י ואין לעירייה קשר כלשהו לפרסום המכרז, כישלונו ו/או הצלחתו.

"המכרז לשטחי תעסוקה נסגר בלי מציעים. נחכה לפרסום המכרז השני בתקווה שיזם כלשהו ייגש. במקרה של כישלון שני, השטח יצא למכרז מדף (במחירים נמוכים יותר. ר.פ)  ויזכה אז ביזם, כפי שהיה בעבר עם נחמיאס במעו"ף, שהבין בסוף שזה כלכלי עבורו והלך על זה".

"כל נושא הריביות משפיע כעת מאוד על כל הענף. מדברים על ריביות של 10% שנתי, ובהנחה שכל פרויקט אורך מינימום שנתיים, אז 20% מעלות הפרויקט היא רק ריביות – מה שאומר שהרבה קבלנים ישבו כעת על הגדר.

"אנחנו מבינים שכל נושא הקאנטרי משתנה, ולכן גם המכרז טרם פורסם. התחשיבים של הקבלנים יהיו שונים כעת. קבלן לא ייגש לבנות קאנטרי אם עלויות הפרויקט מתייקרות ב-20%. מדובר בהרבה מאוד כסף על פרויקט ששוויו כ-40 מיליון שקל.

"לכן הנושא הכלכלי נבדק שוב. אנחנו עדיין בדיונים, אנחנו בוחנים מה צריך לשנות ולשפר כדי שזה יהיה רלוונטי וכדי שתהיה כדאיות כלכלית למציעים. אנחנו בקשר עם מתעניינים ומנסים להבין מגופים שעוסקים בתחום מה אטרקטיבי ומה לא, מה כדאי ומה נחשב לרשת ביטחון טובה. הדברים בבדיקה".

מגמות עולמיות משפיעות

בתשובה לשאלה האם יש צפי /הערכה לגבי לוח הזמנים לפרסום המכרז, משיב גולדמן: "לא יהיה אחראי לדבר על לוחות זמנים. גם אנחנו רוצים שהמכרז יצא אבל יותר חשוב שהוא יצליח ושיהיה זוכה. בשלב הזה עדיף לתת לאנשי המקצוע לעשות את הבדיקות ונראה איך מתקדמים עם זה", הוא מסכם.

גם רוזנטל מודה שלא ברור מה הלו"ז הצפוי לשינוי המגמה: "כרגע, רוב הקבלנים מחכים ולא נכנסים לעסקאות מסוכנות, אלא בעיקר מנסים לשרוד את המצב, בטח אלו שממונפים משמעותית על הקרקעות שלהם.

"שינוי מגמה יתרחש בעיקר בעקבות שינויים בסוגיות מאקרו כלכליות עולמיות. ישראל מצויה במצב די טוב ביחס לעולם, אבל כל עוד ברמה הגלובלית האינפלציה תמשיך לדהור, גם אצלנו המגמה לא תשתנה".

לקריאה נוספת: 1.3 מיליון שקלים לדירת 4 חדרים: מאות דירות חדשות יוגרלו בחריש

כיצד תיראה חריש בעוד 20 שנים? תוכנית המתאר החדשה של חריש אושרה להפקדה והיא כוללת את הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, ושילוב שטחי מסחר בשטחי ציבור ומוסדות ציבור, במטרה לייצר הכנסות לקופה הציבורית

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה-חריש, בראשות יו"ר הוועדה מושיק גולדשטיין ובהשתתפות ראש העיר יצחק קשת, אישרה להפקדה את תוכנית המתאר לעיר חריש.

העבודה על תוכנית המתאר העירונית התבצעה בשיתוף הציבור במטרה למצב את חריש כעיר מרכזית, עם מנועי צמיחה כלכליים, זהות קהילתית מגוונת ושירותים נגישים לכלל התושבים.

תוכנית מתאר מתכללת תכנון עירוני בראייה קדימה לעשרים ושלושים שנים, בהתייחס לכל הסוגיות הנדרשות, בינוי, תחבורה, תעסוקה, שמירה על הטבע וכדומה. תוכנית מתאר אינה יורדת לפרטים אלא קובעת מתחמי תכנון ומגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון. עם זאת, חשיבותה ביכולתה להתוות את הדרך, ומכוחה ניתן להוציא תוכניות תב"ע מפורטות יותר.

במסגרת התוכנית שאושרה מתוכננת לקום בשכונת מעו"ף קריית בריאות הכוללת בית חולים ואקדמיה לאנשי הרפואה. בסמוך למתחם זה מתוכננים מגורים ייחודיים המתאימים לסטודנטים ולסגל הרפואי.

תוספת קומות לבניינים נמוכים

עוגן משמעותי נוסף בתוכנית הוא ציפוף מארג המגורים בחריש, שנבנתה בצפיפות נמוכה ומשופעת בבנייני מגורים לא גבוהים. על פי התוכנית, כ-2,000 יחידות מגורים יתווספו לשטח הקיים בחריש, כאשר שליש מתוכן (כ-750 יחידות) יתווספו במסגרת התוכנית להתחדשות עירונית (פינוי-בינוי) במתחם גמלא הוותיק.

פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

שאר יחידות הדיור יתווספו במסגרת עיבוי פרויקטים קיימים. שלמה קליין, סגן ראש העיר וחבר בוועדה לתכנון ובינוי חריש מסביר כי הכוונה היא לבנייני המגורים הנמוכים בעיר בני 5-4 קומות בלבד. "התוכנית מקנה זכויות לבעלי הדירות בבניינים אלו להוסיף קומות נוספות. זה לא בדיוק תמ"א 38 – כי בחריש אין צורך לחזק את הבניינים, אבל המשמעות דומה".

קומת מסעדות בהיכל התרבות

עיבוי וציפוף העיר מתייחס גם לשטחים המסחריים המניבים הכנסה לקופת העירייה. התוכנית מאשרת הוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים ופותחת אפשרות חדשה לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

"עדיין לא מיצינו את הקיים, אבל התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית", מסביר קליין.

בנוסף, תוכנית המתאר מחזקת את שימורו של הפארק העירוני והחיבור לטבע ומתייחסת לסוגיות התחבורה לטווח רחוק וביניהן מערכת הסעה המונית כמטרונית ורכבת קלה.

קליין מתייחס לאישור התוכנית, שתוכננה במהלך מספר חודשים בלבד, כאל השג משמעותי. "ישנן ערים רבות ותיקות שמתנהלות ללא תוכנית מתאר, בגבעתיים אישרו לאחרונה תוכנית מתאר לאחר שמונה שנות עבודה.

"אני חושב שזה יפה מאוד שרק סיימנו לבנות את העיר ואנחנו כבר חושבים קדימה לעשרים שלושים השנים הבאות.

"החשיבות של הכנת תוכנית מתאר היא ביכולתה לאפשר לנו לייצר תב"עות (תוכניות בינוי עיר) מבלי להזדקק לאישורה של הוועדה המחוזית. הוועדה המקומית שתוקם בחריש עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת, תוכל לפעול בצורה עצמאית".

תרומה משמעותית של תושבי חריש לתוכנית

עשרות מתושבי חריש לקחו חלק במפגשי שיתוף הציבור להכנת התוכנית ותרמו תרומה נכבדת לתוצאה הסופית, כך לדברי קליין.

"שיתוף הציבור היה מאוד משמעותי. חברת D.M.R שעבדה על תוכנית המתאר ציינה כי התושבים שינו את החשיבה לצוות התכנון ובעקבות זה נכנסו שינויים לתוכנית. עוד הם ציינו כי היה זה שיתוף הציבור הכי משמעותי שהיה להם, ומדובר בחברה בעלת ניסיון רב בתהליכים מסוג זה".

יו"ר הוועדה המיוחדת מושיק גולדשטיין ברך על אישור התוכנית והודה לראש העיר יצחק קשת,  מועצת העיר חריש, משרד השיכון וכל המתכננים. הוא ציין כי הוועדה תמשיך לפעול ולתכנן את חריש כמרכז משמעותי בשרון הצפוני וכעיר מרכזית המספקת מענה ופתרונות דיור למשפחות  צעירות.

ראש העיר יצחק קשת ציין כי תוכנית המתאר אושרה בשעה טובה לאחר עבודה מאומצת. "זהו פרויקט היסטורי לדורות הבאים שייהנו מפירות העבודה המאומצת. התוצאה מתכללת את כל שיתופי הפעולה שיביאו לחריש איכות חיים מיטבית".

לקריאה נוספת: חריש 2040: מרכז רפואי בשכונת מעו"ף, מדרחוב בדרך ארץ

עם שבילי אופניים מוסדרים, טופוגרפיה שמקשה על הולכי רגל ומחסור בתחבורה ציבורית עירונית, נראה היה כי קורקינטים שיתופיים ישפרו את יכולת ההתניידות של תושבי חריש – אבל מפעילי קורקינטים לא ניגשו למכרז שפרסמה עיריית חריש. מנגד, יש מי שמברך על העיכוב: "בלי טיפול מקדים בבעיות היסוד, החלטה להביא לעיר קורקינטים חשמליים תביא הרבה יותר נזק מתועלת"

כחלק מהגישה העולמית לצמצום זיהום האוויר ותוך ניסיון להתמודד עם העומס ההולך וגדל בכבישים, התפתח בשנים האחרונות טרנד מצליח – שירותי השכרת קורקינטים חשמליים. הקונספט החדשני הוא פשוט וידידותי להפליא ומאפשר איסוף קורקינט מהרחוב, נסיעה באופן חופשי ופרידה מהכלי בכל נקודה שבה תחפצו כשהשירות כולו מתבצע באמצעות הסמארטפון.

הראשונה בישראל שהטמיעה את הטרנד העולמי היתה כמובן תל אביב אך בעקבותיה אימצו ערים נוספות את טרנד התחבורה השיתופית.

חריש פרסמה מכרז לקורקינטים

גם בחריש, מסתבר, זיהו את הפוטנציאל ופרסמו בחודש יולי 2022 מכרז פומבי להפעלת שירותי השכרת קורקינטים חשמליים שיתופיים בעיר. במכרז הזמינה העירייה מפעילי מערכים שיתופיים להתמודד על האפשרות להקים מערך דומה בתחומי העיר במסגרת חוזה לשנתיים עם אפשרויות הארכה. ייתכן ובעירייה היה מי שחשב כי מערך קורקינטים שיתופי ישפר את יכולת ההתניידות של תושבי חריש בעיר, יפחית את התלות ברכב פרטי וייתן מענה משלים לקו האוטובוס הפנימי היחיד, שפועל בעיר, ומספק פתרון מוגבל.

עם זאת, בתום פרק הזמן להגשת ההצעות התברר כי למכרז לא היתה כל היענות ואף מפעיל בתחום לא ניגש למכרז. "אנחנו בוחנים בימים אלו מדוע לא הוגשו הצעות, טרם הוחלט אם יתפרסם מכרז חדש", ציין שלמה קליין, חבר המועצה ואחראי תחום התחבורה בעיריית חריש. "ההתרשמות שלי היא שאין כיום די תושבים בחריש שהופכים את השירות הזה לנחוץ ונדרש", הוסיף קליין.

שבילי האופניים והטופוגרפיה כתמריץ

"מצד אחד אני רואה לאחרונה יותר ויותר רוכבי קורקינט חשמלי בעיר, מנגד, אני יכול להבין למה מכרז להפעלת מערך שיתופי לא הצליח", מתייחס גיל צנבחט, עובד הייטק ותושב העיר, לתוצאות המכרז.

צנבחט מתנייד זה חודשים ארוכים באמצעות קורקינט חשמלי. הוא שוכר עמדת עבודה במתחם ה'קליקה' בעיר, והחליף לוותר על רכבו. "הבנתי שאין סיבה שנמשיך להחזיק שני רכבים ומכרתי את הרכב ששימש אותי", הוא מספר.

לדבריו "הטופוגרפיה המשופעת בחריש היא דווקא הסבר אפשרי למה כן צריך שיהיו כן קורקינטים, אך אני מניח שלגודל האוכלוסייה הקיימת בעיר הייתה השפעה על האטרקטיביות של המכרז. גם לאופי העירוני ולמציאות בשטח יש השפעה. בסופו של דבר, רוב התושבים לא עובדים בעיר, וחריש אינה עיר תיירות או עיר שבאים אליה מבחוץ, מבקרים בה מספר שעות וחוזרים הביתה. במילים אחרות, למי שגר בעיר כבר שווה לרכוש קורקינט משלו, מאשר לשכור אחד כזה. עם שבילי האופניים המוסדרים בעיר זה אחלה פתרון".

חסרונות במערך הקורקינטים השיתופי

חשוב לציין כי לצד ההצלחה המסחררת של הקורקינטים ככלי ממונע המציע פתרון נוח, קומפקטי וזול משמעותית בסביבה עירונית, התגלו לאורך השנים חסרונות רבים למערך הקורקינטים השיתופיים: נהיגה פרועה, תאונות קטלניות וחוסר בקרה על נהיגת קטינים הם רק חלק מהרשימה. בנוסף, הקורקינטים הפזורים ברחבי הערים יצרו כאוס והפרעה לתנועה וערים רבות נאלצו להקשיח את התנאים והתקנות אל מול מפעילי השירותים.

בפריז אף הוחלט לאחרונה על קיום משאל עירוני שיעסוק בשאלה האם להמשיך ולהפעיל שירותי קורקינט שיתופי ברחבי העיר, זאת לאחר רצף של תאונות קטלניות בהם היו מעורבים רוכבי קורקינטים חשמליים.

בעיות אלו טרם הגיעו לפתחה של חריש, אולם בעיית הניידות בעיר עדיין קיימת. קו אוטובוס פנימי נוסף על קו 22 הקיים טרם החל לפעול, ושירותי הסעה משלימים כמו מוניות שירות, כלל לא קיימים בעיר.

להיערך מראש לקליטת קורקינטים בעיר

למרות הקושי בהתניידות יש מי שמברך על העיכוב בהכנסת קורקינטים לעיר. "מבלי להיכנס לעניין הכדאיות הכלכלית המוטלת בספק, אנו בעד הגברת השימוש בדו גלגלי לסוגיו השונים כתחליף אפקטיבי לכלי רכב ממונעים בעיר. עם זאת, על מנת להכניס קורקינטים לעיר באופן שלא יביא יותר נזק מתועלת, אי אפשר להתעלם ממספר בעיות יסוד קיימות", מסבירה קבוצת הפעילים ''נחלצים מהפקקים", העוסקת מזה מספר שנים בקידום נושאי תחבורה ציבורית, הליכתיות ודו גלגלי בחריש אל מול הרשות.

לדברי הפעילים ישנן מספר בעיות הדורשות התייחסות מקדימה ביניהן: תשתיות חסרות או לא מספקות – מחסור בשבילי אופניים, סימון חסר או לקוי של שבילים ומעברי חצייה יעודיים, שכונות ללא שבילי אופניים כלל (הפרחים, מעו"ף), חוסר רציפות בשבילים הקיימים ועוד.
מודעות נמוכה לבטיחות תחבורתית –  "המודעות בנושא זה היא ברמה של עולם שלישי. אי חבישת קסדות, חוסר ציות לחוקי תנועה, היעדר פעילות חינוכית והסברתית מקיפה".
תגבור אכיפה עירונית ומשטרתית להשלטת סדר במרחב הציבורי. חברי הקבוצה מסכמים: "בלי טיפול מקדים בבעיות היסוד המצויינות כאן, החלטה להביא לעיר קורקינטים חשמליים תביא הרבה יותר נזק מתועלת".

השכרת רכב שיתופי על בסיס יומי

עד שיפתרו בעיות היסוד עליהן מצביעה קבוצת נחלצים מהפקקים, מציע צנבחט להנהגת העיר להרחיב את שירות הרכב השיתופי שהחל לפעול בחריש בינואר 2021.

"שירותי הרכב השיתופי הפועל בחריש הוא בעיניי פתרון טוב בהרבה בתור שירות תחבורה משלים", הוא מסביר. "הייתי שמח אם היו יותר כלי רכב כאלה ושהשירות יהיה על בסיס שעתי ולא כנגד תשלום עבור יום שלם. בעיניי זה היה הופך כדאי יותר לתושבים והיה מפחית את מספר כלי הרכב הפרטיים שהתושבים מחזיקים".

דרור דוידוב, פנסיונר ותושב בצוותא, מתייצב על דעת עצמו מדי בוקר בסמוך לבית הספר השכונתי, ועוזר לילדים לחצות את הכביש בבטחה. לתפישתו, סביבת בית הספר בשעות העומס היא מסכנת חיים. ההורים נוהגים בפראות, אין אכיפה, אין משמרות זה"ב ואפילו פרויקט 'נשק וסע' טרם החל לפעול. "עד שיום אחד תהיה כאן תאונה חלילה, אף אחד לא יתעורר"

מי שמסיע את ילדיו בבוקר לבית הספר הממלכתי בשכונת בצוותא או חולף בצומת הרחובות יחד ואחדות, כבר פגש בו. עם החזות הקשוחה, הנוכחות הבולטת והעירנות המתמדת הוא ניצב שם כמו שעון מדי בוקר כדי להבטיח את שלומם של הילדים והילדות בדרכם לבית הספר השכונתי. הכירו את דרור דוידוב, משמרת זה"ב (זהירות בדרכים) של איש אחד.

כבר שנה וחצי שדוידוב (71) מתגורר בחריש יחד עם זוגתו שרה. כמו רבים אחרים, הוא עבר לעיר בעקבות בנו ונכדיו. ממרפסת דירתו ברחוב יחד שבשכונת בצוותא הוא רואה, איך מדי בוקר הדרך המובילה לבית הספר היסודי ומתחם הגנים הסמוך אליו, הופכת לסיר לחץ תחבורתי, המסכן את הולכי הרגל ובפרט את הילדים הצעירים בדרכם לעוד יום לימודים.

גם שלושת נכדיו של דרור, שי-לי עילאי ושיראל, המתגוררים בבנין הסמוך אליו, חוצים את הכביש הסואן מדי בוקר.

עומד ומשגיח על ילדים

דרור לא נותר אדיש למתרחש. "ראיתי והבנתי בדיוק מה מתרחש פה כל בוקר ואמרתי לעצמי: 'כל המציל נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא'. החלטתי שאני יורד למטה לעמוד ולהשגיח. הבן שלי אמר לי: "מה אתה השומר של השכונה?", אז עניתי לו: "בני, זה מה שאני רוצה לעשות וזה עושה לי טוב"", הוא משתף. "אני רואה ילדים קטנים, תלמידי כיתות א', צועדים לבדם בלי ההורים וכואב לי הלב".

דוידוב התגורר כל חייו בהרצליה, עבד עשרות שנים כנהג ובשעות הפנאי ניהל וטיפח את בית כנסת הסמוך לביתו. עם צאתו לגמלאות הוא ניסה להתקבל למשטרה כנהג, כדי להמשיך ולתרום לחברה, אך בקשתו נדחתה, לדבריו, מפאת גילו המתקדם. בחריש, הרצון לפעול למען הכלל מצא נתיב חדש להגשמה.

לעזור לילדים לחצות בבטחה

"לדרור יש תפקיד חדש" מספרת שרה זוגתו. "היה לו תפקיד ציבורי בבית הכנסת בהרצליה וכעת בחריש הוא עשה הסבה לתפקיד לא פחות יפה – עזרה לילדים. תרבות הנהיגה בחריש טעונה שיפור וטוב שדרור נמצא שם".

ואכן, מתחילת שנת הלימודים, מדי בוקר בין השעות 7:30 ל-8:00, בכל מזג אוויר, הוא עומד במפגש הרחובות יחד ואחדות בשכונת בצוותא, מזהיר נהגים ומסייע לילדים לחצות את הכביש בבטחה.

"ישנם מצבים שאני עוצר את התנועה ומסתכל עבור הילדים ימינה ושמאלה. אני מזהיר ילדים שרוכבים על אופניים ומגיעים במהירות אל הכביש. ילדים אחרים מגיעים למעבר החצייה כשעיניהם שקועות עמוק במסך הטלפון ואני מסביר להם מה חשוב יותר ומה פחות בעת חציית כביש. אני חייב לומר שכולם מתייחסים אליי בכבוד, גם ההורים וגם הילדים ואם אני תורם משהו לקהילה, מבחינתי זה הכול. אני לא צריך לא מדליה ולא כלום, זה פשוט עושה לי טוב".

אין תמרורים, יש בלאגן

התגובות בשטח מפרגנות: "בכל בוקר הוא מתייצב כאן, להשגיח על הילדים, הוא ממש השריף של השכונה", מספרת אפרת ברוך, דיירת שכונת בצוותא שילדיה מתחנכים בבית הספר. "לראות אותו פה ולדעת שהכל נעשה מתוך כוונה טובה ומלב טהור, זה מהמם. זה גם הופך את השכונה הזו למעין קיבוץ ונותן ממש תחושה טובה".

"בקרבת בית הספר אין בכלל תמרורים המתריעים על מעבר חצייה, תמרורי עצור או מתן זכות קדימה, העברתי את המסר לכל הגורמים בעירייה וכולם אומרים שזה יטופל אבל בפועל לא קורה כלום", מוסיף ומספר דרור. "נהגים מגיעים מימין, משמאל, עוקפים, חותכים, עד שיום אחד תהיה כאן תאונה חלילה אף אחד לא יתעורר".

"נראה שכל העיר יוצאת לכבישים בשעה 7:55 בבוקר, כל הנהגים מגיעים לבית הספר לחוצים וברגע האחרון, חונים בחניות כפולות, עוצרים במקומות אסורים, לעיתים ממש על מעבר החצייה עוצרים והולכים ללוות את הילד, יש בהמשך הרחוב רחבת חניה גדולה אבל אנשים מתעצלים ללכת ברגל. הבן שלי אמר לי: 'מה אתה רוצה לחנך את כל העולם?' ואני משיב לו שיום אחד יהיה כאן אסון".

בלי משמרות זה"ב

לתפישתו של דרור יש מספר דרכים לשפר את המצב: "בבתי ספר רבים מופעל נוהג של נשק וסע. כאן אצלנו צבעו מפרץ קצר יחסית ללא סימון דמויות של ילדים כפי שנהוג ואת השלט המנחה שזהו שטח להורדה בלבד אף אחד לא רואה. בעיניי האחריות היא בראש ובראשונה של העירייה. היא צריכה להעמיד כאן פקחים ולו למספר ימים, שייתנו 3-2 דו"חות ואנשים יירתעו. רק חינוך ואכיפה יעזרו במקרה הזה".

באופן אירוני למדי, דווקא בחריש, עיר הילדים, לא פועל כלל מערך משמרות זה"ב. לדברי סגן ראש העיר ויו"ר ועדת תימרור שלמה קליין, משמרות הזה"ב טרם החלו לפעול בעיר בשל אילוצי תקציב של המשטרה, שבשלב זה אינה מכשירה משמרות זה"ב חדשות.

עוד מציין קליין כי ועדת תימרור שקלה בעבר להחליף את מעברי החצייה בקרבת בתי הספר בעיר לסימון הקלאסי המוכר לרבים של פסים שחור לבן – אך בחרה שלא לעשות זאת מסיבות תקציביות. כיום, מעברי החצייה בקרבת בתי הספר בעיר מסומנים בהתאם לעקרונות מיתון תנועה הנהוגים בעיר, בריצוף צהוב רציף ובקו אחיד בין הכביש למדרכה – סימון שאינו בולט ואינו מוכר לתושבים החדשים שמגיעים מערים שונות.

קריאת עידוד לגמלאים

במצב העניינים הייחודי בעיר, הפעילות העצמאית שלקח על עצמו דוידוב יכולה בהחלט לשמש כקריאת עידוד לתושבים נוספים, בני הגיל השלישי, להתגייס ולסייע לתלמידים במוקדים נוספים בעיר וכך אולי לגשר על הפערים הקיימים ומסכני החיים. שילוב פנסיונרים במערך משמרות זה"ב הוא תופעה מוכרת בישראל ושרה דוידוב, סוברת שמדובר ברעיון מבורך: "בעיני מדובר במהלך שבו כולם ירוויחו, הגמלאים יזכו לתעסוקה תורמת לקהילה, והילדים יזכו לחצות בבטחה את הכביש".

גם הדס חזן, יו"ר הנהגת ההורים של בית הספר הממלכתי בצוותא, מברכת על פעילותו של דוידוב ושולחת מסר חשוב להורים: "למען ביטחון הילדים שלנו, בבקשה, נהגו בזהירות רבה וגלו סבלנות אחד לשני על הכביש ובאיזורי מעברי החצייה. הימנעו מחניה כפולה המסכנת את הילדים ומעצירות מיותרות. ביטחונם של הילדים עומד לנגד עינינו", אומרת חזן ומעדכנת את ציבור ההורים כי בימים אלו נמשכים הניסיונות לקדם את תוכנית ״נשק וסע״ בשיתוף פעולה עם הרשות.

מעיריית חריש נמסר: "התמרורים בשכונת בצוותא מוצבים בהתאם לנדרש. חשוב לציין ששכונת בצוותא, כמו שאר השכונות בחריש, מתוכננת על פי עקרונות של מיתון וריסון תנועה, ושדרישות התמרור בהסדרי תנועה כאלה שונות מדרישות התמרור בהסדרי תנועה אחרים.

"מפרץ החניה ("נשק וסע") הסמוך לבית הספר הוא באורך של כ-25 מטר (מה שמאפשר חניה של מספר כלי רכב בו זמנית). במפרץ החנייה יש שלט ברור המציין שהשטח מיועד להורדה והעלאה של תלמידים. נושא האכיפה של עבירות תנועה הוא באחריות משטרת ישראל, העירייה פנתה מספר רב של פעמים בבקשה להגביר את האכיפה סביב בתי ספר.

"אכן, יש מורכבות בהפעלת משמרות הזה"ב במקומות שמתוכננים על פי עקרונות של ריסון ומיתון תנועה. חשוב לציין שמעבר לכך, משמרות הזה"ב לא פועלות בחריש גם בגלל שמשטרת ישראל לא מקצה את כוח האדם הנדרש להדרכות בבתי הספר. ראש העיר פנה בעניין זה למפכ"ל משטרת ישראל בדרישה לטפל בנושא ולהקצות את כוח האדם הדרוש".

ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.

לקריאה נוספת: שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"

התוואי החדש שמוצע במקטע חריש. צילום: דוברות רכבת ישראל; שקף: נתיבי ישראל

תוכנית חדשה להקמת תוואי רכבת במרחב חריש והקמת תחנת נוסעים בעיר הוצגה היום בישיבה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. החלופה החדשה, שטרם אושרה, כוללת תחנת נוסעים בסמוך לקניון More בכניסה לעיר ותוואי מסילה שיוצמד ברובו לכביש 6. הישוב ברקאי מתנגד נחרצות להצעה. ראש עיריית חריש מרוצה: "זה לא החלום אבל זו הצעה שבהחלט יכולה להביא מענה לתושבי העיר חריש"

המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיימה היום (שלישי) דיון בנוגע לאחת החלטות המשמעותיות והחשובות ביותר בכל הקשור לתחבורה והנגישות לחריש – בחירת תוואי מסלול מסילת מנשה ומיקום תחנת הרכבת שתשרת את תושבי חריש והסביבה.

מסילת מנשה מיועדת לחבר בין המסילה המזרחית המוקמת בימים אלו למסילת העמק ונועדה להשלים את הרצף המסילתי ממרכז ומזרח המדינה וצפונה, בכדי ליצור שדרה מקבילה לשדרת החוף ובלתי תלויה בה. תחנת הרכבת שצפויה לשרת את העיר חריש ותושביה צפויה להיכלל בתוכנית זו, אך החלטה בדבר מיקום התחנה והקירבה שלה לעיר טרם נתקבלה עד היום.

חריש קידמה את חלופה 4

בדצמבר אשתקד נקבע כי תוקם תחנת רכבת בבאקה אל גרבייה-ג'ת, בחלקו הדרומי של המקטע, אך ההכרעה בדבר המקטע בחריש וסביבתה נדחה למועד לא ידוע. "שרת התחבורה ביקשה עוד זמן כדי ללמוד את הנושא הזה, בעיקר בהקשר המיקום של תחנת חריש", ציין דאז מנהל האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה. דחיית ההכרעה התאימה גם להנהגת העיר חריש שקידמה חלופה שזכתה לפופולריות נמוכה יותר בקרב הגורמים המקצועיים. "אנחנו רוצים בדיקה מעמיקה יותר של החלופה שאנחנו מעדיפים", ציין אז סגן ראש העיר, שלמה קליין.

כזכור, על מפות התכנון הונחו בעבר שתי חלופות שונות לתוואי המסילה ומיקומי התחנות במרחב חריש:

חלופה מספר 2, החלופה המערבית, שכללה תחנת נוסעים אחת בסמוך למחלף משמר הגבול החדש, בשטח בו מתוכנן לקום בעתיד אזור תעשיה עירון במרחק של 2.5 קילומטרים מחריש.

חלופה מספר 4, החלופה המזרחית, שכללה לעומתה, שתי תחנות נוסעים, אחת מהן צמודת דופן לעיר בסמיכות לרובע חריש דרום והשנייה, צפונית לחריש בסמוך לציר כביש 65. חלופה זו כללה גם תוואי של כ- 3 ק”מ במינהור מתחת לעיר חריש.

חלופה 4, המועדפת על עיריית חריש, ניצבה בנחיתות ברורה ביחס לחלופה האחרת, זאת בשל היבטי עלויות פיתוח, איכות אוויר והיבטים סטטוטורים, כמו גם עקב התנגדויותיהם של קק"ל, המשרד להגנת והסביבה ושל הישובים כפר קרע ומייסר.  לאור האמור לעיל, נראה היה כי מאווייה של עיריית חריש בתחנה צמודת דופן לעיר הולכים ומתרחקים.

דרך הביניים החדשה: תוואי מסילה בצמוד לכביש 6

היום מתברר, כי אי ההסכמה הולידה בפרק הזמן שחלף "דרך אמצע", תרתי משמע. גופי התכנון ישבו על המדוכה והציגו תוואי משולב הנקרא גם חלופה 4.1, עליה הושגה הסכמתן העקרונית של כלל הישובים באזור, המשרדים הממשלתיים וארגוני הסביבה. בדיקות מעמיקות יותר, תסקירים ובחינות נוספות נדרשות כדי לקדם את ההצעה.

החלופה שנידונה היום בישיבה כוללת את הדרישה החשובה ביותר שהציבה עיריית חריש – תחנת רכבת צמודת דופן לעיר. חלופה זו מציעה הנחת מסילת רכבת בהצמדה עקבית לכביש 6 ממערב, והקמת תחנת רכבת אזורית אחת בלבד, הנושקת לחריש ממערב לכביש 6, מרחק הליכה של כ-300 מטרים בלבד מקניון MORE וממסוף התחבורה המערבי הנמצא בימים אלה בבנייה.

התחנה תמוקם בצידו המערבי של כביש 6 והתוכנית המוצעת כוללת גם הקמת גשר הולכי רגל שיחלוף מעל כביש 6 ויחבר את משתמשי הרכבת בין חריש לתחנה.

חלופה 4.1, זכתה לציון המשוקלל הגבוהה ביותר, מבין החלופות, על פי גורמי המקצוע שבחנו אותה בהיבטי תחבורה, הנדסה ותפעול והיבטים סטטוטורים. היא מאפשרת נגישות גבוהה לתושבי חריש, ברקאי ומענית ולכל תושבי ואדי ערה.

בהיבטים הסביבתיים שעוררו התנגדות עזה בעבר לחלופה 4 שכללה תחנה צמודת דופן לחריש, צוין כי התוואי החדש המוצע, מבטיח שמירה על שטחי יער ומסדרונות אקולוגיים, פגיעה פחותה באופן יחסי בשטחים ירוקים, פתח מינהור המרוחק משטחים מיושבים ולכן אינו יוצר מפגעי רעש, ותוואי שאינו מתנגש עם שימושי קרקע מתוכננים ושטחי פיתוח עתידיים ולא מונע מימוש תוכניות במרחב. מייסר וכפר קרע, שני הישובים שהיו בין המתנגדים הבולטים לחלופה 4 שחריש רצתה, הסירו את התנגדותם וציינו שחלופה 4.1 טובה עבורם.

ברקאי יהפוך לישוב "כלוא"

כאמור, מועצה אזורית מנשה אישרה עקרונית את התוואי החדש אולם תושבי קיבוץ ברקאי, השייכים למועצה, מתנגדים חריפים לתוואי החדש שעל פיו מסילת הרכבת תחלוף מטרים ספורים בלבד משכונת ההרחבה שנבנית בימים אלו.

ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, הגיב בישיבה וציין: "חלופה 4.1 כולאת את ברקאי מכל צדדיו. 55 בתים כבר נבנים בברקאי והשטח כבר בפיתוח. מסילת הרכבת צפויה לעבור 10 מ' בלבד משטחי המגורים. בלתי ניתן להקים את המסילה צמוד לברקאי, לא יהיה ניתן לחיות שם. האפשרות היא להסיט את המסילה כך שתעבור מזרחית לכביש 6 וצמוד אליו וכך תתרחק מקיבוץ ותחזור מערבה בהמשך. בנוסף, התחנה צריכה להיות בצד המזרחי של כביש 6 ולא בצד המערבי כדי להיות נגישה לתושבי ואדי ערה".

בתשובה להצעתו, הסבירו גורמי המקצוע כי לא ניתן להעתיק את המסילה לצידו המזרחי של כביש 6 (בצד של חריש) בשל מחסור משמעותי במקום.

הנהגת חריש הביעה שביעות רצון גדולה מהחלופה החדשה. ראש העיר יצחק קשת ציין: "אני מעודד, אנחנו עוסקים באחת הסוגיות הכבדות לעיר חריש, נושא התחבורה. חריש מתפתחת בקצב מהיר ונושא התחבורה משפיע על כל האספקטים. אני חייב להודות על עבודה מרשימה שנעשתה פה על ידי נתיבי ישראל. חלופה 4.1 היא לא החלום אבל בהחלט יכולה להביא מענה לתושבי העיר חריש שתהיה להם תחנה בתוך העיר שתתן גם מענים לכל היישובים בסביבה. עם החלופה הזו אנחנו יכולים יותר לחיות בשלום".

סגן ראש העיר שלמה קליין סבור כי מדובר בחלופה טובה לעיר חריש: "זוהי חלופה יצירתית. תוואי הרכבת ימוקם לאורך כביש 6 ויאפשר לרכבות נוסעים ורכבות משא להגיע ישירות מהמרכז לחריש. כך נוכל בעתיד לבנות אזורי תעשייה על תוואי זה. יתרון נוסף הוא שהתחנה הקרובה תהיה צמודה לחריש, מה שיאפשר מקסימום נוחות לתושבי העיר. התחנה תאפשר לתושבי חריש תעסוקה נוחה במרכז, תגביר את הקישוריות לכל הארץ ותהפוך את חריש לעיר מחוברת ומקושרת".

עוד מציין קליין כי אם אכן החלופה החדשה תאושר המועצה מתכננת להקים מרכז מסחרי צמוד לתחנת הנוסעים לטובת כלל נוסעי הרכבת שיגיעו מהסביבה כולה.

כאמור, ההחלטה על אישור תוואי הרכבת טרם התקבלה ועל פי הערכות עד שהנוסע הראשון בקו חריש-תל אביב יעלה לקרון הרכבת יחלפו כ-7 שנים. עד אז ימשיכו תושבי חריש להשתמש בתחבורה הציבורית שזקוקה לשיפור משמעותי או בכלי הרכב הפרטיים הממלאים את הכבישים.

סיום שנת השמיטה נותן את האות להאיץ את הליך נטיעת העצים במרחב הציבורי בעיר. לצד הפתרון הטבעי, יחל גם הליך בניית גגות סולאריים במגרשי הספורט ברוב בתי הספר בעיר, באמצעות זכיין. סגן ראש העיר: "זהו פתרון שמעניק לנו אפשרות לקרות את המגרשים בלי להשקיע כסף ובמקביל לייצר הכנסה לקופת העירייה"

בינואר 2022 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 1022 שמקדמת הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת ההיערכות לשינויי האקלים.

ההחלטה מציינת את החשיבות של אימוץ תפישת עצי רחוב כתשתית בעלת חשיבות במנגנוני התכנון והביצוע הממשלתיים והעירוניים, ככלי מרכזי בהפחתת החום בסביבה העירונית, כמשאב חיוני להצללת המרחב הציבורי וקידום הליכתיות (Walkability) וכמסייע בניהול ובוויסות מי נגר.

ההחלטה הממשלתית התקבלה על רקע ההבנה שמשבר האקלים בישראל חמור יותר בהשוואה לממוצע בעולם. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה כבר עתה נמדדה בישראל עליה של 1.4 מעלות חום מאז 1880 בהשוואה לעליה ממוצעת עולמית של 1.09 מעלות.

סיום שנת השמיטה מעניק לרשויות רבות, ביניהן חריש, את האות לקדם את התוכניות להאצת הליך נטיעת העצים במרחב הציבורי ולקידום איי חום טבעיים.

"פוטנציאל ההצללה בחריש הוא מאוד גדול"

נכון להיום, למעט בכיסים בודדים בעיר בהם נשמרו עצי החורש הוותיקים, רוב הנטיעות הן צעירות והעצים הצעירים אינם מספקים מספיק צל, שמעודד הליכתיות בעיר.

דבי לרר, תושבת העיר ומתכננת נוף שמתמחה בגינון אקולוגי, רואה דווקא את חצי הכוס המלאה: "פוטנציאל ההצללה בחריש הוא מאוד גדול, יש כמות מכובדת של עצים צעירים ובכל שנה יש קפיצה בכמות הצל שהם מספקים", היא מסבירה. "הצללה על ידי עצים היא בריאה, טובה ונכונה ומעניקה קרירות שלא ניתן למצוא תחת יריעת פלסטיק מחממת".

לרר מציינת כי דווקא בנושא זה, חריש מקדימה רשויות אחרות: "לצערי לא שותלים בארץ מספיק עצים במרחב הציבורי. ברוב בתי הספר בתי בישראל אין מספיק עצים כי עדיין מתייחסים לעץ כמקור של לכלוך. מבחינה זו חריש מייצגת חשיבה מתקדמת.

"בחריש שותלים ברחובות העיר בכל שישה מטרים עץ. זה המון. בערים אחרות לא שותלים כלל בשל בעיות לוגיסטיות או חסימות על המדרכה, או ששותלים עצים במרחקים של 20 מטרים מהאחד לשני".

להרבות במספר העצים

יפתח שטיין, חבר המועצה החדש מטעם סיעת הליברלים ואחראי על נושא איכות הסביבה, מסביר את החשיבה מאחורי המדיניות שננקטה עד כה, לנטוע עצים צעירים שאינם מספקים צל.

"אני כרגע לומד את הנושא וממה שאני רואה ומבין המדיניות שננקטה עד כה היא הגיונית ונכונה. בגדול, עצים בוגרים עולים הרבה יותר מעצים צעירים ולכן עיריית חריש בחרה לנטוע עצים צעירים. בטווח הארוך 200 עצים עושים יותר צל מ-100 עצים והיות ואנו בונים עיר לעשרות שנים קדימה, הבחירה היא להרבות במספר העצים. בעוד חמש-שש שנים יהיה לנו הרבה צל".

ומה בחמש השנים הקרובות? לרר מייעצת לעירייה לנצל את סיום שנת השמיטה כדי להיערך כראוי לנטיעות ולמלא חוסרים בולטים בעיר: "כדי ליצור נוחות אקלימית חשוב לנטוע עצים בכל מקום. חשוב מאוד להצליל מדרכות, שבילי אופניים, תחנות אוטובוס או מקומות המתנה אחרים ברחבי העיר. צריך להחליף את כל העצים שניזוקו והתייבשו במהלך שנת השמיטה ולהמשיך לשתול כל הזמן".

קירוי מרחבים ציבוריים

המחסור בהצללה בעיר, באמצעות עצים ובאמצעים אחרים, בא לידי ביטוי בכלל המרחבים הציבוריים ובמיוחד בבתי הספר החדשים. מגרשי הספורט אינם מקורים ברובם וטקסי פתיחת השנה, שהתקיימו באחד בספטמבר, לוו בצלילים צורמים של תלונות הורים על החום הרב והחשיפה הישירה לשמש.

קירוי מרחבים ציבוריים זוכה גם הוא לתשומת לב ממשלתית. רק לאחרונה הציג המשרד להגנת הסביבה תוכנית תמיכות המקצה כ-40 מיליון שקל עבור מסלול חדשני לתמרוץ ולסיוע להשקעות להפחתת אי החום העירוני באמצעות הצללה אשר משלבת בין קירוי ויצור סולארי של מרחבים ציבוריים כגון חניונים, שבילים ודרכים, פארקים ציבוריים ושטחים אחרים שהציבור נמצא בהם.

תמיכות אלו לקירוי סולארי יאפשרו לנצל את המרחב העירוני לייצר חשמל נקי וזול וגם לייצר צל ובכך לשפר את חווית השהות במרחב הציבורי במיוחד בחודשים החמים בשנה. התוכנית מאפשרת לרשויות מקומיות גם לאגור חשמל מהשמש ולהשתמש בו בשעות היקרות ביותר ובכך לייצר הכנסה נוספת לעירייה.

הפתרון: WIN-WIN-WIN

הסדר דומה עומד לחול גם בחריש. לדברי סגן ראש העיר שלמה קליין, נושא הקירויים במגרשי הספורט יזכה להתקדמות משמעותית בשנתיים הקרובות.

קליין מספר שרק לאחרונה נקבע זוכה במכרז שפרסמה העירייה לקירוי מגרשי הספורט בבתי הספר בחריש, שישולבו עם גגות סולאריים המייצרים חשמל למכירה.

"הקירויים יהיו בשאיפה על כל המגרשים של כל בתי הספר בחריש. ההערכה שלנו היא שהתהליך יסתיים תוך שנתיים. החברה שנבחרה מקבלת את השכר על הקירוי מתוך רווחי מכירת החשמל שנוצר לחברת החשמל – כך שהעירייה לא משלמת שקל על הסיפור הזה. זה פתרון שמעניק לנו אפשרות לקרות את המגרשים בלי להשקיע כסף ובמקביל לייצר הכנסה לקופת העירייה".

קליין מציין כי קירוי מגרשי הספורט היה אחד הסעיפים בהסכם הקואליציוני של סיעת בית טוב והתייחס אז לארבעה בתי ספר שפעלו בעיר. כיום יש כ-14 בתי ספר ובשנתיים הקרובות מתוכננים להיבנות מבני בתי ספר נוספים. קליין מאמין שהפתרון לפיו זכיין יבנה את הקירוי ויקבל תשלום על מכירת החשמל הוא פתרון בו כל המעורבים זוכים: "תושבי העיר ייהנו מהצללה, הקבלן בונה את הקירויים וההצללות על חשבונו, העירייה לא מוציאה כסף מכיסה והזכיין ייהנה מרווח שיתקבל כתוצאה מפעילות עסקית שלו. בסוף מדובר בחברה עסקית שדואגת לשורת הרווח".

עוד מציין קליין כי צפי ההכנסות בשנים הקרובות הוא בסביבות 1.2 מיליון שקלים עד ל-2 מיליון שקלים בשנה וכי הרווחים הגדולים יותר יגיעו לקופת העירייה לאחר שיסתיים התשלום העיקרי לקבלן.

אילו בתי ספר יזכו ראשונים לקירוי הנכסף? לדברי קליין, סדר הקירוי בבתי הספר נקבע בהתאם לאופי המגרש ולעבודה הנדרשת להכנתו להליך בניית הגגות הסולאריים.

עיריית חריש: "בשיתוף פעולה של עיריית חריש עם מפעל הפיס, הטוטו ופרויקט בינוי שכונת בצוותא, נבנו שני אולמות הספורט הראשונים בעיר והשלמנו את שלב א' בתוכנית הקירוי שבמסגרתה קורו שני מגרשי ספורט המשמשים בתי ספר. לאור הפעולות שנעשו על ידי העירייה בתוך שנים בודדות ניתנו פתרונות לארבעה מתוך 14 מבני בתי הספר בעיר: אולמות הספורט הצמודים לבתי הספר רונה רמון ולממלכתי בצוותא, וקירוי מגרשי הספורט בבתי הספר תלמי רון וכנפי רוח בנים. לבתי הספר יש הסדר שימוש באולמות הספורט הכולל השתתפות תקציבית ברף הנמוך מהמקובל באולמות הספורט הצמודים לבתי ספר ברחבי הארץ.

פתיחת שנת הלימודים בשנה הקודמת, תשפ"ב

גם השנה חל גידול משמעותי במספר התלמידים בהשוואה לשנה הקודמת אך העיכוב בבינוי מוסדות חינוך בשנה האחרונה, אילץ את עיריית חריש למצוא פתרונות לכ-2,000 תלמידים חדשים במערך מבני החינוך הקיים. בין המענים: סבב כסאות מוזיקליים בין בתי ספר בעיר, הקצאת אגפים בבתי ספר קיימים לטובת מוסדות חינוך אחרים ולמידה במבנים יבילים

בעוד מספר ימים תחל שנת הלימודים תשפ"ג. כ-10,000 תלמידים יפקדו את מוסדות החינוך בעיר מתוכם: 3,620 תלמידי גנים, 5,300 תלמידי בתי ספר יסודיים, ו- 1,600 תלמידי על יסודי, כך על פי נתוני העירייה. מהרשות נמסר כי נתונים אלה משתנים ומתעדכנים על בסיס יומי, בהתאם להמשך הגעת תושבים חדשים לעיר.

בשנה הקודמת למדו בחריש כ-8,000 תלמידים, והנתונים החדשים משקפים גידול של כ-25% במספר התלמידים במערכת החינוך המקומית. בחוברת ההרשמה שהופצה לתושבים בינואר השנה, הדגיש ראש העיר, יצחק קשת, את קצב הצמיחה יוצא הדופן של מערכת החינוך העירונית: "רק לפני 6 שנים למדו בבתי הספר בחריש 550 תלמידים ובשנת הלימודים הקרובה אנחנו מתקרבים ל- 10,000 תלמידים במערכת החינוך". קשת שיתף באתגר חסר התקדים עימו מתמודדת העירייה בשנים האחרונות: "בהיבטים הלוגיסטיים השונים כמו תכנון ובינוי גנים ובתי ספר, רכש והצטיידות, גיוס צוותי חינוך, רישום ושיבוץ – ההתרחשות דומה למבצע צבאי".

ואכן ניכר כי בחודשים האחרונים מנהלת העירייה מערכה משולבת במספר חזיתות, כדי להתמודד עם האתגר, בייחוד לאור הפערים בבינוי שנוצרו במהלך השנה החולפת.

2,000 תלמידים הצטרפו, הבינוי נעצר

תלמידי תשפ"ג ילמדו ב-19 בתי ספר, ו-134 גני ילדים. מספר גני הילדים צמח מ-118 גנים בשנת הלימודים תשפ"ב למספר הנוכחי, אולם לראשונה מאז פתיחת מערכת החינוך לפני 6 שנים בעיר החדשה, תחל שנת הלימודים החדשה בחריש ללא השקתם של בתי ספר חדשים.

כזכור, בנייתם של שני בתי ספר יסודיים ברחוב אלה בשכונת החורש וברחוב לוטם בשכונת הפרחים כמו גם בנייתו של מבנה התיכון הממלכתי בשכונת אבני חן – נעצרה, לאחר שהקבלן המבצע, 'מחאמיד תאופיק', נקלע לקשיים כלכליים והודיע על הקפאת הליכים. מאותה סיבה, שני אשכולות גנים שבנייתם החלה, לא יושלמו ולא ייפתחו אף הם בשנת הלימודים תשפ"ג. בסך הכל הוקפאה בנייתם של כ-80 כיתות לימוד.

לפיכך נאלצת מערכת החינוך העירונית לספק פתרונות לכ- 2,000 תלמידי גנים ובתי ספר חדשים, על בסיס מערך מוסדות החינוך הקיים ובצל הפערים הכפויים אותם הגדירו בעירייה כ'כוח עליון'.

"האינטרס העליון העומד לנגד עינינו בכל מצב הוא הניסיון לעשות את הטוב ביותר האפשרי עבור הילדים ותושבי חריש, תוך איזונים עדינים בין צורכי האוכלוסיות השונות", ציין, ישראל שלו, ראש אגף החינוך במכתב שפרסם להורים בסוף חודש יולי 2022 .

רוטציה והקצאת אגפים בחינוך העל יסודי

האיזונים בין צורכי האוכלוסיות כוללים פתרונות מוכרים מן השנים האחרונות: האחד, רוטציה בין מבנים, והשני, הקצאת אגפים במוסדות חינוך קיימים למוסדות אחרים.

כך לדוגמה, תלמידי התיכון הממלכתי החדש למדו השנה באופן זמני בתחומו של בית הספר היסודי תלמי הדר אך יאלצו בשל עיכוב פתיחת התיכון (שתוכנן במקור להיבנות ולהיפתח עוד בשנת 2020) ללמוד גם בשנת הלימודים הקרובה במבנה זמני, ברחוב רימון 2 בשכונת החורש, המבנה בו פעלה בשנת הלימודים האחרונה, הישיבה התיכונית.

זו תפנה את מקומה, ותעבור לאגף החדש הנבנה בבית הספר הממלכתי-דתי ברחוב רעות שבשכונת בצוותא.
העיכוב בפתיחת התיכון ו"נדידת" התלמידים ממבנה למבנה עוררו סערה וכעס בקרב הורי התלמידים שהלינו על העיכוב המשמעותי בבינוי התיכון.

המחסור במבני חינוך לחינוך העל יסודי הממלכתי בעיר, השפיע גם על תיכון 'אתגרי העתיד' הפועל במבנה זמני, צנוע יחסית, שיועד במקור לשמש עבור בית ספר יסודי בשכונת הפרחים. השנה הגיע התיכון הראשון בעיר, לתפוסה מלאה, ולראשונה נפתחו בו 6 שכבות מכיתות ז' ועד י"ב. עם זאת,  לשכבת ז' (כ-80 תלמידים) לא נמצא מקום במבנה הקיים.

הפתרון שמצאה העירייה הוא הקצאת אגף בבית הספר הממלכתי בשכונת בצוותא עבור שכבה ז'. החלטה זו לוותה במחאת הורים שדרשו למצוא לילדיהם פתרון בתוך מבנה אתגרי העתיד הקיים.

חינוך יסודי: הפרדה בין אחים

גם בתחום החינוך היסודי הממלכתי-חרדי נדרשה העירייה לפתרונות חלופיים. בעקבות העיכוב בבניית מבנה הקבע של בית הספר בית יעקב ולאור צמיחתו, הובאו למתחם היבילים הנוכחי הסמוך לבניין העירייה, שבו הוא פועל, ארבעה מבנים יבילים נוספים.

אתגרי השיבוץ מולם ניצב הקיץ אגף החינוף, לא פסחו גם על גנים ובתי ספר יסודיים בזרם הממלכתי. בחלק משכונות העיר, התפוסה בגני הילדים ושכבות הגיל הצעירות (א'-ג') בבתי ספר כדוגמת 'רונה רמון' ו'דרך הפרחים' היתה גבוהה מאוד. כתוצאה, מחלקת החינוך שיבצה תלמידי גנים ובתי ספר יסודי הרחק משכונת מגוריהם או פיצלה בין אחים בוגרים לצעירים בשני מוסדות חינוך שונים. כפועל יוצא נאלצו הורים בניגוד לרצונם לבצע מעבר של ילדים בין בתי ספר בעיר.

מאבק משפטי מול מפעיל מעונות

תוצאותיו של מכרז להשכרת והפעלת מעונות ילדים לגיל הרך שפורסמו כשבועיים לפני תחילת הלימודים עוררו אף הם סערה של ממש. בחריש פועלים כיום 11 מעונות יום בפיקוח אותם מפעילים עמותות פרטיות אשר שוכרות מבנים מעיריית חריש. לקראת פקיעתו של תוקף חוזה השכירות עם חמישה מפעילי מעונות בעיר, יצאה העירייה במכרז חדש להפעלת מעונות ושכירת מבנים לשלוש שנים עם אפשרות הארכה.

בארבעה מתוך חמשת המעונות הוותיקים ימשיך המפעיל הנוכחי להחזיק במבנה הקיים, אולם מפעילי מעון 'אמילי' שברחוב טופז התבקשו לפנות את המבנה לאלתר. הסיבה, על פי גורם לא רשמי בעירייה, היתה הצעת שכירות נמוכה ולא אטרקטיבית דיה שהגישה הרשת. רשת מעונות 'עילאי' נבחרה להחליף את 'אמילי' אך מפאת סירובה של האחרונה לפנות את המעון, צפויה העירייה, לפי שעה, לפנות לערכאות משפטיות. מי יקבל את פני הילדים באחד בספטמבר במעון הילדים? התשובה טרם ברורה.

אושרה הקמתם של 4 בתי ספר חדשים

ומה צפוי בתחום בינוי מוסדות החינוך בשנה הקרובה ולקראת שנת הלימודים תשפ"ד? עבודות הקמתו של בית הספר הממ"ד-תורני ברחוב לוטם שבנייתו התעכבה, נמשכת בימים אלו לאחר הסדר שהושג בין עיריית חריש לחברת 'מחמיד תאופיק'.

שלמה קליין, מ"מ ראש העיר והאחראי על תחום החינוך בעירייה, מציין כי בעירייה מקווים להגיע להבנות מול הקבלן גם בנוגע לתיכון הממלכתי ברחוב שוהם ולבית הספר הממ"ח ברחוב אלה.

במקביל לציפייה להשלמת המוסדות שלעיל מתכוונים בעירייה להתחיל במהלך השנה הקרובה בבניית ארבעה מוסדות חינוך נוספים בעיר. הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש אישרה בחודש האחרון, את בקשותיה של עיריית חריש להקמת ביה"ס יסודי, ככל הנראה חרדי, בעל 16 כיתות ו-3 קומות, במפגש הרחובות תנופה והשראה בשכונת מעו"ף, ולצידו בי"ס תיכון שמיועד גם הוא, לפי שעה, לזרם החרדי.

בנוסף, קיבלו בעירייה אור ירוק מהוועדה להתחיל בשלב א' של בניית שני מוסדות חינוך בשכונת הפרחים: בי"ס יסודי ותיכון בחלקה הדרום מערבי של השכונה, בקצה רחוב יקינטון. אם תוכניות הבינוי יצאו לפועל ללא עיכובים או בעיות נוספות, בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ד) יחנכו בחריש 6 בתי ספר חדשים.

לקריאה נוספת: תשפ"ב: החלה שנת הלימודים בעיר "הצעירה ביותר בישראל"