בחירות 2023: לראשונה מספר חברי המועצה יהיה דו-ספרתי

מספר התושבים בחריש גדל פי ארבעה בארבע השנים האחרונות, ומספר נציגי הציבור שייבחרו בבחירות המקומיות 2023 יגדל גם הוא. כמה חברי מועצה יכהנו במליאת העיר הבאה? מהם היתרונות והחסרונות במספר גדול יותר של נבחרי ציבור? כיצד תשפיע העסקתו של סגן ראש עיר בשכר על המתרחש בעיר? ואיזו השפעה תהיה למספר הנציגים על ההתנהלות התקינה של העירייה?

כידוע, תשעה נבחרי ציבור חברים במליאה הנוכחית בחריש, שמונה מתוכם הם חברי קואליציה. ההרכב הנוכחי נבחר בבחירות המקומיות 2018 וייצג את מגוון המגזרים והאוכלוסיות שהתגוררו בחריש באותה עת.

מועצת חריש 2018 חברי מועצה
הרכב חברי המועצה בשנת 2018

הבחירות הבאות יתקיימו באוקטובר 2023 ומספר נבחרי הציבור בחריש צפוי לגדול בהתאם לגידול באוכלוסיית בעיר, אולם לא ברור עדיין מהו מספר חברי המועצה שיתמנה למליאה הבאה: 11 או 15 וחשוב מכך, מהן המשמעויות וההשלכות שיהיו על חריש ותושביה?

למספר חברי המליאה ישנן השפעות משמעותיות על תפקוד העירייה, כמחזיקי תיקים ותחומי אחריות, חברים בוועדות חובה ורשות בעיר, ייצוג מגוון רחב של תושבים וחלוקה בעומס העבודה המוניציפאלית.

עומס על חברי המועצה

אתגרי הפיתוח והגדילה יוצאי הדופן של חריש ובתוכם החלטות הרות גורל, העמיסו על כתפיהם של תשעת הנבחרים, רובם בתחילת דרכם הפוליטית, מעמסה גדולה. ראייה לפערים בין הרצוי למצוי, העלה על הכתב גם מבקר המדינה בדו"ח מיוחד על פיתוח וניהול העיר חריש.

מבקר המדינה צילום: משרד מבקר המדינה
מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה. צילום: משרד מבקר המדינה

דו"ח מבקר המדינה שבחן בין השנים 2020-2018, את התנהלות מועצת העיר והתפרסם ביולי האחרון, מצא כי מליאת המועצה מינתה עשר ועדות חובה כנדרש אולם שבע מהן לא כונסו בתדירות הנדרשת – אחת לשלושה חודשים. המבקר המליץ לכנס את ועדות החובה בהיקף ובתדירות הנדרשים ואף הטיל אחריות אישית על ראש העיר, המשמש יו"ר של כמה ועדות, לדאוג לכינוסן.

"יש למעלה מעשר ועדות חובה והיינו רק תשעה חברי מליאה, כך שמצאנו עצמנו המון סביב משימות העיר", מדגיש גיל פישר, חבר המליאה שמסיים בימים אלו את תפקידו. "אני יכול לומר בוודאות, שביחס לערים אחרות חברי המועצה בחריש תרמו הרבה יותר שעות עקב מספרם הדל של חברי המועצה בעיר אל מול הוועדות השונות".

גיל פישר
גיל פישר: "יש למעלה מעשר ועדות חובה והיינו רק תשעה חברי מליאה"

סגנית ראש העיר, שני גרינברג, מאשרת גם היא שהעומס על נבחרי הציבור בחריש הוא גדול: "העובדה שאנחנו רק תשעה חברי מועצה מעמיסה מאוד על חברי המועצה המכהנים, שנדרשים להיות פעילים בוועדות ולתת מענה להרבה יותר תושבים".

11 נציגים או 15 או יותר

מספר התושבים צמח משמעותית בארבע השנים שחלפו ממועד הבחירות האחרונות, וצפוי לגדול עוד יותר עד למועד הבחירות המקומיות ב-2023. נכון להיום מתגוררים בחריש כ-40 אלף תושבים, ולגידול באוכלוסייה ישנה השפעה ישירה על היקף הייצוג הצפוי בבחירות הקרובות.

אירוע הכרזת עיר
לגודל האוכלוסייה יש השפעה ישירה על מספר נציגי הציבור. בצילום: תושבי חריש בטקס הכרזת העיר

לשם השוואה, בפרדס חנה-כרכור השכנה (כ-40,000 תושבים) מליאת המועצה מורכבת מ-15 חברים. בעפולה, עיר המונה כ-60 אלף תושבים, מכהנים במועצת העיר 17 נבחרי ציבור ואילו את מליאת העיר חדרה, על 100 אלף תושביה, מרכיבים 21 חברי מועצה.

מה יהיה מספר חברי המועצה בקדנציה הבאה וכמה מתוכם יפעלו בשכר?

השאלה על מספר חברי המועצה מעסיקה תושבים כבר כעת, כך מציין פישר שערך חוגי בית עם תושבים לרגל סיום תפקידו. לדבריו, שאלה זו חזרה שוב ושוב אולם לא זכתה לתשובה חד משמעית מסיבה פשוטה – טרם ברור מה יהיה מספר הנציגים בחריש.

"נכון להיום הגידול הצפוי הוא ל-11 נבחרי ציבור היות וכל עיר יכולה לקפוץ מדרגה אחת בכל קדנציה, ובמקרה שלנו מ-9 נציגים ל-11", מסביר פישר. "על פי כמות התושבים אנחנו ראויים ל-15 נבחרים אך לשם כך צריך ראש העיר לפעול מול משרד הפנים ולציין כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את השינוי".

בניין עיריית חריש מועצת חריש
ברשויות בהן 25–100 אלף תושבים, יכהנו 15 עד 21 נבחרים במליאה

על פי סעיף 19 לחוק פקודות העיריות, ברשויות בהן 25–100 אלף תושבים, יכהנו 15 עד 21 נבחרים במליאה, כשהמספר הסופי של חברי המועצה בכל רשות, בין טווח המינימום למקסימום, נתון להחלטת שר/ת הפנים.

בחוברת "המדריך לנבחר ברשויות המקומיות 2018", המפתח המתואר לקביעת מספר חברי המועצה מעט שונה: ברשויות שאוכלוסייתן בין 25,000 ל- 60,000 תושבים, כך מצויין, יכהנו בעירייה 15 חברי מליאה בלבד. עוד מבהיר המדריך, כי עלייה במספר הנבחרים ביותר ממדרגה אחת, בין מערכת בחירות אחת לשנייה לא תתאפשר, גם אם מספר התושבים מחייב מספר נציגים גדול יותר, אלא אם כן החליט/ה שר/ת הפנים כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

אין ספק שחריש, שאוכלוסייתה כאמור גדלה פי 4 מאז אוקטובר 2018, עונה להגדרה של נסיבות ייחודיות, אך מסתמן שכדי לצמוח מ-9  ל-15 חברים נדרש אישור משר/ת הפנים.

לראשונה: סגן/ית ראש עיר בשכר

שינוי נוסף יחול במעמדו של סגן/ית ראש העיר. בבחירות הבאות ימונה לראשונה סגן ראש עיר בשכר, בשונה מהמצב כיום, לפיו כלל חברי המועצה עובדים בהתנדבות ואינם זכאים לתגמול מכל סוג שהוא לצורך מילוי תפקידם, למעט ראש העיר.

שני גרינברג שלמה קליין
הסגנים הנוכחיים אינם מקבלים שכר. מימין: שני גרינברג (צילום: אורן קלר) ושלמה קליין

מספר הסגנים בשכר נתון לקביעת שר/ת הפנים, ונקבע בהתאם למכסה כוללת אותה יש לחלק מדי קדנציה בין הרשויות השונות בישראל. 305 סגנים בשכר מכהנים בקדנציה הנוכחית בכל ישראל, 5.8% בלבד מסך חברי המועצות. על פי ההערכות לחריש יוקצו שני סגנים בשכר.
התועלת לציבור במתן שכר לנבחרי ציבור נוספים ברורה: אלה יוכלו להשקיע את מלוא מרצם וזמנם בעשייה המקומית, ללא צורך להחזיק במשלח יד נוסף לשם פרנסתם.

"לגידול, בטח לגידול ניכר של מספר חברי המועצה יש גם חסרונות", מסביר פישר. "ככל שיש שיותר אנשים סביב השולחן כך קשה יותר לקבוע עמדות, אך עם זאת הדבר בהחלט אפשרי. לראייה, בתל אביב יש כ- 30 חברי מועצה ובכנסת ישראל יש 120 ח"כים שמצליחים להסתדר, כך שבשורה התחתונה – לעיר זה בטוח יהיה טוב יותר וגם לציבור שיקבל יצוג טוב יותר. אין ספק שהמועצה חייבת לבקש את המעבר ל-15 חברי מועצה על מנת שחלוקת הסמכויות תתחלק באופן ראוי יותר".

ישיבת מליאה הקצאות רבנים קאנטרי
ישיבת מליאה בחריש: "ככל שיש שיותר אנשים סביב השולחן כך קשה יותר לקבוע עמדות"

בקשה להגדלת מספר נציגי הציבור בחריש בבחירות הבאות טרם הוגשה למשרד הפנים. יצחק קשת, ראש העיר השיב לפניית 'חריש סיטי' ואמר שהוא טרם התפנה לבחון את הנושא. משרד הפנים אישר שטרם התקבלה פנייה מחריש בנושא זה.

אנשים איכותיים או מחפשי ג'ובים

הגדלת מספר נציגי הציבור בעיר היא חשובה, אולם השאלה המשמעותית יותר היא: כיצד היא עשויה להשפיע על ההתנהלות התקינה של העירייה ועל טיב תפקודה של הרשות המקומית?

לתפישתו של אורן אהרוני, עיתונאי כאן 11, שעוקב במסגרת סדרת הכתבות "ארץ-עיר" אחר התנהלות רשויות מקומיות בישראל, בדגש על שחיתות בשלטון המקומי, מאמין שהשוני אינו נעוץ בכמות הנציגים אלא באיכותם: "סוג האנשים שיבחרו הוא שישפיע על ההתנהלות הפוליטית בעיר. ככל שיגיעו למועצה נבחרים שבאים לעבוד וישקיעו מזמנם, יהיו אכפתיים ולא יהיו נבחרי ציבור שרצו למועצה רק לטובת ג'וב שיקבלו בהמשך, כך עבודת הפוליטיקאים תהיה יעילה יותר", הוא מסביר.

אורן אהרוני
אורן אהרוני, צילום מסך מתוך סדרת הכתבות "ארץ-עיר", על השלטון המקומי בישראל

"עניין נוסף שעשוי להשפיע על התנהלות תקינה של רשות מקומית וגם הוא אינו תלוי במספר חברי המועצה, הוא החלוקה בין קואליציה לאופוזיציה. אם, לדוגמה, במועצה מסוימת מכהנים בסך הכל 7 חברי מועצה אך מתוכם 3 הם חברי אופוזיציה, הם יעשו עבודה יותר טובה מאשר מליאת עירייה שבה 14 מתוך 15 נבחרים, הם חברי קואליציה", מוסיף אהרוני. "תמהיל הסיעות בכל מועצה אף הוא עשוי להשפיע, במועצה המורכבת מהרבה סיעות קטנות, חלוקת הכוח תהיה שונה ממליאה בה לסיעת ראש הרשות הנבחר יש ייצוג נרחב ביחס ליתר".

ואילו גרינברג מכוונת זרקור לתנאים בהם עובדים חברי המועצה, יהא אשר יהא מספרם: "אי אפשר שלא לציין את היעדר המשאבים המובנה שמקשה על חברי מועצה לפעול. אין משרדים, אין שירותי מזכירות, אין ייעוץ משפטי, אין אפילו החזרי הוצאות שלא לדבר על תגמול. המבנה הזה פוגע מאוד ביכולת לקיים דמוקרטיה מקומית תקינה, ומדובר בבעיה ארצית. אני נעזרת בלשכת ראש העיר, אבל אין מה להשוות לעבודה בלשכה משלך, כמו שיש לחברי כנסת, שהם נציגי הציבור ברמה הארצית".

לקריאה נוספת: המשנה לראש העיר: "קראו לי חילונית המחמד של קשת"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מחלום למציאות: אלפים חגגו בטקס הכרזת העיר חריש

תושבי חריש חגגו באירוע היסטורי את הפיכתו הרשמית של הישוב לעיר ואם בישראל. האירוע שהופק על ידי עיריית חריש ותוקצב במאות אלפי שקלים כלל תערוכת צילומים, פעילויות לילדים והופעת אמן. גם הפוליטיקאים לקחו חלק בחגיגה: בנימין נתניהו הבטיח בפעם השלישית לתושבי חריש, חיבור לכביש 6

אלפים מתושבי העיר חגגו אתמול (שלישי) את הפיכתה הרשמית של חריש לעיר. האירוע תחת הכותרת "מחלום למציאות", התקיים בפארק הצגן וכלל הצגת פעילויות קהילתיות שונות בעיר, תערוכת צילומים המשקפת את התפתחות העיר, פעילויות לילדים והופעת אורח של האמן בניה ברבי.

הכרזת העיר צילום: מור שקיפי לאטי
תושבים באירוע הכרזת העיר חריש. צילום: מור שקיפי לאטי

האירוע התקיים חודשיים לאחר ששרת הפנים, איילת שקד, ביקרה בעיר והכריזה בטקס קצר וסגור לקהל הרחב, על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר.

350 אלף שקלים השקיעה עיריית חריש בהפקת החגיגה ההיסטורית ההמונית וכללה בשלב הברכות גם פוליטיקאים שמלווים את הקמת העיר, ביניהם, איילת שקד, יואב גלנט ובנימין נתניהו.

ראש העיר: "הסיפור של חריש הוא פלא פלאים"

ראש העיר יצחק קשת נאם באירוע וציין בפתח דבריו: "אני יכול להעיד שהסיפור של חריש הוא פלא פלאים. כי לפני שבע שנים לא היה כאן כמעט כלום ובמקום הזה שאנו עומדים ברגעים אלה היה יער. כך גם בשאר שכונות העיר. לא היו בתים, כבישים, פארקים, גני ילדים ובתי ספר. כמעט לא היו תושבים. היה רק ישוב קטן".

אירוע הכרזת עיר
מישוב קטן לעיר של 36 אלף איש: שיא ישראלי בקצב הקמת עיר חדשה

הוא הוסיף ואמר: "אין בישראל אח ורע לקצב התפתחות עירוני כזה. חריש קבעה שיא ישראלי בקצב הקמת עיר חדשה בישראל והכול תוך כדי אכלוס של עשרות אלפי תושבים חדשים". קשת התייחס בדבריו לאתגרים המרובים של הקמת רשות חדשה וצומחת ולתנאי אי הוודאות בהם נאלצה המועצה לפעול ולתכנן קדימה מבלי לדעת מיהם התושבים שיעברו להתגורר בפרויקט הלאומי החדש.

"היו 1,001 סיבות לכך שהפרויקט הלאומי של הקמת חריש יכשל אבל הוא הצליח", הדגיש קשת וייחס את ההצלחה לשתי החלטות הממשלה, הראשונה משנת 2015 והשנייה ממאי 2022 שהזרימו לחריש מיליארדי שקלים. "בלי התמיכה הממשלתית חריש לא היתה מסוגלת להפוך לעיר". הוא אמר. קשת הודה לשותפי העשייה ממשרדי הממשלה השונים וסיכם את דבריו באומרו לתושבים: "פרויקט הקמת העיר הצליח בזכותכם. בזכות תושבים שבחרו בחריש להקים בה את ביתם ולגדל בה את ילדיהם".

חריש כהוכחה לחזון שמתממש

בין המברכים את חריש ביום חגה היה גם נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג, ששלח ברכה מצולמת: "זהו יום חג של ממש. בראש וראשונה לכם וגם למדינת ישראל", ציין נשיא המדינה בפניה ישירה לתושבים. "לא בכל יום אנו זוכים להכריז על עיר ואם חדשה בישראל. עיר חדשה היא ברכה גדולה לא רק לתושביה אלא לאזור כולו ולמדינה כולה. זוהי תוספת חשובה של חיים של פריחה בכל מובן באזור הזה.

"חריש היא הוכחה ניצחת שחזון גדול יחד עם התמדה ואמונה, יכולים בסופו של יום להתממש", סיכם נשיא המדינה.

שרת הפנים איילת שקד נטלה גם היא חלק בחגיגה. היא פירגנה לראש העיר, לחברי המליאה ולצוות המקצועי בעירייה ונשאה נאום קצר במיוחד: "חריש היא פרויקט לאומי אדיר, הצלחה אדירה של עיר חדשה שנבנתה בקצב הכי גדול בהיסטוריה של מדינת ישראל. לא היתה עיר שנבנתה בקצב הזה, היום יש 29 אלף תושבים תוך כמה שנים יהיו 60 אלף תושבים.

איילת שקד - חריש הוכרזה כעיר בישראל
שרת הפנים בטקס ההכרזה על שינוי מעמדה של חריש. מאי 2022. צילום: מור שקיפי לאטי

"עבדנו קשה כדי שלעיר הזו יהיו כל התשתיות, החינוך, כבישים ומה שצריך. העברנו החלטת ממשלה של מעל חצי מיליארד שקל. יש לכם מערכת חינוך מדהימה, ועדת תכנון ובנייה מיוחדת שעובדת, לא היה פשוט ועשינו את זה. תמשיכו להיות כאלה מדהימים עם ראש עיר מדהים, חברי מועצה מדהימים, מנכ"ל, יש כאן צוות נהדר. שתהיה לכם חופשת קיץ מהנה".

איילת שקד הכרזת העיר צילום: מור שקיפי לאטי
אתמול: שרת הפנים איילת שקד באירוע הכרזת העיר חריש; צילום: מור שקיפי לאטי

עוגן של ציונות, התיישבות, רווחה

שר השיכון לשעבר, יואב גלנט, שליווה את חריש מתחילת הדרך סיפר על ההכרות שלו עם הישוב עוד מימיו כמפקד חטיבה בג'נין, וכיצד פרויקט הקמת הישוב שלא התרומם במשך 20 שנים קיבל רוח גבית בעזרת החלטת הממשלה הראשונה.

"בשנת 2015 כשנכנסתי לתפקידי כשר הבינוי והשיכון הגעתי לביקור ראשון בחריש והבנתי שהעסק לא מתקדם. תוך זמן קצר התכנסה ישיבה של ממשלת ישראל במשרדים הישנים של המועצה. ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו יחד עם הרכב השרים קיבלו החלטות להפוך את חריש לפרויקט לאומי. אמרתי להם תוך 7 שנים יהיו כאן 12 אלף יחידות מאוישות".

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט בחריש
2018 שר הבינוי והשיכון דאז, יואב גלנט בחריש. צילום: מור שקיפי לאטי

גלנט התייחס גם לניסיונו כשר הבינוי והשיכון ולהבנה שיש יותר מדי גורמים שעוסקים בבינוי שהובילה אותו לפיתוח המכרז "הכל כלול" הראשון בישראל, במסגרתו קבלן אחד היה אחראי על בינוי יחידות הדיור, הפיתוח הסביבתי, מבני הציבור וכל הנדרש לחיים מלאים בשכונה. "הצעתי רעיון אחר שמעולם לא נוסה. כך נולד הרעיון של מה שלימים הפך להיות שכונת בצוותא, זו צריכה להיות בנייה של כל שכונה בישראל בהיקפים האלה", הוא הוסיף. "אני שמח להיות במעמד הזה שבו חריש, אותה הכרתי כישוב קטן עם 3,000 איש ואישה עם בתים נמוכים, הופכת לעיר ואם בישראל עם כ-30 אלף תושבים בקירוב.

יואב גלנט הכרזת העיר צילום: מור שקיפי לאטי
יואב גלנט: "בחריש יגורו 100 אלף תושבים ברווחה ויבססו את האחיזה הציונית בחלק המערבי של נחל עירון-ואדי ערה צילום: מור שקיפי לאטי

"נניע את השלבים הבאים ונביא לכך שבחריש יגורו 100 אלף תושבים ברווחה ויבססו את האחיזה הציונית בחלק המערבי של נחל עירון-ואדי ערה ויהוו עוגן של ציונות, התיישבות, רווחה, יצירה ושגשוג לתושבי מדינת ישראל והאזור", הוא סיכם.

נתניהו מבטיח בפעם השלישית

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו היה אחד מאורחי הכבוד של ראש העיר. "אני שמח להיות פה ולראות במו עיני מקרוב את ההתפתחות האדירה של חריש. לפני תריסר שנים הגענו הנה וראינו רחובות כורכר ושלדים של בניינים ודמיינתי יחד עם חברי מה יכול להיות כאן", ציין נתניהו שקידם את החלטת הממשלה הראשונה לפיתוח העיר חריש.

"קיבלנו על סמך הדמיון והחזון הזה החלטת הממשלה להטות את חריש למסלול הבראה. ראינו את הפוטנציאל האדיר של חריש הן מבחינת המיקום והן מבחינת הביקוש העצום למגורים בישראל ואפשרות חדשה לכלכלה ותעסוקה".

בנימין נתניהו ביבי בחריש
טקס השקת שכונת בצוותא: ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו מבטיח חיבור לכביש 6

נתניהו חזר בפעם השלישית על הבטחתו לחבר את חריש לכביש 6, הבטחה אותה מסר בשני ביקורים שונים בעבר: בביקורו הרשמי בחריש בשנת 2015 לקראת גיבוש החלטת ממשלה, ובטקס השקת שכונת בצוותא במרץ 2021

"אני רציתי דבר אחד לעשות שהוא חשוב לכל אחד ואחת מכם, אמרתי, יצחק, אנחנו צריכים עכשיו לקבל עוד מחלף כדי שלא יסתובבו דרך ברקאי, לעשות את כל הסיבוב הזה. כדי שתוכלו להיכנס ולצאת בקלות והתחלתי לפעול בעניין הזה גם כן. לצערי הממשלה הזאת שהיתה, ממשלת המחדל, לא קידמה את העיר, סלילת הרכבת העיר, לא עשתה את המחלף.

בנימין נתניהו הכרזת העיר צילום: מור שקיפי לאטי
בנימין נתניהו: אני מתחייב לתת לכם את מה שמגיע לכם, את המחלף ואת הנגישות" צילום: מור שקיפי לאטי

"הבטחנו וקיימנו, עשינו כאן רבות, העיר בקפיצה אדירה אבל צריך להשלים את הדבר הזה. אם תתנו לי שוב את המנדט לראש ממשלה, אני מתחייב לתת לכם את מה שמגיע לכם, את המחלף ואת הנגישות. בעזרת השם ובעזרתם נעשה זאת לרווחת כל תושבי ותושבות העיר".

נתניהו סיכם באומרו: "מחריש יוצאת בשורה לאומית גדולה, בקול גדול ולא בשורה חרישית, 'עוד אבנך ונבנית' כדברי הנביא ירמיהו. חג שמח לכם חריש".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

ב"עיר הילדים" לא פועלים משפחתונים מפוקחים: ההורים ימשיכו לשלם יותר

מסגרת אינטימית, יחס אישי, פיקוח מקצועי ותשלום חודשי מסובסד ומופחת בהשוואה לשוק הפרטי  – המשפחתונים המפוקחים של משרד הכלכלה והתעשייה מציעים להורים פתרון מצוין לתינוקות ופעוטות – אבל אין כאלה בחריש. ההורים משלמים ביוקר: "משפחתונים פרטיים מרשים לעצמם לדרוש סכומים גבוהים מאוד"

על פי נתוני האגף למעונות יום ומשפחתונים של משרד הכלכלה והתעשייה מאוגוסט 2021, בישראל פועלים כ- 3,600 משפחתונים מוכרים. בסך הכל, במסגרות המוכרות (מעונות יום ומשפחתונים יחד) מתחנכים כ-25% מהפעוטות עד גיל שלוש בישראל.

מעונות ילדים בחריש

בחריש, "עיר הילדים והמשפחות הצעירות", פועלות מספר רשתות המפעילות מעונות יום לילדים, ביניהן 'עילאי', 'אמילי', 'יהלום', 'צלילי החינוך' ו'אביבים'. עם זאת, לא קיימים בעיר משפחתונים מפוקחים. להבדיל, בעיר משגשגים משפחתונים פרטיים רבים.

וילינגר משפחתונים
וילינגר נתנאל

"באלעד ממנה עברנו לחריש, פעלו עשרות משפחתונים מוכרים. העירייה קיימה מדי שנה ימי רישום מרוכזים במתנ"ס, ולמשפחה ניתנה אפשרות בחירה בין שלושה משפחתונים על פי העדפותיה. בהמשך התקיימו ועדות התאמה ושיבוץ אותן ניהלה גם כן העירייה. לעומת זאת, בחריש אין לזה זכר. בחריש יש רק משפחתונים פרטיים", כך מסביר נתנאל וילינגר, אב לתינוקת בת חצי שנה, המחפש מסגרת חינוכית לבתו לשנת הלימודים הקרובה.

מסגרת משפחתית

בדיקה קצרה מעלה כי באלעד פועלים 140 משפחתונים מפוקחים. וילינגר מציין כי משפחתון מוכר ומפוקח מהווה תחליף למעונות היום, בעיקר עבור הורים המבקשים לילדיהם מענה אינטימי ומשפחתי יותר מזה שמציעים המעונות.

מעונות ילדים גני ילדים משפחתונים
המשפחתונים מאוגדים תחת אגף עידוד תעסוקת הורים בזרוע העבודה של משרד הכלכלה והתעשייה.

המשפחתונים המוכרים והמפוקחים מאוגדים תחת אגף עידוד תעסוקת הורים המשויך לזרוע העבודה של משרד הכלכלה והתעשייה. משפחתונים אלה מופעלים באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית, או באמצעות זכיינים שקיבלו "סמל משפחתון" מטעם המדינה. המשפחתונים פועלים לרוב בביתן של המטפלות ומיועדים ל-5-4 תינוקות ופעוטות. במשפחתונים עם מספר גבוה יותר של ילדים, מועסקת מטפלת נוספת.

"עם כל הסיפורים הנוראיים שאנחנו שומעים בשנים האחרונות בתקשורת, כיום זה מאוד מדאיג לשלוח את הילד למסגרת פרטית שאין עליה פיקוח וביקורת", משתף וילינגר ומוסיף: "במשפחתונים של התמ"ת לעומת זאת, למפקחת יש מפתח לדירה והיא רשאית לבקר בה מתי שתחפוץ. החוקים במסגרות המפוקחות הרבה יותר ברורים ועל המפעילות לעמוד בהם. בנוסף, אנחנו מעדיפים את המסגרת המצומצמת של המשפחתונים על פני מעונות היום, כי במשפחתון היחס לילדים יותר נגיש ורגיש ויש לך כתובת אחת קבועה לפנות אליה. טבעי להעדיף את המסגרת המשפחתית, ועובדה שזה קיים במקומות אחרים בארץ".

"המצב בחריש הוא שיש ביקוש מטורף ומשפחתונים פרטיים מרשים לעצמם לדרוש סכומים גבוהים מאוד"

ביקוש מטורף למשפחתונים, המחיר גבוה

וילינגר מציין נקודה חשובה נוספת: "המצב בחריש הוא שיש ביקוש מטורף ומשפחתונים פרטיים מרשים לעצמם לדרוש סכומים גבוהים מאוד. מנגד, אין משפחתונים בפיקוח ונוצר שוק של מחירים לא הגיוניים ובגלל המצוקה, הורים מסכימים לשלם כל סכום". הוא מוסיף: "עד כה ההצעה הכי טובה שקיבלנו היא 2,000 ש"ח לחודש למשפחתון עד השעה 14:00 בצוהריים. כנראה שלא תהיה לנו ברירה ונצטרך ללכת על מסגרת פרטית וזה חבל מאוד, כי היינו זכאים להשתתפות המדינה במסגרת מוכרת".

מחירי המשפחתונים הפרטיים בחריש נעים בין 2,300 ל- 3,000 שקלים בחודש, עבור חמישה או שישה ימים בשבוע. לעומתם, שכר לימוד במעונות היום והמשפחתונים שבפיקוח נע בשנת תשפ"ב סביב 2,000 שקלים לחודש בהתאם לגיל הילד (השנתון) ועשוי אף להיות נמוך יותר. הורים זכאים להגיש בקשה ולקבל סבסוד והשתתפות המדינה בשכר הלימוד. גובה התמיכה נקבע על-פי מספר קריטריונים ביניהם, ההכנסה לנפש במשפחה. המחיר המסובסד שמשלמים ההורים במשפחתונים מוכרים עשוי להיות נמוך במאות שקלים בהשוואה לשוק הפרטי.

מי יקים משפחתון בפיקוח?

הפער בין הביקוש הרב למשפחתונים מפוקחים להיצע הדל אינו ייחודי לחריש, אך הוא בולט במיוחד בשל חלקה היחסי הגבוה של אוכלוסיית הגיל הרך בעיר, ולאור העובדה שרוב ההורים עובדים מחוץ לחריש וזקוקים למסגרת יציבה שתאפשר להם להתפרנס. עדות לכך מספקות רשימות ההמתנה הארוכות לכל אחד מהמעונות המפוקחים בעיר.

על פי נתונים שהתפרסמו בהחלטת הממשלה החדשה ממאי 2022, אחוז הילדים בגילי 4-0 בחריש הוא הגבוה ביותר במדינה ועומד על 22.5%.

נכון לשנת תשפ"ב פועלים בחריש 12 מעונות יום בפיקוח וכאמור, ללא משפחתון מוכר אחד לרפואה, כזה המציע פיקוח ממשלתי וסבסוד בשכר הלימוד. מדוע המערך לא פועל בעיר? ובידי מי האחריות והסמכות לקדם אותו?

זרוע העבודה במשרד הכלכלה שנדרשה לנושא השיבה ל'חריש סיטי' כי מדובר ב"נושא שצריך לבדוק עם הרשות המקומית".

שלמה קליין
שלמה קליין: העירייה אינה מקימה משפחתונים, העירייה מפקחת

שלמה קליין, מ"מ ראש העיר ואחראי על תחום החינוך, נדרש לסוגיה גם כן והשיב כי בניגוד לתגובה של משרד הכלכלה, הנושא אינו תלוי בעיריית חריש אלא במפעילים. "ברגע שיש מפעילים אנחנו מפקחים אך אנחנו לא מקימים משפחתונים. מי שרוצה מוזמן להקים בעיר משפחתון בפיקוח".

שלמה פרץ - חבר מועצת חריש
חבר המועצה שלמה פרץ: "הצורך במשפחתונים ובמעונות עצום"

"בפגישה שקיימנו בעיר בעבר עם מנכ"ל משרד הרווחה דאז, הוא הבטיח לבדוק את הנושא ולקדם אותו. אבל לא קרה מאז דבר", שיתף חבר המועצה שלמה פרץ שהוסיף: "הצורך בחריש למעונות ומשפחתונים עצום. בעיקר למעונות. אני מתרשם שהציבור הכללי פחות מחפש מסגרות פרטיות ויותר מעונות מפוקחים לאור האירועים בשנים האחרונות, בעוד שבציבור החרדי הדרישה למשפחתונים היתה ונשארה גבוהה. לשמחתי במסגרת החלטת הממשלה החדשה לסיוע לעיר, קיבלנו תקציב להקמת 4 מעונות יום נוספים בעיר, מהלך שאמור להוריד את הלחץ", ציין פרץ.

"המדינה מעדיפה מעונות"

על פי החלטת הממשלה החדשה 15 מיליון שקלים יוקצו לטובת תכנון והקמה של מעונות יום בחריש. הקמת המעונות, כך נראה, תספק פתרון להורים החפצים במסגרת חינוכית זו, אולם לא תתרום לקידום הקמת משפחתונים מפוקחים בחריש.

"בדרך כלל, היכן שיש מעונות, לא פותחים משפחתונים כדי לא לפגוע במעונות, כפי שאני רואה את זה, המדינה מעדיפה מעונות יום", מספרת א', רכזת של כ-15 משפחתונים מפוקחים בצפון הארץ. "משפחתונים באים כתמיכה למקומות בהם אין מעונות. בהרבה מקומות הרשויות המקומיות לא ששות לתת דריסת רגל למשפחתונים מוכרים ומצד המדינה נראה שזה פחות רווחי לה", מסכמת א'.

12 מעונות בעיר. החלטת הממשלה הקצתה תקציב להקמת 4 מעונות נוספים

"הרווחיות" משחקת תפקיד גם בקרב המטפלות שמעדיפות לפתוח מסגרת פרטית, לקבל תשלומים גבוהים יותר מההורים ולא להיות נתונות לביקורת ולפיקוח תמידיים. עם זאת, בשנים האחרונות אלה עלולות להיתקל בהתנגדות השכנים לפתיחת משפחתון בבניין. בשנים האחרונות היו מספר מקרים בחריש שהגיעו על רקע זה להליכים משפטיים.

ג', בעלת מעון פרטי בעיר מסכמת: "ההבדל הראשון, הראשי והעיקרי בין מסגרת פרטית למפוקחת הוא המחיר. מעבר לזה, כדי להפעיל משפחתון תחת התמ"ת מטפלת נדרשת לעמוד בסדרה של בדיקות. לדוגמה, 99% מהמשפחתונים בעיר אינם פועלים בדירות המרה, לא עומדים בתקן של מספר הילדים ופועלים ללא אישורים, רובם ככולם אינם חוקיים ולא יכולים להיות מפוקחים".

ראוי לציין שהיעדר פעילות משפחתונים בפיקוח ממשלתי, אינה מנת חלקה הבלעדית של חריש. בדיקה במאגר המשפחתונים המוכרים והמפוקחים של משרד הכלכלה והתעשייה מעלה כי גם באור עקיבא ובפרדס חנה- כרכור לא פועלים כלל משפחתונים בפיקוח. מצב דומה מצוי בערים נוספות בארץ כדוגמת טבריה.

תמונת המצב העגומה של המשפחתונים המפוקחים בחריש וסביבתה לא תשתנה אם לא יהיה מי שירים את הכפפה ויפעל לשינוי המצב. כך או אחרת, וילינגר נערך, בלית ברירה, להוצאה הכספית הכבדה ומקווה שהמצב אכן ישתנה לטובת זוגות צעירים נוספים, שעושים את צעדיהם הראשונים בעיר.

מעיריית חריש לא התקבלה תגובה בנושא.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

ועד שכונת בצוותא: "הצלחנו להביא לשולחן חלופה לחיבור כביש 611"

תושבי שכונת בצוותא הכריעו בכנס שנערך אתמול נגד חיבור כביש 611 לרחוב רעות, בהתאם לתב"ע הישנה. התושבים תומכים בחלופה חדשה שהציעה עיריית חריש, לפיה הכביש במתכונתו הנוכחית יתחבר לכיכר רעות בואכה דרך ארץ. עם זאת, עיריית חריש טרם אימצה עמדה זו כרשמית וסגן ראש העיר מזהיר מפני המאבקים שצפויים מול משרדי הממשלה שתומכים בחלופה הקודמת, ומההשלכות מהן יסבלו תושבי השכונה בשנים הקרובות. ועד השכונה: "הצלחנו לגרום לעירייה לשנות פאזה"

אמש (רביעי) קיים ועד שכונת בצוותא ומטה המאבק 611 כנס שיתוף ציבור לתושבי השכונה. כ-40 תושבים השתתפו במפגש ושמעו לראשונה על חלופה חדשה לחיבור השכונה לכביש 611 שהציגה עיריית חריש, בעקבות המאבק שניהלו תושבי השכונה.

כנס דיירי בצוותא בנושא חיבור כביש 611 לשכונה

קצת היסטוריה: בפברואר 2022 פרסם אתר החדשות 'חריש 24' כתבה המסקרת את השינוי הצפוי ברבעון השלישי של השנה, לפיו תוואי כביש 611 מיישובי צפון השומרון בואכה חריש יוסט ממסלולו הקיים ויכנס לשכונת בצוותא דרך רחוב רעות.

הכיכר המחברת בין כביש 611 לרחוב רעות בחלקו הצפוני בהתאם לתב"ע משנת 2015

דיירי השכונה, שלא הכירו את התוכנית הסטטוטורית הוותיקה, נדהמו לגלות שהם עומדים בפני שינוי שיהפוך את הרחוב השקט בו הם גרים ואת הכביש הצמוד לו לכביש בין עירוני סואן. ההשלכות היו ברורות: גידול תעבורתי משמעותי בשכונה, זיהום אוויר, זיהום רעש, סכנות בטיחותיות לילדי השכונה ובעיקר לילדי בית הספר הממ"ד ברחוב ובנוסף, גישה מהירה לתושבי צפון השומרון, ובכללם הישובים הפלסטינים, לחריש.

באותו שבוע נולד מטה מאבק שהקימו תושבי השכונה כנגד ההחלטה וכנגד עמדת עיריית חריש שגרסה כי שינוי התוואי אינו בתחום המנדט שלה.

התושבים התנגדו לחיבור זמני של כביש 611 לכיכר בחלקו הצפוני של רחוב רעות

העירייה הסבירה ופירטה כי התוכנית לחיבור הכביש רשומה בתב"ע משנת 2015 וכי מדובר בפתרון זמני בלבד עד לסלילתו של כביש 611 ככביש עוקף חריש מדרום. עוד היא ציינה כי היא תפעל במסגרת ועדת התמרור העירונית כדי לצמצם את נפח התנועה ולהגביל כניסת משאיות לרחוב רעות.

מטה מאבק, הפגנה, קמפיין פרסומי

תשובות העירייה לא סיפקו את התושבים. בארבעת החודשים שחלפו מרגע הקמת מטה המאבק ועד היום יצאו התושבים להפגנה, פרסמו קמפיין תקשורתי בוטה כנגד ההחלטה והתייעצו עם גורמי מקצוע ומומחי תחבורה ובינוי. ועד השכונה בחר גוף מייצג שניהל מו"מ מול לשכת ראש העיר והגורמים המקצועיים בעירייה, עד שלאחרונה, ב-28 ביוני, הציגה עיריית חריש חלופה חדשה לחיבור הכביש לשכונה.

"אנחנו חשים שהצלחנו להזיז את הספינה קצת. הצלחנו לגרום לעירייה לשנות פאזה מאמירות כמו "אין פתרון, זה לא אנחנו, זה לא שלנו" ל"יש פתרון, אנחנו נלך עם התושבים יד ביד"", ציין אורי כהן, חבר ועד השכונה בכנס.

הפגנת תושבי בצוותא. צילום: ירון רוטשילד

החלופה החדשה: הקפאת המצב הקיים

אז מה כוללת החלופה החדשה שהציעה עיריית חריש לתושבים? על פי ההצעה כביש 611 ימשיך לפעול במתכונתנו הנוכחית, לא יתחבר לכיכר בחלקו הצפון מזרחי של רחוב רעות, אלא לכיכר בסוף רחוב רעות פינת דרך ארץ. הכיכר הקיימת שם כיום שאינה פעילה, תהפוך לכיכר אובלית בסוף רחוב רעות.

החלופה החדשה שהציעה עיריית חריש: חיבור הכביש לכיכר דרך ארץ. אין יציאה נוספת לשכונה

יתרונות החלופה ברורים: לא תיכנס תנועה רחבה מחוץ לחריש לשכונה, נפח התנועה ברחוב רעות יוותר כפי שהוא כיום ותבוטל היציאה המתוכננת לכיוון צפון השומרון.

אבל יש גם חסרונות, עליהם מרחיב שלמה קליין, סגן ראש העיר ויושב וועדת התמרור, לא לפני שהוא מדגיש נקודה עקרונית לפיה עמדת העירייה העדכנית טרם נקבעה: "העירייה נמצאת בשלב גיבוש העמדה הסופית לגבי החלופות הזמניות בכביש 611 וחיבורו לשכונת בצוותא. כרגע עומדות בפנינו שתי אופציות עיקריות ואנחנו רוצים לשמוע את דעת התושבים. אנחנו לא נותנים לתושבים להכריע, נתנו להם אפשרות להשמיע את דעתם כחלק מהליך שיתוף ציבור".

שלמה קליין, עמדת העירייה העדכנית טרם נקבעה

התמודדות משפטית מול משרדי הממשלה

תושבי בצוותא השמיעו את דעתם ובחרו בתמימות דעים את החלופה החדשה. מהם אם כן החסרונות? קליין מסביר: "אם העירייה תבחר בחלופה החדשה של השארת הכביש הקיים וחיבורו לכיכר בדרך ארץ, היא תצטרך להתמודד משפטית מול כל הגורמים הרלוונטיים שתומכים בחלופה הישנה: משרד התחבורה, משרד הבינוי והשיכון והירוקים – כל אלה הן התמודדויות משפטיות שאורכות זמן".

תוואי כביש 611 העתידי - כביש הגישה הדרומי לחריש
תוואי כביש 611 העתידי – כביש הגישה הדרומי לחריש. יש תקציב לתכנון, אין תקציב לביצוע

הוא גם מתריע מפני המחיר שתושבי שכונת בצוותא ישלמו בשנים הקרובות: "אף אחד לא יודע במצב הפוליטי הנתון כמה זמן ייקח עד שכביש 611 במסלול המלא שלו ככביש עוקף דרום יתחיל לפעול. כרגע יש תקציב תכנון לכל שלושת המקטעים של הכביש אך אין לו תקציב ביצוע. המשמעות היא שמדובר במספר שנים לכל הפחות, פרק זמן שבו תושבי שכונת בצוותא יצטרכו לחיות עם החלופה הזמנית שתיבחר".

תחבורה ציבורית בעייתית בשכונה

קליין מציין כי לבחירה של תושבי בצוותא בחלופה החדשה ישנם היבטים משמעותיים שחשוב לקחת בחשבון. חיסרון אחד: הפיכת הכיכר העגולה לאובלית בדרך ארץ משמעה הרעת התנאים התחבורתיים. כיכר אובלית היא מטבעה בטוחה פחות למשתמשי הדרך.

הגשמה בצוותא תחבורה ציבורית
שדרות ההגשמה: שכונה עם יציאה אחת בלבד. הקפאת מצב התחבורה הציבורית הנוכחי

חיסרון שני: לא תהיה יציאה נוספת לשכונת בצוותא. המשמעות היא שכל תושבי השכונה יאלצו לצאת מהשכונה בשעות העומס מנתיב אחד בלבד (דרך ההגשמה). השכונה לא מאוכלסת במלואה ובעתיד מתוכננת בנייה של כ-400 יחידות דיור נוספות במתחם של מחנה מג"ב הנוכחי, אלה יוסיפו לעומס הקיים. עם זאת, תיתכן כניסה נוספת לשכונה מרחוב רעות, כניסה זו מיועדת בעיקר לתושבי רחובות ערבות והגשמה, בפרויקטים שנבנים כעת על ידי נחמיאס ו'חריש HIGH מול המצפה', ועתידים להיות מאוכלסים בשנה הקרובה, על מנת להעניק להם גישה מהירה למוסדות הציבור בשכונת בצוותא.

חיסרון שלישי: הקפאת מצב התחבורה הציבורית לשנים הקרובות. קליין מסביר כי בשל ביטול הכיכר הצפונית וללא נתיב יציאה נוסף לשכונת בצוותא לא ניתן להרחיב את מערך התחבורה הציבורית ולהכניס לשם קווי תחבורה בינעירוניים. המשמעות היא הקפאת מצב התחב"צ בשכונה למשך מספר שנים. ובמילים אחרות: תושבי בצוותא בשנים הקרובות, לא יקבלו מענה נוח בתחום התחבורה הציבורית ויאלצו להסתפק בתחנות מועטות בלבד בהתאם למסלול הקיים כיום של קו 22 בשדרת ההגשמה, רחוב יחד (בי״ס ממלכתי) ורחוב חברותא (שפיר סנטר).

קליין: "תושבי שכונת בצוותא יצטרכו להסתדר בלי תחבורה ציבורית בשכונה בטווח הרחוק של 4 עד 7 שנים. זה מאוד משמעותי. כיום זה פחות מטריד את תושבי השכונה כי מדובר באוכלוסייה צעירה, אבל זה יתחיל להיות משמעותי בטווח הרחוק וצריך לקחת את זה בחשבון".

אורי כהן על בעיית התחב"צ: "יש פה בעיה גדולה אבל לדעתי היא פתירה"

כהן, חבר ועד השכונה, ציין שמשתמשי התחב"צ הם בעיקר ילדים נוער וחרדים שעלולים להיפגע מהמהלך. "יש פה בעיה גדולה אבל לדעתי היא פתירה", הוא הוסיף אם כי לא פירט בשלב זה את הפתרונות האפשריים.

למרות אזהרות קליין חברי ועד השכונה בטוחים שהחלופה שנבחרה היא טובה יותר. עמרי גונן, יו"ר ועד השכונה ציין כי הפתרון הנבחר הומלץ על ידי המהנדסים ואנשי התחבורה. "הם חושבים שזה  פתרון מומלץ לחריש בכלל לא בהכרח רק לשכונת בצוותא", הוא אמר וסיכם: ״אני שמח שלאחר מאבק ארוך ושיח מול לשכת ראש העיר הצלחנו להביא לשולחן חלופה לחיבור כביש 611. אני מודה לצוות הוועדה ומטה המאבק על הפעילות האינטנסיבית וכן לגורמי המקצוע בעירייה והעומד בראשה על שיח פורה ומקצועי. ועד השכונה אמר מהיום הראשון שייעשה כל שביכולתו למנוע את חיבור הכביש לשכונה – וכך פעלנו״.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מבקר המדינה בדו"ח מיוחד על פיתוח וניהול העיר חריש

דו"ח מבקר המדינה חושף את הכשלים הממשלתיים בפיתוח העיר חריש ומדגיש את העיכוב בפיתוח תחבורה, המחסור העצום בשטחי תעסוקה ובהכנסות, והגירעון המובנה בתקציב העירייה שעלול למנוע מחריש להפוך  לרשות עצמאית. הדו"ח מצביע גם על ליקויים וחוזקות בהתנהלות העירייה והעומד בראשה

אתמול (שני) פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח מעקב על הקמת העיר חריש. בדיקת המבקר העדכנית התקיימה בחודשים יוני – יולי 2021 ובחנה את פעולותיהם של המועצה המקומית חריש, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה. הדו"ח העדכני בחן את תיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדוח המבקר משנת 2016. דוח המבקר בחן אז, כמו גם היום, את ההיערכות הארגונית המיוחדת של המועצה המקומית; את ניהולה הכספי של המועצה ואת מעורבותם של משרדי הממשלה בתכנון אזורי תעסוקה ובמתן פתרונות תחבורתיים.

מחלף מג"ב
פתרונות תחבורתיים חסרים. בתמונה: מחלף מג"ב שנפתח לתנועה בפברואר 2022

מן הדו"ח עולה תמונה עגומה ביחס להתקדמות האכלוס האיטית בחריש כמו גם ביכולתה הנוכחית של העיר להפוך לרשות עצמאית המספקת שירותים לתושביה. הדו"ח מפרט את הכשלים של ממשלות ישראל בטיפול ב"פרויקט הלאומי" הן ביחס לפתרונות תחבורה הכרחיים, והן ביחס להקמת איזורי תעסוקה מניבים שיזרימו כספים לקופת העירייה וינתקו אותה מהתלות בתקציבי הממשלה.

נתונים על חריש מתוך דו"ח מבקר המדינה 2022

מחסור אקוטי בשטחי תעסוקה

המבקר מציין בדו"ח כי נכון למועד סיום הביקורת קיים מחסור של כ-430,000 מ"ר שטחי תעסוקה מניבים. המבקר מציין כי כיום גובה העירייה ארנונה עסקית מכ-70,000 מ"ר בעיר, ואילו שטחי התעסוקה המניבים הנדרשים לפיתוח כלכלי של חריש, כך על פי חוות דעת מקצועיות, מסתכם בכ-500,000 מ"ר.

השטח להקמת רובע חריש דרום
השטח המיועד להקמת רובע חריש דרום צילום: מור שקיפי לאטי

המבקר מדגיש כי למרות שהושגה התקדמות מסוימת ביחס לתכנון אזורי תעסוקה לחריש, למשל שטחי התעסוקה המתוכננים בחריש דרום, עדיין אין פתרון שיביא להגדלת ההכנסות העצמיות של המועצה המקומית חריש.

רשות גרעונית

קל להבין כי מחסור בהכנסות מוביל לגירעונות ואכן המבקר חושף כי ללא קבלת מענקי ממשלה, הגירעון העירוני המצטבר החל משנת 2016 ועד סוף שנת 2020 היה מגיע לכ-83.4 מיליון שקלים.

על פי נתוני המועצה, הגירעון לסוף שנת 2020 היה כ-16.3 מיליוני שקלים. באותה השנה קיבלה המועצה מענקים במסגרת תוכנית הייצוב בסך של 6.5 מיליוני שקלים. המענקים שהוענקו והעודפים שצברה המועצה המקומית חריש בתקציבה סייעו למועצה בשנות הפעלת התוכנית ואף בשנת 2020, אך לא ניתן מענה לגירעון המובנה בתקציבה, ולפיכך המועצה המקומית חריש עלולה להיות רשות גירעונית לאורך זמן התלויה במענקי המדינה לצורך איזון תקציבה. המבקר מציין מפורשת כי עולה החשש כי המועצה לא תוכל לקיים את פעילותה השוטפת ולתת את השירותים המיטביים לתושביה.

גינת משחקים בשכונת מעו״ף בחריש
חשש כי הרשות לא תוכל לקיים את פעילותה השוטפת. בצילום: גינת משחקים במעו"ף

מענה תחבורתי לוקה בחסר

נושא התחבורה זוכה להתייחסות המבקר. על פי בדיקתו על אף שעלה הצורך המיידי בסלילתם של כביש 444 החדש (מצומת חריש עד החיבור עם כביש 9) וכביש 611, שייתנו מענה תחבורתי לתנועה באזור חריש בשנת 2020, אישרו משרד השיכון ומשרד התחבורה רק את תכנונם. בביקורת המעקב עלה כי חלה התקדמות מסוימת ביצירת מענה תחבורתי לתושבי חריש, אולם הפרויקטים התחבורתיים עדיין לא הושלמו וטרם התקבלה החלטה בנוגע לחיבור חריש ישירות לכביש 6.

כזכור, ציין ראש העיר יצחק קשת בראיון לחריש סיטי, כי החיבור לכביש 6 היה אחד הוויתורים שנאלצה העירייה לספוג על מנת לקדם את החלטת הממשלה והתקציבים הנילווים לה שאושרו במאי 2022.

בנוסף, מחל"ף מג"ב אותו מזכיר המבקר בדו"ח נפתח לתנועה והחלטת הממשלה ממאי 2022 הקצתה סכום של 300 מיליון שקלים לטובת פיתוח הכבישים באזור.

שר האוצר אביגדור ליברמן וראש העיר יצחק קשת בסיור בחריש
שר האוצר אביגדור ליברמן וראש העיר יצחק קשת בוחנים את החיבור לכביש 6

עיריית חריש פרסמה תגובה ביחס לנושאים אלו וציינה כי: "באשר לממצאי המבקר בנושא המצב הכספי של העירייה, הרי שבחודש מאי השנה אושרה החלטת ממשלה לחריש שבמסגרתה יוזרמו לעיר תקציבים משמעותיים במטרה להמשיך ולקדם את פרויקט הקמת העיר החדשה. ההחלטה קובעת שיושקעו בחריש ובכבישים שבאזור יותר מחצי מיליארד שקלים במשך 4 שנים, ויאפשרו את המשך תנופת הפיתוח של העיר".

ועדות חובה לא התכנסו

דו"ח המבקר בחן את התנהלות העירייה בכמה מישורים. מן הדו"ח עולה כי בניגוד לשנים 2015-2016 מליאת המועצה התכנסה על פי חוק בין השנים 2018-2020.

המבקר בחן גם את נושא מינוי ועדות החובה החיוניות לתפקודה התקין של העיר ואת התכנסותן. בביקורת הקודמת, עלה כי מליאת המועצה הקימה רק שבע ועדות חובה ולא הקפידה לכנס את ועדותיה בתדירות הנדרשת. הביקורת הנוכחית העלתה כי מליאת המועצה מינתה עשר ועדות חובה כנדרש אולם שבע מהן לא כונסו בתדירות הנדרשת מהם  – אחת לשלושה חודשים. בשנים 2018 – 2020 וועדות אלו לא כונסו כנדרש: הוועדה לענייני ביקורת, ועדת מל"ח, הוועדה להנצחת נפגעי פעולות איבה, הוועדה לאיכות הסביבה, הוועדה למאבק בנגע הסמים, הוועדה למיגור אלימות והוועדה לקליטת עלייה.

ההצבעה על חוק השבת
מליאות המועצה – התכנסו במועדן

המבקר ממליץ לכנס את ועדות החובה שלה בהיקף ובתדירות הקבועות בפקודות ובצו ולתעד בפרוטוקול את מועדי התכנסויותיהן ואת ההחלטות שהתקבלו בהן. עוד מטיל המבקר אחריות אישית על ראש העיר המשמש יו"ר של כמה ועדות, לדאוג לכינוסן.

חוק עזר לא נשלח לאישור

התקנת חוקי עזר: בביקורת המעקב עלה כי בספטמבר 2015 פורסמו שלושה חוקי עזר העוסקים בסלילת רחובות, שטחים ציבוריים פתוחים ובתיעול וכי משנת 2016 ועד למועד סיום ביקורת המעקב אישרה המועצה חמישה חוקי עזר בתחומים מרכזיים לפעילותה: שלושה חוקי עזר העוסקים בשמירת איכות הסביבה ומניעת מפגעים, בשירותי שמירה ובהעמדת רכב וחנייתו פורסמו, ושני חוקי עזר נוספים, העוסקים בפתיחת בתי עסק ובסגירתם (חוק השבת) וכן במודעות ושלטים, ממתינים לאישור משרד הפנים. עוד עלה בביקורת כי במרץ 2017 אישרה מליאת המועצה את חוק העזר לחריש (אגרת תעודת אישור). עם זאת, לא נמצא כי חוק העזר הועבר לאישור משרד הפנים.

חנייה בדרך ארץ
המועצה אישרה חמישה חוקי עזר בתחומים מרכזיים לפעילותה. בצילום: חניה בדרך ארץ

המבקר ממליץ לעיריית חריש לוודא כי חוקי העזר שאישרה מליאת המועצה יועברו לאישור משרד הפנים ויפורסמו כדין, זאת כדי שהיא תוכל לגבות היטלים מכוחם ולממן את פעולותיה. כמו כן לפעול לקידום חוקי עזר נוספים ככל שנדרש לפעילותה.

מרכז שירות לתושב

בביקורת המעקב מציין המבקר לחיוב את הקמת "מרכז שירות לתושב" בשנת 2016, הנותן מענה על פניות התושבים. עוד הוא מציין כי המועצה קבעה ועדכנה שישה נוהלי עבודה להסדרת הפעילות של מרכז שירות לתושב. נוסף על השירותים הניתנים במרכז שירות לתושב, המועצה נותנת לתושביה שירותים מקוונים במגוון נושאים באמצעות אתר האינטרנט שלה, למשל בנושא רישום למוסדות החינוך, רישום לצהרונים, רישום לחוגים ושירותי ארנונה ומים.

מרכז שירות לתושב

עם זאת, המבקר ממליץ כי המועצה תפעל לעדכן את זמני התקן לטיפול בפניות התושבים בכל תחום שירות שהיא נותנת לתושביה ולפרסומם. עוד מומלץ כי מליאת המועצה תקיים דיונים בנושא השירות לציבור.

ניהול כוח אדם ואיוש משרות

המבקר בחן גם את נושא השמת המבנה הארגוני בעירייה, קליטת כוח אדם ונוהלי עבודה. מממצאי המבקר עולה כי בזמן שחלף מהדו"ח הקודם עד לבדיקת המבקר הנוכחית העירייה קבעה לעצמה מבנה ארגוני, איישה את המשרות שאושרו לה כנדרש וקבעה נוהל קליטה מוסדר לעובדים החדשים. על פי נתוני המועצה תקן כוח האדם של המועצה כולל 381.75 משרות (100% משרה) לכלל הרשות.

מעיריית חריש נמסר: "אנו שמחים לראות שהמבקר מצא שהעירייה תיקנה בשלמותם את הנושאים המרכזיים שהועלו, ובהם: המבנה הארגוני, קליטת כוח אדם ואיוש משרות, נוהלי עבודה בענייני כוח אדם, מליאת המועצה, טיפול בפניות הציבור והקמת מוקד עירוני. כמו כן, מבקר המדינה מציין לחיוב את העירייה על שהקימה את מרכז שירות לתושב".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

אירוע הגאווה בחריש: "מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש"

למעלה מ-200 משתתפים חגגו במסיבת הגאווה שארגנו חברי קהילת 'חריש גאה' ומתקיימת זו השנה השנייה ברציפות. רכזת הקהילה סקרה בדבריה את הפעילות לקידום חברי הלהט"ב בעיר: "כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים". סגנית ראש העיר: "בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה"

אירוע הגאווה של הקהילה הלהט"בית בחריש. צילומים: דן פטילון

אמש (חמישי) התקיימה בעיר מסיבת הגאווה של הקהילה הלהט"בית המקומית. למעלה מ-200 משתתפים לקחו חלק באירוע הצנוע שמתקיים זו השנה השנייה בחריש. את האירוע הפיקו חברי הקהילה 'חריש גאה' בתקציב זעום שנאסף מכספי תרומות. האירוע נשא אופי משפחתי וכלל צילום מגנטים, איפור פנים לילדים, ארטיקים והופעות של מתנדבים מבין חברי הקהילה הלהט"בית. בין המופיעים: שני טוריאל, נאור לביא, די ג'י ריידון, דיג'י בילי קרוס ויאיר גרינברג.

הקהילה הלהט"בית התגייסה

כ-6,000 שקלים בלבד הצליחו לגייס חברי הקהילה לטובת הפקת האירוע, זאת לצד, שיתופי פעולה עם אמנים ומתנדבים שפעלו ללא עלות ובהתנדבות. עיריית חריש לא נטלה חלק רשמי באירוע ולא הקצתה עבורו תקציב. עם זאת, מציינת מעיין גלעד, מנהלת קהילת 'חריש גאה' שהחלה לעבוד השנה גם כרכזת הקהילה הגאה בעיריית חריש, כי הרשות קידמה את הפקת האירוע באמצעות הקצאת במה, מהנדס חשמל וגידור האירוע.

מעיין גלעד
מעיין גלעד: "השנה נולדו לנו פה בחריש תינוקות למשפחות גאות, חגגנו עוד ועוד אהבות ואירוסין"

חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית ללהט"ב

השבוע גם פרסמה עיריית חריש בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי, סקר מיפוי צרכים בנושא אוכלוסיית הלהט"ב שנועד לכלל תושבי העיר. "אני שמחה לבשר על התקדמות הלכה למעשה המתבטאת בסקר צרכים המופץ בימים אלו ומיועד לכל תושבי חריש", ציינה גלעד בנאום שנשאה אתמול מעל במת אירוע הגאווה. "מטרתו לברר מהם צרכי הקהילה הגאה וכיצד ניתן לקדם צרכים אלה. כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים".

גלעד: "חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים"

עוד הוסיפה גלעד בדבריה: "ובאשר לאלה שכבר חיים כאן, השנה נולדו לנו פה בחריש תינוקות למשפחות גאות, חגגנו עוד ועוד אהבות ואירוסין, יציאות מהארון בחיבוק ותמיכה מלאה מחברי הקהילה. וכשמדברים על חריש בהקשר הלהט"בי מזכירים קהילה חזקה, כפי שצפיתי בשנה שעברה מעל במה זו. מה רב האושר להיווכח שכך בדיוק קורה. צוות ההפקה באירוע הוא ב-99% כוחות מקומיים שפועלים למען קידום הקהילה בעיר. אני מודה לכל החברים שבלעדיהם האירוע לא היה מתקיים".

קהילה להט"בית חזקה בחריש

גלעד סיכמה את דבריה בברכה: "אני רוצה לברך את הקהילה הגאה בחריש ובכל מקום, בביטחון, בשוויון זכויות מלא, בשגשוג ובהצלחה ובמילות התפילה של רבי שלמה קרליבך: "שלא נבוש ולא ניכלם ולא ניכשל לעולם ועד"".

"עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה"

שני גרינברג, סגנית ראש העיר נשאה גם היא דברים: "מרגש לעמוד כאן. זו השנה השנייה של האירוע הכי משמעותי בעיר. נכון, יש אירועים גדולים ומפוארים ממנו. אבל האירוע הזה הוא הכי משמעותי, כי הוא מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש.

שני גרינברג
גרינברג: "עיר לא נולדת כעיר סובלנית וליברלית. היא נעשית כזאת"

"עיר שיש בה קהילה גאה שיכולה לחגוג את קיומה היא עיר סובלנית. עיר שחוגגים בה את חודש הגאווה היא עיר ליברלית. אבל עיר לא נולדת כעיר סובלנית וליברלית. היא נעשית כזאת. כל מי שבחר ובחרה להיות כאן היום, בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה".

גרינברג הוסיפה והדגישה בדבריה את מחויבות העירייה לסייע לחברי הקהילה הגאה: "יש מועצות שבהן ראש המועצה קורא לתושבים הגאים שלו להט"ביסטאן, ועיריות שמונעות קיומם של אירועי גאווה. לשמחתנו, אנחנו במקום אחר לגמרי. אנחנו רואים זאת כחלק מתפקידנו לסייע לתושבות ולתושבים הגאים שלנו, ולייצר סביבה מקבלת שבתוכה יוכלו לחיות חיים בטוחים, לגדל משפחות, ולהרגיש שמתייחסים אליהם באופן שווה. עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה, וזה תהליך מבורך ומשמח, שנמצא רק בתחילתו, ויש לנו עוד דרך לעשות".

גרינברג: "אנחנו רואים זאת כחלק מתפקידנו לסייע לתושבות ולתושבים הגאים שלנו"

 "אף אחד לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך"

המשנה לראש העיר, עידית ינטוב, שיתפה בתחושותיה כעולה חדשה, בודדה ומנוכרת ואמרה: "אני זוכרת את התחושה שלא מקבלים אותך כי את שונה, כי את לא חלק מהנוף הרגיל של המקום. מהמקום הזה אני באה לכאן.

עידית ינטוב
ינטוב: "אמשיך לעבוד יחד עם חבריי, כדי שכל אחת ואחד ירגיש שייך, אהוב ונחוץ"

"אף אחד ואף אחת לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך. לא היום ולא בעתיד. זה המסר שבאתי לחזק. וזה המסר עליו אלחם בכל כוחותיי. אמשיך לעבוד יחד עם חבריי, כדי שכל אחת ואחד ירגיש שייך, אהוב ונחוץ. זו העיר חריש בעיניי, זו מדינת ישראל. הזכות להיות אתה, ולהיות את, ולהיות חלק מהפסיפס הצבעוני של החיים".

האם הקהילה הגאה חשה שייכות לעיר? תשובה מוסמכת תהיה ככל הנראה רק בסיכום תוצאות סקר מיפוי העמדות בעיר, אולם יניר יהודה, חבר הקהילה ופעיל בארגון האירוע, המתגורר כשנה בעיר משתף שהוא חש בנוח בעיר. "אני אוהב את חריש", הוא מצהיר.

הפרסומים על מסיבת הגאווה, שנתלו בלוחות המודעות ברחבי העיר, נתלשו תוך זמן קצר

לדבריו יש בחריש "מיעוט קטן שיוצא נגד הקהילה" והוא מזכיר את הפרסומים על מסיבת הגאווה, שנתלו בלוחות המודעות ברחבי העיר, ונתלשו תוך זמן קצר, כמו גם את מעט הפוסטים הביקורתיים כנגד הקהילה שפורסמו בשבועות שקדמו לאירוע, ואת הפשקוויל שהתריע כנגד האירוע וטען כי עשרות אוטובוסים עם חרדים יגיעו לשבש את האירוע. הפשקוויל, אגב, נבדק על ידי המשטרה שהפגינה נוכחות גבוהה באירוע.

יהודה השתתף לראשונה בחייו באירוע הגאווה הראשון בחריש בשנה שעברה. "אני פחות מתחבר למצעדים ולפרובוקטיביות", הוא מסביר. לפני מספר חודשים החל יהודה לקחת חלק בהתנדבות בארגון האירוע. "חשוב לתרום ולתת מעצמך מה שאתה יכול", הוא אומר ומקווה לדבריו שהאירוע בחריש יעלה את המודעות לקהילה שחיה פה. "יש פה קהילה לא קטנה. רואים הרבה דגלים כשמסתובבים בעיר". לצד זאת הוא מדגיש: "חשוב לומר שכיוונו לאירוע משפחתי צנוע גם מבחינת תקציבים וגם מבחינת הלך רוח. זו עיר של משפחות וקהילות ולא באנו לעצבן אף אחד אלא רק להגיד שאנחנו גם חלק מהעיר, ושלא ינסו להוציא אותנו החוצה".

יניר יהודה: "אנחנו גם חלק מהעיר, ושלא ינסו להוציא אותנו החוצה"

פתרון לבני הנוער הגאה בעיר

בשיחה עם 'חריש סיטי' מסכמת גלעד את האירוע אתמול ואת השנה המשמעותית של הקהילה הגאה בחריש: "העובדה שהשנה לראשונה יש לנו תקציב מהמשרד לשוויון חברתי להעצמת הקהילה ואני יכולה לעשות איתו שינוי משמעותי ומהותי עבור הקהילה – זו ברכה עצומה והתקדמות. בעיר מעורבת כמו חריש יש הרבה משוכות לעבור ולכן העשייה הזו נחשבת יותר מכל הערים בסביבה", מציינת גלעד המשמשת כרכזת הקהילה הגאה גם בבנימינה וגבעת עדה.

מעיין גלעד
גלעד: "בעיר מעורבת כמו חריש יש הרבה משוכות לעבור. האירוע אינו מובן מאליו"

"כרכזת אני רואה את הקלות היחסית בה העניינים מתנהלים בבנימינה וגבעת עדה וזה מחדד לי יותר ויותר את העובדה עד כמה האירוע בחריש אינו מובן מאליו.

"אנו עושים פעילות למען הקהילה הגאה שנועדה להעצים קהילה מוחלשת. היא לא מכוונת לעשות דווקא לשום קהילה אחרת, וככל שיקדימו ויבינו זאת אנשים, יצמחו הבנה ושקט בין התושבים בעיר".

מה את מאחלת לחברי הקהילה לשנה הבאה?

"לצערי כספי הקול הקורא שהגיעו לחריש מהמשרד לשיוויון חברתי מראש אינם מיועדים לבני נוער. אני מקבלת דיווחים על בסיס חודשי על בני נוער מחריש שעוסקים בזנות. נוער שוליים שלא ניתן לו שום מענה מחד ומנגד, אותו נוער לא מאפשר למבוגרים שלנו לעזור לו. יש לנו תקציב והוא מבורך וטוב, אבל אין לנו מנדט מהמשרד לשיוויון חברתי להשקיע אותו במקום שבאמת צריך את זה. זה מציב אותי במקום לא פשוט. הידיים שלי כבולות.

"בערים בהן יש איגי (ארגון נוער גאה) – הנוער שם פורח. למה שהנוער בחריש לא יפרח? אני מקווה שנמצא פתרון מהיר גם לנוער בחריש".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

תוכנית מתאר חדשה לחריש יוצאת לדרך

מהו הפוטנציאל של הנכס שלך? האם תיסע לעבודה בתחבורה ציבורית? היכן תוכלי ליהנות מריאות ירוקות בעיר? מה תהיה רמת הצפיפות בשכונות החדשות בעיר וכיצד תיראה חריש בעוד 20 שנה? הכנת תוכנית המתאר החדשה של חריש החלה והתוצר הסופי עתיד להשפיע על חיי התושבים

3.5 מיליון שקלים להכנת תוכנית מתאר לעיר. צילום: דוברות עיריית חריש

בישיבת המליאה האחרונה עדכן ראש העיר כי בימים אלו עובדת העירייה על הכנת תוכנית מתאר חדשה לעיר חריש. עלותה הכוללת של תוכנית המתאר העתידית תסתכם בלמעלה מ-3.5 מיליון שקלים, ותשולם רובה ככולה, מתקציב משרד הבינוי והשיכון.

חריש מבט על
הכנת תוכנית מתאר לחריש בהליך מזורז.

עוד צוין בישיבה כי תוכנית המתאר, אשר דורשת תהליכי תכנון ארוכים והליכי אישור מורכבים, תאושר בטרם תסיים את הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש את פעילותה, בדצמבר 2023.

שתי משמעויות נגזרות מלוח הזמנים הקצר במיוחד. האחד, הכנת התוכנית תתקדם בקצב מואץ ביותר, והאחר, תוכנית המתאר לא תכלול את חריש צפון, היות והשטח החדש אינו נמצא בתחום מנדט הפעולה של הוועדה המיוחדת, בהתאם להחלטת משרד הפנים, שהאריכה את פעילות הוועדה.

חריש צפון
חריש צפון – לא תיכלל בתוכנית המתאר העדכנית

שרון פישמן, מהנדסת העיר חריש מסבירה מהי הדחיפות ומדוע חייבת חריש לאשר תוכנית מתאר חדשה בפרק זמן של שנה וחצי בלבד: "על מנת שוועדת הבנייה המקומית, שתקום ותחליף את הוועדה המיוחדת, תוכל לקבל הסמכה היא צריכה תוכנית מתאר מאושרת. אלה תוכניות שאישורן לוקח זמן רב, הן עוברות דרך הוועדה המחוזית והארצית. אם אנו רוצים שהוועדה המקומית תיתן שירות מיטבי לתושבים, חשוב שתהיה לנו תוכנית כוללנית עד אז".

האם הגיוני להכין תוכנית מתאר חדשה לעיר ולא לכלול בה את חריש צפון?

"על פי אותה ועדת פנים שאישרה את המשך עבודת הוועדה המיוחדת, חריש צפון אינה בתחום סמכותה של הוועדה המיוחדת לתו"ב. זו ההחלטה. אנחנו לא יכולים להחיל על שטח זה תוכנית מתאר אבל כן נבנה תוכניות אב שישרטטו את מפת הדרכים העתידית לשטח הזה מבחינה תחבורתית ומכל שאר הבחינות".

שרון פישמן צילום לידור שקד
שרון פישמן: בתוכניות המתאר המאושרות של חריש עד היום, הציבור לא לקח חלק

תוכנית לטווח הרחוק

הדר מידן, תושבת חריש ומתכננת ערים במקצועה מסבירה מהי תוכנית מתאר ומה חשיבותה לתושבי העיר.

"תוכנית מתאר תוכנית רחבה בראייה כוללת ולא ברמת המגרש הבודד. היא קובעת מתחמי תכנון, צירים ראשיים, פונקציות ברמה העירונית בלבד (לא שכונתית). זו לא תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה, זו תוכנית שלא יורדת לפרטים, אלא מגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון".

הדר מידן: "זו תוכנית לטווח הרחוק, לעשרות שנים". צילום: אלכס ויינשטיין

"זו תוכנית לטווח הרחוק, לעשרות שנים, אשר אמורה להתמודד עם סוגיות עתידיות כגון ציפוף עתידי, גמישות תכנונית למצבים משתנים, כך שבסוף כל תושב בחריש, או יזם או בעל עסק, ידעו פחות או יותר מה הפוטנציאל התכנוני של הנכס שלו".

מידן גם מסבירה את הקשר בין תוכנית מתאר לבין פעילותה החיונית של ועדת בנייה מקומית, זו שאמורה לקום בעוד שנה וחצי ולהעניק לתושבי העיר מענה כוללני בנושא.

חריש. צילום: הדר מידן
"הענקת סמכויות לוועדות המקומיות לקבל החלטות בעצמן, ויכולת להפעיל שיקול דעת"

"החשיבות של תוכנית מתאר כוללנית היא בהענקת סמכויות לוועדות המקומיות לקבל החלטות בעצמן, ויכולת להפעיל שיקול דעת על בסיס היכרות מקומית עם השטח, ולא שאנשי התכנון שיושבים במשרד הפנים בירושלים או בוועדה המחוזית בחיפה יקבלו את ההחלטות בשמם. לכן בעוד כשנתיים שהוועדה המיוחדת תסיים את תפקידה, במידה ותאושר תוכנית מתאר כוללנית, יהיו לוועדה המקומית שתחליף את הועדה המיוחדת, יותר סמכויות לפעול בתחום השיפוט של חריש בהיבט התכנוני, ובסופו של דבר זה משפיע ישירות על התושב. זה מקצר בירוקרטיה עתידית, וחברי הוועדה המקומית, שהם נבחרי העיר שהתושבים בעצמם בחרו, יוכלו לייצג באופן מיטבי יותר את האינטרסים של הציבור".

חריש מצטופפת

בשנת 2010 אושרה תוכנית מתאר ח/1 לעיר חריש שהתייחסה לשטחי שתי השכונות הראשונות בעיר בלבד. בשנת 2012 הופקדה תוכנית מתאר ח/2 ובשנת 2016 החלה העבודה על תוכנית מתאר ח/3 אולם עד היום היא טרם אושרה. גם העובדה שחריש היא עיר חדשה ומתוכננת ואינה בנויה טלאים טלאים כדוגמת ערים אחרות, מעלה את השאלה מדוע מחויבת חריש בהכנת תוכנית מתאר חדשה?

חריש - מרחב התכנון
2016: חריש – מרחב התכנון

מידן מסבירה: "כיום כל תוכנית מתאר חדשה חייבת להיות כפופה לתמ"א 35 שינוי מס' 4. השינוי הנוגע לצפיפות מגורים, אושר בוועדת שרים ב-22 במאי 2022. אם למשל היום בחלק מהשכונות בחריש הצפיפות הממוצעת היא 9 יח"ד לדונם, לפי התיקון החדש נקבעה צפיפות של 16 יח"ד לדונם, כמעט פי 2. כך שבעצם צריך להתכונן לזה שכל בנייה עתידית בחריש (שטרם הופקדה או אושרה לגביה תוכנית), תהיה בצפיפות גבוהה הרבה יותר ממה שאנחנו מכירים, גם במספר יחידות הדיור וגם בקומות וגובה המבנים.

"זה לא משהו שהרשות המקומית באמת יכולה להילחם בו. לעירייה אין יכולת לצאת כנגד תוספת יח"ד שמוכתבת ע"י הממשלה. עם זאת, לתוכנית המתאר יש כוח לקבוע כמה שיותר אזורי תעסוקה וריאות ירוקות, ולצמצם אפשרות לעיבוי עתידי של אזורים בנויים במידה והרשות המקומית מחליטה שזה מה שטוב לה".

"לשמוע את הציבור"

אז מה טוב לרשות? לדברי פישמן תוכניות המתאר של חריש שאושרו עד היום חסרו מרכיב חיוני ומשמעותי, פידבק מהתושבים. "בכל תהליך של הכנת תוכנית מתאר יש שיתוף ציבור. מאוד חשוב למתכננים, כל אחד בתחומו, להבין מהמשתמשים את הצרכים שעולים מהשטח, החל מהנושא התחבורתי, שטחים ירוקים, שימור ומורשת. יש הרבה ענין בלשמוע את הציבור, זה הופך לחלק מחזון התוכנית".

יער צפונית לחריש צילום: מאור קורן
תוכנית שמבוססת על עקרונות פיתוח בר קיימא ושמירה על ערכים ירוקים. צילום: מאור קורן

מידן מסכימה: "לתפישתי הנושא העיקרי הוא החזון, הזהות והצביון העירוני שהתוכנית תגדיר. זה חשוב במיוחד לחריש כעיר חדשה שעדיין לא לגמרי גיבשה את האופי שלה. התוכנית תצטרך לקחת בחשבון מאפיינים כמו קהילה הטרוגנית רב קהילתית שחיה כאן, תפקוד מודרני עירוני משולב בעיר חדשה, הנחיות פרגמטיות לשילוב תחבורה ציבורית משמעותית כמו רכבת קלה וגם נושאים כמו ערכי טבע – נושא משמעותי מכיוון שחריש טובלת בשטחים פתוחים בעלי ערכיות נופית, הערכים האלה צריכים להיות משולבים באופי העירוני. הם צריכים לחיות יחד כחלק מהאופי של העיר כך שמצד אחד ישמרו לדורות הבאים ומצד שני יהיו נגישים כריאה ירוקה לתושבי העיר.

"תוכנית מתאר צריכה גם לקבוע עקרונות לחיזוק העצמאות הכלכלית ולפיתוח עוגנים כלכליים"

"תוכנית מתאר צריכה גם לקבוע עקרונות לחיזוק העצמאות הכלכלית שלה, לפיתוח עוגנים כלכליים, הוספת שטחי מסחר ותרבות, גם במרכז היישוב הקיים, וגם בשטחים העתידיים לפיתוח וזו נקודה מאד משמעותית בחריש".

איכות סביבת המגורים

"תוכנית המתאר לא בהכרח תשנה את חריש שאנחנו מכירים היום", מדגישה מידן "מכיוון שמדובר בעיר חדשה בנויה עם תב"עות חדשות ותוכניות מתאר בנות עשור בלבד. שטחים שאינם מתוכננים ושהם פנויים מבינוי מחריש הם מצומצמים יחסית. האפשרות לציפוף ועיבוי המגורים הקיימים היא מוגבלת מאד, מכיוון שהכל בנוי. כמובן שאין צפי לביצוע התחדשות עירונית בעשרות שנים הקרובות. למרות זאת, תוכנית המתאר כן יכולה להתמקד באיכות סביבת המגורים ולא רק במספרים הכמותיים של מספר יחידות הדיור, ובסוף זה מה שמשפיע על התושב".

תיבות דואר בבניין מגורים בחריש
איכות סביבת המגורים לעומת כמות יחידות הדיור בעיר

פישמן מסכמת: "תהליך שיתוף הציבור הוא חלק מהכנת תוכנית המתאר לעיר. זה מהותי שתושבים יקחו חלק בתהליך וישפיעו על חזון העיר ועל עקרונות וערכים חשובים בתוכנית המתאר. אני חושבת שתוכנית כזו היא מסמך אסטרטגי חשוב להמשך פיתוח העיר, ואני מאוד אשמח שהציבור ייקח חלק בזה. בסופו של דבר, המרחב הציבורי משרת את התושבים. הליך הכנת תוכנית המתאר היא המקום להשפיע על חריש בעשרים ושלושים השנים הבאות". על פי התכנון תחל עיריית חריש בחודשים הקרובים לקיים מפגשי ציבור / שיתוף ציבור בנושא.

מושיק גולדשטיין, יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, ציין כי הוועדה בראשותו מתגייסת גם היא לאישור תוכנית המתאר של העיר חריש. "בכוונת הוועדה לקדם את אישור התוכנית ולצורך כך ירוכז מאמץ ובעת הצורך תכונס הוועדה מספר פעמים בחודש".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

קולינאריה בחריש: "אני לא מוכר מזון, אני מוכר געגועים"

המכולת הדרום אמריקאית, המספקת לקהילה הלטינית מוצרים מבית אמא, הפכה למקום מפגש לקהילה. דוברי הרוסית מוצאים במעדניות ייחודיות בעיר את הריחות והטעמים של המולדת, ושווקי אוכל מספקים לתושבי העיר טעימה ממאכלי עדות. "התושבים מרוצים מאוד למצוא אצלנו מצרכים שלא ניתן להשיג במכולות הרגילות"

מימין: מארי בללי, שף ערן גולני, אריקה וורונוב

בשש השנים האחרונות הגיעו לעיר מכולות, סופרים וסניפי רשתות שיווק ארציות ולצידם עשרות עסקי מזון חדשים המעניקים לתושבי העיר מענה קולינארי רחב. לצד זאת, בשנתיים האחרונות החלו להיפתח בעיר מכולות ומעדניות ייחודיות, המספקות מגוון מצרכים המאפיינים מטבחים מרחבי עולם: קמחים יחודיים מדרום אמריקה, גבינות ונקניקים היישר מהמדינות הבלטיות, מאפים צרפתיים אורגינליים וחומוס וכנאפה ערבים אסליים. המנעד הרחב הוא מענה מדויק לביקוש המתגבר של תושבי העיר וקשור קשר הדוק למגוון האנושי והתרבותי הרחב בעיר ואוכלוסיית העולים הגדולה, שבחרה לגור בחריש ולהפוך את העיר לביתה.

סופר לטיני: "יש לנו כבר לקוחות קבועים"

צבי פרידמן, עולה מצ'ילה ותושב חיפה, עוסק זה מספר שנים במכירה של מוצרים מדרום אמריקה. את המוצרים הסיע פרידמן עד לאחרונה ברכבו ומכר אותם באופן ישיר עד לבית הלקוח.

לה קסה לטינה: "הידיעה על החנות שמציעה את המוצרים הללו עוברת מפה לאוזן בעיר"

פרידמן זיהה כי הביקוש למוצרים שלו בחריש עולה בהתמדה ואיתו גם קצב הביקורים שלו בעיר. "הרגשתי שאני לא עומד בקצב של ההזמנות  ואמרתי לעצמי 'בוא ננסה פה את מזלנו'", מספר פרידמן ומסביר את המניע לפתיחתו של הסופר הדרום אמריקאי 'לה קאסה לטינה' בשדרת דרך ארץ. "בחריש ישנה קהילה גדולה מאוד של דרום אמריקאים מצ'ילה, ארגנטינה, ונצואלה, ברזיל ומקסיקו וגם עולים מספרד. לכל מוצא יש את המוצרים הייחודיים שלו. הידיעה על החנות שמציעה את המוצרים הללו עוברת מפה לאוזן בעיר. התושבים מרוצים מאוד למצוא אצלנו מצרכים שלא ניתן להשיג במכולות הרגילות".

מארי בללי: "המוצרים המבוקשים ביותר הם הקמחים, הרטבים המקסיקניים ומחיות הפירות"

"בכל חודש מצטרפות לקהילה הלטינית בחריש עוד ועוד משפחות חדשות", מספרת מארי בללי, המוכרת ב'לה קאסה לטינה'. "יש לנו כבר לקוחות קבועים. המוצרים המבוקשים ביותר הם הקמחים השונים, הרטבים המקסיקניים ומחיות הפירות השונות". בללי, מעידה כי הקהילה הלטינית היא מגובשת מאוד ויש לה מפגשים קבועים. "כיף לפגוש תושבים, דתיים ולא דתיים, ממדינות שכנות לנו בדרום אמריקה, להחליף חוויות וזיכרונות על החיים שם והחיים בישראל", משתפת בללי.

בייקון, פירות ים ובירות

הרגש והצורך בסביבה מוכרת והצורך באיתור מצרכים ומוצרי מזון מבית אמא, שיחק תפקיד גם אצל סרגיי וורונוב שפתח לפני כשנה את מעדניית 'יורו מרקט' במרכז המסחרי ברחוב אודם, המספקת מענה למגוון אוכלוסיות בעיר ובפרט לעולים דוברי רוסית.

וורונוב: "אני מבין את הצרכים של אוכלוסיית דוברי הרוסית בחריש ואת הגעגועים שלהם לאוכל מפעם"

וורונוב עלה ארצה ב-2017 מקזחסטן, התגייס לצבא ואת העברית שלו ביסס במהלך שירותו הצבאי וההתנדבות במשטרה. "מי כמוני יודע כמה קשה לעלות לארץ חדשה לבד ולהיתקל במחסום השפה ועל כן אני מבין את הצרכים של אוכלוסיית דוברי הרוסית בחריש ואת הגעגועים שלהם לאוכל מפעם, כך שאפשר לומר שאני לא מוכר מזון, אני מוכר געגועים".

את ההבנה כי ישנה קהילת דוברי רוסית גדולה ומבוססת בעיר גילה וורונוב, בזכות ביקור מקרי בעיר ושיחות עם אנשים ולאחריו שיטוט באינטרנט ואיתור קבוצות פייסבוק פעילות למדי של דוברי רוסית בחריש. "הבנתי שרבים מתושבי חריש הם דוברי רוסית, ובתוכם ישנה אוכלוסייה מבוגרת, שביקשה לאתר ולקנות מוצרים ומזונות בהם השתמשה בעבר במדינות המוצא. הם סיפרו שהם נדרשים לנסוע לחדרה, מרחק 20 ק"מ, והבנתי את הצורך לפתוח חנות כזו בעיר, שגם פתוחה בשבת וגם מאפשרת לכולם למצוא את מבוקשם קרוב לבית".

אריקה וורונוב: "המעדנייה שלנו משמשת כמקום מפגש לציבור דוברי רוסית"

המוצרים המבוקשים ביותר, לדבריו סרגיי ובת זוגו אריקה שמפעילים יחד את המעדניה, הם בייקון, פירות ים ובירות. "המעדנייה שלנו משמשת לא רק לרכישת מצרכים אלא גם כמקום מפגש לציבור דוברי רוסית", מוסיפה וורונוב.

קרואסון צרפתי, ג'חנון תימני

ואם במקום מפגש עסקינן, ביקור אקראי בבית הקפה והקונדיטוריה 'קאם א פארי' בשדרת דרך ארץ, מזמן למבקרים בו קפיצה קטנה לצרפת, במקום המגיש ארוחות ומאפים צרפתיים אותנטיים וביסס את עצמו כביתה של הקהילה הענפה של דוברי הצרפתית בחריש.

בית קפה צרפתי אוכל
בית הקפה הצרפתי. צילום מתוך עמוד הפייסבוק

גם השוק התימני 'יאמן בזאר' המתקיים מדי שישי בבית הכנסת קהילת אבות ובמסגרתו נמכרת תוצרת מקומית של קהילה התימנית בחריש ומאכלים מהמטבח התימני, ממלא עבור חברי הקהילה מקום מפגש חברתי באווירה תימנית אסלית.

'יאמן בזאר': ריחות, טעמים וצלילים תימנים. צילום מתוך עמוד הפייסבוק של הקהילה

"אני נעזר לא מעט בבתי עסק מקומיים, ולעיתים גם בצרכניות והמעדניות, בעיקר אלו הכשרות. יצא לי לפגוש בסופר הדרום אמריקאי המון מוצרים מעניינים. אני מצלם בראש ומנסה לרקוח ארוחות עתידיות", מספר שף ערן גולני המקיים ארוחות שף פרטיות לזוגות משפחות וקבוצות בחצר ביתו או בבתי הלקוחות.

שף ערן גולני
שף ערן גולני: "לא פשוט כלל להחזיק חנויות הפונות ללאום וקהל יעד מסוים"

"יצא לי לארח בסעודות תושבים ממגוון של תרבויות: ברזילאים, צרפתים, או רוסים ואני נהנה לארח את כולם". שף גולני מקווה שתופעת המכולות והמעדניות הייחודיות תמשיך ותתפשט ותפיץ בשורה קולינרית עשירה בעיר: "לא פשוט כלל להחזיק חנויות הפונות ללאום וקהל יעד מסוים כזה או אחר ואני כמובן מאחל להם להצליח", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: המכולת המיתולוגית של חריש נסגרת: “אני סמל של חריש הישנה ועכשיו רוצים למחוק אותו”


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

״כל העיר תוזמן לאירוע״: העירייה אישרה תקציב לחגיגות הכרזת חריש כעיר

חברי המליאה אישרו הקצאת 350 אלף שקלים לטובת חגיגת שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר. לאירוע יוזמנו "בכירי מדינת ישראל" וכל תושבי חריש. ראש העיר: "מדובר באירוע היסטורי שקורה פעם אחת בחייה של עיר"

חברי מועצת העיר אישרו אמש (רביעי) בישיבת המליאה הקצאת תקציב בסך 350 אלף שקלים, לטובת הפקת אירוע חגיגי לרגל הכרזת חריש כעיר.

"לאירוע יוזמנו בכירי מדינת ישראל", ציין ראש העיר יצחק קשת ולצד זאת הוסיף: "מדובר באירוע היסטורי שקורה פעם אחה בחייה של עיר. זה עומד להיות אירוע חגיגי וכל העיר תוזמן לאירוע".

חריש הוכרזה כעיר בישראל
ההכרזה על העיר במעמד קהל מצומצם. צילומים: מור שקיפי-לאטי

כזכור, ב-24 במאי 2022, ביקרה שרת הפנים איילת שקד בחריש והכריזה בפני קהל מצומצם על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר.

לדברי ראש העיר, האירוע יכלול הופעת אומן והתקציב הנדרש כולל הוצאות אבטחה, רישוי, ביטחון, וגידור. לשם השוואה, תקציב אירועי יום העצמאות האחרון בחריש, הסתכם בכ-700 אלף שקלים.

עם זאת, טרם נקבע תאריך, "זה נבדק כעת מול בכירי המדינה", הסביר קשת, וטרם הוחלט על מיקום האירוע. חבר המועצה, יוסי גולדמן, ביקש לבחון את האפשרות לקיים את האירוע בשדרת דרך ארץ ומנהלת מחלקת האירועים מרלן אהרנוסון ציינה כי "הנושא מורכב והתקציב מוגבל אולם זה נבחן כעת בהיבטים של ביטחון ובשאר ההיבטים". עוד ציינה אהרונסון כי האירוע יכלול מתחם ייעודי שיציג את כל הפורומים והקהילות הפעילות בעיר. "חשוב לנו שהתושבים יהיו גאים לקחת חלק באירוע ולהציג את הפעילויות היפות שקיימות בעיר", היא סיכמה.

לקריאה נוספת: חריש הוכרזה כעיר בישראל!


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

"להעמיק את ההיכרות": רבנים מחריש נפגשו עם מפקד נקודת המשטרה

מפקד נקודת חריש, רב פקד ענאן מנצור, קיים השבוע מספר פגישות עם רבנים ונציגי הקהילות החרדיות בעיר. "הפגישות נערכו ברוח טובה וקיימת נכונות הן של המשטרה והן של הרבנים להמשיך בשיתוף הפעולה"

מימין: הרב שחר אבוטבול, הרב אשר זיגדון ורפ"ק ענאן מנצור. צילום: דוברות המשטרה

רפ"ק ענאן מנצור שנכנס לתפקידו כמפקד נקודת חריש לפני מספר שבועות בלבד, החל השבוע בסבב פגישות עם רבני ונציגי הקהילות השונות בעיר, שמטרתו לחזק את שיתוף הפעולה הקיים עם המשטרה.

המפגשים עם מובילי דעת הקהל בעיר הם חלק ממדיניות שהתווה סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת המשטרה עירון, שציין בעבר כי הוא מאמין בשיח: "אם אני מזהה שמתפתחת מורכבות בנושא בין מגזרי בחריש, אני לא מחפש רק את האכיפה והמעצרים אלא פועל גם ברמת הנעת תהליכי גישור. כשאנשים יושבים ומדברים אחד מבין את צרכיו של האחר".

הרב דוד ברנד רפ"ק ענאן מנצור
מימין: רפ"ק ענאן מנצור, הרב דוד ברנד ושחר עזרא, השוטר הקהילתי. צילום דוברות המשטרה

בהתאם ל"רוח המפקד", נפגש רפ"ק מנצור השבוע עם הרב דוד ברנד, רב קהילת ברסלב כוכבי האור, הרב אשר זיגדון, רב קהילת לעבדך באמת, והרב שחר אבוטבול, רב בית כנסת אור מרן. השלושה ברכו על היוזמה ועל הפגישה שמטרתן להעמיק את ההכרות, הבנת הצרכים האופיניים לכל קהילה ומגזר ושמירה על שלום וביטחון הקהילות.

הרב ברנד ציין בשיחה כי "אני מוותיקי העיר חריש ותמיד ניסינו לעשות דברים רק בהידברות ובהכלה". הרב זיגדון הוסיף: "יש בכל מקום אנשים שמנסים לעשות פרובוקציות מכל הצדדים ואנחנו מנסים לא להיגרר אלא לחיות בשלווה, תוך הבנה והכלה".

בשיחות ציין לטובה מפקד נקודת חריש את שיתוף הפעולה הקיים בפועל, ואת האמון שנבנה בין המשטרה לקהילות בעיר, שעוזרים במניעת חיכוכים מיותרים. עוד שוחחו הרבנים ורפ"ק מנצור על הגיוון והמורכבות הקיימים בעיר בין קבוצות האוכלוסייה השונות, ועל הסובלנות וההכלה הנדרשות, בהתאם למאפייני העיר.

בקרוב: פגישות עם נציגי הקהילה החילונית

"הפגישות נערכו ברוח טובה וקיימת נכונות הן של המשטרה והן של הרבנים להמשיך בשיתוף הפעולה", ציין רפ"ק מנצור בסיום הפגישות. "סוכם בינינו להמשיך ולשמור על ערוץ תקשורת פתוח ודאגה לכלל התושבים בעיר".

בשבועות הקרובים מתכנן רפ"ק מנצור להיפגש גם עם נציגים חילונים בולטים בעיר כדי להעמיק את הקשר גם איתם. פגישה ראשונה התקיימה כבר עם התושב ניצן אביבי, מנהל קבוצת הוואטסאפ 'חילונים בוחרים חריש' וממובילי מחאת הצופרים של החילונים בחריש. "הייתה פגישה חמה, לבבית ומרתקת עם אדם חם, חכם ורגיש אוהב אדם ושלום", מציין אביבי. "דיברנו על חריש, התושבים, הקהילות ואיך אפשר לגשר ולחבר בין כולם כדי ליצור שיח חברי מכבד שיקח את חריש למקום נפלא. האיש בעל עבר ביטחוני מפואר ומעורר השראה. המון הצלחה לענאן ולכולנו".

לקריאה נוספת: מפקד נקודת המשטרה החדש: "השאיפה שלנו היא הגברת תחושת הביטחון לתושב"


 

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מתחם הטרפז: השיווק של מאות יחידות דיור בכניסה לעיר יחל בקרוב

624 יחידות דיור ברבי קומות המתנשאים עד לגובה של 27 קומות, וכ-20 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, מתוכננים להקמה בשכונת אבני חן, בכניסה לעיר. רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז ליזמים להקמת מתחם הטרפז

הליך השיווק של מתחם הטרפז (תוכנית חריש 1/י'), הכולל 624 יחידות דיור ברבי קומות ועוד כ-20 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, ייפתח בקרוב, כך הודיעה היום עיריית חריש.

מכרז שיווק הקרקע פורסם על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והוא מזמין את היזמים להציע הצעות לרכישת זכויות חכירה לבניית המתחם. על פי המכרז 374 יחידות ימכרו במסגרת תוכנית מחיר מטרה ו-250 יחידות יימכרו בשוק החופשי.

מיקום מרכזי: מתחם הטרפז בכניסה לעיר, בסמוך לכיכר הזיתים ומול הפארק העתידי

המכרז של רשות מקרקעי ישראל מתקיים על פי מחיר מטרה, כלומר ההצעה הגבוהה ביותר ביחס למחיר הקרקע, כאשר ייעוד המגרשים הינו בנייה רוויה למגורים ולמסחר. הזוכה במכרז יישא גם בכל הוצאות הפיתוח.

שיווק המתחם עוכב עד לקבלת החלטת ממשלה חדשה

על פי הנחיית ראש העיר יצחק קשת, עיריית חריש עיכבה את השיווק הדירות למרות שהתב"ע אושרה כבר בשנה שעברה על ידי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה, והציבה כתנאי את קידום החלטת ממשלה חדשה לחריש.עוד סוכם ששיווק הדירות יקודם רק בשיתוף פעולה עם העירייה תוך התחשבות בצורכי העיר. כעת, לאחר שעברה החלטת הממשלה נפתחה הדרך לתחילת שיווק יחידות הדיור.

המתחם המדובר ממוקם בסמוך לכביש הגישה לעיר ולמרכז העירוני העתידי (מעו"ף) והוא כולל בין היתר 2 מגדלים בגובה של 27 קומות (120 דירות בכל בניין). עוד ייבנו במתחם שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

מפת מתחם הטרפז בחריש
מפת מתחם הטרפז בחריש

רבי הקומות אשר ממוקמים בכניסה לעיר, ייראו למרחוק ויהוו במידה רבה סמן היכר לעיר החדשה. מטרת המתכננים, בין היתר, היא למשוך לחריש אוכלוסיה חזקה שיכולה להרשות לעצמה לגור בבניינים שדורשים עלויות תחזוקה גבוהות.

הפיתוח הסביבתי של המתחם קיבל גם הוא תשומת לב יתרה. בין הבניינים תוכננו מסלולי הליכה מוסדרים וכן פארק שכונתי רחב ידיים. עוד מתוכננים במתחם מספר מבני ציבור ומספר שצפ”ים.

מרבית שטחי המסחר והתעסוקה מרוכזים במבנה אחד על שדרת דרך ארץ, המשקיף אל הפארק העירוני העתידי. המבנה כולל 7 קומות של משרדים (16,000 מ”ר), 3 קומות חנייה וקומת קרקע מסחרית שתשתרע על שטח של 4,000 מ”ר.

חתך תרשימי של מתחם הטרפז

הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר תביא ליצירת מקומות עבודה בתוך חריש, תשפר את איכות החיים, תפחית את הנסיעות מחוץ לחריש (וכפועל יוצא מכך את עומסי התנועה) ותגדיל את הכנסות העירייה.

יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, מושיק גולדשטיין, התחייב כי הוועדה תנפיק היתר בנייה ליזמים תוך 10 ימים לאחר שהגישו את התוכניות כנדרש. וזאת במטרה להאיץ את הבנייה  ולקדם את השכונה החדשה. "נתכנס מספר פעמים בחודש לצורך הנפקת היתרי בנייה. וזאת במטרה לחזק את חריש כעיר מובילה בארץ וכמרכז עירוני בשרון הצפוני", הוא סיכם.

לקריאה נוספת: החלטת ממשלה חדשה לחריש: לאן ילך הכסף?


 

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

אושרה תוכנית עירונית המאפשרת פתיחת בתי קפה ומסעדות בפארקים בעיר

עיריית חריש והוועדה המיוחדת אישרו תוכנית חדשה המתירה הקמת מבנה מסחרי כדוגמת מסעדה, בית קפה או קיוסק, בשישה פארקים ושטחי ציבור פתוחים בעיר. אדריכלית העיר: "הרעיון הוא לייצר שימושים אפשריים נוספים בשצ"פים"

מסעדת דז'ה בו בפארק העצמאות ירושלים. צילום:  ג'וני בהם

הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש ומליאת העירייה אישרו תוכנית להפקדה להוספת מבני מסחר ופנאי בפארקים ובשטחים הציבורים הפתוחים (שצ"פים) בעיר. התוכנית חדשה תסדיר את האפשרויות להקמת מבנים מסחריים, כדוגמת קיוסקים, בתי קפה וחנויות קטנות, בשצ“פים ברחבי העיר.

בית קפה בגינה שכונתית בתל אביב
בית קפה בגינה שכונתית בתל אביב

בהתאם לתוכנית שאושרה, תוכל עיריית חריש לפרסם מכרזים לבינוי והפעלת מוקדים מסחריים בלב הפארקים הגדולים בעיר.

התוכנית החדשה מטילה מגבלות חדשות על התוכנית שהיתה קיימת עד היום. תוכנית תב”ע חריש 1/א המתייחסת לשכונות אבני חן והחורש, התירה הקמת מבנה מסחרי בגודל של עד 20 מ”ר (10 מ”ר עבור מסחר ו-10 מ”ר נוספים עבור שירותים ציבוריים), בכל השצ"פים בעיר, ללא קשר לגודלו של השצ”פ.

גן הצגן בחריש, אחד משישה פארקים בהם תותר הקמת מבנה מסחרי

כעת, התוכנית החדשה מרחיבה אפשרות זו גם לשכונות החדשות של העיר (הפרחים, בצוותא, מעו"ף), מגדילה את גודל המבנה המותר (מ-20 מ"ר ל-50 מ"ר) אך מטילה מגבלות על השצ"פים בהם התוכנית יכולה לצאת לפועל.

פעילות מסחרית ב"ריאות הירוקות" של העיר

על פי התוכנית שאושרה הנהגת העיר תאפשר זכויות בנייה מסחריות רק בפארקים גדולים ששטחם עולה על 5 דונם, וזאת בשונה מהתוכנית המקורית שהציעה התרת שימושים מסחריים בכלל הגינות והפארקים בעיר. מגבלת הגודל נועדה לאפשר פעילות מסחרית ב"ריאות הירוקות" של העיר, מבלי להשתלט על הפארק ולגזול מהתושבים את המרחב הפתוח.

פארק המועצה: אחד משישה פארקים בהם תותר בניית מבנה מסחרי

על פי הנתונים שהוצגו בישיבת הוועדה לתכנון ובנייה כיום ישנם 6 שצ"פים בלבד בעיר העונים להגדרה זו ביניהם: פארק המועצה בשכונת החורש, גן הצגן בשכונת אבני חן, הפארק המרכזי המצוי בהקמה, והפארק העתידי בשכונת מעו"ף. במקומות אלו תתאפשר בנייתו של מבנה מסחרי חד קומתי בשטח מרבי של 50 מ"ר. כך לדוגמה, בפארק העירוני המרכזי מתוכננת הקמה של מסעדה לנוחות המבקרים בפארק.

הפארק העירוני המרכזי. צילום: דוברות עיריית חריש
מסעדה בפארק העירוני המרכזי. צילום: דוברות עיריית חריש

המודל: גן העצמאות בירושלים

"חריש היא עיר עם הרבה גינות ציבוריות. הרעיון הוא לייצר שימושים אפשריים נוספים בשצ"פים כגון קיוסק קטן או מסחר זעיר אחר, שתומך את השימושים בפארקים. זה יכול להיות בר מיצים, מבנה לפעילות ספורט או שירות להשכרת אופניים", הסבירה מהנדסת העיר, שרון פישמן.

מסעדת דז'ה בו בגן העצמאות, ירושלים

"המודל הטוב ביותר בעיני, אליו ניתן לדמות את הרעיון שמציעה התוכנית הוא גן העצמאות בירושלים שכולל בית קפה במרכזו. הרעיון הוא לייצר חיבור של פנאי שמשתלב עם השהיה בפארק, לאפשר מסחר בייחוד באזורים בהם יש מחסור בשטחי מסחר שכונתיים", ציינה חברת המועצה, שני גרינברג, בישיבת המליאה.

לקריאה נוספת: אספרסו בגינת המשחקים: המועצה מקדמת תוכנית לפתיחת בתי מסחר בפארקים


 

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

הוחלט: העירייה והוועדה המיוחדת יעשו סדר בנראות העסקים בעיר

היעדר הנחיות ברורות ומדיניות אכיפה רפה ולא מגובשת, הביאו למגוון של מפגעים אסתטיים, סביבתיים ובטיחותיים בחזיתות המסחריות בעיר, בעיקר לאורך שדרת דרך ארץ. כעת עיריית חריש מתכוונת לעשות סדר. תוכנית מדיניות חדשה מגדירה לבעלי עסקים כללי "אסור ומותר"

אי האחידות בנראות החזיתות המסחריות בעיר, היעדר הנחיות ברורות של "מותר ואסור" ומדיניות אכיפה רפה ולא מגובשת, הביאו למגוון של מפגעים אסתטיים, סביבתיים ובטיחותיים לאורך שדרת דרך ארץ, מגמה שהולכת ומחריפה עם פתיחת עסקים חדשים בעיר. סחורות, מחסנים ארעיים המוצבים בפתח החנויות וסגירות חורף שונות, מאתגרים את תנועת הולכי הרגל ובחלק מהמקרים אף חוסמים באופן מוחלט את המעבר.

שש שנים מאכלוס העיר החדשה ומפתיחת העסקים הראשונים בה, עיריית חריש פרסמה מסמך מדיניות עירונית חדשה המסדיר ניהול שימושים מעורבים בחריש. מטרת המסמך: גיבוש ואישור הנחיות ועקרונות מנחים לתכנון וניהול של אזורים בהם פועלים ויפעלו בעתיד מגורים לצד מבני ציבור, משרדים או שטחי מסחר.

"המטרה המרכזית של המדיניות החדשה היא מיצוב השדרה כשטח מסחר עירוני מזמין ונעים שיאפשר צמיחה ושגשוג של העסקים", ציין ראש העיר, יצחק קשת.

שולחנות וכסאות, יותרו להצבה מחוץ לעסק, רק בתנאי שהם לא קבועים ויוצמדו בסוף יום העבודה אל הכניסה

שמירה על הנגישות והמרחב הציבורי

המדיניות החדשה כוללת הסדרה מחודשת של כמה תחומים מרכזיים, להגדיר קווי מדיניות ברורים ולנקוט בצעדי אכיפה ומתן קנסות. "להבדיל מאזורי מסחר ותעסוקה נפרדים, באזורי שימושים מעורבים נדרש ניהול מוקפד של התכנון, של גודל העסקים ושל מאזן השימושים כדי להבטיח שהעירוב יתנהל באופן המיטבי וימלא את יעודו", צוין במסמך. בעירייה פירטו את ארבעת יעדים העיקריים אותם מבקש המהלך הנוכחי להשיג:

  • חיזוק והרחבת מגוון השירותים לתושבים והנגישות אליהם;
  • הצלחת הפעילות המסחרית והעסקית בעיר;
  • מיתון החיכוכים באזורי שימושים מעורבים;
  • עידוד עסקים מקומיים קטנים לפיתוח הכלכלה המקומית.
סגירת חורף בשדרת דרך ארץ בחריש
סגירות חורף יותרו עד ה-1 במאי

המסמך שם דגש על נושא הנגישות והמרחב הציבורי. כך לדוגמה, שינויים באבני המדרכה שביצעו בעלי עסקים באופן עצמאי יאסרו לחלוטין כמו גם הצבה של דקים או במות מוגבהות בכל שטח זיקת המעבר, דהיינו תחת הקולונדה – שביל ההליכה המקורה לאורך השדרה. תיאסר הוצאת פריטים בעלי נפח גדול מחוץ לחנות. סחורה ורהיטי חוץ, כגון שולחנות וכסאות, יותרו להצבה מחוץ לעסק, רק בתנאי שהם לא קבועים ויוצמדו בסוף יום העבודה אל הכניסה. כך או כך, הצבת שולחנות וכסאות והתרת סחורה בחוץ יותרו רק במידה והן מאפשרות מעבר חופשי בקולונדה להולכי רגל. עוד מדגיש המסמך את אחריות בעלי העסקים ו/או חברת הניהול שתועסק מטעמם לשמירה על רמת ניקיון ותחזוקה גבוהים.

במידה והנחיות אלו לא ימולאו, תהיה רשאית העירייה לבצע אכיפה על ידי הטלת קנסות לפי חוק העזר העירוני לשמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים. כמו כן, צפויה להתבצע אכיפה ובקרה גם בנושא שעות פעילות בתי עסק ועמידה בתנאי חוק הרעש.

"לסגור את הקולונדה – זה לא הגיוני"

בראייה עתידית, מתכוונים במועצה, בין היתר, להגביל את גודל העסקים שיוכלו לפעול לאורך השדרה, זאת על מנת לעודד עסקים קטנים ולשמר מגוון וכמות עסקים טובה ברחוב ובמילים אחרות לצמצם את תופעת הסופרים לאורך השדרה. לשם כך הוגדר כי לאורך 500 מטרים של חזית מסחרית, יפעלו לפחות 6 בתי עסק שונים.

סגירת חורף בדרך ארץ
לא יותר להקים אוהל שחוסם את המעבר:  ״לאפשר רצף הליכה בקולונדה״

"אנחנו הולכים על פרוייקט כללי שמטרתו שיפור נראות פני העיר", ציין חבר המועצה והאחראי על תחום העסקים בעיר, יוסי גולדמן. "הדגש כרגע הוא על דרך ארץ אבל גם המרכזים המסחריים יטופלו. הרצון הוא ליצור מצב שיהיה נעים לכולם, גם לעסקים וגם לתושבים. אין כל כוונה להיות לרועץ אלא לעשות סדר".

גולדמן מתייחס גם לנושא מתחמי ההסעדה החיצוניים שהקימו בעלי מסעדות בעיר: "סגירות חורף יותרו באופן פרטני בתיאום מראש עם הרשות המקומית, עד לתאריך ה-1 במאי, אוהלי הבד לסוגיהם שניתן לראות אצל מספר עסקי מזון בעיר – יאסרו באופן מוחלט. הוצאת סחורה היא לגיטימית והגיונית אבל לסגור את הקולונדה – זה לא הגיוני. לעסקים השונים יש עניין להוציא את מרכולתם החוצה וזה בהחלט לגיטימי, כולל ישיבה בחוץ, אך יש לוודא שזה נעשה מבלי להפריע לרצף ההליכה בקולונדה. אם אשה עם עגלה רוצה לעבור מקצה אחד של קולונדה לקצה השני – זה לא אפשרי כיום. אם ביום גשום  או שמשי הולכי רגל נאלצים לצאת מהקולונדה אז השדרה המקורה לא משיגה את מטרתה".

חנייה חניה דרך ארץ חוק החנייה חוק החנייה
חנייה לאורך שדרת דרך ארץ. בחודש הבא יחלו לאכוף את ההנחיות החדשות

"האכיפה תתבצע על ידי המשטרה ופקחי הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה", מוסיף ומפרט גולדמן. "הנושא היה באחריותה של הוועדה מאז ומתמיד. עד כה הוועדה לא טיפלה בו – וזה לא תקין, אך זה שלא עשו זאת עד עכשיו זה לא אומר שלא ניתן ליישר קו כיום. לשם כך, כוח האדם יגדל ויגוייסו שני פקחים נוספים למטרות האכיפה השונות".

כזכור, גם מדיניות החניה לאורך דרך ארץ צפויה לקבל בקרוב מסגרת כללים ברורה, לדברי גולדמן כבר בחודש הבא יחלו בכינון ההנחיות החדשות. במכתב שנשלח בשבוע שעבר לבעלי העסקים בעיר הודיעה הרשות כי היא תחל באכיפת חניה במקביל למדרכה ולא בניצב כפי שנהוג כיום. בנוסף, תחל העירייה לגבות תשלום עבור החניה בשדרה המרכזית בעיר. "הכוונה היא לאפשר חניה בדרך ארץ של עד 20 דקות ללא חיוב ועד שלוש שעות בחיוב בדמי חניה", ציין גולדמן.עוד נכתב בפנייה לבעלי העסקים כי שדרת דרך ארץ עוברת שיפוץ ושדרוג וכי מעברי חצייה יוספו בשדרה לטובת ניוד קל יותר של הולכי רגל מצד אל צד.

לקריאה נוספת: בקרוב: מעברי חצייה חדשים בדרך ארץ


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

חריש הוכרזה כעיר בישראל!

ממועצה מקומית לעיר: בביקור שערכה הבוקר (ג׳) שרת הפנים, איילת שקד, בחריש, חתמה השרה על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש לעיר בישראל

צילום: מור שקיפי לאטי

בתחילת חודש אפריל, חתם מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש, על מנדט עבור 'הוועדה הגיאוגרפית הקבועה לבחינת מעמד מוניציפאלי ולבחינת מיזוג רשויות מקומיות מרצון', בראשות גבי מימון, לבחינה והמלצה בפני שרת הפנים בדבר שינוי המעמד המוניציפאלי של המועצה המקומית חריש. כיום, חתמה רשמית שרת הפנים על שינוי מעמדה המוניציפלי של העיר, בהתאם להמלצת הוועדה הגיאוגרפית.

ההחלטה על שינוי מעמדה המוניציפלי של חריש ממועצה מקומית לעירייה התקבלה לאור צמיחתה של המועצה והתכנון העתידי שאמור להביא לגידול רב יותר, בהתאם לתכנית הממשלתית לפיתוח העיר חריש באמצעות השקעות תקציביות של משרדי הממשלה השונים המובילים הן לפתרונות תחבורה, הן לחיזוק אזורי התעסוקה, חיזוק התעשייה והמשרדים וכמובן הצפי לגידול האוכלוסייה.

חריש הוכרזה כעיר

בין שיקוליה של הוועדה, ניתן לציין את מאפייניה הדמוגרפיים של הרשות הן בהיקף האוכלוסייה הקיים, כאשר כיום מתגוררים בחריש למעלה מ-35,000 תושבים וב-3 שנים הקרובות צפויה אוכלוסיית הרשות לגדול לכ-60,000 תושבים לפי התחזיות. בנוסף, בעיר מתרחש פיתוח אינטנסיבי וניהול תקציבי פיתוח, ונדרש עוד גידול בתעסוקה ובתעשייה בעיר אשר יובילו את חריש לכדי חוסן כלכלי.

הכרזת העיר והחתימה נערכה במסגרת ביקור שרת הפנים ומנכ"ל משרדה, יאיר הירש ונציגי המשרד בחריש ובמעמד ראש הרשות המקומית, יצחק קשת.

חריש הוכרזה כעיר בישראל
צילום: מור שקיפי לאטי

שרת הפנים, איילת שקד: "כפי שהתחייבתי, הכרזתי היום על חריש כעיר ואם בישראל. חריש היא פרויקט לאומי של הקמת עיר חדשה בישראל – ההכרזה עליה כעיר היא הכרזה על הצלחת הפרויקט. חריש היא מודל להקמת עיר יציבה בתוך עשור ולוקחת חלק משמעותי בהתמודדות עם משבר הדיור. שכונות שלמות, מערכת חינוך גדולה, מבני ציבור, פארקים וכ-29 אלף תושבים – וכל זה בשבע שנים בלבד.

״ההקמה והפיתוח של חריש היו כרוכים בהתמודדות עם אתגרים ייחודיים של בניית עיר כמעט מאפס, הקמת השירותים העירוניים והכל תוך כדי קליטת עשרות אלפי תושבים חדשים – אלה אתגרים שעיר ותיקה לא נדרשת להתמודד איתם – וחריש עמדה בהם בהצלחה. מברכת את ראש העיר החדש, ואת תושבי העיר שאנשיה גרמו לפרויקט הלאומי הזה לקום ולצמוח.

״הממשלה עומדת לימינה של חריש ולאחר החלטת הממשלה החשובה שעברה בעניינה אני מאמינה שחריש תהפוך להיות עיר חזקה ויציבה בזכות עצמה״

מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש: ״התרשמתי מהמחויבות והמסירות של עובדי הרשות ונבחרי הציבור בהתמודדות שלהם עם אתגרי הפיתוח, אני שמח להיות במעמד זה ומאחל לכם תושבי העיר כי תמשיכו לגרום לעיר לצמוח ולהתפתח ולשפר את איכות חייכם"

ראש עיריית חריש, יצחק קשת: "היום אנחנו חוגגים נקודת ציון חשובה בהיסטוריה של העיר הצעירה שלנו. ההכרזה החשובה היום על הפיכתה של חריש לעיר היא ההכרה הרשמית בהצלחת הפרויקט הלאומי הכל-כך מיוחד הזה: הקמת עיר חדשה בישראל. המלאכה לא הסתיימה, תהליך הקמת העיר עדיין בעיצומו וחריש ממשיכה כל הזמן לצמוח ולגדול בקצב אדיר. רק לאחרונה אושרה החלטת ממשלה חדשה לעיר, בהיקף של כחצי מליארד שקל. האתגר גדול, ואנחנו שמחים על כך ששרת הפנים איילת שקד וראש הממשלה עומדים לצידנו"

יו״ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, מושיק גולדשטיין: ״האצת הבנייה בחריש היא הפתרון הישים והמהיר לבעיית יוקר הדיור בכל מדינת ישראל. אני מתחייב שהוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש תנפיק היתר בנייה ליזמים תוך 10 ימים לאחר שהגישו את התוכניות כנדרש. בהנתן הנחייה ממשלתית להאצת הבנייה ולקדם שתי שכונות חדשות הטרפז וחריש ב' בהיקף של 2,000 יחידות דיור נתכנס מספר פעמים בחודש לצורך הנפקת היתרי בנייה. וזאת במטרה לחזק את חריש כעיר מובילה בארץ וכמרכז עירוני בשרון הצפוני״.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

ההשקעה בתנועות הנוער: 6 מיליון שקלים

העירייה החלה בבנייתם של ארבעה מבני קבע חדשים לתנועות הצופים, בני עקיבא, אריאל והשומר הצעיר. ההשקה מתוכננת לספטמבר 2022. סגנית ראש העיר: "מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער"

בתמונה: הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער. צילום:דוברות עיריית חריש

ביום חמישי קיימה העירייה טקס הנחת אבן פינה לבנייתם של ארבעה מתחמי תנועות נוער בעיר, בהשקעה כוללת של 6 מיליון שקלים מקרן הפיתוח של עיריית חריש. כל אחד מהמתחמים ייבנה על שטח של דונם ויכלול מבנים יבילים ומרחבים חיצוניים מקורים ומרוצפים. "המתחמים החדשים יהיו בית לתנועות הנוער ויאפשרו להן להגדיל את היקף הפעילות", ציינה עיריית חריש.

המתחם הזמני ברחוב תמר: ישמש את תנועת אריאל

כיום פועלות תנועות הנוער במתחם זמני משותף ברחוב תמר, שהוקם בדצמבר 2019, בסמוך למבנה העירייה. עם השנים צמחו התנועות והמתחם בו הן פועלות כיום, הפך צר מלהכיל את פעילותן. בסופו של המהלך החדש, הצפוי להסתיים בסמוך לפתיחת שנת הלימודים הקרובה, יעברו תנועות הנוער הצופים, בני עקיבא והשומר הצעיר למבני קבע חדשים, בעוד מתחם היבילים הקיים בו פועלות כיום ארבע התנועות, ימשיך לשמש את תנועת אריאל בלבד.

תנועת הצופים בחריש. צילום: דוברות התנועה

"לתנועות הנוער מניות זהב בייסוד המדינה, והן מהוות עוגן משמעותי לקידום ערכים של ציונות, ערבות הדדית ואחריות אזרחית. לאור זאת החלטנו במועצת העיר להשקיע בהן ולחזק את פעילותן", ציין ראש העיר, יצחק קשת, בטקס הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער שנערך בשבוע שעבר (חמישי). קשת הדגיש את הנחיצות בהקמת מבני קבע לכל אחת ואחת מהתנועות: "קצב הגדילה העצום של העיר דורש מענה קבוע אשר יאפשר את התרחבות התנועות והגדלת הפעילויות והתוכן שלהן".

גרינברג: "זה מין חלום שמתגשם". צילום: דוברות עיריית חריש

קונצנזוס בקרב חברי המליאה

"זה מין חלום שמתגשם", ציינה שני גרינברג, סגנית ראש העיר והאחראית על תנועות הנוער."כנערה מתבגרת, שבט הצופים היה הבית השני שלי, עולם ערכים שלם שהתחזק והתבסס בחסות התנועה: אזרחות פעילה, אחריות חברתית וערבות הדדית לצד הזדמנות לרכוש מיומנויות יקרות ערך. המבנה הוא הבית של התנועה. בלי מבנה התנועה לא יכולה לגדול ולהתבסס. עד כה היה פתרון זמני לכל תנועות הנוער יחד והיום, אנחנו יכולים סוף סוף לגדול לשלב הבא. מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער".

סניף בני עקיבא חריש. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק

בשיחה עם 'חריש 24' הזכירה גרינברג, כי היה קונצנזוס בקרב חברי המועצה לגבי הצורך בהקמת מתחמים נפרדים לכל אחת מתנועות הנוער ולכן גם מימון הבינוי היה מטעם הרשות ולא בשיטה של הקצאות קרקע. גרינברג הוסיפה כי "בסיטואציה הנוכחית כולם מקבלים וכולם נהנים באופן שיוויוני: שתי תנועות נוער דתיות ושתיים חילוניות".

תמיכות, תקצוב ובנייה

גרינברג משתפת כי ההחלטה לערב ולשלב את נציגי תנועות הנוער בבינוי והקמת המתחמים, הוכחה כמוצלחת הן בהתאמה מדויקת יותר לצרכים של כל תנועה ותנועה והן, בחיסכון לקופת העירייה: "היה לי חשוב לוודא שהתנועות מגיעות לישיבה ומתייחסות לצורה של הבינוי וגם המפרט, כי בסופו של יום, אנחנו בעירייה לא מתיימרים לדעת הכול. האדריכלים מתכננים כל מיני דברים יפים ואז מגיע נציג התנועה ומדייק את הצרכים ולעיתים דורש חומרים פשוטים יותר. זה היה מדהים לראות איך נציגי התנועה שינמכו את המפרט וחסכו כסף למועצה", סיפרה גרינברג.

נציגי התנועה שנמכו את המפרט. צילום: דוברות עיריית חריש

חבר המועצה יוסי גולדמן בירך גם הוא על המהלך: "שמחים שהגענו לרגע הזה של בניית מבנים לתנועות הנוער המשתדרגות ממבנה הקרוואנים ושמחים על קידום תנועות הנוער בעיר. אנו מובילים את זה בצורה בלתי מתפשרת, אם בנושא התמיכות ואם בנושא התקצוב והבנייה".

יוחאי פרג'י, כיום יו"ר האופוזיציה, שותף גם הוא לשמחה: "מהלך משמח מאוד, ואני גאה שיש לי חלק מאוד גדול בזה. ישבתי עם מהנדס העיר מספר פעמים כדי לאתר ולקבוע אילו שטחים הכי מתאימים לתנועות, ולחשיבה אודות גודל וצורכי המבנים. ההשקעה בתנועות נוער היא חלק מההסכם הקואליציוני עליו חתמנו בתחילת דרכנו".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

יו"ר הליברלים: "הוכחנו את עצמנו בפני הציבור, כל מה שהבטחנו קיימנו"

שני גרינברג, יו״ר סיעת הליברלים במועצת חריש, בטוחה כי הקאנטרי הצפוי להיבנות בעיר אכן יפעל בשבת, כפי שנקבע במכרז, וכי החשש משינוי צביון העיר הוסר. לצופרי השבת היא מתייחסת כאל ״מטרד רעש״ בלבד והיא אופטימית לגבי הבחירות הבאות, על אף שטרם נמצא מחליף לחבר הסיעה השני שעוזב את תפקידו

בתמונה: שני גרינברג בחגיגות העצמאות. צילום: מור לאטי

שלוש וחצי שנים חלפו מאז הבחירות לרשויות המקומיות, שהקנו לשני גרינברג ולשני חבריה בסיעת הליברלים מקום במועצת העיר, וריח הבחירות הקרובות כבר נישא באוויר. אבל לגרינברג יש נושאים דחופים יותר לטיפול. נכון לכתיבת שורות אלה, אין עדיין בנמצא מחליף או מחליפה לגיל פישר, חברה לסיעה, שעוזב בקרוב את תפקידו. המועמדים שמשובצים במקומות החמישי והשישי ברשימה הם מקס גלר וסטס קורניסקיושניהם לא מביעים עניין רב בתפקיד. 

"הבחירות היו לפני 3.5 שנים ומטבע הדברים, אנשים מתקדמים עם החיים שלהם. המשמעות של להפוך לחבר מועצה היא מורכבת ודורשת התנדבות והשקעת זמן. אנחנו בדיאלוג איתם וטרם ניתנו תשובות סופיות", מעדכנת גרינברג. "במידה וזה לא יסתייע, נמצא מישהו מבחוץ שתואם את ערכי הליברלים ונעשה את התהליך הדרוש מול משרד הפנים כדי למנותו".

חברי סיעת הליברלים בחריש
חברי סיעת הליברלים

גרינברג, התמודדה לאחרונה גם עם דרישת חברי סיעת בית טב, יוסי גולדמן ושלמה קליין, להוציא הבהרה למכרז הקאנטרי שפרסמה העירייה לפיו מפעיל הקאנטרי לא יהיה מחויב להפעילו בשבת. 

"אני סמוכה ובטוחה שהבהרה מסוג כזה למכרזלא תצא", פוסקת גרינברג ומפרטת: "לאחר הבחירות היה לנו חשש מאוד גדול שיבנו פה קאנטרי שלא יהיה פתוח בשבת. זו הסיבה שבהסכם הקואליציוני שלנו קבענו קו ברור לפיו המועצה תחייב את היזם שיבנה את הקאנטרי לפתוח בשבת. ההסכמים הקואליציוניים הם לא סוד, הם מפורסמים באתר העירייה. כמו כן, ראש העיר לא חתום על הסכמים סותרים".  

עד כמה חברי המועצה היו מעורבים במכרז? יתכן שהם לא הכירו את הסעיף?

"אני לא יודעת לענות בשמם. אני מכירה את מסמכי המכרז, הוא כתוב כבר כמעט שנתיים, הוא התעכב בגלל אישור משרד הפנים. זה כתוב בהסכם קואליציוני שלנו, ולא רק אני מחויבת לכבד את ההסכמים שנחתמו איתם, גם הם מחויבים לכבד את ההסכמים שלנו. מעבר לזה, אין היתכנות כלכלית לקאנטרי שלא פועל בשבת ואני בטוחה שיש הרבה דתיים שרוצים שהקאנטרי יהיה פתוח בשבת לטובת החילונים". 

מה עמדתך לגבי מיקומו העתידי של הקאנטרי?

"המיקום של הקאנטרי צריך להיקבע לפי הסיכויים הגבוהים ביותר שהיזם ייקח אותו. לא יעזור לנו להתעקש על הקמת הקאנטרי בפרחים. אם אנחנו צריכים לבחור בין לבנות את הקאנטרי מהר יותר, לבין להתעקש שמה שנכתב על המפה לפני חמש שנים יישאר בתוקףהבחירה ברורה. בשורה התחתונה, הבטיחו שיהיה קאנטרי, וצריך לקדם את העיר ולא להתאבד על מקום ספציפי".

השטח בו יוקם הקאנטרי בחריש
השטח בו יוקם הקאנטרי בחריש

הסטנדרט העירוני: טקס עם שירת נשים

בשבוע שעבר נחגג בחריש יום העצמאות במופע מרכזי עם אמנים מובילים. גרינברג מדווחת שחריש ניהלה מאבק מול משרד הפנים על מנת להגדיל את תקציב יום העצמאות ל-700 אלף שקלים. "יש להם נטייה לחסוך במה שהוא בעולמם "מותרות". חגיגות יום העצמאות הן לא מותרותאלו הערכים שלנו. יש יום אחד בשנה שאנחנו שמים בו את הסכום הזה כדי להראות שחשוב לנו שנולדה המדינה", אומרת גרינברג, ומציינת כי התקציב כלל גם את אירוע יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור.  

בשקט, קצת מתחת לרדאר הציבורי, התקיים השנה לראשונה טקס יום זיכרון עירוני אחד בלבד. כזכור, לפני שלוש שנים עמדה גרינברג בעינה של סערה בנושא, לאחר שעיריית חריש החליטה לקיים שני טקסי זיכרון נפרדים, טקס ממלכתי עם שירת נשים, וטקס אלטרנטיבי לציבור החרדי.

עמיר בניון מופע יום העצמאות בחריש
מופעי עצמאות בחריש 2022: ״לא מותרות״

מה קרה, כיצד חל השינוי הזה?

"הגידול שלנו מאפשר לבחון מחדש את הנושא. פתאום באות קהילות ורוצות לעשות לעצמן טקסים. כמו ועד שכונת בצוותא או קהילת 'ראשית תבואתו'. אדרבאלא הכול צריך להיות באחריותנו, שהתושבים יעשו לעצמם בהתאם לקריטריונים שלהםואילו הטקס העירוני יעמוד בכללי הטקס הממלכתי, כולל שירת נשים". 

עם זאת גרינברג מדגישה כי המצב החדש לא נוצר יש מאין. "אלו הקווים האדומים שהתעקשנו עליהם לפני שלוש שנים", היא אומרת. "ההתעקשות שלנו אז קבעה את הסטנדרט העירוני". עוד היא מציינת שיקול כספיתועלתי: "נוצר מצב שאת משקיעה כסף בשני טקסים, וזה לא שווה את ההשקעה. בשנה שעברה השתתפו בטקס התורני כ-30 איש בלבד, אולי בגלל הקורונה. גם בטקס הרגיל לא היו הרבה, אבל הגיעו כ-200 איש. מבחינתי, הציבור אמר את דברו".

טקס יום הזכרון בחריש 2022
טקס עירוני ממלכתי אחד: ״הציבור אמר את דברו״

צופרים כמטרד רעש

גם בנושא מעורר מחלוקת נוסף, חל שינוי משמעותי לאחרונה: התמודדות העירייה עם סוגיית הצופרים, שעברה מפסים משפטיים לאכיפה עירונית וחלוקת דו"חות. גרינברג מסבירה: "כשהצופרים הופיעו לראשונה היתה מחשבה שזו דרך לשנות את צביון העיר. ככל שהזמן עובר אנו רואים שזה לא משפיע. חריש מתקדמת בציר הנכון מבחינתי. פחות או יותר משמרת את המצב הקיים לפיו יש למעלה מ-50% חילונים בעיר. ברגע שהסרנו  את החשש משינוי צביון העיר, הבנו שצריך לגשת לנושא מכיוון אחר ולחשוב על הבסיס האמיתי של הבעיה, צופרים כמטרד רעש שכמותו יש עוד הרבה בעיר".

שיירת מחאה נגד צופרי השבת בחריש
שיירת מחאה נגד צופרי השבת ב-2021: ״החשש משינוי צביון העיר הוסר״

את משווה את הצופרים לקריוקי?

"בהיבט הבסיסיכן. אם זה רעש שנכנס לבתים של אנשים ויוצר חוסר נוחות קיצוני, צריך לטפל במטרד הרעש בעזרת דו"חות. רעש צופרים לא חסין מהביקורת הזו ולכן העירייה פעלה להוריד צופרים שחרגו ממגבלות העוצמה המותרות. רמת הרעש צריכה להיות מקובלת, ולא משנה מה אתה משמיע, זמירות בשישי או שירים בשבת".

אירוע הגאווה: סוגיה מורכבת להתמודדות 

בחודש הבא יחול חודש הגאווה. האם גם השנה המועצה לא תיקח חלק באירוע הגאווה בעיר ומדוע?

"עבור המועצה הקיימת זו סוגיה מאוד מורכבת להתמודדות ולעיכול, הרבה יותר מחוק השבתששם הצלחנו להגיע להבנות יותר בקלות. הייתי שמחה אם המועצה היתה במקום בשל מספיק בכדי להרים אירועים לכלל הקהילות, בלי לעשות חשבונות".

את לא רואה הקבלה בין ההתעקשות שלך על קביעת סטנדרט לטקס יום הזיכרון להתעקשות דומה על אירוע הגאווה?  

"כאדם פרטי הייתי רוצה שמועצת חריש תסתכל על זה כאירוע ממלכתי. אבל בעולם שלנוהוא לא. רוב הרשויות לא עושות אירועי גאווה מטעמן, כולל רשויות כמו נתניה וחדרה. מעט מאוד עיריות משקיעות באירועי גאווה, כדוגמת עיריות תל אביב, רמת גן וגבעתייםזה המרחב הפוליטי הברור. 

אירוע גאווה בחריש. צילום: חריש חופשית
אירוע גאווה בחריש. צילום: חריש חופשית

"ברור לי שאירועי הגאווה מקדמים את הקהילה ואני צריכה לומר בענווה, אני לא חלק מהקהילה. אני מבינה שזה מאוד חשוב להם אבל לא בטוח שהאירוע זו הדרך היחידה לעודד קבלה. לכן הגעתי לדרך של השגת תקציב ייעודי לקהילה דרך הקול הקורא של המשרד לשוויון חברתי. כיום יש רכזת בשליש משרה שעובדת כדי לקדם את הקהילה, זה בעיני לא פחות חשוב מאירוע הגאווה. 

"ובכל זאתהייתי מאוד שמחה להגיע למצב לפיו אירועי הגאווה בעיר יהיו אירוע לגיטימי שהמועצה תשקיע בו. מעבר לתמיכה בקהילה עצמה זו אמירה ערכית שמעידה על הסובלנות העירונית. לצד זה שאני מקבלת את עמדת העירייה, שזה אירוע שיכול להיחשב אירוע פרטי של הקהילה, אמשיך לנסות למצוא דרך שבה העירייה כן תתמוך באירועי הגאווה, באופן שיתאים לכל השותפים".

"הובלנו את העיר למקום הנוכחי שלה"

הבחירות הבאות יתקיימו בשנת 2023 – האם הבוחרים שלכם עדיין איתכם?

"הליברלים נמצאים במקום שאמרנו שנהיה בו. לא יושבים במקום קיצוני, אלא במקום מרכזי שרואה את כל הקהילות אבל שומר על הקהילה שלנו. אנחנו יודעים להילחם כמו במקרה של עמותת "בשבילנו" במערכת החינוך העירונית. וגם השבוע, בנוגע למכרז הקאנטרי, קיבלנו הוכחה שצריך גוף כמונו במועצה. הנוכחות שלנו מונעת שדברים שאולי היו קורים בלעדינו. אנחנו הובלנו את העיר למקום הנוכחי שלה".

חברי סיעת הליברלים ב 2018: שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז
חברי סיעת הליברלים ב- 2018: שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז

את מעריכה שהליברלים יבחרו שוב למועצה?

"בסיס הבוחרים הגדיל את עצמו פי 10 וגם הפוקוס השתנה. בבחירות 2018 היו כ-2,700 בעלי זכות בחירה בעיר. אני מעריכה שבבחירות הבאות נעמוד על 20 אלף בעלי זכות בחירה.

"בעבר השבת היתה הנושא המרכזי וכמעט הבלעדי בבחירות. אני רוצה להזכיר שבבחירות הקודמות עדיין לא היה מתנ"ס או אולם ספורט אבל היו 11 בתי כנסת. אני זוכרת שזה פירק אותי. בעיני, זה לא הדבר הראשון שבונים בהיקפים עצומים, כששאר הצרכים לא ממומנים. זו היתה נקודת המוצא שלנו וניתן להבין כמה התקדמנו מאז. 

"כיום נושאים כמו תחבורה, תעסוקה, רווחה, מרכז שירות לתושבמעסיקים הרבה יותר את התושבים. יהיו נושאים אחרים שעליהם ילכו לקלפי וסביר להניח שיקומו סיעות שממוקדות בצירים אחרים כמו חינוך או סביבה ירוקהזה חלק מהתפתחות תקינה של עיר. אני לא רוצה להתנבא, אבל האם אני חושבת שהליברלים יכנסו שוב למועצה? כן. הוכחנו את עצמנו בפני הציבור, כל מה שהבטחנו קיימנו".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

לראשונה: עיריית חריש הקצתה קרקעות ומבנים לעמותות

חמש עמותות זכו במגרש, במסגרת תהליך ההקצאות שניהלה עיריית חריש, והן יבנו בתי כנסת, מקווה ומעון יום שיקומי על שטחי ציבור בעיר. העמותות יקבלו את המגרש ללא תשלום, אך יממנו את הוצאות הבינוי, המוערכות במיליוני שקלים. לארבע עמותות נוספות הוקצו מבני ציבור והן ישלמו שכירות מוזלת. ראש העיר: "הקהילות מקבלות מענים שיאפשרו להן לפעול בצורה מלאה"

בישיבת המליאה האחרונה, שנערכה לפני חג הפסח, אישרה מועצת העיר את המלצות ועדת ההקצאות לשטחי ציבור בעיר.

לראשונה בעיר הצעירה, הוקצו שטחי ציבור שבבעלות העירייה, להקמתם של מבני ציבור בהליך פטור ממכרז. העמותות הזוכות יקבלו את המגרש ללא תשלום, יממנו את הוצאות הבינוי, המוערכות במיליוני שקלים, ויחכרו את המבנה לתקופה של 25 שנים עם אפשרות הארכה.

הדמיה של מעון היום השיקומי של עמותת פר"ח

לעמותת 'פרח' הוקצה מגרש בפינת הרחובות סחלב-כלנית בשכונת הפרחים. העמותה תבנה מרכז להתפתחות הילד שיכלול מעון יום משלב, מעון יום שיקומי ובריכה הידרותרפית טיפולית. "העמותה הזוכה רצתה להרחיב את המקום מעבר למעון היום השיקומי. זו בשורה שרצינו להביא כבר זמן רב", ציין מנכ"ל העירייה, שלומי צדרבוים. ראש העיר, יצחק קשת, הוסיף כי המהלך נותן חוסן לקהילה ומענים נדרשים לאוכלוסייה רבה בחריש שנצרכת כיום לצאת מן העיר לשם כך. "זו זכות שזה קורה אצלנו בעיר ואנו צריכים לברך על כך", ציין קשת.

בתי כנסת ראשונים בעיר

כידוע, בשלבים הראשונים של הקמת חריש, בנתה עיריית חריש בשיתוף משרד הבינוי והשיכון 12 בתי כנסת בשכונות הראשונות של חריש, החורש ואבני חן. בשנים האחרונות הלך וצמח מספר מנייני התפילה בעיר, בעוד שהתקצוב מהמדינה להקמת מבני תפילה נוספים נעצר, וקהילות רבות נאלצו להסתפק בפתרונות חלופיים.

מספר מנייני התפילה בעיר צמח

הליך ההקצאות מאפשר לעמותות יציבות ואיתנות כלכלית להקים בעצמן בתי כנסת בעיר כאשר הקרקע ניתנת להן ללא עלות.

על פי נוהל הקצאת הקרקעות, על כל מגרש מוצע, יוקמו מספר מבנים החולקים רחבת כניסה אחת. העמותות הזוכות יבנו יחדיו את המבנים ויהיו אחראיות על הפיתוח הסביבתי, דרכי הגישה והחניה. עלויות הבנייה צפויות להסתכם במיליוני שקלים לכל מבנה.

הסכם קבע ארוך טווח

עמותת התפילה 'משכן דניאל' ו'ניגון חדש' המתפללות כיום בבתי כנסת ברחובות תאנה ושוהם בהתאמה, זכו באפשרות להמשיך ולפעול במבנים, אך הפעם במסגרת הסכם קבע ארוך טווח.

בית כנסת משכן דניאל בתי כנסת הקצאת קרקעות הקצאות
רחוב תאנה: בית כנסת משכן דניאל

עד כה הושכרו המבנים לעמותות בהסכם "בר רשות" שחודש מדי שנה. במסגרת הסכם הקבע ישלמו העמותות עלות השכרה סמלית, המחושבת לפי 500 שקלים למ"ר בנוי לשנה. "בפריסה שנתית יהיה הסכום דומה לזה המשולם כיום", הסביר צדרבוים.

תאנה 8- שלושה בתי כנסת לעמותות: 'נזר מרדכי אלעד', 'מוסדות יד מהריץ בני ברק' ו'ברכת אברהם'

בשכונת החורש אושרו הקצאות לבניית חמישה בתי כנסת בשני מגרשים, האחד ברחוב תאנה 8 והשני ברחוב שקד 11 (פינת גפן). בשכונת אבני חן אושרה הקצאה להקמת בית כנסת נוסף ומקווה.

במגרש לבניית שלושה בתי כנסת במבנה משותף ברחוב תאנה 8, זכו העמותות: 'נזר מרדכי אלעד', 'מוסדות יד מהריץ בני ברק' ו'ברכת אברהם', שהתפללו עד כה באופן זמני במבני חינוך בעיר.

מגרש 278 ברחוב שקד: העמותות שזכו במגרש הן 'נטעי חורש' ו'מכון לשבתך'

במגרש לבניית מתחם בתי כנסת ברחוב שקד 11 זכו העמותות 'מכון לשבתך' ו'נטעי החורש'. למבנה השלישי, המשלים את המתחם, טרם הוכרז זוכה.

בשכונת אבני חן, ברחוב טורקיז 53, זכתה במגרש עמותת 'חשיפה של האמת', והיא תבנה שם בהתאם לייעוד הקרקע בית כנסת ומקווה גברים.

העמותות הזוכות יצטרכו לפעול בשיתוף פעולה באשר לפיתוח המגרש ולהקים מבנה בשיטה מתועשת שתאפשר בעתיד בניית קומה שנייה.

קהילת נטעי החורש – תמונה קבוצתית. זכו בקרקע ויבנו בית כנסת

פתרונות קבע לעמותות חילוניות

במענה קבע לפעילות קהילתית זכתה גם עמותת 'חריש חופשית'. לעמותה המקיימת כיום פעילויות פנאי ותרבות בבית הספר 'תלמי רון', יוקצה מקום במבנה בו פועלת המכינה הקדם צבאית 'רקיע' ברחוב תאנה.

פעילויות חריש חופשית בשבתות. צילום: חריש חופשית
פעילויות חריש חופשית בשבתות. צילום: חריש חופשית

גם 'ועד שכונת בצוותא' יזכה למענה מוסדר. "בבית הספר הממלכתי בשכונת בצוותא יוקצה מבנה ייעודי לוועד השכונה, שיאפשר לקהילה לפעול בצורה עצמאית ומסודרת", אמר קשת והוסיף: "אנחנו לא מזניחים אף אחת מהקהילות וכולן מקבלות  מענים שיאפשרו להן לפעול בצורה מלאה". תהליך ההקצאות שהחל בשכונות הוותיקות בחריש יתרחב בעתיד גם לשכונות החדשות. "מעבר להקצאות שאושרו אנחנו מקיימים תהליכי הקצאות קרקע לבתי כנסת גם בשכונות החדשות יותר, ובהמשך הן יגיעו לאישור במועצת העיר", סיכם ראש העיר.

לקריאה נוספת: פורסם המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

פורסם המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש

העירייה פרסמה מכרז הקורא ליזמים לתכנן בשיתוף העירייה, להקים ולהפעיל קאנטרי עירוני בחריש על שטח של כ-10 דונם בקצה שכונת בצוותא, סמוך לשכונת מעו"ף. ראש העיר: "אנו מקווים שהלמידה מניסיון העבר של רשויות אחרות, והתהליך היסודי שהתקיים בנושא, יבטיחו את הצלחת המכרז"

בצילום: השטח בו יקום הקאנטרי בין שכונת בצוותא למעו"ף

היום (שני) פרסמה עיריית חריש מכרז להקמת קאנטרי עירוני, מרכז ספורט ונופש הכולל 4 בריכות: בריכת שחייה מקורה, בריכת שחייה חיצונית, בריכת פעוטות ובריכה לימודית/טיפולית. עוד כולל המכרז הקמת ג'קוזי, 4 סאונות (שתיים רטובות ושתיים יבשות), שני מגרשי טניס, מגרש משולב קטרגל וכדורסל, חדר כושר, אולם ספינינג, אולמות חוגים, ג'ימבורי מקורה, גן שעשועים חיצוני, חנות למוצרי ספורט, חדרים לטיפולי ספא, מזנון, מלתחות, מדשאות גדולות ועוד.

לדברי גורמים בעירייה מדובר במכרז מורכב, שחייב את העירייה לקבל אישורים רבים ממשרדי הפנים והאוצר, וזאת לאחר תהליך למידה יסודי ממושך מניסיון העבר של רשויות אחרות. במסגרת המכרז קוראת עיריית חריש ליזמים לתכנן, להקים ולהפעיל קאנטרי על של שטח כ-10 דונם בקצה שכונת בצוותא, בסמוך לשכונת מעו"ף.

ראש העיר, יצחק קשת, התייחס לאחרונה לנושא בריאיון חג שפורסם ואמר כי: “אנחנו עובדים על נושא הקאנטרי קלאב כבר תקופה ארוכה ועיקר העיכוב והסרבול נעוצים בגישת משרד הפנים. המדינה מעדיפה שנשתמש בכספי קרנות פיתוח להקמה עצמאית של קאנטרי עירוני ואנחנו מבקשים לתת את המשימה הזו ליזם פרטי, שיבנה על שטח שתעניק לו העירייה במסגרת הליך חכירה".

עוד ציין קשת: "מדובר במכרז בשיטת DBOT, כלומר היזם הזוכה יתכנן את המבנה בשיתוף עם העירייה, ולאחר מכן יבנה ויפעיל את המקום לתקופה של עד 25 שנה, שבסיומה המבנה יעבור לרשות העירייה. Design-Build-Operate-Transfer היא שיטה מוכחת שמאפשרת למגזר הפרטי להשקיע ברשות המקומית (כביש 6 נבנה בצורה דומה).

"מורכבות המכרז חייבה אותנו לקבל אישורים רבים ממשרדי הפנים והאוצר, שניתנו רק לפני מספר שבועות אחרי קרוב לשנה של דיונים. על אף זאת, אנו מקווים שהלמידה מניסיון העבר של רשויות אחרות, והתהליך היסודי שהתקיים בנושא, יבטיחו את הצלחת המכרז".

הליך המכרז צפוי להסתיים בתוך כשלושה חודשים, והבנייה מתוכננת להתחיל על ידי הקבלן הזוכה מייד לאחר קבלת היתר בנייה. על פי תנאי המכרז משך הבנייה הנדרש הוא 24 חודשים.

לקריאה נוספת: חריש צפון: חצי מיליון מ”ר של שטחי תעסוקה או דירות מגורים?


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

אחרי החלטת הממשלה ולפני היעד הבא: ראש העיר, יצחק קשת, בריאיון חג

החלטת הממשלה החדשה, שהזרימה כ-600 מיליון שקלים לחריש, אפשרה לראש העיר, יצחק קשת, לשחרר אנחת רווחה. עתידה של חריש מובטח בשנים הקרובות והוא מתכנן להפוך אותה לעיר מאוזנת תקציבית ואטרקטיבית לתושביה. ויש לו גם בשורות: ראש ממשלה שמקדם אישית את חלופת רכבת חריש, ותקציב להמשך תכנון כביש 611 – עוקף חריש – שיסיט את זרימת התנועה מהשומרון מחוץ לעיר. "תמיד אמרתי את זה ועכשיו יש לי גם סימוכין לדבריי. הולכת ומתפתחת כאן אחת הערים היפות והמוצלחות במדינת ישראל"

סביב שולחן החג של משפחת קשת יספרו בליל הסדר, בנוסף לסיפור ההגדה, גם על "יציאת מצרים" של חריש. נכון, היציאה מעבדות לחירות כלכלית היא עדיין בגדר חלום רחוק, אך החלטת הממשלה שאושרה השבוע, לאחר חודשים של מאמצים רבים וממושכים מול שרים ומשרדי ממשלה, אפשרה להנהגת העיר ולעומד בראשה לשחרר אנחת רווחה. "אנחנו משוועים להחלטה הזו מאז שהסתיימה ההחלטה הקודמת. היינו בלחץ גדול, ובמשך שנתיים חיינו למעשה על אדי תקציבים", מספר ראש עיריית חריש, יצחק קשת. "המצב הקיים השליך על כל התחומים: מרמת חינוך ותרבות ועד לגינון וניקיון. מהיום בו כוננה הממשלה, אנחנו בהסתערות מלאה, במישור המקצועי והפוליטי כאחד בתנועת מלקחיים. עבדנו על זה חזק מאוד עד שנסגרה הטיוטה הסופית וההחלטה עברה בממשלה".

ההכרזה על החלטת הממשלה החדשה צילום: קובי גדעון, לע"מ

נותרו בחוץ: חיבור לכביש 6, אזור עדיפות לאומית

קשת מודה כי לא כל הדרישות שהעלתה חריש נכנסו להחלטה ומציין כי הדחיפות והצורך בהזרמת כספים לעיר הכריעו את הכף: "השגנו 90 אחוזים מהדרישות. ניצבנו בפני שאלות קשות: האם להמשיך ולהתעקש על הכול ולקחת בחשבון עיכובים נוספים, או לקחת את מה שהוצע ולא להגיע, חלילה, למצב של 'תפסת מרובה לא תפסת'. אני שמח שבחרנו להתקדם עם המתווה שגובש, בייחוד לאור המציאות הפוליטית. אין לדעת מה היה קורה עוד מספר שבועות ואם היינו מוצאים מולנו ממשלה שמסוגלת להעביר החלטה כזו. היינו בימים קריטיים וההרגשה היתה ממש של הדקה ה-90. אם זו לא השגחה שמיימית אני לא יודע מה זה".

חיבור ישיר של חריש לכביש 6 : לא נכנס להחלטת הממשלה החדשה. צילום: אורן קלר

ואכן, חלק מהדרישות המקדימות ירדו מהפרק. התקציב הנכסף לחיבור ישיר של חריש לכביש 6 לא נכנס בסופו של דבר להחלטת הממשלה, כמו גם הדרישה להגדיר את חריש כאזור עדיפות לאומית.

פיתוח תשתית הכבישים – "שינוי דרמטי לאזור"

האם נסתם הגולל על חיבור חריש באופן ישיר לכביש 6? קשת מאמין שלא ומדגיש: "ראשית, הפתרון שקיבלנו הוא טוב מאוד ויש לו יתרונות על חיבור לכביש 6. בחיבור ישיר לכביש חוצה ישראל, תרצה או לא תרצה, הווייז ינתב את כלל התנועה מיישובי ואדי ערה דרך חריש, והעיר לא ערוכה לדבר כזה". קשת משתף, כי ההתעקשות על חיבור לכביש 6 היא, בעיקרה, ניסיון למקסם את האטרקטיביות של חריש דרום והקישוריות אל אזור התעשייה העתידי של העיר. הוא מדגיש כי גם ללא החיבור לכביש 6, ההחלטה על סלילת כביש גישה נוסף, והרחבת הכבישים 574 ו-581 אליהם יתנקז כביש 611 העתידי, ייתנו פתרון מרחבי לכלל יישובי האזור ובראשם תושבי חריש.

כביש 574 יורחב לשני נתיבים בשני הכיוונים. צילום: דוברות עיריית חריש

"עד לאחרונה דובר על ביצוע הרחבת הצירים הללו רק בעוד עשור. תושבי מנשה אף הפגינו מהחשש לעומסי תנועה בכל המרחב וכעת הנושא הזה נפתר. זה נכנס להחלטת הממשלה והוקדמו כל לוחות הזמנים. זה דרמטי לאזור. אף אחד לא חלם על זה".

גם בנושא הרכבת יש לקשת בשורות והוא חושף כי ראש הממשלה, נפתלי בנט, מעורב לאחרונה באופן אישי בתהליך בחירת תוואי הרכבת: "בנט הורה ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לקדם את חלופת הרכבת צמודת הדופן לשכונת חריש דרום. העובדה שמשרד ראש הממשלה מתערב בכך אינה דבר טריוויאלי". החלטה על בחירת חלופת הרכבת, לדברי קשת, צפויה להתקבל ברבעון האחרון של שנת 2022.

חלופה 4 מבט מדרום לצפון רכבת ישראל נתיבי ישראל
חלופת תוואי הרכבת המועדפת על חריש. בנט הורה לקדם חלופה זו. הדמייה: נתיבי ישראל

התוכנית: הפיכה לרשות איתנה עד 2025

לצד הבשורות, העובדה כי חריש נזקקת לסיוע תקציבי נוסף של למעלה מחצי מיליארד שקלים, עלולה להתפרש גם ככישלון המדינה בטיפול בפרויקט הלאומי "חריש" והיכולת של העיר להגיע לאיתנות כלכלית.

האם גם בסיום החלטת הממשלה החדשה, בשנת 2025, תזדקק חריש להחלטת ממשלה נוספת?

קשת נוטה להאמין שלא תהיה החלטת ממשלה שלישית ומספק הסברים: "במסגרת המשא ומתן, נדרשנו להוכיח למשרד האוצר שנהיה רשות איתנה עד 2025. (רשות שאינה מקבלת מענק איזון, נטולת גירעון שוטף, ועומדת במספר קריטריונים נוספים הנוגעים לאופן התנהלותה השוטף). ייצרנו והצגנו בפני הממשלה מודל שבו נצליח לשווק 50 אחוזים משטחי התעשייה והתעסוקה במעו"ף ובחריש דרום, עד לשנת 2025".

מתחם מסחרי ראשון בשכונת מעוף בחריש
השטח הראשון והיחיד עד כה ששווק במעו"ף. השיווק של שטחי חריש דרום טרם החל. צילום: הילה שלם

קשת מדגיש שאיתנות הרשות תלויה גם בחלוקה מחדש של הכנסות בין הרשויות הסמוכות שנבחנת על ידי הוועדות הגיאוגרפיות. הוא מזכיר כי חריש דורשת לקבל הכנסות מתשלומי הארנונה של מחצבת ורד או תחנת החשמל עירון, שכיום חריש אינה נהנית מהם. מ.א מנשה היא כיום הנהנית הישירה והבלעדית מהכנסות הארנונה של מחצבת ורד, המניבים לה כ-4 מיליון שקלים בשנה.

לצד זאת, קשת מציין כי בהחלטת הממשלה הנוכחית הופקו לקחים משמעותיים שיניבו לחריש הכנסות גבוהות במהלך השנים הבאות. כדוגמה הוא מציין את הסעיף בהחלטת הממשלה הקובע כי לאור שיעור הגידול הייחודי באוכלוסיית העיר, האומדן הארעי של נתוני האוכלוסייה שמפרסם הלמ"ס אחת לחודש, הוא שישמש את משרדי הממשלה לטובת קולות קוראים, הקצאות וזכאויות שונות. "חריש סבלה שנים רבות מתקצוב המחושב על פי הערכות לא מדויקות. ההחלטה להסתמך על האומדן הארעי, שווה לבדה מאות מיליוני שקלים נוספים לקופת העיר בחינוך, תרבות ורווחה", הוא מסביר.

עצירת שיווקים מול פתרונות מימון לתושבים חדשים

קשת מודע לעובדה שהעצמאות הכלכלית של חריש עוד רחוקה והוא חוזר ומתייחס לאתגרי העיר, שלא אפשרו לחריש לפתח מקורות הכנסה: "חריש תוכננה במקור ללא אזורי תעסוקה ותעשיה. עשינו את המקסימום ביחס לנתוני הפתיחה שהיו לנו: שינינו את אופי שכונת חריש דרום משכונת מגורים בלבד לשכונה משולבת מגורים-תעסוקה והצלחנו להאריך את כהונת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה בדיוק למטרה זו, קידום שטחי התעסוקה של העיר.

השטח להקמת רובע חריש דרום
"שינינו את חריש דרום משכונת מגורים בלבד לשכונה משולבת מגורים-תעסוקה" צילום: מור שקיפי לאטי

"לצערי, בראייה ארצית, חריש נמצאת באחד האיזורים עם הדרישה הנמוכה ביותר לאזורי תעשיה. קח לדוגמה את מ.א מנשה, שמנסה כבר עשור לקדם אזור תעשיה ללא הצלחה".

אם כן, כיצד אתה מתכוון להתמודד עם כוונות הממשלה להציף את המדינה בבנייה חדשה כדי להתמודד עם מחירי הנדל"ן הגבוהים? רשות מקרקעי ישראל כבר פרסמה תוכנית ראשונית לבינוי 10,000 יח"ד בצפון מזרח חריש.

יצחק קשת צילום: לידור שקד
קשת: "אדרוש לקבל פתרונות ומקורות מימון לכל תושב חדש שיגיע בעתיד"

"כל מה שיש לנו בקנה כרגע, הוא בהתאם להחלטת הממשלה הקיימת ובהתאם לתב״עות (תוכניות בינוי עיר) המאושרות הקיימות. במידה ונגיע לגשר שמדבר על לייצר 10,000 יחידות דיור נוספות מעבר לתב"עות הללו, יהיו לי דרישות מחודשות", מצהיר קשת ומזכיר כי הוא עצר את שיווק המגורים במתחם הטרפז וחריש דרום באופן מוחלט עד לאישור החלטת ממשלה חדשה.

שטח תכנית הטרפז בחריש להקמת מגדלים
תוכנית הטרפז באבני חן: שיווק שטחי המגורים והמסחר יחל בשנה הנוכחית 2022

לדברי קשת, כעת לאחר אישור החלטת הממשלה, שיווק שטחי המגורים והמסחר בפרויקט הטרפז – צפוי לצאת לדרך עוד השנה. בשכונת חריש דרום, יחלו בקרוב השיווקים של שטחי המסחר תחילה.

באופן דומה הוא מתכוון לפעול גם בתב"עות עתידיות לחריש: "רוצים להגדיל את אוכלוסיית חריש? בואו ותראו לי איך אני מחזיק את התושבים הללו ומאין אני מממן להם בתי ספר, גני ילדים ואת השירותים שיידרשו. אני לא יכול לספק את המענים הללו במצב הקיים, ואדרוש לקבל פתרונות ומקורות מימון לכל תושב חדש שיגיע בעתיד".

תכנון המקטע האחרון של כביש 611 תוקצב

קשת מונה שתי משימות מרכזיות שניצבות כעת בפניו: הקאנטרי העירוני והשלמת תוואי 611 ככביש עוקף חריש מדרום.

צפון מזרח חריש קאנטרי קלאב צילום: איילת ביטרן
השטח המתוכנן להקמת הקאנטרי קלאב; צילום: איילת ביטרן

"אנחנו עובדים על נושא הקאנטרי קלאב כבר תקופה ארוכה ועיקר העיכוב והסרבול נעוצים בגישת משרד הפנים. המדינה מעדיפה שנשתמש בכספי קרנות פיתוח להקמה עצמאית של קאנטרי עירוני ואנחנו מבקשים לתת את המשימה הזו ליזם פרטי, שיבנה על שטח שתעניק לו העירייה במסגרת הליך חכירה.

"בנושא השלמת תוואי כביש הגישה הדרומית לעיר, אני יכול לספר לראשונה, כי קיבלנו תקציב לתכנון ראשוני עבור המקטע האחרון של כביש 611 שעד כה טרם תוקצב. השלמת הכביש תאפשר להסיט את כלל התנועה מדרום לעיר. זו בשורה לתושבי העיר ולתושבי בצוותא בפרט", מציין קשת. עם זאת, הוא מבהיר כי התוכנית להסטת הכניסה המזרחית לעיר לרחוב רעות לא השתנתה והיא צפויה להתקדם על פי לוח הזמנים המתוכנן.

תוואי כביש 611 העתידי - כביש הגישה הדרומי לחריש
תוואי כביש 611 העתידי – כביש הגישה הדרומי לחריש. תקציב לתכנון המקטע האחרון

"תמיד אמרתי את זה ועכשיו יש לי גם סימוכין לדבריי", מסכם קשת וחותם בפנייה לתושבי העיר: "הולכת ומתפתחת כאן אחת הערים היפות והמוצלחות במדינת ישראל, אם בתכנון אורבני מתקדם ואם בפריסה של מבני ציבור מול מבני מגורים וזה מגובה בנתונים. אני אומר זאת בגאווה: אנחנו אחת הערים הכי נקיות, יפות ומתוקתקות בישראל, ואני מקווה שהתושבים ימשיכו להרגיש בחריש כביתם וישווקו את הטוב שיש כאן החוצה. אני גם מאמין שהזמן יעשה את שלו והחשש ואי הוודאות כלפי עתיד העיר ישככו. חשוב לומר כי אנחנו פועלים בעירייה, בכל דרך, כדי לא לתת לתופעות בעייתיות לגבור בשטח. אנחנו מאוד "על זה" גם אם לא הכול מתפרסם – והכול במטרה לכונן כאן שגרת חיים מתוקנת".

לקריאה נוספת: החלטת הממשלה החדשה לפיתוח העיר חריש אושרה


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

תוכנית ״חריש צפון-מזרח״ צפויה להוסיף 10,000 דירות לעיר

התוכניות העתידיות לפיתוח חריש לכיוון צפון ומערב מיישמות את כוונות הממשלה להכפיל את מספר יחידות הדיור בעיר ולהפוך את חריש לעיר בת 100 אלף תושבים. רשות מקרקעי ישראל פרסמה תוכנית ראשונית לבניית 10,000 יחידות דיור בצפון מזרח העיר, ותוכנית נוספת, "מערב חריש", לבניית 8,000 יחידות דיור

בתמונה: שטח תוכנית חריש צפון מזרח. מתוך אתר רשות מקרקעי ישראל

בהחלטת הממשלה החדשה, שאושרה בשבוע שעבר ואיגמה תקציבים בסך למעלה מחצי מיליארד שקלים לחריש, צוין כי בשנים הקרובות צפויות לצאת לשיווק כ-2,900 יחידות דיור נוספות, מעבר לאלו המצויות בשלבי בנייה.

רוב יחידות הדיור אליהן מתייחסת הממשלה בהחלטתה, ייבנו בתוכנית הטרפז (624 יח"ד) ורובע חריש דרום (כ-1650 יח"ד), והן ישלימו את המהלך להפיכת חריש לעיר בת 60 אלף תושבים. 

עם זאת, החלטת הממשלה מציינת כי התוכנית ארוכת הטווח היא להפוך את חריש לעיר בת 100 אלף תושבים, והיא מקצה מיליון שקלים לקידום תוכניות מיתאר חדשות לפיתוח העיר חריש.

המלצות הוועדה הגיאוגרפית להרחבת שטח השיפוט של חריש
הרחבת חריש בהתאם להמלצת הוועדה הגיאוגרפית (מסומנים בצהוב)

כזכור, בחודש דצמבר האחרון אישרה שרת הפנים, איילת שקד, את הרחבת שטח השיפוט של חריש בכ-2,400 דונמים, רובם בצפון מזרח העיר. השטחים החדשים צפויים לשרת את התוכניות לטווח הארוך להוספת יחידות דיור חדשות בעיר ובו בעת, להבטיח את האיתנות הכלכלית של העיר ועצמאותה באמצעות נדל"ן מניב: קרי, הקמת שטחי תעסוקה ותעשיה.

חריש צפון מזרח: 10,000 יחידות דיור

אתר רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שופך אור על התוכניות העתידיות אותן שוקלת המדינה לקדם בסביבת חריש.

תוכנית חריש צפון מזרח באתר רשות מקרקעי ישראל

לאחרונה פרסמה רמ"י תוכנית חדשה בשם "חריש צפון מזרח" – תוכנית מפורטת בשלבי הכנה, שהגורם המתכנן שלה הוא משרד הבינוי והשיכון. יעודה העיקרי של התוכנית הוא מגורים והיא כוללת 10,000 יחידות דיור ובשלב זה ללא מ"ר מרובע אחד לתעסוקה ומסחר. מדובר בהיקף בינוי משמעותי למגורים שמהווה למעשה תוכנית להכפלת מלאי יחידות הדיור בעיר בראייה עתידית.

"ברור לכל כי משרד הבינוי והשיכון ירצה לבנות גם שם מגורים וזה בהחלט תואם את התוכניות להרחבת העיר למאה אלף איש", ציין חבר המועצה יוסי גולדמן, עם ההודעה על הרחבת העיר לכיוון צפון מזרח בדצמבר האחרון. "עם זאת, המטרה שלנו היא לדאוג לעתידה הכלכלי של העיר ולנסות ולהקים שם כמה שיותר מקורות הכנסה לעיר באמצעות אזור תעשיה, תעסוקה ומסחר".

מדוע אם כן הסנונית הראשונה בפיתוח צפון מזרח העיר עוסקת בהכפלה של יחידות הדיור בעיר ולא עוסקת כלל באיזורי תעשיה ותעסוקה? לדברי שלמה קליין, סגן ראש העיר, בשטחי חריש צפון מתוכננים לקום בעתיד גם שני שטחי מסחר ותעשייה אולם תוכניות המתאר טרם גובשו.

גולדמן הוסיף וציין כי בעירייה לא מכירים תכנית קונקרטית כזו או אחרת ולהערכתו, אין מדובר בתוכנית שתקרום עור וגידים בחמש השנים הקרובות: "קודם כל יש לראות שאנו מתקדמים ומסתדרים עם חריש דרום".

חריש צפון מזרח
מימין: תא השטח בצפון חריש (צהוב). משמאל: תא השטח המיועד לתוכנית צפון מזרח

יש לציין כי תוכנית המתאר למגורים בצפון מזרח חריש, אינה משתרעת על פני כל השטח הצפוני שנמסר לחריש, אלא רק על חלקו הדרומי של מקטע שטח זה.

מערב חריש: 8,000 יחידות דיור

תוכנית גדולה נוספת שנמצאת כיום בקצה האופק התכנוני של מרחב חריש, היא תוכנית "מערב חריש": תכנית אב בשלבי תכנון והכנה ראשוניים להרחבת חריש מעבר לגבול הטבעי של כביש 6 התוחם את העיר ממערב.

אזור תעסוקה חריש מערב
שטח תוכנית חריש מערב

על התכנון אחראית רמ"י ועל פי המידע שפורסם, יעודה העיקרי של התוכנית הוא שילוב של מסחר, מגורים ומוסדות והיא כוללת 450 אלף מ"ר לתעסוקה ומסחר ו-8,000 יחידות דיור.

תוכנית חריש מערב
תוכנית חריש מערב באתר רשות מקרקעי ישראל

התכנית משוייכת לחריש אך חולשת על שטח של 1,608 דונם שנמצא כיום בתחום השיפוט של המועצה האזורית מנשה, בין כביש 6 לכביש 574, דרומית לקיבוץ ברקאי וצפונית לקיבוץ מענית. מעיריית חריש נמסר לגבי מערב חריש: "מדובר בתוכנית עתידית שלא עומדת על הפרק בשלב הזה".

לקריאה נוספת: חריש צפון: חצי מיליון מ”ר של שטחי תעסוקה או דירות מגורים?


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש