מתוך קמפיין הפרסום החדש

משרד הבינוי והשיכון משקיע 3 מיליון שקלים בקמפיין פרסומי שמטרתו למשוך תושבים חדשים לחריש. כ-800 אלף שקלים מהתקציב מיועדים לפרסום במגזר החרדי. ראש העיר: "ניתן פה תנאים למחייה לכלל הציבורים"

בתחילת שנת 2023 התגוררו בעיר כ-40 אלף תושבים. על פי נתוני הוועדה המיוחדת לתו"ב חריש, הפוטנציאל למספר התושבים בהיקף הבנייה הקיימת בעיר מוערך ב-55 אלף, וזה הפער שמבקש קמפיין הפרסום לסגור.

מאזן ההגירה לעיר הוא אמנם חיובי, בשנת 2022 נוספו לעיר כ-6,500 תושבים חדשים וחריש מוקמה במקום הראשון בישראל בהגירה חיובית, אך עדיין העיר יכולה וצריכה לקלוט אוכלוסייה נוספת, כך על פי תפישת משרד הבינוי והשיכון.

כאמור, בשבע השנים שחלפו מאז הגיעו ראשוני התושבים לעיר החדשה צמחה חריש הן בשטח הבנוי והן בגודל האוכלוסייה. עם זאת, בעיות מהותיות כמו הקמת אזורי תעשייה ומציאת פתרונות תעסוקה לתושבים טרם נפתרו.

75% למגזר הכללי, 25% למגזר החרדי

כעת מנסה משרד הבינוי למשוך לחריש תושבים חדשים מכל המגזרים, חילונים, דתיים וחרדים באמצעות קמפיין פרסומי בהשקעה של 3 מיליון שקלים.

על פי נתונים שמסרה עיריית חריש 25% מתקציב הפרסום (כ-800 אלף שקלים) מיועדים לפרסום במגזר החרדי והיתרה במגזר הכללי.

הקמפיין ממומן מתקציבים ייעודיים למיתוג חריש, שקיבלה העירייה ממשרד הבינוי והשיכון והוא מתוכנן לעלות לאוויר בתשדירי פרסומת וחסויות בערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו ארציות ואזוריות, מודעות בגיליונות סוף השבוע של העיתונים הגדולים, שני שלטי ענק בנתיבי איילון, עשרות שלטי חוצות נוספים באזור השרון ופרסום אינטנסיבי בדיגיטל. לצד זאת הופק גם סרטון תדמית שמופץ בכל הערוצים.

תקציב הפרסום החרדי מופנה לעיתונים החרדיים הגדולים, לאתרי החדשות החרדיים כמו גם מאות תשדירי פרסומת בתחנות רדיו ייעודיות וסרטון בכיכובו של איש התקשורת החרדי קובי אריאלי.

"מטרת הקמפיין היא למשוך לעיר תושבים חדשים בעזרת הצגת היתרונות הרבים של חריש. הקמפיין פותח צוהר לחריש: למערכת החינוך העירונית שפורצת את גבולות הכיתה, לשפע הפארקים והגינות הציבוריות ולאווירה הקהילתית הייחודית", ציינה עיריית חריש בהודעה לעיתונות. עוד היא הוסיפה כי הקמפיין הוא שלב ההוצאה לפועל של מהלך אסטרטגי למיתוג מחדש של חריש כחממה עירונית, שהתרחש במאי 2022.

החינוך הוא הקטר

בקמפיין שנועד לציבור הרחב והופק על ידי משרד הפרסום  מרגלית, לם, שפי, מככבים אח ואחות המבקשים מהוריהם "לצאת מהקופסה" ולעבור לחריש. הדגש בקמפיין הוא, כפי שהדגישה עיריית חריש, על חינוך פורץ דרך.

מערכת החינוך בחריש הקימה תוך שש שנים כ-19 בתי ספר ו-134 גני ילדים. בשנת הלימודים תשפ"ג לומדים במערכת החינוך המקומית כ-10,000 תלמידים. עם זאת, על פי נתוני משרד החינוך, ההשקעה פר תלמיד בחריש נמוכה בכ-10% בהשוואה לממוצע הארצי.

דגשים נוספים בקמפיין עוסקים באופי הקהילתי של חריש, במרחבים הפתוחים, בשפע של גני המשחקים ובקרבה לכביש 6.

הקמפיין החרדי: צ'ולנט והומור

בקמפיין לציבור החרדי מככבים קובי אריאלי, איש תקשורת חרדי ואורי רווח, איש תקשורת וחב"דניק שמעניק בסרטון עזרה ראשונה לאריאלי באמצעות צ'ולנט של שבת תוצרת חריש.

קובי אריאלי, הפרזנטור והתסריטאי של הפרסומת ציין ביחס לחריש: "התאהבתי. באתי בשביל להתפרנס והתאהבתי בעבודה. אני מאמין במה שאמרתי בסרטון, זה דבר שלא קורה בדרך כלל בעבודה.

"חריש היא המקום האחרון בארץ שמתקיים בו דו קיום – אין דברים כאלה. אין בישראל בניין שבו גרים אנשים מכל המגזרים יחד ושואלים איש מרעהו סוכר. זו בשורה לעתיד. אני גאה להיות חתום על הסרטון כמוביל וכתסריטאי שמצליח לעקוף באמצעות הומור את כל המוקשים".

ראש העיר: "ניתן פה תנאים למחיה לכלל הציבורים"

ראש העיר יצחק קשת התייחס במסיבת עיתונאים לקמפיין ההשקה וציין: "לחריש יש היסטוריה, היא יועדה בעבר הרחוק לציבור החרדי והיא נפתחה לציבור הכללי. קיבלו פה החלטה משפחות מכל הארץ לעבור לגור בחריש ובהשגחה עליונה גרים פה ביחד. אין פה שכונות סגורות, ובאותם בניינים גרים חילונים, חרדים ודתיים ביחד באותה קומה. חיים ביחד ממש יותר מכל מקום אחר.

"נוצרה פה עיר מאוד מאוד קהילתית, מה שלא מאפיין עיר רגילה שמאופיינת בניכור חברתי. אחד הדברים הכי יפים בעיר זו עיר משותפת.זה חזון שאני מוביל הרבה שנים, זה הרצון האלוקי שעם ישראל יחיה כאן ביחד והלכה למעשה זה מה שקורה בחריש".

קשת גם הדגיש את המשך המחויבות לחיים משותפים: "חריש פתוחה ושייכת לכולם בתנאי שאתה בא לגור ביחד עם כלל האוכלוסיות בעיר. אם אתה רוצה להשליט את תפישת העולם שלך במרחב הציבורי כנראה שחריש לא מתאימה לך. אני אומר את זה גם לחילונים וגם לחרדים".

עוד הוא התייחס למתרחש ברמה הארצית: "אני כואב את מה שקורה בארץ וצופה בדאגה. מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. לקחתי על עצמי לפחות בחלקה שלי לדאוג שבחריש אני לא אתן לזה לקרות. ניתן פה תנאים למחייה לכלל הציבורים. חריש תהיה מודל לחיים משותפים בישראל".

ברבעון האחרון של שנת 2022 נמכרו בחריש 120 דירות בלבד, נתון שמשקף ירידה חדה של 70% ביחס למכירות השיא ברבעון הראשון של השנה. למרות זאת, מחירי הדירות המשיכו לטפס והשלימו עלייה של 40% תוך שנה וחצי. בשנת 2022 נמכרה לראשונה בעיר דירה במחיר הגבוה מ-3 מיליון שקלים

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי עודכנה השבוע, על בסיס נתונים רשמיים המפורסמים ע"י רשות המיסים. הסקירה המעודכנת כוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר עד לסוף שנת 2022, פורסת תמונה רחבה על מאפייני השוק המקומי ומצביעה על השינויים הניכרים שחלו בו ברבעונים האחרונים.

ירידה של 70% בהיקף המכירות

אחת המגמות הבולטות, שעולה מניתוח נתוני שוק הנדל"ן המקומי, היא מגמת הירידה החדה בהיקפי המכירות, המזוהה ברבעונים האחרונים של שנת 2022. הירידה התלולה בולטת במיוחד בהשוואה לרבעון הראשון של השנה, בו נרשם שיא המכירות של כל הזמנים בחריש.

ברבעון האחרון של השנה החולפת נמכרו 120 דירות בחריש בלבד. נתון זה משקף ירידה של 70% בהשוואה ביחס למכירות השיא של הרבעון הראשון של השנה, שעמד על 400 דירות בממוצע.

הירידה החדה במספר העסקאות בעיר נובעת ככל הנראה בעיקרה מהתמורות בשוק הארצי, שכללו התייקרות ניכרת בהלוואות המשכנתה, כתוצאה מעליית הריבית במשק.

מחירי הדירות המשיכו לעלות

על אף הירידה התלולה בהיקפי המכירות, עליית מחירי הדירות בעיר לא נעצרה. אפילו ברבעון האחרון של שנת 2022, שבו נרשם היקף מכירות נמוך במיוחד, המשיכו מחירי הדירות לטפס מעלה.

במשך כחמש שנים, מאמצע שנת 2016 עד לאמצע שנת 2021, המחיר הממוצע למ״ר בדירות הרגילות (ללא דירות גן ופנטהאוזים) נותר יחסית קבוע ולא חצה את רף ה-11,000 שקלים.

החל מאמצע שנת 2021 החלה עלייה חדה במחיר הממוצע למ"ר, עד הגעה למחיר ממוצע למ״ר של 15,600 שקלים ברבעון הרביעי של 2022. מדובר על עלייה של כ-40% במחירי הדירות הרגילות בחריש, תוך שנה וחצי.

הרחבה לגבי ההבדלים במחיר הממוצע למ"ר בין השכונות השונות בעיר, וכן לגבי מחיריהן הממוצעים של דירות 4 ו-5 חדרים בכל שכונה ניתן לראות בסקירת הנדל"ן המלאה.

עלייה בביקוש לדירות קטנות

מגמה נוספת שאפיינה את שנת 2022 היא ירידה יחסית בביקוש לדירות גדולות ועלייה מחודשת בביקוש לדירות קטנות. בשנים הראשונות בהן שווקו דירות בחריש, היתה הטיה ברורה לדירות 4 חדרים שנתנו מענה למשפחות צעירות. לאחר מכן, במשך מספר שנים הלך ועלה חלקן היחסי של דירות בנות חמישה חדרים ומעלה.

בניתוח התפלגות המכירות בשנת 2022  מזוהה עלייה מחודשת בביקוש לדירות הקטנות יותר (3 ו-4 חדרים), שהיוו כשני שליש מסך המכירות.

עלייה זו נובעת בחלקה משינוי תמהיל הדירות בפרוייקטים חדשים שזיהו ביקוש לדירות קטנות, ככל שהעיר הלכה והתפתחה ותמהיל האוכלוסייה בה הפך מגוון יותר.

עם זאת, אין ספק שעליות המחירים בשנה וחצי האחרונות נתנו גם הן חיזוק לביקוש לדירות הקטנות, שסיפקו מענה בר השגה עבור רוכשים, שמחירי הדירות הגדולות נותרו מחוץ להישג ידם.

לראשונה בחריש: דירה בשלושה מיליון שקלים

בתחילת שנת 2021 נמכרה לראשונה בחריש דירה במחיר גבוה מ-2 מיליון שקלים ועד לסוף אותה שנה נמכרו למעלה מ-20 דירות מעל לרף מחיר זה.

באוקטובר 2022 נפרץ מחסום נוסף ונמכרה דירה ראשונה במחיר הגבוה מ-3 מיליון שקלים. הדירה המדוברת היא דירת פנטהאוז 5 חדרים המשתרעת על שטח של 144 מ"ר ברחוב רקפת בשכונת הפרחים. דירות נוספות, בשכונות נוספות בעיר, נמכרו במחירים הנמוכים אך במעט מרף ה-3 מיליון שקלים.

זינוק במחירי השכירות

במקביל לעליית מחירי הדירות והתייקרות המשכנתאות, חלה בשנה החולפת גם עלייה חדה במחירי השכירות בחריש, של כ-15% לפחות בדירות בהן הוחלפו שוכרים.

על פי נתוני “לוח דירות חריש” מחירי השכירות של דירות 4 חדרים נעים כיום בין 3,600-3,200 שקלים ואילו דירות 5 חדרים מושכרות במחירים הנעים בין 3,600 ל- 4,200 שקלים.

להרחבה, צפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – עיינו בסקירת הנדל״ן

תוכנית מתאר ארצית אסטרטגית למוסדות בריאות קבעה כי בעתיד יקום בית חולים בשכונת מעו"ף בחריש וישרת את תושבי העיר ואזור ואדי ערה. עד כמה נחוץ בית חולים בעיר, מדוע "הירוקים" מתנגדים למיקום שנבחר ואיך זה ישפיע על עומס התנועה בעיר?

מנהל התכנון שבמשרד הפנים אישר אתמול (שלישי) את תוכנית מתאר 49 – תמ"א ארצית למוסדות בריאות, ובמסגרתה הקמת תשעה בתי חולים חדשים ברחבי הארץ, אחד מהם בחריש.

על פי התוכנית, השטח המיועד להקמת בית החולים הוא 90 דונם מצפון לשכונת מעו"ף, והוא צוין לאחרונה בתוכנית המתאר של חריש, שאושרה להפקדה.

תמ"א 49 היא התוכנית לאומית להבטחת התנאים המרחביים (איתור קרקעות) לפיתוח מערכת הבריאות בישראל עד לשנת 2048 והעבודה עליה נעשתה בחמש השנים האחרונות. עם זאת, הוספת בית חולים בחריש נעשתה רק בחודשים האחרונים בלבד, בהתאם לבקשת משרד הבינוי והשיכון.

חריש ולא ואדי ערה?

כאמור, עיקרי התוכנית האסטרטגית הלאומית היא הבטחת שרות רפואי נגיש ואיכותי לכלל האוכלוסייה ב-30 הבאות תוך התחשבות בגידול הצפוי של האוכלוסייה ובגידול הצפוי בתחלואה. לשם כך, מציעה התוכנית העלאת מספר מיטות בכל אחד מ-16 בתי החולים הגדולים בארץ ל-1,000 מיטות לפחות, והוספת תשעה בתי חולים כלליים חדשים בכרמיאל, קריית גת, הוד השרון, קריית אתא, בית שמש, נתניה, מודיעין, באר שבע וחריש. בנוסף, התוכנית מתייחסת לתוספות של 20 בתי חולים גריאטריים, תוספת של בתי חולים שיקומיים ופסיכיאטריים ומוקדי חרום הפרוסים ברחבי הארץ.

על פי התוכנית שהוצגה אתמול בישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לצד בית החולים העתידי בחריש יוקם בכפר קרע בית חולים גריאטרי ומרכז חירום רפואי שיכלול מיון ראשוני, חדרי אשפוז וחרום וכל הנדרש על מנת לתת מענה לצרכי הקהילה. שלושת המרכזים הרפואיים החדשים באזור צריכים לספק מענה רפואי רחב לתושבי ואדי ערה וחריש, שכיום לוקה משמעותית בחסר.

ההוספה של חריש לתמ"א 49 ברגע האחרון כמעט, העלתה תהיות מצד גורמים אם אכן קיים צורך ממשי בבית החולים במרחב: "מדוע לא זיהו עורכי התוכנית את הצורך בהקמת בית חולים בחריש עד לבקשה של משרד הבינוי והשיכון?" תהה אחד ממשתתפי הדיון והוסיף: "ואם אכן יש צורך בתוספת מדוע לא נבחר מיקום ביישובי ואדי ערה על כביש  65? האם יש כאן צרכים אחרים? האם הבחירה בחריש היא פוליטית?".

חריש כעיר מחוז של ואדי ערה

"חריש זה ואדי ערה", השיב ראש העיר יצחק קשת לשואלים בדיוני הוועדה  שהתכנסה אתמול. "ברור שוואדי ערה צריך בית חולים, כל האזור כולו חסר בהרבה משאבים, בין היתר בית חולים". עוד הוא הוסיף: "אני שותף בכל מה שקורה בבית חולים הלל יפה שמשרת את תושבי האזור, אני מכיר את הדברים מקרוב ויודע להצביע על מצוקה אדירה שקיימת שם, לא פחות".

"חריש הולכת וצומחת כעיר מחוז של כל ואדי ערה, כל הישובים מכל הסביבה מגיעים לחריש כדי לקבל שירותים, מה שלא קרה לפני כן, הם היו צריכים לנסוע לחדרה או עפולה. בנוסף, כבר עכשיו כל נושא התחבורה לחריש ומחוצה לה משתפר בזכות מה שאושר בוועדה ומה שיצא לביצוע.

"תוך מספר שנים חריש תגיע ל-65 אלך תושבים וקיים תכנון לאשר מעל 100 אלף תושבים בחריש לבדה. מדובר בעיר גדולה שצריכה לספק לעצמה ולסביבה שירותים כמו בית חולים".

משרד הבינוי והשיכון: נדרש בי"ח בחריש

אילן טייכמן, נציג משרד הבינוי והשיכון, התייחס להצדקה של הוספת חריש לתוכנית המתאר ברגע האחרון:  "יש אבולוציה בהכנת תוכנית ומה שלא נראה בתחילה נדרש, נראה שנדרש יותר וגם להפך.

"בתוכנית הזו באופן חד משמעי, בית החולים בחריש לעומת 8 בתי החולים החדשים שמוצעים הוא לא זנב לשועלים הוא ראש לאריות. האזור של מרחב חריש הוא אזור שמסתמך של שני בתי חולים (הלל יפה בחדרה והעמק בעפולה) עם רמת שירות נמוכה ביחס למחוזות אחרים וסובל ממרחקי נסיעה גדולה. אתה גם נוסע מרחקים גדולים וגם מקבל רמת שירות נמוכה.

"על פי מסמכי הצוות שעבד על התוכנית, שתי הנפות עם התמותה הגבוהה ביותר הן נפת יזרעאל ונפת חדרה – ולכן אין ספק בכלל שנדרש פה בית חולים נוסף".

הצפי להקמה: 30-10 שנה

עדנה לרמן ראש צוות התכנון של תמ"א 49 השיבה גם היא לשאלה של איתור שטחים בוואדי ערה וציינה כי נבחנו חלופות למיקום בית חולים באום אל פאחם וכפר קרע אולם הם לא נמצאו ראויים, בשל היותם שטחים קטנים שאינם על קרקע ציבורית.

עוד היא הוסיפה: "למדנו את התכנון העתידי של חריש וראינו שצריך מענה כזה. זה לא אומר שיממשו את בית החולים בעשר השנים הקרובות, יתכן והגידול של חריש יגיע רק בעוד 20 ו-30 שנה – וזה ייתן מענה בהמשך. הדברים דינמיים ויקבעו בעתיד במהלך 30 השנים הבאות".

גם בהודעה שפרסמה עיריית חריש נכתב: "חשוב להדגיש כבר עכשיו שלא מדובר על פרויקט שאמור להתבצע בקרוב, אלא על תוכנית מתאר ארצית עתידית שתיושם רק בעוד מספר שנים. את הקרקע לכך מכינים כבר עכשיו".

להשאיר את השטח פתוח

אבל גם תוכנית לטווח הרחוק מאוד מדאיגה כבר עכשיו את הנציגים הירוקים שאמונים על שמירת הטבע במרחב. ארז ארד, רכז שמירת טבע מחוז חיפה בחברה להגנת הטבע מבהיר כי שלושת הנציגים, נציג קק"ל, נציג החברה להגנת הטבע ונציג המשרד להגנת הסביבה, שהשתתפו בדיוני תוכנית המתאר של חריש, לא תמכו בבחירה במיקום הזה מתוך הבנה שהשטח שנבחר חשוב לשימור לטובת הסביבה.

"זה לא שיש לנו התנגדות לבית חולים בחריש, יש לנו התנגדות למיקום הנבחר. אם צריך בית חולים נוסף בין עפולה לחדרה – במרחב בו קיימים שני בתי חולים בגודל בינוני, זו שאלה שמשרד הבריאות צריך לדון בה ולהחליט ואני מבין שהוא תומך בזה ולכן אני לא נכנס לזה.

"עם זאת, נשאלת השאלה איפה למקם את זה? מבין כל המקומות שנבחנו אנחנו בהחלט מתנגדים לבחירה בפינה הצפון מזרחית בחריש, שכיום מהווה שטח פתוח שמחבר בין המסדרון האקולוגי של יער עירון שטח לבין המסדרון האקולוגי של נחל נרבתה.

"אנחנו חושבים שהשטח הזה צריך להישאר פתוח והשאלה, איפה למקם את בית החולים במרחב הזה צריכה להיבדק ולהיבחן בשנית. אם צריך בית חולים במרחב – זה לא המקום היחיד שמתאים. באום אל פאחם יש שטחי מדינה לא קטנים, ואולי כדאי להשתמש בשטחים הציבוריים של מחנה 80 שיושב על כביש 65 ועומד להתפנות בקרוב, במקום לבנות בו עוד יחידות דיור. את השטח הפתוח חבל להרוס".

מקווים אוויריים לתשתיות תחבורה

מיקומו העתידי של בית החולים בשכונת מעו"ף דורש גם היערכות תחבורתית נכונה להסעת מסת האנשים שיזדקקו מדי יום לשירותים הרפואיים שהמרכז יציע. תוכנית התמ"א לאיתור שטחים להקמת בתי חולים הסתמכה מבחינת נגישות ומרחקים על קווים אוויריים בוואדי ערה ולא על קווי נסיעה ותשתיות כבישים שקיימים בפועל – אלה צריכים להיבנות בעשורים הקרובים. על פי תוכנית התחבורה העתידית של חריש ימוקם בסמוך לבית החולים מסוף התחבורה המזרחי. כבישי הגישה הישירים למרכז הרפואי המתוכנן הם שדרת דרך ארץ וכביש הגישה הדרומי העתידי.

אבי כהן, מהנדס תנועה, הבעלים של חברת נמרוד הנדסת תנועה בע"מ ותושב חריש: "אני לא רואה במיקום שנבחר עבור בית החולים בעיה של נגישות והגעה לתושבי חריש. שאר תושבי הסביבה שיגיעו למרכז הרפואה מדרך ארץ ומכביש 611 העתידי יגדילו את נפח התנועה ולא תהיה ברירה לדעתי אלא לשנות את הצמתים הרלוונטיים הקיימים בדרך ארץ ולרמזר אותם. למרות שהם דו נתיביים הם לא יעמדו בעומס בשעות השיא ולכן דרך ארץ לא תיראה כפי שהיא היום. צריך להבין שבעיר של 100 אלף, איש אי אפשר לנהל תחבורה באמצעות מעגלי תנועה בלבד.

"הרמזורים יחד עם הנת"צ (נתיב תחבורה ציבורית שמתוכנן לפעול בשדרת דרך ארץ) יתנו מענה לנפחים ההולכים וגדלים של התנועה".

ערכו של בית חולים בשטחה של עיר

הדיונים וההשגות על השטחים הפתוחים ודרכי הנגישות למוסד הרפואי של חריש יימשכו, כך נראה עוד שנים רבות. האם המוסד הרפואי המתוכנן אכן יקום בפועל? ימים יגידו. תושבי הדרום יכולים לספר שכבר תשע שנים הם מחכים לקיום החלטת הממשלה להקמת בית חולים חדש בנגב ונראה כי יאלצו להמשיך ולחכות. גם הצפיפות בבתי החולים הקיימים ימשיכו ויתקיימו עוד שנים רבות עד להשגת תקציבים להקמת בתי החולים החדשים המתוכננים, ו"הזקנה במסדרון" לא תיעלם בקרוב ממחוזותינו.

עם זאת, במישור התודעתי ההשג כבר כאן. קשת סיכם זאת במילים שלו: "קשה להפריז בערכו של בית חולים בשטחה של עיר: מעבר לשירות הרפואי הזמין והקרוב, בית חולים הוא עוגן כלכלי עירוני אדיר שיבסס את היותה של חריש עיר מרכזית במרחב".

 לקריאה נוספת: מרכז רפואי 'הלל יפה' נערך לצמיחת העיר חריש

25 הורים, נציגים של מגוון רחב של מוסדות חינוך וגני ילדים מכלל זרמי החינוך בעיר, הקימו הנהגת הורים יישובית שתתמודד עם בעיות רוחביות בעיר כמו בינוי התיכונים ותייצג את ההורים מול העירייה. יו"ר הנהגת ההורים בחריש: "אני רואה את הצורך והזעקות על בסיס יומיומי בהמון נושאים"

20 בתי ספר, למעלה מ-140 גני ילדים וכ- 10,000 תלמידים בני 18-3 מציבים את מערכת החינוך העירונית הצומחת, בראש רשימת האתגרים הניהוליים עימם מתמודדת חריש מדי שנה. וכמו בכל מערכת עירונית, גם בתחום החינוך ישנן כל העת, סוגיות הדורשות טיפול, תיקון ושיפור. כך לדוגמה בחודשים האחרונים עלתה חריש לכותרות הארציות עם כותרות שאינן מחמיאות על אלימות בגני ילדים, ועל חרם מתמשך שעברה תלמידה בבית הספר.

עד היום, כתובת לתלונות ולקבלת עזרה היתה העירייה בלבד, אולם החל מהשבוע האחרון נולד ארגון חדש שעשוי לעזור להורים החרישאים.

הנהגת הורים יישובית

הנהגת הורים יישובית בגרסה מחודשת, עושה בימים אלה את צעדיה הראשונים ושואפת להיות הגורם המקשר בין ההורים והתלמידים לעירייה.

את ההנהגה החדשה מרכיבים 25 חברים ומשתתפים בה נציגים של כל בתי הספר מזרם החינוך הממלכתי, ממלכתי-דתי וממלכתי-תורני.

בנוסף, ההנהגה כוללת נציגות לחינוך המיוחד ומספר נציגים לגני הילדים (אחד לכל אחת משכונות העיר). קארן בר, יו"ר הנהגת תיכון 'אתגרי העתיד', נבחרה לשמש כיו"ר ההנהגה היישובית זאת על פי התקנון המנחה של הנהגת ההורים הארצית.

הנציגות החדשה טרם כוללת נציגים של החינוך המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי), שפועל גם הוא בעיר.

להשפיע על השיח החינוכי

במכתב שפורסם בשבוע החולף ובישר באופן רשמי על הקמה המחודשת של הנהגת הורים ישובית בחריש כתבה בר: "הנהגה יישובית בחריש היא התאגדות חשובה מאין כמותה מכמה טעמים: היא מייצרת שיתופי פעולה בין הורים, מוסדות חינוך ורשות מקומית, וביכולתה להשפיע על השיח, על אופיו ועל דרכי פעולה. היא מהווה גורם רשמי, המייצג את ההורים באופן בלתי אמצעי אל מול בעלי התפקידים בעירייה. היא מאפשרת ייצוג בהנהגת ההורים הארצית, ומתוקף כך לקבל הכוונה מקצועית, סיוע במידת הצורך, לקיים שיח משותף עם בעלי ניסיון וכמובן יכולת השפעה ברמה הארצית".

עוד הדגישה בר, כי הקמת הנהגה יישובית אינה דבר של מה בכך, וכי מדובר בתהליך צומח וארוך טווח: "השיח בתוכנו עדיין מתפתח, נושאים רבים עומדים על הפרק ואנו עסוקים בבניית תוכנית עבודה, קביעת תחומי אחריות, וניהול סדרי העדיפויות".

מעקב אחרי בניית התיכונים

כאמור, אין מדובר בניסיון הראשון לכונן בחריש הנהגת הורים יישובית. הניסיון הקודם למסד ערוץ פתוח ופורה מול עיריית חריש התרחש באוקטובר 2020 וכלל נציגי מוסדות חינוך שונים שהתאגדו והקימו הנהגה יישובית בחריש. פעילות ההנהגה שהחלה עם תקוות גדולות דעכה וגוועה. "הייתי חברה בהנהגה הקודמת אך בשלב שבו הגעתי כבר לא היה בה כלל שיתוף פעולה ולא היתה פעילות", מספרת בר. "ניסיתי להחיות את הקבוצה הקיימת אך זה לא התרומם לצערי. בכל אופן, למדנו מלקחי הגלגול הקודם ואנחנו משתדלים לעבוד בשקט ולא לצאת בהצהרות. אני לא אתן לזה להירדם שוב".

בר מציינת, כי בתור התחלה מתכוונת ההנהגה להתמקד בשלושה נושאים עיקריים. הראשון, מעקב אחרי התקדמות בינוי בתי הספר התיכוניים הפועלים כיום במבנים זמניים. הנושא השני הוא סוגיית הניקיון במוסדות החינוך והנושא השלישי הוא קידום אמצעי ההנגשה במוסדות החינוך לכבדי שמיעה ותלמידים עם מוגבלויות. עם זאת היא מציינת כי נושאים נוספים עולים בתכיפות גבוהה: "אני רואה את הצורך והזעקות על בסיס יומיומי בהמון נושאים, אם בחוסר במעני חינוך ופנאי לנוער הצעיר משכבות ד'-ו', אם בבעיות האלימות, או המחסור בסייעות. הרשימה ארוכה", מציינת בר.

כתובת להורי ילדי הגנים

על אחת המשימות הקשות שתכליתה לעמוד בקשר רציף עם עשרות גני ילדים ולתווך את צורכיהם, הופקדה מירית לוי, שתשמש נציגת גני העירייה בהנהגה: "בחריש יש כמות עצומה של מסגרות גני ילדים וככל הנראה כך זה ימשיך ויגדל בשנים הבאות. אנו בראשית דרכנו ובימים אלה מגייסים להנהגה נציגי ועדי גנים על מנת שתהיה נציגות מכל שכונה ולכל מגזר. מטרתי בהנהגה להביא את הקולות והצרכים מהשטח באופן מרוכז לגורמים הרלוונטים, ולהוות כתובת זמינה להורי ילדי הגנים".

עוד מציינת לוי כי היא מאמינה בשותפות מלאה עם מחלקת החינוך בכלל וענת אלבז, מנהלת מחלקת גני הילדים, בפרט. "אני יודעת כי המטרה של מחלקת החינוך והורי הילדים משותפת, וניתן להשיג אותה באמצעות ההנהגה הישובית. אני רואה בהנהגה הישובית מעין גוף המתווך ומקשר בין הורי חריש למחלקת החינוך".

טיפול משותף בבעיות רוחביות

חננאל ביק, יו"ר הנהגת ההורים של בית הספר תלמי הדר שהצטרף להנהגה היישובית, מדגיש את הנחיצות והערך המוסף של ההנהגה על פני פעילות אינדיבידואלית: "יש הרבה נושאים שבהם מוסדות החינוך מוצאים עצמם לבד מול הרשות המקומית ולא מקבלים מענה כמו שצריך ואני חושב שברגע שמתאגדים סופרים אותך יותר. אני מקווה שכשנגיע כהנהגה ונציג את הבעיות כסוגיות עירוניות כוללניות נשמע בתמורה פתרונות רוחביים ויעילים שישרתו את כולם וימנעו הישנות של המקרים".

ביק מביא את סוגיית הניקיון כדוגמה: "בתלמי הדר אנו מתלוננים זמן ממושך על טיב הניקיון של בית הספר. גם כשהוחלף הקבלן, כוח האדם, בפועל, נשאר זהה. לאחר בדיקה גיליתי שקיימות תלונות דומות בשלושה מוסדות חינוך נוספים בעיר והבנתי שמדובר בבעיה רוחבית. כעת אני מרחיב את היקף המכותבים לפניות שלי ומקווה שהבעיה תיפתר בקרוב ובאופן רוחבי ולא נקודתי. יש כמובן בעיות נוספות בתשתיות ובינוי ויש פערים בנושאים נוספים כמו התל"ן".

"הרשות רוצה את ההורים לצידה"

מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, הגיע לחריש, נפגש על חברי ההנהגה ובירך על הקמתה: "לצד החשיבות של ועדי הורים לכל אחד ממוסדות החינוך, ישנה גם חשיבות גדולה להנהגה יישובית. בעוד ועדי בתי הספר מטפלים באופן ממוקד בנעשה במוסד החינוכי שלהם, יש נושאים שהם רוחביים שקשורים לכלל בתי הספר ואין סיבה שלא תהיה אחידות בין ההורים בכל העיר, ולכן יש חשיבות עצומה להנהגה היישובית. היא זו שיושבת מול הרשות המקומית ויחד הם מקדמים נושאים. אם לדוגמה, ישנה כוונה לקדם תוכנית נגד אלימות ברמה עירונית קל יותר לעשות זאת בתקשורת מול הנהגה יישובית".

שיף מדגיש כי בנושא הצהרונים ובהחלטה על שעות הפעילות והתכנים שיוכנסו לכל מסגרת, הרשות המקומית מחוייבת לפעול בשיתוף פעולה עם ההנהגת ההורים היישובית.

על סיכוייה של ההתאגדות המחודשת לקיים שיתוף פעולה פורה עם העירייה להביא וקידום ממשי של צרכים לטובת הכלל, מציין שיף: "אפשר תמיד להתעלם אחד מהשני ורק ללכת למלחמות, אבל בדרך כלל במקום הגיוני עם אנשים הגיוניים, ההנהגה והעירייה עובדים במשותף ולהיפך, הופכים את שיתוף הפעולה למכפיל כוח.

"ברשויות מקומיות ותיקות בהן פועלות ההנהגות שלא התחילו אתמול, ההנהגה מעורבת כמעט בכל תחום חינוכי. בסופו של דבר, הרשות רוצה את ההורים לצידה ולא נגדה".

בר מסכימה עם שיף ומאמינה בשילוב כוחות של העירייה וההנהגה למען מטרה משותפת: "אני רואה חשיבות ביחסים טובים לפני תוצאות ואני בטוחה שבדרכי שלום ועבודה משותפת בינינו לבין העירייה ניתן יהיה להשיג הרבה. יש בפנינו עבודה רבה, אך יחד עם זאת פגשתי תמהיל מרשים של חברים המקיימים שיח מפרה. בסוף, מדובר בחינוך הילדים שלנו וכולנו באים עם המון אנרגיה של עשייה".

לאומי משכנתאות פתח סניף בחריש שנועד לתת מענה ללקוחות העיר הצומחת בניהול שוטף של חשבונותיהם הפיננסים וכן לתת פתרונות בנושא המשכנתאות

השבוע התקיים טקס פתיחה חגיגי של שלוחת לאומי ונציגות לאומי למשכנתאות בחריש.  השלוחה והנציגות החדשה נועדו לתת מענה ללקוחות העיר הצומחת בניהול שוטף של חשבונותיהם הפיננסים וכן לתת פתרונות בנושא המשכנתאות.

בנוסף, עומדת לרשות הלקוחות ותושבי האזור מבואה דיגיטלית הפתוחה 24/7, ובה מכשירי כספומט ועמדות מידע, שבהם ניתן לבצע את מרבית הפעולות הבנקאיות השכיחות.

במעמד טקס הפתיחה נכחו ראש העיר יצחק קשת, הרב אשר זיגדון, ראש חטיבת המשכנתאות, אורי יוניסי, מנהל איזור הצפון, ירון פרץ, מנהל מרחב השרון, עפר טרזי וראש אגף פיתוח עסקי, משה פלדמר. בנוסף, כיבדו בנוכחותם גם יהודה חברוני, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות מחוז צפון וכן נציגי רשתות התיווך בעיר, יועצי משכנתאות ומנהלי שיווק ומכירות מהאזור.

השלוחה ונציגות המשכנתאות, ברחוב דרך ארץ 46, תנוהל על ידי שירלי זיו והבנקאים עינת לוגסי וסרגי דוד טשייב. ניסיונם הרב יאפשר להם להציע ללקוחות פתרונות יצירתיים, תוך מענה אישי ומותאם לכל אחד על פי צרכיו האישיים והכלכליים.

פתיחת בנק לאומי מצטרפת לפתיחת סניף בנק הפועלים בקניון More שאירעה בתחילת חודש פברואר 2023 ולבנק מזרחי-טפחות שפועל בעיר זה מספר שנים.

לקריאה נוספת: זמן משכנתה: רשת המשכנתאות "מאני" הגיעה לחריש

מספר המכוניות החשמליות בבעלות תושבי העיר עולה בהתמדה אך ללא עמדות טעינה ציבוריות בעיר, נאלצים בעלי הרכב להתקין עמדות טעינה פרטיות בעלויות גבוהות, ולהתמודד מול סוגיות סבוכות שצצות מול ועד הבניין. תושב העיר: "הייתי מצפה שהעירייה תדאג לאלטרנטיבה של רישות העיר בעמדות הטענה ציבוריות"

די בשיטוט קצר ברחבי העיר כדי להיתקל במספר הולך וגדל של מכוניות חשמליות בכבישי חריש, בדומה למתרחש ברמה הארצית. "אני נוסע 80 אלף ק"מ מדי שנה, ונמאס לי ממוסכים ומחוסר האמינות שלהם, כך שהמעבר לרכב חשמלי נבע מעל הכל משיקול כלכלי", משתף, דוד חריר, תושב שכונת מעו"ף המחזיק רכב מסוג טסלה. חריר מציין כי השימוש בחשמל לטעינת הרכב הכפיל את חשבון החשמל החודשי שלו אך עם זאת, על פי חישוב שערך, עדיין מדובר בהוצאה כלכלית נמוכה בהרבה בהשוואה לאחזקת רכב בנזין, זאת למרות ההוצאה של אלפי שקלים על עמדת ההטענה והתקנתה. "זה שווה כל שקל, בטח עבור מי שנמצא המון על הכביש כמוני. טווח הנסיעה מאוד נוח של 500 קילומטר וחוויית הנהיגה היא מדהימה, ברגע שעוברים לרכב חשמלי אי אפשר לחזור אחורה לבנזין", הוא מציין.

הסוללה משתפרת, טווח הנסיעה עולה

גם מוטי רוט, תושב העיר, נמנה עם מאמצי הרכב החשמלי. לפני כשנה הוא רכש רכב של המותג הסיני ג'ילי. "הייתי בתהליך של רכישת רכב חדש ובעצת חברים בדקתי את הנושא לעומקו והבנתי שהיחס בין העלות לערך הוא מאוד משתלם. אני נדרש להטעין את הרכב פעמיים בשבוע ולא נתקל בחרדת טווח נסיעה היות והסוללה מספקת למעלה מ- 400 קילומטר של נסיעה".

לצד היתרונות הברורים הכוללים הפתחת זיהום האוויר, חסכון משמעותי בטיפולים ותיקונים וייתור הצורך בתדלוק, ישנם עדיין כמה חסרונות או חסמים, המעכבים התרחבות משמעותית עוד יותר של מעבר ממכוניות הבנזין אל החשמליות.

כלי רכבים חשמליים עדיין יקרים באופן ניכר ממקביליהם בגרסת הבנזין ולא כל אדם יכול לאפשר לעצמו את התענוג. חסמים נוספים הם טווח הנסיעה ונושא טעינת הסוללה. בעוד שבתחום הטכנולוגי נרשמת כל העת התקדמות וניכר שיפור בטווחי הנסיעה שמציעות הסוללות בדגמים החדשים, במישור התשתית והפריסה של עמדות טעינה במרחב הציבורי נרשם דשדוש משמעותי.

עיר חדשה, תשתית ישנה

בחריש, עיר הדוגלת בתפישה חדשנית, חכמה ומתקדמת אין כיום ולו עמדת טעינה ציבורית אחת. עמדת הטעינה הציבורית הקרובה ביותר מצויה בעין שמר.

במצב זה כל תושב המעוניין ברכישת רכב חשמלי מחויב גם בהתקנת עמדת טעינה פרטית, מהלך שמעורר רגישות בעיר שרוויה בבניינים משותפים.

"בהתקנת עמדת טעינה פרטית, ניצבות בפני הרוכשים שתי אפשרויות: התחברות ללוח החשמל הציבורי של הבניין או חיבור ישיר למערכת החשמל הדירתית", מסביר עידן גולצמן, עורך ראשי במגזין הרכב החשמלי פלאג מג ותושב העיר. "בחריש, על אף היותה עיר שכולה בנייה חדשה אין באופן מכוון, באף בניין, תשתית שמאפשרת לך להתחבר באופן ישיר מהלוח הפרטי עד לנקודת החניה ולכן יש צורך להעביר כבלים באופן פיזי.

"הבעיה מתחילה כשצריך להתחבר ללוח הציבורי. הלוח הציבורי מכיל מספיק חשמל לפרטים כמו התאורה של הבניין, המעלית, מחסום החניה ואמצעי החירום ובנוסף, מסוגל לספק מתח חשמלי, לעמדת טעינה או שתיים לכל היותר. מעבר לכך יווצר עומס על התשתית שעשוי להביא לנפילת החשמל". מסביר גולצמן.

אין חקיקה, יש פסיקה

גולצמן מבהיר שהפתרון ה"יצירתי" של חיבור הרכב החשמלי בכבלים מאריכיים ישירות לשקע הביתי הוא פתרון אסור ומסוכן שעלול לגרום לקצר חשמלי, המסת שקעים ואף שריפת דירה.

עוד הוא מדגיש כי אין כל חוק שמסדיר את נושא התקנת עמדות הטעינה בבתים משותפים וכי העניין מתבסס בעיקרו על תקדימים משפטיים לפיהם התקנה של עמדת טעינה פרטית ישירות ללוח הדירתי נחשבת כשימוש סביר בשטח המשותף ומותרת ללא קבלת הסכמה.

לעומת זאת, אם מסיבה כלשהי יש הכרח להתחבר ללוח הציבורי, על בעל הרכב לפנות לוועד הבניין, שם העסק עלול להסתבך.

חיבור דירתי: בלי תלות בוועד

"לוועד הבניין ישנן דרכי פעולה ותגובה שונות החל מ"תעשה מה שאתה רוצה ועד – על גופתי המתה"", מסביר גולצמן. "באופן עקרוני אסור לוועד הבניין למנוע מדייר להתחבר ללוח הציבורי אך במקרים מסויימים יש שנתקלים בהתנגדות ומעדיפים להימנע מעימותים עם השכנים ולכן זונחים את המחשבה לעבור לרכב חשמלי. ועד בניין גם יכול להקשות בביורקרטיה ולבקש מבעל הרכב להמציא ביטוחים יקרים בכיסוי שלרוב לא נהוג לבטח בהם רכבים ועמדות פרטיות, זאת עוד דרך להרתיע".

חריר מציין כי אכן נתקל בקשיים: "בתחילה רציתי להתחבר לבניין, אך החוזה שהוצע לי על ידי חברת הניהול שמייצגת את הוועד היה מאוד נוקשה ולא הגיוני בעיני. החלטתי להתחבר ישירות לדירה, לשלם קצת יותר אבל להיות בראש שקט", משתף חריר.

"הגיע סוקר חשמל שהציג את המפרט וההסברים כיצד הוא ממליץ לפרוס את התשתית, ומהנדס החשמל ביצע את העובדה תוך יום-יומיים. העבודה של הצבת הכבלים בחניה מאוד אסתטית וכמעט בלתי נראית".

גם רוט מספר כי נתקל במורכבות אל מול הועד ולכן בחר, חרף ההוצאה הגבוהה יותר, להתחבר ישירות ללוח הדירתי. "הוועד אצלי לא רצה להתעסק עם זה וחשש מההשלכות, אז חיברתי את העמדה ישירות לבית. זה אמנם יותר יקר אבל מבטל את הצורך לנהל את ההתחשבנות מול הוועד על תשלום החשמל היחסי שלי כאשר משתמשים בחשמל הציבורי, ומבטל גם את התלות בהם".

מחכים שנה וחצי למכרז העירוני

ומה קורה ברמה העירונית? בנובמבר 2021 שיתף גיל פישר, חבר המועצה דאז, כי בעירייה עובדים על פרסום מכרז להצבת זוג עמדות טעינה ציבוריות ראשונות בחריש, אך עד כה טרם פורסם מכרז שכזה.

פישר אף ציין באותו ראיון: "אני מקווה שהתקנת עמדות ההטענה גם תעודד תושבים רבים לבצע את המעבר מרכב בנזין לחשמלי בקלות יתרה וללא הסתמכות על עמדות טעינה מרוחקות או אישור מוועד הבית. למעשה, עמדות טעינה ציבוריות יתירו את אחד החסמים העיקריים אשר עוצרים רוכשים פוטנציאליים מלבצע את הרכישה בפועל".

יפתח שטיין חבר המועצה שהחליף את פישר בתפקידו, מציין שלמיטב ידיעתו, המכרז להקמת עמדות טעינה בעיר, עליו דיבר פישר לפני שנה וחצי, נמצא בדיוקים אחרונים לפני פרסום, אבל לא ידע לספר על לוח זמנים מתוכנן וריאלי לקידום הנושא.

"לתדהמתי ולדאבוני כל נושא הצבת עמדות טעינה ציבוריות בעיר לא זז מילימטר בשנים האחרונות, אין בעיר עמדה אחת ואנחנו הרבה שנים בעיצומו של השינוי כשהרכב החשמלי הוא כבר מיינסטרים", מדגיש גולצמן. "לפני כשנה וחצי כשעברתי לחריש הייתי היחיד עם רכב חשמלי ועמדת טעינה ברחוב, כיום יש כבר הרבה מכוניות חשמליות ועמדות טעינה פרטיות סביבי. במקום כמו חריש לא ניתן להחזיק רכב חשמלי ולהיות תלוי בעמדה ציבורית, כשהעמדה הקרובה ביותר נמצאת כיום במתחם המסחרי בעין שמר וגם שם יש לקוות שהיא תהיה פנויה עבורך כשתגיע", מסביר גולצמן.

אין התקדמות ברמה העירונית

"לאור חוסר האחידות בגישה של כל ועד בניין לנושא התקנות עמדות טעינה, הייתי מצפה שהעירייה תדאג לאלטרנטיבה של רישות העיר בעמדות ציבוריות".

לטענה כי אופייה של חריש כעיר שינה שאינה משופעת באזורי תעסוקה ומסחר מפחית משמעותית את הדרישה להימצאותן של עמדות ציבוריות, משיב גולצמן: "בנתניה, בחדרה או בכפר סבא ישנן עמדות טעינה ציבוריות שמוצבות גם בשכונות מגורים ובחניונים ציבוריים. בסופו של דבר הכל נשען על המדיניות ומידת הרצון של הרשות המקומית להנגיש את הנושא לציבור".

"חשוב להדגיש", מוסיף גולצמן, "כי העלות עבור רשות מקומית להוביל מהלך שכזה היא לא גבוהה היות ומשרד האנרגיה מממן את מרבית ההוצאה עבור התקנת עמדות טעינה ציבוריות".

"בעיני, מענה הגיוני וראוי בטווח הזמן המיידי בחריש, יהיה הצבת עמדת טעינה אחת לפחות בכל חניון ציבורי. האידיאל הוא השגת מצב שבו לכל תושב יש עמדת טעינה ברדיוס של קילומטר מהבית. אבל אהיה מרוצה גם אם רק יתחילו משהו, אפילו רק בהצבת עמדה או שתיים כפיילוט".

גם רוט תומך בדעתו של גולצמן ומסכם: "תרצה או לא, העולם הולך לכיון של מכוניות חשמליות. הייתי רוצה לראות התקדמות בנושא גם ברמת הפריסה העירונית של עמדות טעינה, כדי לשפר את השירות לתושבים ואת נוחות השימוש ברכבים חשמליים".

מעיריית חריש לא נמסרה תגובה בנושא עד למועד פרסום הכתבה.

לקריאה נוספת: כביש 611 מתקדם שלב

תוכנית אב של המשרד להגנת הסביבה סימנה את השטחים הפתוחים של מייסר-חריש כ"צוואר בקבוק" – אזור המצוי תחת לחצי פיתוח ועלול להוביל לפגיעה קריטית בבעלי חיים וצמחיה. לצד זאת המסמך מציע שלל המלצות ליישום, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי

בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על המסדרון האקולוגי המזרחי בין ואדי ערה למודיעין. התוכנית, במימון הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים של רשות מקרקעי ישראל, ובשיתוף משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל, מהווה בסיס וסל כלים מומלצים לשיפור תפקוד צווארי הבקבוק במסדרונות האקולוגיים בישראל – אותם מקומות צרים, מאוימים, הנתונים להשפעות ולחצים רבים.

צוואר הבקבוק של מייסר-חריש

התוכנית עוסקת במקטע הנפרש על פני כ-50 קילומטר, מתחומי המועצה האזורית מנשה בצפון, בסמוך לכביש 65, ועד לעיר מודיעין במרכז. מקטע זה במסדרון הוא החשוב והמשמעותי ביותר בישראל, שכן הוא עובר באזור המאופיין בפיתוח המוגבר והרציף ביותר במדינת ישראל, ומצוי בין שטחי בינוי ופיתוח ממערב, לבין גדר קו התפר ממזרח.

בנוסף, במקטע זה צווארי בקבוק רבים – אזורים שבהם המסדרון האקולוגי צר במיוחד שמובילים לפגיעה בתפקוד המסדרון.

במקטע זה בלבד נמצאו 47 צווארי בקבוק, לצד 12 צווארי בקבוק עתידיים הצפויים להתהוות, אם יתממשו התוכניות שטרם אושרו להפקדה. מתוכם, זוהו 16 צווארי בקבוק כקריטיים, אשר אין להם חלופה נוספת, ולכן חסימתם תהווה קיטוע מלא למסדרון המזרחי.

התוכנית מקנה סל כלים לאיתור וטיפול ב-10 צווארי בקבוק קיימים ופוטנציאליים, אחד מהם הוא צוואר הבקבוק של מייסר-חריש.

האיומים: מצר מדרום, חריש מצפון

אסף זנזורי, רכז מדיניות התכנון בחברה להגנת הטבע ואחד ממחברי התוכנית מסביר: "התוכנית בחרה להתייחס באופן ספציפי ל-10 מסדרונות אקולוגיים בלבד מתוך כ-50 משום שאלה מסדרונות עם סיכוי גבוה לכשל קריטי. אפשר לקרוא להם מסדרונות "אדומים" ולהתייחס לבחירה בהם כאל התראה חשובה. אם המסדרונות האקולוגיים האלה ייפגעו, הם יביאו לכשל בכל המסדרון. אלו אזורים קריטיים".

מה הופך את מסדרון מייסר חריש למסדרון קריטי?

"בחריש יש הרבה שטחים טבעיים חשובים כמו שטחי יער משמעותיים, שטחי חורש עם צמחיית שיחים המשמעותית מאוד למיני בעלי חיים רבים כמו צבאים. זהו בית גידול משמעותי עם עושר מינים מאוד גדול, אבל הוא מצוי בלחצי פיתוח ובנייה משמעותיים".

דו"ח קק"ל: "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל"

לחצי הפיתוח אליהם מתכוון זנזורי הם פיתוח מאסיבי של העיר חריש לכיוון דרום ובנייה של רובע חריש דרום, בחלק הצפוני של צוואר הבקבוק. בנוסף, גם קיבוץ מצר יתרחב בגבול הדרומי של צוואר הבקבוק ובמרכז המסדרון האקולוגי עתיד לעבור כביש היציאה הדרומי, כביש 611, שיחצה ויקטע את צוואר הבקבוק מכיוון כביש 6.

הצבי הארץ-ישראלי כדגל התראה

חלק ניכר משטח צוואר הבקבוק באזור חריש-מייסר הוא יער המורכב מפסיפס של חקלאות אקסטנסיבית של מטעי זיתים (בעל ושלחין), שדות תירס, מטע אפרסמון, וגידולי שדה. בנוסף, יער נטוע מהווה כשליש משטחו של המסדרון ונחל נרבתה זורם במרכזו. שטח צוואר הבקבוק משמש למעבר עבור בעלי חיים רבים: עופות דורסים כמו חיוואי הנחשים ועקב עיטי, שפע של עופות ושפע חוגלות וכן יונקים כמו צבי ארץ-ישראלי, צבוע מפוספס, גירית מצויה וארנבת מצויה.

מיקומו של צוואר הבקבוק לצד עיר גדולה, שצפויה להכפיל את אוכלוסייתה בשנים הקרובות, ושטחי היער המשמעותיים בו, ממקדים את ההנחיות לשמירה על היער כאזור מעבר ומחיה, כדי שהאוכלוסיות המקומיות והמינים הנמצאים בסכנת הכחדה, המתקיימים בו כיום, ישרדו לטווח ארוך. לשם כך הוגדר הצבי הארץ-ישראלי, כמין-דגל התראה לניטור בצדו המזרחי של המסדרון לכיוון צפון (שכונת בצוותא).

אין הגנה סטטוטורית על השטח

התוכנית בוחנת בצורה מעמיקה את מסדרון מייסר-חריש ומפרטת שלל המלצות לשמירה. עם זאת, אין מדובר במסמך סטטורי מחייב, אלא בתוכנית אב בלבד. הביצוע, השמירה בפועל והמעקב אחר ההנחיות לא נמסר לשום גורם ספציפי. זנזורי מודה שזה אכן עקב אכילס של התוכנית.

"חריש היא שחקן חדש בשטח רווי שימושים והיא הפעילה מגה שימוש על השטח הפתוח. זה קרה בעבר גם במודיעין שנבנתה על מסדרון אקולוגי והשאירה רק שטח פתוח קטן אבל מתפקד . התנהל שם מאבק גדול וארוך של 20 שנה על הגבעות הדרומיות שהפכו רק בשנה האחרונה לגן לאומי – התושבים הצליחו להפוך את השטח למוגן".

האם המסמך נותן הגנה למסדרון האקולוגי של חריש?

"לצערי, זוהי תוכנית אב לא סטטורית ולא מחייבת אלא מכוונת בלבד. במקרים כאלו לציבור יש חשיבות גדולה. פעילי טבע יכולים לנטר את המתרחש במסדרון ולוודא שאין שימושים שפוגעים בו כמו גידור או שפיכת פסולת בניין. אין כיום בישראל גוף שיכול לשמור על השטחים הפתוחים לבדו ולכן לציבור יש אחריות".

האם גם לעירייה יש אחריות על השטחים הפתוחים שמקיפים את חריש?

"עירייה אחראית על השטח המוניציפלי שלה ונותנת שירותים מסוגים שונים לאזרח. אני חושב שתושבים היום לא מסתפקים רק בקבלת שירותי חינוך, תרבות ו/או אשפה אלא רוצים איכות חיים שבאה לידי ביטוי בשמירה על השטחים הפתוחים המצויים סביב הישוב ומהווים עבורם ריאה ירוקה. תפקידה של רשות מקומית חכמה הוא לאמץ את השטחים האלה לטובת איכות החיים של התושב".

המחסום האקוסטי השקוף

עיון בהמלצות הספציפיות לשמירה על מסדרון מייסר-חריש מגלה כי מגוון ההמלצות רחב ומתייחס הן למצב הקיים הדורש שיפור ושינוי כמו גם  להערכות עתידית. כך לדוגמה, בהמלצות לשמירה על איכות בתי הגידול של בעלי החיים מוצע כי יש לטפל בקטל ציפורי שיר הנגרם מן המחסום האקוסטי השקוף על כביש 6 .לצורך כך יש לצמצם את שטח הקיר האקוסטי השקוף ולהוסיף דגמים על פני המשטח השקוף או לסמנו באמצעות דפוס  UV על גבי הזכוכית (שנראה על ידי ציפורים).

המלצה נוספת היא לחזק ולשקם את בתי הגידול הטבעיים בנחל נרבתה, בדגש על כתמים עשבוניים ושיחיות וצמחיית נחלים מעוצה – צמחיית השיחים היא חיונית לצבאים, כיוון שהיא מעניקה להם מחסה והסוואה כמו גם את היכולת לראות מרחוק טורפים קרבים.

שמירה במהלך הבינוי ולאחריו

המלצות נוספות ספציפיות עוסקות בתכנון ובינוי עתידי. כך לדוגמה, אחת ההצעות היא לתכנן מעברים הכרחיים בכביש הגישה מכביש 6 לחריש; יש לאתר את המעבר הקצר ביותר המוביל משטח טבעי לשטח טבעי ולעבוד ככל האפשר עם הטופוגרפיה הטבעית במינימום הפרות קרקע בסביבת המעבר;

עוד המלצה מתייחסת לכביש הכניסה הדרומי לחריש, שעובר על גשר. יש לתכנן גשר צר ככל האפשר (ללא מדרכת הולכי רגל) ולשמור על המופע הטבעי בין עמודי הגשר ללא יצירת חסימה כלשהי של תוואי השטח הטבעי.

המסמך מתייחס גם לפרק בו העבודות להרחבת חריש מתבצעות וממליץ לשמור על ציר תנועה מרחבי פתוח; מחנה קבלן, שטחי המערומים ושטחי ההתארגנות יוגבלו לתחום קווי הפרויקט; יש להקפיד על השבת המצב לקדמותו בתום העבודות. בנוסף, יש להימנע מעבודות בשעות הלילה;

ההתנהגות בשטח קובעת

המלצות ספציפיות קיבלה טיילת חריש: כך לדוגמה, מחברי המסמך מציעים לצמצם השפעות שוליים בקו המגע עם חריש ולתכנן טיילת היקפית שתהווה חיץ ותגדיר בבירור את קו הממשק בינוי-יער. עוד הם מציעים לחסום פעילות מוטורית (בעיקר אופנועי שטח) בדגש על המתלול הדרומי של נחל נרבתה ובמעברים תת-קרקעיים מתחת לכביש 6 באזור חריש.

המלצה נוספת היא ליצור מוקד כניסה מסודר (או שניים) שירכזו את עיקר פעילות המטיילים במסדרון ובשטחים הפתוחים. כמו כן מומלץ לבחון סימון שביל שמתחיל במצפור רז טבי החדש בחריש, לאורך כביש 6 לכיוון תל זאבים שיסתיים בחניון מוצע בחלקו הצפוני של התל.

המומחים מציעים גם לתחום את שביל המטיילים והאופניים לצד הנחל בשביל ליד מייסר, באמצעות צמחייה גבוהה ומסכמים בהצעה להציב שילוט הסבר על חשיבות היער והמסדרון האקולוגי, ושילוט המורה בין השאר, על טיול עם כלבים קשורים ברצועה ושמירה על הניקיון.

"חלק מן ההמלצות ניתנות לביצוע בקלות יחסית ואחרות דורשות מאמץ והכוונה אך הן ניתנות לביצוע וטוב יעשו כל הרשויות המעורבות אם יקפידו לשמור על ההנחיות לטובת העתיד של ילדינו באזור", סיכם זנזורי.

לקריאה נוספת: אומרים שהיה פה יער: מאות עצים נכרתו ביער חריש

בניה אסיף, תושב חריש וחבר משלחת איחוד הצלה לטורקיה היה שותף להצלתה של ילדה בת 7 שנקברה בהריסות תחת גופת אימה, שגוננה עליה במחיר חייה

בזמן שרוב הישראלים עסוקים בהכנות לשבת או עומדים בפקקים בדרך לשלג בצפון הארץ, התעורר בניה אסיף, חבר משלחת איחוד הצלה לעוד יום משימה מציל חיים בטורקיה.

כוחות ההצלה במשימה לחילוץ הילדה

יום האתמול (חמישי) היה מרגש במיוחד עבורו בעקבות הצלה של ילדה בת 7 שנקברה תחת ההריסות.

"היינו עסוקים במשימה שלנו כשלפתע רצו אלינו כמה אזרחים ואמרו שהם שומעים קולות של ילדה מתחת להריסות. בירור קצר העלה שהילדה נמצאת בקומה השנייה של בניין שקרס הצידה, והמחלצים היו צריכים להיכנס לקרקע כדי להגיע אליה.

"במהלך כמה שעות המחלצים עבדו ואט אט הסיפור הלך והתחוור לנו. כשהרעש התחיל באמצע הלילה, אביה רץ לגונן על אחיה שהיה בחדר אחר בבית ושניהם נספו. אמה רצה אליה, גוננה עליה בגופה והצילה את חייה. האמא לא שרדה. הילדה שכבה מתחת לגופת אמה במשך ארבעה ימים וחיכתה לעזרה.

"כבר במהלך החילוץ הבנו שהיא בחרדה גדולה. היו סביבנו למעלה ממאה אזרחים שחיכו שנוציא אותה. ביקשנו מהם לשמור על דממה ולא למחוא כפיים כשהיא יוצאת, כדי לא להבהיל אותה.

"הוצאנו אותה על אלונקה כשיש שקט מופתי מסביב. רופא של איחוד הצלה מיד נתן לה עירוי נוזלים, גלוקוז ומשככי כאבים והיא פונתה לבית החולים. זכיתי להשתתף בבדיקה הגופנית שלה. היא מאוד מבוהלת עם פצעי לחץ ושברים, אבל היא במצב יציב ומשתפר. זכיתי לראות איך חיים ניצלו ממש מול עיני".

מנסים לחפור בידיים חשופות

אסיף הוא חלק ממשלחת גדולה של איחוד הצלה שפועלת במקהרמאנמרש בטורקיה. "אנחנו ישנים בתוך מתחם גדול שמיועד לכוחות זרים. רוב המתחם מאוכלס על ידי פיקוד העורף. בבוקר אנחנו נוסעים לאתר הרס של שכונה גדולה שנחרבה שנמצא במרחק של שלושת רבעי שעה. הכבישים הרוסים, יש המון מכוניות בצידי הדרך כי אין דלק. מדי פעם יש כוחות טורקיים שמכווינים את התנועה", מתאר אסיף את שגרת הבוקר.

"אנחנו מגיעים עם ציוד רפואי, יש כמה מחלצים שמגיעים עם ציוד הנדסי ויש כאן גם כלבים מיחידת עוקץ שמנסים לאתר סימני חיים בהריסות. בגדול, רואים המון ערמות של עפר וקירות, של מה שפעם היו בניינים. לידם יש  עדיין בניינים עומדים אבל הם לא מאוכלסים ולא ניתן לגור בהם.

"את הילדים הוציאו מהאזור למקום בטוח יותר. יש הרבה אזרחים טורקיים במקום שמנסים לחלץ את גופות קרובי המשפחה שלהם. הם עובדים עם פטישים ועם הידיים, עם מעדרים ועם אמצעים פשוטים, מנסים לחפור בהריסות. יש כאלה שמגיעים עם אמצעים מתקדמים יותר כמו שופל".

מה התפקיד שלך כרכז חוסן ארצי באיחוד הצלה?

"צוות חוסן דואג לבריאות הנפשית גם של המתנדבים שנמצאים שם וגם של אזרחים שרואים שהם חווים ניתוק רגשי וקושי גדול.

"מדי ערב אנו מקיימים עם כל המתנדבים מעגל שיח כדי שהם יוכלו לחלוק את המראות הקשים והתחושות הקשות, לתת להם ונטילציה למה שמצטבר בכל שעות העבודה הארוכות והמתישות".

כיצד דואגים לבריאות נפשית של אזרחים טורקיים מבלי לדעת את השפה?

"יצירת קשר אישי זו שפה בינלאומית. מספיק להניח יד על הכתף, להסתכל בעיניים, להציע עזרה. יש פה גם כל מיני אנשים טובים דוברי טורקית שמציעים את עזרתם בתרגום".

לחזק את כוחה של הקהילה

יום המשימה מציל החיים מתחיל בסביבות השעה 9:00 בבוקר ונמשך עד 20:00 בערב, "עד שהחושך והקור לא מאפשרים לעשות את העבודה", מסביר אסיף ומציין כי למשלחת ההצלה שנחתה ביום שלישי בטורקיה, אין עדיין מועד חזרה.

"אנחנו בודקים מהן המשימות וכמה צריכים אותנו. אתמול נסענו לאתר קרוב אחר במרחק של שעה וחצי ממקום הלינה שלנו. יש לנו משימות ספציפיות אבל מדי פעם אזרחים מגיעים אלינו בריצה וקוראים לנו לבוא כשהם שומעים סימני חיים מתחת להריסות. כך קרה לנו עם הילדה. לצד זאת אנחנו מחלצים גם הרבה גופות".

ספר על התחושה אישית שלך

זו משימה ראשונה שלי באתר הרס ואין שום דבר שהכין אותי לזה או דומה למה שקורה פה. השתתפתי בעבר במשלחת הצלה בגבול מולדובה שעזרה לפליטים האוקראינים אבל אין מה להשוות בין השניים. אני בכוונה לא רוצה לפרט על המראות, הריחות והתחושות הקשות. אנחנו משתדלים להיות ממוקדי משימה כדי לא להיות מוצפים יותר מדי ממה שעושים ומה שקורה סביבנו.

"במעגלי השיח עולות החוויות האמוציונליות, המראות, והריחות שהולכים ומתחזקים אבל לצידם יש גם סיפורים מרגשים".

יש לך מסר אישי בעקבות ההתנסות הזו?

"במהלך העבודה ותוך כדי התבוננות במראות הקשים, מבינים שאם חלילה יקרה אצלנו אסון דומה, אין סיבה שהוא יראה אחרת. התובנה שלי היא שבסופו של דבר, מה שנשאר לתושבי טורקיה זו הקהילה שסביבם, וקהילה מגובשת יכולה לתת מענה מהיר ומציל חיים.

"נכון שיש כאן לא מעט כוחות זרים, אבל הם מגיעים מאוחר יותר, ובזמן הקריטי והקובע אין אפשרות לקבל עזרה מבחוץ –  ולכן כוחה של הקהילה הוא מאוד משמעותי. אפשר וצריך לעבוד על גיבוש הקהילה החברתית בחריש ובישראל וטוב יעשו הרשויות אם יעבדו על תכנון מוקדם להתמודדות קהילתית עם מצבי אסון כאלה".

לקריאה נוספת: בניה אסיף בגבול אוקראינה: "מפתיע לגלות כמה באמת צריכים אותנו כאן"

כיצד תיראה חריש בעוד 20 שנים? תוכנית המתאר החדשה של חריש אושרה להפקדה והיא כוללת את הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, ושילוב שטחי מסחר בשטחי ציבור ומוסדות ציבור, במטרה לייצר הכנסות לקופה הציבורית

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה-חריש, בראשות יו"ר הוועדה מושיק גולדשטיין ובהשתתפות ראש העיר יצחק קשת, אישרה להפקדה את תוכנית המתאר לעיר חריש.

העבודה על תוכנית המתאר העירונית התבצעה בשיתוף הציבור במטרה למצב את חריש כעיר מרכזית, עם מנועי צמיחה כלכליים, זהות קהילתית מגוונת ושירותים נגישים לכלל התושבים.

תוכנית מתאר מתכללת תכנון עירוני בראייה קדימה לעשרים ושלושים שנים, בהתייחס לכל הסוגיות הנדרשות, בינוי, תחבורה, תעסוקה, שמירה על הטבע וכדומה. תוכנית מתאר אינה יורדת לפרטים אלא קובעת מתחמי תכנון ומגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון. עם זאת, חשיבותה ביכולתה להתוות את הדרך, ומכוחה ניתן להוציא תוכניות תב"ע מפורטות יותר.

במסגרת התוכנית שאושרה מתוכננת לקום בשכונת מעו"ף קריית בריאות הכוללת בית חולים ואקדמיה לאנשי הרפואה. בסמוך למתחם זה מתוכננים מגורים ייחודיים המתאימים לסטודנטים ולסגל הרפואי.

תוספת קומות לבניינים נמוכים

עוגן משמעותי נוסף בתוכנית הוא ציפוף מארג המגורים בחריש, שנבנתה בצפיפות נמוכה ומשופעת בבנייני מגורים לא גבוהים. על פי התוכנית, כ-2,000 יחידות מגורים יתווספו לשטח הקיים בחריש, כאשר שליש מתוכן (כ-750 יחידות) יתווספו במסגרת התוכנית להתחדשות עירונית (פינוי-בינוי) במתחם גמלא הוותיק.

פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

שאר יחידות הדיור יתווספו במסגרת עיבוי פרויקטים קיימים. שלמה קליין, סגן ראש העיר וחבר בוועדה לתכנון ובינוי חריש מסביר כי הכוונה היא לבנייני המגורים הנמוכים בעיר בני 5-4 קומות בלבד. "התוכנית מקנה זכויות לבעלי הדירות בבניינים אלו להוסיף קומות נוספות. זה לא בדיוק תמ"א 38 – כי בחריש אין צורך לחזק את הבניינים, אבל המשמעות דומה".

קומת מסעדות בהיכל התרבות

עיבוי וציפוף העיר מתייחס גם לשטחים המסחריים המניבים הכנסה לקופת העירייה. התוכנית מאשרת הוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים ופותחת אפשרות חדשה לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

"עדיין לא מיצינו את הקיים, אבל התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית", מסביר קליין.

בנוסף, תוכנית המתאר מחזקת את שימורו של הפארק העירוני והחיבור לטבע ומתייחסת לסוגיות התחבורה לטווח רחוק וביניהן מערכת הסעה המונית כמטרונית ורכבת קלה.

קליין מתייחס לאישור התוכנית, שתוכננה במהלך מספר חודשים בלבד, כאל השג משמעותי. "ישנן ערים רבות ותיקות שמתנהלות ללא תוכנית מתאר, בגבעתיים אישרו לאחרונה תוכנית מתאר לאחר שמונה שנות עבודה.

"אני חושב שזה יפה מאוד שרק סיימנו לבנות את העיר ואנחנו כבר חושבים קדימה לעשרים שלושים השנים הבאות.

"החשיבות של הכנת תוכנית מתאר היא ביכולתה לאפשר לנו לייצר תב"עות (תוכניות בינוי עיר) מבלי להזדקק לאישורה של הוועדה המחוזית. הוועדה המקומית שתוקם בחריש עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת, תוכל לפעול בצורה עצמאית".

תרומה משמעותית של תושבי חריש לתוכנית

עשרות מתושבי חריש לקחו חלק במפגשי שיתוף הציבור להכנת התוכנית ותרמו תרומה נכבדת לתוצאה הסופית, כך לדברי קליין.

"שיתוף הציבור היה מאוד משמעותי. חברת D.M.R שעבדה על תוכנית המתאר ציינה כי התושבים שינו את החשיבה לצוות התכנון ובעקבות זה נכנסו שינויים לתוכנית. עוד הם ציינו כי היה זה שיתוף הציבור הכי משמעותי שהיה להם, ומדובר בחברה בעלת ניסיון רב בתהליכים מסוג זה".

יו"ר הוועדה המיוחדת מושיק גולדשטיין ברך על אישור התוכנית והודה לראש העיר יצחק קשת,  מועצת העיר חריש, משרד השיכון וכל המתכננים. הוא ציין כי הוועדה תמשיך לפעול ולתכנן את חריש כמרכז משמעותי בשרון הצפוני וכעיר מרכזית המספקת מענה ופתרונות דיור למשפחות  צעירות.

ראש העיר יצחק קשת ציין כי תוכנית המתאר אושרה בשעה טובה לאחר עבודה מאומצת. "זהו פרויקט היסטורי לדורות הבאים שייהנו מפירות העבודה המאומצת. התוצאה מתכללת את כל שיתופי הפעולה שיביאו לחריש איכות חיים מיטבית".

לקריאה נוספת: חריש 2040: מרכז רפואי בשכונת מעו"ף, מדרחוב בדרך ארץ

מתכנני הרובע החדש 'חריש דרום' מעריכים שהוא יהיה אורבני יותר ותוסס יותר בהשוואה לשכונות הקיימות בעיר, בזכות המודל החדש-ישן על פיו תוכנן. הצצה ראשונה לתוכנית הבינוי של הרובע החדש של חריש

הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בראשות מושיק גולדשטיין, אימצה בחודש האחרון תוכנית בינוי מנחה למתן היתרי בנייה לרובע חריש דרום. תוכנית הבינוי שאומצה על ידי הוועדה, אינה מחייבת, אך היא מציבה עקרונות מנחים ליזמים לבנייה של הרובע החדש בהתאם לתפישה עירונית חדשה, שמקדם משרד הבינוי והשיכון.

המודל: עירוב שימושים

רובע חריש דרום תוכנן על ידי משרד האדריכלים יחיאל ועפר קורין בהתאם לתפישת עירוב שימושים. מראה הרובע ייבדל משמעותית משאר חמש השכונות הקיימות בעיר, שנבנו בעשור האחרון.

"התכנון של חריש דרום הוא מתקדם, מדובר למעשה בשתי וערב של רחובות", מסביר סגן ראש העיר וחבר הוועדה המיוחדת לתו"ב-חריש שלמה קליין. "התכנון הכי מתקדם היום חוזר למעשה אחורה בזמן, ודומה לתכנון הישן של ערים מלפני 2,000 שנה. חריש דרום שונה משאר השכונות בחריש, שלא תוכננו בהתאם לתפישה זו".

מבט ראשון במפות התכנון מגלה שהרובע משתרע בין שני מוקדי טבע עיקריים, נחל נרבתא ממזרח ותל זאבים במערב. בין שניהם קיימת שדרה ירוקה להליכה ונסיעה שחוצה את הרובע ממזרח למערב.

במבט שני, מתגלים ריבועים ריבועים "בלוקים" על המפה. כבישים ישרים כסרגל מקשרים ביניהם בשיטת שתי וערב וכל בלוק הוא ייחודי ואינו הומוגני אלא כולל עירוב של בניינים. חלקם נמוכים בבנייה מרקמית, חלקם מתנשאים לגובה וביניהם מוסדות ציבור ושטחים ירוקים – והכל באותה יחידת שטח.

"רחובות בקנה מידה אנושי יותר"

גם לעין בלתי מיומנת, הסדר המובנה במפת הרובע בולט ומעיד על התמצאות קלה, בדומה לערים בינלאומיות רבות. קחו לדוגמה את מנהטן, שבנוייה בצורה של שתי וערב, אי אפשר להתבלבל בה ולא ללכת לאיבוד. כך גם בחריש דרום.

הרובע מחובר לשכונות בצוותא והפרחים באמצעות שלושה נתיבים, המרכזי בהם הוא שדרת ההגשמה והשניים הנוספים הם רחוב קהילה (בצוותא)  ורחוב יסמין (הפרחים). מדרום לרובע החדש ייסלל בעתיד גם כביש הגישה הדרומי של העיר.

למרות החיבור הרציף והטבעי לשדרת ההגשמה הרחבה, לדברי אדריכל יחיאל קורין, שתכנן את חריש דרום כמו גם את שכונת בצוותא, "נעשה ניסיון לתכנן רחובות בקנה מידה אנושי יותר".

"מתוכננים רחובות שיש בחלקם תנועה חד סטרית כדי לא להגיע למרחבים ענקיים לא מנוצלים כמו שיש בשדרת דרך ארץ. יש רחוב אחד שממשיך את שדרת ההגשמה, אבל הצרנו אותו עד כמה שניתן בהתחשב בעובדה שהוא ישמש נתיב תחבורה ציבורית בעתיד וישמש ככניסה החדשה לישוב".

עירוניות טובה כמו פעם

הצצה מעמיקה יותר לתכנון הבלוקים מגלה, שבנייני המגורים בחריש דרום כוללים מגוון רחב של טיפוסי בנייה. לא יהיו צמודי קרקע בשכונה החדשה, אם כי הבניינים המזרחיים ביותר, הסמוכים לשכונת בצוותא יהיו נמוכים יחסית. שאר טיפוסי הבניינים ינועו בין בנייה מרקמית (6-5 קומות) בניינים של 10-8 קומות ומגדלים (24-20 קומות). בניינים של תעשייה קלה ותעסוקה בלבד יתנשאו לגובה של 6-5 קומות.

על פי התוכנית ייבנו בחריש דרום כ-1,650 יחידות דיור, וכ-20% מתוכן יהיו יחידות דיור קטנות. לכלל הדירות יוצמדו מחסנים וחניות אולם בשונה משכונות חריש הקיימות, החניה במרבית המגרשים תהיה תת קרקעית אם כי באחוזים משתנים. בחלקם רק 50% מהחניה תהיה תת-קרקעית ובאחרים 90% וגם 100%. גם מבני הציבור ייבנו עם חניה תת קרקעית.

קורין: "תכנון חריש דרום מתבסס על עקרונות של ערים שאימצנו אותם כעקרונות טובים בעיר מודרנית. התכנון שונה מכל הרובעים הקיימים בחריש בזה שיש לו כמה עקרונות אורבניים מובהקים כמו יצירה של רשת מלאה וצפופה של הולכי רגל ורכב – מה שמאפיין ערים טובות. בחריש דרום התושבים לא יצטרכו לנסוע ברחובות אינסופיים ולחפש את הפנייה שמאלה, אלא ייהנו מהתמצאות טובה, אוריינטציה פשוטה.

"כיום כל הבינויים החדשים בארץ מתוכננים באותו סגנון של ערים אירופאיות עם אורבניות טובה וגריד פשוט. אנחנו לא ממציאים שום דבר, אלא מעריכים ומאמצים עקרונות ותיקים בתכנון ערים עם הסתכלות עדכנית לבעיות עכשוויות, כמו תעסוקה ותחבורה. מתאימים את העקרונות האלה לטכנולוגיה של היום".

מאפיינים של עיר מודרנית

אחד המאפיינים של ערים מודרניות טובות הוא רחובות תוססים מלאי עניין ותחבורה ציבורית נגישה למרכז העירוני. קורין מאמין שתכנון חריש דרום יקדם אורבניות טובה יותר בהשוואה לשכונות הקיימות.

"אני לא מאמין שחריש דרום יהיה כמו שכונה במרכז תל אביב, אבל תהיה לו יותר אורבניות הנובעת מאינטנסיביות של עירוב שימושים. באותו תא שטח יהיו גם משרדים, גם מסחר, גם תעשייה, גם מגורים וגם שטחי ציבור. העירוב הוא אחד המאפיינים של עיר נכונה וטובה לחיים מודרניים", הוא מסביר.

עיקרון נוסף שתורם למגוון ולהתמצאות בשכונה גם יחד הוא בנייה מגוונת, בניינים נמוכים ייבנו לצד מגדלים גבוהים. בנוסף, מתוכננים גם בניינים שישלבו תעסוקה, תעשייה ומגורים באותו בניין, מספר קומות של תעסוקה ומעליהם מגורים. "עירוב אנכי מאפיין עיר נכונה וטובה. אני לא יודע איך היזמים יבנו בפועל, אבל התכנון לכל הפחות מאפשר מגוון גדול מאוד", מדגיש קורין ומציין כי כל השכונות החדשות ברחבי הארץ בכפר סבא ובערים נוספות, נבנות בהתאם לעקרונות דומים.

בלי תעשייה כבדה

קליין מדגיש כי חריש דרום תיבנה בדומה לשכונות מודרניות רבות בארץ: "כל אשדוד החדשה נבנתה בהתאם לאותם עקרונות, זה התכנון החדש, מאוד מסודר, מאוד פשוט ומאוד מגוון", הוא מדגיש.

כיצד יעבוד העירוב של מגורים ותעשייה גם יחד וכיצד מבטיחים איכות חיים לתושבים?

"כפי שזה עובד בערים אחרות. העיר שמובילה את עירוב השימושים היא תל אביב. עם זאת, בחריש לא תהיה תעשיה כבדה, רק תעשייה עתירת ידע או תעשיה קלה לא מזהמת ולא מרעישה כמו דפוס או נגריות", מסביר קליין.

תחת אותה הגדרה לעירוב שימושים הדרים בכפיפה אחת, באותו "בלוק" ולעיתים אף באותו בניין, משולבים גם שטחי ציבור ומוסדות חינוך (שטחים חומים).

"בתי הספר מפוזרים בתוך הבלוקים המעורבים. אין איזור בתי ספר, אזור מגורים ואזור תעסוקה. גם כיום זה קיים בחריש אבל לא בצורה מובהקת, כמו אצלנו בתכנון", מדגיש קורין. עם זאת, הוא מציין כי קיים חריג אחד בתוכנית, קריית חינוך גדולה בצד המזרחי בסמוך לנחל נרבתא ללימודי סביבה וטבע, שנבנית כיחידה עצמאית.

חווית הליכה ברחוב

קורין מדגיש אלמנט תכנוני משמעותי נוסף ברובע, והוא מערכת השצ"פים (שטחי ציבור ירוקים פתוחים), שתוכננה על דופן הרחוב.

"אין שצ"פ פנימי נסתר מעיני הולכי הרגל. אין שטח ירוק פנימי שקשה להגיע אליו או שהוא קניינם רק של כמה תושבים. הוא נמצא על הרחוב, הוא  פתוח, נגיש וחשוף לכל – זה עוד יתרון היות ומערכת השטחים הירוקים היא חלק ממערכת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. כשאתה הולך ברחוב אתה עובר חוויית הליכה, עובר בין כל השימושים השונים ברחוב אחד", מסביר קורין.

עושר החוויה של השיטוט ברחוב נובע גם מהצפיפות הגבוהה יחסית של הבנייה בהשוואה לשאר השכונות בעיר. למרות הצפיפות (14.5 יח"ד לדונם) קורין מעריך שתושבי הרובע יחושו תחושת מרחב וחופש.

התכנון מפצה על הצפיפות

"ישנן הרבה שכונות שנבנו ובהתחלה חשבו שהן חריגות וצפופות ואחר כך פתאום ערך הנדל"ן עלה בהן עד אין סוף והביקוש אליהן גבר. כך זה עובד בשכונות שהתכנון בהן טוב ומעניק לתושבים תחושה של מרחב ורווחה.

"בחריש דרום ישנם אזורים עם זכויות בנייה מוגברות אבל חשוב לזכור שמדובר ברובע שנבנה בשיטה אורבנית חדשה מתוך מגמה שהתעסוקה תהיה קרובה לבית, שיהיו שם משרדים ואזורי תעסוקה שיספקו לתושבי העיר עבודה קרוב לבית, מבלי לעמוד כל בוקר בפקקים. זה ייעל להם את החיים ויתרום לאיכות חייהם. בנוסף, זהו רובע שהביטוי הפיסי שלו יאפשר חיי קהילה יותר טובים, יעודד קשרים חברתיים בין אנשים והשתייכות למקום".

כך או אחרת, מסכם קורין בתקווה ש"היזמים יבנו את הרובע כמו בתוכניות ולא יעשו מזה משהו אחר".

לקריאה נוספת: תוכנית רובע "חריש דרום" הופקדה

עם שבילי אופניים מוסדרים, טופוגרפיה שמקשה על הולכי רגל ומחסור בתחבורה ציבורית עירונית, נראה היה כי קורקינטים שיתופיים ישפרו את יכולת ההתניידות של תושבי חריש – אבל מפעילי קורקינטים לא ניגשו למכרז שפרסמה עיריית חריש. מנגד, יש מי שמברך על העיכוב: "בלי טיפול מקדים בבעיות היסוד, החלטה להביא לעיר קורקינטים חשמליים תביא הרבה יותר נזק מתועלת"

כחלק מהגישה העולמית לצמצום זיהום האוויר ותוך ניסיון להתמודד עם העומס ההולך וגדל בכבישים, התפתח בשנים האחרונות טרנד מצליח – שירותי השכרת קורקינטים חשמליים. הקונספט החדשני הוא פשוט וידידותי להפליא ומאפשר איסוף קורקינט מהרחוב, נסיעה באופן חופשי ופרידה מהכלי בכל נקודה שבה תחפצו כשהשירות כולו מתבצע באמצעות הסמארטפון.

הראשונה בישראל שהטמיעה את הטרנד העולמי היתה כמובן תל אביב אך בעקבותיה אימצו ערים נוספות את טרנד התחבורה השיתופית.

חריש פרסמה מכרז לקורקינטים

גם בחריש, מסתבר, זיהו את הפוטנציאל ופרסמו בחודש יולי 2022 מכרז פומבי להפעלת שירותי השכרת קורקינטים חשמליים שיתופיים בעיר. במכרז הזמינה העירייה מפעילי מערכים שיתופיים להתמודד על האפשרות להקים מערך דומה בתחומי העיר במסגרת חוזה לשנתיים עם אפשרויות הארכה. ייתכן ובעירייה היה מי שחשב כי מערך קורקינטים שיתופי ישפר את יכולת ההתניידות של תושבי חריש בעיר, יפחית את התלות ברכב פרטי וייתן מענה משלים לקו האוטובוס הפנימי היחיד, שפועל בעיר, ומספק פתרון מוגבל.

עם זאת, בתום פרק הזמן להגשת ההצעות התברר כי למכרז לא היתה כל היענות ואף מפעיל בתחום לא ניגש למכרז. "אנחנו בוחנים בימים אלו מדוע לא הוגשו הצעות, טרם הוחלט אם יתפרסם מכרז חדש", ציין שלמה קליין, חבר המועצה ואחראי תחום התחבורה בעיריית חריש. "ההתרשמות שלי היא שאין כיום די תושבים בחריש שהופכים את השירות הזה לנחוץ ונדרש", הוסיף קליין.

שבילי האופניים והטופוגרפיה כתמריץ

"מצד אחד אני רואה לאחרונה יותר ויותר רוכבי קורקינט חשמלי בעיר, מנגד, אני יכול להבין למה מכרז להפעלת מערך שיתופי לא הצליח", מתייחס גיל צנבחט, עובד הייטק ותושב העיר, לתוצאות המכרז.

צנבחט מתנייד זה חודשים ארוכים באמצעות קורקינט חשמלי. הוא שוכר עמדת עבודה במתחם ה'קליקה' בעיר, והחליף לוותר על רכבו. "הבנתי שאין סיבה שנמשיך להחזיק שני רכבים ומכרתי את הרכב ששימש אותי", הוא מספר.

לדבריו "הטופוגרפיה המשופעת בחריש היא דווקא הסבר אפשרי למה כן צריך שיהיו כן קורקינטים, אך אני מניח שלגודל האוכלוסייה הקיימת בעיר הייתה השפעה על האטרקטיביות של המכרז. גם לאופי העירוני ולמציאות בשטח יש השפעה. בסופו של דבר, רוב התושבים לא עובדים בעיר, וחריש אינה עיר תיירות או עיר שבאים אליה מבחוץ, מבקרים בה מספר שעות וחוזרים הביתה. במילים אחרות, למי שגר בעיר כבר שווה לרכוש קורקינט משלו, מאשר לשכור אחד כזה. עם שבילי האופניים המוסדרים בעיר זה אחלה פתרון".

חסרונות במערך הקורקינטים השיתופי

חשוב לציין כי לצד ההצלחה המסחררת של הקורקינטים ככלי ממונע המציע פתרון נוח, קומפקטי וזול משמעותית בסביבה עירונית, התגלו לאורך השנים חסרונות רבים למערך הקורקינטים השיתופיים: נהיגה פרועה, תאונות קטלניות וחוסר בקרה על נהיגת קטינים הם רק חלק מהרשימה. בנוסף, הקורקינטים הפזורים ברחבי הערים יצרו כאוס והפרעה לתנועה וערים רבות נאלצו להקשיח את התנאים והתקנות אל מול מפעילי השירותים.

בפריז אף הוחלט לאחרונה על קיום משאל עירוני שיעסוק בשאלה האם להמשיך ולהפעיל שירותי קורקינט שיתופי ברחבי העיר, זאת לאחר רצף של תאונות קטלניות בהם היו מעורבים רוכבי קורקינטים חשמליים.

בעיות אלו טרם הגיעו לפתחה של חריש, אולם בעיית הניידות בעיר עדיין קיימת. קו אוטובוס פנימי נוסף על קו 22 הקיים טרם החל לפעול, ושירותי הסעה משלימים כמו מוניות שירות, כלל לא קיימים בעיר.

להיערך מראש לקליטת קורקינטים בעיר

למרות הקושי בהתניידות יש מי שמברך על העיכוב בהכנסת קורקינטים לעיר. "מבלי להיכנס לעניין הכדאיות הכלכלית המוטלת בספק, אנו בעד הגברת השימוש בדו גלגלי לסוגיו השונים כתחליף אפקטיבי לכלי רכב ממונעים בעיר. עם זאת, על מנת להכניס קורקינטים לעיר באופן שלא יביא יותר נזק מתועלת, אי אפשר להתעלם ממספר בעיות יסוד קיימות", מסבירה קבוצת הפעילים ''נחלצים מהפקקים", העוסקת מזה מספר שנים בקידום נושאי תחבורה ציבורית, הליכתיות ודו גלגלי בחריש אל מול הרשות.

לדברי הפעילים ישנן מספר בעיות הדורשות התייחסות מקדימה ביניהן: תשתיות חסרות או לא מספקות – מחסור בשבילי אופניים, סימון חסר או לקוי של שבילים ומעברי חצייה יעודיים, שכונות ללא שבילי אופניים כלל (הפרחים, מעו"ף), חוסר רציפות בשבילים הקיימים ועוד.
מודעות נמוכה לבטיחות תחבורתית –  "המודעות בנושא זה היא ברמה של עולם שלישי. אי חבישת קסדות, חוסר ציות לחוקי תנועה, היעדר פעילות חינוכית והסברתית מקיפה".
תגבור אכיפה עירונית ומשטרתית להשלטת סדר במרחב הציבורי. חברי הקבוצה מסכמים: "בלי טיפול מקדים בבעיות היסוד המצויינות כאן, החלטה להביא לעיר קורקינטים חשמליים תביא הרבה יותר נזק מתועלת".

השכרת רכב שיתופי על בסיס יומי

עד שיפתרו בעיות היסוד עליהן מצביעה קבוצת נחלצים מהפקקים, מציע צנבחט להנהגת העיר להרחיב את שירות הרכב השיתופי שהחל לפעול בחריש בינואר 2021.

"שירותי הרכב השיתופי הפועל בחריש הוא בעיניי פתרון טוב בהרבה בתור שירות תחבורה משלים", הוא מסביר. "הייתי שמח אם היו יותר כלי רכב כאלה ושהשירות יהיה על בסיס שעתי ולא כנגד תשלום עבור יום שלם. בעיניי זה היה הופך כדאי יותר לתושבים והיה מפחית את מספר כלי הרכב הפרטיים שהתושבים מחזיקים".

שנתיים לאחר חקיקת חוק העזר העירוני, "חוק השבת", שגיבשה מועצת העיר, מספר העסקים שפועלים בסופי השבוע בעיר נמוך. החוק טרם אושר על ידי משרד הפנים והסבירות שהוא יאושר כעת על ידי אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, נמוכה. כיצד משפיעה החקיקה שטרם אושרה על הסביבה העסקית בחריש? האם עדיין ניתן להתייחס לחוק השבת כאל "הישג" קואליציוני או שמדובר בחוק ריק מתוכן?

ב-20 בינואר 2021, התקבלה במועצת העיר החלטה תקדימית והיסטורית: חוק עזר עירוני לפתיחת עסקים וסגירתם אושר לאחר דיונים ארוכים, מתחים ולחצים מבית ומחוץ. החוק, המוכר בשם "חוק השבת", עבר ברוב של שבעה חברי מליאה.

שני חברי מועצה השייכים לקואליציה הצביעו נגד. "זהו הנושא הרגיש ביותר שחריש התמודדה איתו. במשך שמונה שנות כהונתי כראש המועצה, לא נתקלתי בהתמודדות מורכבת כמו זו שהיתה סביב חוק השבת". ציין אז בסמוך לאישורו, ראש העיר יצחק קשת.

הדיון הפומבי שהתנהל בימים שקדמו להבאת החוק לאישור, יצא למרחקים וגרר התבטאויות רבות של שרים וחברי כנסת מרחבי הקשת הפוליטית וכן מצד רבנים ומנהיגי דעה מהציבור הדתי-חרדי.

נוסח החוק הסופי שאישרה מועצת העיר, מתיר הפעלת בתי אוכל כגון: מסעדות ובתי קפה, קיוסקים וכן עסקי עינוג ציבורי, בימי המנוחה במספר מוקדים בעיר:

• קניון מור בפאתי העיר;
• מרכז מסחרי בר ברחוב אודם;
• מתחם מסחרי דונה בשדרות ההגשמה (בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא);
• מרכז מסחרי שכונתי עתידי ברחוב תמר בשכונת החורש, מול פארק המועצה;
• רצועת מסחר עתידית בשכונת מעו"ף;
• הפארק העירוני העתידי;

חנויות ומרכולים שבתחילה הוגדרו אף הם כמותרים לפתיחה בשבת, בקניון מור בכניסה לעיר ובשכונת מעו"ף, הוחרגו לבסוף והוצאו מהחוק לדרישת חברי המליאה הדתיים.
כפשרה, הורחבה פעילותן של עסקי ההסעדה למיניהם גם לשלושה מוקדי מסחר שכונתיים בעיר ובפארק המרכזי העתידי. יש לציין כי המרכז המסחרי 'שפיר' בשכונת בצוותא לא נכלל בחוק.

בשדרת דרך הארץ החוצה את העיר, נאסר באופן מוחלט על הפעלה של בתי מסחר. מנגד, פעילות בתי קולנוע, אולמות מופעים ומרכזי ספורט הותרו בכל האיזורים בעיר. עוד קבע החוק כי בימי מנוחה, ובשאר ימות השנה, לא יחול האיסור על תחנות דלק וחנויות נוחות, כמו גם מתן שירותי רפואה דחופה בקהילה, בכל שעות היממה.

המציאות המתעצבת בשטח

מה קורה בשטח מאז נחקק חוק העזר? בקניון MORE שבשטחו כבר פעלו עסקים בשבת עוד בטרם גובש חוק העזר, היתר הפתיחה שימר את המצב הקיים, כך גם לגבי תחנת הדלק וחנות הנוחות שקיבלו היתר להמשיך ולפעול בשבת. משחקיית 'פליי פארק' פועלת במקום בסופי שבוע, כמו גם סניף 'סופר פארם' שהחל מאז מאז לפעול אף הוא בימי המנוחה.

לעומתם גלידריית 'גולדה', מי שהחזיקה אז בתואר העסק הראשון בעיר שפעיל בשבת, הסבה לפני שנה וחצי את הסניף לכשר ווהפסיקה לפעול בימי המנוחה. בהמשך היא גם עזבה את הקניון. בית הקפה 'גרג' בחר מראש לפעול רק בימי חול ובמתכונת כשרה ובמצב הנוכחי סניף 'מקדונלד'ס' נשאר היחידי הפעיל בו בשבתות וחגים ולא הצטרפו אליו מאז עסקים נוספים.

במרכז המסחרי 'בר', ברחוב אודם פועלים כיום שני עסקים בסופי השבוע: 'קואלה בר' ו'יורו מרקט'.

במתחם המסחר של דונה בשדרות ההגשמה שבנייתו הושלמה בשנה האחרונה, נפתח בינתיים רק עסק אחד לממכר משקאות חריפים שאינו פעיל בשבת. עסקים נוספים טרם הוקמו שם.

במרכז המסחרי ברחוב תמר הממוקם בסמיכות למתחם צמודי קרקע, חלה התקדמות בשנה האחרונה והוכרז על קבלן זוכה במכרז להקמת המרכז. עם זאת, טרם החלה הבנייה.

רצועת המסחר בשכונת מעו"ף, שנכללה ברשימת השטחים המסחריים שהותרו לפעול בשבת, היתה ועודנה שטחי בור שלא נעשה עד כה כל ניסיון לשווקם ליזמים. ההערכה האופטימית היא שתהליך פיתוחה יארך שנים ארוכות.

בפארק העירוני העתידי בו יפעלו עסקים בשבת – החלו עבודות הפיתוח והוא אמור להיפתח לציבור בסוף שנת 2023.

דבר אחד כבר ברור לגבי כל אותם השטחים העתידיים שהוזכרו לעיל והוא שאופיים ומתכונת פעילותם יוכרעו, בסופו של דבר, על בסיס שיקולי הכדאיות הכלכלית של היזמים, בעלי העסקים והמפעילים. חשוב להדגיש כי היזמים יכולים לפעול במתחמים אלה בשבת אך אינם חייבים. חוק אינו השבת אינו מחייב אותם לפעול בימי המנוחה.

להבדיל, היות וחוק השבת טרם אושר, בעלי עסקים יכולים תיאורטית לפתוח עסק שפועל בשבת בכל רחבי העיר, ללא קשר לקווים המנחים שהחוק הציע.

מדוע לא אושר החוק עד כה?

בשנתיים האחרונות היתה זו השרה איילת שקד שהחוק הונח לפתחה אך היא לא אישרה את סעיפיו וכעת, עם חילופי השלטון, תעבור הצעת החוק לשולחנו של השר הנכנס דרעי שיידרש לסוגיה. מדוע שקד לא אישרה את החוק?

"משרד הפנים דרש מאיתנו מספר תשובות בנושאים משפטיים שהעלה. השבנו להם על הכל, אך אז, כמה ימים לאחר מכן, יצאה ההודעה על פירוק הממשלה וההליכה לבחירות", מסביר חבר המועצה יוסי גולדמן ומי שפיתח קשרים פוליטים פוריים עם השרה היוצאת שקד. "להבנתי  היתה מניעה במצב זה על חתימה של חוקי עזר. נאמר לי שזה בעייתי לחתום על החוק בעת של חילופי שרים במשרד", הוא מציין.

עם זאת, גולדמן מציין כי קווי היסוד של החוק ברורים לכולם ומהווים מערכת כללים ברורה גם בטרם נחתם החוק: "בעלי עסקים ותושבים כבר יודעים ומבינים מה מתוכנן להיות בעיר בכל הקשור להפעלת עסקים בשבת, מאיזה סוג מותר לפתוח והיכן. מי שיש לו כוונה לפתוח עסק באופן טבעי בודק מראש את הנושאים הללו, כי בחירת מיקום שגוי, עלולה, ביום שבו החוק ייכנס לתוקף, לעלות מאות אלפי שקלים לבעל העסק (שבחר לפתוח עסק בשבת, ל.ש). בהחלט ניכר כי גם אם החוק טרם אושר במשרד הפנים, תוכנו משפיע על הנעשה בשטח, הלכה למעשה כבר כיום. לראייה, אני לא מכיר אף עסק שיש לו יומרות לפעול בשבת והוא ממוקם באחד המקומות שלא הוסדרו לשם כך".

אין שינוי, אין התקדמות

"לא ראיתי יותר מדי שינויים בעיר מאז שהחוק הזה אושר והוגש למשרד הפנים, לא נפתחו כאן מקומות בילוי חדשים בשבת והמקומות שעובדים בשבת בעיר היו פתוחים עוד טרם החוק. לא נראה שיש כל התקדמות בפיתוח של האזורים הנוספים שמופיעים בחוק", מציין רומן קזרנובסקי, תושב העיר ומנהל עמותת דוברי הרוסית 'חרישניק'.

קזרנובסקי  מתייחס למציאות כיום בחריש ולעובדה שאף עסק אינו בוחר לפעול בשבת כאוות נפשו למרות שלא קיים איסור חוקי: "המציאות ברורה. מדובר כיום בתחום אפור, אבל ברור שלא הייתי פותח עסק שפעיל בשבת בדרך ארץ מתוך הבנה שברגע שהחוק ייכנס לתוקף אאלץ לסגור אותו. לגבי השיקולים של העסקים, מדובר בהחלטה כלכלית שלהם בהתאם לאוכלוסיית היעד שלהם".

"יש בעיר כיום כבר אוכלוסייה גדולה שראויה ומעוניינת במקומות בילוי ומסעדות בשבת בעיר, כנראה שבשלב זה אין מספיק בעלי עסקים אמיצים לבוא ולשרת את האוכלוסיה הזו", מוסיף קזרנובסקי. "כמובן שהייתי שמח שיהיה לי הכל בתוך העיר ושלא אצטרך לנסוע החוצה מחריש בשבת, אבל בסופו של דבר אני יכול. הקושי גדול בהרבה עבור אלו שלא מחזיקים ברכב פרטי, עולים חדשים רבים שאין עבורם מענה מספק. אנחנו עיר מעורבת, אמנם לא לאס וגאס, אבל גם לא בני ברק או אלעד והחוק הוא פשרה לכולם. אנחנו מהצד החילוני קיבלנו את הפשרה הזו ואני אופטימי שהסטטוס קוו בעיר יישמר וכל אחד יזכה לפתרונות ולצרכים שלו".

ניהול המרחב הציבורי בהתאם לעקרונות החוק

"הסבירות שחוק השבת יאושר לא גבוהה", מודה שני גרינברג, סגנית ראש העיר ואחת מאדריכלי החוק. גרינברג איננה מופתעת מהעיכוב באישור החוק והיא מסתמכת בדבריה על מקרי עבר ועל רשויות נוספות שממתינות תקופה ארוכה לתיקונים בחוקי עזר שהגישו.

הסיבה המרכזית בעיני גרינברג היא הדמויות שמאיישות את משרד הפנים בשנים האחרונות ומגיעות מעולם דתי-שמרני: "אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, התנגד לחוק הזה מלכתחילה והוא לא יאשר שום חוק שמתיר פתיחה של עסקים בשבת", היא מדגישה.

אז מה הלאה? גרינברג סוברת כי סטטוס הביניים בו מצוי החוק כיום יישאר על כנו וכי רוחו וסעיפיו כפי שגובשו במליאת המועצה הם שישרטטו את ההתנהלות במרחב הציבורי בעיר גם מבלי אישור ממשלת ישראל. "הציפיה שלנו היא שציבור בעלי העסקים בעיר יזרום עם איך שהחוק הזה בנוי, לדוגמה, הייתי מצפה שעסקים שאינם שומרי כשרות יפתחו את העסק באותם מיקומים המתירים פתיחה בשבת. הסקטור העסקי צריך באופן טבעי לערוך סקר מקדים כדי להבין איפה הכי כדאי לו להקים את העסק. חשוב גם לציין כי ריבוי עסקים מאותו סוג באותו מתחם מעצים את כלל העסקים".

"החוק משרת את הציבור החילוני"

לטענה כי המענים עבור הציבור החילוני נותרו דלים על אף החוק שהצטייר אז כבשורה גדולה המיטיבה עם כלל המגזרים, מזכירה גרינברג כי חלה התקדמות בשנה האחרונה עם היזם שזכה במכרז להקמת המרכז המסחרי ברחוב תמר ועם הפארק העירוני שצפוי לכלול עסקים שפעילות תותר בשבת המצוי בהקמה.

גם לטענה כי בשטחי מעו"ף המיועדים להקמת מתחמי בילוי ופנאי משמעותיים יותר, טרם חלה התקדמות, משיבה גרינברג: "אם היינו בסיטואציה שכבר אין מקום בכל המרכזים שכבר בנויים עבור עסקים שפתוחים בשבת, הייתי אומרת שאנחנו בבעיה אך לא כך המצב בשטח. יש איפה להקים עסקים שפתוחים בשבת וזה נתון לניתוחים ושיקולי כדאיות כלכלית של בעלי העסקים". עוד היא מוסיפה: "עקרונות החוק לחלוטין נותנים מענה ומשרתים את הציבור החילוני, גם בזכות הפריסה הגאוגרפית וגם מבחינת השימושים האפשריים", והיא מסיימת בנימה אופטימית: "מבחינת הניצול בשטח? צריך לתת לעיר ולסביבה העסקית זמן להתפתח וזה יקרה".

ממשרד הפנים לא התקבלה תגובה לשאלות על סטטוס החוק ומהן הסיבות בגינן האישור מתעכב.

לקריאה נוספת: החלטה היסטורית: חוק השבת עבר בהחלטת רוב במליאה

בימים אלה פורסם מכרז לקבלנים לתכנון וביצוע החלק המערבי של כביש 611. עבודות מקדימות כבר בוצעו בשטח, וגם שלב התכנון המפורט של הכביש כבר הסתיים. העבודות צפויות להתחיל בתוך מספר חודשים, ולהימשך שנתיים וחצי

בימים אלה פרסמה חברת נתיבי ישראל את המכרז לקבלנים לתכנון וביצוע החלק המערבי של כביש 611. עבודות מקדימות כבר בוצעו בשטח, וגם שלב התכנון המפורט של הכביש כבר הסתיים.

היציאה למכרז ולשלבי הביצוע על ידי חברת נתיבי ישראל מתוקצבת במסגרת החלטת הממשלה החדשה לחריש שהתקבלה לפני כחצי שנה.

השלב הנוכחי כולל יצירת תוכניות עבודה וביצוע העבודה עצמה. העבודות צפויות להתחיל בתוך מספר חודשים, ולהימשך שנתיים וחצי.

פרויקט הקמת הכביש החדש כולל בין היתר את הקמתם של ארבעה גשרים, שביל אופניים לכל אורכו, מעברים לבעלי חיים, שיקום נופי ועוד. הכביש החדש ייצא משד' האחווה סמוך לשכונת הפרחים ויתחבר לכביש 574, ויהיה הבסיס לחיבור ישיר של חריש לכביש 6 בהמשך.

הכביש החדש ייצא משדרת האחווה סמוך לשכונת הפרחים ויתחבר לכביש 574. בעיריית חריש מקווים שכביש זה יהווה בסיס בהמשך לחיבור ישיר של חריש לכביש 6.

ראש העיר יצחק קשת: "הדרישה החד-משמעית שלנו לחבר את חריש לכביש 6 נתקלת כבר כמה שנים בהתנגדות של משרד התחבורה. אנחנו לא מוותרים. כביש 611 החדש מקדם אותנו למטרה, ואני מאמין שיהיו בשורות בעניין הזה".

לקריאה נוספת: אומרים שהיה פה יער: מאות עצים נכרתו ביער חריש

"הצוות של מכבי הם מלאכים שהצילו את חיי וטיפלו בילדים שלי. אין לי מספיק מילים כדי להודות להם" – כך הגיבה המטופלת שהגיעה לביקור אצל רופאת המשפחה, חטפה התקף אלרגיה מסכן חיים בכניסה לבית המרקחת, וניצלה בזכות טיפול מקצועי ומסור

 שרה אורלוי (34) תושבת חריש, ביקרה לפני כחודש במרכז הרפואי של מכבי שירותי בריאות בשדרת דרך ארץ בעיר, בעקבות התקף אלרגיה שחוותה כמה ימים קודם לכן.

"תמיד הייתי ילדה קצת אלרגית אבל אחרי הלידות הרגשתי שהמצב של האלרגיה מדרדר. עשיתי בדיקות וגילו שאני אלרגית לחומר ניקל ולפריחה של עצים. ביום שבת התחלתי להרגיש שהלשון והפנים שלי מתנפחות. רצתי עם בעלי למיון ושם טיפלו בי וביקשו שאגיע לרופא המשפחה שלי כדי לקבל תרופות נגד אלרגיה".

שרה הגיעה לרופא המשפחה שלה במכבי שירותי בריאות בחריש, ובתום הביקור ניגשה לבית המרקחת הסמוך כדי לרכוש את התרופות. את מה שקרה כמה רגעים אחרי כן היא משחזרת: "פתאום הרגשתי שהפנים והלשון שלי מתנפחות, בדיוק כפי שקרה לי ביום שבת. הבנתי מיד שמדובר בהתקף אלרגיה אבל לא ידעתי מה לעשות. שני הילדים הקטנים שלי היו איתי והרגשתי שמרגע לרגע המצב רק מחמיר".

בהחלטה של רגע, שרה החליטה לחזור לקופת החולים עם ילדיה ולהזעיק עזרה. היא נכנסה בריצה לתוך המרכז הרפואי והצליחה, בקושי רב, להסביר למזכירה שהיא חווה התקף אלרגיה. המזכירה הבינה את דחיפות המקרה והזעיקה את ד"ר מירב בנצקי, מומחית ברפואת משפחה של מכבי בחריש.

"המזכירה נכנסה לחדר וביקשה שאצא בדחיפות לחדר ההמתנה", נזכרת ד"ר בנצקי ששהתה באותה עת עם מטופל בחדרה. "כשהגעתי לשם ראיתי את שרה באמצע התקף אלרגיה כששני ילדיה צמודים אליה ולא מבינים מה קורה. במקרה של התקף אלרגיה הזמן עובד לרעתנו. בכל רגע שעובר המצב מחמיר. קראתי לצוות הסיעוד, האחיות אוריה ורות, והתחלנו במתן טיפול רפואי כדי לעצור את התקף האלרגיה. הזרקנו לשרה אפיפן והתחלנו במתן חמצן וסטרואידים. במקביל הזעקנו ניידת טיפול נמרץ. כל הצוות הרפואי שנכח במקום באותו זמן נרתם לטפל במקרה".

צוות המזכירות שנכח במקום, אושרת, מאיה וחגית, לא נשאר אדיש למראה הילדים הקטנים של שרה. הם לקחו אותם הצידה, שיחקו איתם, טיפלו בהם והרגיעו אותם כדי שלא ילחצו מהסיטואציה. "האנושיות וטוב הלב של הצוות היה מרגש. הן הבינו שיש פה שני ילדים שעלולים להיבהל ואפילו להישאר בטראומה מהמקרה הזה אז הן טיפלו בהם בזמן שאני קיבלתי טיפול שהציל את חיי", משתפת שרה.

לפני כמה ימים חזרה שרה למרכז הרפואי כדי להודות לצוות שהציל את חייה. "מבחינתי אתם המלאכים שלי, אין לי מספיק מילים כדי להודות לכם על כך שברגעים הדרמטיים האלה נתתם לי להרגיש בידיים טובות".

מעוניינים לעבור למכבי? היכנסו ללינק ותוכלו ליהנות מסטנדרט הבריאות הגבוה בישראל

https://camp.maccabi4u.net/move_hasharon/

לקריאה נוספת: מכבי אקטיבי: בפעם הראשונה בחריש

-תוכן מקודם-

הרעש ממגרשי הספורט עד 23:00 בלילה הוא מחריש אוזניים, הנגרייה השיתופית "מנסרת" לתושבים בשעות הערב ואירועי הבר/בת מצווה במתנ"ס גורמים לשכנים לאטום את החלונות – וגם זה לא עוזר. מדוע הרעש בחריש אינו מטופל כמו בערים רבות אחרות?

על פי נתוני משטרת ישראל בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022 (ינואר-ספטמבר) התקבלו במוקד הטלפוני 887 תלונות על רעש מתושבי חריש, רובן, ככל הנראה, תלונות על שכנים שמרעישים, אולם חלקן עסקו גם בתלונות על רעש הנובע מפעילות במבנים ציבוריים בניהול העירייה.

רחלי הלל, מתגוררת בשכונת הפרחים, בסמוך לתיכון אתגרי העתיד. לדבריה, ישנן פעילויות בשטח בית הספר, בשעות אחר הצוהריים והערב שמלוות ברעש רב, אבל מה ששבר את גב הגמל מבחינתה, הוא רעש החיתוכים, נסירות, קדיחות ופטיש שנשמע אחת לשבוע, כשהנגרייה השיתופית פועלת במקום.

"אנחנו חוזרים הביתה אחרי יום עבודה וזה מה שאנחנו צריכים לשמוע? נגמר המקום בחריש?" היא תהתה בפוסט שכתבה והוסיפה: "מדוע חוג נגרות (שהוא חוג מבורך לדעתי) לא נפתח במקום מיועד לכך? שטח ניטראלי, שטח שהרעש של החיתוכים, הניסורים והקדיחות לא יפריע לנו?".

"אי אפשר לשבת במרפסת"

הרעש הנגרם מפעילות בית הספר אינו היחיד בעיר. שיר בנסאדון, תושבת רחוב יחד, מתגוררת בסמוך למתנ"ס בצוותא, שמשמש בשנה האחרונה כאולם אירועים פרטיים. "האולם מושכר על ידי עיריית חריש לתושבים פרטיים לטובת חגיגות בר / בת מצווה, אירועים שמתקיימים עם מוזיקה מאוד חזקה. הרעש הוא בלתי נסבל. אי אפשר לשבת במרפסת וגם סגירה ואטימה של כל חלונות הבית לא תמיד עוזרת. מדובר במטרד ממשי". למרות התלונות החוזרות ונשנות, תושבי הבניין טרם זכו להתייחסות או למענה מחברי המועצה או מגורמים רשמיים של העירייה.  "קשה לי להבין למה באמצע שכונת מגורים יש מקום לאירועים פרטיים. זה פשוט לא מתאים", מסכמת בנסאדון.

פוסט אנונימי שהתפרסם באחת מקבוצות הפייסבוק של חריש, הצביע גם הוא על תופעה דומה, אולם כיוון זרקור דווקא למגרשי הספורט שפעילים מדי ערב עד השעה 23:00 ובשעות המנוחה.

"הצרחות, הקללות, הצעקות מהמגרש במיוחד משעות הצהריים ועד 23:00 כללל יווםםם פשוט גיהנום", כתב התושב האנונימי. "אנחנו לא נגד משחקי כדורגל ולא נגד הנאות, אבל כששולחים לשם ילדים בין 16:00-14:00 ובימי שישי ושבת שצורחים, והדף הכדור חודר לתוך הבתים זה מאוד מתסכל".

אין מדיניות רעש

סיון דהן, תושבת שכונת מעו"ף ומתכננת ערים במקצועה, מאמינה שרעש הוא חלק אינהרנטי מעירוניות אולם יש לפקח עליו.

"מפגע רעש הוא עניין סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. עם זאת, קיימים חוקים ברמה הארצית לעניין רעש ומפגעים, אבל הם לא תמיד מכסים את כל המפגעים. זו הסיבה שחוקי עזר עירוניים בנושא מפגעי רעש, שמתאימים למאפייני התושבים הם כלי חשוב בידי הרשות כדי לנהל את החיכוכים, אבל כרגע אין בחריש מדיניות בנושא".

על פי אתר משרד הפנים, כ-80 רשויות ברחבי הארץ חוקקו חוק עזר ספציפי למניעת רעש, וקבעו תקנות במסגרת מדיניות זו.

כך לדוגמה, בתל אביב "עיר ללא הפסקה", הפעילות במגרשי הספורט מוגבלת עד השעה 20:30 (שעון חורף) או 21:30 (שעון קיץ).

מספר רשויות שלא הסדירו את הנושא נאלצו להתמודד עם מפגעי הרעש משטחים ציבוריים בבית משפט, זאת לאחר שתושבים הגישו תביעות כנגדן. כך לדוגמה, השופט אליהו בכר פסק לטובת תושבי הרצליה נגד עיריית הרצליה, כי התאורה בגן רש"ל בעיר תופעל בימי חול עד לשעה 20:00 בלבד ובשעות 16:00-14:00 לא תתקיים פעילות במגרש ובימי שישי ובערבי חג עד לשעה 14:00. בכפר סבא, בתביעה אזרחית של תושב המתגורר בסמוך לבית ספר, קבע השופט כי לא ניתן לקיים פעילות ספורט או פעילות מרעישה בשטח מגרש הספורט המקורה בין השעות 16:00-14:00 והחל מהשעה 20:30.

מותר להרעיש עד 23:00

עידית ינטוב, המשנה לראש העיר ויו"ר ועדת חוקי עזר בחריש, מתייחסת לנושא: "אין לנו צורך בחוק ספציפי לרעש כי אנחנו עובדים עם החוק הכללי, כך ציין בפני היועץ המשפטי לעירייה".

עוד היא מציינת כי מגרשי הספורט ננעלים בשעה 23:00 בלילה כי עד שעה זו "מותר להרעיש", ולדבריה, רוב התלונות שמגיעות לפתחה, אינן תלונות על רעש הנובע מהפעילות במגרשים אלא ההפך: "אני מקבלת תלונות הפוכות – שאין לאנשים איפה לשחק כיוון שרוב המגרשים נסגרים מוקדם או סגורים בשבת", היא מציינת.

ינטוב גם מתייחסת לתלונות של בנסאדון על קיום האירועים במתנ"ס בצוותא: "אני באמת לא חושבת שאפשר למנוע מהאנשים לחגוג אירועים במתנ"ס. אין בחריש אולם אחר וקשה למנוע את האפשרות היחידה הזו מתושבי העיר. עם זאת, אני מסכימה שזה קשה לדיירים שמתגוררים קרוב לשם".

אוזן קשבת לתושבים

הקרבה של מגורים למבנים ציבוריים ושימושי מסחר אינה המצאה ייחודית לחריש. העיר נבנתה בהתאם לתפישה של "עירוב שימושים", גישה שלטת בתכנון ערים. מצדדי הגישה טוענים כי השימושים השונים בשטח תא נתון מאפשרים הפחתה משמעותית של תלות ברכב פרטי וזיהום אוויר, כיוון שהתושבים יכולים לצעוד רגלית או לרכוב באופניים למקומות עבודה, מוסדות חינוך, מסחר ותרבות.

"אני בעד עירוב שימושים ועירוניות שוקקת שיוצרים תנועה ערה ברחובות העיר ולא הופכים את חריש לפרבר של שינה, אבל כל זה בתנאי שרשות מהווה "אוזן קשבת" לתושבים שלה ומייצרת הסדרים שמתאימים לתושבים", מדגישה דהן ומצביעה על תופעה נוספת ייחודית לחריש: "בדרך כלל בעיר נוצרות קהילות סביב מבנים שמספקים או צורכים את הפעילות הזו. הגיוני שאנשים שמתפללים יגורו ליד בית כנסת. לאלו שלא – בית הכנסת עלול להפריע. אותו דבר עם מוסדות חינוך. כך הרעש פחות מפריע לאלו שמשתמשים במבנה. אבל בחריש תחת התפישה של "חריש לכולם", מוסדות הציבור אינם מותאמים בהכרח לרוב תושבי השכונה ולכן גם סף הסבלנות לרעש הוא נמוך יותר. זה יוצר יותר הפרעות ויוצר יותר תנועה בבקרים. זו טעות לדעתי בחלוקת השימושים".

רחוב שקט הוא יקר יותר

אריאל שרעבי, אדריכל ומתכנן ערים, מעריך שחריש אינה "עירונית דיה" אלא נבנתה יותר כפרבר שינה, ולכן הרעש, שמלווה באופן אינהרנטי עיר, נתפס מוזר בחריש. "בעיר רגילים לחיות את הרעש – זה רעש שמלווה את ההוויה של התושבים בעיר, לא גרים בעיר כדי להתנתק אלא להיות חלק מפעילות שמתרחשת כל הזמן".

שרעבי אינו מעודד מפגעי רעש אלא מאמין בכוחו של עירוב השימושים להביא לאיזון בעיר ללא יד מכוונת: "בערים ותיקות נוצרו חלוקות טבעיות במהלך השנים בין רחובות שקטים יותר ושקטים פחות, אלו רחובות שגם פונים לאוכלוסיות שונות ומציעים דיור במחירים שונים. כך לדוגמה, רחובות אלנבי וביאליק בתל אביב, הם רחובות סמוכים מאוד, אולם הראשון הוא רחוב עמוס, מסחרי ורועש ופונה בדרך כלל לאוכלוסייה צעירה יותר, בעוד שרחוב ביאליק הוא שקט. ההפרש במחירי הדירות בין שני הרחובות יכול להגיע ל-50% למרות שאין כמעט מרחק ביניהם.

"ברגע שחריש תתבגר ויהיו בה רחובות שההתמחות שלהם היא לספק עניין, שאר הרחובות יוכלו לספק מקומות שקטים למגורים. זה שילוב שעובד. יש כוח קנייה שמגיע מהרחובות השקטים, כוח עבודה שמתגורר ברחובות הרועשים ומגוון דירות שמאפשר לאוכלוסיות שונות לגור ביחד ולחלוק במרחב הציבורי. התפקיד של הנהגת העיר הוא ליצור את הכלי שיאפשר לזה לקרות".

"זה לא תכנון, זה ניהול"

יובל כהן, חבר ועד מנהל ב"מרחב", עמותה הפועלת לקידום מושג העירוניות, לשיפור התכנון האזורי בישראל, לצמיחה חכמה ולצמצום הפערים במרחב הציבורי, מאמין גם הוא ביתרונות עירוב השימושים ומציין כי קונפליקטים כאלה הם חלק מכל הערים הגדולות בישראל ובעולם.

"גרתי במילאנו מעל מועדון לילה – מעולם לא שמעתי כלום. זה לא קשור לתכנון עיר אלא ניהול עיר. הקונפליקטים האלה הם חלק מכל עיר, אבל הם מנוהלים בשלל דרכים. בתל אביב לדוגמה, קובעים את שעות הפעילות של פריקה וטעינת סחורות כדי לא להפריע לתושבים. בחיפה ורמת גן ערכו תוכניות לניהול חניה כדי להפחית את הרעש. ברעננה, הפארקים נסגרים בשעות הערב ובערים אחרות מגבילים את שעות הפעילות של עסקים. תושבי חריש צריכים לדרוש מנבחרי הציבור שלהם שילמדו את הנושא וצריכים לדרוש אכיפה.

"לגבי המתנ"ס שמשמש כאולם אירועים פרטיים בתוך שכונת מגורים, זה נדיר בעיני ולא מופיע בדרך כלל בתב"ע, צריך לבדוק אם אפשר לדרוש לבטל את זה. מצד שני, עיריית חריש יכולה להרים את הכפפה ולהיות הרשות הראשונה בארץ שמיישמת תקן רעש מתקדם שקיים בערים כמו ניו יורק, מילאנו ופריז. זה יכול להיות מאוד נוח ללכת רגלית לאירוע ולהרשות לעצמך לשתות, במקום לקחת את הרכב – אבל זה טוב רק אם זה מנוהל נכון בעזרת חוקי עזר שמשתלטים על הכאוס".

ינטוב מסכמת גם היא: "אולי באמת צריך לחוקק משהו, אולי צריך לשנות את תקנות המתנ"ס ולהגביל את עוצמת הרעש שם. אני אבדוק עם היועץ המשפטי מה ניתן לעשות או לשנות".

מעיריית חריש נמסר: "העירייה כבר חוקקה חוק עזר עירוני בנושא מפגעי רעש, והיא מטפלת בתלונות על מפגעי רעש בהתאם לחוק העזר. לפני מספר חודשים הוכנס לשימוש מד-רעש לצורך פעילות הפקחים בעניין זה.

"בהתאם לחוק, התאורה במגרשי הספורט נכבית בשעה 23:00. במקרה של תלונה על רעש לאחר שעה זו, העירייה מטפלת על פי חוק העזר.

באולמות של העירייה מתקיימים אירועים רבים מכל הסוגים, ובמקרה של תלונה על רעש לאחר השעה 23:00 העירייה מטפלת על פי חוק העזר".

לקריאה נוספת: דוח מבקר הרשות לשנת 2021: "מבול של פניות מוצדקות למרכז לתושב"

דו"ח מבקר הרשות מכוון זרקור בעייתי לגביית כספים בעירייה וניהול תבר"ים (תקציבים בלתי רגילים). המבקר מצדיק את תלונות התושבים בנושא חיובי הארנונה, תוהה מדוע אין המועצה גובה חובות עתק שנצברו על ידי חברות בעיר ומתריע בפני הפסדים גדולים. פרק מיוחד הקדיש המבקר לניהול המתמשך והבעייתי של בניית התיכון באבני חן

דו"ח מבקר הרשות לשנת 2021 פורסם אתמול (שני) וכיוון זרקור לשני תחומים עיקריים הלוקים בחסר: גביית כספים בעירייה וניהול תבר"ים (תקציבים בלתי רגילים) המיועדים לפרוייקטים של בנייה ותשתיות.

נראה כי לראשונה קיבל הציבור, שהעלה באופן תדיר טענות ותלונות כנגד מוקד הארנונה בעיר, אסמכתה רשמית לחולשתה של המערכת.

המבקר כותב באופן ברור: "נמצא שעל אף הגידול ב- 430% בחיוב השנתי בשנים 2021-2018 ועל אף האכלוס המסיבי חברת הגבייה לא נערכה לקליטת עובדי גבייה במרכז שירות לתושב ולא הצליחה לקלוט עובדים מוכשרים. בפועל, לאור העומס הרב והתלונות הרבות של התושבים, קלטה חברת הגבייה עובדים שאין להם שום ניסיון בגבייה מה שהצריך זמן הדרכה והכשרה והגדיל את העומס על המערכת".

ארנונה: "המועצה מפסידה כסף רב"

עובדה ידועה היא כי הכנסות עיריית חריש מסתמכות כמעט בלעדית על גביית ארנונה ממגורים. למרות זאת, המבקר חושף כי עיריית חריש הפסידה כספי ארנונה ממגורים כיוון שלא ערכה, למרות הדרישה הרגולטורית, סקר מדידות של כלל הנכסים בישוב. "נכון למועד הביקורת, המועצה סיימה סקר מדידות בחלק מהבניינים חדשים; לא בוצע סקר נכסים כולל עד היום".

המבקר מסביר מהי החשיבות: "הסקר מהווה כלי האפקטיבי ביותר כדי לזהות שינויים בנכסים או טעויות בחיוב נכסים, כולל נכסים שאינם מחויבים בארנונה או שאינם מסווגים בצורה נכונה". ומצביע על התוצאה: "כל עוד המועצה אינה עורכת סקר מדידות מלא בכלל הנכסים ביישוב היא מפסידה כסף רב".

המבקר מוסיף כי "בפועל חלק מהבניינים שנמדדו בשנת 2018 חויב לראשונה בהתאם למדידה החדשה בשנת 2021 דבר שגרם הפסד רב למועצה. מדובר בכ-20 בניינים ומעל ל -400 בתי אב. מחלקת הגבייה טענה שאי החיוב בזמן נבע ממגבלות קורונה על אף שהקורונה החלה במרץ 2020!!!".

"הפתעה לתושבים": שטח הדירה גדל

במרץ 2021 תושבים רבים הופתעו לגלות כי חשבון הארנונה שלהם התייקר במאות שקלים כיוון ששטח החיוב בדירתם גדל בצורה משמעותית לאחר מדידה חוזרת שביצעה העירייה אך לא הודיעה לבעלי הנכס.

כעת לראשונה, מציין המבקר כי העירייה פעלה בניגוד להוראות החוק: "המועצה לא שלחה מכתב תוצאות סקר מדידה בהתאם לחוק לתושבים ולא נתנה לתושבים את האופציה להשיג על המדידה לפני החיוב בפועל. הנ"ל לא רק פגע בתושבים אלא הביא למבול של פניות מוצדקות למרכז לתושב מתושבים אשר גילו להפתעתם ששטח הדירה שלהם גדל וחיוב הארנונה שלהם גדל. מה עוד שגילו חיוב רטרו מתחילת 2021 שהביא לחוב כספי לכל אחד ואחת מהם וזאת מבלי לתת להם את האפשרות לבדוק או להשיג על החיוב".

העירייה בתגובה לטענות המבקר מפנה אצבע מאשימה לראש מחלקת הגבייה שפוטר, וטוענת שהוא פעל בניגוד להוראות גזבר המועצה, המנהל הישיר של מחלקת הגבייה. "הוראות החוק היו ידועות למנהל מחלקת הגבייה שפעל בניגוד לחוק ולהנחיות בעלי התפקיד בעירייה. הכנסת הנכסים בטרם סיום תפקיד של מנהל המחלקה הייתה על מנת לחפות על המחדל, דבר שגרם לנזק גדול לעירייה. העירייה הביאה להפסקת פעילות חברת הגבייה והחלפתה החל מינואר 2022".

יד רכה מול חייבים בעייתיים

איבוד כספים ממקור ההכנסה העיקרי של העירייה בא לידי ביטוי גם בתופעה נוספת, ירידה באחוזי גבייה מארנונה מתושבים ועסקים שמפגרים בתשלום: 25% בלבד בשנת 2021 בהשוואה ל-57% גבייה מחייבים בעייתיים בשנת 2019.

המבקר מצביע על הגורמים: "אי טיפול בחייבים הבעייתיים, אי ביצוע אכיפה מסיבית ואי נקיטת הליכי גבייה מסיביים כנגד חייבים בעייתיים" ומסכם: "נמצא שהמועצה כמעט ואיננה מבצעת פעולות אכיפה וגבייה ואיננה ממצה את פעולות האכיפה המנהלית (עיקולים) שעומדות לרשותה". עוד מציין המבקר שהמועצה מצליחה להגיע לאחוזי גבייה שוטפת של 87% בלבד, מה שמביא בכל שנה לתפיחת חובות חדשים.

המבקר בחן את 25 החובות הגדולים ביותר נכון ל-30 ביוני 2021 והראה כי עיקר החובות הן של חברות (עסקים). חוב של 6 עסקים בלבד (הגדולים ביותר ) הסתכם ב-2.35 מיליון שקלים.

"אנו רואים שלמרות החובות הגדולים רוב החייבים ננקט נגדם הליך של טופס 1 בלבד דהיינו התראה ראשונה לפני עיקול וטופס 3 טרם נשלח לרוב החייבים הגדולים דהיינו לא בוצעו עיקולים", מזהיר המבקר.

חברות ועמותות – חיובי מים שלא שולמו

גם חייבי חשבונות המים גדלו משמעותית. על פי המבקר עיקר חייבי המים הם חברות או עמותות שעברו לטיפול משפטי, אולם באפריל 2021, כך טוענת חברת הגבייה, הופסקו הליכי האכיפה בהוראה ישירה ועד להודעה חדשה בגלל תקופת הקורונה והקושי הכלכלי של התושבים.

"הביקורת רואה בטענת חברת הגבייה לעיל כטענה מאוד חמורה, מדובר באי ביצוע אכיפה בניגוד להוראות החוק", מזהיר המבקר אך אינו מציין מי נתן את ההוראה להפסקת ההליך המשפטי, שחודש מספר חודשים לאחר מכן.

אבל לא רק התושבים והעסקים חייבים כספי ארנונה לעירייה. מדו"ח המבקר עולה כי גם עובדים בעיריית חריש צברו חובות בסכום מצטבר של 274 אלף שקלים ו"המועצה לא נוקטת בהליכים מספיקים להסדרת החובות הנ"ל".

מאות מיליוני שקלים בניהול תב"רים

תחום נוסף שזכה לביקורת מעמיקה של המבקר הוא ניהול התקציבים הבלתי רגילים (תב"רים). תב"ר משמש את הרשות המקומית למימון פרויקטים שונים לפיתוח התשתיות בתחומה ולבניית מבני חינוך וציבור. לרוב, מקורות התב"ר הם ממענקים המועברים לרשות ממשרדי ממשלה, ממוסדות ציבור או ממקורות עצמיים והלוואות. התב"ר מנוהל בנפרד מכספי חשבון התקציב הרגיל ויכול לשמש את המועצה רק למטרה מוגדרת מראש שלשמה נועד.

עד יוני 2021 הופעלו ברשות 143 תב"רים שונים בהיקף תקציבי של 688 מיליון שקלים. מדובר במספר גבוה של תב"רים יחסית לרשויות אחרות, וההסבר נעוץ במהותה של חריש כעיר חדשה בתנופת בנייה.

על אף זאת, רק בספטמבר 2021 הכין גזבר העירייה נוהל לאישור תב"ר, נוהל שטרם אושר.

המבקר בודק בדו"ח את הליך אישור וביצוע התב"רים והאם התקציבים שנועדו לביצוע התב"רים נעשו בהתאם לחוקים ולנהלים הקיימים. מבדיקתו עולה כי בחלק מהמקרים הרשות החלה לבצע את העבודות לפני קבלת אישור משרד הפנים בניגוד להנחיות והוראות החוק. עוד נמצא כי לא היו הרשאות תקציביות מהמשרד המממן וחלק מההרשאות היו פגות תוקף. "דהיינו המועצה הפסידה את הכספים או שהמועצה הייתה צריכה לפנות לחדש את ההרשאות".

התיכון הממלכתי – כשל תכנון וכשל תקציבי

המבקר מתייחס בדו"ח ספציפית לבניית התיכון הממלכתי בשכונת אבני חן ומפרט שרשרת התרחשויות שמעוררת שאלות. על פי המבקר, מהנדס המועצה לשעבר הוביל תכנון המתפרס על שטח קרקע גדול מאוד ובמ"ר גדול משמעותית מתיקצוב משרד החינוך.  מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש לא אישרה את היתר הבנייה בטענה שמדובר בתכנון בזבזני. למרות עשרות פגישות וויכוחים וניסיונות חוזרים ונשנים לקדם את היתר הבנייה ההיתר לא התקדם.

שנתיים חלפו וניסיונות לגשר על הפערים באמצעות אנשים נוספים לא צלחו. כאשר ישראל שלו, מנהל אגף החינוך גילה כי התכנון הקיים לא עונה על הצורך והתפישה החינוכית אותה מוביל אגף החינוך, קיבלה המועצה החלטה להפסיק את עבודות הקבלן שכבר עבד בשטח, ולצאת לתכנון חדש – על חשבונה. הקבלן הגיש דרישת תשלום של כ-12 מיליון שקלים בעוד שהמועצה נוטה לאשר לו סכום  של כ-3 מיליון שקלים בלבד. המבקר מעריך כי "לפי ההתנהלות זה הולך לתביעה משפטית".

"אנו עדים לכך שהמועצה המשיכה בתכנון הישן והליכי הביצוע בניסיון לאשר תכנון שאינו ישים לא מבחינה הנדסית ולא מבחינה פדגוגית", ציין המבקר ומתריע : "המועצה אמורה לעבוד בהתאם לנוהל תב"רים מפורט אשר יקבע שיטות עבודה והתקשרויות לרבות קביעה של נוהל אישור תכנון הפרויקט אשר יהיה ישים הן מבחינה תכנונית והן מבחינה פדגוגית. מן הראוי שהחלטות מעין אלו יהיו בידי וועדה מקצועית ולא בידי מהנדס המועצה בלבד".

המבקר מוסיף כי "לטענת המועצה בטרם התקבלה ההחלטה נבדק הנושא של המשמעויות הכספיות של הביטול ולאחר שהובן שככל הנראה לא רק שלא יהיה פה הפסד כספי לטענתם אלא חסכון הוחלט על תכנון מחדש" –  אולם מערער על קביעה זו ומסביר: "בעקבות שינוי התכנון נתקבלה פרוגרמה מאושרת ושטח הפרויקט הועמד על כ-15 דונם מה שאפשר הקטנת עלויות הפיתוח. מאידך גיסא נתקבל מהקבלן הקודם דרישה ע"ס 12 מיליון שקלים ממנה אושר לו כ 2.2 מיליון שקלים. דהיינו לטענת ההנדסה ההפסד שנגרם נחסך בפרויקט החדש!!! . במאמר מוסגר הביקורת מציינת שהחיסכון אמור לממן פרויקטים אחרים ולא הפסדי תכנון. מה עוד אי אפשר להשוות בין בנייה על שטח של כ-33 דונם לבנייה על שטח של כ-15 דונם ".

המבקר מוסיף כי על אף החלטת המועצה על הפסקת העבודה ויציאה לתכנון ומכרז מכרז חדש הנושא לא הובא לדיון במליאת המועצה ותוהה מדוע החליטה המועצה בהמלצת מחלקת ההנדסה לוותר על 3 מיליון שקלים, התחייבות שניתנה מטעם המשרד להגנת הסביבה עבור בנייה ירוקה בתיכון.

"נטענה טענה שעלות השקעה בבנייה ירוקה בהתאם למפרט של המשרד להגנת הסביבה הנה מעבר להתחייבות הכספית של המשרד דהיינו 3 מיליון ועל כן לא ניצלו התקציב אולם לא הוצג בפנינו שום  תחשיב מפורט של המועצה או של יועץ או של קבלן בגין העלויות הנ"ל. מה עוד  האם נלקח בחשבון מרכיבים נוספים של יעילות בעקבות בנייה ירוקה כגון בידוד שיביא לחסכון בעליות מיזוג עתידי או חיסכון בתאורה עתידי וכו"?. תוהה המבקר.

גם המצב הנוכחי של התיכון שעבודתו הופסקה בשל הקפאת הליכים של חברת מחאמיד תאופיק, הקבלן המבצע אינו משביע רצון. לדברי המבקר, לפי מידע ממחלקת הנדסה תוספות ודרישות כספיות של הקבלן עבור תוספת חריגים מעבר לחוזה הנם מעל ל- 1.4 מיליון שקלים. עלות הפרויקט בכללותו נאמדת במעל 61 מיליון שקלים אולם בשלב זה "הקבלן נכנס לאחרונה לצוו הקפאת הליכים כך שלא ניתן לדעת איך ומה יתקדם בפרויקט", מסכם המבקר וממליץ: "יש לבצע בדיקה לחשבון המאושר ובמיוחד חריגים שמאושרים על ידי הפיקוח ללא התחשבות בתקציב המאושר של הפרויקט".

ראש העיר יצחק קשת התייחס לדו"ח 2021: "אנחנו מתייחסים לביקורת ברצינות רבה. חלק ניכר מהליקויים שהועלו בדוח כבר תוקנו, האחרים בתהליכי תיקון. בין היתר חשוב שתדעו שכבר בינואר 2022 החלפנו את חברת הגבייה, ובמהלך השנה נערכנו להחלפת כל המערכת הממוחשבת של הגבייה. בחודש הבא נעלה לאוויר מערכת חדשה וידידותית יותר למשתמש, הכוללת טפסים מקוונים חדשים ו"תיק תושב" חדש שיאפשר מעקב מקוון אחרי תשלומים ופניות ויחסוך לכם זמן יקר".

לקריאה נוספת: דו"ח מבקר הרשות לשנת 2020 /  דו"ח מבקר הרשות לשנת 2019

בשבוע שעבר חריש הוצפה במספר מוקדים בעיר ולא בפעם הראשונה. בחורף 2020 חוותה חריש שני מקרי הצפות משמעותיים. עיריית חריש הסבירה כי מדובר במקרה קיצון שגרם לקריסת המערכת אבל סקירת מומחים מצאה כי הנחיות הניקוז לבינוי בעיר לא יושמו וכי התשתית הקיימת אינה מסוגלת להתמודד בהצלחה עם המשימה בשנים הבאות, אלא אם יתבצעו שינויים מידיים. הוועדה המיוחדת: "אין כשל תשתיות בחריש"

ב-6 בדצמבר 2022, חריש הוצפה במספר מוקדים ברחבי העיר, באזור הכניסה בסמוך לקניון, בסמוך לכיכר הזיתים ובמספר מוקדים בשכונות. מכוניות שייטו בחניות, עסקים טבעו במים ותושבים ניסו לצלוח את "נהר חריש" שזרם במרכז העיר.

כדאי להזכיר כי ההצפה בשבוע שעבר אינה הראשונה בעיר. לפני שנתיים, ב-21 בנובמבר וב-25 בנובמבר 2020 אירעו בחריש שני מקרי הצפה דומים בשני מוקדים עיקריים. גם אז, הגשמים שניתכו הפכו את שדרת דרך ארץ לתעלה ונציאנית ומכוניות שטות נראו לראשונה בעיר, עסקים הוצפו וספגו נזקים, דירות ומכוניות ניזוקו מהמים והעיר נתפסה במראות לא מחמיאים ושאינם מתאימים לעיר חדשה ועדכנית.

בשנתיים שחלפו מאז מקרי ההצפה הראשונים בעיר ביצעה עיריית חריש עבודות תחזוקה לפני החורף, התריעה לתושבים במהלך חורף 2020 שלא לחנות במקומות מועדים לפורענות ואף הוסיפה בקיץ האחרון קו ניקוז נוסף בקרבת הקניון.

"חווינו לפני זמן קצר אירוע גשם קיצוני עם כמויות מים חריגות ביותר שירדו בזמן קצר מאוד. כתוצאה מכך וכתוצאה מסחף של רסק גזם שזרם למערכת הניקוז נגרמו הצפות בכמה מוקדים בעיר", כתב ראש העיר יצחק קשת בתגובה להצפה בשבוע שעבר והוסיף: "לצערנו, אירועי גשם חריגים כאלה קורים בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר. מעבר לפעולות היערכות שגרתיות של ניקוי תעלות ניקוז וקולטני גשם שערכנו בקיץ, לפני מספר חודשים הוספנו קו ניקוז ראשי בכניסה לעיר בשד' דרך ארץ, ולמרות שההיערכות שלנו לא מנעה את ההצפות – הרי שבסופו של דבר כל המים נוקזו בתוך זמן קצר יחסית".

מקרה קיצון כל שנתיים

לפני שנתיים ההסבר שניתן לתושבים נכתב ברוח דומה. קשת פירט כי 140 מ"מ מים ירדו ביום אחד, כ-20% מממוצע הגשם השנתי בחריש. "אין בשום עיר מערכת ניקוז שמסוגלת לקלוט כמויות עצומות כאלה בזמן קצר כל כך, וזו הסיבה להצפות הגדולות שספגה העיר בסוף השבוע". עוד ציין: "חריש היא עיר חדשה והתשתיות שבה הן מהטובות ביותר שיש בישראל ומתוכננות על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר, ועם קולטני גשם בעלי יכולת ספיקה גבוהה ביותר. אבל היותה של חריש עיר חדשה לא אומר שיש לנו יכולת להתכונן ולהיערך לכל תרחיש קיצון, והאמת צריכה להיאמר: אין לנו שום אפשרות להבטיח שמה שקרה בסוף השבוע לא יקרה שוב".

"בעיה רוחבית בכל העיר"

אמר וצדק. המחזה אכן קרה בשנית ותוך זמן קצר מאוד, שנתיים בלבד. כמה מים ירדו הפעם והאם מדובר שוב במקרה קיצון?

ארז צוריאל, מנהל מחלקת גנים ונוף בעיריית חריש, פרסם ברשת החברתית כי על פי המדידה בחווה המטאורולוגית, מערכת טכנולוגית חכמה לאיסוף נתוני מזג האוויר הפועלת בחריש המצויה בתחום אחריותו, ירדו במשך חצי שעה 44 מ"מ של משקעים.

אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע סבור שכמות זו אינה מצדיקה את השימוש ב'מקרה קיצון'. הוא מסביר מדוע. "אירועים נמדדים על פי הסתברויות. ישנם אירועים שסביר שיתרחשו אחת למאה שנה (1%), הסבירות של אחרים היא אחת ל-50 שנה (2%), וכן הלאה. הסבירות לירידת 44 מ"מ של גשמים במשך חצי שעה באזור שלנו היא של 20% כלומר – אחת לחמש שנים – כך על פי סקירה הידרולוגית שבוצעה עבור תוכניות לפיתוח חריש דרום".

"מבחינתי, השימוש בביטוי 'אירוע קיצון' מעיד על חוסר הבנה של הסיטואציה. אנחנו לקראת עלייה באירועים קיצוניים שילכו ויתגברו בעקבות שינויי האקלים. הנהגת העיר צריכה לשאול את עצמה: האם אנחנו יודעים להתמודד עם האירועים האלה? ההנהגה חייבת לאמץ ראייה הוליסטית ששומרת על המתרחש בעיר עצמה ועל המרחב כולו ולא להתחבא מאחורי הגדרה של אירוע קיצון".

דרישה לבדיקה מעמיקה

עו"ד אמיר סלע, תושב העיר, מסכים עם זנזורי. הוא פנה למבקר העירייה ומבקר המדינה בדרישה לחקור את כישלון מערכת הניקוז בעיר. "הודעתה של העירייה רוויה בסתירות פנימיות – כך אירוע חריג לשיטת העירייה שב וחוזר באופן תדיר. ובכן בשפה העברית הפשוטה אירוע חריג אינו תדיר. כך גם פירוט אודות רסק הגזם שצף ואטם את מערכת הניקוז מעלה שאלה – מי נושא התפקיד אשר לא חיבר בין מצב טופוגרפי של עירנו לאפשרות שזו התוצאה שתתרחש עם רסק הגזם, בשעה שפיזר אותו מעל כל גינה בעיר"?

שאלות דומות צצו גם אצל יוחאי פרג'י, חבר המועצה ויו"ר ועדת הביקורת. "פניתי למבקר הרשות וביקשתי לבדוק אילו עבודות ניקוז נערכו לחורף על מנת למנוע הצפות כמו בפעם שעברה. לדברי ראש העיר הסיבה לכך זה הגזם, אז על דעת מי פיזרו גזם ברחבי העיר ולמה? ואם הבעיה היא הגזם, אז מדוע לא פינו את הגזם עד עכשיו?"

פרג'י מוסיף ומקשה: "בשנה הקודמת בוצעה עבודה בדרך ארץ והיה מקטע שהיה סגור שלושה חודשים. במה הצינור החדש סייע להצפה הנוכחית? והכי חשוב, הבעיה היא בעיה רוחבית בכל העיר, מה אנחנו עושים כדי שדבר כמו זה לא יקרה שוב?"

בינוי חריש גרם להצפות ביישובי הסביבה

ניתן לעשות הרבה. כך לפחות סוברים אנשי מקצוע ומומחים המעורים בנעשה בחריש. "לא הפתיע אותי שזה קרה בחריש", מציינת ד"ר יעל גרנוולד, החתומה על עבודת חקר שבחנה מקרי הצפות שאירעו בשנת 2018 ביישובי הסביבה, מייסר, מצר, ברקאי ומענית כתוצאה מבניית חריש.

במסמך המפורט שהכינה גרונוולד במסגרת תפקידה כעמיתת ממשק מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה, באגף לשימור קרקע במשרד החקלאות היא מנתה שורה של פתרונות לניקוז מים ולניהול מי נגר, שהופיעו בתוכניות המתאר ובתוכניות המפורטות לבינוי חריש, אך לא יושמו בפועל בבניית העיר וכתוצאה מכך נגרמו הצפות ונזקים גדולים ביישובי הסביבה.

בעקבות ההצפות החמורות, משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עיריית חריש השקיעו 16 מיליון שקלים בתוכניות להעמקת נחלי הסביבה נרבתה וברקאי כדי שיוכלו לקלוט את עודפי המים ולמנוע נזקים נוספים לישובים.

הניקוז קיבל עדיפות נמוכה

גרונוולד מציינת כי תוכניות בינוי העיר כללו פתרונות לניקוז מים בשטח הרשות מתוך הבנה כי חריש נדרשת לנהל את זרימת מי הנגר (מי גשמים שזורמים מעל האדמה לאחר שהקרקע רוויה). לדוגמה: הקפדה על כך ש־20% משטחי המגרשים יישמרו להשהיית נגר; יצירת איי תנועה נמוכים ממפלס הכביש על מנת שיספגו את מי הזרימה; הכוונה של מרזבים לשטחים ירוקים ולא לתעלות הניקוז; שימוש בחומרי סלילה וריצוף חדירים למים ובניית טרסות מדורגות להשהיית המים ולמניעת זרימה חזקה.

בדו"ח שחיברה במרץ 2021 מציינת נגר כי פתרונות הנגר לא יושמו בעיר. מדוע? גרונוולד מעריכה כי הלחץ הממשלתי לבניית אלפי יחידות דיור בזמן קצר עשה את שלו. "אין ספק שישנו מכלול גדול של שיקולים המשפיעים על החלטות עקרוניות בוועדות, בייחוד בוועדה עמוסה כל כך כמו הוועדה המיוחדת לתו"ב חריש, נראה היה, שנושא הניקוז קיבל עדיפות נמוכה בשל עומס עבודה".

עוד היא מציינת כי מרבית ההנחיות בנספח הנגר הן מנחות ולכן הן בגדר המלצה, וניתנים לשיקול ולגמישות תכנונית – מה שלעיתים קרובות גורם להזנחת התחום. "מדיווחי הוועדה המקומית המיוחדת חריש, עולה כי היא נעזרה ביועץ ניקוז רק בשנה אחת (2017) מתוך שנות הפעילות של הוועדה. ייתכן ואם היו נעזרים ביועץ ניקוז לאורך כל התקופה, ניתן היה להימנע מהנזקים, ולהקים מערכת טובה יותר ברחבי העיר".

תוכנית הוליסטית ולא פלסטר

זנזורי מחזק את דברי גרונוולד. "עבודת המחקר של גרונוולד מציגה פער בין תכנון וביצוע. אלו טעויות שנעשו וכעת צריך להתמודד עם התוצאות. אם חריש לא תנהל את מי הנגר שלה כמו שצריך היא תפגע בעצמה ובישובים במורד הסביבה. בתוכניות של חריש היו מקומות ספציפיים שהוזכרו על ידי אנשי המקצוע כמקומות מומלצים לניהול נגר, אבל חריש לא ביצעה זאת כמו שצריך ואז נוצר כפל של בעיות. חובתה של חריש להתמודד עם המצב, לאמץ פתרונות מבוססי טבע ולא "פלסטרים" קטנים בכמה נקודות בעיר".

"בעיות הניקוז של חריש לא יכולות להסתכם בתוספת של צינור אחד", אומרת ד"ר גרנוולד ופוסקת כי בעיר נוצר כשל מבני. "אם היו נערכים ובונים פתרונות נגר במעלה העיר ומווסתים ולא נותנים לכל המים לרדת בלי שום ניהול – חומרת ההצפה היתה נמוכה משמעותית. בנוסף, מערכת הניקוז תוכננה כך שהיא הסתמכה בין היתר על פתרונות ויסות נגר בתחומי העיר אבל אלו לא בוצעו ולכן אנו מקבלים הצפות של הבתים והעסקים, כפי שנראה בחריש".

"הפרשי הגבהים בעיר חייבים להילקח בחשבון. לדוגמה, הפארק הגדול ברחוב אודם, הוא שטח מושלם ליישום פתרונות לניהול נגר – אם היו מפתחים אותו בצורה של קערה שסופגת ומשהה מים. במקום זה בנו אותו כגבעה שמוסיפה לזרמי המים כמות גדולה. ברגע שיש אירועי קיצון המים זורמים מאוד מהר – אבל אם יש מלכודות נגר ברחבי העיר – הן מאיטות את זרם המים ולא הכל נכנס בבת אחת למערכת הניקוז".

תוכנית הוליסטית

מה ניתן לעשות כדי שההצפות לא יחזרו? גרונוולד מייעצת: "יש פתרונות בתוך העיר שניתן ליישם אבל צריך להחליט שזה באג'נדה ולדעת שזה יעלה הרבה. ישנן ערים שאומרות, 'או.קי. יש שכונה שמוצפת מדי פעם, נשלם מדי פעם פיצויים ונימנע מכאב הראש הזה'. זה לא בלתי סביר כי הטיפול אינו מסתכם בלהוסיף צינור לניקוז של עיר שלמה. צריך טיפול שורשי והוליסטי".

מה עיריית חריש צריכה לעשות כעת?

"אני ממליצה לראש עיריית חריש להיפגש עם ראשי הערים של נס ציונה ושל הוד השרון. שתי הערים סבלו מהצפות חוזרות במשך שנים רבות, ושני ראשי הערים לקחו את המושכות לידיים בנושא והחליטו שהם מטפלים בזה בצורה שיטתית.

"בנוסף, אני מציעה שראש העיר יהיה מעורב באופן אישי בניהול תוכניות הנגר של חריש דרום, שדברים יעשו כמה שיותר מוקדם, בשלב של פיתוח השטח. אני יודעת שבתוכניות של חריש דרום כבר עובדים אחרת, מתייעצים עם רשות הניקוז והנחלים ומערבים אותה, יש נכונות לעשות זאת טוב יותר ונספח ניהול הנגר שופר מאד בעקבות העבודה המשותפת".

גם זנזורי מסכם את הנושא בנימה דומה: "צריך לבנות תוכנית לכלל העיר בשיתוף עם רשות הניקוז שמפרטת איך מתמודדים עם השטפונות ואילו פתרונות נדרשים בעיר ומחוצה לה. אם הנהגת חריש לא תכין תוכנית עבודה הוליסטית להתמודדות עם כמויות נגר גדולות, היא תצטרך להתמודד עם הצפות כל שנה מחדש".

הוועדה: אין כשל תשתיות בחריש

טענתה של גרונוולד על כשל מבני במערכת הניקוז מתחזקת לנוכח הנתון שהיא מציגה לפיו מערכות הניקוז בעיר צריכות להתמודד עם אירועים שמתרחשים אחת ל-50 שנה. דבריה אינם עולים בקנה אחד עם הצהרות הוועדה המיוחדת לתו"ב – חריש.

בתגובה לשאלת חריש סיטי על כשל תכנוני של מערכת הניקוז בעיר נמסר מהוועדה כי: "מבדיקת האירוע עולה באופן ברור. לא היה כשל תשתיות בחריש. מדובר באירוע גשם קיצוני עם כמויות מים חריגות שירדו בזמן קצר מאוד. כתוצאה מכך ובעקבות רסק גזם שזרם למערכת הניקוז נגרמו ההצפות. כל ההצפות נוקזו וטופלו על ידי עובדי העירייה בלוחות זמנים קצרים". לשאלה על אי יישום הנחיות נספח הנגר בהיתרי הבנייה בחריש – לא התקבלה תגובה מהוועדה.

תגובת משרד הבינוי והשיכון: "משרד הבינוי והשיכון השקיע משאבים ומאמצים רבים בהקמה בנייה ופיתוח העיר חריש, בין היתר הושקעו כ-180 מיליון שקלים בתכנון ובהקמת מערכות ניקוז שתוכננו ע״י צוות מתכננים מנוסים. התכנון קיבל התייחסות של בקרים מקצועיים, וקיבל את כל האישורים הנדרשים מהגורמים הרלוונטיים. עם סיום עבודות ההקמה, התשתיות הציבוריות בעיר נמסרו לתפעול ולתחזוקה לעיריית חריש. נדגיש כי, לפני מספר חודשים, כחלק מהיערכות לקראת החורף, המשרד פעל לשדרוג מערכות הניקוז ולהוספת קו ניקוז בכניסה לעיר.

לעניין ההצפה, נציין כי תוך פרק זמן קצר ירדו בעיר כמות גשמים קיצונית ביותר וחריגה וכתוצאה מכך במספר מוקדים בעיר היו הצפות שמערכת הניקוז הקיימת לא הצליחה לקלוט ולהתמודד עם העומס".

תגובת עיריית חריש: "ביום שלישי האחרון חריש חוותה אירוע קיצון. כדי לסבר את האוזן, בזמן קצר של פחות משעה ירדו בחריש 44 מ"מ של גשם. כמות המשקעים נמדדה על ידי החווה המטאורולוגית של העירייה (מערכת שמשמשת את הרשות לניהול משק המים שלה). טענה שלפיה לא מדובר באירוע קיצון היא פשוט טענה שאינה מבוססת. מדובר בכמות עצומה בזמן קצר מאוד, שאף מערכת ניקוז עירונית לא מתוכננת להתמודד איתה. בכל אופן האירוע המדובר היה אירוע נקודתי שהסתיים מהר לאחר שצוותי העירייה הגיעו וטיפלו באופן מידי במקומות שבהם נדרשה התערבות. חשוב להדגיש בקיץ האחרון ביצעה העירייה בשיתוף משרד השיכון עבודות בחלק הצפוני של שד' דרך ארץ (סמוך לכניסה לעיר) להוספת קו ניקוז עליון לקו הניקוז הקיים. עוד נדגיש שכל תכנון של שטח ציבורי בחריש כולל התייחסות משמעותית לניהול מי נגר.

כמו כן, עיריית חריש לא מאשרת היתרי בנייה אלא הוועדה המיוחדת ואת השאלות על נספח הנגר יש להפנות לוועדה".