חריש אוהבת כלבים: קהילת הנובחים של העיר צומחת ועולה

המפגש בין האמפי, זואי, בוטן, ספידו, ג'נגו ומיקה בגינת הכלבים סיפק לנו תירוץ מצוין להכיר מקרוב את בעליהם, חובבי הכלבים בעיר, ולהתוודע לקהילה צומחת. מה הם חושבים על גינת הכלבים החדשה בעיר, כיצד הקשר בין הכלבים מחזק את הקשרים החברתיים ומה ניתן לעשות עם בעיית הגללים בעיר? ראיון מכושכש

צילום: אורן קלר

על פי נתוני איגוד ערים וטרינרי שומרון, בחריש רשומים רק 285 כלבים, אבל המספרים בפועל גבוהים הרבה יותר. ד"ר יובל חזות, וטרינר, הבעלים של מרפאת החיות המקומית 'אנימד' וחבר פעיל בקבוצת הואטסאפ 'כלבים בע"מ', המונה למעלה ממאה חברים מעריך שמספר הכלבים בפועל נושק לכ-1,000 – פי שלושה ויותר מהרישום בפועל.

"אני שמח מאוד על השקתה של גינת הכלבים בחריש", מצהיר חזות. "חשוב לנו להראות שיש בחריש אוכלוסיה שאוהבת בעלי חיים. זו אוכלוסיה שחשוב לטפח אותה", הוא מוסיף.

יובל חזות, חריש
ד"ר יובל חזות: "להעלות את המודעות לקהילת אוהבי הכלבים"

"אנחנו בקשר עם המועצה בנושאים אלה כדי להעלות את המודעות לנושא ולהביא לחריש תושבים חדשים שיכולים להצטרף לקהילה זו".

אתה מתכוון לזוגות צעירים?

"לא רק, אבל חריש רוויה במשפחות צעירות ובדרך כלל יש להן חיבור מצוין עם כלבים. אנחנו פה כדי לעזור, לדוגמא, לחשוב קדימה ולתכנן מראש בשכונות החדשות הקמה של גינות כלבים".

על פי פרסומי המועצה, שתי גינות נוספות עתידות להיפתח בחודשים הקרובים, שתיהן בשכונת החורש, האחת בין הרחובות אורן ורימון והאחרת בין הרחובות אתרוג ואלון. ההשקה המתוכננת היום של גינת הכלבים באירוע שיזמה המועצה מהווה את אות הפתיחה בתחום. מה חושבים בעלי הכלבים על גינת הכלבים הראשונה בחריש?

איתי בר נוי: העצמה של ילדים

איתי בר נוי גינת כלבים
איתי וספידו במסלול המכשולים בגינה

איתי בר נוי תושב חריש מזה שמונה חודשים הוא מאלף כלבים ומדריך טיפולי בעזרת כלבים. לגינה ברחוב ברקת 17, הוא מגיע עם ספידו, בורדר קולי ושותפו לעבודה. "אני מאוד מרוצה מהגינה, אפשר להפגיש פה כלב עם כלב ואפשר להרחיב את האינטראקציה לקשר ופעילות בין אדם וכלב ובין אדם לאדם". הוא מסביר.

איתי מסביר גם על מתקני משחק הכלבים המצויים בגינה: "מהות המסלול היא להעביר את הכלב דרך מכשולים שונים בזמן המהיר ביותר ובדיוק המירבי. בעולם Dog agility הוא ספורט מוכר ומוערך המושך אליו אלפי אנשים". עוד מציין איתי כי במסגרת עבודתו, ספידו, תורם להעצמה של ילדים ומטופלים רבים. "חיבור לכלב הוא חיבור משמעותי במיוחד אם מדובר בילדים או במטופלים עם בעיות קשב וריכוז, בעיות רגשיות או אוטיזם. לפעמים גם ההורים והמטפלים נדהמים מקשת התגובות שכלב מצליח להוציא מהאדם מולו הוא מתקשר".

דן ווקסלר ומגי משעל:  "אני אוספת גללים שהם לא של הכלב שלי"

דן ווקסלר מגי משעל
ג'נגו: מתרגש להגיע לגינה

בני הזוג מתגוררים שנתיים וחצי בחריש ופוקדים בקביעות את גינת הכלבים החדשה יחד עם ג'נגו, לברדור לבן מעורב בן שנה, שאימץ את מגי ודן אחרי שהתגלגל באינספור משפחות אומנה. "ג'נגו אוהב את הגינה, כשהוא שומע את משפט הקסם 'הולכים לטיול', הוא יודע שמגיעים לפה", מפרט דן. "אני מאוד שמח על ההשקה של הגינה, חשוב שיהיו לכלבים מקום לרוץ ולשחק בו.

לדן, ארכיטקט במקצועו יש גם כמה הצעות ייעול. "כדאי להגביה את הגדר, יש כלבים שקופצים מעליה, מומלץ לדאוג להצללה עבור בעלי הכלבים ולבנות גם מסדרון בטיחות כפול כדי שכלבים לא יברחו מהגינה".

מה לגבי איסוף קקי? אני רואה שהדשא בגינה פה לא ממש נקי…

"אין ספק שצריך לחנך את כל בעלי הכלבים לאסוף את הצרכים. פעמים רבות אני אוספת גללים שהם לא של הכלב שלי", משיבה מגי ומוסיפה הצעת ייעול: "ברגע שהבניינים יתאכלסו כאן, לא בטוח שהם יאהבו את נביחות הכלבים. לכן כדאי לדעתי לפתוח גינות כלבים בפאתי העיר ולא במרכזה. בין כה וכה אנחנו נוסעים לגינה ולא מגיעים אליה רגלית".

מה ג'נגו הכי אוהב בעולם?

 "ג'נגו אוהב את העולם; ילדים, כלבים, חתולים וצמחים", פוסקים השניים.

איה זינגר: דרושים: דשא וקירוי

איה זינגר גינת הכלבים
איה זינגר עם בוטן וזואי

איה, תושבת חריש מזה שנתיים אינה מתגוררת בסמיכות לגינת הכלבים. "אני לא יכולה להגיע לגינה ברגל, אשמח מאוד אם יהיו גינות נוספות במרחק הליכה בשכונת אבני חורש", היא מציינת. "הגעתי לחריש עם 'קשישון', שנפטר וקבור בחורשה תחת עץ אלון ענק כמוהו", משתפת איה. "אימצתי את זואי ובוטן, כלבות נטושות, שהועברו לאחד ההסגרים הקשים בארץ ומשם חילצתי אותן".

זואי, כלבת ג'ק ראסל שאוהבת לשחק מחבואים ותופסת ובוטן, תחש מעורב, שאוהבת לצוד ובעיקר לאכול, מצאו מהר מאוד את מקומן בגינה ושיחקו עם שאר הכלבים."היינו שמחים לקצת דשא במתחם גינת הכלבים כי בחורף החול יהפוך לבוץ ויקשה על כולנו. גם קירוי צל יעזור לנו בקיץ", מסכמת איה.

אפרת חבקין: "הופתעתי לטובה מהגינה"

אפרת חבקין גינת כלבים
אפרת חבקין ומיקה: "ניכרת פה השקעה"

אפרת חבקין מתגוררת שבעה חודשים בחריש יחד עם מיקה, גולדן רטריבר בת שש וחצי. את גינת הכלבים הן פוקדות כבר הרבה זמן, כשהיא היתה עדיין ריקה ולפני שגילו אותה חברים נוספים בקבוצת הואטסאפ. "הופתעתי לטובה מהגינה", היא משתפת. "ניכרת פה השקעה, הגינה גדולה והמתקנים לכלבים טובים. בכל פתח תקווה לא מצאתי גינות כלבים כדוגמתה, אלא רק פינות, שעברו הסבה על מנת שיוכלו לשמש את הכלבים ובעליהם או גינות קטנטנות בלבד".

אפרת גם מצטרפת לתלונות על איסוף הגללים: "רכשנו מתקן שמחובר לרצועת הטיול עם גלגלת מלאה בשקיות, כך שתמיד אנו מצוידים ויכולים לאסוף את הגללים. אני מקווה שרבים נוספים יהיו מודעים לנושא, יעשו את חובתם ויאספו את הגללים".

מה מיקה הכי אוהבת בעולם? "מיקה אוהבת לאכול, חיבוקים, נשיקות, לישון וטיולים – בסדר הזה", היא מסכמת.

כדן ושיר יערי: "חשוב שתהיה אכיפה בעניין"

כדן ושיר יערי בגינת הכלבים בחריש
שיר יערי: "שואלת בקבוצה מי מצטרף לטיול בגינה, אחרת מפחיד כאן לבד"

בני הזוג יחד עם בנם שחר, בן השבעה חודשים מטפחים את האמפי, כלב האסקי מעורב שנמצא איתם כבר שנה. לחריש הם הגיעו מזכרון יעקב לפני ארבעה חודשים בלבד: "ההתפתחות בחריש מהירה מאוד, אנחנו מרוצים מאיכות חיים טובה כאן", מציין כדן.

שיר מודה שחלק מן הקשרים החברתיים החדשים בעיר נרקמו בזכות קבוצת הואטסאפ 'כלבים בע"מ'. "הגינה ממוקמת באמצע שכונה לא מאוכלסת ולכן מפחיד אותי להגיע אליה לבד. אני תמיד שואלת בקבוצה מי מצטרף, אחרת מפחיד לשבת כאן לבד".

בקבוצות הפייסבוק של חריש יש תגובות זועמות על בעלי כלבים שלא אוספים גללים ומזהמים את המדרכות. מה דעתכם?

"אנחנו אוספים את הקקי של האמפי. שמעתי שיש פקח שמסתובב ומחלק דוחו"ת לבעלי כלבים, ולדעתי חשוב שתהיה אכיפה בעניין", מסכם כדן.

מה האמפי הכי אוהב בעולם?

"האמפי הכי אוהב לתת נשיקות בפה ולרוץ חופשי ומאושר בטיולים ביער חריש".

כלבים משתובבים. גינת הכלבים
כלבים משתובבים. גינת הכלבים

MORE STREET חריש


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הפנויים והפנויות של חריש מחפשים את מקומם בעיר המשפחות הצעירות

דניאל קזין, סיגי אריה ושנית חסן מתגוררים בחריש ומעוניינים לקדם פעילויות והכרות לפנויים ופנויות בחריש. זו אינה משימה קלה בהתחשב בעובדה שרוב תושבי העיר הם זוגות צעירים, אבל השלושה אינם אומרים נואש. סיגי: "אני חותרת להקמת קהילה חזקה שתהווה אבן שואבת לרבים כמונו, שיבואו הנה מכל רחבי הארץ"

הדיון העכשווי על מיתוג העיר חריש ועל הסלוגן המתאים לה, שמתקיים ברשתות החברתיות של חריש, תפס את דניאל קזין (54) גרוש ואב לשני ילדים בוגרים שמתגוררים באזור תל אביב, באמצע השיחה על מצב הפנויים והפנויות של חריש. "שווה לעירייה לשווק את העיר גם לגרושים-גרושות, ולטפח את פלח האוכלוסייה הזה בחריש", הוא אומר. "בולט כי חריש מנסה למשוך לעיר משפחות צעירות בלבד".

דניאל מתגורר בחריש מאוקטובר 2018 אליה עבר ממשמר הירדן שברמת הגולן. "עד תחילת השנה עבדתי בקצרין חמישה ימים בשבוע", הוא מסביר. "כשהתחלתי לעבוד גם באוהלו ובעפולה, מצאתי שחריש היא מקום טוב באמצע. חשוב היה לי גם להתקרב לילדי. לא באמת ידעתי על חריש שום דבר לפני שעברתי הנה, רק הבנתי שזול לגור פה ושהיא אמורה להיות עיר חדשה ומודרנית".

דניאל קזין. ישמח להשתתף באירועים של פנויים-פנויות בחריש

כיצד אתה מוצא כעת את חריש?

"לפנויים ופנויות האזור מציע הרבה אופציות אך חריש עצמה לא נותנת מענה לבילויים כרגע".

האם יש לך קשר עם השכנים?

"הכרות שטחית בלבד. רובם משפחות צעירות עם ילדים".

האם אתה בקשר עם פנויים ופנויות נוספים בחריש?

"לא, אני לא מכיר. אני לא מהיזמים", הוא מציין בחיוך, "אבל הייתי משתתף באירועים של פנויים-פנויות, בעיקר בקטע חברתי, לאו דווקא זוגי. במשך שנים הייתי מוקף אנשים במשך כמעט 12 שעות ביום ואז כשחזרתי הביתה רציתי להיות לבד. עכשיו זה הפוך, שעות העבודה שלי התקצרו וקצת חברה בהחלט תתאים לי".

מישהו צריך 'להוציא אותם מהחורים'

סיגי אריה (49), גרושה 6 שנים, אם לשני ילדים גדולים (19, 24), מסכימה עם דניאל שקשה לפגוש גרושים וגרושות בחריש. "מישהו צריך ליזום, מישהו צריך להוציא אותם מהחורים", היא אומרת, ומתכוונת לפנויים ולפנויות. אך בניגוד לדניאל, סיגי היא אחת מהכוחות המניעים והיוזמים של קהילה זו. היא עברה לחריש לפני קצת יותר מחצי שנה, מחדרה, ומיד כשעברה הנה פתחה קבוצת ווטסאפ של פנויים-פנויות. לדבריה, היא לא הצליחה באמת להניע דברים וליזום אירועים, אבל לא וויתרה. לאחרונה פתחה קבוצת פייסבוק, שמונה כעשרים חברים, פנויים ופנויות מכל הסוגים, מחריש ומהאזור כולו.

סיגי אריה: "החלטתי שאני רוצה להכיר אנשים ודווקא מפה"

"אף פעם אסור להתייאש", אומרת סיגי. "אני קצת עקשנית. ואני יודעת שיש פה הרבה פנויים ופנויות גם בגלל מחירי הדירות, אז החלטתי שאני רוצה להכיר אנשים, ודווקא מפה. כדי שאף אחד מאיתנו לא ירגיש את הבדידות הזאת".

האם יש לך קשר עם השכנים?

"רוב האנשים שאני מכירה כאן הם משפחות. הם חמודים ודואגים לי, תמיד יש לי עם מי לשתות קפה בבניין, ועשינו פורים יחד והמון דברים, אבל אני רוצה להיות גם עם אנשים כמוני. אין סיבה שגרושות או פנויות מחריש יאלצו להשתתף באירועים שמתקיים במרכז הארץ. למה שלא יהיו לנו פה דברים משלנו"?

אין מענה מסודר – ויש כמיהה לחברה

שנית חסן (32), גרושה 9 חודשים ואם לשלושה ילדים (12, 10, 6). מתגוררת בחריש 8 חודשים. עבור שנית זוגיות לא הייתה אחד השיקולים למעבר, אבל המחשבה שיש כאן אוכלוסיה צעירה ומגוונת בהחלט הלהיבה אותה.

שנית חסן: "חריש מאוד מתאימה בעיני לפנויים ופנויות. יש פה אווירה אחרת, יש פוטנציאל"

"חריש מאוד מתאימה בעיני לפנויים ופנויות. יש פה אווירה אחרת, יש פוטנציאל, אבל צריך להתחיל ממשהו. אין פה עדיין פאבים, אין בתי קפה, אין מקומות בילוי שיוכלו לעזור לשבור שגרה, להוציא את האנשים מהבתים לבילוי, לפגוש אנשים".

"הייתי שמחה שיתקיימו בחריש אירועים לפנויים-פנויות, פחות מסיבות, יותר אירועים של הכרות ויצירת חברה. אני אשמח להשתתף בכל אירוע שיתקיים לפנויים-פנויות: טיול, הרצאה… כל דבר".

ארוחת בוקר יחד על הדשא

אבל מציאות לחוד ותכניות לעתיד לחוד. סיגי, למרות העובדה שאין בנמצא כעת מענה בעיר העתיד של ישראל, לקבוצת הפנויים והפנויות, מאמינה שהדברים עדיין יכולים להשתנות:

"בחריש יש אווירה מדהימה שאני מאוד אוהבת. אני מרגישה שאנשים רוצים להתחבר, מחפשים את זה". היא מדגישה וממשיכה: "בשבת ראיתי בניין שלם עושה ארוחת בוקר משותפת בפארק על הדשא. ככה אני רוצה שיהיה גם אצלנו, אצל הפנויים-פנויות. ואני בטוחה שכך יהיה", היא מוסיפה בחיוך רחב. אמונה לא חסרה לה, זה בטוח. עכשיו רק צריך שהקריאה החמה שלה תישמע, והפנויים-פנויות מכל הסוגים – "יצאו מהחורים שלהם", כמו שהיא קוראת לזה. "אני חותרת להקמת קהילה חזקה, שתהווה אבן שואבת לרבים אחרים כמונו, שיבואו הנה מכל רחבי הארץ".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בטחון בתפישה חכמה: ראיון עם מורדי בן שמעון על היערכות חריש לשעת חירום

"קשה למדוד הצלחה בביטחון. כשהכל שקט, אז חושבים שאתה בזבזן של כספים, אבל כשקורה אסון אומרים, למה לא ביקשת?" ראיון עם מורדי בן שמעון, מנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חריש, על תפקיד המחלקה, ההערכות לעתיד והקשר עם התושבים

בארבע השנים האחרונות מכהן מורדי בן שמעון (49), כמנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חריש. בן שמעון, יוצא פיקוד העורף וגמלאי צה"ל, מילא שלל תפקידים בעברו שהכשירו אותו לתפקיד המאתגר בחריש. ביניהם: סגן מפקד יחידת חילוץ ארצית, רמ"ד אימוני חילוץ בבה"ד 16 וראש ענף אוכלוסיה בפיקוד העורף, מחוז חיפה. "כשהגעתי לחריש לא היה כאן כלום. הייתי כאן לבדי. הקמתי את כל התחום מאפס", נזכר בן שמעון. "כיום המחלקה מונה ארבעה בעלי תפקידים בניהול, 15 מאבטחים במוסדות חינוך במשך היום וסיור לילה קבוע 24/7, עם שני שומרים".

בן שמעון מסביר כי התפקידים העיקריים של המחלקה הם פיקוח על אבטחת מוסדות החינוך בעיר הכוללים בתי ספר וגני ילדים, אבטחת מוסדות ואירועים עירוניים, תכנון והכנת העיר להתמודדות במצבי חירום שונים ומתן בטחון והגברת תחושת בטחון לתושבי העיר.

ביטחון בתפישה חכמה

המשרד של בן שמעון צמוד למוקד העירוני החדש אליו מתנקזות פניות התושבים בשלל נושאים, כולל הנושאים הבטיחותיים והבטחוניים. "כל פנייה שמתקבלת בנושאים אלו מטופלת אצלנו במהירות וביעילות", מציין בן שמעון ומוסיף: "מחלקת החירום והביטחון של חריש נבנית בהתאם לקווי המדיניות וההפעלה של עיר חכמה בחריש. אגף הביטחון הוא אחד הראשונים במועצה שאימץ ויישם את החזון העירוני בנושא זה".

כיצד זה בא לידי ביטוי?

"אחד מהם הוא רישות העיר במערך של מצלמות סיבים אופטיים. חריש מרושתת כיום במערך של 100 מצלמות, שמצלמות את המתרחש בחללים הציבוריים בעיר, על מנת לשמור על ביטחון התושבים. חלק מן המצלמות מוצבות ליד בריכות המים שמספקות מים לחריש, בצמוד לאום אל קוטוף ובסמוך לברטעה. בעתיד אנחנו מתכננים פרויקט נוסף של הצבת מצלמות בשכונת הפרחים".

זה גם קצת מדאיג לשמוע שקיימות 100 מצלמות, שמצלמות כל תזוזה בעיר

"המצלמות, לא פונות למרחב הפרטי אלא למרחב הציבורי בלבד. המצלמות הן מצלמות מתנייעות, שניתן להזיז אותן. אם הן מכוונות למרחב פרטי בבניין, מיד מופיע ריבוע כחול, שמסתיר את הנעשה בדירות ובמרחבים הפרטיים. כך נשמרת הפרטיות של תושבי חריש".

כיצד החיבור עם סלקום לפיתוח חריש כעיר חכמה יתרום למחלקת החירום והביטחון?

"במסגרת ההסכם עם החברה, לחצני המצוקה במוסדות החינוך, יהיו דו צדדיים. אם גננת בגן ילדים תלחץ על לחצן מצוקה, ניתן יהיה לדבר איתה וגם לראות אותה".

"בנוסף, יתווספו עוד כ-40 מצלמות במקומות חסרים, והדבר החשוב ביותר הוא שכל המערכות, כולל מערכות ההתראה, לחצני מצוקה ומצלמות ימומשקו למערכת שליטה ובקרה אחת, כאן במוקד".

מוקד חריש
המוקד העירוני החדש של חריש

איך אתה מגן על מערכת שליטה ובקרה מאיומי סייבר?

"נכון להיום המערכת היא לא אינטרנטית, היא אינטרהנט והגישה אליה פתוחה רק לעובדי הארגון. ברגע שנכניס את המערכת לפעולה, נוודא שיש את כל הפיצ'רים המתאימים, כדי להבטיח שלא תהיה זליגת מידע".

חיים על קו התפר

אחד מהנושאים החשובים ביותר בישראל הוא ביטחון אישי ואיומי טרור. כיצד חריש נערכת לאיומים אלה?

"חריש מוגדרת כישוב קו תפר, והיא באחריות ביטחונית של המשרד לביטחון פנים, באמצעות משטרת ישראל. עם צמיחת העיר הוקמה נקודת משטרה בחריש הכוללת 14 שוטרים, שמתוכננת לגדול לתחנת משטרה גדולה עם 50 שוטרים".

"בנוסף, המועצה החליטה שכל מוסדות החינוך יאובטחו על ידי מאבטח. חשוב להבין שזה לא מצב רגיל. ברשויות אחרות הפועלות בקו התפר, גני ילדים לא מאובטחים על ידי מאבטח, אלא באמצעות מרכיבי ביטחון מחייבים כמו גדר, אינטרקום, שערי חירום, שערי כניסה ולחצן מצוקה. בחריש, גני הילדים מאובטחים באמצעים אלה ובנוסף התקבלה ההחלטה שאנחנו נאבטח גם באמצעות מאבטח מתקציב הרשות המקומית".

מדוע בעצם? מפחיד פה בחריש?

"ממש לא, לא היה פה אפילו אירוע פח"ע אחד (פעילות חבלנית עוינת). הרעיון הוא להעניק לתושבים שקט ותחושת ביטחון, במיוחד עבור תושבים חדשים שמגיעים מאזור המרכז ולא רגילים לסביבה".

"חשוב להבהיר, אנחנו לא מאבטחים בגלל ישובי ואדי עארה והישובים הערבים בסביבה, איתם אנו פועלים בשיתוף פעולה ומפתחים קשרי שכנות ומסחר. ההגנה שאנחנו נותנים, היא הגנה מפני איומים שקיימים במרחב שלנו; הסמיכות לקו התפר, פועלים זרים, פועלים פלסטינאים ושב"חים (שוהה בלתי חוקי) וזה מבוצע בתיאום עם משטרת ישראל".

"ישנם ישובי קו תפר שבוחרים להקים גדר היקפית אבל אנו רואים את החיים בחריש כחיים פתוחים והרמוניים עם השכנים. מצד שני, תושב שבא מהמרכז מחפש את תחושת הביטחון ותחושה זו אנו מקנים לו גם על בסיס דברים שנראים לעין".

"קשה למדוד הצלחה בביטחון. כשהכל שקט, אז חושבים שאתה בזבזן של כספים, אבל כשקורה אסון אומרים, למה לא ביקשת? זה המרווח שבו אנחנו חיים".

מרכז שליטה ובקרה לשעת חירום

אחד התפקידים החשובים של האגף הוא הערכות למקרי חירום, שמירה על תפקוד המועצה ומוכנות התושבים לתפקוד בזמן אסונות כדוגמת רעידות אדמה ואסונות טבע, מלחמה, ירי טילים ואסונות המוניים גדולים. בן שמעון מפרט על ההערכות של המחלקה:

"באתר האינטרנט מפורסמות הנחיות לתושבים כיצד להיערך לקראת חירום. בנוסף, אנחנו מתרגלים את עובדי המועצה המקומית, חברי וועדת מל"ח (משק לשעת חירום) בתרחישים שונים. התרגילים מבוצעים יחד עם פיקוד העורף, רשות חירום לאומית וארגוני החירום".

"לפני כחודשיים חנכנו בחריש מרכז הפעלה בנוכחות של אלוף פיקוד העורף, שהוא מתחם מוגן, בונקר, בו חברי המל"ח יוכלו לתת מענה בזמן חירום וישלטו משם במה שמתרחש בעיר במצב של חירום".

טקס חנוכת מרכז הפעלה רשותי
טקס חנוכת מרכז ההפעלה הרשותי. צילום: דוברות חריש

מה כולל מרכז ההפעלה?

"מרכז ההפעלה הוא מרכז שליטה ובקרה בו מתקבלות כל ההחלטות. המרכז מצויד בטלפוניה ומערכות קשר למשטרת ישראל, לפיקוד העורף, ומגובה במידע שזורם אליו באמצעות המצלמות והמערכות האינטרנטיות. חברי המל"ח חייבים להרגיש מוגנים על מנת שיוכלו לתפקד ולנהל את האירוע או המשבר".

"גם המוקד החדש וגם מרכז ההפעלה הם זמניים ויעברו, בסופו של דבר, למתחם החירום המתוכנן בשכונת מעו"ף".

מתי להערכתך מתחם החירום יוקם?

"אנחנו כרגע בשלבי איפיון צרכים ובניית התכניות והפרוגרמות של כל הגופים שישבו במתחם החירום: מגן דוד אדום, משטרה, מג"ב, כיבוי אש והצלה וגם הרשות המקומית, להערכתי, מתחם החירום יוקם תוך שלוש שנים".

מהו הערך המוסף של בניית מתחם חירום המאחד את כל הכוחות יחד תחת קורת גג אחת?

"זמן התגובה לאירוע מתקצר משמעותית".

הכשרות למתנדבי חריש

עד לפתיחתו העתידי של מרכז החירום, עומד בפני מחלקת הביטחון אתגר לא פשוט, להעניק מענה כולל לתושבי חריש עבור כל תרחיש אפשרי, באמצעים הקיימים. בן שמעון מפרט על ההערכות הקיימת:

"כאמור, בחריש פועלת נקודת משטרה ויש לנו מערך מתנדבים של המשמר האזרחי (משטרה) ושל מתמיד (מתנדבי מג"ב) שעוברים פה הכשרות".

מה לגבי עזרה ראשונה?

"קיימת בחריש נקודת הזנקה של מד"א עם אמבולנס. בנוסף, השקנו תכנית הכשרות של נאמני חיים, קורס חובשים ורפואת חירום ואיחוד הצלה. המתנדבים מצוידים בבתים שלהם עם תיקי עזרה ראשונה. ישנן גם הכשרות למתנדבים לקורס סע"ר (סיוע עצמי ראשוני). שעוברים הכשרה של חילוץ קל ומשמשים ככיתת כוננות יישובית לאירועים של רעידות אדמה למטרות חילוץ עד להגעתו של פיקוד העורף. 26 מתנדבים מחריש סיימו עד כה את ההכשרה הזו".

מתנדבי קורס סע"ר
אימון מתנדבי קורס סע"ר. צילום: דוברות חריש

מה לגבי כיבוי אש?

"כיום השירות של כיבוי אש של חריש נסמך על תחנת חדרה ותחנת אום אל פאחם ויש כבאית הזנקה במועצה אזורית מנשה. במקביל, אנחנו מכשירים מתנדבים לכיבוי אש ובמחסנים שלנו יש ציוד לכיבוי אש. אני מקווה שבסוף תהליך ההכשרה תהיה לנו גם כבאית שתפעל בחריש".

מהו המסר המרכזי שאתה רוצה להעביר לתושבי חריש?

"חשוב שתושבי חריש ידעו שנושא הביטחון, בטיחות והיערכות לחירום, מעסיק אותנו יוםיום, שעהשעה ואנו עושים הכל על מנת לשמור על תחושת הביטחון שלהם. אני קורא לתושבי חריש להמשיך ולהתנדב. ההיענות של התושבים עד היום היא מדהימה ואני חושב שנכונות לשיתוף פעולה ורצון להתנדב הם חשובים מאוד וניתן להשיג איתם הישגים גדולים שאפילו עם כסף לא ניתן".


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

"אנחנו לא לומדים רק מספרים, הקמנו עסק שעוזר לנו ללמוד איך הדברים עובדים בחיים האמיתיים"

עוד יוזמה של תלמידי חטיבת אתגרי העתיד – בונים ריהוט גן למכירה לתושבי חריש כדי לממן טיול שנתי ועל הדרך מקבלים שיעור חשוב על כלכלה מקומית, עסק שיתופי, שיתוף פעולה והתמודדות עם פחדים

צילום: אורן קלר

שני תלמידים משייפים, אחד עובד עם מסור חשמלי והרביעי מבריג רגל עץ לשולחן – כך נראית הכניסה לחטיבת הביניים אתגרי העתיד בתקופה האחרונה, בה פועלים חברי ה'קואופרטיב' של אתגרי העתיד. מדובר בעסק לכל דבר ועניין שמטרתו לייצר ולמכור לתושבי חריש ריהוט גן לחצר או למרפסת.

 

"קואופרטיב זה עסק שיתופי", מסבירה חנה ויצמן (13) תלמידת כיתה ז' שהיא חלק מצוות 'שירות הלקוחות'. "אנחנו רוצים לבנות ספסלים ושולחנות ולמכור אותם גם בזול וגם מאוד איכותי לתושבי חריש".

סהר יוחאי (12), מצוות שירות הלקוחות מפרטת: "אנחנו לא לומדים רק מהספרים. הקמנו עסק שעוזר לנו ללמוד איך הדברים עובדים בחיים האמיתיים".

אוריאן תמיר (13) הצלע השלישית בצוות שירות הלקוחות מוסיף: "זה מפתח גם את הכלכלה המקומית ושומר שהכסף ישמר פה. כלומר, ילך אלינו למטרות של מימון טיול שנתי, ובהמשך לימודים, קניית לפטופים למשל".

מימין: חנה ויצמן, אוריאן תמיר וסהר יוחאי

הכסף ילך לכל התלמידים בבית הספר או רק לחברי הקואופרטיב?

"לכולם", עונים שלושתם ללא היסוס. "אנחנו רוצים את הכסף לטיול של שלושה ימים למצפה רמון, הוא עולה הרבה, אנחנו  רוצים לכסות את זה", מוסיפה סהר.

אז בחרתם לעבוד קשה כדי לממן את הטיול ולא לבקש כסף מההורים?

חנה: "אנחנו לא עובדים קשה, כיף לנו וזה גם מקל על ההורים שלנו".

אוריאן: "אם זה לא היה כיף לא היית רואה פה ילדים בונים ספסלים ונשארים אחרי שעות הלימודים כדי לסיים את זה".

כולם עושים הכל

15 תלמידים לוקחים חלק בקואופרטיב ומחלקים ביניהם שלל משימות: צוות הנגרות, שאמון על הבנייה בפועל של הספסלים והשולחנות, צוות התמחיר שבודק מחירים מול מתחרים וספקים וקובע את מחירי המוצרים למכירה, צוות האתר שבונה אתר מפורט דרכו ניתן יהיה להתרשם מקטלוג המוצרים וצוות שירות הלקוחות שעוסק כעת בשלל משימות עד להגעתו של הלקוח הראשון.

קואופרטיב אתגרי העתיד
צוות תמחיר: בודקים עלויות, מחירי ספקים ומחירים של מתחרים

כל אחד מהצוותים עובד באופן עצמאי לחלוטין ומייצר 'קשרי עבודה' עם המחלקות האחרות. שיתוף הפעולה מרשים ובימים הקרובים הם ישיקו את האתר עם קטלוג המוצרים ויחכו לטלפונים של תושבי חריש, שיהיו מעוניינים לקנות מהם את המוצרים עליהם הם עומלים קשה כל כך.

ספרו לי מה אתם עושים כעת, לפני שיתחילו הלקוחות להתקשר

חנה: "אנחנו מקימים מחלקה של שרות לקוחות, בודקים מחירים עם ספקים, מנהלים מו"מ".

איך הספקים מתייחסים אליכם?

סהר: "הם מתייחסים רגיל וגם רוצים לעזור. זה כיף ונותן לנו יותר תחושת עצמאות וביטחון".

איך מתבצעת החלוקה ביניכם בתפקידים השונים?

אוריאן: "כל אחד קיבל בהתחלה תפקיד מרכזי, אני יותר טוב בדיבור ואני מתאים יותר למחלקת שירות הלקוחות. כל שיעור יש רשימה מפורטת עם המשימות שיש למלא. אם מישהו לא אוהב לבנות, הוא תורם לעסק בדרך אחרת, לדוגמא, בודק מחירים של חברות אחרות".

ואיך באמת המחירים שלכם לעומת המתחרים?

סהר: "הרוב יותר יקרים, אנחנו זולים ב-100-50 שקלים".

אוריאן: "בהתחלה המחיר גרם לנו להפסיד, בדקנו מה צריך לעשות ושינינו כדי שגם נרוויח".

יש אחריות על המוצרים שאתם מוכרים?

חנה: "אם תהיה בעיה אנחנו נתקן אותה או שנביא להם מוצר חדש, אבל רק אם אנשים יתקשרו תוך חצי שנה – שנה. אחריות שנתיים זה כבר לא".

צוות האתר: בונים אתר מאפס עם תמונות של המוצרים ומחירים.

פחד שלא יקנו מאיתנו

את הרעיון לבניית ריהוט גן שכולל קטלוג מרשים של ספסל יחיד, ספסל זוגי, שולחן, שולחן קק"ל, אדנית עץ ופינת זולה קיבלו לאחר שספסלים שנבנו בשיעור נגריה, עבור בית הספר, זכו למשוב חיובי ולהתעניינות לגבי קנייה.

סהר: "בנינו ספסלים בבית הספר ואנשים התלהבו ורצו לקנות מאיתנו אז החלטנו להפוך את זה לעסק".

אוריאן: "אנחנו משתמשים בספסלים האלה בבית הספר והם טובים".

חנה: "רוב הבתים הם חדשים בחריש ולאנשים אין את כל הריהוט, אז הקואופרטיב שלנו עוזר לאנשים בלהשיג מוצר איכותי ודי זול".

קואופרטיב אתגרי העתיד
חברי קואופרטיב אתגרי העתיד

כמה ספסלים ושולחנות כבר הכנתם?

סהר: "חמישה ספסלים, אנחנו נכין ספסלים לפי הזמנות, שבוע מועד אספקה".

אוריאן: "אנחנו רוצים לקבל מלא הזמנות, יש לנו מלא עצים שקנינו ממחסן עצים".

ואם יהיו מלא הזמנות, תצליחו לעמוד בזה?

סהר: "אני חושבת שנעמוד בזה, אם יהיה קשה אז נצטרך לעבוד קשה".

חנה: "אנחנו מבינים את הסיכון שיש בעסק הזה".

אוריאן: "אם נצטרך להישאר כדי לעבוד, אז נישאר, אנחנו לא מתבאסים אנחנו שמחים להישאר כאן, זה כיף שנותנים לילדים להתבגר ולהתחשל".

יש איזה חשש שאתם מתמודדים איתו בפרויקט הזה?

חנה: "אני חושבת שיש סוג של פחד שאנשים לא יקנו דברים שילדים עושים, אבל הם צריכים לדעת שזה מאוד איכותי".

 


MORE חריש


לוח דירות חריש

טעמים חדשים בחריש: חוויית הקולינאריה המקומית מתפתחת

לאכול טוב, לשתות, להיפגש עם חברים, לבלות וליהנות. חווית האוכל בחריש עברה לאחרונה שדרוג עם פתיחתם של עסקי מזון חדשים. מה עוד צפוי לנו בעתיד הקולינארי של חריש?

 

מזה שנים מתפתחת בישראל אחת מסצנות הקולינריה הלוהטות ביותר בעולם. שפים ישראלים זוכים להערכה בינלאומית ומאכלים אופייניים כמו חומוס, מוגשים בגאווה במסעדות נחשבות ברחבי הגלובס.

המטבח הישראלי שזוכה לשבחים נהנה משילוב מושלם של חומרי גלם טריים, מסורות בישול עתיקות לצד יצירתיות וטכניקות מתקדמות. מטבע הדברים, תל אביב, בירת הבילויים הישראלית, מיצבה עצמה כמעצמה קולינארית המציעה למבקרים אינספור חוויות אוכל בטעמים שונים ובמנעד מחירים מגוון מאוד. יחד עם זאת, בשנים האחרונות לא ניתן להתעלם מהפריחה הגסטרונומית של הפריפריה הישראלית. מסעדות בערי הלווין של תל אביב או בצפון הרחוק הצליחו לבסס לעצמן מוניטין, שמושך אליהן גם את הקהל התל אביבי אנין הטעם. היכן נמצאת חריש על רצף קולינארי זה?

חומוס זכריה
חומוס זכריה: "מפנקים את הלקוחות שלנו במגוון רחב של מנות חומוס". צילום: שי חי טוב

בסיסי, מוכר ונדרש

בהיסטוריה הקולינארית של חריש שמור מקום של כבוד לחלוצות המזון המהיר, הפיצריות 'פיצריש' ו'אמריקן פיצה' שנפתחו ראשונות והעניקו לתושבי חריש טעימה קטנה מהמתרחש בעיר הגדולה. לצד הפיצריות פועלים בהצלחה עסקי מזון מהיר נוספים שמעניקים לתושבי חריש מאכלים עממיים ומבוקשים כדוגמת פלאפל ברזילי, חומוס זכריה, מאפיית בון-ג'ורנו ושניצל פיקס.

זכריה פלד, הבעלים של 'חומוס זכריה', שהגשים חלום ופתח את החומוסייה הראשונה בחריש, עיר שהוא מאמין בעתידה, מפרט: "אנחנו מעניקים ללקוחות שלנו שירות חם מכל הלב. מפנקים את הלקוחות שלנו במגוון רחב של מנות חומוס ומרקים, ובקרוב נציע להם גם פלאפל וצ'יפס".

אך לא רק מנות בסיסיות ניתן למצוא בחריש. כפיר בוארון, מנהל 'פיצריש' ,שזוכה לפופולריות בקרב תושבי חריש מפרט: "ההצלחה של פיצריש בחריש היא לא רק בזכות הפיצות שלנו, אלא גם בזכות המנות המיוחדות שאנו מציעים ללקוחות בתפריט. זיוה, קלצונה, כריכים, סלטים ומגוון רחב של קינוחים מושקעים הן מנות מבוקשות מאוד. צריך לזכור גם שעד פתיחתו של דנגורי בר בורגר, הישיבה אצלנו היתה האפשרות היחידה לקיים בחריש בילוי אוכל משפחתי על פיצה וקולה".

פיצריש
פיצריש: "מציעים ללקוחות מגוון רחב של מנות מיוחדות נוספות" צילום: אור ראובני

 

"מסעדה בצהריים ובר בערב"

בחודש האחרון השתדרגה חריש ונפתחו בה שני מקומות, שמציעים לסועדים לראשונה תפריט בשרי,'דנגורי בר בורגר' ו'המנגליסטיות'. יחד עם המענה לצורך של תושבי חריש במאכלים בשריים, מספקים המקומות החדשים גם חווית בילוי משופרת. שף עומר שירזי מ'דנגורי בר בורגר' מסביר: "עבדתי במסעדות תל אביב. הפתיחה של המקום שלנו היא עליית מדרגה בכמה רמות שתביא לתושבי חריש דברים שראו רק מחוצה לה".

דנגורי בר בורגר
דנגורי בר בורגר: "למקום יש אווירה של מסעדה בצהריים ובר בערב"

בתפריט ניתן למצוא מנות ספיישל של בורגרים לצד תפריט משקאות רחב הכולל בירות, יינות מבעבעים, קוקטיילים וצ'יסרים. "למקום יש אווירה של מסעדה בצהריים ובר בערב", מוסיף עומר. "זה בהחלט מקום בילוי עם חברים שמספק צ'ופרים ופינוקים ללקוחות".

כפיר מפיצריש, מפרגן לקולגות החדשים: "הפתיחה של המקומות החדשים מסמנת שינוי קונספט, זה כבר לא אוכל שנמסר ללקוח מהדלפק, אלא זה מקום לבוא ולקבל שירות ולהתפנק עם חברים. זו אווירה אחרת לגמרי. מקום כזה מאפשר לי ולתושבי חריש להתרענן ולצאת לבלות בלי לצאת מחוץ לעיר ולבזבז זמן וכסף על נסיעה רחוקה. אני מצפה ומחכה ליום שכל שדרת דרך ארץ תהיה מלאה בחנויות, שאוכל לטייל בשדרה בלי שום סיבה, סתם כדי להציץ בחלונות הראווה, שאוכל לרדת מטה לרחוב וליהנות מעירוניות שוקקת".

שאלה של איכות

את חווית העירוניות השוקקת מחפשת גם פרח קוזחי, תושבת העיר שמתחילה את הבוקר שלה ב'קפה סאנשיין'. "חסרה לי חווית האוכל, בדיוק כמו שחסרה לי חווית הקנייה בסופר גדול, עשיר ומפנק במוצרים שניתן לקנות בו הכל", היא משתפת.

יחד עם זאת, פרח לא שוכחת לציין שהיא מעריכה את האיכות המשובחת של הקפה אותו היא לוגמת בקפה סאנשיין ואת התפריט המשובח במאפיית 'סבתא עוגיה'. במיוחד היא מציינת לטובה את הכריכים האיכותיים שהמקום מציע.

קפה סאנשיין
קפה סאנשיין: "איכות היא לא מילה גסה"

איכות היא מילה נרדפת לחוויית אוכל משובחת. האם מקומות ההסעדה בחריש הם איכותיים? האם הקהל בחריש מעריך מוצר איכותי ויקר?

נאור שמש, הבעלים של קפה סאנשיין משיב: "יש שמוכנים לשלם על קפה טעים ומשובח ויש שמסתפקים בכוס קפה חם. חריש צריכה לספק לתושבים שלה מגוון אפשרויות בחירה. קיימים בחריש מקומות נוספים שמוכרים קפה זול יותר אבל ההבדלים באיכות הם משמעותיים".

"יחד עם זאת, איכות היא לא מילה גסה. התפישה שחריש כפריפריה צריכה להיות זולה היא שגויה. אנשים שעברו לגור פה שדרגו לעצמם את רמת החיים, עברו לדירה חדשה מהניילונים בשכירות נמוכה אבל לא כולם מוציאים את הפרש הכסף על איכות. אני שומע לקוחות שאומרים לי שקפה בבנימינה זול יותר, אבל אלו לקוחות שלא מודעים לעלויות הגבוהות של תפעול עסק בחריש".

אליאור שרון, הבעלים של 'סבתא עוגיה' מתייחס גם הוא לסוגיה זו ומסביר את התפישה העסקית שלו: "אנחנו לא מכוונים לכלל האוכלוסיה בחריש אלא למרביתה, לאלה שמחפשים איכות וטעם טוב", הוא מסביר. "כמו שלא כל בצק עם רוטב אדום וגבינה צהובה הוא פיצה, כך גם בעולם האפייה ישנן רמות שונות של מוצרים. המטרה שלנו היא להעניק לתושבי חריש מוצרי פרימיום במחירים נגישים".

"לקוחות שאוכלים אצלנו רוגעלך עם שוקולד אמיתי זוכים להפתעה בחיך. זה לא בר השוואה לשום דבר שהם טעמו קודם לכן. אנשים יודעים להעריך איכות. יש לנו גם לקוחות מחדרה שמגיעים לחריש במיוחד כדי לקנות את החלות שלנו בימי שישי. מצד שני, יהיו גם לקוחות שיכנסו לחנות ויתלוננו שמחיר הפיתות גבוה מדי, זאת למרות שמשקל הפיתות שלנו הוא גבוה יותר ומעניק תמורה מלאה בטעם, במחיר ובערך המוסף".

מיקרוקוסמוס של ישראל

על ההבדלים בגישות השונות של תושבי חריש מעיד אליאור: "חריש היא מיקרוקוסמוס של ישראל. יש כאן מגוון של אנשים שמגיעים עם צרכים והרגלים קולינאריים מהבית. המנעד של תושבי חריש הוא רחב מאוד, מהפשוט ביותר ועד אנין הטעם, רק השבוע היתה לי לקוחה שביקשה לרכוש לחמנית המבורגר בריוש, אחד ממוצרי הלחם הכי מורכבים לאפיה".

סבתא עוגיה
סבתא עוגיה: "לקוחות שאוכלים אצלנו רוגעלך עם שוקולד אמיתי זוכים להפתעה בחיך. זה לא בר השוואה לשום דבר שהם טעמו קודם לכן"

מהם לדעתך עסקי האוכל הכי מתאימים לחריש?

"בעוד חמש שנים יהיה פה הכל, מרמה ואיכות גבוהים ועד מוצרי לואו קוסט. כרגע, חריש הולכת לכיוון של בייסיק, אלו העסקים שיחזיקו כאן מעמד".

היית ממליץ למשל, על פתיחת מסעדה איטלקית? סושי?

"התמהיל השיווקי הנכון יהיה מענה לצורך קיים. יקח זמן עד שיצליחו לייצר ביקוש כאן. חשוב גם לציין כי מבחינה לוגיסטית הליך הרישוי עלול להיות מורכב למסעדות מסוג זה, בעוד שפתיחת פלאפל או חומוסיה היא פשוטה יותר. אין ספק שלחריש יקח זמן עד שנגיע לפתיחת מסעדות קז'ואל ומסעדות שף".

אליאור אינו שוכח לציין שחלק מהדרישה לאוכל ופינוקים בחריש מקבל מענה בזכות עסקי האוכל שפועלים בבתים ומשווקים לתושבי חריש מכל וכל.  "סצינת האוכל הביתי בחריש היא מפותחת מאוד. זה נותן מענה משמעותי לצרכי התושבים, גם אם מדובר בתופעה שהיא בעייתית מבחינת הרשויות ומבחינת עסקי מזון מקומיים שמתמודדים עם עלויות גבוהות שאין לעסקים הביתיים".

העתיד הקולינארי של חריש: "מותאם לחרישניקים"

פתיחתן הצפויה של רשתות ארציות מובילות כדוגמת מקדונלדס, קפה גרג  וגלידה גולדה בקניון MORE בכניסה לעיר תעניק לתושבי חריש מענה נוסף, חווית בילוי חדשה במתחם מזון ייעודי כמקובל בכל הקניונים בארץ, אך אלו לא גורעים מהרצון הקיים לקבל חווית בילוי בלב העיר חריש.

אחד הפוסטים החוזרים והפופולריים בקהילת חריש עוסק בשאלה 'איזה עסק חסר בחריש', במיוחד אם השאלה מתייחסת לעסקי מזון. אין ספק, התשובות של תושבי חריש מגוונות ויצירתיות, אבל החלטנו הפעם לשאול את המומחה. גיא יצחקי, יזם אורבני של 'חצר השוק כפר סבא' ו'חצר השוק בפרדס חנה' משיב: "סצינת האוכל שמתפתחת בחריש היא עצמאית לחלוטין ומנותקת ממה שמתרחש במרכז".

"תל אביב מספקת חווית בילוי ואוכל לתיירים מחו"ל ותיירים מקומיים, אנשים שעובדים בעיר ומגיעים לבלות בה. חריש מן הסתם תספק בעיקר את צרכי תושבי חריש. בהתאם לזה כל מקום שיפתח צריך להיות מותאם לתושבי חריש מבחינת האווירה, המוצר, הכשרויות והמחיר".

המנגליסטיות3
"מותאם לתושבי חריש מבחינת האווירה, המוצר, הכשרויות והמחיר". המנגליסטיות. צילום: דן פטילון

"גם ההתפתחות הרגילה של סצנת האוכל שקיימת בכל ערי ישראל מן המרכזים הוותיקים והחוצה לאיזורי תעשיה ולשכונת החדשות לא תקפה לחריש בה הכל נבנה מחדש ומאפס".

האם ניתן להניח שסצנת האוכל תתפתח מאוכל בסיסי לאוכל משודרג?

"הבנתי שכיום מתגוררים כ-12 אלף איש בחריש. זה גודל של חצי שכונה בכפר סבא ולכן אי אפשר לנבא מהם הכיוונים הקולינאריים האפשריים בהם תתפתח חריש. לא בכל יום מוקמת עיר חדשה בישראל, הניסיון היחידי לנבא הוא להשוות אותה למודיעין, שנבנתה כעיר חדשה לפני עשרים שנה, אבל המיקום של מודיעין בין ירושלים לתל אביב אפשר לתושבים שלה לבלות מחוץ לעיר. המקרה של חריש הוא מאוד ייחודי".

אז מהי העצה המקצועית שלך?

"יזמי מזון צריכים לזהות את הצרכים החדשים של תושבים חדשים ושל שכונות חדשות ואיתם תגיע גם ההתפתחות הקולינארית בצמוד לחתך הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה החדשה. יתכן ובהמשך השכונות החדשות של חריש יקבלו אופי ייחודי, ימשכו אליהם עסקים עם אווירה ייחודית, איכות מזון ושירות מסוג מסוים. אבל כאמור, זה שלב מוקדם מדי מכדי לצפות ולאפיין דברים, הכל עדיין פתוח".

 


MORE STREET חריש

לוח דירות חריש

התחלות חדשות בחריש: משנות מקום, משנות מזל

הן השאירו מאחוריהן עבודות בטוחות וניצלו את המעבר לחריש כדי ללכת אחרי הלב, להגשים חלום, לשנות עבודה ולהמציא את עצמן מחדש. לילך גרנדיר, סון פייגין ואורטליה אלישיב משתפות בתהליך השינוי שחוו ובתובנות החדשות שהשיגו 

 

אחת החוויות שמובטחת לתושבי חריש היא חוויה חוזרת ונשנית של התחלה חדשה. בכל פעם נפתח גן חדש, גינה ציבורית חדשה, עסק חדש או שכן חדש שמצטרף לבניין. אך יש שאינם מסתפקים רק במעבר לעיר חדשה אלא מינפו את ההתחלה החדשה לשינוי מעמיק יותר; ללכת אחרי הלב, להגשים תשוקות, להעז. לילך גרנדיר, סון פייגין ואורטליה אליישיב, הן נשים חזקות שבחרו לחולל שינוי בחייהם, לשנות עיסוק, מקצוע ופרנסה ולחפש אחר האושר בדרכים חדשות.

 

לילך גרנדיר: "כבר שנים שאני מכינה עוגות ונהנית לשמח איתן אנשים, ופתאום הבנתי שבזה אני רוצה לעסוק"

לילך גרנדיר צילום טל בדרק
לילך גרנדיר: "מקפידה לשאול את עצמי כמה שיותר 'האם זה בשבילי'" צילום: טל בדרק

"המעבר לחריש וההתנתקות מהסביבה המוכרת לי גרמו לי לחפש מחדש את החיבור לעצמי. הרגשתי דחף חזק לשינוי והבנתי שיש לי הזדמנות להתחיל משהו חדש בשביל עצמי. אז עזבתי את העבודה בקיבוץ כצעד ראשון ומשם התהליך התגלגל", כך משתפת לילך גרנדיר (31), המתגוררת בחריש עם משפחתה מזה עשרה חודשים.

לילך נולדה בברזיל ובגיל שלושה חודשים אומצה על ידי משפחתה בקיבוץ עין שמר. עד למעבר לחריש, התגוררה לילך בקיבוץ יחד עם בן זוגה וילדיהם, ועבדה בענף החינוך, במכבסה ובמרכולית של הקיבוץ. לאחר המעבר לחריש, המשיכה בעבודתה בקיבוץ, "אבל משהו לא הסתדר לי כבר", היא נזכרת. "במשך יותר מחצי שנה חיפשתי עבודה, חיפשתי כיוון, חיפשתי את עצמי, הרגשתי אבודה. זה לא היה פשוט", היא משתפת.

"לקראת גיל 30 הציפו אותי המון מחשבות על קושי, שעולה אצלי כל שנה להכניס שמחה ליום ההולדת שלי מאחר והיום בו באתי לעולם הוא גם היום בו הופרדתי מאמי הביולוגית. אז קיבלתי החלטה לצרף ליום המיוחד שלי את השמחה לצד העצב. כבר שנים שאני מכינה עוגות לימי הולדת ונהנית לשמח איתן אנשים, ופתאום הבנתי שבזה אני רוצה לעסוק".

יש לך רקע מוקדם בנושא?

"לפני תשע שנים למדתי לימודי קונדיטוריה ועיצוב בצק סוכר ב'לגעת באוכל' וקורס עיצוב גרפי במכללת 'מעוף'. תמיד הייתה לי אהבה מיוחדת לעוגות בחושות בזכות פשטות ההכנה שלהן והתחושה הביתית שהן מעניקות. לאורך השנים קיבלתי הזמנות מזדמנות מהסביבה הקרובה אבל לא חשבתי למנף את העניין לעסק רציני, עד השינוי שהתחולל בי".

לילך פתחה לאחרונה עסק חדש 'הבחושה', שמציע עוגות בחושות, עוגות יום הולדת מעוצבות, קאפקייק'ס וקינוחי גביעים גדולים. היא מתכננת בזמן הקרוב לפתוח סטודיו בו יוכלו ילד יום ההולדת והוריו לקחת חלק בעיצוב עוגת יום ההולדת.

מהי המסקנה שלך מהתהליך שעברת?

"להיות מחוברת לעצמי. הרינגטון בפלאפון שלי הוא שיר ברזילאי שמתחיל בשאלה, 'האם זה בשבילי', זה מנחה אותי בכל רגע ביום. אני מקפידה לשאול את עצמי כמה שיותר 'האם זה בשבילי' ולהקשיב לתשובה עד כמה שאפשר".


חריש SOHO


סון פייגין: "כשעברנו לחריש קיבלתי החלטה שמעכשיו אני אעסוק רק במה שאני אוהבת"

סון פייגין
סון פייגין: "אני סוף סוף מרגישה הגשמה עצמית"

סון פייגין, 29, נשואה ומצפה לילד ראשון, עברה מתל אביב לחריש עם בן זוגה בקיץ האחרון. סון עבדה בשנים האחרונות בגן ילדים. היא אהבה את העבודה אבל הרגישה שליבה מושך אותה למקום אחר והחליטה לנצל את המעבר לחריש לשינוי מקצועי. סון נרשמה ללימודי טיפולי גוף במכללת 'רידמן' והדרכת פילאטיס בקמפוס 'שיאים'.

"המעבר המתוכנן לבית חדש ולסביבת מגורים חדשה הביאו אותי להחלטה לשנות כיוון. תמיד רציתי ללמוד עיסוי אבל פשוט עשיתי דברים אחרים. כשסיימתי ללמוד עדיין גרתי בתל אביב אבל לא הצלחתי ליישם שם את השינוי המקצועי. כשעברנו לחריש קיבלתי החלטה שמעכשיו אני אעסוק רק במה שאני אוהבת".

ספרי על השינוי, במה את עוסקת כיום?

"אני עובדת בתור מעסה בספא בקיסריה ובקרוב אפתח קליניקה פרטית לטיפולי גוף בחריש. בנוסף אני מדריכת פילאטיס בקופת חולים מאוחדת בחריש ובחדרה ומעבירה אימונים אישיים".

חריש, כעיר חדשה, היא קרקע פורייה לעסקים חדשים. מצד שני, היקף האוכלוסייה בחריש עדיין לא גדול כשל עיר. איך זה משפיע עלייך בתור עוסקת עצמאית חדשה? 

"בגלל שקהילת חריש היא קהילה בהתהוות ובגלל שרובנו חדשים פה אני מרגישה שקיים בחריש רצון קולקטיבי להתחבר ולהכיר. בנוסף, במסגרת עבודתי כמדריכת פילאטיס אני פוגשת נשים רבות מחריש ומקבלת מהן המון פרגון. אני שמחה על ההזדמנות להכיר את הקהילה".

האם את מרוצה היום מהבחירה לשינוי כיוון מקצועי בחייך?

"לגמרי. אני סוף סוף מרגישה הגשמה עצמית. תחום ה'גוף-נפש' הוא עולם ומלואו. תמיד יש עוד ללמוד ואני מקווה להמשיך ולהתפתח בתחום".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמינה שבריא יותר לנפש לעסוק במה שאנחנו אוהבים. ברור שלא קל לערוך שינוי בחיים, אבל פשוט צריך להחליט ולהתחיל. אני מאמינה במוטו, "Be the change you want to see in the world", זה משפט שמלווה אותי ועזר לי לבצע את הבחירה המקצועית החדשה שלי".

אורטליה אלישיב: " למדתי לעשות מה שבא לי מתוך אמונה שלמה שזה יוביל אותי למקום הנכון בשבילי"

אורטליה אלישיב. צילום אלנתן ליברמן
אורטליה אלישיב: "זה מתחיל עם ה'בא לי' הקטן ומוביל אל הדבר הבא". צילום אלנתן ליברמן

אורטליה אלישיב, בת 29, נשואה ואם לשלושה ילדים. לפני כשנתיים עברה עם משפחתה לעין עירון מהיישוב תקוע שבגוש עציון כדי להתחיל להתמקם באזור לקראת המעבר לחריש. לפני תשעה חודשים עברה להתגורר בחריש.

במה עסקת לפני המעבר לחריש?

"כשגרנו בתקוע עבדתי בתור בימאית ומורה לתיאטרון בבתי ספר שונים. אהבתי את זה מאוד, אהבתי לביים, להרים הפקות ולהפתיע את עצמי כל פעם מחדש. תמיד היה ברור לי שהשליחות שלי קשורה באנשים ובתור מורה ובימאית הרגשתי שאני עוזרת לאנשים ולילדים להעצים את הביטוי האישי שלהם".

ספרי על הצורך בשינוי שחשת

"התחלתי לעבוד בתור מורה לתאטרון בבית ספר בכרכור אבל די מהר הרגשתי שזה לא זה. הרגשתי שלא בא לי והיה לי ברור שזה לא נכון להמשיך שם כשאני לא מרגישה את התשוקה. הבנתי שהחיים זימנו לי הזדמנות לשינוי, הזדמנות לעשות חשיבה מחודשת".

במה את עוסקת כיום?

"אני מנחת מעגלי נשים בהם אני מלמדת נשים להקשיב ולהתחבר לתשוקה שלהן. אני אוהבת להגדיר את התפקיד שלי במעגל כ'דולה', אני עוזרת לנשים ללדת את עצמן מחדש ולהגשים את עצמן בעולם. אני עדיין מחזיקה משרה חלקית בתור שכירה בצהרון בבית ספר בזיכרון יעקב וזה מאפשר לי להיות עצמאית בנחת. אני עובדת בתור שכירה לפרנסה כדי לאפשר לעצמי את השינוי. אני רוצה לעודד נשים להעז ללכת עם הרצון שלהן ולעשות שינוי אבל חשוב לי גם להדגיש את החיבור למציאות".

 האם קהילת חריש עזרה לך בתהליך השינוי?

"כן, קהילת חריש היא מקבץ של אנשים בתדר של שינוי, הרי כולם פה חדשים, והמשמעות היא שאנשים בחריש מאוד פתוחים לדברים חדשים. כשאדם נמצא בתוך תהליך של שינוי ומצליח להרפות מהפחד הוא מזמן אליו דברים. כעיר, כולנו כישות אחת, מסתובבים עם תדר פתוח, עם תשוקה ללמוד, להכיר, לקבל משהו חדש".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמינה שקשה למצוא את התשובה לשאלה מה היעוד שלנו. אני כבר הפסקתי לשאול את השאלה הזאת. במקום זה למדתי להקשיב לחשק שלי, לעשות מה שבא לי מתוך אמונה שמה ש'בא לי' יוביל אותי למקום הנכון בשבילי. לכאורה, נשמע שזו גישה מאוד נועזת, אבל מסתבר שלא. זה מתחיל עם ה'בא לי' הקטן ומוביל אל הדבר הבא. משם זה ממשיך לתהליך של חידוד הקשב לרצון המזוקק. בשביל זה צריך לעזוב את הראש, לרדת לבטן, שם יש את כל התשובות לרצונות הפנימיים שלנו, וזה מה שמוביל להגשמה עצמית".

 


הדר בחריש

לוח דירות חריש

דברים שרואים משם: הליברלים וש"ס מסכמים 100 ימים ראשונים במועצת חריש

שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז מהליברלים יחד עם שלמה פרץ, חבר סיעת ש"ס משתפים בתחושות האישיות ובעשייה הציבורית לסיכום 100 ימים ראשונים בתפקיד. כתבה שנייה בסדרה

 

צילומים: מור לאטי

סיעת הליברלים סומנה כאחת ההפתעות של בחירות 2018 בחריש. תוך זמן קצר הצליחה הסיעה העצמאית לכבוש את אמון הציבור ולהכניס למועצה שלושה נציגים, שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז. המעבר החד שביצעו השלושה לעולם הפוליטי הצריך למידה מהירה והתאקלמות זריזה.

במלאת 100 ימים ראשונים לשלטון, הזמינו הליברלים, חברי הקואליציה, את תושבי חריש למפגש פתוח, לשמוע ולהשמיע. כעשרים תושבים הגיעו למפגש וקיבלו דיווח ישיר מנבחרי הציבור על התחושות, העשייה, הכיוונים והיעדים. הכתבה אינה מתעדת את המפגש אלא משקפת ניסיון למצות את הנקודות העיקריות שעלו בו.

שקיפות ושיתוף ציבור: "שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום"

המפגש שהתקיים ביום חמישי ה-7.2.19 הוא המשך טבעי להתחייבות הבחירות של הליברלים לקדם שקיפות ותהליכי שיתוף ציבור. "נושא השקיפות הוא אחד הסעיפים עליהם חתמנו בהסכם הקואליציוני, לפיו המועצה תפעל בשקיפות לרבות פתיחת דיוני המועצה לציבור ופרסום פרוטוקולים. מדובר בהליך שמתרחש בהדרגה, אבל ראינו לאחרונה ישיבות מליאה משודרות בשידור חי ופרסום פרוטוקולים והסכמים קואליציוניים באתר המועצה", העידה שני גרינברג.

"שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום", היא הוסיפה. "הצלחנו לקדם לאחרונה את הנושא של שיתוף ציבור בשטחים הציבוריים. אנו עובדים כעת על פיילוט שיתבצע, ככל הנראה, בשכונת הפרחים. תושבי שכונה זו הם הפעימה הבאה של האכלוס הקרוב ויש צורך לשתף את הציבור בשלבים מוקדמים של התכנון שלה".

מפגש תושבים עם חברי הסיעה הליברלית

מהות העבודה הקואליציונית: "למדנו שאנחנו לא חופשיים בטווח הפעולה שלנו"

שני: "לקחתי על עצמי את המשימה להיות המנוע שמקדם את הנושאים שעל הפרק בפגישות מול מנהלי אגפים ומול מנכ"ל המועצה. לקח קצת זמן להבין שאם רוצים לקדם דברים מהר, פגישה עם נתניהו, מנכ"ל המועצה, תקדם אותם הכי טוב. אנו עובדים מולו ומול מנהלי אגפים במועצה בלבד. אין לנו כמקובל, קשר ישיר עם שאר העובדים".

איך קיבלו אתכם במועצה?

"בזרועות פתוחות. ממש חיכו לנו. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה נהדר ממנהלי האגפים ומשאר חברי הקואליציה, התחושה היא ממש טובה".

אלו עוד תובנות קיבלתם בתקופה קצרה זו?

"אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדנו הוא שאנו לא לגמרי חופשיים בטווח הפעולה שלנו. משרד השיכון נוכח כאן בכל החלטה והחלטה. לדוגמא, גם מועד ועיתוי קמפיין הפרסום הקודם על העיר חריש הוחלט על ידי משרד השיכון. כשהמועצה היא גרעונית בתקציב ונתמכת על ידי הממשלה, אתה לא חופשי להחליט כראות עינייך. ההכנסות מארנונה מכסות כ-7% מתקציב המועצה וכל עובד במועצה ממלא 4-5 תקנים".

"אין לנו שום דרך לדעת אם התמיכה הממשלתית בחריש תמשיך לאחר 2020 וזו בעיה כי לחריש, נכון להיום, אין מספיק מנועי צמיחה. אנו רוצים להאיץ את תהליך היציאה שלנו לעצמאות תוך יצירת מנועי צמיחה חדשים, צמצום הוצאות וצמצום התלות", מסכמת שני.

אחד ממנועי הצמיחה העתידיים הוא החברה הכלכלית של חריש שעמלים כעת על הקמתה. בנוסף, תקום בחריש חברה עירונית לספורט, תרבות ואירועים, שתהווה גם היא מקור הכנסה עתידי מהופעות ושכירויות, ומצד שני תוכל לסבסד אירועים ופעילויות, שכיום אינם זוכים לתמיכת המועצה".

מנגד, במסגרת צמצום ההוצאות העתידיות, נראה כי התכנית להקמת הפארק העירוני תעבור שינוי משמעותי,  זאת על מנת לקצץ בהוצאות התחזוקה הגבוהות בשלב זה, המסתכמות בכמיליון שקלים לשנה. ישנה חשיבה בנושא אם להקים את כל הפארק במתכונתו הנוכחית או לבנות אותו בשלבים, אם לקצץ את שטח הפארק או לא והנושא עדיין בבדיקה ויסוכם בזמן הקרוב.

שטח הפארק העירוני בחריש
שטח הפארק המרכזי שיעבור שינוי תכנוני. צילום: אורן קלר

קידום נשים, מיתוג וכלכלה מקומית: "הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים"

נגה עוז, אחראית על תיק מיתוג העיר, מעמד שוויון האשה, כלכלה ועסקים חברתיים, סיפרה בקצרה על תחומי אחריותה:

"קידום האשה יקבל סעיף בתקציב 2019. זה שינוי משמעותי במועצה שמראה על האג'נדה החברתית ועל סדרי העדיפויות החדשים". נגה, בעלת תואר ראשון בתקשורת שיווקית, היא גם אחראית תיק המיתוג מטעם המליאה. לדבריה, שיירי תקציב 2018 נוצלו לביצוע מחקר יסודי של תפישות הציבור בחריש ובישראל בכלל. "זהו סקר שלא בוצע מעולם והוא יעזור לנו לתכנן את מהלך המיתוג הבא של העיר חריש בצורה המיטבית. לתפישתי, אם משווים את חריש לחברה עסקית לדוגמא, הרי שעד היום, הדגש היה על גיוס לקוחות חדשים (תושבים חדשים) ואילו עתה הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים. זו אמירה ידועה שהרוב הגיעו לחריש 'בגלל המחיר', עכשיו צריך לדאוג שהם גם יהיו תושבים מרוצים וגם יספרו ויעבירו את המסר הלאה. כך בעצם, תושבי חריש הם השגרירים הכי טובים של העיר".

ומה בנוגע לפרסום שלילי שהעיר זוכה לה בתקשורת?

"לתפישתי אין פרסום שלילי. נעשה גם מאמץ לנהל את מערך יחסי הציבור של העיר ולייעל את עבודת מחלקת הדוברות על מנת לקדם את העיר".

מתוקף תפקידה של נגה גם כיו"ר ועדת כלכלה מקומית, קיבלו הנוכחים עדכון לפיו היא מנסה לקדם מהלך של קיום יריד עסקים מקומיים, שיתקיים בימי שישי בשדרת דרך ארץ. "הרעיון הוא לעודד צריכה מקומית ולחזק את העסקים המקומיים. בעיריות אחרות, בעלי העסק משלמים לעירייה עבור ההשתתפות. זה לא המצב אצלנו, אבל בעבודה נכונה, אנו מקווים להפוך את היריד לעוד אחד ממנועי הכלכלה המקומית".

עיר נקייה, חכמה וחסכונית: "קמפיין הסברה לתושבים על הפח הכתום"

האם חריש היא עיר מלוכלכת? תלוי את מי שואלים. גיל פישר, מחזיק תיק איכות הסביבה במועצה מסביר: "תיק איכות הסביבה הוא תיק גדול ומורכב בעל היבטים רבים. ניקיון העיר הוא אחד המדדים שנבדקים. על פי מחלקת שפ"ע, את חריש מנקים יותר מכל עיר אחרת והמטרה שלנו היא לערב גם את התושבים בשמירה על הניקיון".

גיל משתף ומספר כי פינוי האשפה בעיר זוכה גם הוא לתשומת לב וכי נושא המיחזור יהפוך החל ממרץ 2019 לאחד הנושאים המדוברים בעיר: "ככל שיש יותר אשפה ממוחזרת, המועצה משלמת פחות על הטמנה ובמקביל מקבלת סכום כסף על כל פח ממוחזר ולכן החל מחודש הבא נערוך קמפיין הסברה לתושבים על הפח 'הכתום', איך עובדים איתו מה ממחזרים וכן הלאה. אנו נעבור בין הבתים ונחלק לתושבים שקיות כתומות. מסר זה יוטמע גם במערכת החינוך ובמרכז ההסברה לתושב בתהליך הקליטה של תושבים חדשים".

פח כתום
פחי מיחזור בחריש

ניטור הפחים הוא גם חלק מההערכות לבניית תשתיות חריש כ'עיר חכמה'. גיל, ראש צוות פיתוח בחברת yes במקצועו, עומד גם בראש הוועדה לפיתוח עיר חכמה. "שותפים בוועדה זו אנשי פיתוח ותשתיות מדהימים ואנו מתחילים לפעול ולבחון את היישומים השונים האפשריים בכלל מערכות העיר. זהו נושא ענק שכרגע נמצא בחיתוליו, אבל אנו מעוניינים לבצע תהליך של שיתוף הציבור בתהליך הקמת העיר החכמה". 

הגיל הרך, חינוך ותנועות נוער: "שומרים גם על התינוקות"

בפברואר 2019 הוצבו לראשונה גם שומרים במעונות היום של ילדי חריש. "השמירה היתה דרישה קיימת במכרז ההפעלה של מעונות היום שלא נאכפה עד כניסתנו למועצה. העלות היא על מפעילי המעונות בלבד, ואני שמחה שכיום אין הבדל בביטחון של ילדים עד גיל שלוש לילדים גדולים יותר", ציינה שני והוסיפה: "הרשות מוציאה מיליוני שקלים על אבטחת מוסדות חינוך. זה לא מחויב מציאות מבחינה בטחונית, זו בחירה של הרשות לשמור על ביטחונם הילדים ועל השקט הנפשי של ההורים, אבל אין סיבה להפלות בין פעוטות ותינוקות לילדים בני שלוש ויותר. המצב תוקן כעת ואנו שמחים על כך".

מה לגבי מצב החינוך בחריש? משתתפי הדיון העלו לדיון כי החינוך בחריש נתפס כבעייתי וכי יש תושבים שכבר החליטו לעזוב את העיר בשל החינוך. עוד התריעו משתתפי הפגישה כי סטיגמה של חינוך בעייתי תפגע בעתיד חריש.

"נושא החינוך מאוד חשוב לנו. יש לנו שני נציגים בוועדת החינוך. אני חייבת לציין שהיום אנחנו רואים קצת אחרת את התמונה כולה. מחלקת החינוך מתמודדת עם מערכת שמכפילה את עצמה כל שנה, מערכת חדשה שזקוקה לזמן כדי לייצב את עצמה ועם אתגרים לא פשוטים בתחום ניהול כוח האדם. בשנה הבאה עתידים להיפתח עוד 24 גנים בנוסף על 43 הפעילים כיום. לשמחתנו, למכרז מנהל/ת אגף החינוך ניגשו אנשים בעלי שיעור קומה ואנו מקווים שהבחירה באדם המתאים תתרום משמעותית להקמת מערכת טובה וחזקה ששמה הולך לפניה".

תנועות נוער: "לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר"

"הנוער העובד עזב את פעילותו בחריש לאחר שנתיים. בפגישה שהתקיימה עם מזכ"ל תנועת הצופים הוא הביע את הסכמתו העקרונית להתחיל את פעילות התנועה בחריש, למרות שהוא לא קיבל הבטחה למבנה ייעודי בעיר, שזהו תנאי בסיסי עבור הנהגת הצופים. חשוב להבין כי תנועות נוער מחפשות בסיס כלכלי איתן שיאפשר להם לקלוט אנשים בשכר והן בדרך כלל דורשות מבנה שהמועצה מקצה להם. בני עקיבא, שהבינו את הפוטנציאל בחריש, החליטו לפעול בה מבלי לקבל תמיכה או מבנה. ולכן יש להבין שבנושא תנועות הנוער, לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר".

"אנו כרגע בשלב מיפוי שטחים ציבוריים למציאת מבנים מתאימים לפעילות כלל תנועות הנוער כחלק מהתפישה של רב שימושיות", סיכמה שני.

עסקים פתוחים בשבת

בהסכם הקואליציוני עליו חתמה סיעת הליברלים עם סיעת הליכוד בראשות יצחק קשת נכתב כי המועצה תאפשר פתיחתם של מבני ציבור כגון מתנ"ס, אולמות ספורט ומבנים קהילתיים אחרים בכל ימות השבוע כולל שבת. המועצה תקצה שני פארקים בהם ניתן יהיה להבעיר אש והמכרז להקמת והפעלת הקנאטרי קלאב העירוני יכלול כתנאי הפעלה בשבת. עוד מצוין כי המועצה תאפשר פתיחתם של עסקים מתחום תרבות, בילוי ופנאי בעיר בכל ימות השבוע באזורים שיוגדרו על ידי המליאה.

שני: "הרכב הקואליציה הוא כזה שאנו נחלקים לשתי מחנות שווים בנושא השבת ובפועל יוצא שיצחק קשת הוא לשון המאזניים. אבל ההבטחה היא שראש המועצה לא ימנע פתיחת עסקים בשבת באזורים מסוימים בעיר".

"מבדיקה שערכנו, ברשויות אחרות, לא ממש מכריזים על זה אבל מכוונים את בעלי העסקים מראש לאיזורים שיהיו פתוחים בשבת. הרשויות המקומיות עוזרות לזה לקרות ואנו נעשה כל מאמץ לקדם זאת גם אצלנו".

 


שלמה פרץ, סיעת ש"ס: "חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת"

שלמה פרץ. צילום: מור לאטי

ע"פ ההסכם הקואליציוני שלמה פרץ, נציג סיעת ש"ס במועצה הוא סגן ראש המועצה ואחראי מטעם המליאה על תחומי החינוך החרדי לא פורמלי, תרבות חרדית ורווחה. הוא גם משמש כיו"ר ועדת רווחה, ועדת ביקורת וועדת הנחות בארנונה.

ספר על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני לומד את התפקיד. אני בקשר רציף עם חברי כנסת מטעם סיעת ש"ס, שעוזרים לי בייעוץ וזמינים עבורי 24 שעות. הם מאוד רוצים לעזור לעיר".

תאר את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"יש לנו קשר מצוין. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא וניכר הרצון של כולם לשאוף ולשפר את הנדרש לטובת תושבי העיר".

במה אתה עסוק כיום?

"מה שמעניין אותי זה להביא לעיר תקציבים. אני פועל מול משרד הפנים, משרד הדתות ומשרדי הפיתוח של הנגב והגליל כדי לאתר תקציבים שניתן לגייס לטובת פרויקטים בעיר".

אילו פרויקטים מעניינים אותך?

"אני עובד על הקמת משחקיה לילדי העיר. זה נושא שנמצא בפוקוס שלי ואני עובד עליו חזק. פספסנו 'קול קורא' שהיה בנושא ואנו ממתינים למועד הקרוב החדש".

"תקציבים לבניית בתי כנסת – קיים בחריש מחסור במקומות תפילה. אנו ממתינים שהבחירות הכלליות יסתיימו ונוכל לעבוד בתיאום עם משרד הדתות כשהם מפרסמים 'קול קורא' עם תקציבים ייעודיים חדשים לנושא זה".

"אני מנסה לקדם גם מוסדות חינוך לחינוך החרדי. אנו מתכוננים להגעתן של 500-600 משפחות חרדיות מעמותת "לעבדך באמת", שקיבלו לאחרונה טופס 4. הן יתגוררו ברחבי העיר, לא במרוכז במקום אחד בלבד, ויזדקקו לשירותים ייחודיים להם".

לדברי פרץ הוא פועל כעת גם לשפר את תקציבי הרווחה ומנסה לקדם יחד עם שאר חברי הקואליציה את הוזלת מחיר הארנונה העסקית בחריש ופיתוח איזורי תעסוקה חדשים. "רק לאחרונה חברת אינטל פרסמה שהיא רוצה לפתוח שלוחה בישראל. אנחנו צריכים להיות עירניים למתרחש בשוק ואני פועל לקידום פגישות בין יצחק קשת לאנשים מובילים מעולם ההייטק".

מהו היעד המשמעותי שאתה שם לפנייך?

"לשפר את מכלול השירותים לתושב. חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת, שלא יהיה חסר בחריש שום שירות שצריך לצרוך אותו מחוץ לגבולות העיר".

 


הדר בחריש

חברי המועצה החדשים מסכמים 100 ימים בתפקיד ומסמנים מטרות לקדנציה

השבוע אושר תקציב 2019 ובסינכרון מושלם, מלאו גם 100 ימים ראשונים לשלטון החדש בראשות יצחק קשת והקואליציה בה חברות כל הסיעות שנבחרו למועצה. כיצד עברה התקופה הראשונה על חברי המועצה החדשים? מהם ההישגים אותם הם יכולים להציג ואילו יעדים הם מציבים לעתיד? כתבה ראשונה 

הבית היהודי: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

הבית היהודי חריש
מימין: יוסי גולדמן, יוחאי פרג'י, שלמה קליין

 יוחאי פרג'י, יוסי גולדמן ושלמה קליין, נציגי סיעת הבית היהודי בקואליציה, מבלים שעות רבות במועצה ומשקיעים בעבודה הציבורית זמןן ואנרגיה. "התחושה היא של שליחות מאוד גדולה. פתאום אתה קולט שאתה מתווה מדיניות לא רק לקדנציה הקרובה אלא לעשר ו-15 שנים הבאות אם לא יותר. זה מעט מלחיץ, אבל תחושת השליחות מלווה אותנו ואנו מקווים לעשות את הטוב ביותר עבור חריש", כך עונה יוסי גולדמן בתשובה לשאלתו על תחושתו בתחום חדש זה, ודבריו מקבלים את אישורם גם של חבריו לסיעה.

גם בנוגע לקואליציה, השלושה תמימי דעים: "יש לנו קואליציה מדהימה. אנחנו שומעים על קואליציות בערים אחרות בהן חברי הקואליציה שמים מקלות בגלגלים האחד של השני. אצלנו התחושה היא של שותפות לדרך ותחושה זו תקפה גם לגבי הצוות המקצועי במועצה שמשתף איתנו פעולה. זכינו בצוות מקצועי ואכפתי שאפשר לרוץ איתו קדימה".

מה לגבי מחלוקות עם חברי הקואליציה?

"יש מחלוקות בנושאים נפיצים אבל אנחנו מנהלים את זה. הדברים עולים לדיון ושיח, לא מטאטאים את הקושי מתחת לשטיח. יש מאמץ גדול וטיפול עדין כדי להגיע להסכמות ולא להגיע לכיפוף ידיים". מדווחים חברי הסיעה.

במה אם כן, היו עסוקים השלושה בפרק הראשון של שלטון הקואליציה? יוחאי פרג'י, סגן ראש המועצה ומ"מ ראש המועצה עושה לנו סדר: "לקחנו לטיפולנו שלושה נושאים מרכזיים, עסקים, חינוך ותחבורה, שהם מהותיים לקידומה של חריש והם גם שלובים האחד בשני".

אישור תקציב 2019
ישיבת אישור תקציב 2019 שאושר פה אחד

עסקים: "היעד הוא הפחתת מחיר השכרת מ"ר לנכס מסחרי ב-50 אחוזים"

על הנוהל החדש למסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים ומשמעויות ההחלטה לטובת עידוד עסקים בעיר כבר נכתב ודובר, אולם חברי הסיעה מוסיפים שני דגשים נוספים: הראשון, חובת ריצוף החנויות והנכסים המסחריים שלא היתה קיימת עד עתה. זהו שינוי מבורך מבחינת בעלי העסקים השוכרים את החנויות. היועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובנייה, עומד איתן בפני הקבלנים שמוחים על החלטה זו.

האחר, התחייבות שתעודת גמר לא יוצאת לפועל בלי חתימה של מהנדס העיר. קליין מסביר: "זה כלי אכיפתי מדרגה ראשונה והשג בפני עצמו. זה מאפשר למועצה לשלוט במתרחש בשטח ולא לתת יד לטעויות שמאתרים בזמן, לדוגמא, ניקוז שנשפך לדרך ארץ. אחרי הכל, המועצה בסופו של דבר תהיה אחראית על העיר כולה".

מה לגבי חנויות שכבר הושכרו?

"ישנם מספר דרכי פעולה שאנו בוחנים אותם כעת. התחלנו במסלול מסוים, נוכל לפרט בנושא בהמשך, אבל היעד שלנו ברור. מחיר מ"ר בחנויות הוא כעת 100 שקלים. אנו מכוונים שזה ירד בחצי ויעמוד על 50 שקלים למ"ר כמו שצריך להיות בעיר בהקמה".

חברי הסיעה מפרטים על דרכים נוספות לעידוד הכלכלה המקומית, אחת מהן היא מתן עדיפות במכרזי המועצה לעסקים מקומיים בחריש. "היועץ המשפטי של המועצה קיבל הנחיה לתכנן מכרזים עם תיעדוף לעסקים מקומיים. כמובן שיהיו קריטריונים נוספים לבחינה ובחירה בזוכה, אבל עסקים מקומיים יקבלו ניקוד גבוה בתקווה שזה יעזור להם להיבחר, לפעול ולשגשג".

שטחי מסחר בשכונת הפרחים ובצוותא

"שכונת הפרחים ושכונת בצוותא תוכננו כמעט ללא שטחי מסחר. זו בעיה בתכנון שצריך לפתור אותה. לא הגיוני משום בחינה שתושבי שכונות אלו יאלצו לנסוע לשכונות אחרות או לדרך ארץ על מנת לערוך קניות. זה גם לא הגיוני מבחינת ההכנסות העתידיות של העיריה. אנחנו מובילים עכשיו מהלך לפיו בשטחים החומים בשכונות אלה, תקום דופן מסחרית. בהתאם לתב"ע של העיר חריש, ניתן להפנות עד 20% מהשטחים הציבוריים לטובת מסחר. כך טובת התושבים נשמרת וגם המועצה תצא נשכרת ותזכה להכנסות גם מארנונה וגם מהשכרת הנכסים הציבורים", מסביר קליין ומציין כי מהלך זה יבוצע כחלק מפעילות 'החברה הכלכלית של חריש' שתעסוק בתחומי בניה וכלכלה, וכעת עומלים על הקמתה.

חינוך: ספריה, מבנים ל-4 תנועות נוער, גנים, בתי ספר ותיכונים

ספריה: "בשבוע שעבר התכנסה וועדת החינוך בפעם השנייה. בבית ספר תלמי הדר יש מבנה חיצוני שמשמש כספריית בית הספר. הוחלט בשיתוף עם איציק תייר לעבות את הספריה ולהפכה לספריה שתשמש בשעות הבוקר את תלמידי בית הספר ובשעות אחה"צ את כלל תושבי חריש – זאת עד לפתיחתו של מבנה הספרייה המתוכנן בשנת 2021", מסביר פרג'י.

מגרשי ספורט: בשורה נוספת היא תחילת ההכנות לקירוי ארבעה מגרשי ספורט פעילים בבתי הספר כנפי רוח, תלמי הדר, תלמי רון וממ"ח. תקציב הקירוי שהגיע ממפעל הפיס עומד על מאות אלפי שקלים והקירוי המתוכנן יתאים הן לחודשי הקיץ והן לתקופת החורף. "התלמידים יוכלו להשתמש במגרשים בכל תנאי מזג האוויר, וגם תושבי חריש ייהנו ממגרשים אלה בשעות אחה"צ והערב", מסכם פרג'י.

תנועות נוער: בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הבית היהודי לסיעת הליכוד יוקצו ארבעה מבנים לתנועות נוער (חילונים ודתיים). "הנושא יסגר בקרוב, יש כבר שטחים יעודיים על הפרק", מעדכן פרג'י ומוסיף שהדבר מתבצע בתיאום עם מהנדס המועצה שמחפש את השטחים המתאימים ביותר לפעילות מסוג זה.

מוסדות חינוך: "בימים אלה עובדים על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש ברחוב אלון, בשכונת החורש, שיתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה. עוד מוקדם לציין את אופי בית הספר ואת האג'נדה החינוכית שלו. עוד יפתחו כ-24 גני ילדים שיצטרפו ל-43 גנים שפועלים כיום.

"שנה לאחר מכן, בשנת הלימודים תשפ"ב יפתח תיכון ממלכתי חדש בשכונת אבני חן. התיכון, שהכנות לבנייתו החלו כעת יכיל 36 כיתות. במקביל, אנו פועלים להקמת תיכון דתי עם 36 כיתות גם כן, 18 כיתות בנים ו-18 כיתות בנות.

"חשוב לציין שהבנייה הפיסית של מוסדות החינוך היא רק נדבך אחד אנחנו מתכננים להקים בתי ספר חדשניים עם מרחבי למידה מתקדמים ולגייס מנהלים ומורים מהדרגה הראשונה, הון אנושי בתחום החינוך שיהיה בעל ראש פתוח ואג'נדה חינוכית". דברים אלה הם בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני עליו חתומה סיעת הבית היהודי, לפיו קיימת שורה תקציבית נפרדת לפרסום וגיוס מורים ומנהלים מובילים.

תחבורה: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

במסגרת עבודתם על פתרונות התחבורה לחריש עובדים חברי הסיעה על הקמת קו אוטובוס לתל אביב. השמועה שחגה לאחרונה בקבוצות הוואטאפ בעיר לפיה המועצה תממן קו אוטובוס פרטי בשעות הבוקר לתל אביב, לא קיבלה את אישור חברי הסיעה. "אנחנו עובדים ברצינות על עיבוי מערך קווי האוטובוס הקיימים ועל הקמת קו אוטובוס לתל אביב. במקביל, אנחנו עסוקים במציאת פתרון לבעיות תכנון תחבורה כמו במצב הקיים ברחוב אלון וטורקיז", הם מסבירים.

אולם נראה כי הבשורה המשמעותית ביותר בתחום זה נוגעת לשינוי תוואי הרכבת וקיצור לוחות הזמנים להקמתה. לאחרונה הודיעה חברת נתיבי ישראל כי חריש תחובר למערך הרכבות באמצעות מסילת מנשה ותחנת הרכבת תמוקם מחוץ לחריש, בקירוב לצומת חריש.

"אנחנו במשא ומתן עם נתיבי ישראל. המטרה שלנו היא לשנות את התוואי כולל מיקום התחנה. הרעיון הוא שתוואי הרכבת לחריש יסלל לצד כביש 6 ולא כפי שמתוכנן עתה. זה יקצר משמעותית את הנסיעה לתל אביב. אנו גם דורשים שהתחנה תמוקם בתוך העיר חריש ולא מחוצה לה ושלוחות הזמנים להקמת הרכבת יקוצרו משמעותית ממה שתוכנן או נאמר עד היום".


עידית ינטוב, סיעת הליכוד: "לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן"

עידית ינטוב

 בשבוע שעבר הנהיגה עידית ינטוב, משנה לראש המועצה ומחזיקת תיק קליטת העליה, שעות קבלת קהל אחת לשבוע, במשרדי המועצה. למפגש הראשון הגיעו קשישים ועולים חדשים, הקהל הטבעי אליו היא מתחברת עוד מימי עבודתה במועצה, ממנה התפטרה כחודשיים לפני הבחירות.

ספרי על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני מרגישה הכי מוזר מכולם. התפטרתי מן המועצה כדי לתת לעצמי הזדמנות לעשות יותר למען העיר אך כנבחרת ציבור, פתאום הרגשתי שאני לא יכולה לגעת בתוכן. אנחנו רק מתווים מדיניות, לא מבצעים אותה, ואני שהתרגלתי לבצע, לפעול, לפתור בעיות בירוקרטיות, אני מוצאת את עצמי תלויה בביצועים של אחרים. זה הכי קשה לי. אני צריכה להסתגל לעבוד בצורה אחרת".

תארי את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"בסדר גמור. אנשים נחמדים, נבונים ועובדים בשיתוף פעולה. כל אחד קיבל את התיק שקרוב לליבו. אני קיבלתי את תיק קשישים ונכים ותיק הקליטה. אני גם יו"ר ועדת חוקי עזר עירוניים".

במה את עסוקה כיום?

"אני חותרת להגשים את היעד שסימנתי לעצמי הרבה לפני הבחירות, לבנות פה בסיס איתן לקליטת עליה מוצלחת ולבנות מחלקה (לא אדם אחד או תקן אחד בלבד) מרובת עובדים, שמתמחה בתעסוקת עולים, בנוער עולים, ילדים עולים, קשישים עולים וכן הלאה".

לדברי ינטוב בחריש מתגוררים כיום כ-3000 עולים המהווים 25% מכלל תושבי העיר.  בדצמבר 2018 נחנך בעיר אולפן קליטה ראשון לעולים, אולם ינטוב רואה בו רק את הצעד הראשון. "אולפן זה המינימום שיכולנו לעשות. עולים צריכים לקבל פרויקטור, מלווה אישי וקבוצתי שילווה אותם לשיחה עם האחות בקופת חולים, לשיחה עם המחנכת בכיתה או עם פקיד הבנק. הם גם זקוקים לשירותים נוספים כמו פסיכולוג או מגשר במשפחה שיעזור להם להתמודד עם הלם התרבות שהם חווים".

"אחרי שנקים מערך מסודר לקליטת עולים נוכל להכין תכנית מגובשת יחד עם משרד הקליטה ולהביא עולים לחריש באמצעות עמותות".

"הפן הנוסף בו אני פועלת הוא קידום אוכלוסיית הקשישים והנכים. יש הרבה תכניות כמו פתיחת מרכז יום לקשיש, חיבורים עם עמותות ומאצ'ינג לטובת הקמת פרויקטים ייעודיים כמו ביקורים בבתים, בדיקות לחץ דם בבית בעזרת מתנדבים, יצירת קהילה תומכת לנכים וכן הלאה".

אילו פרויקטים את מעוניינת לקדם?

"החלום שלי הוא להקים מרכזי צעירים לעולים בין הגילאים 18-35, לפתוח עבורם כיתות אוניברסיטאיות.

"כיוון נוסף הוא הקמה של הוסטלים לקשישים עצמאים כדוגמת הוסטלים דומים, שפועלים בארץ. יחידות דיור אלה מאפשרות לקשישים מגורים בכבוד ובאזור בטוח עבורם.

"התחום השלישי הוא הקמת מרכזי חוגים לילדים המתמחים באמנות, אנגלית, מתמטיקה. מרכזים שיחלו לפעול מגיל צעיר ויעזרו באיתור ילדים מחוננים".

"אבל כאמור השאיפה הגדולה ביותר היא לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן, ולהביא לעיר תקציבים ומאצ'ינג עם עמותות. חשוב שמחלקת הקליטה תהיה מחלקה חזקה כלכלית שלא מתבססת אך ורק על תקציב המועצה".

ומילת סיכום

"שאפו גדול ליצחק קשת שעוזר לנו להרגיש חלק מן המערכת. זה לא מובן מאליו שחברי המועצה קיבלו תיקים והם מעורבים בתהליכים אסטרטגיים במועצה ורה אורגניזציה של האגפים השונים בה. אני מאוד מעריכה את יצחק על שהצליח לייצר קואליציה בלי אדם אחד באופוזיציה, לא רואים דבר דומה לזה בעיריות ומועצות אחרות".


בכתבה הבאה: שלמה פרץ מסיעת ש"ס מספר על התכניות שלו לפיתוח חריש וחברי סיעת הליברלים משתפים בעשייה שלהם, במפגש ישיר ואישי עם התושבים


עוד בנושא: חברי מועצת חריש לשירותכם 2018-2023


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

לקחו יוזמה: הכירו את הכתומים שהחליטו לפתח את ענף הכדורסל בחריש

קבוצת הכדורסל 'חריש' אולי לא ממוקמת בראש טבלת הליגה אבל היא בהחלט שמה את העיר חריש על מפת הספורט התחרותי ומסמנת לה יעד ברור: חינוך דור העתיד

 

מימין (עומדים): איל ורדי, אליאור ארביב, אלעד שמעיה, אורי לנגה, שי אלקובי.
(יושבים): עמית אקשטיין, אסף אלישיב, יואב יערי ,יובל גודרד, שיבי מאור, נתנאל אנזל. צילום: אורן קלר

"כשאני עולה למגרש, אני תמיד חושב על הילד הקטן שבא לראות אותי בפעם הראשונה ועל כך שאסור לי לאכזב אותו", כך הסביר מייקל ג'ורדן, שחקן הכדורסל האמריקאי האגדי את המוטיבציה שדירבנה אותו להפוך לאחד מהשחקנים המוערכים והטובים בכל הזמנים. עבור איל ורדיירון אסולין ואליאור ארביב, הקמת קבוצת הבוגרים התחרותית בכדורסל שנושאת את השם 'חריש' ניזונה מסיבות דומות, הרצון לחנך את הדור הצעיר ולהפוך את הכדורסל למשחק אהוב שטבוע ב-DNA של העיר החדשה.

קבוצת כדורסל חריש
מימין: איל ורדי, ירון אסולין ואליאור ארביב. צילומים: אורן קלר

אבל ההתחלה היתה צנועה יותר; כמה חברים שנפגשים במגרשי הספורט בעיר ומשחקים כדורסל להנאתם. "ירון התחיל עם הרעיון של הקמת הקבוצה התחרותית", משתף אליאור ארביב (32) קצין בחיל האוויר, שמשחק כדורסל מנערותו. כיום 15 חברי הקבוצה לוקחים חלק בליגה האזורית, ליגת קהילות חוף הכרמל, הכוללת 12 קבוצות מהסביבה הקרובה: חדרה, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, ניר עציון, ימין אורד ועוד.

העיניים נשואות קדימה

עבור ירון אסולין (31) מאמן כדורסל ילדים במקצועו שגם מאמן את הקבוצה מדובר באתגר מקצועי מסוג אחר. "רוב השחקנים בקבוצה לא שיחקו במסגרת קבוצתית בעבר ולכן אנו עובדים על מהלכים בסיסיים מאוד כמו איך לחדור נכון להגנה של הקבוצה היריבה, איך לשמור הגנה וכדומה", הוא מסביר.

ואיך הולך עד עתה? מה הדירוג שלכם?

"אנחנו נמצאים בתחתית הטבלה עם שישה הפסדים וניצחון אחד בעונה הזו, אבל היעד שלי נשאר ללא שינוי. היעד הוא להקים ליגה מקצוענית ולפתח את התחום בחריש כבר מגילאי גן".

"לצערי לא ניצחנו במשחק האחרון שהתקיים במוצאי שבת מול קבוצת ניר עציון ולא עלינו לפלייאוף", מוסיף איל ורדי, "אבל כמו שאמרתי לשחקנים אנחנו שומרים על הרוח הספורטיבית שלנו, והמטרה שלנו בעונה הזו היא להתחבר כקבוצה ולעשות התאמות על מנת להוביל ולהקים בחריש מורשת כדורסל שידברו עליה לדורות".

גם אליאור שמאוכזב מההפסד האחרון רואה קדימה: "אני אוהב את תחושת החלוציות בחריש ואני מאוד מקווה שהאהבה למשחק תחלחל ותגיע מטה. בצעירותי, הייתי שייך לקבוצת הכדורסל הראשונה של העיר אזור, היום יש שם קבוצות, תרבות של משחק ואהבה למשחק וזה מה שחשוב".

קבוצת כדורסל חריש
המשחק במוצ"ש מול קבוצת בני עציון וההפסד

חברות מקומית

נראה שההפסדים אינם תלויים רק בהרכב האנושי המתגבש והמתהווה ובעובדה שמדובר בקבוצה חדשה שמתמודדות מול קבוצות וותיקות ממנה בהרבה ומגובשות הרבה יותר. גם מחסור לוגיסטי בציוד ובאולמות מקשה על חברי הקבוצה לנצח. "אין לנו אולם סגור לאימונים ואנו שוכרים אולם בפרדס חנה אחת לשבוע. שאר הפעמים אנו מתאמנים במגרשים הפתוחים של בית הספר תלמי הדר בחריש. אנחנו מחכים בקוצר רוח לפתיחתו של אולם הספורט הראשון בחריש", מעיד ירון ומוסיף כי כיום, המשפחות והילדים הם היחידים שמעניקים את התמיכה והעידוד לה זקוקים חברי הקבוצה.

"קשה להתחרות מול קבוצה שמגיעה עם תמיכה פיננסית", מוסיף אליאור. "אין לנו מגרש, ציוד לוגיסטי או תקציב. אנחנו מנסים לבנות משהו שירוץ גם בשנים הבאות, לא לבנות אירוע חולף, זו קבוצה שבנינו בעשר אצבעות".

"פנינו מספר פעמים למועצה כדי לקבל תמיכה, אבל טרם נענינו", מוסיף איל שמקווה שתקציב 2019 יכלול מענק תמיכה בקבוצה שחבריה מממנים כעת את כל ההוצאות, כולל שכירת אולם עם לוח תוצאות ממוחשב עבור המשחקים ותשלום לשופטים הליגה עבור עבודתם במשחקים. במקביל, מנסים שלושת חברי ה'רוח החיה של הקבוצה' לקדם מגעים מול מכבי כדי לזכות בחסות ובתמיכה ומחפשים חסות/ספונסר גם בכיוונים אחרים.

קבוצת כדורסל חריש
"אנחנו פה אחד עבור השני". קבוצת כדורסל חריש

אבל על דבר אחד אין עוררין, הקבוצה היום מהווה בית תומך לכלל החברים בה שגם נמצאים, פחות או יותר, באותה שכבת גיל 26-33 ובאותו סטטוס משפחתי של זוגות צעירים עם ילדים קטנים. "אנחנו פוגשים אחד את השני ברחובות העיר ובכניסה לגנים וזה נותן לנו הרגשה טובה ומוסיף לצביון המקומי המגבש, מפרט ירון ואילו אליאור מוסיף: "חוץ מהצפייה המשותפת במשחקי מכבי שאנו עורכים בבתים, יצאנו יחד לבלות אחרי הניצחון שהיה לנו בפאב בפרדס חנה. היה ממש כיף ואנחנו מצפים ומייחלים לניצחונות נוספים".

"אין ספק שהפכנו לקבוצה שתומכת בחברים שלה ואנחנו פה אחד עבור השני", מסכם איל בחיוך.

תגובת עיריית חריש: "הרשות מברכת כל יוזמה העולה מן השטח למען קידום הספורט אך היא איננה גורם מממן של יוזמות פרטיות שאין להן יחסים פורמלים עם הרשות. עיריית חריש מקדמת פעילויות ספורט שונות ומגוונות באמצעות חוגים, קבוצות תחרותיות, סדנאות וכיוצא בזה".


עוד בנושא: קרין פלג נוימן: "קיבלתי מנדט לבנות את הספורט בחריש ולהצעיד אותו קדימה"


 

הארבעה בפרחים

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

חריש בראי העדשה של צלמי העיר

שמונה צלמים תושבי חריש משתפים בתמונות שמייצגות עבורם את העיר ומציגות את יופיה של חריש

 

חריש כרך נולד

סטס קורינסקי
התחלה חדשה. צילום: סטס קורינסקי

סטס קורינסקי, צלם מסחרי, מצלם להנאתו בחודשים האחרונים את תושבי חריש. לדבריו: "התמונה של גילי ואופיר הרמיס משקפת חיים חדשים והתחלה חדשה בדומה למה שחש כל תושב שבוחר לעבור לחריש ולבנות בה חיים".

לפייסבוק של סטס


 

חריש בצמיחה

בניינים צצים וצומחים. צילום: טל סתת

טל סתת, צלמת המתגוררת במתחם גמלא הוותיק מציגה בתמונה את התפתחות העיר: "כמו רקפות אחרי הגשם הצומחות לצידם של עצים וותיקים רבי שנים – יסודות של בנייה חדשה צומחים מן הקרקע הפוריה של חריש הקיימת".

לפייסבוק של טל


 

חריש צעירה (ואטרקטיבית)

מור שקיפי לאטי
זוג, שני ילדים וכלב. צילום: מור שקיפי לאטי

מור שקיפי לאטי שמתמחה בצילומי משפחות, ילדים ותינוקות נוהגת לצאת עם המצולמים ליער חריש לצוד רגעי קסם. "התמונה של משפחת נחמיאס מייצגת את חריש בשבילי כי היא מציגה משפחה ישראלית צעירה וטיפוסית בדומה לרוב האוכלוסיה בעיר".

לפייסבוק של מור


 

השגרה בחריש: התחדשות

בן כחלון
חיי שגרה בצל המנופים. צילום: בן כחלון

בן כחלון, צלם אירועים, בחר בתמונה שממחישה את תנופת הבנייה אל מול ניהול אורח חיים יומיומי. הניגודיות באה לידי ביטוי גם בצבעים החיוורים של הבניינים לעומת הירוק הדומיננטי של הפארק וכחול השמיים.

לפייסבוק של בן


 

רגע של שקט (ויופי) בחריש

שלומי אל השחר
דברים שרואים מכאן. צילום: שלומי אל השחר

שלומי אל השחר, צלם בדימוס, בחר להציג את תמונת המרפסת שלו ביום חורפי. הזגוגיות השקופות שהן סימן הכר בולט של מרפסות חריש החדשה, משקפות לנו נוף עירוני טיפוסי בחריש. תמונה עליונה: שקיעה במרפסת.


 

חריש למתבונן מרחוק: דברים שרואים משם

דניאל שרון שלייקס

דניאל שרון מסטודיו שלייקס שמתמחה בצילומי זוגות בחר בתמונה המשקפת את השתלבות העיר במארג הטבע הקיים. כך נראית חריש למתבוננים בה מרחוק.

לפייסבוק של דניאל


 

חריש למתבונן מקרוב: ממרפסת ביתי

נטליה נסטרוב

נטליה נסטרוב, מקימת קבוצת הפייסבוק 'מועדון צלמי חריש' בחרה במראה המשתקף ממרפסת ביתה. "זוהי חריש עבורי. אני רואה מן המרפסת בניינים חדשים, דיירים חדשים ושילוב מופלא של עיר עם טבע".


 

חריש: הבית של כולנו

יושבים יחד. צילום: אורן קלר

אורן קלר, בחר בתמונה שמנציחה את הרבגוניות של הקהילה ואחדותה: "חילונים, דתיים, עולים חדשים, צברים, אשכנזים, מזרחיים – וכולם חברים טובים" מסביר אורן שבחר בתמונה מתקופת הבחירות לראשות המועצה. "תקופה שתיזכר כתקופה סוערת של ויכוחים ועימותים אין-סופיים ב-Facebook. אבל כש'יוצאים מה-Facebook'- כולם חברים טובים".

לפייסבוק של אורן


TOPIA חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק