האחד בספטמבר בפתח, ואגף החינוך שלו

שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים נפגשנו עם ישראל שלו, המנהל החדש של אגף החינוך בעיר ושמענו ממנו מה הולך לקרות השנה בתחום החינוך. רמז: לא מעט

לישראל שלו (40), שנכנס לתפקיד מנהל אגף החינוך בחריש, היו כמעט שלושה חודשים בתפקידו החדש כדי להתכונן לקראת המבחן הגדול מכולם: פתיחת שנת הלימודים החדשה בחריש.

מצויד בעשרים שנות ניסיון בעולם החינוך הפורמלי והלא-פורמלי, כשבאמתחתו שלל תפקידים מאתגרים ובתואר שני לניהול מערכות חינוך, שלו חש מוכן להתמודדות עם האתגר הגדול ששמו חריש. בין התפקידים אותם מילא: מנהל מחוז שרון-שומרון של תנועת בני עקיבא, שליחות מטעם תנועת בראשית המחזקת את הקהילה בפריפריה, מורה ורכז חברתי בתיכון ומנהל חטיבת אמי"ת יהודה בעפולה.

בתפקידו האחרון כיהן שלו כמנהל תיכון כפר הנוער תו"מ (תורה ומדע), שעבר מהפכה של ממש בחמש שנות ניהולו. שלו פתח את הפנימיה לתלמידים נושרים מכל הסביבה והקים מסלול בגרות חרדי בתיכון. בשנת תשע"ז זכה המוסד בפרס הצטיינות, ותלמידי התיכון הגיעו להישגים אקדמיים גבוהים מהממוצע בהשוואה למוסדות דומים. עתה, הוא מגיע לחריש. האם גם כאן צפויה לנו מהפכה חינוכית?

ישראל שלו, האם מערכת החינוך בחריש מוכנה למבחן ה-אחד בספטמבר? האם אתה מוכן?

"לקראת שנת הלימודים הקרבה, אחד האתגרים הגדולים של מערכת החינוך (ושל חריש בכלל), הוא לראות את התמונה המלאה של העיר, את המכלול. התפקיד שלי הוא להבין את האוכלוסיות השונות, את תתי האוכלוסיות ולהיות קשוב לרחשי השטח. זה מחייב הקשבה עמוקה והבנה של כל אחד מהציבורים כדי לנסות ולהתכנס בהמשך ולהבין כיצד מובילים יחד את העיר".

גני ילדים בחריש
ב-1.9 יבקרו ב-60 גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים

איך מקשיבים ולא רק שומעים?

"הקשבה היא לא שלב טכני בלבד, כדי להקשיב ולייצר תשובה, אתה נדרש להיות שם, להבין לעומק את הצרכים ושתהיה אמפתיה", מדגיש שלו, ומוסיף בנשימה אחת אתגר נוסף: "האתגר הגדול הוא בניית אמון. אמון נוצר כשיש שיח משמעותי שגם מייצר התקדמות והתנהלות, ולא נותר רק ברמת השיח. לשם כך יש לייצר פלטפורמות שיעגנו את השיח בצורה מוסדרת בלוח השנה ובתכניות עבודה מול עובדי הרשות, הצוותים החינוכיים וההורים".

בתפישתך, אתה מעודד שיח עם הקהילה. אתה בוודאי מודע למעורבות הגבוהה בחינוך של ההורים בחריש. איך יתנהל השיח איתם?

"סבלנות – לזה לא יהיה תחליף. כדי לעבד את ההטרוגניות וליצוק ממנה מרקם אחר יש לייסד הידברות שתהיה מעוגנת וסדורה. את זה אפשר לעשות בפורומים קבועים בלוח שנתי של הדברות, שיח, הקשבה וחשיבה משותפת שצריכה להתכנס להסכמות שיפגשו באמצע. זה המפתח. חשוב להבין שחריש נמצאת בנקודת זמן ייחודית: מצד אחד זו עיר בהקמה, הכל אינטנסיבי וניכרת ציפייה לתוצאות מידיות ומהירות. מצד שני, בתוך הזרמים עצמם אין מספרים גדולים של אנשים, וחלק מן הזרמים חוששים שלא ישמעו את קולם. זהו שיח שתורם להקצנה של עמדות".

בהינתן שזה המצב, איך מייצרים הידברות ומרגיעים את החששות?

"התפקיד שלי הוא לקחת את הרעיון, ההקשבה וההידברות ולעגן אותם לתכנית עבודה. להבין את החלומות ולנהל אותם. אני לא מחפש חלומות ורעיונות חדשים, יש לנו מהם למכביר. האתגר שלנו הוא להפוך את החלומות להתנהלות מקצועית שמתוכה מגשימים חלומות. אבל, כמובן, זה לא קורה ברגע".

ישראל שלו
"נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול"

קרו (וקורים) כאן דברים גדולים

שלו אינו שוכח להזכיר את אחד האתגרים הידועים לכולנו – "קצב גדילת העיר". הגידול המהיר באוכלוסייה מותיר בתחומים רבים את התקנים מאחור. התמודדות זו גורמת לעומס גדול על עובדי הרשות שמשקיעים את מלוא המשאבים במלאכה. "האנשים כאן נשארים עד הערב מרצונם כדי לתת מענה מערכתי. במהלך כל הקיץ, וגם בשלושת השבועות הקרובים, 80% מעובדי הרשות עסוקים בנושא החינוך – בבינוי, בציוד, בכוח האדם", אומר שלו.

עיון במספרים מגלה כי גם השנה משקפת מערכת החינוך המקומית את הגידול העצום באוכלוסיית העיר: ב-1.9 יבקרו ב-60 אשכולות גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים, 250 סייעות יחלו את עבודתן בגנים ובצהרונים, ובבתי הספר של כלל הזרמים החינוכיים ילמדו כ-1,894 תלמידים בכיתות א'-ט'. בכלל הזרמים החינוכיים. לשם השוואה בשנה החולפת למדו בכיתות א'-ח' 1,217 תלמידים בלבד. "לפתוח בית ספר חדש עם 300 תלמידים זו תופעה שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר בארץ", מדגיש שלו.

בית ספר ממלכתי חדש 1
בית ספר ממלכתי חדש: 300 תלמידים בשנה הראשונה לפתיחתו

עם כניסתך לאגף, קיבלת ירושה של שני מנהלי אגף קודמים. האם יישמר הרצף? האם יש בכוונתך להמשיך מהמקום בו סיימה שלי קרן, קודמתך בתפקיד?

"אני מתחבר למרכיבים רבים ששלי קרן יצרה בעבודתה. קרו כאן דברים גדולים ואני אמשיך לקדם אותם במלוא העוצמה. בשל המיוחדות והמורכבות המאפיינות את חריש, הדבר המשמעותי ביותר מבחינתי הוא הקשבה עמוקה לקולות השטח. אני עושה זאת באגף, ברשות, בגנים, בקהילה ובפייסבוק. הקשבה אמתית כדי להבין מורכבות ודקויות היא קריטית, במיוחד לאור החילופים של שני מנהלי אגף מצוינים".

הכוח שבכוח האדם

לתפישתו של שלו, הסוד החשוב להצלחה טמון באיכות כוח האדם של הצוותים החינוכיים: המורות, הגננות, הסייעות, המורים והמנהלים. לשם כך ניתן דגש על העצמה של הצוותים הקיימים וגיוס אנשים חדשים. כך למשל, מונה יגאל אריכא, כמנהל בית הספר החדש ששלו היה שותף בבחירתו.

"הקדשנו מחשבה רבה לבחירת המנהל. אריכא נבחר פה אחד מתוך לא מעט מועמדים ראויים", מספר שלו. "בערב החשיפה להורים קיבל יגאל תגובות חיוביות מאוד. השנה אמנם עוד לא התחילה, אבל התחושה טובה".

רוח של אופטימית מנשבת מכיוון ההורים?

"אם אני משווה את השיח הקיים כיום ברשתות למה שהיה לפני חודשים מספר, הרי שזה שינוי דרמטי. נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, באמירות של הורים שהמערכת קורסת, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול, ופתאום משהו מתנהל לו בצורה שקטה יותר".

איך אתה מסביר את זה? 

"השקענו בפעולות הסברה חשובות, כמו סרטון ההסבר על השיקולים בשיבוץ לגנים. מחלקת הדוברות באגף מספקת מידע לציבור בצורה מוקפדת מאוד ולאחר חשיבה מרובה. פיתחנו מערך הסברה מקיף בנוגע לסוגיות חשובות כמו ההרשמה לצהרונים, הסעות וגני ילדים. אף פעם אין 100% שביעות רצון ועדיין יש מה לשפר, אבל נעשתה כאן דרך".

דוברות חינוך
מתוך עמוד הפייסבוק של דוברות חריש: מייצרים קשר אחר עם ההורים

בוא נדבר רגע על המסגרות אליהן יצאו הילדים שלנו באחד בספטמבר. נתחיל עם הקטנטנים. מה קורה עם מהפכת המעונות בעיר?

"החל משנת הלימודים הקרובה תפעיל מועצת חריש מערך פיקוח ובקרה על ההתנהלות השוטפת במעונות הילדים. גייסנו חברה מקצועית שתהווה זרוע ביצועית. כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, חריש היא בין הערים הבודדות שאכן עשו מהלך כזה. התפישה שעומדת מאחורי המהלך ברורה, אי אפשר לומר שילדים מגיל 3 הם שלנו וילדים מתחת לגיל זה אינם. אנחנו דואגים לכלל הילדים בחריש".

ומה עם גני הילדים? הרישום עבר יחסית חלק?

"התהליך כולו הוקדם השנה והסתיים כבר ביולי. 1300 ילדים שובצו בבת אחת. ההורים קיבלו הסבר על העקרונות שהנחו אותנו בשיבוץ, קיבלו תאריכים מסודרים לערעור, וזה בונה אמון. לא כולם יכולים להיות מרוצים אבל זה מייצר קשר אחר מול הציבור".

ספר על החינוך העל יסודי בחריש

"החינוך העל יסודי נמצא בצמיחה מתמדת. בשנת תשפ"א, 2020, תפתח בחינוך הדתי שכבת ז' לבנים ולבנות. בחינוך הממלכתי תיפתח לראשונה כיתת י' של התיכון. בשנת תשפ"ב יפתחו מבנים ייעודיים לשלושה מוסדות – תיכון אתגרי העתיד, אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים".

 

החינוך – סל"ע קיומנו

תפיסת העולם של שלו חקוקה בשלושה עוגני סל"ע: סביבה, למידה וערכים:

סביבה – פיתוח הזהות הקשורה למגורים בחריש, יצירת גאווה מקומית וחיבור לעיר.

למידה – למידה חדשנית מותאמת לעידן שלנו עם דגש על מיומנויות המאה ה-21 במרכזן יצירתיות, יוזמה וחדשנות לצד יכולת לעבוד בצוות.

ערכים – מיהו האדם, איזו חברה אנו שואפים לעצב? חינוך לאכפתיות ותרומה לקהילה.

שלא במפתיע, מדגיש שלו בראש וראשונה את נושא הערכים שקודם מבחינתו ללמידה ולכל נושא אחר.

ובתוך כל אלה, מהי תפישתך הניהולית?

"אני מאמין בתיאום ציפיות בהתאם לתפישת העולם ולחזון. אני שואף להעניק לאנשים תחתיי מקסימום אוטונומיה לעבוד לבד. מרגע שנערך תיאום ציפיות, הושגו הבנות והוגדרו יעדים, למנהלי בתי הספר יש את כל החופש והמרחב לעשות זאת בדרכם. הדבר נכון גם לבעלי תפקידים באגף שמונה כעת 17 איש".

ושאלה לסיום, מהן החששות שלך?

"אני לא חושש. אני מודע לעובדה שלקחתי אתגר גדול על עצמי אבל אני מאמין שאפשר לצלוח אותו. אני חש בחריש התרחשות מאוד חיובית, אנרגיות טובות ורצון לעשות טוב. כמות האנשים שהציעו לי עזרה היא אינסופית. אני גם מבין שהסערות המתרחשות מדי פעם הן תולדה של מוטיבציה, חלומות ורצונות. חריש מעניקה הזדמנות ענקית לרבים, מה שחשוב הוא להקפיד לא להיגרר לשיח מפלג ומקצין. השאר כבר יסתדר".


אשדר חריש

ספיר בחריש - אבני דרך

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הומור משובח: ב'ממים על חריש' עושים צחוק מהקמת העיר החדשה

חשד לפלילים בחריש? הנתנייתים מרגישים סוף סוף בבית! כמה התינוק בכה הלילה? הוא העיר את המואזין! קבוצת הפייסבוק 'ממים על חריש', המקום הוירטואלי הכי מצחיק להיות בו, מציינת (כמעט) שנה של הומור חוצה מגזרים וקהילות

ממים (באנגלית: Memes) אותן תמונות בעלות כיתובים הומוריסטים, הפכו זה מכבר, לשפה של ממש. בעולם דיגיטלי בו המילה הכתובה נדחקת הצידה לטובת ריגשונים (אימוג'ים) וגיפים, עולה קרנם גם של הממים כערוץ הומוריסטי להבעת דעה, להעברת ביקורת ולהעלאת נושאים חשובים לסדר היום.

חריש מתהדרת בתואר (לא רשמי) של עיר עם מעורבות אזרחית מהגבוהות בארץ. בהתאם, קבוצות הפייסבוק של חריש גדושות בשאלות ותשובות, תלונות ופירגונים, עצות, הערות והארות. בין כל אלה יש מקום אחד שבו נשמרת הזכות (וגם החובה) לצחוק על הכל.

עידית שדה עפרוני
עידית שדה עפרוני

ומסתבר שההומור המקומי משובח. "זה התחיל ממם אחד שהעלתי כבדיחה באחת הקבוצות ה'רציניות' של חריש", נזכרת עידית שדה עפרוני, מייסדת ומנהלת הקבוצה. "ראיתי את התגובה הנלהבת והחלטתי לפתוח קבוצה מקומית ולנסות לסחוף אחרי את התושבים. אני מודה שבהתחלה הייתי סקפטית אבל מהר מאוד זה תפס. אנשים רבים הצטרפו". נכון לכתיבת שורות אלה, מונה הקבוצה 831 חברים.

מהם כללי הקבוצה? יש קוים אדומים? "בעיני, הייחודיות בקבוצה היא שאפשר להגיד בה הכל – ולצאת בסדר, גם על דברים שהם טאבו, נושאים קשים או פחות מקובלים", מסבירה עידית. "אנחנו משתדלים לשמור על אווירה טובה ולהימנע מירידה לפסים אישיים, אך אנשים בלי חוש הומור לא ימצאו את עצמם בקבוצה", מוסיפה עידית ומדגישה: "עבורי, הומור הוא כלי לחיים, שמאפשר לומר דברים שהם לא פשוטים וגם לצחוק על עצמך ועל העיר".

"אתה נכנס לקבוצה ואתה פשוט נהנה, פה ושם יש אנשים שעדיין לא הבינו שזאת קבוצת ממים וכותבים תגובות כועסות – זה מצחיק בפני עצמו", מציין אביחי כהן, תושב חריש ואחד מיצרני הממים הפעילים ביותר בקבוצה. "לפני כמה חודשים לדוגמא, היתה בחריש הפסקת חשמל, לרבע שעה בסך הכל וקבוצות הפייסבוק הוצפו בתלונות על העיר. אנחנו בקבוצת הממים בחרנו להתייחס להכל בהומור ולהעביר מסר של: היי, תרגעו, זה קורה בכל מקום, זה לא שרק בחריש ישנן הפסקות חשמל".

אביחי כהן
אביחי כהן

מה צריך כדי להכין מם, חוץ מהומור כמובן? "לממים יש חוקים. צריך ללמוד קצת את השפה של הממים ואת התבניות. ברמה הפרקטית ישנן אפליקציות וקיימים אתרי מאגרים של תבניות. מוסיפים את הטקסט ויש לך מם", מסבירה עידית. "החוכמה היא לדעת לקלוע בדיוק לתבנית הנכונה כדי להעביר את המסר", מוסיף אביחי. "צריך שהמם יהיה גם מצחיק גם מקורי, גם ראשוני וגם מיידי כדי שהוא יצליח".

ואתם בהחלט מהירים שם בקבוצה. לעיתים תכופות קורה שגולשים נחשפים לאירוע שהתרחש בעיר בזכות המם של אחד מחברי הקבוצה.

אביחי: "נכון. היו מקרים בהם העליתי במהירות ממים על הפסקת מים או על פוסט שהעלה בטעות ראש המועצה בעמוד הרשמי שלו שכלל שרבוב אותיות סתמיות, עוד לפני שאנשים נחשפו לנושא ושאלו אותי על מה אני מדבר".

ממים על חריש

צוחקים יחד על הכל

אם חריש נחשבת כמיקרו קוסמוס של ישראל, בקבוצת הממים ניתן לראות הוכחות לכך כשחילונים ודתיים צוחקים יחד על הכל. "לגמרי", מאשרת עידית "הקבוצה היא מדגם מייצג של קהלים, מגזרים ודעות שונות ומגוונות בחריש ואפשר לראות את זה בשיח יפה, שנשמר בגבולות ההומור. גם אם יש ביקורת ודיונים סביב נושאים בוערים וסוערים, אנשים יודעים לאסוף את עצמם ולזכור את מהות הקבוצה".

מהם הנושאים שהכי נהנים לצחוק עליהם בקבוצה? מה תמיד עובד?

עידית: "הממים הכי פופולריים עוסקים בעיקר בהלך הרוח בשאר קבוצות הפייסבוק בחריש. התפישה היא לצחוק על תלונות, על עצם קיום התלונות, על העובדה שכולם מתלוננים ונזעקים מכל פיפס".

אתם מעידים על עצמכם כאנשים מצחיקים גם מחוץ לקבוצת הממים?

אביחי: "תמיד אהבתי לצחוק ולהצחיק וקבוצת הממים נתנה לי במה. אנשים פוגשים אותי ברחוב ונותנים לי פידבקים חיוביים ש'הרגתי אותם מצחוק', זה נחמד לשמוע".

עידית: "אני עובדת סוציאלית כך שאני מתעסקת בצד הפחות מבדח בחיים. הכתיבה בקבוצה מאזנת אותי. אצלנו מדובר בתחביב משפחתי, הילדים שלי יושבים וקוראים את הבדיחות וגם בעלי נוהג להעלות ממים וישנה מעין תחרות בבית מי מצליח יותר להצחיק, אבל אני בדרך כלל מנצחת, כך שאין באמת תחרות".

"לקבוצת הממים מקום חשוב בשיח המקומי", מסכם אביחי. "במיוחד בזמנים קשים שמלווים בדיונים שעלולים לפגוע במורל, אתה יכול לבקר בקבוצת הממים ולקבל פרופורציות. "תושב חדש שעבר אלינו רק החודש ועוקב זמן מה אחרי הקבוצה שיתף ואמר שהדיונים בקבוצה עושים לו טוב ומפיגים עבורו מתחים. גם עבורי, זו דרך טובה להתמודד עם האתגרים שחווה העיר והתושבים".

אתם חושבים שגם על הריאיון הזה יהיה מם בקבוצה?

עידית: "כבר היה, עוד לפני שהתחלנו. אנחנו עד כדי כך מהירים… מוזמנים לחפש בקבוצה".


אשדר חריש

ספיר בחריש - אבני דרך

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

"התכנון העירוני טוב מאד, בנושא התחבורה התושבים צריכים להיות עם היד על הדופק"

הדר מידן, תושבת חריש ומתכננת ערים במקצועה, מתרשמת מאוד מתכנון העיר חריש: "ניתן להבחין עד כמה הושקעה מחשבה באיכות חיים, ובניסיון לתכנן עיר שלא תהיה רק עיר שינה". עם זאת, ההצלחה של חריש תלויה לתפישתה לא בתכנון המוקפד אלא דווקא בתושבים

 

"לא הייתי מעורבת כלל וכלל בתכנון העיר חריש, אבל אני חושבת שעשו כאן עבודה טובה וממשיכים לעשות מדי יום. הייתי רוצה שאנשים שמתלבטים אם לעבור לכאן, יראו את הפוטנציאל העצום של המקום הזה ויאמינו בחריש כמו שאני מאמינה". במילים אלה פותחת הדר מידן (34) תושבת חריש מזה שנה ומתכננת ערים במקצועה את הריאיון. "יש פה קהילה מאד מסורה שרוצה שחריש תצליח ולדעתי אנחנו בכיוון הנכון", היא מוסיפה.

מידן, בוגרת תואר שני בתכנון ערים מהאוניברסיטה העברית הייתה אחראית על הקמת מערך קידום התכנון במשרד הביטחון וליווי הייעוץ התכנוני, וכיום משמשת כמתכננת ערים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפרדס חנה-כרכור. "הקמתי את מחלקת התכנון בוועדה ואני מקדמת תכנון וייזום תב"עות (תכניות בניין עיר) ביישוב", היא מסבירה.

ספרי על המעבר שביצעת מפרדס חנה לחריש

"כמתכננת ערים, מעבר למקום מגורים חדש הרבה יותר מאתגר מאשר אצל תושבים שאינם עוסקים בתחום. לפני שהחלטנו על המעבר, פתחתי את כל התב"עות של חריש, עשיתי קומפילציה (תרגום לשפת מחשב) של תכניות ישנות וחדשות וכאלה שנמצאות בהליכי תכנון, ערכתי ניתוח מושכל של איך יראו השכונות, הגנים הציבוריים, בתי הספר, מבני המגורים. בדקתי את הנוף, המהמם, מאלף כיוונים, ומיפיתי את כל דרכי הגישה והתחבורה לישוב ובתוך היישוב. אחרי שבחנתי את כל הפרמטרים בעין מקצועית, אני יכולה להגיד בלב שלם שהתרשמתי מאד וזו גם הסיבה שרכשתי דירה בעיר".

חריש. צילום: הדר מידן
מבט על חריש: "תכנון העיר הוא לא מוכוון מגזר מסוים אלא נותן מענה לכל המגזרים ושכבות הגיל"

ממה התרשמת? שתפי אותנו

"תכנון העיר הוא לא מוכוון מגזר מסוים אלא נותן מענה לכל המגזרים ושכבות הגיל. התב"ע מייצרת פתרונות דיור מגוונים, דירות לזוגות צעירים, דירות המיועדות לזוגות עם מספר ילדים, דירות ליחידים ודירות המיועדות לבני הגיל השלישי. לצד פתרונות דיור מגוונים התב"ע מייעדת שטחים משמעותיים למוסדות ציבור עבור מגוון שימושים, שיוכלו לשרת את שכבות הגיל השונות החל ממעונות יום, גני ילדים, בתי ספר, מרפאות, ודרך לא מעט שטחי מסחר ושטחים פתוחים.
בשלב המתקדם שחריש מצויה בו של הוצאת התכנית מהכוח אל הפועל, ניתן להבחין עד כמה הושקעה מחשבה באיכות חיים, ובניסיון לתכנן עיר שלא תהיה רק עיר שינה", מסבירה מידן.

חריש כקנווס לבן

"אני מאמינה שהמקום הזה יצליח בגדול, שזו תהיה עיר נהדרת עם מוסדות חינוך ותרבות איכותיים, חדישים ומגוונים, שירותים לכל שכבות הגיל, פעילויות בשעות הפנאי, רחובות מטופחים ומסחר שוקק".

"יחד עם זאת, יש דבר אחד שאני כמתכננת ערים לא יכולה לחזות וזה טיב האוכלוסיה. בעוד שבערים אחרות המצב התכנוני מורכב לעיתים וקשה לתמרון, חריש היא בחזקת קנווס לבן. היא לא צריכה תכניות לתמ"א 38 או להחליף צינורי ביוב ישנים, לכן, לדעתי מה שיגדיר את ההצלחה של חריש זה האוכלוסיה ולא התכנון. זו גם הסיבה שבחרתי להיות פעילה ביישוב זה כדי לעודד הגעה של אוכלוסיה איכותית, יצרנית, צורכת ופעילה שתהפוך את חריש לסיפור הצלחה".

הדברים שאת אומרת מנוגדים לדעה הרווחת בקרב תושבי חריש שמעבירים תכופות ביקורות על התכנון של חריש

"חריש בדרך הנכונה. כמתכננת ערים אני רואה שעשו כאן הכל לפי הספר. שדרת דרך ארץ מדגימה לנו עירוניות נהדרת, במובן הקלאסי של עירוב שימושים. מגורים לצד שטחי מסחר, משרדים ושימושים ציבוריים. צריך פשוט זמן, סבלנות, וכח קנייה נוסף של תושבים חדשים. גם בקנדה, שמעודדת מדיניות של אורבניות חדשה ועירוב שימושים, לא כל המתחמים הצליחו מההתחלה. זה תהליך ארוך, של שנים, צריך המון סבלנות".

טיילת דרך ארץ בחריש. צילום: הדר מידן
שדרת דרך ארץ מדגימה לנו עירוניות נהדרת, במובן הקלאסי של עירוב שימושים. צילום: הדר מידן

מה לגבי תקני החנייה שהפכו כבר למצוקה לכל דבר? לא מדובר בחלמאות?

"בראייה עתידית זה מובן מאליו שתקני החנייה יורדים. אי אפשר לתכנן עיר לרכב פרטי. נסיעה של שלוש דקות ברכב בשביל לקנות חלב זו מחשבה שצריכה לחלוף מהעולם. ברוב הערים הגדולות מורידים את תקני החנייה כי עיר בריאה נועדה להולכי רגל ולא למכוניות. צמצום חנייה זה אומר יותר מדרכות, יותר שטחים פתוחים, יותר תושבים שמסתובבים ברחובות. זה מהלך חיובי. אם יספקו פתרונות הצללה ועצים במדרכות, אנשים באמת יוכלו ללכת בנחת".

"מה שכן כדאי לקדם זה חנייה מוסדרת לכלי רכב כבדים ומשאיות, שלא יתפסו חניות ולא יחנו בשכונות המגורים".

מידן מציינת את המובן מאליו, שצמצום תקני חנייה הולך יד ביד עם תחבורה ציבורית מוסדרת ונוחה. "עיר טובה צריכה תחבורה ציבורית טובה. משרד התחבורה צריך סף כניסה גבוה של תושבים כדי לקיים תחבורה ציבורית כלכלית שתממן את עצמה. מצד שני, תחבורה ציבורית צריכה להיות יעילה כדי שאנשים באמת ישתמשו בה. אז יש פה עניין של ביצה ותרנגולת. לכן, בתחום התחבורה הציבורית, יותר מכל תחום אחר, התושבים צריכים להיות עם יד על הדופק ובמהלך תהליך ההתפתחות העירוני נציגי הציבור צריכים להכתיב את דרישות התושבים. זה תהליך ארוך".

רבים תוהים לגבי יעילותה של מגמת מיתון התנועה והכבישים הצרים. את מאמינה בתפישה הזו?

רחוב אורן חריש
רחוב אורן בחריש: כבישים צרים, מדרכות רחבות

"יש כל מיני דרכים למיתון תנועה. כבישים צרים זה אחד מהם. ברחובות שיש בהם הרבה ילדים
ותנועת הולכי רגל ערה, מיתון תנועה הוא דבר הכרחי. לתפישתי, בחריש יש איזון בין הכבישים הצרים ובין השדרות. מיתון תנועה שומר על הולכי רגל ועיר נבנית עבור הולכי רגל. אם יסתבר שבחלק מהרחובות הצרים, נוצרים עומסי תנועה לא סבירים אז צריך לשקול להפוך את הרחוב לחד סטרי".

 תב"ע חרדית? אז מה?

מבקרים רבים מרבים לחפור בהסטוריה ולציין כי חריש תוכננה במקור כעיר חרדית. עובדה זו מספקת, לתפישתם, הסבר על כשלים תכנוניים בעיר, אולם מידן חושבת אחרת:

"חריש אמנם תוכננה כעיר חרדית, אבל בת'כלס לאמירה הזאת אין אחיזה במציאות. זו סיסמא שאוהבים לזרוק. התכנון של חריש הוא תכנון אורבני על פי סטנדרטים ומגמות עולמיות. גם יש לזכור שהתכנון התפתח ונוספו תכניות חדשות שהשכילו להטמיע את השינויים בצרכים. יתרה מזאת, גם התכנון המקורי לאוכלוסיה החרדית היה תכנון עירוני בריא, שנשען על עקרונות פיתוח המעודדים הליכה רגלית, שימוש בתחבורה ציבורית ואופניים, תכנון יותר פארקים וגנים ציבוריים קרובים לבית. זה בדיוק התכנון שאני כחילונית, מחפשת במקום המגורים שלי".

אחת הביקורות האחרונות של החברה להגנת הטבע על חריש היתה שהיא לא צפופה מספיק. מה דעתך?

"כתושבת, הצפיפות שתוכננה בחריש היא סבירה ויוצרת מרקם אורבני איכותי ונעים. מרחב מחיה, נוף ושטחים פתוחים הם מהדברים החשובים ביותר לאיכות חיים. כמתכננת ערים, ברור היום לכולם שצריך להגדיל את נפחי הבנייה בארץ ולהעלות משמעותית את הצפיפות למגורים בכל הארץ, וגם בחריש".

שדרת דרך ארץ בחריש. צילום: הדר מידן
"הצפיפות שתוכננה בחריש היא סבירה ויוצרת מרקם אורבני איכותי ונעים" צילום: הדר מידן

"עם זאת, ניתן להשיג בנייה בצפיפות טובה מבלי לעלות למגדלים של 20 קומות, בתנאי שמייצרים מספיק שטחים פתוחים שניתן לעשות בהם שימוש ראוי לרווחת התושבים. בחריש יש איזון טוב בין מבני המגורים והגנים הציבוריים".

אחת הטענות המרכזיות היא שבחריש קידמו את המגורים בלבד. מה דעתך על המחסור בפתרונות תעסוקה ומסחר בעיר?

"אזור תעסוקה לא מקימים בראשיתה של עיר וזה לא דבר שנוחת מהשמיים. בינתיים יש תעסוקה של מסחר בחריש, וזה הדבר שצריך לפתח ולקדם. במקביל צריך כמובן לתכנן אזורי תעסוקה לטווח הארוך. חשוב להבין שלוקח הרבה יותר זמן לממש תעסוקה מאשר מגורים. לממש מתחם תעסוקה שוקק זה תהליך שאורך אפילו 15 שנה. מה שכן, המדינה צריכה לעודד את זה. בפרדס חנה-כרכור למשל, הישוב גדל מאד מבחינת מגורים, אך פיתוח התעסוקה לא התממש ונוצר פער משמעותי בין ארנונה מניבה לתעסוקה ולמגורים. אני מאמינה שבחריש למדו מהניסיון הזה והבינו את החשיבות, ויקדמו תכנון בהתאם".

יש לך מסר לסיכום לתושבי חריש?

"בצבא שירתי כמש"קית תקשורת בדובר צה"ל. המוטו שליווה אותנו לאורך השירות היה 'היוזמה היא נשמת אפה של הדוברות'. לקחתי את המשפט הזה איתי הלאה כמעט בכל מובן והקשר. היוזמה בונה קהילה, בונה עיר, בונה מדינה. יוזמה היא ההיפך מלקטר. יוזמה זה להיות צעד אחד קדימה לפני כולם. זה מה שאני מאחלת לעיר חריש".


ספיר בחריש - אבני דרך

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

דוד מגן: "כל מי שמגדיר את חריש כעיר העתיד – אינו טועה"

"אין ספק שלחריש יש פוטנציאל עצום לגדול לממדים הרבה יותר גדולים מאלו שמדברים עליהם כיום ובתנאי שהחסמים בתשתיות יוסרו ותכנון איזורי התעסוקה יושלם". דוד מגן, יו"ר 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' בראיון על התכניות העתידיות ועל אופיה המיוחד של העיר

 

"בעוד שנתיים ורבע", כך לדברי דוד מגן, יו"ר ’הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש', תסיים הוועדה את תפקידה. במהלך שנות פעילות הוועדה, הפכה חריש מרעיון למציאות, מתכנונים ושרטוטים לעיר חיה ונושמת.

עד לסיומו של המנדט המתוכנן, פועל דוד מגן, לקדם את חריש בכל התחומים החשובים להפיכתה לעיר מרכזית במרחב ולהסרת חסמים, שמונעים את התפתחותה. יתרה מכך, מגן מאמין באדיקות בעתיד המשגשג הצפוי לעיר ולתושביה, לאחר שיוסרו המכשולים הזמניים.

אחד החסמים המשמעותיים שמגן פועל להסרתו הוא חיבור חריש למרחב באמצעות תשתיות תחבורה מתקדמות.

"מחלף 65/444 אמור להיחנך באוגוסט 2021 והוא יעניק גישה נוחה ומהירה לחריש", הוא מציין. "בנוסף, משרד השיכון עומד להקים מעבר מעל כביש שש, שיחבר אותנו לכביש 611, כביש הכניסה הדרומי החדש של חריש.

עבודות להקמת המחלף החדש בכביש 65
עבודות להקמת המחלף החדש בכביש 65

הוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) אישרה את החלק המערבי של כביש 611 ומשרד הבינוי והשיכון מתחיל בעבודה התכנונית. היום (חמישי) יציגו את התכנית בפני הוועדה. אותנו ענין במיוחד הקטע המערבי, שחוצה את כביש 6 וזו החלטה חיובית מבחינתנו".

בפברואר 2019 קראת לשר האוצר דאז, משה כחלון, להאיץ את הליך התכנון לחיבור חריש לכביש שש. היכן זה עומד היום?

"קיימת התנגדות של משרד התחבורה לחיבור חריש לכביש שש בנימוק שאני לא מקבל אותו. כיום מחלף באקה אלגרביה מצוי במרחק של 5 ק“מ מחריש לכיוון דרום ומחלף עין עירון מצוי במרחק של חמישה קילומטר מצפון לחריש. הקמתו של מחלף חדש ביניהם משמעו שבכביש שש המרחקים בין המחלפים יעמדו על 5 קילומטרים בלבד והם לא מוכנים לכך“.

"אני מאמין, שבסופו של דבר, גם אם זה יארך שנתיים או שלוש, החיבור לכביש שש יאושר"

"אני אומר, שאין תקדים לכך שישוב שעתיד לגדול לעיר של 70 אלף איש ויושב על כביש שש, לא יוכל להתחבר אליו. אני מאמין, שבסופו של דבר, גם אם זה יארך שנתיים או שלוש, החיבור לכביש שש יאושר“.

מגן גם אינו חוסך את ביקורתו על התכנית החדשה להקמת תחנת רכבת חריש כחלק ממסילת מנשה. "התכנית המקורית היא תכנית רכבת ישראל לקו עפולה חדרה (המסילה המזרחית). אני קורא לממשלה להיצמד לתכנית המקורית והמאושרת ולהחזיר את קו חדרה עפולה לשולחן הדיונים והתכנונים ולתת לנו רכבת כאן, בתחומי העיר חריש".

"אני מייחס חשיבות רבה מאוד לתחבורה לעיר ובתוך העיר. גישה קלה ותנועה זורמת לחריש ובתוך חריש יגרמו לכך שהביקוש לדירות בעיר יהיה גבוה והאכלוס יהיה מלא".

אוכלוסיה איכותית, מיתוג חדש

על פי הערכות, בקיץ הקרוב עתידה חריש לקלוט אלפי תושבים חדשים ולבצע קפיצה מספרית לכ-20 אלף תושבים. "אני גאה להיות שותף לרשות מקומית שמקבלת את האזרחים החדשים כשכל התשתית הקהילתית הכוללת בתי ספר, מעונות, בתי כנסת, מקוואות ומתנ"ס כבר קיימת. אין ולא היתה לזה דוגמה בכל הארץ", מציין מגן.

ובכל זאת האכלוס לא התנהל על פי התחזיות הראשוניות…

"ענין  האכלוס התנהל בעצלתיים משום שהמיתוג של חריש לא עלה יפה ותושבים פוטנציאלים לא ידעו לזהות את מיקומה של חריש ואת אופייה המיוחד“.

"המצב משתנה, הרבה בזכות הקמפיין הפרסומי של חברת שפיר על שכונת בצוותא. אנחנו קוראים לזוגות צעירים מרחבי הארץ לבוא לגור בחריש, בעיר מתקדמת באיזור השרון“.

עיר הצעירים
חריש, עיר הצעירים. פרסום באתר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה -חריש

חריש לא זוכה בעיתונות הארצית למחמאות רבות ולכן גם לא מושכת זוגות צעירים

"אנחנו יודעים שיש לחריש בעיה גדולה של מיתוג. אנחנו בוועדה לא מתעסקים במיתוג, זה לא מתפקידנו, אבל מההכרות שלנו עם תושבי חריש, הצענו להשתמש בתושבי חריש כאלמנט מיתוגי".

"האוכלוסיה בחריש היא מדהימה, שיחות אקראיות עם אנשים ברחוב מראות שהתושבים מאוד מרוצים מהעיר ואין עד טוב יותר לאופיה של העיר מאשר מי שגר פה ומהלל ומשבח את העיר".

"אני סומך על ראש המועצה יצחק קשת, ועל מנכ"ל המועצה, יעקב נתניהו, שימשיכו למנף את ההישגים גם בתחום הגברת האכלוס".

המשימה: הקמת פארק מרכזי

מגן מאמין שאחת הדרכים, שיעזרו למשוך לחריש תושבים פוטנציאליים, היא הקמת הפארק המרכזי בין שכונת הפרחים והחורש, שמתוכנן להשתרע על שטח של 103 דונם. התכניות להקמתו אושרו אך המועצה הקפיאה אותן בשל עלויות התחזוקה הצפויות הגבוהות.

"הפארק הציבורי הוא חלק ממיתוג העיר", מסביר מגן.  "ההבדל בין לראות ערימות של עפר בליבה של העיר לבין סיור בפארק ירוק ויפה הוא עצום ולכן הקמת הפארק צריכה להיות אחת המשימות הראשונות של הרשות".

הדמייה פארק מרכזי
הדמייה של הפארק המרכזי. באדיבות דוברות עיריית חריש

"המועצה המקומית חוששת לקבל פרויקט כזה גדול בשל הוצאות התחזוקה השוטפות ואני מבין ומעריך את זה. אבל אם יש תקציב להקמת הפארק, צריך לדאוג שהוא אכן יוקם ובמקביל למצוא גורם, שיתחייב לסייע באחזקתו ב-10-15 שנים הבאות".

על אילו מקורות תקציביים אתה מדבר? ממשלתיים? תרומות מחו“ל?

"צריך בראש וראשונה לפנות לממשלה ולהשיג תקציב ממשלתי. לומר בצורה פשוטה שחריש זקוקה לעזרה באחזקת הפארק עד שיקומו פה איזורי תעסוקה ולחריש יהיו מקורות הכנסה משלה. אפשר לפנות גם למקורות אחרים כמו תרומות מחו"ל או לקדם הסכמים בנוסח 'שותפות 2000'".

אתה מדבר על גיוס תקציבים בתקופה בה אנחנו נמצאים במצב ייחודי בלי ממשלה מכהנת ובחירות חדשות בספטמבר. לא ברור גם מה יעלה בגורלה של חריש, שהחלטת הממשלה, שהעניקה לה מעמד ייחודי מסתיימת בסוף שנת 2019

 "נכון, החלטת ממשלה 870 מדצמבר 2015  שמגדירה את חריש כעיר עדיפות לאומית, מסתיימת בשנת 2019. אני בטוח שמיד עם כינון הממשלה, הממשלה החדשה תידרש לענין של חריש.

"אנחנו נפעיל את כל כלי השכנוע שיש בידינו, בהובלת הרשות המקומית, כדי להגדיר תקופה נוספת של 3-5 שנים בה חריש תמשיך להיחשב כפרויקט לאומי. הרבה מאוד תלוי במדיניות האוצר ובמשרד הבינוי והשיכון אולם המסורת עד היום הוכיחה שחריש קיבלה תשומת לב ראויה ואין סיבה שהממשלה והמדינה לא ימשיכו כך בעתיד".

חסמי התעסוקה יפתרו

"אין ספק שלחריש יש פוטנציאל עצום לגדול לממדים הרבה יותר גדולים מאלו שמדברים עליהם כיום ובתנאי שהחסמים בתשתיות יוסרו ותכנון איזורי התעסוקה יושלם", מציין מגן ומשתף בבשורה החשובה: "אנחנו לקראת אישור תכנית חריש דרום".

חריש דרום תקום על 300 דונם (בגבול קיבוץ מצר) ועתידה לכלול כ-1,400 יחידות דיור, 3,300 מ"ר שטחי תעסוקה ו-1,500 מ"ר של שטחי שירות. "זה יהיה איזור התעסוקה הראשון של חריש שיאושר ויוקם", מציין מגן.

"התכנית ראשונה נדונה בוועדה לפני שבעה חודשים ואושרה בתנאים שמתמלאים כעת. לפני ראש השנה, התכנית תהיה להפקדה. זוהי תכנית רלוונטית, מתקדמת ואקטואלית שהוועדה משקיעה בה מאמץ רב", מפרט מגן. "אנחנו מכוונים למשיכת חברות הייטק לעיר כיאה לעיר מתקדמת עם זוגות צעירים, משכילים וברמה סוציו-אקונומית גבוהה".

מגן מוסיף ומציין כי בימים אלו נדונה מחדש התכנית לתכנון איזורי הסחר בשכונת מעו"ף וכי תושבי חריש יוכלו למצוא עבודה גם באיזור המסחר המתוכנן של מועצה איזורית מנשה, שעתיד לקום בסמוך לצומת מג"ב. עוד הוא מציין כי החלה החשיבה הראשונית על איזור 'חריש צפון', שגם הוא עתיד לספק איזורי סחר ותעסוקה לתושבי חריש והכנסות לקופת המועצה.

מהו המסר שלך לסיום לתושבי חריש?

"כל מי שמגדיר את חריש כעיר העתיד –  אינו טועה. אנחנו נצליח בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות המקומית ועם התושבים הדומיננטיים של חריש להקים את המחלף המבוקש בכביש שש. איזורי התעסוקה של חריש יקרמו עור וגידים עוד מעבר למה שניתן לראות היום ובצנרת ממתינים גם רעיונות מחוץ לקופסא כמו הקמת איזור תעסוקה משותף לחריש, כפר קרע ומ.א מנשה מצפון לכביש 65. ברגע שהדברים האלה יסתדרו התפישה הרווחת על חריש תהיה שונה לגמרי".


פרוייקטים בחריש

התחלות חדשות בחריש: משנים מקום, משנים תעסוקה

מה אתה עושה כאשר אי אפשר להמשיך ולעשות את מה שעשית קודם? כאשר אתה שומע קריאה פנימית חזקה ללכת אחרי מה שנכון לך? האם אתה קופץ אל הלא נודע ומעז? אסף אלישיב, יואב גן ברוך ודרור אברהם הרמיס הלכו בעקבות צו ליבם והעזו

לעיתים נסיבות חיצוניות, כמו מעבר לעיר חדשה, כופות עלינו לחולל שינוי בחיינו, ולפעמים הצורך בשינוי הוא פנימי. כך או אחרת, מוטלת עלינו החובה להתמודד עם התחלה חדשה (ומפחידה). המעבר לחריש מביא עימו בהכרח התחלות חדשות. כולנו כאן (כמעט) תושבים חדשים שמתמודדים עם שכנים חדשים, מסגרות לימודיות לילדים וריחוק מהמשפחה, אבל יש כאלה שעשו צעד אחד נוסף – ומינפו את המעבר לחריש להתחדשות עצמית.

"העובדה שכולם פה חדשים מאפשרת לכל אחד להמציא את עצמו מחדש"

אסף אלישיב
אסף אלישיב. צילום: ג'ני קשת

אסף אלישיב (29) הגיע לחריש לפני שנה. הוא עבר עם אשתו ועם שלושת ילדיו מעין עירון, שם התגוררו תקופה קצרה ואליה הגיעו מתקוע, שם חיו במשך שמונה שנים.

במה עסקת לפני שעברת לחריש?

"אני הנדסאי תעשייה וניהול. עבדתי כשכיר בניהול לוגיסטי של פרויקטים בנדל"ן במשך כמה שנים, מול קבלנים, פיתוח תשתיות, רשויות מקומיות, דיירים וכן הלאה".

מתי היה השינוי התעסוקתי שביצעת?

"בעין עירון הייתה תחילת הטרנספורמציה. הרגשתי שאני מאוד נשאב לעבודה ושזה לא באמת מתגמל. הוצאתי אנרגיה ובסוף מישהו אחר קצר את הפירות במקומי. הרגשתי שאני יכול ורוצה לתעל את כל האנרגיה הזאת ולקצור בעצמי את הפירות. התעורר בי רצון להיות עצמאי".

אלישיב החל לחתום אבטלה ונרשם לקורס מטעם משרד הכלכלה. "למדתי מסחר אלקטרוני באמזון בג'ון ברייס בחיפה. לקחתי ברצינות את הקורס, והתחלתי לעסוק בזה במהלך הלימודים. כיום יש לי מוצר מטבח עם מיתוג פרטי משלי, שנמכר בארצות הברית".

אבל זה אינו עצם העניין מבחינתו. הוא מספר כי כיום, במסגרת השינויים הגדולים שהוא ואשתו עוברים, נפתח עולם היצירה שלו, שלדבריו, היה חסום במשך הרבה שנים.

"אני מרגיש שכיום אני בדרך לשליחות שלי. כיום אני מתייחס לעצמי בעיקר כאל אדם יוצר. יש לי יֶצֶר ליצירה. אני כותב ומשחק – יש לי משיכה מאוד חזקה לבמה וזו אהבת ילדות שלי שעכשיו אני מאפשר לה לחזור בגדול. אשתי ואני מעבירים יחד הרצאות וקטעי משחק מהשנים הראשונות של הנישואים שלנו, שהיו מאוד מאתגרות".

האם חריש תרמה לשינוי שעברת?

"בהחלט כן, העובדה שכולם פה חדשים מאפשרת לכל אחד להמציא את עצמו מחדש, איך שהוא רוצה, כולם מתחילים דף חדש אם הם רק בוחרים לעשות זאת".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמין שלכל אחד יש מתנה שמנחה אותנו לשליחות ולהגשמה שלנו. זה מתחיל מלהקשיב ללב. כל אחד הוא שחקן ראשי בחיים שלו, במחזה שלו, וכדאי שיעשה זאת כך שהתשוקה שלו תוביל אותו. חבל שאנשים עושים ויתורים ומחזיקים בדברים שלא נכונים להם".

 "ברגע שאנחנו פותחים את העיניים, יש המון אופציות"

יואב גן ברוך
יואב גן ברוך. צילום: רפאל מזרחי

"אנשים אוהבים להיות באזור הנוחות שלהם, ואני מאוד בעד שינויים. אני חושב ששינוי עוזר להתפתח," אומר יואב גן ברוך (50) תושב חריש, שאליה עבר מחולון לפני כארבעה חודשים. הוא מביא כחיזוק לדבריו את הפסוק: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך". "גם בורא עולם אומר ללכת – לצאת מאזור הנוחות, מכל מה שמולד בך", הוא מדגיש.

ספר לי על הדרך המקצועית שלך.

"אישית, תמיד העזתי לנסות ולגוון מבחינת תעסוקה. אחרי הצבא פתחתי חברת שיווק גדולה, בשלב אחר היה לי מועדון סלסה. כבר שנים רבות שאני שף קונדיטור. עבדתי בחברות קייטרינג ובמסעדות והרציתי בבתי ספר לבישול ולקונדיטוריה. לאחרונה, עבדתי במסעדה טבעונית בתל אביב, עד שהבנתי שהנסיעות מחריש למרכז לא מתאימות לי יותר ופתחתי עסק עצמאי".

לא פחדת לעזוב משרה בטוחה?

"היה לי ברור שיש לי אפשרויות, וזה לא הפחיד אותי. ברגע שאנחנו פותחים את העיניים, יש המון אופציות. אני עוסק כיום בדברים שעסקתי בהם גם קודם, אבל פיתחתי עסק חדשני בתחומי הקונדיטוריה עם דגש על אוכל בריאותי. חשוב לי לחנך אנשים לבריאות. כשאדם אוכל עוגה ממש טעימה, ומגלה שהיא עשויה מרכיבים טבעיים ובריאים בלבד הוא מופתע".

איך אתה עושה את זה בפועל?

"אני אופה עוגות בריאות ולחמים. יש לי אתר אינטרנט שהקמתי לא מזמן ואני עורך סדנאות והרצאות בנושא. אני גם מלווה אנשים בתהליכי שינוי של ירידה במשקל ובהורדת רמות סוכר, באמצעות שינוי הרגלי חיים".

האם לדעתך חריש מאפשרת לעסקים או לעצמאיים להתפתח בקלות?

"בכנות?" הוא אומר, "השאיפה שלי היתה לפתוח מקום בחריש. בדקתי אופציה לחנויות לפני שעברתי, אבל ראיתי שהעלויות מאוד יקרות. כרגע, לא נראה לי שזה יקרה פה".

 "כשכואב מספיק – אדם יוצא לעשות שינוי"

דרור הרמיס
דרור הרמיס

דרור אברהם הרמיס (37) גדל בשערי תקווה, וגר שם עד לפני שנתיים וחצי. בשנת 2014 הוא ואשתו חיפשו בית לרכישה, וזיהו את חריש כמקום בעל פוטנציאל. הם עברו לגור כאן בפועל באוקטובר 2016. דרור לא ידע שההחלטה הזאת תהיה כל כך משמעותית עבורו.

ספר לי על תהליך השינוי המקצועי שעברת

"זה לא היה רק שינוי מקצועי", הוא מבקש לדייק. "המהלך הזה של לצאת מהמקום שבו גדלתי כל חיי, להיפרד מ'ארצי וממולדתי', כמו שאומרים, גרם לי להתבונן בעצמי הרבה יותר עמוק. הבנתי שאני לא נמצא במקום שנכון לי מבחינת עיסוק. וכשכואב מספיק – אדם יוצא לעשות שינוי".

"בשנה וחצי הראשונות למעבר עוד המשכתי לעבוד בביצוע ובניהול פרויקטים של בנייה. עבדתי באותה חברה, ברעננה, כמעט עשר שנים כשכיר. כל התהליך של ההתנתקות מהשורשים המוכרים שלי הביא אותי להתבונן בעצמי בצורה אותנטית יותר, ולהבין שמרכז העניין שאני רוצה בחיי הוא עבודה עם אנשים. בסופו של דבר החלטתי להישאר באותו שדה, אבל בכיוון אחר, והתחלתי לעסוק בתיווך".

זה היה שינוי מהותי?

"מאוד מהותי", הוא אומר. "התעסקתי בענייני חומר וביצוע, וכיום אני מוביל את האדם אל הבית שלו. התפישה שלי שונה ב-180 מעלות. מה שחשוב לי כיום הוא התהליך שאני עושה עם האנשים, המפגש איתם, מה נכון להם – האדם במרכז. חשבתי ללכת לכיוון טיפולי ממש, כי הבנתי שאני עובד לפי רגש ושאני מחובר אל האנשים שאני עובד איתם ומבין את מה שהם עוברים".

מה אתה מאחל לעצמך להמשך?

"אם אצליח לחבר בין תהליכי התפתחות של אנשים ובין נדל"ן, זה יכול להיות מדהים. דבר נוסף שאני רוצה הוא להשתלב בפרויקטים בחריש. כרגע אני עובד בעיקר במערב חדרה, אבל אני בהחלט 'שחקן ביתי' מטבעי, ולכן הייתי שמח לעבוד בחריש".

איזו עצה היית נותן לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"לייצר שינוי מבפנים החוצה ולהיות קשוב לסימנים בדרך, לגילוי שלנו, לייעוד של כל אחד מאיתנו. הדרך היחידה לחיות בנוכחות ובסוג של קתרזיס וסיפוק היא להתקרב לייעוד שלנו. אני חושב שזה ממש שמחה או אומללות… אין אפשרות לא לעשות את זה".


הכירו את הנשים שעשו שינוי מקצועי בחריש, בכתבה קודמת בנושא: משנות מקום משנות מזל


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

חריש אוהבת כלבים: קהילת הנובחים של העיר צומחת ועולה

המפגש בין האמפי, זואי, בוטן, ספידו, ג'נגו ומיקה בגינת הכלבים סיפק לנו תירוץ מצוין להכיר מקרוב את בעליהם, חובבי הכלבים בעיר, ולהתוודע לקהילה צומחת. מה הם חושבים על גינת הכלבים החדשה בעיר, כיצד הקשר בין הכלבים מחזק את הקשרים החברתיים ומה ניתן לעשות עם בעיית הגללים בעיר? ראיון מכושכש

צילום: אורן קלר

על פי נתוני איגוד ערים וטרינרי שומרון, בחריש רשומים רק 285 כלבים, אבל המספרים בפועל גבוהים הרבה יותר. ד"ר יובל חזות, וטרינר, הבעלים של מרפאת החיות המקומית 'אנימד' וחבר פעיל בקבוצת הואטסאפ 'כלבים בע"מ', המונה למעלה ממאה חברים מעריך שמספר הכלבים בפועל נושק לכ-1,000 – פי שלושה ויותר מהרישום בפועל.

"אני שמח מאוד על השקתה של גינת הכלבים בחריש", מצהיר חזות. "חשוב לנו להראות שיש בחריש אוכלוסיה שאוהבת בעלי חיים. זו אוכלוסיה שחשוב לטפח אותה", הוא מוסיף.

יובל חזות, חריש
ד"ר יובל חזות: "להעלות את המודעות לקהילת אוהבי הכלבים"

"אנחנו בקשר עם המועצה בנושאים אלה כדי להעלות את המודעות לנושא ולהביא לחריש תושבים חדשים שיכולים להצטרף לקהילה זו".

אתה מתכוון לזוגות צעירים?

"לא רק, אבל חריש רוויה במשפחות צעירות ובדרך כלל יש להן חיבור מצוין עם כלבים. אנחנו פה כדי לעזור, לדוגמא, לחשוב קדימה ולתכנן מראש בשכונות החדשות הקמה של גינות כלבים".

על פי פרסומי המועצה, שתי גינות נוספות עתידות להיפתח בחודשים הקרובים, שתיהן בשכונת החורש, האחת בין הרחובות אורן ורימון והאחרת בין הרחובות אתרוג ואלון. ההשקה המתוכננת היום של גינת הכלבים באירוע שיזמה המועצה מהווה את אות הפתיחה בתחום. מה חושבים בעלי הכלבים על גינת הכלבים הראשונה בחריש?

איתי בר נוי: העצמה של ילדים

איתי בר נוי גינת כלבים
איתי וספידו במסלול המכשולים בגינה

איתי בר נוי תושב חריש מזה שמונה חודשים הוא מאלף כלבים ומדריך טיפולי בעזרת כלבים. לגינה ברחוב ברקת 17, הוא מגיע עם ספידו, בורדר קולי ושותפו לעבודה. "אני מאוד מרוצה מהגינה, אפשר להפגיש פה כלב עם כלב ואפשר להרחיב את האינטראקציה לקשר ופעילות בין אדם וכלב ובין אדם לאדם". הוא מסביר.

איתי מסביר גם על מתקני משחק הכלבים המצויים בגינה: "מהות המסלול היא להעביר את הכלב דרך מכשולים שונים בזמן המהיר ביותר ובדיוק המירבי. בעולם Dog agility הוא ספורט מוכר ומוערך המושך אליו אלפי אנשים". עוד מציין איתי כי במסגרת עבודתו, ספידו, תורם להעצמה של ילדים ומטופלים רבים. "חיבור לכלב הוא חיבור משמעותי במיוחד אם מדובר בילדים או במטופלים עם בעיות קשב וריכוז, בעיות רגשיות או אוטיזם. לפעמים גם ההורים והמטפלים נדהמים מקשת התגובות שכלב מצליח להוציא מהאדם מולו הוא מתקשר".

דן ווקסלר ומגי משעל:  "אני אוספת גללים שהם לא של הכלב שלי"

דן ווקסלר מגי משעל
ג'נגו: מתרגש להגיע לגינה

בני הזוג מתגוררים שנתיים וחצי בחריש ופוקדים בקביעות את גינת הכלבים החדשה יחד עם ג'נגו, לברדור לבן מעורב בן שנה, שאימץ את מגי ודן אחרי שהתגלגל באינספור משפחות אומנה. "ג'נגו אוהב את הגינה, כשהוא שומע את משפט הקסם 'הולכים לטיול', הוא יודע שמגיעים לפה", מפרט דן. "אני מאוד שמח על ההשקה של הגינה, חשוב שיהיו לכלבים מקום לרוץ ולשחק בו.

לדן, ארכיטקט במקצועו יש גם כמה הצעות ייעול. "כדאי להגביה את הגדר, יש כלבים שקופצים מעליה, מומלץ לדאוג להצללה עבור בעלי הכלבים ולבנות גם מסדרון בטיחות כפול כדי שכלבים לא יברחו מהגינה".

מה לגבי איסוף קקי? אני רואה שהדשא בגינה פה לא ממש נקי…

"אין ספק שצריך לחנך את כל בעלי הכלבים לאסוף את הצרכים. פעמים רבות אני אוספת גללים שהם לא של הכלב שלי", משיבה מגי ומוסיפה הצעת ייעול: "ברגע שהבניינים יתאכלסו כאן, לא בטוח שהם יאהבו את נביחות הכלבים. לכן כדאי לדעתי לפתוח גינות כלבים בפאתי העיר ולא במרכזה. בין כה וכה אנחנו נוסעים לגינה ולא מגיעים אליה רגלית".

מה ג'נגו הכי אוהב בעולם?

 "ג'נגו אוהב את העולם; ילדים, כלבים, חתולים וצמחים", פוסקים השניים.

איה זינגר: דרושים: דשא וקירוי

איה זינגר גינת הכלבים
איה זינגר עם בוטן וזואי

איה, תושבת חריש מזה שנתיים אינה מתגוררת בסמיכות לגינת הכלבים. "אני לא יכולה להגיע לגינה ברגל, אשמח מאוד אם יהיו גינות נוספות במרחק הליכה בשכונת אבני חורש", היא מציינת. "הגעתי לחריש עם 'קשישון', שנפטר וקבור בחורשה תחת עץ אלון ענק כמוהו", משתפת איה. "אימצתי את זואי ובוטן, כלבות נטושות, שהועברו לאחד ההסגרים הקשים בארץ ומשם חילצתי אותן".

זואי, כלבת ג'ק ראסל שאוהבת לשחק מחבואים ותופסת ובוטן, תחש מעורב, שאוהבת לצוד ובעיקר לאכול, מצאו מהר מאוד את מקומן בגינה ושיחקו עם שאר הכלבים."היינו שמחים לקצת דשא במתחם גינת הכלבים כי בחורף החול יהפוך לבוץ ויקשה על כולנו. גם קירוי צל יעזור לנו בקיץ", מסכמת איה.

אפרת חבקין: "הופתעתי לטובה מהגינה"

אפרת חבקין גינת כלבים
אפרת חבקין ומיקה: "ניכרת פה השקעה"

אפרת חבקין מתגוררת שבעה חודשים בחריש יחד עם מיקה, גולדן רטריבר בת שש וחצי. את גינת הכלבים הן פוקדות כבר הרבה זמן, כשהיא היתה עדיין ריקה ולפני שגילו אותה חברים נוספים בקבוצת הואטסאפ. "הופתעתי לטובה מהגינה", היא משתפת. "ניכרת פה השקעה, הגינה גדולה והמתקנים לכלבים טובים. בכל פתח תקווה לא מצאתי גינות כלבים כדוגמתה, אלא רק פינות, שעברו הסבה על מנת שיוכלו לשמש את הכלבים ובעליהם או גינות קטנטנות בלבד".

אפרת גם מצטרפת לתלונות על איסוף הגללים: "רכשנו מתקן שמחובר לרצועת הטיול עם גלגלת מלאה בשקיות, כך שתמיד אנו מצוידים ויכולים לאסוף את הגללים. אני מקווה שרבים נוספים יהיו מודעים לנושא, יעשו את חובתם ויאספו את הגללים".

מה מיקה הכי אוהבת בעולם? "מיקה אוהבת לאכול, חיבוקים, נשיקות, לישון וטיולים – בסדר הזה", היא מסכמת.

כדן ושיר יערי: "חשוב שתהיה אכיפה בעניין"

כדן ושיר יערי בגינת הכלבים בחריש
שיר יערי: "שואלת בקבוצה מי מצטרף לטיול בגינה, אחרת מפחיד כאן לבד"

בני הזוג יחד עם בנם שחר, בן השבעה חודשים מטפחים את האמפי, כלב האסקי מעורב שנמצא איתם כבר שנה. לחריש הם הגיעו מזכרון יעקב לפני ארבעה חודשים בלבד: "ההתפתחות בחריש מהירה מאוד, אנחנו מרוצים מאיכות חיים טובה כאן", מציין כדן.

שיר מודה שחלק מן הקשרים החברתיים החדשים בעיר נרקמו בזכות קבוצת הואטסאפ 'כלבים בע"מ'. "הגינה ממוקמת באמצע שכונה לא מאוכלסת ולכן מפחיד אותי להגיע אליה לבד. אני תמיד שואלת בקבוצה מי מצטרף, אחרת מפחיד לשבת כאן לבד".

בקבוצות הפייסבוק של חריש יש תגובות זועמות על בעלי כלבים שלא אוספים גללים ומזהמים את המדרכות. מה דעתכם?

"אנחנו אוספים את הקקי של האמפי. שמעתי שיש פקח שמסתובב ומחלק דוחו"ת לבעלי כלבים, ולדעתי חשוב שתהיה אכיפה בעניין", מסכם כדן.

מה האמפי הכי אוהב בעולם?

"האמפי הכי אוהב לתת נשיקות בפה ולרוץ חופשי ומאושר בטיולים ביער חריש".

כלבים משתובבים. גינת הכלבים
כלבים משתובבים. גינת הכלבים

MORE STREET חריש


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הפנויים והפנויות של חריש מחפשים את מקומם בעיר המשפחות הצעירות

דניאל קזין, סיגי אריה ושנית חסן מתגוררים בחריש ומעוניינים לקדם פעילויות והכרות לפנויים ופנויות בחריש. זו אינה משימה קלה בהתחשב בעובדה שרוב תושבי העיר הם זוגות צעירים, אבל השלושה אינם אומרים נואש. סיגי: "אני חותרת להקמת קהילה חזקה שתהווה אבן שואבת לרבים כמונו, שיבואו הנה מכל רחבי הארץ"

הדיון העכשווי על מיתוג העיר חריש ועל הסלוגן המתאים לה, שמתקיים ברשתות החברתיות של חריש, תפס את דניאל קזין (54) גרוש ואב לשני ילדים בוגרים שמתגוררים באזור תל אביב, באמצע השיחה על מצב הפנויים והפנויות של חריש. "שווה לעירייה לשווק את העיר גם לגרושים-גרושות, ולטפח את פלח האוכלוסייה הזה בחריש", הוא אומר. "בולט כי חריש מנסה למשוך לעיר משפחות צעירות בלבד".

דניאל מתגורר בחריש מאוקטובר 2018 אליה עבר ממשמר הירדן שברמת הגולן. "עד תחילת השנה עבדתי בקצרין חמישה ימים בשבוע", הוא מסביר. "כשהתחלתי לעבוד גם באוהלו ובעפולה, מצאתי שחריש היא מקום טוב באמצע. חשוב היה לי גם להתקרב לילדי. לא באמת ידעתי על חריש שום דבר לפני שעברתי הנה, רק הבנתי שזול לגור פה ושהיא אמורה להיות עיר חדשה ומודרנית".

דניאל קזין. ישמח להשתתף באירועים של פנויים-פנויות בחריש

כיצד אתה מוצא כעת את חריש?

"לפנויים ופנויות האזור מציע הרבה אופציות אך חריש עצמה לא נותנת מענה לבילויים כרגע".

האם יש לך קשר עם השכנים?

"הכרות שטחית בלבד. רובם משפחות צעירות עם ילדים".

האם אתה בקשר עם פנויים ופנויות נוספים בחריש?

"לא, אני לא מכיר. אני לא מהיזמים", הוא מציין בחיוך, "אבל הייתי משתתף באירועים של פנויים-פנויות, בעיקר בקטע חברתי, לאו דווקא זוגי. במשך שנים הייתי מוקף אנשים במשך כמעט 12 שעות ביום ואז כשחזרתי הביתה רציתי להיות לבד. עכשיו זה הפוך, שעות העבודה שלי התקצרו וקצת חברה בהחלט תתאים לי".

מישהו צריך 'להוציא אותם מהחורים'

סיגי אריה (49), גרושה 6 שנים, אם לשני ילדים גדולים (19, 24), מסכימה עם דניאל שקשה לפגוש גרושים וגרושות בחריש. "מישהו צריך ליזום, מישהו צריך להוציא אותם מהחורים", היא אומרת, ומתכוונת לפנויים ולפנויות. אך בניגוד לדניאל, סיגי היא אחת מהכוחות המניעים והיוזמים של קהילה זו. היא עברה לחריש לפני קצת יותר מחצי שנה, מחדרה, ומיד כשעברה הנה פתחה קבוצת ווטסאפ של פנויים-פנויות. לדבריה, היא לא הצליחה באמת להניע דברים וליזום אירועים, אבל לא וויתרה. לאחרונה פתחה קבוצת פייסבוק, שמונה כעשרים חברים, פנויים ופנויות מכל הסוגים, מחריש ומהאזור כולו.

סיגי אריה: "החלטתי שאני רוצה להכיר אנשים ודווקא מפה"

"אף פעם אסור להתייאש", אומרת סיגי. "אני קצת עקשנית. ואני יודעת שיש פה הרבה פנויים ופנויות גם בגלל מחירי הדירות, אז החלטתי שאני רוצה להכיר אנשים, ודווקא מפה. כדי שאף אחד מאיתנו לא ירגיש את הבדידות הזאת".

האם יש לך קשר עם השכנים?

"רוב האנשים שאני מכירה כאן הם משפחות. הם חמודים ודואגים לי, תמיד יש לי עם מי לשתות קפה בבניין, ועשינו פורים יחד והמון דברים, אבל אני רוצה להיות גם עם אנשים כמוני. אין סיבה שגרושות או פנויות מחריש יאלצו להשתתף באירועים שמתקיים במרכז הארץ. למה שלא יהיו לנו פה דברים משלנו"?

אין מענה מסודר – ויש כמיהה לחברה

שנית חסן (32), גרושה 9 חודשים ואם לשלושה ילדים (12, 10, 6). מתגוררת בחריש 8 חודשים. עבור שנית זוגיות לא הייתה אחד השיקולים למעבר, אבל המחשבה שיש כאן אוכלוסיה צעירה ומגוונת בהחלט הלהיבה אותה.

שנית חסן: "חריש מאוד מתאימה בעיני לפנויים ופנויות. יש פה אווירה אחרת, יש פוטנציאל"

"חריש מאוד מתאימה בעיני לפנויים ופנויות. יש פה אווירה אחרת, יש פוטנציאל, אבל צריך להתחיל ממשהו. אין פה עדיין פאבים, אין בתי קפה, אין מקומות בילוי שיוכלו לעזור לשבור שגרה, להוציא את האנשים מהבתים לבילוי, לפגוש אנשים".

"הייתי שמחה שיתקיימו בחריש אירועים לפנויים-פנויות, פחות מסיבות, יותר אירועים של הכרות ויצירת חברה. אני אשמח להשתתף בכל אירוע שיתקיים לפנויים-פנויות: טיול, הרצאה… כל דבר".

ארוחת בוקר יחד על הדשא

אבל מציאות לחוד ותכניות לעתיד לחוד. סיגי, למרות העובדה שאין בנמצא כעת מענה בעיר העתיד של ישראל, לקבוצת הפנויים והפנויות, מאמינה שהדברים עדיין יכולים להשתנות:

"בחריש יש אווירה מדהימה שאני מאוד אוהבת. אני מרגישה שאנשים רוצים להתחבר, מחפשים את זה". היא מדגישה וממשיכה: "בשבת ראיתי בניין שלם עושה ארוחת בוקר משותפת בפארק על הדשא. ככה אני רוצה שיהיה גם אצלנו, אצל הפנויים-פנויות. ואני בטוחה שכך יהיה", היא מוסיפה בחיוך רחב. אמונה לא חסרה לה, זה בטוח. עכשיו רק צריך שהקריאה החמה שלה תישמע, והפנויים-פנויות מכל הסוגים – "יצאו מהחורים שלהם", כמו שהיא קוראת לזה. "אני חותרת להקמת קהילה חזקה, שתהווה אבן שואבת לרבים אחרים כמונו, שיבואו הנה מכל רחבי הארץ".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בטחון בתפישה חכמה: ראיון עם מורדי בן שמעון על היערכות חריש לשעת חירום

"קשה למדוד הצלחה בביטחון. כשהכל שקט, אז חושבים שאתה בזבזן של כספים, אבל כשקורה אסון אומרים, למה לא ביקשת?" ראיון עם מורדי בן שמעון, מנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חריש, על תפקיד המחלקה, ההערכות לעתיד והקשר עם התושבים

בארבע השנים האחרונות מכהן מורדי בן שמעון (49), כמנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חריש. בן שמעון, יוצא פיקוד העורף וגמלאי צה"ל, מילא שלל תפקידים בעברו שהכשירו אותו לתפקיד המאתגר בחריש. ביניהם: סגן מפקד יחידת חילוץ ארצית, רמ"ד אימוני חילוץ בבה"ד 16 וראש ענף אוכלוסיה בפיקוד העורף, מחוז חיפה. "כשהגעתי לחריש לא היה כאן כלום. הייתי כאן לבדי. הקמתי את כל התחום מאפס", נזכר בן שמעון. "כיום המחלקה מונה ארבעה בעלי תפקידים בניהול, 15 מאבטחים במוסדות חינוך במשך היום וסיור לילה קבוע 24/7, עם שני שומרים".

בן שמעון מסביר כי התפקידים העיקריים של המחלקה הם פיקוח על אבטחת מוסדות החינוך בעיר הכוללים בתי ספר וגני ילדים, אבטחת מוסדות ואירועים עירוניים, תכנון והכנת העיר להתמודדות במצבי חירום שונים ומתן בטחון והגברת תחושת בטחון לתושבי העיר.

ביטחון בתפישה חכמה

המשרד של בן שמעון צמוד למוקד העירוני החדש אליו מתנקזות פניות התושבים בשלל נושאים, כולל הנושאים הבטיחותיים והבטחוניים. "כל פנייה שמתקבלת בנושאים אלו מטופלת אצלנו במהירות וביעילות", מציין בן שמעון ומוסיף: "מחלקת החירום והביטחון של חריש נבנית בהתאם לקווי המדיניות וההפעלה של עיר חכמה בחריש. אגף הביטחון הוא אחד הראשונים במועצה שאימץ ויישם את החזון העירוני בנושא זה".

כיצד זה בא לידי ביטוי?

"אחד מהם הוא רישות העיר במערך של מצלמות סיבים אופטיים. חריש מרושתת כיום במערך של 100 מצלמות, שמצלמות את המתרחש בחללים הציבוריים בעיר, על מנת לשמור על ביטחון התושבים. חלק מן המצלמות מוצבות ליד בריכות המים שמספקות מים לחריש, בצמוד לאום אל קוטוף ובסמוך לברטעה. בעתיד אנחנו מתכננים פרויקט נוסף של הצבת מצלמות בשכונת הפרחים".

זה גם קצת מדאיג לשמוע שקיימות 100 מצלמות, שמצלמות כל תזוזה בעיר

"המצלמות, לא פונות למרחב הפרטי אלא למרחב הציבורי בלבד. המצלמות הן מצלמות מתנייעות, שניתן להזיז אותן. אם הן מכוונות למרחב פרטי בבניין, מיד מופיע ריבוע כחול, שמסתיר את הנעשה בדירות ובמרחבים הפרטיים. כך נשמרת הפרטיות של תושבי חריש".

כיצד החיבור עם סלקום לפיתוח חריש כעיר חכמה יתרום למחלקת החירום והביטחון?

"במסגרת ההסכם עם החברה, לחצני המצוקה במוסדות החינוך, יהיו דו צדדיים. אם גננת בגן ילדים תלחץ על לחצן מצוקה, ניתן יהיה לדבר איתה וגם לראות אותה".

"בנוסף, יתווספו עוד כ-40 מצלמות במקומות חסרים, והדבר החשוב ביותר הוא שכל המערכות, כולל מערכות ההתראה, לחצני מצוקה ומצלמות ימומשקו למערכת שליטה ובקרה אחת, כאן במוקד".

מוקד חריש
המוקד העירוני החדש של חריש

איך אתה מגן על מערכת שליטה ובקרה מאיומי סייבר?

"נכון להיום המערכת היא לא אינטרנטית, היא אינטרהנט והגישה אליה פתוחה רק לעובדי הארגון. ברגע שנכניס את המערכת לפעולה, נוודא שיש את כל הפיצ'רים המתאימים, כדי להבטיח שלא תהיה זליגת מידע".

חיים על קו התפר

אחד מהנושאים החשובים ביותר בישראל הוא ביטחון אישי ואיומי טרור. כיצד חריש נערכת לאיומים אלה?

"חריש מוגדרת כישוב קו תפר, והיא באחריות ביטחונית של המשרד לביטחון פנים, באמצעות משטרת ישראל. עם צמיחת העיר הוקמה נקודת משטרה בחריש הכוללת 14 שוטרים, שמתוכננת לגדול לתחנת משטרה גדולה עם 50 שוטרים".

"בנוסף, המועצה החליטה שכל מוסדות החינוך יאובטחו על ידי מאבטח. חשוב להבין שזה לא מצב רגיל. ברשויות אחרות הפועלות בקו התפר, גני ילדים לא מאובטחים על ידי מאבטח, אלא באמצעות מרכיבי ביטחון מחייבים כמו גדר, אינטרקום, שערי חירום, שערי כניסה ולחצן מצוקה. בחריש, גני הילדים מאובטחים באמצעים אלה ובנוסף התקבלה ההחלטה שאנחנו נאבטח גם באמצעות מאבטח מתקציב הרשות המקומית".

מדוע בעצם? מפחיד פה בחריש?

"ממש לא, לא היה פה אפילו אירוע פח"ע אחד (פעילות חבלנית עוינת). הרעיון הוא להעניק לתושבים שקט ותחושת ביטחון, במיוחד עבור תושבים חדשים שמגיעים מאזור המרכז ולא רגילים לסביבה".

"חשוב להבהיר, אנחנו לא מאבטחים בגלל ישובי ואדי עארה והישובים הערבים בסביבה, איתם אנו פועלים בשיתוף פעולה ומפתחים קשרי שכנות ומסחר. ההגנה שאנחנו נותנים, היא הגנה מפני איומים שקיימים במרחב שלנו; הסמיכות לקו התפר, פועלים זרים, פועלים פלסטינאים ושב"חים (שוהה בלתי חוקי) וזה מבוצע בתיאום עם משטרת ישראל".

"ישנם ישובי קו תפר שבוחרים להקים גדר היקפית אבל אנו רואים את החיים בחריש כחיים פתוחים והרמוניים עם השכנים. מצד שני, תושב שבא מהמרכז מחפש את תחושת הביטחון ותחושה זו אנו מקנים לו גם על בסיס דברים שנראים לעין".

"קשה למדוד הצלחה בביטחון. כשהכל שקט, אז חושבים שאתה בזבזן של כספים, אבל כשקורה אסון אומרים, למה לא ביקשת? זה המרווח שבו אנחנו חיים".

מרכז שליטה ובקרה לשעת חירום

אחד התפקידים החשובים של האגף הוא הערכות למקרי חירום, שמירה על תפקוד המועצה ומוכנות התושבים לתפקוד בזמן אסונות כדוגמת רעידות אדמה ואסונות טבע, מלחמה, ירי טילים ואסונות המוניים גדולים. בן שמעון מפרט על ההערכות של המחלקה:

"באתר האינטרנט מפורסמות הנחיות לתושבים כיצד להיערך לקראת חירום. בנוסף, אנחנו מתרגלים את עובדי המועצה המקומית, חברי וועדת מל"ח (משק לשעת חירום) בתרחישים שונים. התרגילים מבוצעים יחד עם פיקוד העורף, רשות חירום לאומית וארגוני החירום".

"לפני כחודשיים חנכנו בחריש מרכז הפעלה בנוכחות של אלוף פיקוד העורף, שהוא מתחם מוגן, בונקר, בו חברי המל"ח יוכלו לתת מענה בזמן חירום וישלטו משם במה שמתרחש בעיר במצב של חירום".

טקס חנוכת מרכז הפעלה רשותי
טקס חנוכת מרכז ההפעלה הרשותי. צילום: דוברות חריש

מה כולל מרכז ההפעלה?

"מרכז ההפעלה הוא מרכז שליטה ובקרה בו מתקבלות כל ההחלטות. המרכז מצויד בטלפוניה ומערכות קשר למשטרת ישראל, לפיקוד העורף, ומגובה במידע שזורם אליו באמצעות המצלמות והמערכות האינטרנטיות. חברי המל"ח חייבים להרגיש מוגנים על מנת שיוכלו לתפקד ולנהל את האירוע או המשבר".

"גם המוקד החדש וגם מרכז ההפעלה הם זמניים ויעברו, בסופו של דבר, למתחם החירום המתוכנן בשכונת מעו"ף".

מתי להערכתך מתחם החירום יוקם?

"אנחנו כרגע בשלבי איפיון צרכים ובניית התכניות והפרוגרמות של כל הגופים שישבו במתחם החירום: מגן דוד אדום, משטרה, מג"ב, כיבוי אש והצלה וגם הרשות המקומית, להערכתי, מתחם החירום יוקם תוך שלוש שנים".

מהו הערך המוסף של בניית מתחם חירום המאחד את כל הכוחות יחד תחת קורת גג אחת?

"זמן התגובה לאירוע מתקצר משמעותית".

הכשרות למתנדבי חריש

עד לפתיחתו העתידי של מרכז החירום, עומד בפני מחלקת הביטחון אתגר לא פשוט, להעניק מענה כולל לתושבי חריש עבור כל תרחיש אפשרי, באמצעים הקיימים. בן שמעון מפרט על ההערכות הקיימת:

"כאמור, בחריש פועלת נקודת משטרה ויש לנו מערך מתנדבים של המשמר האזרחי (משטרה) ושל מתמיד (מתנדבי מג"ב) שעוברים פה הכשרות".

מה לגבי עזרה ראשונה?

"קיימת בחריש נקודת הזנקה של מד"א עם אמבולנס. בנוסף, השקנו תכנית הכשרות של נאמני חיים, קורס חובשים ורפואת חירום ואיחוד הצלה. המתנדבים מצוידים בבתים שלהם עם תיקי עזרה ראשונה. ישנן גם הכשרות למתנדבים לקורס סע"ר (סיוע עצמי ראשוני). שעוברים הכשרה של חילוץ קל ומשמשים ככיתת כוננות יישובית לאירועים של רעידות אדמה למטרות חילוץ עד להגעתו של פיקוד העורף. 26 מתנדבים מחריש סיימו עד כה את ההכשרה הזו".

מתנדבי קורס סע"ר
אימון מתנדבי קורס סע"ר. צילום: דוברות חריש

מה לגבי כיבוי אש?

"כיום השירות של כיבוי אש של חריש נסמך על תחנת חדרה ותחנת אום אל פאחם ויש כבאית הזנקה במועצה אזורית מנשה. במקביל, אנחנו מכשירים מתנדבים לכיבוי אש ובמחסנים שלנו יש ציוד לכיבוי אש. אני מקווה שבסוף תהליך ההכשרה תהיה לנו גם כבאית שתפעל בחריש".

מהו המסר המרכזי שאתה רוצה להעביר לתושבי חריש?

"חשוב שתושבי חריש ידעו שנושא הביטחון, בטיחות והיערכות לחירום, מעסיק אותנו יוםיום, שעהשעה ואנו עושים הכל על מנת לשמור על תחושת הביטחון שלהם. אני קורא לתושבי חריש להמשיך ולהתנדב. ההיענות של התושבים עד היום היא מדהימה ואני חושב שנכונות לשיתוף פעולה ורצון להתנדב הם חשובים מאוד וניתן להשיג איתם הישגים גדולים שאפילו עם כסף לא ניתן".


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

"אנחנו לא לומדים רק מספרים, הקמנו עסק שעוזר לנו ללמוד איך הדברים עובדים בחיים האמיתיים"

עוד יוזמה של תלמידי חטיבת אתגרי העתיד – בונים ריהוט גן למכירה לתושבי חריש כדי לממן טיול שנתי ועל הדרך מקבלים שיעור חשוב על כלכלה מקומית, עסק שיתופי, שיתוף פעולה והתמודדות עם פחדים

צילום: אורן קלר

שני תלמידים משייפים, אחד עובד עם מסור חשמלי והרביעי מבריג רגל עץ לשולחן – כך נראית הכניסה לחטיבת הביניים אתגרי העתיד בתקופה האחרונה, בה פועלים חברי ה'קואופרטיב' של אתגרי העתיד. מדובר בעסק לכל דבר ועניין שמטרתו לייצר ולמכור לתושבי חריש ריהוט גן לחצר או למרפסת.

 

"קואופרטיב זה עסק שיתופי", מסבירה חנה ויצמן (13) תלמידת כיתה ז' שהיא חלק מצוות 'שירות הלקוחות'. "אנחנו רוצים לבנות ספסלים ושולחנות ולמכור אותם גם בזול וגם מאוד איכותי לתושבי חריש".

סהר יוחאי (12), מצוות שירות הלקוחות מפרטת: "אנחנו לא לומדים רק מהספרים. הקמנו עסק שעוזר לנו ללמוד איך הדברים עובדים בחיים האמיתיים".

אוריאן תמיר (13) הצלע השלישית בצוות שירות הלקוחות מוסיף: "זה מפתח גם את הכלכלה המקומית ושומר שהכסף ישמר פה. כלומר, ילך אלינו למטרות של מימון טיול שנתי, ובהמשך לימודים, קניית לפטופים למשל".

מימין: חנה ויצמן, אוריאן תמיר וסהר יוחאי

הכסף ילך לכל התלמידים בבית הספר או רק לחברי הקואופרטיב?

"לכולם", עונים שלושתם ללא היסוס. "אנחנו רוצים את הכסף לטיול של שלושה ימים למצפה רמון, הוא עולה הרבה, אנחנו  רוצים לכסות את זה", מוסיפה סהר.

אז בחרתם לעבוד קשה כדי לממן את הטיול ולא לבקש כסף מההורים?

חנה: "אנחנו לא עובדים קשה, כיף לנו וזה גם מקל על ההורים שלנו".

אוריאן: "אם זה לא היה כיף לא היית רואה פה ילדים בונים ספסלים ונשארים אחרי שעות הלימודים כדי לסיים את זה".

כולם עושים הכל

15 תלמידים לוקחים חלק בקואופרטיב ומחלקים ביניהם שלל משימות: צוות הנגרות, שאמון על הבנייה בפועל של הספסלים והשולחנות, צוות התמחיר שבודק מחירים מול מתחרים וספקים וקובע את מחירי המוצרים למכירה, צוות האתר שבונה אתר מפורט דרכו ניתן יהיה להתרשם מקטלוג המוצרים וצוות שירות הלקוחות שעוסק כעת בשלל משימות עד להגעתו של הלקוח הראשון.

קואופרטיב אתגרי העתיד
צוות תמחיר: בודקים עלויות, מחירי ספקים ומחירים של מתחרים

כל אחד מהצוותים עובד באופן עצמאי לחלוטין ומייצר 'קשרי עבודה' עם המחלקות האחרות. שיתוף הפעולה מרשים ובימים הקרובים הם ישיקו את האתר עם קטלוג המוצרים ויחכו לטלפונים של תושבי חריש, שיהיו מעוניינים לקנות מהם את המוצרים עליהם הם עומלים קשה כל כך.

ספרו לי מה אתם עושים כעת, לפני שיתחילו הלקוחות להתקשר

חנה: "אנחנו מקימים מחלקה של שרות לקוחות, בודקים מחירים עם ספקים, מנהלים מו"מ".

איך הספקים מתייחסים אליכם?

סהר: "הם מתייחסים רגיל וגם רוצים לעזור. זה כיף ונותן לנו יותר תחושת עצמאות וביטחון".

איך מתבצעת החלוקה ביניכם בתפקידים השונים?

אוריאן: "כל אחד קיבל בהתחלה תפקיד מרכזי, אני יותר טוב בדיבור ואני מתאים יותר למחלקת שירות הלקוחות. כל שיעור יש רשימה מפורטת עם המשימות שיש למלא. אם מישהו לא אוהב לבנות, הוא תורם לעסק בדרך אחרת, לדוגמא, בודק מחירים של חברות אחרות".

ואיך באמת המחירים שלכם לעומת המתחרים?

סהר: "הרוב יותר יקרים, אנחנו זולים ב-100-50 שקלים".

אוריאן: "בהתחלה המחיר גרם לנו להפסיד, בדקנו מה צריך לעשות ושינינו כדי שגם נרוויח".

יש אחריות על המוצרים שאתם מוכרים?

חנה: "אם תהיה בעיה אנחנו נתקן אותה או שנביא להם מוצר חדש, אבל רק אם אנשים יתקשרו תוך חצי שנה – שנה. אחריות שנתיים זה כבר לא".

צוות האתר: בונים אתר מאפס עם תמונות של המוצרים ומחירים.

פחד שלא יקנו מאיתנו

את הרעיון לבניית ריהוט גן שכולל קטלוג מרשים של ספסל יחיד, ספסל זוגי, שולחן, שולחן קק"ל, אדנית עץ ופינת זולה קיבלו לאחר שספסלים שנבנו בשיעור נגריה, עבור בית הספר, זכו למשוב חיובי ולהתעניינות לגבי קנייה.

סהר: "בנינו ספסלים בבית הספר ואנשים התלהבו ורצו לקנות מאיתנו אז החלטנו להפוך את זה לעסק".

אוריאן: "אנחנו משתמשים בספסלים האלה בבית הספר והם טובים".

חנה: "רוב הבתים הם חדשים בחריש ולאנשים אין את כל הריהוט, אז הקואופרטיב שלנו עוזר לאנשים בלהשיג מוצר איכותי ודי זול".

קואופרטיב אתגרי העתיד
חברי קואופרטיב אתגרי העתיד

כמה ספסלים ושולחנות כבר הכנתם?

סהר: "חמישה ספסלים, אנחנו נכין ספסלים לפי הזמנות, שבוע מועד אספקה".

אוריאן: "אנחנו רוצים לקבל מלא הזמנות, יש לנו מלא עצים שקנינו ממחסן עצים".

ואם יהיו מלא הזמנות, תצליחו לעמוד בזה?

סהר: "אני חושבת שנעמוד בזה, אם יהיה קשה אז נצטרך לעבוד קשה".

חנה: "אנחנו מבינים את הסיכון שיש בעסק הזה".

אוריאן: "אם נצטרך להישאר כדי לעבוד, אז נישאר, אנחנו לא מתבאסים אנחנו שמחים להישאר כאן, זה כיף שנותנים לילדים להתבגר ולהתחשל".

יש איזה חשש שאתם מתמודדים איתו בפרויקט הזה?

חנה: "אני חושבת שיש סוג של פחד שאנשים לא יקנו דברים שילדים עושים, אבל הם צריכים לדעת שזה מאוד איכותי".

 


לוח דירות חריש

טעמים חדשים בחריש: חוויית הקולינאריה המקומית מתפתחת

לאכול טוב, לשתות, להיפגש עם חברים, לבלות וליהנות. חווית האוכל בחריש עברה לאחרונה שדרוג עם פתיחתם של עסקי מזון חדשים. מה עוד צפוי לנו בעתיד הקולינארי של חריש?

 

מזה שנים מתפתחת בישראל אחת מסצנות הקולינריה הלוהטות ביותר בעולם. שפים ישראלים זוכים להערכה בינלאומית ומאכלים אופייניים כמו חומוס, מוגשים בגאווה במסעדות נחשבות ברחבי הגלובס.

המטבח הישראלי שזוכה לשבחים נהנה משילוב מושלם של חומרי גלם טריים, מסורות בישול עתיקות לצד יצירתיות וטכניקות מתקדמות. מטבע הדברים, תל אביב, בירת הבילויים הישראלית, מיצבה עצמה כמעצמה קולינארית המציעה למבקרים אינספור חוויות אוכל בטעמים שונים ובמנעד מחירים מגוון מאוד. יחד עם זאת, בשנים האחרונות לא ניתן להתעלם מהפריחה הגסטרונומית של הפריפריה הישראלית. מסעדות בערי הלווין של תל אביב או בצפון הרחוק הצליחו לבסס לעצמן מוניטין, שמושך אליהן גם את הקהל התל אביבי אנין הטעם. היכן נמצאת חריש על רצף קולינארי זה?

חומוס זכריה
חומוס זכריה: "מפנקים את הלקוחות שלנו במגוון רחב של מנות חומוס". צילום: שי חי טוב

בסיסי, מוכר ונדרש

בהיסטוריה הקולינארית של חריש שמור מקום של כבוד לחלוצות המזון המהיר, הפיצריות 'פיצריש' ו'אמריקן פיצה' שנפתחו ראשונות והעניקו לתושבי חריש טעימה קטנה מהמתרחש בעיר הגדולה. לצד הפיצריות פועלים בהצלחה עסקי מזון מהיר נוספים שמעניקים לתושבי חריש מאכלים עממיים ומבוקשים כדוגמת פלאפל ברזילי, חומוס זכריה, מאפיית בון-ג'ורנו ושניצל פיקס.

זכריה פלד, הבעלים של 'חומוס זכריה', שהגשים חלום ופתח את החומוסייה הראשונה בחריש, עיר שהוא מאמין בעתידה, מפרט: "אנחנו מעניקים ללקוחות שלנו שירות חם מכל הלב. מפנקים את הלקוחות שלנו במגוון רחב של מנות חומוס ומרקים, ובקרוב נציע להם גם פלאפל וצ'יפס".

אך לא רק מנות בסיסיות ניתן למצוא בחריש. כפיר בוארון, מנהל 'פיצריש' ,שזוכה לפופולריות בקרב תושבי חריש מפרט: "ההצלחה של פיצריש בחריש היא לא רק בזכות הפיצות שלנו, אלא גם בזכות המנות המיוחדות שאנו מציעים ללקוחות בתפריט. זיוה, קלצונה, כריכים, סלטים ומגוון רחב של קינוחים מושקעים הן מנות מבוקשות מאוד. צריך לזכור גם שעד פתיחתו של דנגורי בר בורגר, הישיבה אצלנו היתה האפשרות היחידה לקיים בחריש בילוי אוכל משפחתי על פיצה וקולה".

פיצריש
פיצריש: "מציעים ללקוחות מגוון רחב של מנות מיוחדות נוספות" צילום: אור ראובני

 

"מסעדה בצהריים ובר בערב"

בחודש האחרון השתדרגה חריש ונפתחו בה שני מקומות, שמציעים לסועדים לראשונה תפריט בשרי,'דנגורי בר בורגר' ו'המנגליסטיות'. יחד עם המענה לצורך של תושבי חריש במאכלים בשריים, מספקים המקומות החדשים גם חווית בילוי משופרת. שף עומר שירזי מ'דנגורי בר בורגר' מסביר: "עבדתי במסעדות תל אביב. הפתיחה של המקום שלנו היא עליית מדרגה בכמה רמות שתביא לתושבי חריש דברים שראו רק מחוצה לה".

דנגורי בר בורגר
דנגורי בר בורגר: "למקום יש אווירה של מסעדה בצהריים ובר בערב"

בתפריט ניתן למצוא מנות ספיישל של בורגרים לצד תפריט משקאות רחב הכולל בירות, יינות מבעבעים, קוקטיילים וצ'יסרים. "למקום יש אווירה של מסעדה בצהריים ובר בערב", מוסיף עומר. "זה בהחלט מקום בילוי עם חברים שמספק צ'ופרים ופינוקים ללקוחות".

כפיר מפיצריש, מפרגן לקולגות החדשים: "הפתיחה של המקומות החדשים מסמנת שינוי קונספט, זה כבר לא אוכל שנמסר ללקוח מהדלפק, אלא זה מקום לבוא ולקבל שירות ולהתפנק עם חברים. זו אווירה אחרת לגמרי. מקום כזה מאפשר לי ולתושבי חריש להתרענן ולצאת לבלות בלי לצאת מחוץ לעיר ולבזבז זמן וכסף על נסיעה רחוקה. אני מצפה ומחכה ליום שכל שדרת דרך ארץ תהיה מלאה בחנויות, שאוכל לטייל בשדרה בלי שום סיבה, סתם כדי להציץ בחלונות הראווה, שאוכל לרדת מטה לרחוב וליהנות מעירוניות שוקקת".

שאלה של איכות

את חווית העירוניות השוקקת מחפשת גם פרח קוזחי, תושבת העיר שמתחילה את הבוקר שלה ב'קפה סאנשיין'. "חסרה לי חווית האוכל, בדיוק כמו שחסרה לי חווית הקנייה בסופר גדול, עשיר ומפנק במוצרים שניתן לקנות בו הכל", היא משתפת.

יחד עם זאת, פרח לא שוכחת לציין שהיא מעריכה את האיכות המשובחת של הקפה אותו היא לוגמת בקפה סאנשיין ואת התפריט המשובח במאפיית 'סבתא עוגיה'. במיוחד היא מציינת לטובה את הכריכים האיכותיים שהמקום מציע.

קפה סאנשיין
קפה סאנשיין: "איכות היא לא מילה גסה"

איכות היא מילה נרדפת לחוויית אוכל משובחת. האם מקומות ההסעדה בחריש הם איכותיים? האם הקהל בחריש מעריך מוצר איכותי ויקר?

נאור שמש, הבעלים של קפה סאנשיין משיב: "יש שמוכנים לשלם על קפה טעים ומשובח ויש שמסתפקים בכוס קפה חם. חריש צריכה לספק לתושבים שלה מגוון אפשרויות בחירה. קיימים בחריש מקומות נוספים שמוכרים קפה זול יותר אבל ההבדלים באיכות הם משמעותיים".

"יחד עם זאת, איכות היא לא מילה גסה. התפישה שחריש כפריפריה צריכה להיות זולה היא שגויה. אנשים שעברו לגור פה שדרגו לעצמם את רמת החיים, עברו לדירה חדשה מהניילונים בשכירות נמוכה אבל לא כולם מוציאים את הפרש הכסף על איכות. אני שומע לקוחות שאומרים לי שקפה בבנימינה זול יותר, אבל אלו לקוחות שלא מודעים לעלויות הגבוהות של תפעול עסק בחריש".

אליאור שרון, הבעלים של 'סבתא עוגיה' מתייחס גם הוא לסוגיה זו ומסביר את התפישה העסקית שלו: "אנחנו לא מכוונים לכלל האוכלוסיה בחריש אלא למרביתה, לאלה שמחפשים איכות וטעם טוב", הוא מסביר. "כמו שלא כל בצק עם רוטב אדום וגבינה צהובה הוא פיצה, כך גם בעולם האפייה ישנן רמות שונות של מוצרים. המטרה שלנו היא להעניק לתושבי חריש מוצרי פרימיום במחירים נגישים".

"לקוחות שאוכלים אצלנו רוגעלך עם שוקולד אמיתי זוכים להפתעה בחיך. זה לא בר השוואה לשום דבר שהם טעמו קודם לכן. אנשים יודעים להעריך איכות. יש לנו גם לקוחות מחדרה שמגיעים לחריש במיוחד כדי לקנות את החלות שלנו בימי שישי. מצד שני, יהיו גם לקוחות שיכנסו לחנות ויתלוננו שמחיר הפיתות גבוה מדי, זאת למרות שמשקל הפיתות שלנו הוא גבוה יותר ומעניק תמורה מלאה בטעם, במחיר ובערך המוסף".

מיקרוקוסמוס של ישראל

על ההבדלים בגישות השונות של תושבי חריש מעיד אליאור: "חריש היא מיקרוקוסמוס של ישראל. יש כאן מגוון של אנשים שמגיעים עם צרכים והרגלים קולינאריים מהבית. המנעד של תושבי חריש הוא רחב מאוד, מהפשוט ביותר ועד אנין הטעם, רק השבוע היתה לי לקוחה שביקשה לרכוש לחמנית המבורגר בריוש, אחד ממוצרי הלחם הכי מורכבים לאפיה".

סבתא עוגיה
סבתא עוגיה: "לקוחות שאוכלים אצלנו רוגעלך עם שוקולד אמיתי זוכים להפתעה בחיך. זה לא בר השוואה לשום דבר שהם טעמו קודם לכן"

מהם לדעתך עסקי האוכל הכי מתאימים לחריש?

"בעוד חמש שנים יהיה פה הכל, מרמה ואיכות גבוהים ועד מוצרי לואו קוסט. כרגע, חריש הולכת לכיוון של בייסיק, אלו העסקים שיחזיקו כאן מעמד".

היית ממליץ למשל, על פתיחת מסעדה איטלקית? סושי?

"התמהיל השיווקי הנכון יהיה מענה לצורך קיים. יקח זמן עד שיצליחו לייצר ביקוש כאן. חשוב גם לציין כי מבחינה לוגיסטית הליך הרישוי עלול להיות מורכב למסעדות מסוג זה, בעוד שפתיחת פלאפל או חומוסיה היא פשוטה יותר. אין ספק שלחריש יקח זמן עד שנגיע לפתיחת מסעדות קז'ואל ומסעדות שף".

אליאור אינו שוכח לציין שחלק מהדרישה לאוכל ופינוקים בחריש מקבל מענה בזכות עסקי האוכל שפועלים בבתים ומשווקים לתושבי חריש מכל וכל.  "סצינת האוכל הביתי בחריש היא מפותחת מאוד. זה נותן מענה משמעותי לצרכי התושבים, גם אם מדובר בתופעה שהיא בעייתית מבחינת הרשויות ומבחינת עסקי מזון מקומיים שמתמודדים עם עלויות גבוהות שאין לעסקים הביתיים".

העתיד הקולינארי של חריש: "מותאם לחרישניקים"

פתיחתן הצפויה של רשתות ארציות מובילות כדוגמת מקדונלדס, קפה גרג  וגלידה גולדה בקניון MORE בכניסה לעיר תעניק לתושבי חריש מענה נוסף, חווית בילוי חדשה במתחם מזון ייעודי כמקובל בכל הקניונים בארץ, אך אלו לא גורעים מהרצון הקיים לקבל חווית בילוי בלב העיר חריש.

אחד הפוסטים החוזרים והפופולריים בקהילת חריש עוסק בשאלה 'איזה עסק חסר בחריש', במיוחד אם השאלה מתייחסת לעסקי מזון. אין ספק, התשובות של תושבי חריש מגוונות ויצירתיות, אבל החלטנו הפעם לשאול את המומחה. גיא יצחקי, יזם אורבני של 'חצר השוק כפר סבא' ו'חצר השוק בפרדס חנה' משיב: "סצינת האוכל שמתפתחת בחריש היא עצמאית לחלוטין ומנותקת ממה שמתרחש במרכז".

"תל אביב מספקת חווית בילוי ואוכל לתיירים מחו"ל ותיירים מקומיים, אנשים שעובדים בעיר ומגיעים לבלות בה. חריש מן הסתם תספק בעיקר את צרכי תושבי חריש. בהתאם לזה כל מקום שיפתח צריך להיות מותאם לתושבי חריש מבחינת האווירה, המוצר, הכשרויות והמחיר".

המנגליסטיות3
"מותאם לתושבי חריש מבחינת האווירה, המוצר, הכשרויות והמחיר". המנגליסטיות. צילום: דן פטילון

"גם ההתפתחות הרגילה של סצנת האוכל שקיימת בכל ערי ישראל מן המרכזים הוותיקים והחוצה לאיזורי תעשיה ולשכונת החדשות לא תקפה לחריש בה הכל נבנה מחדש ומאפס".

האם ניתן להניח שסצנת האוכל תתפתח מאוכל בסיסי לאוכל משודרג?

"הבנתי שכיום מתגוררים כ-12 אלף איש בחריש. זה גודל של חצי שכונה בכפר סבא ולכן אי אפשר לנבא מהם הכיוונים הקולינאריים האפשריים בהם תתפתח חריש. לא בכל יום מוקמת עיר חדשה בישראל, הניסיון היחידי לנבא הוא להשוות אותה למודיעין, שנבנתה כעיר חדשה לפני עשרים שנה, אבל המיקום של מודיעין בין ירושלים לתל אביב אפשר לתושבים שלה לבלות מחוץ לעיר. המקרה של חריש הוא מאוד ייחודי".

אז מהי העצה המקצועית שלך?

"יזמי מזון צריכים לזהות את הצרכים החדשים של תושבים חדשים ושל שכונות חדשות ואיתם תגיע גם ההתפתחות הקולינארית בצמוד לחתך הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה החדשה. יתכן ובהמשך השכונות החדשות של חריש יקבלו אופי ייחודי, ימשכו אליהם עסקים עם אווירה ייחודית, איכות מזון ושירות מסוג מסוים. אבל כאמור, זה שלב מוקדם מדי מכדי לצפות ולאפיין דברים, הכל עדיין פתוח".

 


MORE STREET חריש

לוח דירות חריש