תחזית 2021 לחריש: האירועים שישפיעו על העיר בשנה הקרובה

שנת 2021 נפתחה והיא טומנת בחובה אירועים מהותיים ברמה הלאומית כמו סבב בחירות נוסף והמאמץ למיגור נגיף הקורונה. גם ברמה המקומית צפויים בחריש שינויים משמעותיים והתפתחויות, שישפיעו על עתידה בטווח הקצר ובטווח הארוך. לפניכם תחזית ”חריש סיטי“ לשנה החדשה

מופע חוזר: בחירות ארציות

ב-23 במרץ 2021, יצאו אזרחי מדינת ישראל לבחור בחברי בית הנבחרים בפעם הרביעית בפרק זמן של שנתיים בקירוב. חוסר היציבות המדיני בישראל משפיע באופן ישיר על מצבה של חריש ועל יכולתה להמשיך בתנופת הפיתוח. בחריש, הזקוקה להחלטת ממשלה חדשה לתקצוב העיר כמו אוויר לנשימה, ייקוו לכינונה של קואליציה יציבה ולסיוע ממשלתי מחודש, וזאת לאחר שהחלטת הממשלה 870, שהזרימה לעיר כמיליארד שקלים, הסתיימה.

תעמולת בחירות לכנסת ה-23 בחריש
בחירות לכנסת ה-23 בחריש

אוכלוסייה: עיר של למעלה מ-30,000 תושבים

בסוף שנת 2020 מנתה אוכלוסיית חריש כ-24 אלף תושבים. על פי הערכות המועצה, קצב גידול האוכלוסיה הגבוה יימשך גם בשנת 2021 וכעשרת אלפים תושבים חדשים יצטרפו לחריש במהלכה.

שכונת בצוותא, השכונה החמישית של העיר, צפויה לקבל במחצית הראשונה של השנה אישורי איכלוס ראשונים והיא אמורה לקלוט מאות משפחות חדשות. מתוך 1,519 דירות בשכונה כ-1,380 דירות צפויות להימסר השנה, הראשונות בהן, באפריל 2021.

בית ספר בבנייה בשכונת בצוותא
בית ספר בבנייה בשכונת בצוותא

בשכונה שנבנתה על ידי חברת שפיר במסגרת מיזם ‘תכנן ובנה’ של משרד השיכון יחלו לפעול מוסדות חינוכיים חדשים (11 גני ילדים ושני בתי ספר יסודיים) כמו גם מבני ציבור. אלה, ימסרו לידי המועצה. פתיחתם המשוערת של מרכז התרבות ואולם הספורט בצוותא מתוכננת לרבעון האחרון בשנה.

מרכז תרבות מתנ"ס בצוותא
מרכז תרבות / מתנ”ס בשכונת בצוותא

גם שכונת אבני חן תזכה לצמיחה משמעותית ולעיבוי האוכלוסייה עם המשך האכלוס של פרויקט ‘חריש המאוחדת’. פרויקט המגורים שהחל את דרכו אי שם בשנת 2013 וכולל 27 בניינים ו-600 דירות בקירוב החל להתאכלס במהלך 2020. קצב מסירת הדירות צפוי להתגבר במהלך 2021 ואיכלוס הפרויקט ישפיע רבות על השכונה הצפונית בחריש. בו בעת ממשיך האיכלוס בשכונת הפרחים ובפרויקטים נוספים בשכונות מעו“ף, החורש ואבני חן.

‘חוק השבת’ ייכנס לתוקפו

לאחר שהטיפול בו נדחה במשך קרוב לשנתיים, בשנה הקרובה צפוי להתגבש חוק עזר עירוני חדש: ‘חוק פתיחת וסגירת עסקים בעיר חריש’. החוק, המוכר יותר כ”חוק השבת”, יועבר לאישור שר הפנים וצפוי להיכנס לספר החוקים העירוני בהמשך השנה. החוק, המבוסס על הסכמות בין סיעות הקואליציה, יקבע היכן ניתן לפתוח בעיר עסקים בימי המנוחה ויסייע, כך מקווים כולם, בהפגת המתיחות בשטח ולהסדרת סטטוס קוו החיוני להמשך צמיחתה של העיר ולתחושת הביטחון של תושביה. בשנה הקרובה עתידים להיחקק חוקי עזר נוספים בחריש ביניהם חוק החניה, שיסדיר את הנושא בעיר.

חוק השבת
חוק השבת: פתיחת עסקים בימי המנוחה במקומות מוסדרים

אולם ספורט ראשון בעיר

מסגרות תחרותיות חובבניות או חצי מקצועיות, לא פעלו כסדרן השנה עקב מגבלות הקורונה, אך עם זאת, מקום קבע לקיום משחקים ואירועי ספורט הינו מצרך בסיסי בעיר. אולם הספורט הראשון בעיר הנבנה בשטחו של בית הספר הממלכתי ‘רונה רמון’ ברחוב דפנה, צפוי לספק מענה של ממש לנושא. האולם החדש והמקורה, שבנייתו מושלמת בימים אלו, ייפתח במחצית הראשונה של השנה. הוא כולל מגרש כדורסל שיכול לשמש גם כשני מגרשי כדורעף תקניים.

הדמיית אולם ספורט בחריש
הדמיית אולם ספורט בחריש

גידול במספר התלמידים והשקה של מבני חינוך חדשים

על פי הערכות המועצה בשנת הלימודים תשפ”ב מספר התלמידים בעיר יגדיל עצמו ב-50% בקירוב וישק לכעשרת אלפים תלמידים. בהתאם, יפתחו עשרות גנים חדשים ומספר בתי ספר. על פי התכנון, אמורים להיפתח לראשונה בעיר מוסדות חינוך על יסודיים בזרם הממלכתי-דתי. עם זאת, נכון לכתיבת שורות אלו ניכר בשטח כי העבודות לבניית האולפנה הואטו. יוחאי פרגי מ”מ ראש העיר ויו”ר ועדת חינוך מציין כי בשלב זה, בעקבות עיכוב בהעברות תקציביות ממקורות ממשלתיים, פתיחתו של מבנה האולפנה באחד בספטמבר מוטלת בספק.

תחילת הבנייה של הישיבה התיכונית נובמבר 2020
תחילת הבנייה של הישיבה התיכונית נובמבר 2020 צילום: דוברות העיר חריש

מסחר קרוב לבית: עסקים רבותי, עסקים

מרכז מסחרי שכונתי נוסף צפוי להיפתח בשנה הקרובה בקצהו הדרומי של רחוב גפן בעיר. המבנה בן שתי הקומות, צפוי לכלול סניף של שופרסל אקספרס ומספר חנויות נוספות וייתן מענה זמין ונגיש לתושבי חריש המתגוררים בחלקה הדרומי של שכונת החורש.

מתחם מסחרי מרכז מסחרי רחוב גפן
מרכז מסחרי ברחוב גפן

גם המרכז המסחרי ברחוב תאנה עתיד להיפתח השנה. במקום יפעל סניף סופר מרשת ‘מעיין 2000’ והוא יצטרף לסניף הפעיל בשכונת אבני חן.

בשדרת האחווה, הרחוב הראשי בין שכונת הפרחים ושכונת בצוותא, צפויים להיפתח לראשונה בתי עסק שיספקו מענה ברמה השכונתית. גם בשכונות מעו”ף ובצוותא מתוכננים להיפתח עסקים ראשונים השנה.

מעיין 2000 מרכז מסחרי תאנה
מרכז מסחרי ברחוב תאנה של רשת מעיין 2000

בעוד יומיים יחל בישראל הסגר השלישי שימשך מספר שבועות. התקווה היא כי בקרוב, עם סיום הליך חיסון האוכלוסיה, תתגבר ישראל על מגפת הקורונה ויתאפשר לעסקים רבים לחזור לפעילות. אם אכן תצליח המדינה להתמודד בהצלחה עם המשבר הבריאותי-כלכלי, תצא גם חריש נשכרת והציפיה היא כי ייפתחו עסקים נוספים בשדרה המרכזית ובשכונות. אלה יתרמו להכנסות העירייה, ליצירת מקומות תעסוקה מקומית ובעיקר לתחושה הנחוצה של שגרה ברוכה.

שדרת דרך ארץ
עסקים בשדרת דרך ארץ

השנה אולי זה יקרה: סניף דואר בחריש

אחרי המתנה ארוכה ומספר עיכובים בלוחות הזמנים צפוי (כנראה) להיפתח במהלך 2021 סניף הדואר הראשון בחריש. מבנה הדואר בדרך ארץ 26 נראה ערוך לפעולה וכבר מוצבים בו הדלפקים האדומים המוכרים של דואר ישראל. לאחרונה עדכנה הנהלת הדואר כי הם נמצאים בישורת האחרונה: “אנו בשלבים אחרונים ובימים אלה יצא מכרז נוסף לאיתור סוכן דואר זאת מאחר וסוכן הדואר שנבחר הסיר את מועמדותו”.

סניף דואר - צילום דוברות דואר ישראל
סניף דואר בישראל. צילום דוברות דואר ישראל

הקלה בעומס התחבורה: חניכת מחלף ‘משמר הגבול’ החדש

בשלהי 2021 צפויות להסתיים עבודות ההקמה של מחלף ‘משמר הגבול’ החדש, שממוקם ממערב לצומת משמר הגבול הקיים כיום, על כביש 65. המחלף החדש יבטל את הצומת המרומזר וכן את קטע הכביש שבין הצומת לכיכר הכניסה לחריש, על כביש 574. במקום הכיכר יוקם צומת מרומזר חדש ובו שני נתיבי נסיעה לכל כיוון. ראש המועצה הצהיר כי המחלף “ישחרר הרבה לחץ מהכניסה והיציאה לעיר”. תושבי העיר למודי הפקקים, ההולכים וגדלים בעיקר בשעות הבוקר ביציאה מן העיר – מייחלים לכך.

מחלף מג"ב; צילום: חברת שיכון ובינוי
העבודות מתקדמות. צילום אוויר עדכני של מחלף מג”ב; צילום: חברת שיכון ובינוי

עוזבת את העיר: הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה תסיים תפקידה

בנובמבר 2021 צפויה ‘הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש’ לסיים את פעילותה. הוועדה פועלת מתוקף צו מיוחד מזה למעלה מעשור, מורכבת מנציגי משרדי הממשלה השונים ונציגי מועצה ומונהגת על ידי היו”ר דוד מגן מונסונגו. בתקופת פעילותה הנפיקה הוועדה היתרי בנייה ל-11,662 יחידות דיור בחריש, 7,610 מהן כבר קיבלו תעודות גמר. עוד קידמה הוועדה המיוחדת למעלה מ-60 פארקים, עשרות מוסדות ציבור חדשים ומאות אלפי מ”ר של שטחי מסחר ותעסוקה.

הוועדה סיימה במהלך כהונתה את התכנון המפורט של חמש השכונות הראשונות בעיר, המיועדות לאכלוס הצפוי של 50,000 תושבים. בדצמבר 2020 הופקדו גם תכניות הרובע העתידי, “חריש דרום”, בו מתוכננים לקום שטחי מסחר ותעסוקה גדולים.

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה - חריש
”מנוע“ משמעותי בהתפתחות המהירה של חריש

הוועדה היוותה, מאז הקמתה, ”מנוע“ משמעותי בהתפתחות המהירה של חריש וסיום פעילותה עשוי להקשות על המשך פיתוח העיר בקצב בו הורגלנו. עם זאת, סיום המנדט מהווה גם סמן להתבגרות העיר ומעבר למודל סטנדרטי יותר, של וועדת תכנון ובנייה מקומית בניהול חברי המועצה, כפי שנהוג בערים אחרות בישראל.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“המעורבות הציבורית בחריש גבוהה יותר מרוב המקומות שהכרתי”

הוא מחלק מחמאות לתושבי חריש שמגלים ערנות ומדווחים למשטרה בתדירות גבוהה, מדגיש כי רמת הפשיעה בחריש נמוכה מהממוצע הארצי ומפרט על הפעילות המשטרתית הקיימת ועל ההערכות לצמיחת העיר. סנ”צ עירן לוי, מפקד תחנת עירון, בראיון בלעדי

למעלה מ-6,000 אירועים שונים בחריש טופלו על ידי המשטרה בשנת 2020, כמעט פי שניים מהשנה שלפניה. אולם ההכפלה במספר האירועים אינה המדד היחידי לבחינה של עיר בהיבטים החשובים של הפשיעה, המעורבות האזרחית הגבוהה ופעילות השיטור שנעשות בה. סגן ניצב עירן לוי (45) מפקד תחנת עירון שנכנס לתפקידו רק לפני שלושה חודשים, מזכיר את קצב הגדילה העצום של העיר ומשבח את האוכלוסייה ואת משמר השכונות הפועל בעיר: “רוח ההתנדבות בחריש גבוהה מאוד, המעורבות הקהילתית ענפה והתושבים רוצים לתרום לביטחון הסביבתי ודורשים כל העת להוריד את רמת הפשיעה”. עוד הוא מוסיף כי הערנות והמודעות למתרחש גבוהה מאוד והיקף הדיווחים למשטרה הוא רב. “אני רואה בכך אזרחות ראויה להערכה, כיף לראות את זה”.

מתנדבים ב משמר השכונות בחריש
מתנדבים במשמר השכונות בחריש

חריש מקבלת מענה משטרתי ראוי

אין להקל ראש במחמאה שניתנת לתושבי חריש. לסנ”צ לוי הכרות עם חריש עוד מהתקופה שהיתה “רחוב אחד עם כמה משפחות”, לדבריו. כיום הוא מפקד על תחנה המספקת מענה לכ-80 אלף תושבים. תחנת עירון, אחת מתוך שלוש ‘תחנות הואדי’ יחד עם תחנת אום אל פאחם ותחנת באקה אל גרביה, אחראית בין היתר, על הישובים ערה, ערערה, כפר קרע, ברטעה, קציר וחריש. תחת פיקודה של תחנת האם פועלת נקודת המשטרה בחריש, שצפויה בעתיד להפוך לתחנה עצמאית. “בטווח הבינוני והארוך אמורה לקום בחריש תחנת משטרה שתתן שירותים רק לעיר. מדובר בתהליך טבעי בדיוק כפי שנצרכת בחריש תחנת כיבוי ומד”א”.

תחנת משטרה - עירון
תחנת משטרה עירון: מספקת מענה לכ-80 אלף תושבים במרחב

שתי ניידות סיור הפועלות בעיר נתפשות בעיניו כסדר כוחות הולם את גודל האוכלוסיה. “בהתאם להערכות מצב שאנחנו מקיימים באופן שוטף, אנו מקצים לחריש כוחות שיטור נוספים על הקיים לטיפול באירועים חריגים, מקרי פשיעה, הפגנות ומקרים נוספים”, הוא מסביר ומדגיש: “באופן יחסי לישובים אחרים וגם ביחס לכמות האירועים בה, חריש מקבלת כיום מענה ראוי. בחלק גדול מהמקרים מצליחים השוטרים למנוע אירועים ולא רק להגיב אליהם”. עוד הוא מציין כי הגדלת מצבת כוח האדם המוקצית לנקודת חריש נידונה כרגע בעבודה מטה ששותפים לה גם יצחק קשת והמשרד לביטחון פנים.

שוטרי נקודת חריש בפעילות בעיר
שוטרי נקודת חריש בפעילות

“נפח הפשיעה בחריש נמוך מהממוצע”

לשאלה העוסקת בתחושת הביטחון של תושבי חריש ומקרי ההתפרצויות לבתים וגניבות כלי רכב מגיב סנ”צ לוי בפסקנות: “בסופו של דבר, תחושת ביטחון היא עניין סובייקטיבי. המיקום הגאוגרפי של חריש הוא סמוך לקו התפר ומטבע הדברים, הקרבה מאתגרת, אך אין מדובר בהיקף פשיעה החורג מהממוצע. אוסיף ואדגיש כי נפח הפשיעה בחריש, ברוב התחומים, נמוך מהממוצע. בנוסף, משיחות שקיימתי עם גורמים ברשות ובשיח עם תושבים שביצעתי לאחרונה, אני מתרשם שהנוכחות המשטרתית מורגשת בעיר, כמו גם השפעתה החיובית על הנעשה בעיר”.

משטרה נקודת חריש
נקודת חריש: הנוכחות המשטרתית בעיר מורגשת

עם זאת מדגיש סנ”צ לוי כי “המעורבות הציבורית בחריש היא גבוהה יותר מרוב המקומות שהכרתי”. הוא משייך זאת לתחושת ההתחדשות, הצמיחה וההתעצמות של תושבי העיר. עוד הוא מסביר כי בגלל שמדובר בעיר חדשה כל מקרה נבחן בעיני התושבים ב”זכוכית מגדלת”, וכפועל יוצא מקרים בודדים מציגים באופן מוטעה את המציאות הקיימת בכללותה.

סנ”צ לוי ממחיש את דבריו בדירות הסמים המחתרתיות שהתגלו בעיר. בשנתיים האחרונות התגלו מספר מקרים של מעבדות סמים.לתפישתו, חריש היא ישוב אחד מיני רבים בהם מתקיימת פעילות פלילית של גידול והפקת סמים אסורים. “בעיית הסמים בישראל ידועה, אין מדובר במשהו שהומצא כאן בחריש. המשטרה נלחמת למיגור תופעה בדיוק כפי שהיא נלחמת בשאר הארץ. אני יכול לומר שבגלל שחריש היא מקום חדש על המפה יש שמאמינים כי יוכלו להכניס דריסת רגל דווקא כאן”.

סנ"צ עירן לוי
סנ”צ לוי: “נכחתי בחריש באופן אישי כדי לוודא שצו הבריאות מתקיים כלשונו”

“לאפשר למחות בהתאם לתנאים ולחוק”

אחד התפקידים עימם התמודדה משטרת ישראל בשנה האחרונה היתה האכיפה של הנחיות הקורונה. סנ”צ לוי שנכנס לתפקידו עם תחילתו של הסגר השני בישראל, מזהה בחריש אוכלוסייה ממושמעת ואיכפתית: “החיבור בין התושבים לקהילה, לרשות המקומית ולמנגנונים שונים משפיע לחיוב על המאמץ למנוע תחלואה. בתוך הכלל כמובן יש גם חריגים, במקרים הללו טיפלנו אם באזהרות ואם במתן דו”חות”. את הטענות למוקדים בחריש, בהם לכאורה מתקיימות הפרות חוזרות ונשנות הוא דוחה. “באירועי שמחת תורה לדוגמה, נכחתי בחריש באופן אישי כדי לוודא שצו הבריאות מתקיים כלשונו וברוב המוחלט של המקרים לא היו הפרות. אין אתרים בעיר בהם מתקיימת הפרה קבועה ומתמשכת”.

משטרה הפגנה
נוכחות משטרתית בהפגנות בעיר: “מדובר בזכות בסיסית בחיים במדינה דמוקרטית”

בשבועות האחרונים החיכוכים סביב צביון העיר, תליית כרוזים וחסימת כבישים מול מחאות והפגנות תושבים חילונים מעסיקים רבות את המשטרה. האם הרכב האוכלוסיה הרב גוני בחריש מציב בפני המשטרה אתגר גדול ביחס לערים אחרות? סנ”צ לוי מאמין כי אכן מרקם האוכלוסייה בעיר מספק למשטרה אתגר:”תוך זמן קצר בתפקיד הבנתי כי מדובר בתהליך טבעי של עיר שמנסה לבנות את אופיה ואנו מוכנים ונכונים לאתגר, ולליווי של התהליך”. הוא אינו מוטרד מהתעסוקה הרבה שמזמנת לו הסוגיה: “לכל אדם עומדת זכות המחאה ואנחנו כמובן מבינים זאת. מדובר בזכות בסיסית בחיים במדינה דמוקרטית. התפקיד שלי כמשטרה הוא לאפשר לכל אחד מהצדדים למחות בהתאם לתנאים ולחוק”.

הפגנת חילונים נגד צופרי השבת בעיר
הפגנת חילונים נגד צופרי השבת בעיר

עם זאת הוא מספק גם את זווית הראייה שלו: “החיכוכים האחרונים בין חרדים לחילונים, כרגע תופסים את מרכז תשומת הלב בעיר, כל העיניים נשואות לשם. עם זאת, צריך לזכור כי בסופו של דבר מדובר במספר מצומצם של אנשים משני הצדדים”, מסביר לוי ומגלה כי “האדם שתלה כרזת צניעות באחד מרחובות העיר, נעצר ובחקירה התגלה כי הוא כלל אינו תושב העיר”.

עם הפנים קדימה

בראש רשימת הנושאים לטיפול בחריש שהרכיב סנ”צ לוי נמצאת הקמת מערך שיטור עירוני בחריש. מערך האכיפה העירוני הוא כוח משולב הכולל כוחות שיטור ופיקוח עירוני שמטרתו להרתיע, למנוע ולאכוף עבירות בתחומי איכות החיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית. ראש הרשות מוביל את המערך וקובע את המדיניות וסדר העדיפות העירונית בתיאום עם המשטרה.

ניידת משטרה נקודת חריש
המטרה: הקמת מערך שיטור עירוני

היעד של מערך השיטור העירוני הוא ליצור סביבת חיים מוגנת ואיכותית התורמת ליצירת רמה גבוהה של ביטחון אישי במרחב העירוני. “כרגע אנו בודקים היתכנות להקמת המערך. אני מאמין שמערך שיטור עירוני יפתור לא מעט בעיות, גם בנוכחות משטרתית רחבה יותר בעיר וגם במתן מענה לאירועים. השיטור העירוני יוכל לתת מענה ספציפי בנושאים מסוימים ויאפשר לסיור המשטרתי להתמקד באירועים רחבים יותר כמו פשיעה”. עוד מציין סנ”צ לוי כי העבודה המשטרתית בשילוב עם מוקד חירום מאויש 24 שעות ביממה, שהמועצה תשיק בקרוב יהווה נדבך נוסף שישפר את השירות והמענה.

מוקד החירום של העירייה יהווה נדבך נוסף

עוד ברשימת המטלות שסימן לעצמו סנ”צ לוי הוא ההיערכות לגדילת העיר. “אנו מסתכלים על העיר ההולכת וצומחת מתוך הבנה שהעיר צפויה לגדול בעוד 5,000 תושבים בשנה הקרובה וזה מכניס אותנו לשלב של חשיבה ובניית תהליכים, אחד מהם הוא השיטור העירוני שציינתי.

“בהיבטי הפשיעה, בטיפול נקודתי בעבריינים ומחוללי פשיעה אנו מבצעים כיסוי מודיעיני על מספר דמויות בעיר ששם ניתן מענה נקודתי וממוקד. יש גם פעילות סמויה וכוח בילוש שנותן מענה לעיר.

“גם על החיבור לקהילה אנו מתכוונים להמשיך ולשים דגש הן על הגברת מודעות אצל בני הנוער, הדרכות בבתי ספר ופעילות המשק”ים בתחום ההסברה בעיר”.

לוי מסיים את דבריו ושולח מסר חשוב לתושבי העיר:הקריאה המרכזית שלי לתושבים בחריש היא לא לקחת את ענייני היום לקצה ולקיצון, ולפתור בעיות בדיונים ובדרכי נעם. אני חושב שמלבד שוליים קיצוניים, הרוב המוחלט של הציבור בחריש נמצא באמצע ולשם צריך להוביל כל שיח שמתקיים”.



פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הצעירים באים: “חריש מציעה לי אלטרנטיבה טובה”

הם שוכרים דירות לבד או עם שותפים, עושים את צעדיהם הראשונים בקריירה, חולמים על עסק בעיר החדשה ולא מתגעגעים ל”עיר הגדולה”. יותר ויותר צעירים וצעירות משתקעים בחריש ומתכננים לצמוח עם העיר: “אני כאן לטווח הארוך”

“יש עליה משמעותית של חבר’ה צעירים שמגיעים הנה באופן עצמאי, בין אם מדובר בשותפים או ביחידים שבוחרים לשכור דירה בגפם”, כך מעיד חן דואני (23), שמתגורר בחריש מספר שנים ומנהל את קבוצת הוואצאפ ‘חריש 18-24’. דואני חש קשר ישיר בין העליה במספר הצעירים בעיר למשבר הכלכלי: “מאז תחילת תקופת הקורונה זרם המגיעים התגבר. אני לא יכול להעיד מפורשות על המשבר כגורם לכך, אבל עובדתית זה מורגש”, מציין דואני ומשער כי הנהירה לעיר היא גם בזכות מחירי השכירות האטרקטיביים.

חן דואני צעירים בחריש
חן דואני (שני מימין) וחברים

כך או אחרת התוצאה ניכרת בשטח. “פתאום יש קול והד לצעירים בחריש והמצטרפים החדשים מבינים כי ישנה כבר קבוצה גדולה של בני גילם בעיר. בקבוצת הוואצאפ של 18-24 חברים כבר למעלה מ-100 משתתפים ובחריש ישנם מעל 200 צעירים בקבוצת הגיל שלנו, שאני מכיר בדרך כזו או אחרת”, אומר דואני ומוסיף: “רכזת הצעירים במועצה, תחיה ברונר, איתה אני נמצא בקשר רציף, מספרת שהיא קולטת לאחרונה יותר ויותר מצטרפים חדשים”.

חן דואני וחברים
חן דואני וחברים

חריש ידועה כעיר של משפחות צעירות ואחוז הילדים בה הוא מהגבוהים בארץ. בעוד הגידול הטבעי בסקטור מרכזי זה נמשכת, מסתמנת לאחרונה מגמה הולכת וגוברת של צעירים וצעירות, חיילים משוחררים, שותפים ויחידים שבוחרים בחריש כנקודת המוצא לפרק העצמאי בחייהם. מה מושך אותם לחריש? האם מדובר בתנאי השכירות הנוחים, המיקום האסטרטגי או מודל של חיי חברה ייחודיים? נראה שכל התשובות נכונות.

“רואים שהמקום מתעורר לחיים”

שחר אבו (22) עשה את כל הדרך מאילת לחריש והוא מקווה להגשים בעיר החדשה שאיפות תעסוקתיות. ניר ויינפלד, אחיו של שחר, הוא סוכן נדל”ן שעובד בעיר מזה שנתיים והמליץ לאחיו  להכיר את העיר החדשה מקרוב: “שמעתי מניר על העיר והחלטתי שמתאים לי לעשות את השינוי הזה שגם הוא עשה”. בימים אלו מתגורר אבו בדירתו של אחיו ובמקביל עסוק בחיפושים אחר דירה, אליה הוא מתכנן לעבור בקרוב עם שותף, חבר ילדות, שמתכוון אף הוא להגיע לחריש.

שחר אבו צעירים בחריש
שחר אבו: “יש כאן עסקים חדשים שנפתחים כל הזמן”

אבו הוא צלם שמעניק שירותים למגזר העסקי. “ראיתי בחריש הזדמנות ליצירת קשרי עבודה ענפים עם בעלי העסקים המקומיים. באילת הרגשתי חסום מבחינה עסקית”, הוא מציין. אבו מאמין שחריש היא מקום שמתפתח. “יש כאן עסקים חדשים שנפתחים כל הזמן אז נראה לי כדאי ונכון להגיע לכאן”.

החברים מסתלבטים: אין מדרכות בעיר

שחר אבו צעירים בחריש
אבו: “אפשר מהר מאוד להתחבר כאן”

אבו שמח לגלות שגם המישור החברתי מוצלח מאוד: “הכרתי פה אחלה אנשים, בגיל שלי”, משתף אבו ומציין כי קבוצת הוואצאפ ’18-24′ פעילה מאוד ומאפשרת חיבורים בצורה מאוד נעימה ונוחה לתושבים חדשים. “הקבוצה מאוד מזמינה, אפשר מהר מאוד להתחבר כאן והחברה המקומית מאוד מקבלת”.

אבו גם מציין לטובה את האווירה בעיר: “האנשים פה מדהימים, יש אווירה מאוד חמה ואישית בעיר. שדרת דרך ארץ חיה ומתפתחת ורואים שהמקום מתעורר לחיים וזה כיף”. הוא לא מציין חסרונות קיימים בעיר אבל מספר אנקדוטה קטנה: “חברים שמגיעים לבקר מסתלבטים עלי שאין כאן עדיין מדרכות. נכון שחריש צריכה עדיין להתפתח בתחומים שונים, ובעיקר בכל הקשור למקומות בילוי וחיי לילה. אבל אני אופטימי. לאחרונה נפתח כאן פאב חדש ואני צופה לעתיד טוב כאן”.

משכנעת חברים לעבור לחריש

תמרי דניאלי (23) עברה ממודיעין לחריש לפני כחצי שנה. דניאלי עובדת בחברת כח אדם אך כבר שקועה עמוק בתכניות לפתיחת עסק מקומי בעיר. “אני כאן לטווח הארוך”, היא מצהירה.

תמרי דניאלי
דניאלי: תחושה של נחיתה רכה

לחריש היא הגיעה בעקבות חברים טובים שעברו להתגורר בעיר. “הגעתי לשלב בחיים בו רציתי לצאת מהבית ולהתחיל בחיים עצמאיים, באתי להתארח בחריש וראיתי שיש דימיון רב בין חריש למודיעין, מעין תחושה של בית שגיליתי כאן מהר מאוד. הרגשתי שעשויה להיות לי פה נחיתה רכה”, היא משתפת.

שבועיים בלבד חלפו מהביקור הראשון בחריש ועד שמצאה כאן דירה, אותה היא שוכרת לבד. “מחירי השכירות בחריש הם רבע מהמחיר הממוצע במרכז הארץ. חברים ומכרים רבים שואלים אותי מה יש לי לחפש בחריש, אך אני מוצאת שהעיר הזו ממש בשבילי”.

תמרי דניאלי צעירים בחריש
תמרי דניאלי: “חריש מציעה לי אלטרנטיבה טובה”

דניאלי מרוצה מהיתרונות הכלכליים שחריש מציעה לצעירים: “במקום ללכת לבזבז את הכסף שלי בסביבה יקרה יותר ומשם לחזור להורים, חריש מציעה לי אלטרנטיבה טובה, חיים עצמאיים ועלויות מחיה נמוכות. אני רואה בחריש מקום להשתקע בו”.

ברמה החברתית דניאלי חשה שיש מקום לשיפור: “לפעמים זה מרגיש לי שאני מהרווקות הצעירות הבודדות בחריש כשכולם מסביבי נשואים ועם ילדים אך זה לא מפריע לי. העיר ממש קוסמת לי”, היא מוסיפה ומנבאת לחריש עתיד טוב. “אני מרגישה שחריש מתפתחת בקצב שיא ויש תחושה טובה לראות את העיר ‘עפה גבוה’ בשנה-שנתיים הקרובות. למי שלא מחפש את הרעש והבלאגן של תל אביב אני מאוד ממליצה על חריש. אפשר למצוא כאן איכות חיים שלא נמצאת במרכז, יש כאן שקט, פארקים בכל פינה ודירות גדולות וחדשות”, היא מסכמת.

דניאלי רוצה לחלוק את הטוב גם עם חברים טובים: “בימים אלו ממש אני נמצאת בתהליכי שכנוע של כמה חברים שלי שאני אשמח שגם הם יעברו לכאן”, היא מציינת ומוסיפה באותה נשימה, יחד עם זאת, גם הקשרים החברתיים בעיר נרקמים כאן די מהר”.

היער קרוב, הים קרוב גם כן

ישי גדג צעירים בחריש
ישי גדז’: “יש הרבה אפשרויות והזדמנויות לייצר קשרים”

ישי גדז’ ( 23), גדל והתחנך באלעד וניהל בצעירותו אורח חיים דתי-חרדי. הוא עבר לחריש לפני מספר חודשים יחד עם מייק, חברו מהשירות הצבאי.

“תכננו לעבור לתל אביב ולעבוד שם ואז נכנסה הקורונה לחיינו. יצאתי לחל”ת וגם מייק, השותף שלי, חיפש את עצמו בתחום התעסוקה. חריש נשמעה לנו כמקום נחמד ונכון עבורנו”, פוסק גדז’ וממהר להוסיף: ” נכון, מגוון מקורות התעסוקה כאן מצומצם יותר אבל אני לא רואה בזה קושי, כל זמן שהתחבורה הציבורית לערים הגדולות תפעל בצורה טובה ותאפשר הגעה למוקדי תעסוקה במרכז”. גדז’ גם מתרשם לטובה מההרכב האנושי בעיר: “יש אחלה אנשים, צעירים בני גילי בחריש, לא מדובר על ה”כמויות” שתמצא בתל אביב אבל למי שרוצה יש הרבה אפשרויות והזדמנויות לייצר קשרים”. גדז’ מעיד שתוך זמן קצר התהוותה קבוצת חברים שעורכת בקביעות מפגשים משותפים: “ארגנו לאחרונה מדורה ביער חריש, היער מאוד מרשים ונעים מאוד לטייל בו. גם הים קרוב לכאן.

ישי גדג צעירים בחריש
ישי גדז’ (שני משמאל): “חריש לא מתאימה לכל אחד”

“אני ממש התלהבתי ממה שיש לחריש להציע. אני מודע לעובדה שהיא לא מתאימה לכל אחד, במיוחד לאלו הצמאים לחיי לילה ומועדונים נון-סטופ. חריש מציעה חיים מעט שקטים יותר, רחוקים מהפקקים, והיא מתאימה לאלה ששואפים ליזום חברויות חדשות”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בעליות ובירידות: חריש בשביל האופניים

עד כמה ידידותית חריש לרוכבי האופניים, מהי רמת המודעות לרכיבה נכונה בעיר והאם ניתן להקל על עומס התנועה באמצעות שיפור רווחת רוכבי הדו-גלגלי? חברי הקבוצה “חריש בשביל האופניים” בראיון מתגלגל

שבוע הבטיחות בדרכים 2020, שחל השבוע, עומד בסימן מודל “עיר בטוחה” והפחתת מהירות הנהיגה במרחב העירוני. אחד מהפתרונות הפופולריים יותר להתמודדות עם עומס התנועה הוא עידוד השימוש באופניים ככלי תחבורה חלופי ומרכזי בערים.

מימין: איציק לב, יניב הכהן, מיכל אגמון, ענבל גולדשטיין וינון בירן
מימין: איציק לב, יניב הכהן, מיכל אגמון, ענבל גולדשטיין וינון בירן

“אופניים הם כלי תחבורה שאינו רק ספורטיבי וידידותי לסביבה, אלא הוא ממש בחזקת “צו השעה” בתקופת הקורונה” – כך לפחות מאמינים חברי קבוצת “חריש בשביל האופניים”. התארגנות אזרחית זו הציבה לעצמה  מטרה לקדם את הרכיבה על דו-גלגלי בעיר באמצעות שיפור תשתית נדרשת, הצבת מתקנים ייעודיים לאופניים, חינוך, הסברה ושינוי הרגלים.

שיפור זרימת התנועה בעיר

התשתית הרעיונית לקידום התחבורה הירוקה בעיר הוקמה על ידי בוגרי ההכשרה של ‘המרכז לצדק חברתי’ בחריש. אל היוזמה הצטרפו תושבים נוספים וכך התגבש צוות “חריש בשביל האופניים” המונה חמישה פעילים: מיכל אגמון, איציק לב, ענבל קומפל-גולדשטיין, יניב הכהן וינון בירן.

יניב הכהן
יניב הכהן

“ה’אני מאמין’ שלי מתבסס על קיימות והפחתת זיהום האוויר. מעבר לספורט וההנאה מרכיבה, קיום תשתית ראויה לרוכבים יביא לשיפור זרימת התנועה בעיר ויגביר את בטיחות משתמשי הדרך”, מסביר יניב הכהן, שגם משמש כפעיל בפורום תחבורה חריש, שפועל בשיתוף פעולה עם המועצה.

ינון בירן, מדריך לרכיבת אופניים ומקים ‘מועדון אופניים חריש’ מחזיק בדעה דומה: “אנו מנסים להביא לידיעת הרשות את התהליכים הקורים בתחום בעולם ובארץ, במיוחד בתקופת הקורונה בה אופניים הפכו לחלופה בריאה לתחבורה ציבורית, אשר מטבע הדברים, גורמת לחשיפה גבוהה יותר לאנשים.  בתקופה כזו ישנה עדיפות ברורה לתחבורה דו-גלגלית”.

זוג אחד, מענים מרובים

בירן והכהן מאמינים שקידום התחבורה הדו-גלגלית עשוי לתת מענה גם למצוקה אחרת המתהווה בעיר: “אני רואה באופניים אלטרנטיבה למצוקת עומסי התחבורה בעיר ומענה למחסור בתחבורה ציבורית פנימית. אם יהיו שבילים מסומנים ומסודרים אל מוסדות החינוך, ילדים רבים  יוכלו לרכוב לבית הספר ולאפשר להורים לצאת בזמנם החופשי מן העיר, מה שעשוי לפזר את עומסי התנועה על טווח זמן רחב יותר”, מסביר כהן.

ינון בירן חריש בשביל האופניים
ינון בירן חריש בשביל האופניים

עם זאת, השניים מציינים כי רכיבה בטוחה על אופניים, לילדים ולמבוגרים כאחד, דורשת תשתית מתאימה. התשתית המרכזית לרוכבי אופניים היא שבילי אופניים ייעודיים. פתרון זה חשוב במיוחד ברחובות או דרכים בהם המכוניות ושאר הרכב המנועי נוסעים במהירות של 50 קמ”ש ומעלה, ברחובות עם אוטובוסים או משאיות או שיש בהם תנועה רבה של מכוניות.

בירן מציין שנדרש גם מערך תומך רחב נוסף: “מעברי חציה מותאמים, מתקני קשירה ואף עמדות תיקון וניפוח זמינות לציבור”. לדבריו, תשתיות אלה מקובלות מאוד בעולם אך טרם הגיעו לארץ. “אנו רוצים לייצר בחריש שבילים רציפים עבור רוכבי אופניים ואנחנו מאמינים שזה אפשרי”, מוסיף הכהן.

מיתון תנועה כתכנית עולמית

חברי “חריש בשביל האופניים” מסתמכים בדבריהם על מגמות עולמיות. הכשרת שבילי אופניים למשתמשים, לדוגמה, היא חלק מתכנית “המערכת הבטוחה”. תכנית זו נדונה בוועידת שטוקהולם, שהתכנסה בפברואר האחרון, בהשתתפות נציגים של כ-140 מדינות, והגדירה יעדים בינלאומיים בנושא בטיחות בדרכים, בין היתר הורדת ההרוגים והפצועים באורח קשה ב-50% עד 2030.

שביל אופניים בחריש
רחוב תמר: שביל אופניים בחריש

מטרת תכנית הבטיחות החדשה, שאמורה להיות מוגשת בחודשים הקרובים גם לאישור בארץ, היא ליצור “מערכת תחבורה שצופה ומקבלת טעויות אנוש ומונעת הרוגים ופציעות”, כמו גם “תכנון סלחני שלא מטיל את האשמה על משתמש הדרך או הנהג”.

ההצעה מבוססת על תפישה הוליסטית של מיתון תנועה. במסגרת התכנית, נתיבי התנועה הוצרו, המדרכות ושבילי האופניים הורחבו והמהירות המותרת ירדה ל-30 קמ”ש.  חריש, יש להזכיר, נבנתה ותוכננה מראש במתכונת זו.

רחוב גפן בחריש
רחוב ממותן תנועה בחריש. המהירות המותרת היא 30 קמ”ש

“לחריש יש פוטנציאל עצום”

כיום מסומנים בחריש שלושה שבילי אופניים בלבד: שדרת דרך ארץ, ציר רחוב תמר וציר רחוב ספיר. שבילי האופניים מסומנים ברחובות המרכזיים של העיר בהם מהירות הנהיגה המותרת היא 50 קמ”ש.

על פי תכניות העירייה שבילי אופניים נוספים יחברו גם את השכונות החדשות, הפרחים ומעו”ף למערך השבילים הקיים.

חריש בשביל האופניים
שבילי אופניים יחברו את כל הצירים המרכזיים ובין שכונות חריש

בשאר הרחובות, ברחובות ממותני התנועה, בהם המהירות המותרת היא עד 30 קמ”ש, צריכים רוכבי האופניים לרכוב על הכביש.

“זה בעייתי”, בירן פוסק. הוא מתייחס בדבריו לעובדה כי בפועל, נוהגים תושבי חריש במהירות גבוהה יותר מן המותר. זה מתאפשר להם הן בשל האכלוס החלקי והן בשל חוסר אכיפה. עוד הוא מוסיף כי “אין ברחובות הללו עדות לתמרורים המעידים על אופיים ככבישים משולבים”.

הכהן מוסיף: “גם אם היו תמרורים אני לא בטוח שהורים יסכימו שילדיהם ירכבו על כבישים משולבים כאלה, ובהיעדר נתיבים מסומנים בכביש, רבים מרוכבי הדו- גלגלי מעדיפים לרכוב על המדרכה”.

חריש בשביל אופניים
“ביקשנו מהמועצה להשלים את סלילת וסימון השבילים הקיימים”

“בנוסף, לא נלקחה בחשבון הטופוגרפיה של חריש”, מדגיש בירן. “רכיבה בטיפוס מביאה לירידה במהירות של רוכבי אופניים. ברחובות הצרים הללו מדובר בסיכון של כלל משתמשי הדרך”.

ביולי 2020 נפגשו חברי הקבוצה עם יניב מרכנתי, מ”מ מהנדס העיר, ודנו בשיפור התשתיות של שבילי האופניים הקיימים. “ביקשנו מהמועצה וגורמי ההנדסה להשלים, כקו ראשון, את סלילת וסימון השבילים הקיימים והצבת תמרורים מותאמים. בנוסף דרשנו לסמן מעברי חצייה לדו גלגלי  – החסרים במספר מוקדים. כשלב ביניים הצענו לסמן ‘שבילים טקטיים’, צביעת מסלול לאופניים על חלקה של מדרכת אספלט עבור מסלול לאופניים. לטובת המשימה לא נדרש תקציב מיוחד או תכנון מקדים. מאז השיחה היתה צביעה של כמה מקומות. אך לא הכל הושלם”, אומר בירן ומסכם: לחריש יש פוטנציאל עצום ומאידך, היא מתמודדת בשלב זה עם לא מעט בעיות ברמת התשתית”.

מיכל אגמון אופניים
חברי הקבוצה: המלצות לרכיבה בטוחה וקריאה לחבישת קסדה

“הרוב המוחלט רוכב ללא קסדות ובניגוד לחוק”

אחד הנושאים שהציבה הקבוצה בראש מעייניה הוא תחום ההסברה והחינוך. עם פתיחת שנת הלימודים יצאו החברים בפרסומים בקבוצות הפייסבוק המקומיות עם מספר המלצות לרכיבה בטוחה וקריאה לחבישת קסדה. “בחריש יש כמות עצומה של רוכבי אופניים. עם זאת, המודעות לבטיחות ברכיבה דו-גלגלית היא נמוכה מאוד”, מציין בירן. “הרוב המוחלט רוכב ללא קסדות ובניגוד לחוק”.

רכיבת אופניים בחריש
רוכבים בחריש

כהן תומך בדברי בירן: “יש בחריש ציבורים שלמים שלא התחנכו על חשיבותה של הקסדה. חשוב לבצע הסברה ולהשריש זאת. באוכלוסייה המקומית שכמעט מחציתה ילדים זה בגדר חובה בעיני. בזכות זה ניתן לבסס הליך חינוכי שמתחיל מלמטה בתהליך שיחלחל בכיוון הפוך ובו ילדים יחנכו את המבוגרים מהם”.

קבוצת הרוכבים ממתינה כעת לפגישה עם מחלקת החינוך במועצה, בה יבקשו לקבל אישור לקיום הדרכות ושיעורי הסברה לרכיבה נכונה ובטוחה למורים ולתלמידים במוסדות החינוך. עוד מנסה לקבל הקבוצה בשיתוף חבר המועצה גיל פישר, תקציב להצבת מתקני אופניים בבתי הספר ברחבי העיר.

מעיריית חריש נמסר: “שבילי אופניים מופרדים בתשתית בלעדית מתוכננים רק ברחובות בהם מהירות הנסיעה המותרת היא 50 קמ”ש. שבילים אלו מתוכננים בעשרה רחובות ברחבי חריש. בקרוב צפויות להסתיים עבודות הסימון והתמרור של השבילים הייעודים, שמתוכננים בשכונות אבני חן והחורש. בשאר רחובות העיר שהינם רחובות מקומיים ממותני תנועה, שבהם מהירות הנסיעה המותרת 30 קמ”ש תנועת האופניים משולבת בכביש.
חריש מתאפיינת בטופוגרפיה גבעית, ובהליך התכנון של העיר תוכננו שיפועי הדרכים של עד 6% מתוך שיקול נוחות ההליכה והרכיבה על אופניים”.

עוד בנושא: דיווש משפחתי: הורים וילדים רוכבים יחד בחריש

 


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

ברגל, באופניים וברכב: ארבעה מסלולי טיול בקרבת חריש

עצים עתיקים, מעיינות נסתרים, נחלים, ברווזים ודו-חי בסכנת הכחדה – כל אלה מחכים לכם במרחק קצר, בסביבות העיר חריש. צאו ותיהנו

צילומים: לידור שקד

אחת ההנאות הגדולות היא לגלות מקומות חדשים שטרם הכרנו, לפגוש אנשים שלא ציפינו להכיר ולראות את הטבע במלוא הדרו ותפארתו. את כל אלה מספק לנו טיול. ולא, לא צריך לקנות כרטיס טיסה, לתכנן הרבה מראש או לרכוש ציוד מיוחד. אפשר בקלות לארוז מספר כריכים ולצאת לסביבה הקרובה של חריש. העיר מוקפת בטבע ומשופעת במסלולים קלים המתאימים לכל המשפחה ולכל עונות השנה.

4 מסלולי טיול סביב חריש
על המפה: ארבעה מסלולי טיול

ריכזנו עבורכם ארבעה מסלולי טיול קלים ונגישים: תל זאבים, עין ארובות, נחל עירון תחתון ומסלול רכיבה מחריש לקיבוץ מצר.

מסלול רגלי: תל זאבים

על אף תנופת הבנייה בשטחים סביבו, נשמר התל ברובו ללא שינוי

גבעה מקסימה ונגישה המאפשרת לתושבי חריש בריחה אל הטבע, נופים יפים, צל והמון שלווה וכל זאת מבלי להיכנס לרכב. על פי הממצאים הארכיאולוגים שנמצאו בתל, האזור היה מיושב בתקופה הכנענית התיכונה המאוחרת (2200-1200 לפני הספירה הנוצרית), בימי שיבת ציון ולמן התקופה הביזנטית ועד לימי הביניים. על אף תנופת הבנייה בשטחים סביבו, נשמר התל ברובו ללא שינוי, ועתה הוא מהווה סביבה טבעית נגישה וצמודת דופן לשכונת הפרחים בחריש.

תל זאבים צילום לידור שקד
שביל הליכה מוצל וידידותי

נקודת מוצא:  מאחורי תחנת האוטובוס בקצהו המערבי של רחוב יקינטון בחריש מצויה הכניסה אל החורש. פונים שמאלה בהתפצלות הראשונה וממשיכים ישר במעלה השביל. לא קיים שילוט אל התל, אך אל דאגה, הדרך אינה מסובכת.

תל זאבים לידור שקד
מבט מתל זאבים אל חריש

מסלול הטיול: מסלול ההליכה הוא היקפי (מעגלי) ואורכו כקילומטר. בהליכה נינוחה ולא מהירה המותאמת למשפחות עם ילדים הזמן הנדרש לסיום המסלול הוא כ-30 דקות בלבד. כאמור, הדרך אינה מסומנת או משולטת אך היא ברורה ומוסדרת לכל אורכה ומציעה לצועדים מסלול מוצל ונעים, וזאת הודות לעצי אלון, ברוש ואורן המצויים שם. ההליכה בשביל נוח ובדרגת קושי – קלה, עם זאת, השביל אינו מתאים לעגלות. המטיילים הסקרנים ימצאו על התל הסתעפויות, שבילים רבים ופינות מוצלות רבות לעצירות מהנות של שתייה או ישיבה ארוכה יותר לפיקניק. הדרך נקייה מאוד – שימרו עליה. מראש התל ניתן להשקיף מערבה על שכונת החורש בחריש ודרומה אל הכפר מייסר.

תל זאבים לידור שקד
מבט מראש התל אל כפר מייסר

 דרגת קושי: קלה. המסלול מותאם למשפחות עם ילדים; אינו מתאים לעגלות;

זמן משוער: 30 דקות;

עונה מומלצת: כל השנה;

WAZE: רחוב יקינטון פינת סביון, חריש;


מסלול רכיבת שטח: מחריש למצר

בנקודת החיבור בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא קיים מסלול רכיבה נוח ונגיש המאפשר לתושבי חריש לצאת מהעיר אל המרחבים הירוקים של האיזור. המסלול מתאים גם לחובבי ריצה.

חולפים על פני מטע הזיתים ופונים ימינה

נקודת מוצא: בכיכר הדרומית ביותר בשדרות האחווה המחברת בין שכונות הפרחים ובצוותא ממשיכים ישר אל השדות. מתחברים לשביל הכורכר הפונה שמאלה, חולפים על פני מטע זיתים משמאל ופונים ימינה, שם כבר תמצאו דרך מסודרת.

מסלול שטוח ונוח לרכיבה. אין צל

מסלול הטיול: המסלול מתאים לרוכבים מתחילים, ליחידים, זוגות ואף משפחות. אורכו כ-4 קילומטרים והוא אינו מוצל. משך הרכיבה המשוער בקצב איטי הוא כ-15 דקות לכל כיוון.

הצצה אל חריש

השביל מתעקל מערבה ודרומה ועוקף משמאל מטע אבוקדו וכרם גפנים צעיר. לאחר רכיבה של כ-2 קילומטרים מגיעים אל הכניסה החקלאית של קיבוץ מצר, אסם החציר ומאגר מי הקולחין של הקיבוץ.

לפני הכניסה לשטחי החקלאות של הקיבוץ

דרגת קושי: קלה. המסלול מותאם גם לרכיבת ילדים;

זמן משוער: 20-30 דקות;

עונה מומלצת: כל השנה, למעט בימים גשומים ושבילים בוציים;

WAZE: שדרת האחווה, פינת יקינטון , חריש;


קונים? מוכרים? שוכרים? משכירים? הכל במקום אחד – לוח הנדל”ן של חריש

לוח דירות חריש


להגיע עם הרכב: עין ארובות

עין ארובות לידור שקד
עין ארובות לידור שקד

עצי תאנה, אמת מים קרירים, צמחייה עשירה, שני מעיינות ודו-חי בסכנת הכחדה – כל אלה מצויים בשמורת הטבע המקסימה, עין ארובות, המצויה במרחק נסיעה של 10 דקות בלבד מחריש.

רכז הביטחון של קיבוץ מצר, שנרצח בפיגוע שארע בקיבוץ בשנת 2002

בתחומי השמורה נובעים שני מעיינות עונתיים, הנוטים להתייבש בסוף הקיץ. בתקופת המנדט הבריטי הוקמו סביב המעיינות קירות שיצרו שתי בריכות. דרך הגישה אל המעיין והשבילים בשמורה שוקמו לזכרו של איציק דורי, רכז הביטחון של קיבוץ מצר, שנרצח בפיגוע שארע בקיבוץ בשנת 2002. אנדרטה לזכרו מוצבת בראשית המסלול.

חנייה ונקודת מוצא למסלול

נקודת מוצא: מחריש נוסעים צפונה בכביש 574 ורגע לפני הצומת המרומזר פונים ימינה אל אנדרטת משמר הגבול. חוצים את המנהרה החולפת מתחת לכביש 65 ופונים שמאלה בשילוט החום אל ‘משמר הגבול’. מטרים בודדים לאחר מכן פונים שוב שמאלה בדרך עפר קצרה המתעקלת דרומה וימינה. לאחר כמאה מטרים נוספים מגיעים אל החניה הקטנה בסמוך למטע התאנה ומשם נכנסים רגלית אל השמורה.

עין ארובות לידור שקד
מנהרות מוצלות בדרך למעיינות

מסלול הטיול: הצמחייה העבותה מלווה אותנו במסלול ויוצרת מנהרות מוצלות לאורך שביל צר ויפהפה. לאחר הליכה קצרה פוגשים במחסום פלדה ועוברים דרכו אל המעיין הראשון. מספר צעדים נוספים והגעתם לבריכה המזרחית של השמורה.

עין ארובות לידור שקד
דק עץ מעל אחד המעיינות

הצמחייה הרבה במעיין כמעט ומטשטשת לחלוטין את קיומו. במקום נבנה דק עץ המותאם במיוחד להפסקה ותצפית על המעיין. באמת המים המוליכה את מי המעיין במורד השמורה, ניתן לשכשך את הרגליים.

באמת המים ניתן לשכשך רגליים

כדי להגיע לבריכה המערבית יש לחזור על עקבותינו אל מחסום הפלדה ולהמשיך שמאלה. השביל הצר הופך לדרך רחבה ומימין לה תוכלו לראות מטע גויאבות עם ריחות משכרים. לאחר 50 מטרים נוספים בשביל הפתוח פונים שמאלה, ומגיעים אל הבריכה הפתוחה.

עין ארובות לידור שקד
צמחיה עבותה, תאנים, פטל ופרחים

חשוב לציין כי הכניסה למי המעיין אסורה. בריכות השמורה הן ביתו של טריטון הפסים, דו-חי ממשפחת הסלמנדריים, הנמצא בסכנת הכחדה ונחשב לחיה מוגנת.

בריכת המים בעונה זו ריקה

דרגת קושי: קלה;

זמן משוער: 5 דקות הליכה מהחנייה למעיין;

עונה מומלצת: כל השנה;

WAZE: עין ארובות;


מבלי לצאת מהרכב: נחל עירון תחתון

בגבה של תחנת הדלק בכביש המוביל למבנה המועצה האזורית מנשה זורם נחל עירון תחתון. שביל הכורכר שהוסדר לאורכו מאפשר למטיילים לבצע קפיצה קטנה לטבע ולצפות בנחל ובבעלי הכנף שהשתכנו לאורכו.

נחל עירון תחתון

נקודת מוצא: מחריש בכביש 574 דרומה פונים ימינה אל תחנת הדלק דור אלון ומיד אחריה פונים ויורדים ימינה אל דרך העפר. הדרך אורכה כחצי קילומטר מתחנת הדלק ועד סופו של המסלול. בנסיעה לאורכו של הנחל ולצד הפרדס הסמוך אליו, ניתן לחזות בזרימה, המתחזקת בחודשי החורף ובבעלי הכנף המתרכזים בתחומו. ניתן גם להשאיר את הרכב חונה בתחנת הדלק ולהמשיך רגלית לכיוון הנחל.

בעלי כנף מקננים

מסלול הטיול: מקורותיו של הנחל בישובי ואדה ערה והוא זורם דרומה אל השרון הצפוני עד לנקודת החיבור עם נחל חדרה. על פי תכניות ‘רשות ניקוז ונחלים שרון’ צפוי הנחל וסביבתו לעבור מהפכה של ממש ובעתיד הקרוב להפוך לפארק מוסדר שיכלול עצים, ספסלים ושבילי טיול מוסדרים.

מפלונים לאורך הנחל. צילום: בן גוטמן

מהלכים ראשונים להסדרתו כבר נעשו במקביל לעבודות להקמת מחלף משמר הגבול. במהלך השנה האחרונה בוצעו במקום עבודות חישוף צמחיה, הרחבת החתך של הנחל ומיתון דפנותיו, במטרה להפוך את אפיק הנחל לידידותי לטיול. מפלי אבן נבנו בקרקעית הנחל, ואלה מאפשרים להאט את זרימת הנחל. זאת, כדי לאפשר לעופות מים לקנן ולהתרבות בנחת. ואכן, בנסיעה לצד הנחל ניתן לחזות בעופות שונים ובמשפחות ברווזים, שהנחל הפך לביתם.

ברווזים בנחל עירון תחתון
ברווזים בנחל עירון

דרגת קושי: קלה;

זמן משוער: נסיעה קצרה של מספר דקות;

עונה מומלצת: כל השנה, למעט ימים גשומים מאוד שהופכים את שביל הנסיעה לבוצי במיוחד;

WAZE: דור אלון מענית;

למסלולי טיול נוספים: צאו אל הנוף: 5 מסלולי טיול קצרים ונקודות חמד מסביב לחריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הפתעת העונה: שחקניות נבחרת ישראל יקדמו את כדורגל הבנות בחריש

לא רק ספורט: שי שדה ומור אפריים, קפטניות נבחרת ישראל בכדורגל נשים, ינהלו מקצועית את ענף כדורגל בנות שנבנה בעיר. המטרה המיידית היא חשיפה לספורט, הגדלת מספר המשתתפות במשחק ובניית בסיס לספורט תחרותי בעתיד. וכן, גם העצמה נשית, היא לא מילה גסה

מימין: שי שדה במהלך העונה. משמאל: מור אפריים בחגיגת הגול השני בחצי גמר גביע המדינה. צילום: התאחדות הכדורגל

אחרי הסגר, אחרי החגים ועם החזרה לשגרה צפוי לחזור ולפעול בית הספר לכדורגל שמפעילה עיריית חריש. השנה החדשה מביאה בכנפיה הפתעה מקצועית מרגשת: שתי שחקניות כדורגל מקצועיות, מור אפריים ושי שדה, שהובילו גם את נבחרת ישראל כקפטניות הקבוצה, ינהלו מקצועית את קבוצת כדורגל הבנות בחריש. היוזמה החדשה תעניק זריקת עידוד רצינית לקבוצה הבנות שהחלה לפעול לפני שנה, ולבנות מהבסיס את ענף כדורגל הנשים בחריש, לעתיד לבוא.

כדורגל בנות חריש
מימין לשמאל: איילה, נופר, יובל ודורין

יעד חשוב: קידום ספורט עממי ותחרות בקרב בנות

שמונה בנות מכיתות א’-ו’ שיחקו בקבוצת הבנות של בית הספר לכדורגל בעיר בשנה שעברה. הקבוצה באימונה של שני שמואל, גם היא שחקנית עבר בנבחרת ישראל, מבקשת להגדיל את מספר המשתתפות ולהתמקצע בתחום. אלו יושגו, כך מקווים כולם, עם הגעתן של דמויות המודל בתחום הכדורגל הנשי הישראלי לעיר.

“קידום הספורט בכלל וספורט תחרותי אצל ילדות ונערות הוא בעיני אחד היעדים החשובים”, מסבירה קרין פלג-נוימן, מנהלת מחלקת הספורט בעיריית חריש. “החלטנו גם בכדורגל בנות להביא את המאמנות הכי טובות שיש, שתי שחקניות מוערכות שהיו קפטניות נבחרת ישראל, על מנת להגדיל את מספר המשתתפות בענף”.

פלג-נוימן מקווה שהקבוצה שמנתה בשנה שעברה שמונה בנות בלבד, תשלש את עצמה. “בעונה הקודמת שדה אימנה קבוצה בהוד השרון והצמיחה אותה מאפס לארבעים בנות. זה השג פנומנלי. אני מקווה שמגמה חיובית דומה תתרחש גם בחריש”.

נופר כהן כדורגל בנות
נופר כהן: “כדורגל זה לכולם”

“זה לא משחק רק לבנים, אין חוק כזה”

אולם לא רק ספורט נמצא במשוואה. ענף הכדורגל הנשי מתמודד גם עם תפישות חברתיות מגבילות וסטריאוטיפים מיניים. אלה, כך נראה, מתחילים להיסדק.”נשים יכולות לשחק כדורגל, זה לא משחק רק לבנים, אין חוק כזה. כדורגל זה לכולם”, מצהירה נופר כהן, תלמידת כיתה ו’ בבית ספר תלמי רון ומשתתפת בחוג הכדורגל. “חברה מאוד טובה שלי שיחקה בכדורגל בנים והציעה לי להיות בכדורגל בנות. ממש כיף, מאוד התחברתי לזה והנה אני כאן”, היא אומרת בביטחון. היא גם עונה ברהיטות ובלי היסוס לשאלה, מה היא אוהבת בכדורגל: “עבודת צוות, כל אחת מביאה את האישיות שלה, כולנו יחד מתחברות למטרה אחת, מתחברות לכדור ואוהבות תחרות”.

יובל דב אלמז בועטת לשער
יובל דב אלמז בועטת לשער

גם יובל דב-אלמז, בת 8.5 ותלמידת כיתה ג’ בבית הספר ‘תלמי רון’ מקבלת בטבעיות את הבחירה בספורט שנחשב שנים רבות לטריטוריה גברית: “כדורגל זה תחום ספורט שאני הכי אוהבת. יש בזה הרבה מאמץ, צריך לרוץ עם הכדור ולעשות גולים”, היא מסבירה. דב-אלמז, אחת מהבנות הצעירות בקבוצה, מעריצה את מסי ומשחקת בהפסקות כדורגל עם הבנים בכיתה. “פעם אני שוערת, לפעמים אני שחקנית, אני עושה כל מיני תפקידים”, היא מסבירה. כהן מציינת שהבנים בכיתה דווקא תומכים בבחירה שלה בכדורגל: “הם דווקא בעד, חלק אפילו עוזרים לנו ואומרים דברים כמו ‘יש לכן אומץ’. אני מאוד גאה להיות בקבוצת הבנות”.

“קידום מודעות ויצירת בסיס עמוק ורחב”

המשימה של הרחבת מעגל המשתתפות ובניית בסיס רחב ואיתן של ספורט הכדורגל העממי, שיהווה מקפצה לספורט תחרותי ואתגרי מוטלת על שכמיהן של שי שדה ומור אפריים. השתיים, בשנות השלושים לחייהן, עוסקות בכדורגל מגיל צעיר.

הרזומה המקצועי שלהן כולל השגים מקצועיים לא מבוטלים. שדה זכתה בתואר שחקנית העונה 2018-2019 של ליגת הנשים ונחשבת בעיני רבים כשחקנית ההגנה הטובה ביותר בליגת העל לנשים ובנבחרת ישראל. אפריים משחקת כקשרית בקבוצת מ.כ רמת השרון בליגת העל בכדורגל נשים ובנבחרת ישראל ומרצה בכירה באתנה – המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט.

שי שדה, מור אפריים כדורגל בנות כדורגל נשים. צילום: התאחדות הכדורגל
הנפת גביע המדינה בו זכתה קבוצת אס״א תל אביב לפני שתי עונות. צילום: התאחדות הכדורגל

החיבור בין השתיים החל לפני שתי עונות כשהן שיחקו יחד בקבוצת אסא תל אביב וזכו באליפות המדינה וגביע המדינה. “באותו הזמן גם התאמנו יחד בנבחרת ישראל”, מספרת אפריים. “לשתינו אותו קו מחשבה בנוגע לעתיד ענף הכדורגל, ואותה מטרה בקידום המודעות ויצירת בסיס עמוק ורחב של שחקניות”, מציינת אפריים וגם מגלה, כיצד נרקם החיבור עם חריש: “שי ואני החלטנו להביא את ענף הכדורגל הנשי למקומות שהוא טרם הגיע אליהן. כחלק מסיעור המוחות, העלנו רעיון לפנות לחריש, העיר שנבנית מתחילתה. קיבלנו דלת פתוחה גם מהעירייה וגם מראש העיר, שהביע נכונות לקדם את הספורט התחרותי בעיר ואת כדורגל הבנות בפרט. מאוד משמח אותנו שיש לנו עירייה שתומכת באג’נדה האישית שלנו לענף ורוצה לקחת חלק בשינוי”.

להתמודד עם תפישות חברתיות

השינוי עליו מדברת אפריים הוא העלאת המודעות, הגברת החשיפה ומתן הזדמנות לבנות לחוות את משחק הכדורגל ללא רעשי רקע או תפישות חברתיות מגבילות. “אנחנו מגיעות ממקום של מי שחוו את זה בעצמן. אנחנו מכירות את התפישות החברתיות שצריך להתמודד איתן. מאוד חשוב לנו לקחת חלק בתהליך שיצמיח שחקניות משמעותית בעתיד”, מסבירה אפריים.

מור אפריים כדורגל נשים
אפריים: “תנועה חיובית שמעידה על התפתחות הענף”

היא מודה שעל אף שענף כדורגל נשים חווה שינוי משמעותי בעשרים השנים האחרונות, הוא עדיין משתרך מאחור בהשוואה לענפים אחרים בארץ או כדורגל נשים בחו”ל: “בצעירותי, יכולתי לשחק בליגת נשים רק מגיל 15. כיום ילדה בת 7 כבר יכולה להשתתף בקבוצת כדורגל שרשומה בהתאחדות הכדורגל ולהיכנס לתחרויות בהדרגה. ישנן כיום ליגות נערות ונשים, נערכות תחרויות, גם נבחרת הנשים בכדורגל התפתחה, יש תנועה חיובית שמעידה על התפתחות”. לצד זה היא גם מונה מה עוד נדרש: חסרה תמיכה ממשית של משרד התרבות והספורט, חסרים תקציבים שיעזרו לצמצם פערים וצריך לגייס אנשים שאכפת להם מהענף”.

מחסום גיל ההתבגרות והעצמה

אחד המחסומים המשמעותיים עליהם צריכות שחקניות הכדורגל להתגבר הוא מחסום גיל ההתבגרות: “בנות בגילאי 12-13 זקוקות לחוסן נפשי כדי להמשיך בכדורגל. המודעות לחברה, לדימוי העצמי, דימוי הגוף, כל אלה פוגמים ומפריעים להמשך העיסוק בכדורגל”,מסבירה אפריים. עוד היא מציינת כי פעמים רבות גם ההורים תורמים לתחושת האי נוחות וחוששים מילדה “שרירית מדי”.

כדורגל בנות
תמונת אילוסטרציה: גיל ההתבגרות כמחסום להמשך השתתפות בנות בכדורגל

למרות הקושי היא מאמינה, שהמודל האישי ששדה והיא ישקפו לבנות, ישפיע לטובה: “אנחנו סוג של מודל. שתינו ספורטאיות, בעלות תארים, שעובדות במשרות טובות והניסיון שלנו הוא שאפשר לשחק כדורגל ולהצליח. זה עושה את ההבדל, זה מעניק לבנות הבנה שזה אפשרי ושזה בסדר להמשיך עם הכדורגל”.

גם אפריים, כמו פלג-נוימן מאמינה בעבודה איטית ובסיסית: “מתחילים מאפס בונים את הבסיס, מגדילים את מספר המשתתפות. זה מתחיל בחוגים ורק אחר כך עוברים לספורט הישגי, זה קורה בצעדים קטנים. אני מאוד מקווה שנצליח ליצור בחריש בסיס רחב של בנות שמשחקות כדורגל להנאתן ולטובת בריאותן. כל מספר בנות שנגיע אליו במהלך השנה הזו יהיה טוב”.

כדורגל בנות
“בנות שמשחקות כדורגל להנאתן ולטובת בריאותן”. תמונת אילוסטרציה

ערן דב-אלמז, אבא של יובל מסכים עם אפריים: “הכדורגל צריך להיות פתוח ונגיש לבנות והדרך היא באמצעות מאמנות שיקפיצו את התחום ויעלו את הביקוש בקרב הבנות. בסופו של דבר, ספורטאים תחרותיים צומחים מהספורט העממי”, אומר דב-אלמז, ומסכם: “הפעילות הנוכחית כולל הניהול המקצועי של שתי הקפטניות החדשות היא מבורכת”.

גם שני שמואל, מאמנת כדורגל בנות בבית הספר לכדורגל של עיריית חריש מברכת על המהלך ומסכמת: “חשוב לי  שכל ילדה שתרצה לשחק כדורגל שתדע שזה קיים בחריש ושיש לה מקום טוב לשחק בו וללמוד. אני שמחה מאד על השיתוף פעולה עם מור ושי. יש לכולנו אותה זווית ראייה ואמונה בכדורגל נשים והערכים שהספורט מביא איתו”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

נפרדים מתש”פ באהבה: תשע התחלות “שוות” בשנה החולפת

שנת תש”פ בראי ההתפתחות של חריש היתה שנה מרתקת. אוכלוסיות מגוונות שנטמעות בעיר ומעצבות אותה, התחלות חדשות וחדשניות במערכת החינוך והתקדמות בפיתוח תשתיות חיוניות לעתיד העיר

סימן ההיכר המרכזי של שנת תש”פ הוא ללא ספק מגפת הקורונה, ששינתה סדרי עולם, בכל העולם. השפעות הווירוס המדבק והקטלני פגעו בכל חלקה טובה והשפיעו גם על כל אחד ואחת מתושבי חריש. למרות זאת, עם קצת מאמץ, מצאנו תשע התחלות חדשות וטובות שהתרחשו בעיר בתחומי הקהילה, החינוך והתשתיות. התחלות אלה מהוות זרעים של שינוי שיעצבו את חריש גם בשנים הבאות עלינו לטובה.

חדש בקהילה

הדור הצעיר: חברי מכינת רקיע

המכינה הקדם צבאית “רקיע” הוקמה בחריש. רקיע היא המכינה הראשונה שמוקמת על ידי טייסים מחיל האוויר, והיא שמה לה למטרה לטפח מנהיגות צעירה וחדשנית עם תחושת שליחות ואחריות לעתיד מדינת ישראל.

חברי מכינת רקיע. צילום: דוברות עיריית חריש

מחזור הלימודים הראשון החל ממש עתה, עם חניכים שנבחרו מתוך כ-200 מועמדים לאחר מיון קפדני. המכינה מבקשת לחנך את חניכיה לשלושה ערכים מרכזיים: אחריות ויוזמה, מצוינות ואהבת ישראל. “אנו מאמינים מניסיון רב שנים שיכולת השפעה בצבא ובחברה הישראלית טמונה במנהיגות חדשה, מנהיגות הדוגלת בחדשנות, יזמות, התמודדות עם סביבה דינאמית, התאוששות מכישלון וגילוי גמישות”, אומרים בעמותת “רקיע”. “ערכים אלו יהוו אבני יסוד לחינוך צעירים בעלי פוטנציאל אנושי יוצא דופן להפוך למובילים חברתיים, המסוגלים לאתגרים העומדים לפתחה של מדינת ישראל”.

חברי הקיבוץ העירוני ‘אמתי’

בשנה החולפת עברו להתגורר בחריש כ-35 מחברי קיבוץ אמתי, קיבוץ עירוני שצמח מתנועת הבוגרים של השומר הצעיר. חברי הקיבוץ מתגוררים ב-16 דירות בבניין אחד בשכונת הפרחים ומנהלים כלכלה שיתופית.

חברי קיבוץ אמתי חריש
חלק מחברי קיבוץ אמתי. צילום: אורן קלר

חברי הקבוצה, בשנות ה-30 לחייהם, עברו כברת דרך ארוכה יחד מגיל השירות הצבאי. לכולם יש תעודת הוראה ורובם מתפרנסים מעבודות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

בשנה החולפת הקימו חברי הקיבוץ את קן השומר הצעיר בחריש וייסדו את סניף המרכז לצדק חברתי המקומי. חברי הקיבוץ היו שותפים גם להקמת חטיבת הביניים אתגרי העתיד וחלקם מלמדים בחטיבה.בתחילת שנת הלימודים הנוכחית הרחיבו חברי הקהילה את פעילותם ופתחו בשכונת הפרחים גן ילדים עירוני המבוסס על מעגלי מפגש בהתאם לתורתו של פאולו פריירה, הפילוסוף החינוכי הברזילאי.

הדור השלישי: קהילת גמלאים בונה עתיד

בקיץ האחרון להתגורר בבניין משותף בשכונת הפרחים 12 מחברי קהילה חדשה שמציגה מודל פורץ דרך עבור גמלאים בישראל בכלל ובחריש בפרט.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים
קהילת הגמלאים בחריש. צילום: אורן קלר

חברי הקהילה, שצעיר החבורה בה בן 65 והמבוגר נושק לגיל 78, מקדמים מודל שמטרתו להציע הזדקנות מכבדת ולקיחת חלק פעיל, יצרני ותורם לחברה. “המטרה שלנו היא לפעול למען איכות חיינו, ליצור מודל שיאפשר לנו להישאר לגור בביתנו בזקנתנו וככל שניתן להימנע בעתיד מהצורך בפיתרון חוץ ביתי”, כתבו חברי הקהילה באמנה שניסחו. את זאת הם יעשו בעזרת שותפויות ועזרה הדדית, שיאפשרו להם להקטין את הוצאות הקיום בכלל ואת ההוצאות המיוחדות לגיל המבוגר ובעזרת מיזמים עסקיים-חברתיים שימצו את הניסיון והידע המצטבר של חברי הקבוצה.

חדש בחינוך

גן ילדים בגישה טבעית

26 גני ילדים חדשים נפתחו בשנת הלימודים הנוכחית, אחד מהם, ”הגן הטבעי“ ברחוב ברוש, הושק כפיילוט וזכה לתשומת לב ההורים והמחנכים כאחד.

אשכול הגנים בו החלו ללמוד 120 ילדים מתוכנן מבחינה אדריכלית קצת שונה מהמוכר. בגן הטבעי החוץ והפנים הם מקשה אחת שמטרתה להעניק לילדים חוויה חושית מותאמת לגילם ולהתפתחות שלהם.

גן טבעי בחריש אורן ברוש צילום: דוברות עיריית חריש
חוויה חושית המבוססת על התנסות ומגע עם חומרים טבעיים

החצר מציעה לילדים חוויה חושית המבוססת על התנסות ומגע עם חומרים טבעיים. לא תמצאו בגן דשא סינתטי או מתקני משחק מפלסטיק. החומרים בחצר כוללים בולי עץ, ענפים, סלעים, חלוקי נחל, מים, אדמה, חול וצמחיה.

עיריית חריש הודיעה כי הגן הטבעי הוא פיילוט שיבחן בתום השנה הראשונה ובהתאם לו יוחלט אם לבנות גנים נוספים בסגנון.

חינוך על יסודי: ישיבה ואולפנה

בחינוך הדתי העל-יסודי נפתחו לראשונה שתי שכבות ז’ חדשות אליהן נרשמו כ-30 בנים בישיבה התיכונית וכ-50 בנות באולפנה. המודל הוא של בית ספר צומח ומטרתו לתת מענה לצורכי החינוך העל יסודי של הציבור הדתי-לאומי בתוך העיר.

בית הספר כנפי רוח לבנות ברחוב טורקיז בחריש
בית הספר כנפי רוח לבנות

בשנת הלימודים הנוכחית החלו שכבות ז’ ללמוד בבתי הספר “כנפי רוח” לבנים ולבנות, בהתאמה, כאשר בשנה הבאה מתוכננים כל אחד מהמוסדות להיכנס למבני הקבע שלהם שנבנים כעת ברחוב רימון.

אבן דרך: כיתת התיכון הראשונה של חריש

אחת מנקודות הציון הבולטות בשנה החולפת היא ללא ספק פתיחתה של שכבת כיתת י’ באתגרי העתיד, כיתת התיכון הראשונה בעיר. כ-80 תלמידים החלו ללמוד בתיכון המהווה המשך ישיר לחטיבת הביניים הצומחת, אתגרי העתיד. התיכון מציע לתלמידיו בחירת מסלול מתוך שש מגמות מרכזיות: פילוסופיה, חינוך גופני, מייקרים ורובוטיקה, הנדסת תוכנהאומנות וכלכלה חברתיתעוד מתוכנן מסלול מצטיינים לעבודת גמר במדעי הסביבה/ביולוגיה בחממה האקולוגית בעין שמר.

אתגרי העתיד בשכונת הפרחים
תיכון אתגרי העתיד בשכונת הפרחים

צוות המחנכים מתמודד לראשונה עם האתגרים החינוכיים, החברתיים והפדגוגיים שמספק, התיכון לצוותים המקצועיים. גם הצמיחה המשמעותית במספר התלמידים מהווה אתגר מובילי התיכון.

חדש בתשתיות

תחבורה ציבורית בשכונות החדשות

אחת הידיעות המשמחות ביותר בשנה החולפת היא ללא ספק עיבוי מערך התחבורה הציבורית בעיר וחיבורן של שכונות הפרחים ומעו”ף למסלולי האוטובוסים. תושבי שתי השכונות, במיוחד שכונת הפרחים נאלצו להתנהל ללא תחבורה ציבורית במשך תקופה ארוכה.

אוטובוס במעוף צילום דניאל שחר
אוטובוס במעו”ף צילום: דניאל שחר

חיבור השכונות לקווי האוטובוסים הפועלים בחריש והגדלת תדירות הקווים לכלל תושבי העיר, היוו בשורה משמעותית עבורם. חיבור השכונות לתחב”צ התרחש לאחר פגישה בין מירי רגב, שרת התחבורה ויצחק קשת במסגרתה סיכמו השניים על השינויים.

אכלוס ראשון במעו”ף

בחודשים האחרונים שכונת מעו”ף (מרכז עסקים ופיתוח), השכונה הרביעית של חריש, הפכה שוקקת חיים. התושבים הראשונים של השכונה עברו להתגורר בה לאחר ששני פרוייקטים שנבנו במסגרת תכנית “מחיר למשתכן”: פרוייקט ‘האחים אוזן’, המונה 208 יח”ד ופרוייקט דונה המונה 456 יח”ד קיבלו טופס 4.

שלט שכונה מעו"ף
ברוכים הבאים למעו”ף

שכונת מעו”ף (בשמה הקודם שכונת מע”ר) תשמש בעתיד כמרכז העסקים של העיר חריש, כך לפחות מקווים אדריכלי העיר. בהתאם, שמות רחובות השכונה מסמלים מושגים של התפתחות כמו: תנופה, קידמה, התמדה והתחדשות.

עם זאת, לאור אי-הצלחה בשיווק שטחי המסחר והתעסוקה ליזמים, הם, ורוב השטחים הציבוריים, יתוכננו ויבוצעו רק לאחר קבלת החלטה תכנונית חדשה עבור השכונה. כיום קיים בשכונה מתחם ציבורי יחיד ובו שישה גני ילדים המשמש את דיירי השכונה. עוד מתוכננת קומה שנייה במתחם שמיועדת לפעילויות ציבוריות, עד להקמתו של מרכז קהילתי קבוע בשכונה.

חריש דרום: העיניים נשואות קדימה

בחודש יולי התקבלה בשורה טובה גם בתחום ההתרחבות העתידית של חריש: המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה סופית את הרחבתה של חריש לכיוון דרום ואת הקמתו של רובע ‘חריש דרום’.

האזור המיועד להקמת רובע חריש דרום. צילום: אורן קלר
האזור המיועד להקמת רובע חריש דרום. צילום: אורן קלר

התוכנית החדשה תאפשר את הקמתו של רובע ‘חריש דרום’, רובע המשלב שטחי מסחר ותעסוקה לצד מתחמי מגורים. הרובע החדש שצפוי לכלול 1,650 יחידות דיור, 332 אלף מ”ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ”ר שטחי שירות, הוא אחד ממנועי הצמיחה העתידיים החשובים של העיר חריש וישפיע דרמטית על הכנסות העירייה ועל רווחתם של תושבי העיר.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“רעיון המגורים המשותפים בין דתים, חרדים וחילונים הצליח פה בגדול”

הוא מחובר לגורמים פוליטיים ארציים, הוא מקשיב לעצת גדולי התורה, הוא עונה לעשרות תושבים ביום ופועל נמרצות לקידום החלטת ממשלה חדשה לחריש. שלמה פרץ, נציג ש”ס במועצת העיר, בראיון ראשון

צילום: מור שקיפי-לאטי

אין לו חשבון פייסבוק, הוא לא מתראיין ולא יוצא בהצהרות על הישגים אישיים וגם בישיבות המועצה הפומביות קולו נשמע לעיתים רחוקות. את רוב הפעילות שלו הוא מנהל מאחורי הקלעים והוא מהווה כתובת מוכרת לציבור החרדי בעיר.

כבר שנתיים ששלמה פרץ (28) נציג סיעת ש”ס בעיריית חריש, סיעת יחיד בקואליציה, פועל במליאה ולא נחשף לציבור החילוני. אחרי פניות מרובות, הוא נעתר ולראשונה מתראיין לכלי תקשורת וחושף מה מניע אותו, כיצד מתנהל סדר היום שלו ומה הוא מתכנן להשיג בשנים הקרובות עבור הציבור החרדי אותו הוא מייצג ועבור כלל תושבי העיר.

שלמה פרץ, שני מימין: סיעת יחיד בקואליציה מטעם ש”ס

“מחובר לגורמים פוליטיים ארציים”

את מרבית מרצו בתקופה האחרונה מפנה פרץ לקידום החלטת ממשלה חדשה לסיוע כלכלי לחריש. “אני עושה מאמץ לקדם מול משרד הפנים החלטת ממשלה חדשה שתזרים כספים לעיר. בשבוע שעבר ביקרתי בשלושה משרדי ממשלה. סגן שר הפנים ואני נמצאים ביחסי חברות קרובים, כך שיש לי ערוץ ישיר למשרד הפנים ואני נמצא עימם בקשר רציף כדי לעזור לעיר בנושא ההחלטה המחודשת ובנושא קידום ועדת הגבולות”.

סגן שר הפנים, הפריפריה, נגב וגליל, הרב יואב בן צור, הגיע לסיור ופגישת עבודה עם ראש העירייה והנציגים המקומיים
סגן שר הפנים, הפריפריה, נגב וגליל, הרב יואב בן צור, בסיור ופגישת עבודה בחריש

פרץ מדגיש שמטרתו היא לעזור לכלל התושבים בעיר ו”לא חלילה עבור מגזר מסוים”. עוד הוא מציין: “מאז כניסתנו לתפקיד חברי המועצה (באוקטובר 2018) התנהלנו שנה וחצי מול ממשלת מעבר. לא יכולנו לקדם כמעט כלום עבור חריש. הממשלה המכהנת כרגע גם היא בעיני ‘חצי-ממשלת מעבר’, אך אני עושה מה שביכולתי עבור קידום העיר”. לדבריו, המטרה היא להשיג תקציבים לחינוך, להסעות אל מוסדות מחוץ לעיר עבור כלל האוכלוסיה ולתקצוב בניית בתי כנסת נוספים. “אני נלחם שחריש תישאר בהגדרה של פריפריה חברתית בכל נושא המכרזים. כל עוד אנו עיר בהקמה שזקוקה לעזרת המדינה”.

“אני אמנם נציג יחיד במועצה”, מוסיף פרץ “אך אני האדם עם הכי הרבה כוח השפעה מול הממשלה. אני מחובר מאוד לגורמים פוליטיים ארציים ובמישור הזה אני חושב שיכולת ההשפעה שלי גבוהה יותר משאר חברי המועצה”.

רשימת הנושאים בהם טיפל פרץ בשנתיים האחרונות כוללת קידום התרבות התורנית, הקמת מוסדות חינוך המשתייכים לזרם המוכר שאינו רשמי, וקידום תכניות מנע וזיהוי משפחות במצוקה בתחום הרווחה. “אני דואג לציבור החלש בחריש באמצעות חלוקת מזון וחלוקת שוברים לחג”, מציין פרץ שאוחז גם בכובע של יו”ר ועדת הרווחה בחריש. “אני דואג שלציבור החרדי יהיה מענה בכל התחומים ושיהיה שוויון בין המגזרים. זו מלחמתי בחצי שנה האחרונה”.

פרץ עם נציגי הקהילות בחריש וס (1)
“סגן שר הפנים ואני נמצאים ביחסי חברות קרובים”

“אני שומע לדעת חכמים”

לעולם הפוליטיקה הגיע פרץ באמצעות מורו ורבו: “מורה הדרך שלי הוא הרב שמעון בעדני, מגדולי הדור של תנועת ש”ס הארצית, הוא זה שמינה אותי להיות נציג ש”ס המקומי בבחירות למועצה. הרב בעדני מעודכן באופן שוטף על הנעשה בחריש, הוא פוקד את המקום לא מעט ומרגיש ממש כאחד ממקימיה. אין צעד שעשיתי מבלי שהתייעצתי איתו”.

ההתייעצות עם גדולי התורה מתנהלת דרך קבע ומתמקדת גם בנושאי המחלוקת בין חילונים ודתיים בחריש, המרכזי בהם הוא פתיחת העסקים בשבת.

קניון מור
פתוחים בשבת: ‘גלידה גולדה’ ו’מקדונלד’ס’

עמדתו של פרץ בנושא ברורה: “אני נגד פתיחת עסקים בשבת במיוחד ליד איזור מגורים. אחת לחודש אני מכנס את רבני הקהילות בעיר למפגש ומעלה בפניהם את הלך הרוח בנושאים שונים. אני מעדכן כמובן בכל הקשור לסוגיית השבת ופעילות עסקים בשבת. ברגע שתהליך הגישור בין חברי הקואליציה בנושא השבת יסתיים, אציג את ההחלטה בפני הרבנים והם יגידו לי מה לעשות, האם לשבת באופוזיציה או להישאר בקואליציה. אני שומע נטו לדעת חכמים, הם אלה שמנווטים אותי במיוחד בסוגיות הדורשות ‘כתפיים רחבות'”.

נושא אחר שזכה כעת בתשומת לבו הוא מחסור בתי הכנסת בשכונות החדשות בחריש. “במעו”ף לדוגמה, יש ציבור ענק בלי בית תפילה. זה לא הגיוני ששכונה שלמה תהיה ללא בית כנסת, כך גם בשכונת הפרחים. אני דוחף בכל הכוח למציאת פיתרון לנושא. אני מניח שעדיין ניתן להביא תקציבים מהמדינה לבניית בתי כנסת”, הוא מציין ומוסיף: “בניית בתי כנסת מעל גני ילדים כפי שמתוכננת במעו”ף היא פיתרון טוב מאוד ויש להמשיך בשיטה הזו, שאינה מבזבזת קרקעות ותורמת לחיסכון בעלויות”.

קומה שנייה גנים במעו"ף
בניית הקומה השנייה עבור בית כנסת בשכונת מעו”ף לא הסתיימה

“אני לא מכיר ניסיונות תעמולה בעיתונות”

פרץ מעיד על עצמו כאדם ש’חי’ בעיקר בציבור החרדי. אין לו חשבון פייסבוק, ואת הקשר הרציף עם הציבור החרדי הוא מקיים דרך מספר קבוצות וואטסאפ אותן הוא מנהל. “חלקים גדולים מהציבור התורני והחרדי מחוברים לקבוצות האלה, שם אני מפרסם את כל הפעילות שלי”, מסביר פרץ. בחודש האחרון הוא החל גם בהפצת עלון דו-שבועי המחולק בבתי הכנסת בסופי השבוע. “יש לי מחשבה לפתוח חשבון פייסבוק ולהיות יותר מעורב בדיגיטל, אך אני עסוק כל כך במענה לציבור שלי שאני לא בטוח שתהיה לי פניות לעוד ערוצים”.

לפרץ חשוב להדגיש כי בניגוד לערים אחרות, פעילותו נעשית בהתנדבות מלאה: “תושבים רבים, במיוחד בקרב הציבור החרדי, בטוחים כי חברי המליאה וסגני ראש הרשות בפרט, פועלים בשכר. אני מקבל למעלה מ-40 שיחות טלפון ביום בממוצע. יש שמתקשרים אלי גם בחצות הלילה. תושבים רבים מצפים ממני לזמינות מלאה, 24 שעות ביממה. העשייה הפוליטית אינה קלה. זו עבודה שגוזלת שעות רבות.

ישיבת מליאה
“העשייה הפוליטית אינה קלה” בתמונה: הצבעה על תקציב חריש לשנת 2020

“צריך לזכור”, הוא מוסיף “שמרבית חברי המועצה, כמוני, הם חבר’ה צעירים בעלי מודעות לאקטואליה ומעודכנים במדיה וטכנולוגיה, ויש לכך ערך מוסף לעיר חריש. מצד שני, חברי המועצה ואני ביניהם, עדיין צריכים לקלח ילדים לפני השינה. זה לא פשוט”.

ההיעדרות שלו מעולם הרשתות החברתיות עוזרת לפרץ להימנע מנושא שמסעירים את הציבור החילוני בחריש וביניהם ניסיונות התעמולה והמידע כוזב המופצים בעיתונים החרדיים על חריש. פרץ לא מתעסק בזה: “אני לא מכיר ניסיונות תעמולה בעיתונות. אני בן אדם שפחות קורא עיתונים, לא נמצא במקומות האלה או מדבר על הנושאים הללו. אני בדעה שכולם צריכים לחיות כאן יחד. אם יש אנשים שכותבים תוכן על סמך דעתם, אין לי דרך לעצור אותם”.

רחוב אורן חריש
“הרעיון של מגורים משותפים בין דתיים, חרדיים וחילונים יחד בעיר, הצליח פה בגדול”

גם המתח שצץ דרך קבע בין דתים וחילונים ברשתות החברתיות בחריש אינו מוכר לו. פרץ חש שקיימת דווקא סולידריות מוצלחת בין המגזרים בעיר: “אני מרגיש שהרעיון של מגורים משותפים בין דתים, חרדים וחילונים יחד בעיר, הצליח פה בגדול. אני רואה פה סובלנות יפה בין המגזרים ולא רואה שום מתח. משפחות חרדיות רבות שמגיעות לעיר הן משפחות של חוזרים בתשובה, שמכירים את שני העולמות ואני לא רואה בחריש קבוצות אוכלוסייה קיצוניות. בסך הכל, נרקמים כאן יחסי שכנות טובים מאוד בעיר”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“התפקיד שלי הוא לאפשר לחריש לבנות את מערכת החינוך הכי טובה”

יש לו מה לומר על מצוינות בחריש, על האתגרים שעומדים בפתח, על טלטלות הדרך ועל ההזדמנות הנדירה לבנות תשתית למערכת חינוך חדשה, הן מבחינה פיזית והן מבחינת תפישת עולם. ד”ר סער הראל, מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, בראיון מקיף על מערכת החינוך בחריש

6,600 תלמידים מגילאי גן ועד י’ החלו אתמול את שנת הלימודים תשפ”א בחריש. על פי הנתונים שמסרה עיריית חריש, תלמיד אחד מכל שלושה, הוא תלמיד חדש שהצטרף השנה למערכת. אתגר הצמיחה המהירה, שמסתכם בעשרות אחוזים לעומת השנה החולפת, אינו זר לד”ר סער הראל (46) מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, שמלווה את בנייתה וצמיחתה של מערכת החינוך בחריש בשלוש השנים האחרונות.

כיתה בבית הספר
כיתת לימוד בחריש: תלמיד אחד מכל שלושה הוא תלמיד חדש

הוא רואה בצמיחה המהירה את האתגר המרכזי של מערכת החינוך בחריש: “עיר בצמיחה עם אוכלוסייה הגדלה באופן אינטנסיבי מאוד, מצריכה הכנות על כל הרצפים: ממבני חינוך, דרך כוח אדם, בניית תכניות מותאמות לבתי ספר צומחים ועד לקליטה של ילדים שנקלטים בבית ספר חדש וגם בעיר חדשה. כל המשימות האלה הן מאוד מאתגרות”.

בית ספר ממלכתי חדש בשכונת הפרחים צילום דוברות עיריית חריש
בית ספר ממלכתי חדש בשכונת הפרחים. צילום דוברות עיריית חריש

חינוך חדשני ופורץ דרך

ההכרות של ד”ר הראל עם מערכת החינוך המקומית היא מעמיקה: “חריש היא בהחלט עיר שמופנית אליה תשומת לב מחוזית מיוחדת, ממקום חיובי, כדי לאפשר לה לממש את השאיפות, היכולת והרצון לייצר מערכת חינוך משובחת. בניית מערכת חינוך מהתשתיות שלה, הן מבחינת פיזית והן מבחינת תפישות עולם, זו בהחלט הזדמנות חד פעמית. אנו רואים מהלכים חינוכיים יצירתיים מאוד בחריש, חדשניים ופורצי דרך. זאת חוויה עבורנו”, מסביר ד”ר הראל ומוסיף: “הרשות מובילה את הנושא מאוד חזק בעבודה מקצועית ומחויבת בכל הקשור לחינוך למצוינות מהגנים ועד לתיכון – וזה אתגר בפני עצמו. אנו חושבים שהיא לוקחת את החינוך לכיוון מאוד טוב”, הוא מציין ומזכיר את ‘אתגרי העתיד כדוגמה לחינוך יצירתי.

אתגרי העתיד
אתגרי העתיד: מרחב אחר של למידה עם התלמידים

“חטיבת הבינים ‘אתגרי העתיד’ היא דוגמה ליצירתיות. היא מנהלת דיאלוג, מייצרת חשיבה על הסביבה ומרחב אחר של למידה עם התלמידים. בניית בתי הספר בתפישה עתידית טמונה ביכולת להיות מודולריים ולבנות מערכות מותאמות. יש הרבה מאוד דברים פורצי דרך ואוונגרדיים במערכת החינוך הישראלית ואני חושב שחריש מובילה בכך”.

“בסופו של דבר, הילדים מתחנכים בחריש ולא במחוז”

עד כמה משפיע ד”ר הראל בתפקידו הנוכחי על המתרחש בחריש ועד כמה הוא מעורב בבניית המערכת? ד”ר הראל מפרט: “המחוז שותף בכל אך בסופו של דבר, הילדים מתחנכים בחריש ולא במחוז. התפקיד שלי הוא לאפשר לרשות חריש לטייב ולבנות את מערכת החינוך הכי טובה שהיא יכולה. הרשות היא שבונה את המערכת בהתאמה לצרכים המקומיים ואני כאן כדי לאפשר לה לממש זאת. כמובן שהמדינה והמחוז מספקים את המשאבים וההכשרות אך ההבנה היא שהרשות היא שדוחפת, מיישמת ומקדמת את היוזמות ולכן הקרדיט הגדול הוא שלה”.

גן טבעי בחריש אורן ברוש צילום: דוברות עיריית חריש
“הרשות היא שבונה את המערכת בהתאמה לצרכים המקומיים” בצילום: גן טבעי בחריש

ד”ר הראל גם מתייחס לטלטלות שעברה מערכת החינוך בעיר ולסוגיה שהעסיקה רבות את תושבי חריש ועסקה בחילופים התכופים יחסית בכח האדם באגף החינוך בעיר. שלושה מנהלי אגף התחלפו בשלוש שנים ומנהלת מחלקת בתי ספר עזבה תוך מספר חודשים, אך ד”ר הראל מעריך שמדובר במצב טבעי: “זה בהחלט סביר. למערכת חינוך חדשה לוקח זמן למצוא את האנשים המתאימים לה. מחלקת החינוך בחריש לא מסכימה להתפשר ורוצה למצוא את אלו שיכולים להוביל אותה. זה חלק מתהליך הבנייה וזה בסדר. החילופים הם חלק טבעי מבניית החזון”.

פתיחת שנה תשפ"א
פתיחת שנה תשפ”א: “שביעות הרצון של ההורים, התלמידים והצוותים היא מאוד גבוהה”

מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית

מערכת החינוך שנבנית בחריש מספקת הזדמנות נדירה להתחלות חדשות, אולם האם המערכת מבקרת את עצמה? ד”ר הראל מאמין שהמערכת שנבנתה בעיר היא מערכת חכמה: “אנו כל הזמן לומדים תוך כדי תנועה. המערכת היא מערכת לומדת וזה חלק מהחוזקות שלה. גם חריש מתבוננת על עצמה כל הזמן באופן לומד ומשתפר גם בעבודה המשותפת איתנו וגם בשילוב הצוותים החדשים במערכת.

זהו ניסיון לבנות מערכת שביד אחת קולטת כמויות גדולות של ילדים ומשפחות וביד השנייה שומרת על חינוך ערכי הבונה שייכות וזהות. מבדיקות והתרשמות שלנו אנו מוצאים ששביעות הרצון של ההורים, התלמידים והצוותים היא מאוד גבוהה. אני גם מגלה שהרשות מאוד רגישה וקשובה לתושביה. היא מעלה בפנינו צרכים מקומיים ומקדמת יוזמות חינוכיות”.

הקמת ישיבה תיכונית ואולפנה בחריש כנס הורים צילום דוברות עיריית חריש (1)
“מבחינה דמוגרפית אנו מזהים כניסה מגוונת מאוד לעיר מכלל המגזרים”. צילום: דוברות חריש

גם הצמיחה הסקטוריאלית במערכת החינוך בחריש זוכה לתשומת לבו: “יש רב תרבותיות עמוקה בחריש. יש חינוך ממ”ד, ממ”ח וחינוך ממלכתי ויש רצון ורגישות גבוהה להכלת כל המגזרים – זה מאוד מוערך בעינינו. מבחינה דמוגרפית אנו מזהים כניסה מגוונת מאוד לעיר מכלל המגזרים. זה מאתגר מצד אחד אך גם מדגם מייצג ומיקרוקוסמוס של החברה הישראלית”, הוא מציין.

סער הראל
“הקורונה עומדת לזמן לנו שנה לא רגילה, אבל זו המציאות החדשה”

את דברי הסיכום הוא מייחס לאתגר שיעסיק את מערכת החינוך הישראלית והחברה הישראלית בשנה הקרובה: “חווית הקורונה עומדת לזמן לנו שנה לא רגילה, אבל זו המציאות החדשה. תפקידנו לייצר יציבות ומתינות ולאפשר לתלמידים לחוות חווית למידה משמעותית, חוויית שייכות בקרב קבוצת השווים להם ואל מול המחנכים שלהם. ככל שננהל שיח אחראי, מרגיע וחינוכי – הילדים יחוו את הסיטואציה כאפשרית ושניתן להרוויח בה שנת לימודים מלאה כמו כל שנה ועל אף הקורונה”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הכל דבש: כך חוגגים שני זוגות טריים מחריש את ט”ו באב

דר ומשה, יאיר ואלישבע. שני זוגות טריים המתגוררים בעיר, יחגגו הערב לראשונה כזוג נשוי, את ט”ו באב, יום האהבה. כיצד הם מתארים את השנה הראשונה לנישואיהם, האם עננת הקורונה העיבה על הרומנטיקה, ומה צופן להם, לדעתם, העתיד בחריש?

מעטים זוכרים את משמעותו העתיקה של יום ט”ו באב, אולם זוגות רבים מוצאים בו הזדמנות לחזק את הקשר, שמצוי בימי שגרה, תחת לחצים, עומס ושחיקה. שוקולדים, פרחים ומתנות מפנקות אחרות מככבים בגרף המכירות של אותו יום וזוגות רבים מחפשים את חוויית הרומנטיקה. כיצד חוגגים זוגות טריים שזה עתה נישאו את יום האהבה? האם הם זקוקים לתזכורת? בדקנו במיוחד עבורכם עם שני זוגות חדשים מחריש.

מימין: משה ודר, אלישבע ויאיר

דר (25) ומשה (28) כהן, נישאו ב-12 לאוגוסט אשתקד ומספר חודשים לאחר מכן עברו לחריש. השניים הכירו לפני כחמש שנים בטיול ‘אחרי צבא’ באפריקה. גם את ירח הדבש שלהם בחרו השניים לבלות רחוק מהבית ויצאו להרפתקה נוספת של שלושה חודשי טיול בדרום אמריקה. למזלם, עוד בטרם השתלטה הקורונה על העולם וסגרה את השמיים לטיסות, הספיקו בני הזוג לנחות בבטחה בישראל וחזרו לשגרת חייהם. דר היא מאפרת ומעצבת שיער ומשה מועסק כטבח.

ארוחה רומנטית על החוף

לאהבה ולזוגיות יש מקום של קבע בשגרת החיים שלהם: “מדי שבוע אנחנו מפנים כמה שעות, נוסעים לים ועושים ‘דייט’ וארוחה רומנטית על החוף”.

משה ודר הגיעו לחריש לאחר מגורים ברמת הגולן והתאהבו בחריש ממבט ראשון: “אני מתה על העיר הזאת. חיפשנו מקום עירוני אך לא הומה וגדול וממש התאהבנו בחריש ובאנשים”, אומרת דר. “אנחנו מאוד מתרשמים מהפיתוח של העיר, הכל כאן יפה וחדש. מרגיש כמו מקום טוב לבנות בו עתיד”.

דר ומשה כהן ט"ו באב
דר ומשה כהן: “פיקניק רומנטי על חוף הים”

דר הקימה קבוצת וואטסאפ לזוגות צעירים, “צעירי חריש נפגשים”, בה חברים כיום, כ- 30 משתתפים. “יש כאן הרבה צעירים ובזכות הקבוצה הכרנו פה חברים חדשים”, מפרטת דר ומוסיפה: “רבים מגיעים לכאן ופותחים דף חלק בלי דעות קדומות. אין הבדלי מעמדות, אין וותיקים וחדשים העיר מעניקה לכולם הזדמנות שווה ויש רצון עז להכיר ולהיפתח לאנשים אחרים”, אומרת דר.

את ט”ו באב יחגגו השניים הערב בבילוי המועדף עליהם, בחוף הים: “בגלל הקורונה אין סרטים או הופעות, אז נלך אחרי העבודה לים, נביא איתנו כמה דברים לאכול ונהנה”, מסכמת דר.

נהנים מהחיים המשותפים

יאיר (30) ואלישבע (24) קלי נישאו בחודש מרץ האחרון. יאיר למד היטב את מילות השיר ‘קח לך אישה ובנה לה בית’ ויישם את ההנחיות בצורה מדוקדקת. בהתאם, רק לאחר שרכש דירה בחריש מיסד את הקשר עם אלישבע והשניים נישאו.

יאיר ואלישבע דר ט"ו באב
אלישבע ויאיר דר

בני הזוג הכירו בחתונה של חברים משותפים: “חשוב לציין שזו הייתה חתונה חלבית ושנינו הגענו למזנון רעבים מאוד”, נזכר יאיר בחיוך. “התחלנו לשוחח ולהכיר ובהמשך יצאנו לפגישה. משם דברים התקדמו מהר מאוד להצעת נישואין”.

ב-17 במרץ נישאו בני הזוג קלי בבית הכנסת בחריש. הגבלות התקהלות חדשות עם פרוץ משבר הקורונה, אילצו את הזוג לשנות את התכניות ברגע האחרון ולהעתיק את טקס החופה מהאולם לבית כנסת ובנוכחות קהל מצומצם בלבד. מתרגשים ומאושרים לאחר שנישאו, הבטיחו אז בני הזוג מסיבה גדולה שתתקיים בקיץ, אך הקורונה עודנה איתנו והתקווה לקיים אירוע נוסף, גדול יותר, ירדה בשלב זה מהפרק.

יאיר ואלישבע דר: בין הזוגות הראשונים שהתחתנו בהתאם למגבלות הקורונה

מגפת הקורונה הביאה גם לשינוי היעד בו בילו לאחר החתונה. את ירח הדבש הקלאסי בחו”ל המירו בני הזוג בחופשה באילת. “כשיפתחו השמים נצא לחופשה נוספת בחו”ל, אני מקווה שזה יקרה בקרוב”, מבטיח יאיר.

בחודשים שחלפו מאז הנישואים בונים השניים את שגרת חייהם החדשה. יאיר עובד כקצין בטיחות בתעבורה ואילו אלישבע עובדת בשופרסל דיל חריש. יאיר מתאר את חייהם העכשוויים בסיפוק רב:  “דברים השתנו לטובה. מאוד רציתי להקים בית בישראל ואנו נהנים מהשותפות ומהאחריות ההדדית שטומנים בחובם חיים משותפים, וכמובן הציפיה לילדים בהמשך”. את ט”ו באב מתכננים בני הזוג לחגוג בדייט זוגי ברידינג, תל אביב: “יש גם מתנה אבל זאת הפתעה”, מסכם יאיר.

תודה לחן דואני על הסיוע בהכנת הכתבה

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

תושבי חריש משתפים: “הפינה שלי בחריש”

שגרת היומיום, לחצים כלכליים וחששות טבעיים מהמשבר העולמי והשלכותיו הארציות, שולחים כל אחד ואחת מאיתנו לחפש רגע של שקט. תושבים בחריש משתפים אותנו בפינות החמד האהובות עליהם בעיר. ספסל פינתי, גינה שלווה, נדנדה חבויה, נקודת תצפית או כל מקום אחר קרוב לבית שעוזר להטעין מצברים

יאיר דנציג (46) הוא מאמן ומוביל תהליכי צמיחה. הוא מתגורר בחריש מעל לשנה והפינה האהובה עליו בעיר היא הגינה הקהילתית ברחוב גפן.

גינה קהילתית. צילום: דוברות עיריית חריש
גינה קהילתית. צילום: דוברות עיריית חריש

“אני עובר דרך הגינה הקהילתית כל בוקר, כשאני מטייל עם הכלבה. הגינה שקטה ומטופחת ומסמלת עבורי את הקשר המקסים בין האדם לטבע. לעיתים אני רואה שם את האחראים שמטפלים בגינה באהבה, ולעיתים אני רואה את ילדי חריש שמשתתפים בפעילויות בגינה וזוכים ללמוד על החיבור שלנו לאדמה דרך ערוגות הצמחים”.

יאיר דנציג
דנציג: “האחראים מטפלים בגינה באהבה”

“כיף לעשות ספורט באוויר הפתוח”

ליאור עוז (42) תושב חריש מזה ארבע שנים הוא עצמאי ובעל עסק לסידור דירות ועזרה במעבר דירה. בזמנו הפנוי אוהב עוז לבצע פעילות ספורטיבית במתקני הספורט בעיר.

מגרש הספורט ברחוב טופז בעיר

“אני אוהב בחריש את מתקני הספורט בפארקים. בעיקר בפארק מול המגרש ברחוב טופז בעיר. הפארקים בחריש ‘מתוקתקים’, והם מספקים מתקנים מתאימים לכל אדם, מילד ועד מבוגר. ליד מתקני הכושר האהובים עלי, יש משטח רכיבה לילדים עם סימוני תנועה של כביש. יש בעיר אווירה ספורטיבית וכיף לעשות ספורט באוויר הפתוח”.

ליאור עוז צילום: מעין גלעד
עוז: “יש אווירה ספורטיבית בעיר” צילום: מעין גלעד

“פרות רועות שם בנחת”

דגנית אדוני (45), רפלקסולוגית ומעסה, מתגוררת בחריש, ברחוב אלה, כמעט שלוש שנים. את פינת החמד האהובה עליה מצא בעלה, דוד אדוני, באחד מטיוליו בסביבה.

דגנית אדוני
פינת חמד עם נדנדה

היא לא מסגירה את המיקום המדויק, אבל מחלקת רמזים: “באמצע היער שלנו יש פינת חמד עם נדנדה, ככה פתאום, בין צמחיה והרבה ירוק מישהו תלה נדנדה בטבע. אני אוהבת להגיע לשם עם הילדים. יש שקט ושלווה מסביב, פרות רועות שם בנחת. המקום קרוב לבית אבל מצוי ממש בתוך עמקי הטבע הסובב של חריש”.

“התחושה היא של ביקור בכפר”

מיכל שטרית (31) מתפרנסת למחייתה כקופירייטרית ומתרגמת. את השקט שלה היא אוהבת למצוא בגן שעשועים קטן במיוחד שמעניק למבקרים בו בונוס מיוחד, עצים וותיקים שניטעו עוד בתקופת היות חריש ישוב קהילתי.

גן שעשועים בסמוך למתחם הוותיק של חריש

“אני אוהבת את גן השעשועים הקטן שנמצא בין בית הקהילה לרב-תכליתי. יש שם עצים ענקיים  ותמיד שומעים שם ציוץ של ציפורים”, מסבירה שטרית ומסכמת: “קל לשכוח שאני מוקפת באתרי בנייה, התחושה היא של ביקור בכפר”.

מיכל שטרית
שטרית: “קל לשכוח שאני מוקפת באתרי בנייה”

תה צמחים בקצה היער

עודד סולר (45) תושב חריש מזה שנה, הוא מטפל ותיק בשיאצו ורפואה סינית, ומאמן לכלכלת המשפחה. את המרגוע שלו הוא מוצא בשבילי האופניים ופינות החמד ביער סביב חריש.

תצפית על כביש 6
תה צמחים בנקודת התצפית

“אני אוהב לרכוב על אופניים בשבת בבוקר. אני רוכב עם חברים טובים שמצאתי כאן בחריש ובסיום הרכיבה אנו אוהבים לשבת בקצה היער, בנקודת תצפית המשקיפה על כביש 6 עם תה צמחים, שגדלים אצלי במרפסת”. סולר מסכם: “אני רואה את האנשים פה ויודע שאנחנו יכולים לבנות כאן יחד, מקום חדש, קהילה שמביאה מסר של חיבור ואיזון לכולם”.

עודד סולר
סולר: “אני רואה את האנשים פה ויודע שאנחנו יכולים לבנות כאן יחד, מקום חדש”

“לגור בעיר אבל להרגיש בכפר”

דניאל שחר (26) מתגורר בחריש חודשיים בלבד והוא אחד התושבים הראשונים של שכונת מעו”ף. השהות הקצרה בעיר לא הפריעה לשחר, מדריך רכיבה טיפולית ומרצה על תסמונת טורט, להתאהב בחריש.

שדרת דרך ארץ
שדרת דרך ארץ: שילוב של אורבניות וירוק

“המקום האהוב עליי בעיר הוא טיילת דרך ארץ. אני  נוהג לרוץ בשדרה בשעות הערב המאוחרות. אני אוהב מאוד לנשום את האוויר בחריש, שמעניק לי הרגשה של התחלה חדשה.

השדרה קוסמת לי במיוחד מפני שהיא משלבת אורבניות וירוק. אם הייתי צריך לסכם את חריש במשפט הייתי אומר שהחוויה שהיא מספקת לי היא ‘לגור בעיר אבל להרגיש בכפר'”.

דניאל שחר
שחר: “הרגשה של התחלה חדשה”

“חלקת גפנים יפהפיה ורומנטית”

לידור שקד (34) מתגורר בחריש שנתיים ומוכר לרבים ככתב החדשות של אתר ‘חריש 24’. את השקט שלו מוצא שקד באחת הגינות המיוחדות ביותר בעיר.

גן הכרם
גן הכרם: כולל מאפיינים רבים של העיר חריש

“אחד המקומות היפים בעיר הוא ‘גן הכרם’ בכניסה לעיר. אני לא יודע אם יש לו שם רשמי אחר, אבל כך אנחנו קוראים לו במשפחה. לטעמי, המקום משקף באחת את כל מאפייני העיר: מתקני משחקים לילדים בצמוד לבית כנסת הפועל בפתח הגן, מדשאה וחלקת גפנים יפהפיה ורומנטית עם שולחנות פיקניק. הגן משקיף על השדרה המרכזית בעיר, שדרת דרך ארץ וניתן לצפות ממנו בנוף אופייני לחריש, של בנייני מגורים מאוכלסים ובניינים בשלבי בנייה שונים”.

לידור שקד
שקד: “ניתן להשקיף על נוף אופייני לחריש, של בנייני מגורים מאוכלסים ובניינים בשלבי בנייה שונים”

“מקום מתאים לשיחות נפש”

תמר נרקיס-גל (72) עברה להתגורר, ממש לאחרונה, בשכונת הפרחים בבנין משותף לקהילת גמלאים. בשנתיים האחרונות בהן התגוררה בעיר בשכונת אבני חן, גילתה נרקיס-גל כי המקום האהוב עליה ביותר הוא גינת הכלבים ברחוב ברקת.

כלבים משתובבים. גינת הכלבים
גינת הכלבים ברחוב ברקת. צילום: אורן קלר

“הכיף ביותר הן פגישות הבוקר שיש לי עם בעלי כלבים בשש בבוקר בגינה. אני מבקרת בגינה עם קימי, הכלבה שלי והמקום מתאים ביותר לשיחות נפש שאני מנהלת עם דן וקסלר שמגיע עם ג’נגו”.

תמר נרקיס גל
נרקיס גל: “גינת הכלבים ברחוב ברקת מתאימה לשיחות נפש”

“מראה פנורמי של חריש המתחדשת”

מוטי וייס, הוא מוותיקי העיר. הוא מתגורר בחריש משנת 2007 ועוסק לפרנסתו כמתווך. אחד המקומות האהובים עליו בעיר הוא נקודת תצפית על העיר המתחדשת.

פארק המועצה: “ספסל שנמצא בנקודה גבוהה, בודדת”

“פארק המועצה הוא פארק גדול, עשיר במתקנים, מדשאות וצחוקם של ילדים מתוקים. כשמרימים מבט מעל לפארק מגלים ספסל שנמצא בנקודה גבוהה, בודדת. מראה פנורמי רחב של חריש המתחדשת נגלה משם: ניתן לראות את שכונת החורש מלאת החיים, יער חריש המזכיר את חריש של פעם, בית הכנסת “ראשית תבואתו” שבולט בהדרו, על שלל מתפלליו,  ושכונת הפרחים הנבנית במהירות. מדי פעם אני עולה לנקודת תצפית זו וליבי מתרחב לראות עיר בישראל נבנית, חזון שמתגשם. אשריי שזכיתי”.

מוטי וייס
וייס: “מראה פנורמי רחב של חריש המתחדשת”

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הדירה היקרה ביותר בחריש נמכרה ב(כמעט) שני מיליון שקלים

בחודש שעבר נמכרה בחריש דירת גן במחיר שיא הנושק לשני מיליון שקלים. מכירתה שברה שיא קודם מהשנה החולפת, של דירה בשכונת הפרחים, שנמכרה ב-1.8 מיליון שקלים. אילו דירות הציגו תשואה גבוהה במיוחד בשנים האחרונות בעיר והאם לצד דיור בר-השגה, מתפתח בחריש שוק של ’דירות יוקרה‘?

דירת הגן היקרה ביותר שנמכרה בחריש. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

בשבוע שעבר ביקר בחריש ראש מפלגת ימינה, נפתלי בנט. בביקור המתוקשר הוא הזמין את תושבי ישראל להגיע לעיר חריש, שמציעה דירות חדשות, בנות 4 חדרים, בפחות ממיליון שקלים. “בנט טעה במה שהוא אמר”, כך לפחות מאמין לירון כרמון, מנהל סניף רימקס חריש. “מחירי הדירות בחריש כבר חצו מזמן את קו המיליון שקלים. אין כמעט דירות שניתן לקנות במיליון שקלים. ולכן, אם יש מי שמתכנן לקנות דירה בעיר, זה הזמן לעשות זאת”, הוא פוסק.

לירון כרמון רימקס
לירון כרמון: “בחודשיים האחרונים נשברו שיאים חדשים במחירי הדירות בעיר”

מחירי שיא לדירות בחריש

“הטעות” של בנט אינה מקרית. חריש משווקת עצמה כעיר שמציעה דיור מוזל ואטרקטיבי לזוגות צעירים במחירים ברי השגה. עם זאת, לדברי כרמון, מחירי הדירות בחריש עלו בהתמדה בשנים האחרונות ובחודשיים האחרונים נשברו שיאים חדשים במחירי הדירות בעיר, זאת למרות ועל אף הקורונה.

“ראינו שבחודשים האחרונים שוק הנדל”ן חזר לעצמו, לאחר משבר הקורונה, ואף תיקן מחירים. יש ביקוש גבוה וכמות גדולה של עסקאות שנסגרו לאחרונה”, הוא מסביר ומפרט: “לאחרונה מכרנו דירת גן ארבעה חדרים במחיר של 1.6 מיליון שקלים. זהו מחיר מצוין. הדירה נקנתה בשנת 2017 מהקבלן במחיר של 1.3 מיליון שקלים. הרווח ברוטו הוא 300 אלף שקלים בשלוש שנים. זהו נתון נאה בכל פרמטר”, מציין כרמון ומוסיף, שקיימת דרישה גבוהה לדירות גן בחריש, שנמכרות במחירים שנעים בין 1.3-1.6 מיליון שקלים.

דירת גן למכירה בחריש
ביקוש גבוה לדירות גן בחריש. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

לדברי כרמון גם מחירי השכירות עולים: “פנטהאוז חמישה חדרים ברחוב התאנה הושכר לאחרונה ב-4,500 שקלים זהו גם מחיר שיא עבור שכירויות בעיר”, הוא מוסיף.

הדירה היקרה ביותר בחריש

בחודש יוני 2020 נשבר שיא נוסף במחירי הדירות בחריש. לראשונה, נמכרה דירה מיוחדת במחיר שנשק לרף השני מיליון שקלים.

השיא הקודם עמד על 1.8 מיליון שקלים לדירה שנמכרה בשכונת הפרחים, ומעקב אחרי מחירי הדירות היקרות ביותר בחריש מגלה כי הרף הגבוה עולה בממוצע בכ-80-100 אלף שקלים לשנה.

דירת גן מיכל מור
הדירה היקרה ביותר בחריש: דירת גן 6 חדרים עם חצי דונם חצר. צילום מתוך” לוח דירות חריש”

הדירה ששברה את השיא החדש, ממוקמת במיקום מרכזי על השדרה המרכזית בעיר. זו דירת גן, בת 6 חדרים, עם חצר שמשתרעת על שטח של חצי דונם. עוד כוללת הדירה שלושה מחסנים ויחידת דיור עם שני חדרים, מטבחון ושירותים.

הדירה נמכרה במחיר שיא של 1.93 מיליון שקלים. מיכל מור, בעלת הדירה מעריכה שמחירה הריאלי של הדירה גבוה יותר: “הפתיע אותי שלא הצלחתי למכור במחיר גבוה יותר. כיוונתי לשני מיליון שקלים, אבל תקופת הקורונה ככל הנראה עשתה את שלה”, היא אומרת ומציינת כי קיבלה הצעה מרוכש על 2 מיליון שקלים, אולם הוא נסוג מהעיסקה בעקבות המגיפה העולמית.

זו הפעם השנייה שהדירה של מור מוזכרת בהקשר של שיאי מכירה בחריש. בשנת 2015 רכשה מור את הדירה במחיר שיא גם כן, שדווח עליו בעיתונים הכלכליים. “רכשנו את הדירה יחד עם התוספות במחיר של 1.538 מיליון שקלים. שדרגנו אותה והשקענו בה”, היא נזכרת. “כתבו אז בעיתונים שנמכרה הדירה היקרה ביותר בחריש”.

מיכל מור
מיכל מור: “ערך הדירות המיוחדות בחריש רק יעלה”

בחלוף חמש השנים, מור שמחה על התשואה הגבוהה שהניבה הדירה: “בהשוואה לתשואה שמניבות דירות מיוחדות אחרות כמו פנטהאוזים או דירות גן, התשואה של הדירה שלי אינה יוצאת דופן. אני מאמינה בהתפתחות העיר ומעריכה שערך הדירות המיוחדות בחריש רק יעלה”. בהתאם לתפישה זו רכשה מור פנטהאוז דופלקס בשכונת בצוותא.

“אני חושבת שהבעיה היא שבחריש לא רגילים למחירים גבוהים כאלה. עם זאת, נראה שאט אט חל שינוי. חריש שווה יותר ואנשים מבינים את זה היום. כיום כבר נמכרות דירות יוקרה בשכונות בצוותא והפרחים”, היא מדגישה ומסכמת: “אני מקווה שמכירת הדירה שלי תהווה סמן למכירות עתידיות של דירות יוקרה בעיר”.

השיווק מתבסס על מגורים זולים

כרמון מאמין שמכירת הדירה של מור אכן מהווה סמן ושוברת מחסום תפישתי: “כשפרסמנו לראשונה את מחיר המכירה עבור הדירה של מור קיבלנו תגובות כמו “אתה חושב שאתה במודיעין?”, “התבלבלת במחיר?”.

פנטהאוז למכירה בחריש
פנטהאוז בחריש. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

“אין ספק שאנשים לא חשים בנוח להוציא כסף על דירה איכותית, ששווה את המחיר הנדרש,  בגלל שהשיווק של חריש מתבסס על אופציית מגורים זולה”.

ואכן, בתחילת דרכה, חריש היוותה יעד אטרקטיבי למשקיעים, שרכשו דירות במחירים זולים וציפו לתשואה נאה. עם זאת, הצע הדירות הגבוה, ההצפה בשוק השכירויות ציננו את התלהבות המשקיעים. כרמון מאמין שמגמה זו מתהפכת כעת. “משקיע שמעוניין בתשואה נאה על מכירת דירה בחריש צריך להשקיע בדירות מיוחדות”, הוא מסביר. “משקיע שירכוש דירת 3 חדרים, 5 חדרים, 6 חדרים או דירות גן ופנטהאוז, יזכה בתשואה נאה בטווח של חמש עד שבע שנים. אני צופה עלייה של 20 אחוזים במחיר הדירה”.

פנטהאוז למכירה בחריש
“צופה עלייה של 20 אחוזים במחירי הדירות”. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

כרמון אינו מזכיר דירות 4 חדרים מהסיבה הפשוטה, שחריש רוויה בדירות אלה והתשואה עליהן נמוכה יותר. “גם דירות 4 חדרים יעניקו למשקיעים תשואה אבל רק בטווח הארוך יותר”, הוא מאמין.

תשואות לטווח הארוך

עו”ד ליאור רחמים ממשרד עו”ד רחמים-נעים ושות’, העוסק בעסקאות נדל”ן בחריש, מסכים עם כרמון: “ישנה עליית מחירים ברורה בחריש. דירות פנטהאוז שנרכשו בשנת 2014 במחיר של 1.1 מיליון שקלים נמכרות כיום סביב ה-1.7-1.8 מיליון שקלים. זו קופה נאה של 650 אלף שקלים בשש שנים”.

עו”ד ליאור רחמים: “הדלתא גדלה כאשר מדובר בדירות מיוחדות”

“כרגע המגמה היא ביקוש לדירות מיוחדות שמחיריהן מאמירים בגלל ביקוש גבוה והצע נמוך. בכל בניין בחריש תוכל למצוא 2-3 דירות מיוחדות בלבד. יש הצע נמוך יותר ולכן בהתאם לחוקי המשחק, מחיריהן עולים. כבר כיום קשה להשיג דירת גן בחריש ולכן הדלתא גדלה כאשר מדובר בדירות מיוחדות”.

לצד זאת מאמין עו”ד רחמים גם בשווין של דירות 4 חדרים סטנדרטיות, שמהוות את פלח הדירות המרכזי בעיר: “דירות קבלן בנות 4 חדרים, שנרכשו בין השנים 2012-2014, עלו כ-850 אלף שקלים. היום המחירים שלהן נעים סביב המיליון עד 1.150 מיליון שקלים. אני מאמין שבטווח הארוך נמשיך לראות תשואות נאות גם לדירות 4 חדרים סטנדרטיות בחריש”.

פנטהאוז למכירה בחריש
חוקי הביקוש וההצע משפיעים על מחירי הדירות המיוחדות. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

עו”ד רחמים מסביר את ההיגיון: “בניית הדירות החדשות תיעצר. במקביל ניתן להצביע על התפתחות מדהימה של העיר. כבר כיום חריש מעניקה לתושבים שלה שירותים ברמה גבוהה. החינוך בעיר תופס שם חיובי, עשרות גנים נפתחים מדי שנה, ומשפחות חדשות עוברות לחריש מכל הארץ. המסחר גדל, עסקים חדשים נפתחים ובטווח הארוך – עם הציפיה להגעת הרכבת לעיר ופתיחתם של איזורי תעסוקה – חריש תעניק לתושבים שלה חיים ברמה גבוהה, שאינה נופלת מערים אחרות בארץ ואף עולה עליהן”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

איחוד משפחות מרגש: בני הדודים נפגשו בחריש לאחר 65 שנים

שיחת טלפון מקרית גילתה לחיים פרנץ מתל אביב, כי ברוך רוט, בן דודו האבוד מזה 65 שנה, עלה לארץ ומתגורר בחריש. אתמול, זכו השניים למפגש דרמטי ומרגש

מימין: ברוך רוט וחיים פרנץ

בחודש החולף התקבלה במערכת אתר ‘חריש סיטי’ הפנייה הבאה: “יש לי בן דוד, אותו לא ראיתי מאז שנולד בשנת 1953 בארץ. הוריו, ניצולי שואה, עלו ארצה מהונגריה בתחילת שנות החמישים, ולאחר כמה שנים היגרו לברזיל. מאז נותק הקשר. לאחרונה, נודע לי כי לפני שלוש שנים הוא עלה לארץ וגר בחריש. שמו: ברוך רוט. אודה לכם, אם תוכלו לעזור לי למצוא אותו. בתודה ובברכה. חיים פרנץ, תל אביב”.

כבר באותו יום קיבל פרנץ תשובה מפורטת ממערכת האתר, שכללה את פרטי הקשר של ברוך, בן דודו. אתמול, התקיים המפגש המרגש בין השניים, בביתו של רוט, בשכונת החורש בחריש.

ברוך רוט עם הוריו, סאן פאולו ברזיל
ברוך רוט עם הוריו, סאו פאולו ברזיל

הקשר הלך והתרופף

חיים פרנץ (77) פנסיונר מתל אביב, שוקד במשך תקופה ארוכה על כתיבת רומן היסטורי המגולל את ההיסטוריה המשפחתית.

לפני כחודשיים, בת דודתו המתגוררת במונטריאול, בישרה לו בשיחת טלפון שברוך רוט, בן דודם האבוד, עלה לארץ. “הייתי המום. לא האמנתי שברוך צץ פתאום משום מקום. ביקשתי ממנה פרטים נוספים, אך כל מה שהיא ידעה לומר לי הוא שברוך גר בחריש. ביצעתי חיפוש באינטרנט, הגעתי לאתר שלכם ושלחתי לכם פנייה”, מעיד פרנץ בהתרגשות.

משפחת רוט הענפה התגוררה בעיר דמצ’ר, בצפון מזרח הונגריה. עליית המשטר הנאצי זעזעה את חייהם. מגדה, אמו של חיים, וסנדור, אביו של ברוך, ברחו מהונגריה והגיעו לאחר מסע מפרך לישראל. בדרך הם איבדו שלושה מאחיהם בזוועות השואה.

סנדור התחתן והתגורר ברמת גן, שם גם נולד בנו, ברוך. אולם המשפחה לא מצאה בישראל את מקומה והיגרה לברזיל בתחילת שנות החמישים.

ברוך ואביו בברזיל. תמונה שנשמרה באלבום התמונות של משפחת פרנץ

“אני זוכר את המפגשים המשפחתיים שהיו לנו לפני שהם עזבו לברזיל, כיוון שהם היו למעשה, המשפחה היחידה שהיתה לנו בארץ”, מדגיש פרנץ.

בחלוף השנים הקשר בין שתי המשפחות הלך והתרופף עד לניתוקו המוחלט: “בתחילה עוד שלחו לנו מכתבים וגלויות אך התקשורת הלכה ודעכה באופן טבעי”, מספר פרנץ.

“לא ידעתי שיש לי משפחה בישראל”

ברוך רוט (69) התגורר רוב חייו בסאו פאולו, ברזיל. בשנת 2017 החליט יחד עם זוגתו אגנס לעלות ארצה. השניים השתקעו בחריש. “באנו לבקר חבר ברזילאי שכבר התגורר בעיר ואהבנו את המקום ואת הרעיון של עיר חדשה”, מספר ברוך ומודה: “אהבתי גם את מחירי השכירות הנמוכים והדירות החדשות ושמעתי שחריש מקבלת יפה את העולים החדשים”.

קהילה ברזילאית בחריש
ברוך ואגנס רוט: אוהבים את חריש צילום: אורן קלר

בני הזוג מעידים שהם חשים בחריש כמו בבית ואוהבים מאוד את איכות החיים ותחושת הביטחון האישי, שכה חסרה להם בסאו פאולו.

ילדיהם של בני הזוג מתגוררים בברזיל ובפלורידה, כך שהגילוי על קרובי משפחה מקומיים היה מרגש במיוחד: “עד לשיחת הטלפון מחיים, לא ידעתי שיש לי משפחה בישראל”, מציין רוט בשמחה.

מפגש מרגש: חיים פרנץ וברוך רוט עם נשותיהם במרפסת חריש
מפגש מרגש: חיים פרנץ וברוך רוט עם נשותיהם במרפסת חריש

בני הדודים הנרגשים מתכננים יחד את ההמשך המשותף: פרנץ מתכנן להוסיף פרק ברומן המשפחתי, שיגולל את סיפור חייו של רוט בברזיל ולתרגם אותו לפורטוגזית “כדי שברוך יוכל לקרוא”. עוד בתכנית, מפגש משפחתי מורחב עם הילדים והנכדים וכמובן, פינוק ראוי של ברביקיו ברזילאי.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

אבהות 2020: “אבא פגום הוא אבא שלם”

יאיר יגר, מקס גלר ואלעד פרץ, מנהלי קבוצת ‘אבא פגום חריש’, בשיחה גלויה על אבהות בעידן החדש, סולידריות גברית ובניית קהילה חדשה בחריש. ראיון מיוחד לרגל יום האב

החודש מציינים ברחבי העולם את ‘יום האב’. יום זה מאופיין בארוחה משפחתית משותפת ובמתן מתנות לאב המשפחה. בישראל, יום האב נחגג היום, יום ראשון ה-21 ביוני, אולם אירוע זה, שמתקיים כבר מספר שנים, לא צבר פופולריות בהשוואה ל’יום האם’ או ‘יום המשפחה’. הידיעה על קיומו של יום כזה בלוח השנה מפתיעה אפילו את יאיר יגר, מקס גלר ואלעד פרץ, ממנהלי קבוצת ‘אבא פגום חריש’. השלושה לא ידעו על קיומו, זאת למרות שהם חברים ופעילים באחת מקבוצות הגברים-הורים הגדולה בארץ.

אבא פגום חריש
מימין: יאיר יגר, אלעד פרץ ומקס גלר

פרץ: “יש את יום המשפחה, יום האם, יום האהבה, אותם כולם מכירים ורק ליום האב אף אחד לא מודע, אנחנו תמיד בשוליים”, צוחק פרץ ומוסיף: “יום האם נמצא חזק בתודעה. מגיל צעיר אתה יודע שביום האם הולכים וקונים לאמא זר פרחים. יום האב? מי מכיר את זה בכלל?!”.

יגר: “זו לפחות הזדמנות ליום שניתן לעשות בו רגשי אשם לאשה שלא קנתה לנו כלום”.

גלר: “התרגלנו לעובדה שלא סופרים אותנו. כך או כך אנחנו לא נפגעים מזה, לא נעשה מזה סרט”, מסכם גלר בצחוק.

המהות של אבא פגום

כרבע מיליון איש חברים בקהילת ‘אבא פגום’, קבוצת האבות הגדולה בישראל. קבוצת הפייסבוק שהוקמה לפני כארבע שנים משמשת כיום כקהילה מרכזית לגברים, הורים לילדים. במה בה ניתן לפרוק מתחים, לשתף בחוויות ולחשוף בפני דומים את חוויות האבהות המורכבת בעידן החדש. חוויה שאינה חפה מטעויות ומפגמים.

יאיר יגר אבא פגום חריש
יגר: לא זכר באיזו כיתה הילד

יגר משתף בסיפור שממחיש את הבחירה בשם ‘אבא פגום’ : “אשתי יודעת באיזה גיל הילדה עשתה את הצעד הראשון, מתי היא נגמלה ממוצץ, היא יודעת הכל. אני לא תמיד זוכר באיזו כיתה הבת שלי לומדת. היינו די טריים בחריש, באתי לאסוף את הבן שלי מבית הספר ושאלו אותי בכניסה באיזו כיתה הילד. השבתי שהוא בכיתה א’. השומר הקשה ושאל אם הוא בא’1 או א’2. לא ידעתי מה לענות. לשמחתי, הבן שלי בדיוק הופיע ושאלתי אותו, ‘אריאל, באיזו א’ אתה’? והוא ענה לי בביישנות: ‘אבא, אני בכיתה ב”’.

יגר ממשיך: “רגע זה לא הכל. שנתיים אחרי כן, רשמנו את אריאל לבית ספר חדש. הורים אחרים קיבלו הודעות רשמיות על שיבוץ בכיתות, הצטרפו לקבוצות וואטסאפ כיתתיות, ורק אנחנו לא קיבלנו שום הודעה. לאחר בדיקה התברר שרשמתי את הילד לכיתה ג’ במקום כיתה ד’. זו פגימות!”.

למרות הסיפור הקלאסי, יגר מודה שהכינוי ‘פגום’ קצת חוטא לאמת. פרץ ממהר להרגיע: “פגום זה ‘בהפוך על הפוך’, זה בעיקר עוזר לנו לספר את הסיפור שלנו, להסביר איך אנו מגדלים את הילדים שלנו, עם כל השגיאות והטעויות בדרך. השם עוזר לנו להבין שאנחנו רחוקים מלהיות מושלמים”.

גלר: “לטעות זה אנושי, זו כל המהות של הקבוצה. אבא פגום הוא אבא שלם. בימינו, האבות הם שותפים מלאים בגידול הילדים, וזאת בשונה מדור ההורים שלנו שחי בתפישה, שאמא מגדלת את הילדים ואבא מפרנס”.

פרץ מוסיף: “פעם האבא היה מעין שייח’ בבית. אנחנו שייכים כבר לדור הביניים. לילדים שלנו חלוקת הנטל בבית, כבר תראה טבעית לגמרי”.

אלעד פרץ אבא פגום חריש
פרץ: “לא במקרה פגומי חריש מוכרים בכל העיר. הקבוצה שלנו מלוכדת מאוד”

אין תנאי קבלה, לכל אב יש פגמים

הקבוצה המקומית של ‘אבא פגום חריש’ הוקמה בשנת 2017. יגר, גלר ופרץ מנהלים אותה יחד עם שאול מנסבך ועופר חיון, תושבי העיר. תחת הנהגתם צמחה הקהילה יחד עם העיר. “גדלנו פה יחד עם כל הקשיים, ואנו מאוד מעורבים בנעשה בעיר החל מגלי האכלוס הראשונים”, מפרט גלר.

בקבוצת הוואטסאפ המקומית חברים כיום כ- 250 חברים. “אין לנו תנאי קבלה. לכל אב יש את הפגמים שלו”, מסביר גלר ומוסיף: “באחוזים, ביחס לכמות התושבים בחריש, מדובר באחת מקבוצות הפגומים העירוניות הגדולות ביותר בארץ”.

גלר: “לכל אב יש את הפגימות שלו”

השלושה מסכימים שקצב ההודעות בקבוצה שלהם הוא מסחרר. “נכון, הקבוצה מאוד פעילה, גם אנחנו לא מצליחים לעקוב אחרי כל ההודעות”, מודה פרץ בחצי פה ומאשר גם כי רוב ההודעות בקבוצה המקומית לא עוסקות כלל בהורות. “המכנה המשותף נמצא שם, אך הדיונים הם על הכל: סיוע הדדי, איסוף תרומות למישהו שנמצא במצב כלכלי לא פשוט, או הירתמות עבור חבר קבוצה שעובר דירה”, מסביר פרץ ומוסיף: “לא במקרה פגומי חריש מוכרים בכל העיר. הקבוצה שלנו מלוכדת מאוד. בפרדס חנה או בנשר לדוגמה, אין בכלל קבוצה”.

“שגרירים של חריש”

למעשה, קהילת אבא פגום צמחה מעבר לגבולות הקהילה הוירטואלית והפכה לקבוצת כוח והשפעה שמוציאה לפועל יוזמות שונות, רובן ככולן, בתחום העזרה לקהילה.

יגר, ששייך גם למנהלי קבוצת אבא פגום הארצית, מסביר: “אבא פגום היא אחת הקהילות האקטיביות הראשונות שנוצרו במדיה החברתית בישראל. זו קהילה שמקיימת פעילויות, יוזמות ואירועים מעבר למסכים”.

חנוכה אבא פגום חריש
‘אבא פגום חריש’ בחג החנוכה – תהלוכה וחלוקת סופגניות

כך לדוגמה, בחג החנוכה האחרון קיימו פגומי חריש, יחד עם מקבילתם הנשית, ‘הצודקות’, וחברי קהילת ברסלב תהלוכה ברחבי העיר, הדלקת נרות וחלוקת סופגניות.

ביום הבחירות, שהתקיים במרץ 2020, שיתפו חברי הקבוצה פעולה עם קבוצת ‘כוחנו באחדותנו’ שהפיקה קמפיין מיוחד ‘בוחרים בחריש’. במסגרת האירוע קיבלו חברי ‘אבא פגום’ הנחות בבתי העסק בעיר. עוד קראו חברי הקבוצה המקומית לחברים מרחבי הארץ להגיע לחריש, להכיר את העיר על שלל העסקים הפועלים בה, ולהכיר את תושבי המקום.

מנהלי הקבוצה מעידים כי לא מעט תושבים חדשים עברו לחריש בזכות המפגשים שקיימה הנציגות המקומית של ‘אבא פגום’ עם מתעניינים בעיר: “כשיש שאלות בקבוצה הארצית על חריש, אנחנו תמיד שם מגיבים ומסבירים. ממש מרגישים כשגרירים של העיר”, מציין פרץ. ואילו יגר זוקף קרדיט לזכותם: “יש אנשים שהחליטו לעבור לחריש בזכות קבוצת ‘אבא פגום’ הארצית ובזכות המידע שקיבלו מאיתנו על העיר. היו רבים שהזמנתי אלי הביתה לקפה ולקבלת רושם על העיר”.

דרך ארץ צילום רחפן
שגרירים של העיר חריש. בצילום: השדרה המרכזית בעיר

מהן התכניות להמשך?

יגר: “החלום שלי הוא לקיים את פסטיבל אבא פגום הראשון בחריש. ניסינו כמה וכמה פעמים בעבר אך עד היום זה לא קרם עור וגידים. מדובר בהפקה רצינית מאוד וצריך להקדיש לזה זמן. אני מאמין שזה יקרה בעתיד. זה יכול להיות אירוע מדהים ומשמעותי מאוד עבור חריש והחשיפה שלה ברמה הארצית”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

דיווש משפחתי: הורים וילדים רוכבים יחד בחריש

יוזמה קהילתית חדשה מקדמת רכיבת אופניים משותפת להורים וילדים. אלון מייזליק, אייל גוטליב וניר עמיר הם רוכבי אופניים נלהבים, ששמחים לחלוק עם ילדיהם את התחביב. השלושה מציינים את יתרונות הפעילות המשותפת, קוראים למשפחות נוספות להצטרף לרכיבה ולא שוכחים ליהנות מהדרך

צילום: גבריאל אוסטרמן

רוכבי אופניים שמדוושים במרץ ברחובות חריש הם כבר מחזה שגרתי בעיר. גם שבילי האופניים המצויים במרחק רכיבה קצרה בלבד מארחים מדי יום ובסופי השבוע, קהילת רוכבים מקומית, גדולה ושוקקת. בקבוצת הוואטסאפ של ‘רוכבי חריש’ חברים למעלה מ-80 משתתפים ובקבוצה מתארגנים חדשות לבקרים, מפגשי רכיבה ברמות קושי שונות. לאחרונה, הרכיבה על שני גלגלים התרחבה והפכה לחוויה של שני דורות. יוזמה קהילתית בקרב חברי הקבוצה מציעה רכיבת אופניים קבוצתית המשותפת להורים וילדים.

אופניים, רוכבי אופניים, הורים וילדים
חוויה של שני דורות: רכיבה משותפת להורים וילדים. צילום: גבריאל אוסטרמן

“זו הגשמת חלום”, אומר אלון מייזליק (40), עובד בחברת ניהול קניונים ורוכב אופניים נלהב מזה מספר שנים. “אני רוכב בכל שבת, והחלום שלי היה שהילדים יבואו איתי. הם אמנם גילו עניין ברכיבה, אבל רק כשהגענו לחריש ופגשנו את אייל וילדיו, הזדמן לכולנו לרכוב יחד”.

אייל גוטליב (46) הוא חובב מושבע של ספורט הרכיבה מזה 15 שנים. גוטליב, תושב העיר מזה שנתיים ועובד בחברת תיווך מקומית מסביר על התפתחות הרעיון: “לאלון ולי יש ילדים באותם גילאים. התחברנו והחלטנו לצאת מדי פעם לרכיבה בימי שישי, לפני כניסת השבת. הרכיבות היו מהנות מאוד. נהגנו להגיע לנקודת תצפית מרהיבה על כביש 6, להתבונן בשקיעה וליהנות. באחד מהטיולים התגבש הרעיון לצרף הורים וילדים נוספים לחוויה”.

מסלולי רכיבה ברמת קושי מותאמת לילדים

הרכיבה המשותפת הקבוצתית הראשונה של הורים וילדים התרחשה ביום הזיכרון לחללי צה”ל. אירוע הרכיבה, פרי יוזמתו של מייזליק, פורסם תחת השם “רוכבים לזכרם”. האירוע קרא למשתתפים מקהילת רוכבי חריש להקיף את העיר ולסיים את המסלול ב’מצפה רז’, שהוקם לזכרו של לוחם השייטת, רז טבי ז”ל. “זו הייתה חוויה נהדרת והחלטנו שחייבים לחזור על זה”, משתף מייזליק.

אלון מייזליק
אלון מייזליק ובנו בנקודת תצפית על כביש 6

“לאחר מספר שבועות פרסמתי הזמנה נוספת בקהילה לאירוע “רוכבים עם ילדים”. המסלול שנבחר היה של מסלול סינגלים ברמת קושי קלה. הגיעו הורים עם 6-7 ילדים, שהצעיר ביותר ביניהם, בן שנה בלבד, רכוב על כיסא אחורי. המסלול היה כיפי, המשתתפים התלהבו, ולמפגש הבא כבר הגיעו 20 ילדים עם הוריהם. אנחנו מקווים שמפגשי הרכיבה האלו ימשיכו לגדול”.

רכיבה עם הילדים: “תחושת סיפוק עוצמתית”

ניר עמיר (34), השתתף לראשונה עם בנו במפגש רכיבה שארגן מייזליק. עמיר, מנהל פרוייקטים ואב לארבעה, רוכב על אופניים כבר שמונה שנים. “עברתי לחריש מקדומים, שם כמעט ואין היכן לרכוב. חריש, לעומת זאת, היא מקום אידיאלי לרכיבה, עם שפע של מסלולים, שמתאימים לכל סגנון רכיבה ולכל רמה, כולל למתחילים ולילדים.

ניר עמיר רוכבי אופניים
ניר עמיר ובנו. “צבר ביטחון ועבר מכשול שחשש מפניו”

“התחלתי לרכוב באיזור חריש יחד עם הבן שלי, וכיף לי לראות את ההתפתחות שלו ברכיבה. באחת הפעמים נתקלנו ב’דרופ’ (מכשול) שהוא חשש ממנו אבל אחרי מספר רכיבות במסלול הוא צבר ביטחון ועבר אותו. בשבילו זה היה ‘וואו’, וגם בשבילי”.

“זו בהחלט תחושה נפלאה”, מוסיף גוטליב. “ממש אפשר לראות את תחושת הסיפוק מהרכיבה בעיני המשתתפים”, הוא מדגיש ומוסיף בנימה אישית: “באחת הרכיבות הבת שלי הייתה הבת היחידה וכל השאר היו רוכבים בנים ולכן היא לא רצתה לצאת לרכיבה. בסופו של דבר, היא הצטרפה ורכבנו יחד במסלול קשה ומאתגר של 10 ק”מ. ילדים רבים התקשו לעבור מכשולים וירדו מהאופניים בעליות תלולות או בירידות מפחידות; אבל בסוף, כשסיימנו את המסלול, תחושת הסיפוק הייתה מאוד עוצמתית”.

אופניים זה הרבה יותר מספורט

“רכיבה על אופניים היא פעילות ספורטיבית נהדרת לילדים, והשאיפה שלי היא שחריש תמותג כעיר של ספורט שטח ואופניים”, מציין גוטליב. “אבל רכיבה היא הרבה יותר מספורט עבור ילדים: הם לומדים לבנות ביטחון, מפתחים קואורדינציה ומכירים את תנאי השטח. הרכיבה מעניקה לילדים הזדמנות לראות טבע, לשבור שגרה, ולהכיר אנשים חדשים, שאולי לא היו נקרים בדרכם בסיטואציה אחרת, וזה נהדר. זו חריש במיטבה”.

אייל גוטליב רוכבי אופניים
אייל גוטליב ובתו: “רכיבה היא הרבה יותר מספורט עבור ילדים”

“בעיני, לרכיבה עם הילד יש שלושה יתרונות גדולים”, מוסיף עמיר. “בראש ובראשונה זו חוויה משותפת שמחברת בין ההורה לילד. שנית, הרכיבה מאתגרת את הילד ובונה לו בהדרגה ביטחון עצמי. ככל שהוא משתפר ברכיבה ומבצע יותר אלמנטים טכניים, כך הוא בטוח יותר בעצמו. היתרון השלישי ברכיבת אופניים הוא הפן החברתי. זו קהילה מגובשת, והילד רואה איך אני רוכב עם חברים, איך אנחנו יושבים יחד בסיום הרכיבה ומחקה את ההתנהגות. גם הוא לומד לרכוב באותו אופן עם החברים שלו”.

רכיבת אופניים
רכיבת אופניים: “חוויה משולבת יקרת ערך”. צילום: אלון מייזליק

“החוויה המשולבת הזו היא יקרת ערך”, מסכם מייזליק. “ישנם הורים שמשחקים עם הילדים שלהם כדורגל, אבל אני לא יודע לשחק כדורגל. אני יודע לרכוב על אופניים ואני שמח שאני יכול לעשות את זה עם הילדים שלי. זה הכיף שלנו יחד”.


לכתבות נוספות בנושא: “חריש היא גן עדן לרוכבי אופניים” 


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הטובים לחריש: גאווה מקומית על מדים

הם לובשים מדים, מגיעים להישגים מרשימים, מטפסים בסולם הדרגות ואוהבים את חריש בלב שלם. רב סרן אורנית אביטן-ג’ורנו יזמה אפליקציה שתחולל שינוי ופקד ליאון ניסנוב זכה ביום העצמאות באות מצטיין מג”ב איו”ש. גאווה מקומית כבר אמרנו?

לפני שבוע השיק צה”ל את אפליקציית ‘בדרכים’ המקשרת בין חיילי צה”ל בסדיר ובקבע ומצוותת נסיעות משותפות של חיילים בהתאם לאזור מגורים ויעד הגעה. האפליקציה משמשת כסביבה צבאית מאובטחת, שאינה מיועדת לאזרחים, והיא מעודדת מעבר לחיסכון בדלק, בזמן והפחתת העומס בדרכים, גם סביבה בטוחה לחיילים מפני טרמפים אקראיים או התקהלות בטרמפיאדות ותחנות אוטובוס – יעדים שהיו נתונים בעבר למתקפות מחבלים.

רס"ן אורנית אביטן-ג'ורנו
רס”ן אורנית אביטן-ג’ורנו

על הרעיון והיוזמה חתומה רס״ן אורנית אביטן-ג׳ורנו (32) ראש מדור כוננות זרוע יבשה, אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה.

אביטן-ג’ורנו, תושבת חריש מזה שישה חודשים, התגוררה בגוש דן לפני המעבר לעיר ולא סבלה מבעיה של פקקים אולם ביום הראשון בו יצאה מביתה בחריש בדרכה לעבודה בקריה בתל אביב, היא הבינה לראשונה על מה כולם מדברים. “יצאתי בשעה שבע בבוקר והנסיעה התארכה מאוד. הבנתי שזה לא הגיוני להתנהל כך. באותה תקופה הושקו נתיבי הנסיעה הציבוריים של פלוס 2 ו-פלוס 3 ותהיתי את מי אני יכולה לקחת איתי כדי לקצר את זמני הנסיעה שלי וגם לתרום לסביבה. משם נולד הרעיון”.

להתמודד עם חוסר וודאות

אביטן-ג’ורנו, נשואה לרואי ואם לשתי בנות, הצעירה בהן היא תינוקת בת חודש וחצי בלבד, יוצאת בשיגרה מביתה למשרד בקריה ואין לה מושג באיזו שעה תחזור. “כראש מדור אני אחראית לתכנון כל המשימות השוטפות השנתיות ללוחמי זרוע היבשה וחיילי המפקדות. בזמני חירום אני נציגה בחמ”ל של הרמטכ”ל”.

אורנית אביטן ג'ורנו
אורנית אביטן-ג’ורנו

ואכן, בזמן הקורונה, היא לא יצאה כמעט מהבור ועסקה מסביב לשעון במילוי פקודות מבצע “קרן אור” ובתיאום פעילות עם פיקוד העורף. אבל האקשן והטירוף רק עושים לה טוב. “אין יום שדומה לאחר. התפקיד שלי מתמודד בעיקר עם חוסר וודאות”, היא מסבירה.

בעברה מילאה אביטן-ג’ורנו שלל תפקידי פיקוד והיא חתומה גם על פיתוח קורס הרחפנים הראשון בצה”ל. היא בעלת תואר שני במינהל עסקים וייעוץ ארגוני, ובזמנה הפנוי מעבירה הרצאות שעוסקות בניהול זמן יעיל. “יש לי ענין עם ניהול זמן”, היא מודה. זה חלק מהניסיון שלי לאזן בין קריירה ומשפחה ולהישאר בחיים. חשוב לי לדעת שהשבוע מנוצל היטב”.

תרבות הנסיעה השיתופית

כאמור, את הרעיון לאפליקציה הגתה עם המעבר לחריש, אולם משבר הקורונה תרם גם הוא לזירוז הליך הפיתוח. “הרעיון זכה לפידבקים חיוביים מאוד והתחלתי לעבוד על פיתוח האפליקציה עם יחידת שחר באגף התקשוב וההגנה בסב”ר. ברגיל, תהליך הפיתוח אורך כשישה חודשים, אולם הפסקת התחבורה הציבורית בשל הקורונה והצורך של חיילים להתנייד תרם להאצת התהליך. כעת חובת ההוכחה היא עלינו, אנשי הקבע בעלי הרכב, לעדכן את הנסיעות שלנו ולהציע טרמפים לחיילים שגרים בסביבה שלנו”.

אפליקצית בדרכים
אפליקצית בדרכים. הושקה לפני שבוע

אביטן-ג’ורנו שיזמה את פיתוח האפליקציה באופן עצמאי ולא כחלק מתפקידה, מעריכה שהמכשול העיקרי שהיא רואה כעת בהצלחתה הוא דווקא מכשול תרבותי: “תרבות נסיעה שיתופית היא חדשה בארץ, אנשים אוהבים את העצמאות והפרטיות שלהם ולכן אנו בוחנים גם אפשרות לתגמל את הנהגים כדי לחולל את השינוי. אני מקווה שמצה”ל תצא בשורה בנושא התחבורה השיתופית במיוחד בתקופה בה חוזרים לשגרה”.

למרות הקושי בהתניידות מחריש לתל אביב חולקת אביטן-ג’ורנו מילים חמות לעיר: “הגענו לחריש כדי להיות חלק מקהילה מתפתחת, לקחת חלק במשהו גדול יותר, ואנו אוהבים את המגורים בעיר. כוחה של הקהילה בעיר מורגש. חריש נהנית מדיור בר השגה ומחינוך טוב. צריך רק לחבר אותה לכביש 6 ולשדרג את התשתיות על מנת להפוך אותה לעיר אטרקטיבית”.

ילדות באילת אורנית אביטן-ג'ורנו
ילדות באילת: “חלמתי להיות ראשת העיר”

תכניות לעתיד?

“היעד הוא לקבל דרגת סגן אלוף ולהמשיך לטפס בסולם הדרגות”, היא מציינת ובנשימה אחת מספרת גם על תכנית המגירה: “אני ילידת אילת ותמיד חלמתי להיות ראשת העיר. כעת עם המעבר לחריש וההתאהבות בעיר, אני לא פוסלת את הרעיון, שאם לא אמשיך בצבא, אני אכנס לעשייה הציבורית בחריש ואתרום את חלקי לעיר”.

מצטיין מג”ב איו”ש

השגרה של פקד ליאון ניסנוב (26) מפקד מחלקה במג”ב איו”ש (איזור יהודה ושומרון) דומה לסרטי הפעולה שניתן לצפות בהם בנטפליקס. ניסנוב, שמפקד בגילו הצעיר על 30 שוטרים, עסוק מרבית ימי השבוע במשימות הכוללות סיורי שטח, כיתות כוננות, התמודדות עם הפרות סדר ומשימות ביטחון שוטפות. ביום העצמאות האחרון, כשמדינת ישראל חגגה יום הולדת 72, נבחר ניסנוב למצטיין יום העצמאות של מג”ב איו”ש והועלה לדרגת פקד.

ליאון ניסנוב מג"ב
פקד ליאון ניסנוב: “העבודה מעניקה לי תחושת סיפוק עצומה”

לשאלה אם הבחירה בו הפתיעה אותו עונה ניסנוב בחצי חיוך: “זו שאלה מכשילה. אם אני אומר שלא, אני אתפס כיהיר. אני יכול לומר שזה מאוד מרגש שמעריכים את העבודה שלך. העלייה בדרגה משמעותה ייצוג סמלי, לא מדובר בתוספת שכר, זו הערכה נטו וזה משמח אותי מאוד”.

“תוצאות מידיות וניכרות בשטח”

העבודה של ניסנוב אכן ראויה להערכה. מדובר בעבודה קשה וסיזיפית באחת הגזרות ה”חמות” של ישראל. “אני יכול לומר שאני לא בא לעבודה, אני בא לעבוד ולעבוד קשה. יש לי 30 לוחמים שאני אחראי עליהם מכל ההיבטים והזוויות האפשריות, אני יוצא איתם למשימות בשטח, בונה להם לו”ז הכולל מעבר למשימות גם מד”סים ופעילויות ספורט, ונותן להם מענה גם ברמה האישית כשהם בבית ונתקלים בבעיה או בקושי”.

מה אתה אוהב בעבודה?

“בראש וראשונה את העובדה שאני שומר על בטחון המדינה. העבודה מעניקה לי תחושת סיפוק עצומה. רוב השוטרים נמצאים בתפקיד בגלל סיבות דומות. הם לא מונעים בגלל כסף או שכר. מעבר לזה, לעבודה שלנו יש תוצאות מיידיות וניכרות בשטח. אתה יודע שבזכות המעצר שביצעת מנעת פיגוע. בזכות האדם שחקרת, מנעת גניבת רכב. לעשייה המאומצת יש תוצאות שמשפיעות על תושבי המדינה”.

ליאון ניסנוב מצטיין יום העצמאות
טקס קבלת פרס מצטיין מג”ב איו”ש

ניסנוב שמשרת כבר שבע שנים במג”ב התחיל את דרכו כלוחם סדיר במג”ב ירושלים. הוא סיים קורס מ”כים וחזר לפקד כמפקד טירונים באותה גזרה, המשיך כמפקד קורס מ”כים ובהמשך יצא לקורס קצינים.

לקטוף חוביזות ופטריות

את ההפוגות שיש לו בין המשימות השוטפות הוא מבלה ברחוב גמלא בחריש, העיר אליה הגיע בגיל שנה. “אני גר בחריש כבר 25 שנים. הורי הם ממקימי הישוב. כילד זו היתה חוויה מדהימה לגדול בחריש. הישוב היה בן 300 משפחות והתחושה הקהילתית והמשפחתית היתה חזקה מאוד. כולם הכירו את כולם ועזרו לכולם. בשבתות בילינו ביערות בקטיף חוביזות ופטריות ועשינו על האש. בהתחשב בעובדה שכל שבעת האחים של אבי התגוררו בישוב, כל אדם בישוב כמעט היה קרוב משפחה שלי”, נזכר ניסנוב.

ליאון ניסנוב ביערות חריש
ניסנוב: ילדות ונערות ביער חריש

ואיך התחושה שלך כעת בחריש החדשה?

“יש פחות שקט, יותר רעש והמולה. זה מורגש. אבל יש גם יתרונות, פתאום יש בנק וסופר מתחת לבית”. למרות התחושות המעורבות בנוגע לאופיה המשתנה של העיר, דרכו של ניסנוב שלובה בחריש גם בעתיד: “קניתי בית בחריש ואני אגדל את הילדים שלי כאן. אני אמשיך לגור כאן כי אני אוהב לחיות כאן”, הוא פוסק.

האם אתה מעורב במה שקורה בעיר? אתה מחובר למתרחש באמצעות הקבוצות החברתיות?

“כן, אני עוקב אחרי הקבוצות המקומיות. מצחיק לראות אנשים מתלוננים על בעיות קטנות, שטרם הספיקו לטפל בהם. צריך להיות אופטימיים, רק התחלנו בהקמה של העיר”, מציין ניסנוב ומזכיר את ההתפתחות העצומה שחלה בעיר בעשר השנים האחרונות: “אבא שלי עובד מועצה כבר 21 שנה. כיום הוא משמש כמנהל הניקיון של חריש. עד שנת 2010 הוא היה עובד המועצה היחיד בעיר. העיר מתפתחת בקצב מדהים וצריך לתת לה את הזמן להשלים מהלכים”.

ליאון ניסנוב בגמלא
ניסנוב בפתח בית הוריו: “קניתי בית בחריש ואני אגדל את הילדים שלי כאן”

ניסנוב בוחר לסיים את הראיון במסר לנוער החדש של חריש: “זכורה לי חוויה מתקופת הטירונות. הייתי בן 19 כשתפסתי טרמפ עם איש קבע בדרגת פקד (הדרגה שקודמתי אליה), והסתכלתי עליו ממקום הכי נמוך שיש במג”ב- טירון. כששאלתי לגילו, הוא השיב שהוא בן 27, וחשבתי שזה בטח מאוד קשה להגיע לדרגה הזאת בגיל הזה. שבע שנים אחרי, אני בן 26 וקיבלתי את דרגת הפקד. נזכרתי ברגע הזה ואמרתי לעצמי ‘אם תרצו אין זו אגדה’. זה המסר שלי לנוער של חריש, אתם רוצים משהו? תגיעו אליו!”


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מחריש תצא בשורה? קהילת גמלאים בונה מודל דיור חדש בבניין משותף

אם תסתכלו רק על הקמטים והשיער הלבן תפספסו בגדול: חברי קהילת הגמלאים שעוברים להתגורר הקיץ בבניין משותף בחריש מלאים בחיוניות ורוח צעירה והם מתכננים לתמוך האחד בשני, לתרום לקהילה וגם לשנות את העולם: “יותר מאי פעם ברור שיש לשנות את הפרדיגמה לפיה החברה תופסת את הזיקנה ואת הזקנים”  

מימין: בהירה, עמוס, אלדד, רמי, אורה, רחל, תמר, חיה ואריאלה. צילומים: אורן קלר

אם הכל ילך כמתוכנן, בקיץ הקרוב יעברו להתגורר בבנין משותף בשכונת הפרחים 12 מחברי קהילה חדשה מתגבשת ופורצת דרך, קהילת גמלאים בחריש.

חברי הקהילה, שצעיר החבורה בה בן 65 והמבוגר נושק לגיל 78, מקדמים מודל חדש של הזדקנות מכבדת המהווה חלק תורם ובלתי נפרד מהחברה. “המטרה שלנו היא לפעול למען איכות חיינו, ליצור מודל שיאפשר לנו להישאר לגור בביתנו בזקנתנו וככל שניתן להימנע בעתיד מהצורך בפיתרון חוץ ביתי”, כתבו חברי הקהילה באמנה שניסחו.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים
מודל חדש לזקנה בישראל

את זאת הם יעשו בעזרת שותפויות ועזרה הדדית, שיאפשרו להם להקטין את הוצאות הקיום בכלל ואת ההוצאות המיוחדות לגיל המבוגר ובעזרת מיזמים עסקיים-חברתיים שימצו את הניסיון והידע המצטבר של חברי הקבוצה.

“כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו”, מציינת חיה ליסקובסקי (71) חברת הקהילה, שמתעתדת לארוז בקרוב את חייה בארגזים ולעבור לבנין המשותף.

ליסקובסקי, תושבת חריש מזה שנתיים, מוותרת על ‘דירה מסודרת עם שקיעות מרהיבות ובעל דירה מקסים’, לטובת הבנין המשותף: “נדלקתי על הרעיון”, היא מודה. “החזון שלי הוא להיות חלק מקהילה של אנשים שעושים למען עצמם. אנחנו אמנם מבוגרים, אבל יש רבים בחבורה שעובדים, לומדים ומתפתחים. זו חבורה שכיף להיות איתה”, היא מסכמת.

חיה ליסקובסקי
ליסקובסקי: “נדלקתי על הרעיון”

מרעיון לביצוע, מכמיהה למציאות

את הרעיון להקמת הקהילה קידמה אריאלה דישון, חברת הקבוצה והיוזמה קרמה עור וגידים במפגש בין רמי גרטלר ותמר נרקיס גל. גרטלר (65), עבר לחריש לפני שנה. “ראיתי בחריש פוטנציאל טוב וחשתי גם תחושת חלוציות וציונות, אם אפשר להשתמש עדיין במילים האלה בתקופה שלנו”.

גרטלר מודה שהרעיון של מגורים משותפים בעירבון מוגבל (כל חבר בקהילה ביחידה עצמאית וכולם יחד במתחם משותף) קינן בו כבר תקופה ארוכה. “בחולון, הייתי שותף בקבוצה שנפגשה במשך שמונה שנים ודיברה על מגורים משותפים, אבל זה לא הבשיל ואילו בחריש, תוך שלושה חודשים בלבד עברנו משלב החזון והחלום למציאות. אני זוקף זאת לזכותה של נרקיס-גל שהיא אשת ביצוע”.

תמר נרקיס-גל (71) חלמה על רעיון דומה. “הייתי חברת קיבוץ ומנהלת קהילה בקיבוצים. בעשר השנים האחרונות נדלקתי על הרעיון של לחיות עם חברי קהילה ואף למדתי את הנושא לעומק. כשהגעתי ליום הולדתי ה-70 החלטתי שאני מפסיקה לנהל קהילות עבור אחרים ומתחילה לטפל בקהילה של עצמי. עברתי לחריש במטרה להצטרף לקהילת ‘ירוק בעיר’ אולם המעבר שלהם לעיר התעכב ולכן התנדבתי לפעילות של קבוצת 60 פלוס והכרתי אנשים שהרעיון של קהילה ענה להם על כמיהה נסתרת”.

הנאים השכנים בעינייך?

חברי הקבוצה שרובם מתגוררים לבדם בחריש, יעברו להתגורר ברחוב נרקיס 32 בבנין חדש של חברת ‘דונה’. חוזה השכירות ייחתם בקרוב והוא כולל שכירות ארוכת טווח של חמש שנים במחיר קבוע ולא משתנה.

“אנחנו רוצים ליצור משהו מעבר ליחסי שכנות גרידא”, מסבירה ליסקובסקי. “יש לנו הרבה רעיונות וגם אפשרויות לשיתופי פעולה כלכליים, יש לנו חבורה של אנשים מוכשרים עם מגוון רחב מאוד של מקצועות וכשרונות שיאפשר לנו ליצור מיזמים חברתיים-כלכליים”.

תמר נרקיס גל
נרקיס-גל: “להפוך משכנים לקהילה, זה תהליך היצירה שלנו”

“להפוך משכנים לקהילה – זה תהליך היצירה שלנו”, מדגישה נרקיס-גל. “כולנו מאוד רוצים בהצלחת הפרויקט. המטרה שלנו היא להפוך את חברי הקהילה לקבוצה שעוזרת לפרט בהיבטים שונים אבל גם להושיט יד לתושבים בקהילה הרחבה בחריש, כמו משפחות חד הוריות ואחרים וגם לקדם פרויקטים חברתיים כמו בניית מערכת השירותים לאזרח הוותיק בחריש”, מציינת נרקיס-גל ואילו גרטלר מדגיש: “אנחנו מתכננים להיות חלק בלתי נפרד מהחברה הרב-גילית הסובבת אותנו הן בחיי היומיום השוטפים והן בתרומתנו לה”.

התרומה לקהילה מתחדדת מול ההשוואה המתבקשת לבתי דיור מוגן, המודל הנפוץ יותר למגורים עבור בני הגיל השלישי.

“אני לא רוצה לחיות בכלוב זהב מנותק מהקהילה ומהעיר. בניגוד למתרחש בבתי דיור מוגן – אנחנו עושים הכל לבד, אין לנו מנהל שקובע שמחר תהיה הופעה או חוג. מה שנקים לעצמנו, זה מה שיהיה”, מסביר גרטלר.

נרקיס-גל: “בבית אבות בולט האלמנט הסיעודי. בקהילה שאנו מקימים, ברור שאם אנחנו גרים יחד ואנחנו חברים טובים, נוכל לנצל זאת לעזרה הדדית של קניית תרופות, הסעה לרופא או כל מטלה אחרת”.

“ההבדל העיקרי בינינו לבין בית דיור מוגן הוא שאנחנו יוצרים את הקהילה”, מפרטת ליסקובסקי  “אנחנו נחליט יחד מה לעשות, יש לנו חזון לעצמנו, זה הבדל מהותי. בדיור מוגן אין תחושת שייכות למשהו גדול ממני”.

רמי גרטלר
גרטלר: “אני לא רוצה לחיות בכלוב זהב מנותק מהקהילה ומהעיר”

“כל חיי התנדבתי בקהילה תמיד הייתי איש חינוך ואני מקווה שאנחנו נצא לכל מיני יוזמות חברתיות ואולי חלק מהן יהיו בשכר. כסף זו לא מילה גסה”, מסכם גרטלר.

בחוד החנית החברתית

ואכן, גם ההבט הכלכלי נלקח בחשבון על ידי חברי הקבוצה. קנייה מרוכזת, הנחות קבוצתיות, הוזלת עלות המחייה הכללית ובמיוחד עלויות בריאותיות, כל אלה נבדקו והם חלק מתכנון הקהילה להיטיב עם חבריה. “אני רוצה שנהיה חוד חנית חברתית, שנפנה זרקור לקבוצת אנשים עם ניסיון וידע. המדינה צריכה לשאול את עצמה מה עושים עם המשאב האנושי הזה, איך אפשר לנצל את זה, בטח ובטח בתקופה בה מדברים כבר על גיל רביעי וחמישי. יש גם אנשים שהגיעו לשלב הזה בחיים עם מעט חסכונות והמדינה צריכה לעזור להם לפרנס את עצמם בכבוד לפחות עשור נוסף”, מדגיש גרטלר.

רעיון זה מקבל משנה תוקף על רקע מגפת הקורונה העולמית ש’כלאה’ ובודדה קשישים רבים ויצרה סטיגמה קשה, ששנים רבות עוד יתקשו בני הדור השלישי להתנער ממנה.

נרקיס-גל: “תקופת הקורונה חידדה את הצורך בקהילה ויצרה אצלנו מוטיבציה מאוד גדולה להתקדם, לחזק את היסוד החי בכולנו, להישאר חיוניים ופעילים”.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים
חברי הקהילה בחזית בניין המגורים. הקורונה חידדה את הצורך בקהילה

ליסקובסקי: “תקופת הקורונה לא השאירה אותנו לבד. שוחחנו על בסיס קבוע בזום והיינו עסוקים בהקמת הקהילה. אף אחד מאיתנו לא הרגיש מבודד או מסכן, תמכנו האחד באחר”.

“הקפיצו לי את הפיוזים”, מודה גרטלר. “בגלל הקורונה מסתכלים עלינו כעל אנשים עם רגל אחת בקבר. יותר מאי פעם ברור שיש לשנות את הפרדיגמה לפיה החברה תופסת את הזיקנה ואת הזקנים. הקהילה שלנו תהיה בחזית השינוי הזה”.

בלי חששות ועם פרפרים בבטן

היוזמה של חברי קהילת נרקיס 32 מצטרפת לשלל יוזמות חברתיות וקהילות שפורחות בחריש כדוגמת הקהילה הירוקה והקיבוץ העירוני. מה יש בה בחריש שמעודד הקמה של יוזמות כאלה?

“יש פה רוח חלוצית, אנשים פתוחים יותר אחד לשני, נעימים אחד יותר לשני וסובלניים יותר מאשר בכרך ההומה”, פוסק גרטלר. נרקיס-גל מסכימה: “חריש אוהדת רעיונות חדשים ורבים שמחו להיות שותפים שלנו לעשייה. קיבלנו אוזן קשבת ותמיכה מהמתווך מקסים פרחמנקו מ‘רימקס’ ומחברת ‘דונה’ שאפשרו לנו לשריין את 12 הדירות בבניין עבורנו. “קיבלנו רוח גבית מרבים שתומכים בנו”, מוסיפה ליסקובסקי ומציינת את עו”ד נתי עופר שעזר בהתנדבות בנושא ההערכות המשפטית.

יש לכם חששות?

“במקרה הכי גרוע, אם נושא הקהילה לא ימריא, אני אגור בבניין עם 12 אנשים חביבים. אין לי פחדים גדולים. לעומת זאת, אני יכול לומר שיש לי פרפרים בבטן. מרגש אותי שהרעיון ליצירת קהילה קורם עור וגידים. אנחנו עושים פה משהו ייחודי”. מסכם גרטלר.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים
מודל אלטרנטיבי לבני הגיל השלישי

גם נרקיס-גל לא מתעסקת בתחושות שליליות אלא מחכה לשלב הבא: “חששות? לא ממש, אני מקווה שיום אחד נוכל להשפיע על עוד אנשים ולהוות מודל אלטרנטיבי לבני הגיל השלישי”.

ואילו ליסקובסקי מסכמת: “אני רוצה שאנשים בגילנו יקבלו השראה ויבינו שלא משנה מה מצבם הכלכלי או האישי, אם הם תפרנים או פרודים, אין להיכנע לדיכאון. יש חיים גם בגילאי 60 ו-70, חיו אותם לפני שאתם מתים”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

משיעור פרונטלי לשידור: “המציאות המקוונת החדשה יצרה תקשורת אחרת עם הילדים”

המורים, אורן קלר ושקד ארד, השתתפו בפרוייקט מערכת השידורים הלאומית של משרד החינוך והעבירו שיעורים מקוונים ששודרו בפני אלפי תלמידים. החוויה היתה מרעננת אך תחושת השליחות משמעותית יותר: “על אף הריחוק הפיזי יצרנו ממד אינטימי עם התלמידים”

משבר הקורונה והפסקת הלימודים במוסדות החינוך במדינה הציבו אתגר חדש עבור התלמידים וצוותי ההוראה, המשך לימודים מבלי לבקר בבית הספר. כך נולדו להן מערכות הלימוד מרחוק. מוסדות החינוך הקימו עצמאית סביבות לימוד מתוקשבות הכוללות מצגות, שיעורים מצולמים ושיעורים ב”שידור חי” בהשתתפות התלמידים. כתיגבור ומענה רחב ומקיף יותר, הקים משרד החינוך את מערכת השידורים הלאומית, שיעורים מקוונים במגוון נושאים, שצולמו באולפני טלוויזיה על ידי מורים ומורות מן השורה. השיעורים שודרו ביוטיוב ובערוצי טלוויזיה יעודיים.

“ליונית לוי אין מה לדאוג”

אורן קלר, תושב חריש, הוא מורה במגמת מינהל וכלכלה בבית הספר העל יסודי, מבואות עירון. בעיסוקו הנוסף כצלם, רגיל קלר לעמוד בעיקר מאחורי העדשה, אך בשבוע שעבר קיבל קלר את ההזדמנות לתפוס את עמדת הפרזנטור. “פנו אלי ושאלו אם אני מוכן ללמד והסכמתי”. מפרט אורן על האופן שבו נוצר הקשר, “ביקשו שאעבור אודישן קצר כדי לבחון את ההתאמה למשימה. ראו שאני יודע לעשות את העבודה ו’עובר מסך’ והתבקשתי להכין ולהעביר להם מצגת של שיעור”.

קלר: “פחות עניינה אותי התהילה אלא יותר הרצון לתרום”

בצילומים שהתקיימו באולפני הרצליה בחר קלר ללמד את תלמידי כיתות י”א-י”ב שיעור שמסכם את קווי ההבדל והדמיון בין ארגונים שונים הפעילים בחברה; ארגונים עסקיים, ציבוריים, ממשלתיים ומלכ”רים.

“היתה חויה זורמת ונחמדה. ראיתי באולפן כל מיני סלבס. עברתי את הצילומים בטייק אחד ונראה שהיו מרוצים ממני בסך הכל. יתכן ואוזמן שוב בהמשך”, אומר קלר ומסכם בחיוך: “פחות עניינה אותי התהילה אלא יותר הרצון לתרום למערכת עבור התלמידים, שיושבים בבית. ליונית לוי אין מה לדאוג, אני לא מתכוון לקרוא תיגר על מקומה”.

עם התלמידים גם מחוץ למסגרת הפורמלית

גם שקד ארד, מורה למדעים ומחנכת בחטיבת הביניים ‘אתגרי העתיד’ בעיר, הוזמנה להצטלם עבור שלושה שיעורים באולפן בכפר סבא. בשגרה, רגילה ארד, להקנות ידע לעשרים תלמידים אך הפעם היא זכתה להעביר שיעורים לאלפי תלמידים מכיתות ז’-ח’-ט’. “השיעורים עסקו בהשפעות האדם על הסביבה, נושא מאוד חשוב בעיניי והוא כמובן מתחבר לתכנית הלימודים”, מבארת ארד.

שקד ארד באולפן
ארד: “פתאום הפכנו שותפים לבית ולחדר של התלמידים ובו בזמן הם נחשפו לחיים הפרטיים שלנו, המורים”

בעוד שחווית ההשתתפות במערכת שידורים ארצית היתה עבור ארד חויה מרעננת אך חד פעמית, את מרבית מרצה הקדישה ארד מאז הפסקת הלימודים לקשר ישיר עם תלמידי כיתה ח’ אותם היא מחנכת. בשלושת השבועות שחלפו מאז השבתת מוסדות החינוך, הקפידה שקד לקיים מפגשים יומיומים עם תלמידיה, קשר רציף שלא נפסק גם כאשר הורה משרד החינוך, על עצירתה של הלמידה מרחוק והפסקת התגמול למורים, החלטה שבוטלה לאחר מספר ימים.

“שמנו דגש לשמור על קשר עם הילדים מתוך הבנה שזו תקופה לא פשוטה עבורם”, מספרת ארד. “מידי יום נפגשנו לשיחות וידאו ממושכות, ששילבו בין למידה והקניית ידע למפגשים “חברתיים” שכללו משחקים משותפים”. ארד מציינת כי דווקא בתקופה זו תחושת השליחות שלה מתעצמת: “האחריות שלי כמורה מאוד התחזקה, זה הרבה מעבר להעברת שיעור כזה או אחר”.

רגע לפני חופשת החג, מספקת ארד תובנה משמעותית נוספת מהתקופה האחרונה: “זו היתה תקופה מאתגרת אך מאוד מאוד מיוחדת”, היא מציינת ומוסיפה: “המציאות המקוונת החדשה יצרה תקשורת אחרת עם הילדים. פתאום הפכנו שותפים לבית ולחדר שלהם ובו בזמן הם נחשפו לחיים הפרטיים שלנו, המורים. על אף הריחוק הפיזי יצרנו מימד אינטימי עם התלמידים, שלא היה קודם ואולי לא היה מתקיים אלמלא המשבר. אני מתרשמת כי הצלחנו להעביר לתלמידים את ההבנה שאנחנו איתם גם מחוץ למסגרת הפורמלית. כמובן שאין זה תחליף למפגש אמתי, אנחנו מתגעגעים אל התלמידים ומקווים להיפגש איתם שוב בתחום בית הספר בקרוב”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“הופעתי בכל העולם, אבל זכיתי כעת לנגן בעיר שלי”

רואי ג’ורנו, יניר קילינסקי ומיכל צור לוקחים חלק במיזם התרבות הנודד “עושים שכונה” ומודים על הזכות לשמח את תושבי העיר חריש. וכן, יש גם רווח אישי: “קיבלתי מיקרופון ליד ומשהו נדלק בי”

“מזל שיש לנו מרפסות” – כך כתב תושב העיר בתגובה ליוזמה של עיריית חריש להביא לתושבי העיר הפוגה משגרת הקורונה בעזרת מופעים חיים. כבר תשעה ימים שהאולפן הנייד “עושים שכונה” נודד ברחבי העיר ומציע לילדי ותושבי העיר הופעות בהן ניתן לצפות מהמרפסות. ההופעות גם משודרות בשידור ישיר בפייסבוק. בשבוע האחרון התארחו באולפן הנודד מיטב הכישרונות של חריש וגם כמה “טאלנטים” מבחוץ.

ליאור דטאוקר “פיקו” בהופעה. צילומים: דוברות עיריית חריש

תרבות בימי קורונה

על לוח ההופעות המגוון אחראית  ניצן דמתי (41) מנהלת מחלקת תרבות וחינוך בלתי פורמלי בעיריית חריש. לדבריה, הרעיון לפרויקט נולד מתוך רצון לתת תרבות לתושבי העיר בדרך יצירתית ובמסגרת המגבלות וההנחיות של משרד הבריאות. דמתי מציינת כי בניית תכנית ההופעות והשידורים נבנתה על בסיס שני עקרונות, האחד, הרצון לתת לכל תושב בחריש ליהנות באופן שווה מהפרויקט, והאחר, לתת במה לאמנים תושבי חריש.

ניצן דמתי
דמתי: “לתת תרבות לתושבי העיר בדרך יצירתית ובמסגרת המגבלות”

ביצוע הפרויקט דרש מצוות התרבות למפות את העיר, את צרכי האוכלוסיה ולאתר את הכשרונות המקומיים. מיותר לציין שהכל נעשה בלוח זמנים דחוק במיוחד.

לשידור הבכורה שהתקיים ב-30/3 עלו אבי לאטי ורואי ג’ורנו, שראיינו את הזמר המקומי משה בנימין. ג’ורנו (36) מתגורר בחריש כבר שישה חודשים. בימי שגרה הוא מנחה אירועים וכנסים. כעת, בימי הקורונה, הוא הפך רשמית למגיש התכנית ‘ספונג’ה’, שתשודר מדי יום שישי וכבר זוכה למעריצים מקומיים.

התכנית עוררה בי תקווה לעתיד

“השידור האחרון זכה ל-2500 צפיות”, משתף ג’ורנו בגאווה ומסביר כי במסגרת התכנית תושבי העיר שולחים דרישות שלום לקרובי משפחה רחוקים או שכנים קרובים, מברכים או מקדישים שירים אהובים.

רואי גורנו
ג’ורנו: “לקחת חלק בפלטפורמה שמאפשרת לאנשים לברך את אלו שהם לא יכולים לפגוש”

“מרגש אותי לקחת חלק בפלטפורמה שמאפשרת לאנשים לברך את אלו שהם לא יכולים לפגוש. אנשים רוצים לשמוח ולהרגיש ביחד והתכנית מעניקה להם שותפות גורל, מאפשרת להם לצאת קצת מהבאסה ולשמוח”.

המיקרופון אינו זר לג’ורנו שהיה בעברו גם שדרן ברדיו קול רגע (רדיו גליל עמקים), אבל התחושות שמלוות את העשייה הפעם הן שונות לחלוטין. “הסגר גורם לנו לנבול ולקמול כמו פרח בלי מים ואור. פתאום, קיבלתי מיקרופון ליד ומשהו נדלק בי. הרגשתי שהפכתי לאדם אחר, נכנסו בי אנרגיה וחיות שלא היו קודם. התכנית עוררה בי תקווה לעתיד”.

האולפן הנודד. צילום: דוברות עיריית חריש

ג’ורנו, שהתברך בבת חדשה לפני מספר שבועות, מודאג גם מנושא הפרנסה, אבל לתשלום “הסמלי והצנוע”, לדבריו, שהוא מקבל על שירותיו, יש ערך מוסף אחר: “לאדם כמוני, שרגיל להופיע לפני קהל שמוחא כפיים, הנוכחות הבימתית מאוד חסרה ולכן אני מודה ומתרגש על היכולת לשמח אחרים ועל השמחה שנולדת בי. זו אחלה פלטפורמה ואני מקווה שהיא תמשיך לפעול”, הוא מסכם.

מרקידה סבתות במרפסות

רשימת האמנים המקומיים שהופיעו עד כה ב”עושים שכונה” מתארכת וכוללת את מיכל צור, ליאור דטאוקר (פיקו) משה בנימין, רואי ג’ורנו, יניר קילינסקי, דודי אסולין, להקת ‘איפה אפי’, טל ליבוביץ’ ואיתמר פדאל. “תכנית ההופעות והשידורים המתוכננת לפעול בשלב זה עד לסיום החג, תכלול גם את רחלי מיס, נריה שחר ואלרואי אבהר“, מציינת דמתי ומדווחת כי לוח ההופעות מתואם עם כוחות המשטרה והסיור העירוני על מנת לשמור ולוודא כי התושבים יישארו במרפסות ולא יתקהלו.

אחת הראשונות ששימחה את תושבי חריש במרפסות היא מיכל צור (44) שמלמדת בימי שגרה מוסיקה בגנים ומנחה קבוצות של מפגשים מוסיקליים עם הורים וילדים. צור קיבלה את הפנייה להשתתף בפרויקט וענתה בחיוב וגם בהתרגשות: “זה כבוד גדול”, היא מציינת. “התרגשתי מעצם ההצעה. לדעתי, מדובר ברעיון מאוד יפה. המטרה של האולפן הנודד היא לשמח את התושבים, וזה לא מובן מאליו”.

מיכל צור צילום דוברות עיריית חריש
צור: “המטרה של האולפן הנודד היא לשמח את התושבים, וזה לא מובן מאליו” צילום דוברות עיריית חריש

צור מדווחת גם על תגובות מאוד חיוביות שקיבלה בכל אחת מארבע ההופעות שביצעה. “התגובות הן מרגשות, המון תושבים שלחו לי הודעות אישיות שהם מאוד נהנו מהמופע, שהילדים השתתפו בפעילות. גם סבתות ותושבים בלי ילדים ניצלו את ההפעלה כדי לרקוד במרפסות, זה היה מאוד משמח”, משתפת צור ומסכמת: “בדרך להפעלה עברתי דרך גני הילדים הסגורים, בהם אני עובדת בשגרה. היות ואני לא עובדת עכשיו, המופע נתן לי הזדמנות להרגיש טוב עם עצמי, לא רק בגלל ההזדמנות להרוויח כסף, אלא בעיקר בגלל התחושה של החיוניות והנחיצות. אני מודה על כך”.

“כינו אותי זמר המרפסות”

יניר קילינסקי (39), הוא מוסיקאי מוכשר. ממש לאחרונה הוא חזר מסיבוב הופעות ביוון ואיטליה ונחת היישר למציאות חדשה עם מגבלות שהביאה לחיינו הקורונה. ההזמנה להופיע בעיר באולפן הנודד ולהציג את המופע שלו “היה היה ניגון” הפתיעה אותו, אבל ההפתעה הגדולה יותר עבורו הגיעה דווקא מתגובות הקהל המקומי.

יניר קילינסקי
קילינסקי. חזר מסיבוב הופעות ביוון ואיטליה

“הפרסום על המופע שלי יצא קצת באיחור כך שההופעה שלי הפתיעה רבים. אנשים חיממו לי את הלב עם התגובות. כינו אותי זמר המרפסות, זה היה מופע חזק מבחינת אנרגיות”, הוא משתף.

המופע “היה היה ניגון” הוא מופע אינטראקטיבי המדגים את תולדות המוסיקה היהודית. במופע בן 45 דקות, מחליף קילינסקי מספר כלי נגינה.

קילינסקי בחריש

“זו היתה תחושה מוזרה לצאת מהבית אחרי שבועיים, להחזיק שוב את כלי הנגינה ביד, להיות מוכן עם הסאונד”, מפרט קילינסקי ומסכם: “אני מקווה שנחזור מהר לשגרה ונצא מחוזקים מהמצב. אני גם מקווה שהתקופה הזו תעניק לנו הזדמנויות שלא היו שם קודם. לי זה קרה. הופעתי בכל העולם, אבל זכיתי כעת לנגן בעיר שלי”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

שלוש אחיות “משלנו” ושליחות אחת משותפת

צוותי הרפואה הם, ללא ספק, אנשי השעה בעת הזו. כיצד מצטייר משבר הקורונה בעיניהן של עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם, אחיות “משלנו” ותושבות חריש? מהם האתגרים שמציבה בפניהן הפנדמיה ומהי העצה שלהן, שתעזור לנו לצלוח את ימי הקורונה בשפיות יחסית?

משמאל: עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם

בשבוע שעבר יצא עם ישראל למרפסות כדי למחוא להם כפיים. נדמה שהעם כולו מוקיר תודה והערכה לצוותים הרפואיים של ישראל שעושים לילות כימים בחזית המלחמה החדשה שנחתה עלינו. כיצד חשות נשות השעה ואיך הן מתנהלות בין השליחות, העבודה והמשפחה? עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם משתפות אותנו בשגרה השוחקת והמאתגרת ובהשקפות ותפישות העולם, שעוזרות להן לצלוח את קשיי התקופה.

בצוותא - השכונה השיתופית בחריש

“בעתיד, אוכל לספר לנכדים, שזכיתי להיות חלק מפנדמיה”

עדי בקר (32) נשואה ואמא לתאומים בני שנתיים וחצי היא בעלת וותק של שלוש שנים במקצוע, מתוכן שנתיים במחלקת המטואונקולוגיה והשתלות מח עצם במרכז הרפואי איכילוב, תל אביב. בנוסף, מנהלת בקר את קבוצת הפייסבוק המצליחה Medikid, המספקת מענה רפואי להורים בנושא של בריאות ילדים.

עדי בקר
עדי בקר: להפגין אמפתיה במילים

בקר מעדכנת כי שגרת העבודה שלה עברה שינוי משמעותי: “עד עתה עבדתי במשמרות של שמונה שעות, שאפשרו לי לבלות עם בן הזוג והילדים. בעקבות המצב, עברנו למשמרות של 12 שעות בצוותים קבועים, כשהמטרה היא כמובן שבמידה ומישהו ידבק, רק צוות ספציפי יכנס לבידוד”.

“אני נמצאת במחלקה מאד מיוחדת”, מפרטת בקר. “מטופלים מאושפזים במחלקה במשך חודשים רבים, ואני האדם שהם פונים אליו כשהם בוכים, שמחים, מבריאים או לחלופין – לפני שהולכים למקום טוב יותר. כעת, אני נאלצת לפנות אליהם עם מסיכה ולשמור מהם מרחק, עד כמה שניתן. אני נאלצת להשתמש יותר במילים ובטון הדיבור כדי להראות אמפטיה, ופחות במגע”.

האם תחושת השליחות מתגברת בתקופה הזו?

“תחושת השליחות מאד חזקה, מרגש להיות בחזית ולחשוב שבעתיד, אוכל לספר לנכדים שלי, שזכיתי להיות חלק מפנדמיה”. מי שעוזר לבקר להגשים את תחושת השליחות הוא בעלה שמטפל בילדים לבדו. “אני לא רואה את הילדים שלי במשך ימים שלמים. אני מקפידה לערוך איתם לפחות שיחת וידאו ביום, כדי לשמוע את קולם ולראות אותם.  רוב הנטל כרגע נופל על בעלי, זה מאד לא פשוט אבל הוא עומד בזה בגבורה ובצורה מעוררת הערצה”.

בקר מעידה שלמרות המצב היא אופטימית: “אני מאמינה שזה עניין של זמן עד שימצא הפיתרון, כך שברור לי שהמצב הזה זמני. אני מעריכה שיהיו ימים קשים לפנינו, אבל אם נקשיב להנחיות משרד הבריאות נוכל בקרוב לעצור את התפשטות הנגיף“.

ניידת מד"א צילום מד"א
“אם נקשיב להנחיות משרד הבריאות נוכל בקרוב לעצור את התפשטות הנגיף”. צילום מד”א

“אני מבינה שהבידוד הוא מתיש”, מוסיפה בקר בנימה אישית, “וגם לא פשוטה המחשבה שחג הפסח, החג הכי משפחתי שיש, יתקיים במסגרת מאד מצומצמת אבל זכרו שיש לזה סיבה ובבקשה תישארו בבתים שלכם. בסין ודרום קוריאה שם האזרחים צייתו לסגר המוחלט, מתחילים לחזור לשגרה. זה יכול להיות כך גם אצלנו. אולי בפסח יהיה לנו קשה, אבל את ראש השנה נוכל לחגוג בגדול”.

“הבחירה לצאת ולהימצא בעין הסערה מחזקת אותי”

שרה לנגה (32) נשואה ואם לשלושה ילדים עובדת, זו השנה הראשונה, כאחות במחלקה פנימית ד’ במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. גם אצלה שגרת העבודה השתנתה ועברה למשמרות בנות 12 שעות ובשעות אלה היא מעניקה טיפול וגם סעד, לאוכלוסיה מבוגרת וסיעודית. “אין מישהו אחר שיוכל לטפל בהם אם לא אנחנו”, היא מדגישה. “יש חולים עם בעיות אקוטיות שהם לאו דווקא קשורות לקורונה וחייבים גם בהם לטפל”.

שרה לנגה
לנגה: “תחושת השליחות מתגברת”

לנגה עובדת בעיקר בלילות ומטפלת בבקרים בילדים. כך היא מג’נגלת בין הלו”ז שלה לזה של בעלה. “בפועל אני לא ישנה הרבה, לא ביום ולא בלילה אבל איכשהו מתגברים על הקושי. אני מודה שלשנינו יש משכורות להביא הביתה, זה לא מובן מאליו בימים אלו”.

את המחסור בשעות שינה משלימה לנגה במשמעות: “תחושת השליחות מתגברת בימים האלה. נוח יותר היה להישאר בבית, מוגנת עם ילדיי, אך הבחירה ולצאת ולהימצא בעין הסערה מחזקת אותי. שרשרת ההדבקה חייבת להיפסק וכדי שזה יקרה המחלה צריכה להיעצר ואנחנו שם לתת את המענה המקצועי. זו שליחות שאין כמותה”.

לנגה, מודה שאין לה מושג עד מתי המצב הבעייתי בו שרוי העולם ימשך אך היא חשה אופטימיות מתוך הבנה שהמצב הזה הוא בר חלוף ולא ימשך לעד.

היא גם שולחת מסר חשוב, שטרם זכה לתהודה: “תחושת היסטריה אינה בריאה לנו ולמערכת החיסונית שלנו. צריך לנסות ולשמור על פאסון ורוגע מול עצמנו ומול ילדינו”.

צוות רפואי בפעולה. הלל יפה
צוות רפואי בפעולה. הלל יפה

“כנטורופתית, אני מאמינה שיש להקפיד ולהשקיע יותר בחיזוק המערכת החיסונית שלנו, ולהיעזר בוויטמינים, תוספי תזונה וצמחי מרפא, שיכולים לחזק אותנו בתקופה הזאת”.

חלומות חריש - שיכון ובינוי

“אני אדם אופטימי אבל אשקר אם אומר שהכל ורוד”

הילה שלם (33) נשואה ואם לשלושה ילדים היא אחות במחלקת אם-ילוד במרכז הרפואי מאיר, כפר סבא. “סביבת העבודה שלי, עם נשים לאחר לידה הינה סביבה אמוציונלית מאוד בשגרה, כעת הרגישות עולה עוד יותר, אין אפשרות לבקר את היולדות והלחץ שלהן להשתחרר הביתה גובר, מה שמגביר גם את חשיבות מקומנו עבור צרכי היולדות”, מסבירה שלם על השגרה החדשה ומציעה ליולדות לנסות ולהתנתק מהחדשות כדי לשמור יותר על עצמן ולהוריד את מפלס הלחץ.

הילה שלם
“מעכלת את המציאות החדשה”

משפחת שלם חיה ‘ממשמרת למשמרת’ – כך לפחות מסבירה הילה על ההערכות וחלוקת התפקידים בינה לבין נתן, בעלה: “אני ובעלי מתחלקים במשימות, אבל זה לגמרי ‘חיים ממשמרת למשמרת’. אין רגע לנוח. כשנמצאים בעבודה עובדים יותר שעות וכשחוזרים הביתה יש ילדים לטפל בהם, זה בהחלט מוסיף מימד נוסף של עומס, אבל משתדלים להתמודד”.

לצד העומס תחושת השליחות מתגברת גם היא: “תחושת השליחות הובילה אותי לעולם הסיעוד והרפואה. כעת יותר מתמיד אני מאמינה שעלי לתת יותר עבור היולדות בכל הקשור לסיוע הן הרפואי והן המורלי”.

איפה את ממוקמת על ציר האופטימיות-פסימיות?

“אני אדם אופטימי אבל אשקר אם אומר שהכל ורוד. אנחנו הולכים אל הלא נודע ואולי מה ששומר אותי שפויה הוא שאני משתדלת לא לחשוב לטווח ארוך מדי. אני עדיין מעכלת את המציאות החדשה. הדאגה היא בעיקר לדור המבוגר וכל אלו המוגדרים באוכלוסיית סיכון”.

שלם מוכרת לרבים בזכות סרטוני ה’טיקטוק’ ההומוריסטיים שהיא יוצרת ומפרסמת ברשת הפייסבוק. בימים בהם הביקוש לבידור גובר, הדרישה לסרטונים מצחיקים עולה. “זה ממש היומן האישי שלי בימים האלה. כל אחד פורק את המתחים בדרך שלו ועבורי יצירת הסרטונים היא הדרך הכי טובה עבורי, סוג של תרפיה עצמית. משמח שזה עושה טוב גם לאחרים”.

מוחאים כפיים לצוותים הרפואיים. צילום: אחוזת צהלה
“אירוע שריגש אותי” – דיירים בדיור מוגן ‘אחוזת צהלה’ מוחאים כפיים לצוותים הרפואיים. צילום: אחוזת צהלה

שלם מסכמת את הראיון בשני מסרים שחשוב לה להעביר: “אני רואה בלבול גדול בקרב הציבור. לטעמי, מאפשרים לתושבי המדינה יותר מדי פרצות. מנייני התפילה בציבור לדוגמא, הם מבחינתי טעות גדולה. כל יציאה למרחב הציבורי מסכנת אותנו חבל שנתעורר רק כשיהיה, חלילה, מאוחר מדי. בנוסף, אני רוצה לומר תודה לציבור שמעריך את פועלנו. מחיאות הכפיים עבורנו היה אירוע שריגש אותי מאוד”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק