האתגר של מהנדסת העיר החדשה: לייצר חגיגה עירונית ברחוב

אם תשאלו את שרון פישמן, מהנדסת העיר החדשה, תכנון העיר בהתאם לקונספט של מיתון תנועה מוכיח עצמו בנתונים הנמוכים של מספר תאונות הדרכים בחריש ויוכיח גם בעתיד עם השלמתה של המהפכה התחבורתית. ויש לה גם מה לומר על הפקקים בבוקר, הרכבת, הארכת המנדט של הוועדה המיוחדת בחריש וה”פיין-טיונינג” של המרחב הציבורי

צילום: לידור שקד

עם ותק של שלושה חודשים וחצי בלבד בתפקיד ולאחר שנה וחצי בהן עבדה עיריית חריש בלי מהנדס עיר, שרון פישמן אינה עוצרת לרגע. בתפקידה הקודם שימשה פישמן (43) כמהנדסת המועצה של בנימינה-גבעת עדה ונראה כי קצב העבודה בין שתי הרשויות הוא שונה משמעותית: “יש כאן הזדמנות למהנדסת עיר לעבוד ברשות צעירה, מקצועית מאוד, שמקבלת החלטות בקצב שאינו דומה לשום רשות אחרת. לפני שנה הרשות מנתה 18 אלף תושבים וכיום היא מונה למעלה מ-30 אלף תושבים, זהו מצב חסר תקדים”.

תחבורה ציבורית אוטובוס קו 22
קו 22, הקו העירוני החדש: דיוק המסלול והתדירות אל מול צורכי התושבים

ההתפתחויות המהירות אילצו את פישמן להפשיל שרוולים ולהירתם למספר פרויקטים דחופים ביניהם, השקת הקו העירוני הראשון בחריש, קו 22, בתחילת שנת הלימודים. בימים אלה היא עוסקת בשיתוף עם משרד התחבורה בבחינת ההתאמה של מסלול הקו והתדירות שלו אל מול צורכי המשתמשים.

בכלל, נושא התחבורה, נושא שמטריד רבות את תושבי חריש, מעסיק את פישמן לא מעט. היא לוקחת חלק בדיונים החשובים המתקיימים כעת על תוואי הרכבת ומקווה שהחלופה של תחנת רכבת בעיר תתקבל על ידי וועדת התשתיות הלאומית. היא מעורה היטב בפרטי התכניות של כביש היציאה הדרומית ומאמינה שהוא יקל משמעותית על העומס היומיומי שתושבי חריש חווים.

תכנון תוואי הרכבת לפני הכרעה; צילום: דוברות רכבת ישראל

עם זאת, היא מבהירה כי למרות כל התכניות, אין פתרון כולל לבעיה: “אני מודעת ורואה את הפקקים מדי בוקר. אנחנו בודקים איך לשפר את ההתמודדות עם הפקקים. השיפור הוא עיבוי התחבורה הציבורית הבין-עירונית, תוספת תחבורה עירונית, פתיחת מחלף מג”ב לתנועה בקרוב, תכנון כביש היציאה הדרומית, שיחלק את עומסי התנועה בבוקר ותכנון תוואי הרכבת. הפתרון הוא לעשות ככל שניתן על מנת לייצר כמה שיותר פתרונות. אין פתרון אחד לבעיית התחבורה, זה צריך להיות פתרון הוליסטי”.

עיר העתיד: בעיצומה של מהפכה תחבורתית

מעבר לתלונות השכיחות על פקקי הבוקר, רבים מתושבי העיר אינם אוהבים את התנועה המזדחלת בתוככי העיר בשל תכנון מערך הכבישים והמדרכות בהתאם לקונספט של מיתון תנועה. תפישה זו מעמידה את הולך הרגל על חשבון הזרמת כלי רכב. על פי מחקרים, מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב כלל המשתמשים ובקרב הולכי הרגל ומפחית את הכמות והעוצמה של תאונות דרכים.

תאונת דרכים בשדרת דרך ארץ. צילום: איחוד הצלה

“הנתונים מראים שזה עובד”, מציינת פישמן ומתייחסת לנתונים שהציגה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לפיהם בין השנים 2017- 2020 אירעו בחריש 13 תאונות דרכים עם נפגעים. וציינו כי מדובר בנתונים נמוכים לטובה. “המספרים מוכיחים שיש תמורה למיתון תנועה”.

“לתפישתי, אנחנו לפני מהפכה תנועתית”, היא מוסיפה. “המכוניות הופכות אוטומטיות יותר ויותר, מכוניות חשמליות ואוטונומיות נכנסות לתמונה. אם אני מסתכלת 20 שנה אחורה ו-20 שנה קדימה, אני מבינה שאנחנו באמצע שינוי מאוד גדול והרעיון של בטיחות הולכי הרגל, ובטיחות המשתמשים רק יתחזק”.

פקקים, תחבורה, עומס תנועה
איו פתרון אחד: עומסי תנועה בכניסה היחידה בעיר

תפישה מיטבית של תכנון עירוני

בטיחות הולכי הרגל מעסיקה את פישמן גם כשהיא בוחנת את נושא פריסת מוסדות החינוך. אחת הטענות שמשמיעים הורים היא צפיפות וקרבה יתרה בין מוסדות חינוך וגני ילדים שגורמת בשעות הבוקר לעומס תחבורתי גדול. התכנון, נותן עדיפות להורים ותלמידים שמגיעים רגלית לבית הספר אך מקשה על הורים שמסיעים את ילדיהם למוסדות החינוך.

פישמן מציינת שהיא אינה מכירה טענה כזו, אבל מסבירה כי תכנון מוסדות הציבור בעיר, בכללם מוסדות חינוך, בוצע בהתאם לתפישה תכנונית מיטבית בתכנון עירוני: “השטחים בעיר הם נתונים והרעיון הוא להשתמש בהם בצורה מקסימלית. זו תפישה הגיונית. ליד כל בית ספר יש מתחם ‘נשק וסע’. יש חד סטריות כדי למנוע עומסים והורדה בטוחה של הילדים בבית הספר ויש חניה בהיקף של המגרשים החומים”. היא מוסיפה: “אני לא מכירה טענות על כך שבתי הספר מוקמו לא בצורה אידיאלית אבל אין שום בעיה לשלוח אלינו בקשה מסודרת שתיבחן בצורה מקצועית ואם יש סיבה לשנות את הסדרי התנועה בקרבת מוסדות החינוך, נעשה זאת”.

'נשק וסע' בכניסה לבית הספר תלמי הדר. צילום באדיבות עמותת עיניים
‘נשק וסע’ בכניסה לבית הספר תלמי הדר. צילום: עמותת עיניים בדרכים

מרחב ציבורי מזמין

תפישת מיתון התנועה לא מסתכמת רק בכבישים צרים ומדרכות רחבות אלא משפיעה גם על תכנון המרחב הציבורי ומעודדת שימושים נוספים ברחוב כמו  מפגשים חברתיים. פישמן רואה בהפרחת המרחב הציבורי בעיר אתגר משמעותי.

סבתא עוגיה אורן קלר
לחזק את תחושת השייכות של התושב. צילום: אורן קלר

“יש המון תושבים חדשים שמגיעים לעיר ולי מאוד חשוב לחזק את תחושת השייכות של התושב. אני רוצה שהתושבים ירגישו מחוברים לעיר, בהליכה ברחוב, בגינה הציבורית, במוסדות החינוך. אני רוצה שהתושבים ירגישו שהמרחב הציבורי מזמין לכולם ככל שניתן.

“אחד הדברים הכי מעניינים שאני עושה כיום הוא לבדוק איך תושבי חריש משתמשים במרחב הציבורי ואיך ניתן לשפר את זה. לדוגמה, איך אפשר למקסם את רשת האופניים וליצור מעברים וחיבורים יותר טובים? איפה אנשים רצים ועושים ספורט? יש כלים די מדהימים שמאפשרים לאסוף נתונים בנושא”.

מיכל אגמון אופניים
כיצד תושבי חריש משתמשים במרחב הציבורי, היכן הם רוכבים או רצים?. צילום: באדיבות ‘נחלצים מהפקקים’

פישמן מתייחסת לשעוני ספורט שמאחסנים נתונים על מסלולים הליכה ורכיבה נפוצים. “בעזרת התוכנות האלה ניתן לייצר “פיין טיונינג” של המרחב הציבורי. אני בודקת איפה האנשים הולכים ברחוב, היכן הם לא הולכים, ובסופו של דבר, העבודה תוביל למרחב ציבורי שיהיה הומה אדם. אני רוצה שאנשים ייהנו להיות כאן, שהם ישתמשו במרחב הקיים מחוץ לבית והוא יכיל את כל מגוון האוכלוסייה של חריש”.

שרון פישמן צילום לידור שקד
פישמן: “העבודה תוביל למרחב ציבורי שיהיה הומה אדם” צילום: לידור שקד

הערכות להקמת ועדת תו”ב מקומית

אחד האתגרים עימם פישמן מתמודדת זה עתה הוא ההערכות להקמת וועדת תכנון ובנייה מקומית שתחל לפעול עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת לתו”ב חריש,  בעוד שנתיים.

“זה מצוין”, אומרת שרון ביחס להחלטה להאריך את מנדט הוועדה המיוחדת, שמחזיקה בידיה סמכויות של וועדה מקומית ומחוזית גם יחד. “זה יאפשר לעיר להתפתח. התהליכים כל כך מהירים והעיר זקוקה לסמכויות הוועדה כדי לעבוד בקצב שהיא עובדת בו. הוועדה המיוחדת אחראית על כך שחריש הוקמה בקצב כל כך מהיר”.

דרך ארץ צילום רחפן
“הוועדה המיוחדת אחראית על כך שחריש הוקמה בקצב כל כך מהיר”. צילום: אורן קלר

בתשובה לטענה של המתנגדים להארכת פעילות הוועדה הגורסת כי המשך כהונת הוועדה אינו מותיר בידי עיריית חריש סמכויות אומרת פישמן: “תושבי חריש צריכים להעריך את העובדה שראש העיר מוותר על הסמכויות שיש לו כיו”ר וועדה. זה מאוד יוצא דופן. הוועדה מקדמת היתרים בקצב גבוה ואני לא מכירה דרך אחרת לבנות את העיר בלי הוועדה המיוחדת”.

במקביל, דואגת פרישמן להיערך “ליום שאחרי” ועומלת על הקמת ועדת תו”ב מקומית, כמו בכל הערים. “אנו נערכים כבר עתה על מנת שהמעבר יהיה חלק ולתושב השינוי יהיה שקוף. לתושב שצריך לקדם את ענייניו לא אכפת אם הוועדה היא מיוחדת או מקומית. גם הצרכים של התושבים ישתנו, פחות בנייה מסיבית שהסתיימה ויותר שאלות על הרחבה של דירות קיימות”.

"כמה שיותר משתמשים ברחוב"; צילום: דן פטילון
חגיגה עירונית בשדרת דרך ארץ. צילום: דן פטילון

מהן המטרות שאת מציבה לעצמך?

“הנדסה נוגעת בחיים של כל התושבים. גם אם הם רואים או לא חשים בזה. אנחנו יושבות בפארק המועצה ורוב הספסלים מוצלים. זה לא מקרי, זו עבודה של צוות גדול ומקצועי, אדריכלים, יועצי נוף ומהנדסים שעבדו כדי לייצר את אותם מרחבים ציבוריים לטובת תושבי העיר. אני מאוד רוצה שיהיו כמה שיותר משתמשים ברחוב ובגינות, שתהיה חגיגה עירונית ברחוב. אני אשמח אם העבודה שלי תגרום לתושב להרגיש שהוא חלק מחריש, שהוא גאה להיות כאן”.

לקריאה נוספת: ראיון פרידה: ישראל בן ישראל, מהנדס העיר הראשון של חריש מסכם את הקדנציה


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

קשת בראיון חג: ״לא אתן למועמד שאינו מקצוען אמיתי להוביל את העיר״

עם 30 אלף תושבים, קואליציה שעובדת בשיתוף פעולה הדוק ושמונה שנות שלטון, ראש העיר יצחק קשת נושא עיניו כבר לקדנציה הבאה. הוא מבטל את הטענות על חוסר עשייה, דוחה את הביקורת על יח”צנות אישית, מצדיק את המדיניות שהתווה לכינון היחסים בין המגזרים השונים בעיר ומשרטט את העתיד בראשותו: “מחירי הדירות בחריש יכפילו עצמם ואני מבטיח לכם את זה”

בשבועות האחרונים קיבלה העיר חריש מספר בשורות מעודדות שיתרמו רבות לפיתוחה העתידי. שרת התחבורה מרב מיכאלי אישרה תקציב של 300 מיליון שקלים לסלילת כביש הכניסה הדרומי לעיר. שכונת ‘חריש דרום’ אושרה לבניית כ-300 אלף מ״ר של שטחי תעסוקה, תעשיה ומסחר. ואילו שר האוצר אביגדור ליברמן ביקר בעיר והודיע הן על העברת תקציב של 100 מיליון שקלים לחריש והן על תמיכתו בחיבור חריש לכביש 6.

יצחק קשת צילום: לידור שקד
באוקטובר ימלאו שמונה שנים לכהונתו של קשת כראש העיר

לצד הבשורות הטובות, האתגרים העומדים לפתחה של חריש מרובים ומורכבים. מי שתפקידו להתמודד עם כל הקשיים ולסלול עבור העיר עתיד טוב יותר, הוא לא אחר מאשר ראש העיר יצחק קשת, שמסכם שמונה שנים בתפקיד.

“בכל המדדים התקדמנו – אין תחום שהזנחנו”

על פי נתוני עיריית חריש בערב ראש השנה תשפ”ב מתגוררים בעיר כ-30 אלף תושבים בקירוב. חריש קולטת מדי חודש בממוצע כ-100 משפחות חדשות ועל פי התחזיות בחמש השנים הקרובות, עד שנת 2026, היא צפויה להכפיל את האוכלוסיה ולהפוך לעיר עם 62 אלף תושבים.

תחזית אכלוס בחריש; נתונים: עיריית חריש

הצמיחה המהירה אינה חלקה. חלק מן התושבים מצביעים על פערים וקשיים בתחומי התעסוקה, תעשיה, תחבורה ותשתיות בשכונות החדשות וטוענים כי מדובר בהתחלה לא מוצלחת. מה צריך לקרות כדי שאכן חריש תחשב להצלחה?

“אני שולל מראש את עצם הנחת היסוד הזו. אנשים מניחים שהעיר היתה צריכה להתפתח בקצב מסוים בו בזמן שזה לא עובד ככה. מה שקורה היום בחריש הוא התפתחות בקצב מאוד מהיר, שום מקום בישראל לא התפתח בקצב דומה ואנחנו עדיין בשלבי הבניה של העיר”.

אתה מרוצה מקצב התפתחות העיר?

“חד משמעית, כן. הייתי שמח לו היו תחומים שהיו מוגדרים יותר מלכתחילה ולא היינו נצרכים לצאת למלחמות בעבורם, אבל עם זאת, בכל המדדים התקדמנו. אין תחום שהזנחנו ויחסית לעיר בשלביה הראשונים, הבאנו להישגים רבים מאוד. אין איש מקצוע או גורם מהממשלה שמגיע לעיר ולא מתרשם מהעיר הזאת בצורה יוצאת מן הכלל בכל הפרמטרים”.

בתחום התעסוקה, לדוגמה, לא חלה כלל התקדמות.
“זה לא נכון. לערים אחרות לקח עשור שנים לפחות כדי להביא להקמה של אזור תעשיה בשטחן. במועצה אזורית מנשה לדוגמה, עדיין לא הצליחו לקדם איזור תעשייה ואנחנו הגענו ממש לאחרונה, להפקדה של חריש דרום ובעוד מספר חודשים כבר נצא לשיווקים. זה מהיר מאוד! בשום מקום בישראל לא הצליחו להקים תכניות מתאר, להגיע למצב של בשלות ולהפקיד תב”ע חדשה של שכונה שלמה בפרק זמן קצר כל כך”.

השטח להקמת רובע חריש דרום
השטח המיועד להקמת רובע חריש דרום צילום: מור שקיפי לאטי

מה גורם לך להאמין שחריש דרום תצליח לגייס משקיעים ויזמים במקום שבו שכונת מעו”ף נכשלה?

“מדובר בשתי שכונות בעלות אופי שונה. שכונת מעו”ף תוכננה להכיל אך ורק בנייני משרדים, לעומת זאת בחריש דרום תוכננו גם אזורים בעלי יעוד לשאר התכליות וביניהם גם לתעשיה. בנוסף, בנייני המשרדים של חריש דרום צפויים לכלול בקומות הראשונות מסחר, מעליהן משרדים ובקומות העליונות פנטהאוזים ודירות יוקרה המשקיפים על כל הסביבה, קונספט שמצליח מאוד בעולם ואני מאמין שיצליח גם כאן בחריש”.

מחלף מג"ב; צילום: חברת שיכון ובינוי
מחלף מג”ב -יושק בסוף שנת 2021 תחילת 2022; צילום: חברת שיכון ובינוי

פרויקט נוסף שעתיד לשאת פירות בשנה הקרובה הוא השקת מחלף 65. נוסף לו, קשת מציין שתי תכניות “ספינות הדגל של העיר”, שיקבלו סוף סוף תאוצה בשנה הקרובה, הקאנטרי הקלאב והפארק המרכזי, שיצאו שניהם למכרז השנה.

חריש פארק מרכזי צילום: דוברות עיריית חריש
האזור המיועד להקמת הפארק המרכזי; צילום: דוברות עיריית חריש

“סיימנו את תכנון הפארק והוא יוצא בקרוב למכרז. לגבי הקאנטרי, חווינו הרבה ביורוקרטיה מול המדינה בגלל ייחודו של המכרז הכולל מסירת קרקע ציבורית ליזם פרטי”, מסביר קשת. “הנתונים כבר הוצגו בוועדה ואנחנו מחכים לתשובות. שני המגרשים שהוצעו, צפונית לשכונת בצוותא ובחלק הדרום מערבי של שכונת הפרחים עדיין על הפרק. הציפייה היא שבמהלך השנה הקרובה נגיע להסכם עם יזם שיהיה מעוניין לבנות את הקאנטרי של חריש”.

“מה פתאום נפגשת עם ההוא ולמה אתה מצטלם עם זה…”

קשת מייחס לעובדה שמדינת ישראל התנהלה בשנתיים האחרונות בלי  תקציב ועם בחירות חוזרות, עיכובים משמעותיים בפיתוח העיר. “טיפסנו על הקירות”, הוא מודה, “הגענו ממש לדקה ה-99 מבחינת חריש”. לצד זאת, הקמת הממשלה החדשה הביאה לקשת גם התמודדות חדשה. כתומך נלהב של בנימין נתניהו וכמי שעבד במשך שמונה שנים עם ממשלות הליכוד נאלץ קשת לתפקד בסיטואציה חדשה.

שר האוצר אביגדור ליברמן וראש העיר יצחק קשת בסיור בחריש
שר האוצר אביגדור ליברמן וראש העיר יצחק קשת בסיור בחריש

“מי שיתן לחריש, אדע לתת לו את מלוא הקרדיט וזה לא משנה לאן אני משתייך. אותי לא מעניין מי נמצא בראש, אותי מעניינת חריש. הציבור בחר בי לקדם את העיר ואני נאמן לדרך הזו”. אני מקבל פניות מאנשים שאומרים לי: “‘מה פתאום נפגשת עם ההוא ולמה אתה מצטלם עם זה…’ ואני משיב לכולם, מי שנותן לחריש אני מחזיר לו בחזרה”.

חבר המועצה יוסי גולדמן עם שרת הפנים איילת שקד, יצחק קשת ושלמה קליין

ממשלת השינוי גם חיזקה את השפעתם של חברי הקואליציה המחוברים למפלגות שתפסו את השלטון. “אני מפרגן להם. עד היום הייתי הבלעדי, המוציא והמביא, והיום הם עוזרים לי וזה יפה מאוד וככה צריך להיות. כל חברי הקואליציה הם אנשים ראויים וטובים והם הברכה של העיר הזו. לך תראה מה קורה בערים אחרות, אילו מאבקי כוח מתרחשים שם וזה רק מעכב אותם ופוגע בהם. אצלנו יש אנשים אצילים שעושים למען העיר הזו על חשבון החיים האישיים שלהם”.

האירוע הסוער ביותר שעסקה בו מועצת העיר השנה היה אישור חוק השבת ומסכת הלחצים שקדמה לו. חטפת הרבה אש מקבוצות בציבור התורני וחרדי בעיר ולא היססת להשיב אש בחזרה. מאז עושה רושם שהגלים הסוערים שככו. 

“ההנהגה המקומית הוכיחה את עצמה כמובילה וככזו שאיננה מושפעת מכוחות פוליטיים חזקים ככל שיהיו. היה פה שיגעון שלם סביב חוק השבת, אך מה שהניע אותנו היתה ההבנה שאנו פועלים לטובת העיר ושהתושבים ישכילו ויבינו זאת לאורך הדרך. כל מגזר מצפה שהכל יתנהל לפי השקפת עולמו הבלעדית ואני חוזר ומסביר לכולם, פעם אחר פעם: “לא יקרה, לא תצאו מלוא תאוותכם בידכם”. אם לקחת החלטה אמיצה לגור ביחד בעיר מעורבת – זה המחיר! ואני אומר, תפסיקו להסתכל על הצד השני תתמקדו במה שחסר לכם, תגידו לנו ונדאג שיהיה”.

עיריית חריש זוכה גם לביקורת על גישתה ביחס למתח הבין מגזרי בעיר. עושה רושם שאתם נותנים “לכוחות הטבע” לעשות את שלהם. לאירוע הקהילה הגאה לדוגמה, לא הקדשתם כל התייחסות פומבית. מה דעתך על הטענות כי העירייה לא עושה מספיק כדי לגשר על מחלוקות בעיר?

הקהילה הגאה להט"ב צילום: חריש חופשית
אירוע הקהילה הגאה בחריש – לא זכה בתמיכת העירייה; צילום: עמותת חריש חופשית

“אני מאמין בגישה שאומרת ש-80 אחוזים מהציבור מסכימים על 80 אחוזים מהנושאים, אך יש אירועים שכל הזמן מנסים למשוך אותנו לקצוות ועצם ההתייחסות שלנו רק מעצימה אותם. יש נושאים שלא זכאים לקבל כותרות במיוחד שאנחנו עיר בקליטה, שצריכה להביא לכאן תושבים. בחלק מהדברים אני מטפל מאחורי הקלעים. כך לדוגמה, אני יכול לומר כי בכל נושא השימושים החורגים של חברי ‘תולדות אהרן’ בעיר אנחנו פועלים יחד עם הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה. אנחנו סוגרים להם את כל מה שהם מנסים לבנות בבתים פרטיים ונמשיך לפעול כך ללא כותרות מיותרות”.

“עסקים מתחננים שאגיע ואפרסם אותם”

ואם בכותרות עסקינן. לאחרונה זכית לביקורת רבה על נוהגך להגיע כמעט לכל עסק שנפתח בעיר או אירוע חברתי מקומי. יש שמשבחים אותך על החיבור ומאידך, יש שטוענים שלא בכך צריך לעסוק ראש העיר אלא בניהול העיר והצעדתה קדימה.

עסקים חדשים בחריש
קשת בהשקות עסקים חדשים בעיר; מתוך עמוד הפייסבוק של ראש העיר

“הביקורת מגיעה אך ורק מעין צרה ומאנשים שמקנאים בעשייה שלי. אני לא אומר את זה ממקום של התנשאות, אך באף עיר בישראל אין עשייה בהיקף שיש בחריש. אנחנו מניחים כיום את התשתית של העיר למאה השנים הבאות. אז אנשים יכולים לבקר ולהגיד מה שהם רוצים על “חוסר עשייה” כביכול אבל זה לא נכון. כל מה שאני עושה בא כתוספת ולא בא על חשבון.

“אחד הדברים שמייחדים אותי ובולטים אצלי הוא הקשר עם הציבור והשטח, אני איש של אנשים. אני נפגש איתם באופן בלתי אמצעי, מספר הטלפון שלי מפורסם וכל מי שרוצה יכול ליצור איתי קשר בכל שעה ביום. אומר לך יותר מזה, זו הפוליטיקה של העידן החדש. אם אני לא אשמע את התושב הקטן ואת המצוקות שלו – אהיה מנותק”.

“עסק שמתפרסם אצלי בדף מקבל מיד טראפיק”; צילום: דוברות עיריית חריש

קשת מוסיף ומפרט כי השקת העסקים החדשים אינה פרי רעיונו: “זה לא מגיע ממני אלא מהעסקים. עסקים מתחננים שאגיע ואפרסם אותם. יש לי דף שמגיע  לכ-10,000 עוקבים בקירוב ויש לו כוח תקשורתי מאוד חזק. עסק שמתפרסם אצלי בדף מקבל מיד טראפיק. אני עושה פשוט שירות לעסק, זה כל הסיפור”.

אחת הביקורות המושמעת באופן תדיר היא כי העירייה מתהדרת בהישגים לא לה, כמו לדוגמה, פרויקט בצוותא.

“מי שאומר דבר כזה, או שהוא לא יודע או שהוא יודע ורק מחפש לפגוע בשם הטוב של אנשים. כל הפרויקט הזה, מההתחלה ועד הסוף, הוא של עיריית חריש בשיתוף פעולה עם חברת שפיר. לא הונחה שם לבנה אחת בלי אישור של המתכננים שלנו. שפיר וחברות המשנה הם בסך הכל הקבלן המבצע.

בית ספר ממד בצוותא - עמוס לוזון צלמים
שכונת בצוותא: “לא הונחה שם לבנה אחת בלי אישור של המתכננים שלנו”; צילום: עמוס לוזון צלמים

“זאת קנאות, צרות עין וכוונה לפגוע במקום שלי. אני היחיד שקיבלתי את מיזם ‘תכנן ובנה’ בישראל. רשויות התחרו על הזכות לקבל פרויקט ייחודי מסוג כזה אך אנחנו השכלנו לקבל אותו, גם בזכות הקשר האישי שלי עם השר לשעבר יואב גלנט. הצלחתי להביא לכאן את הפרויקט הכי יפה במדינת ישראל. זו הזכות שלי!”.

יואב גלנט יצחק קשת השקת בצוותא
יואב גלנט ויצחק קשת בטקס השקת בצוותא: “הצלחתי להביא לכאן את הפרויקט הכי יפה במדינת ישראל. זו הזכות שלי”.

הצהרת כוונות: “חד משמעית אתמודד שוב”

באוקטובר ימלאו שלוש שנים לקדנציה הנוכחית של קשת בראשות העיר. שלא במפתיע, כבר נשמעים בעיר תושבים המצהירים על כוונתם להתמודד בבחירות הקרובות. קשת אינו מהסס להצהיר: “חד משמעית אתמודד שוב. זה כל כך בוער בי העבודה שקורית פה וכל כך השקעתי ואני חייב לראות את הפירות בעיניים. אנחנו נמצאים בהרבה נושאים רק בשלב הלידה של התהליך ואני לא יכול שלא להיות שם כשהדברים יקרו”.

ומה תאמר על המתחרים הפוטנציאלים?

“אומר זאת כך: זה לא משחק ילדים. ניהול העיר הוא לא צחוק. יש כאן אחריות עצומה על עיר שלמה, עשרות אלפי תושבים היום ועוד עשרות אלפים שיגיעו לכאן בעתיד. אני דן את כולם לכף זכות שהם מגיעים ממקום טוב, אך בלי ניסיון, יכולות והבנה של איך הדברים עובדים – זה פשוט לא ילך”.

“תראה”, מוסיף קשת, “אני לא מתכוון להיות פה לנצח, אבל אנחנו במעלה הדרך, בעיצומם של פרויקטים רבים ואני מתכוון להשלים אותם לטובת העיר. גם כשיגיע היום, ואני לא יודע מתי זה יקרה, אני לא אתן לאף מועמד שהוא לא מקצוען אמיתי להוביל את העיר הזאת”.

מילות סיכום?

“מה שקורה פה בחריש הוא אירוע מדהים. העיר הזו היא נבנית לתפארת. זו העיר המתוכננת ביותר בישראל והולכת להיות אחת הערים היפות במדינת ישראל. לא יחסר בה כלום והיא תציע את איכות החיים הכי גבוהה שיש.

שכונת אבני חן בחריש
“המחירים לא יישארו כפי שהם כי אנו נבסס אמון גדול בעיר הזו”

“לעיתים, דווקא הציבור המתגורר בעיר לא יודע להעריך נכון את המקום הנפלא שהוא גר בו. תושבי חריש צריכים ללכת בגאווה עם ראש מורם ולדבר בשבחה של העיר בכל מקום בו הם נמצאים.

“אני אומר זאת בביטחון מלא כי הכל מצויר לי בראש, אני מכיר את התכניות ואני יודע להשוות זאת לערים אחרות. מחלפים יפתחו, אזורי תעשייה יוקמו, מערכת החינוך תתרחב ותקבל מוניטין. זה ישפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. מחירי הדירות בחריש יכפילו עצמם ואני מבטיח לכם את זה. המחירים לא יישארו כפי שהם כי אנו נבסס אמון גדול בעיר הזו”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

אהבה נוסח חריש: “חשבתי שכבר אשאר לבד ואז ארנון הופיע”

שתי דירות נפרדות ואהבה אחת גדולה. שני זוגות בפרק ב’ של חייהם משתפים בסיפור האהבה, במורכבויות, הפשרות הנדרשות לצד הגשמת החלומות והאושר הגדול. מיוחד לט”ו באב

חיליק (יחיאלה) ברקאי (71) עוברת היום (חמישי) להתגורר בשכונת הפרחים. שלושה ימים קודם לכן, עבר לגור בדירה הסמוכה אליה באותה קומה, במרחק 11 מטרים בלבד, אהוב ליבה החדש, ארנון הראל (70).

השניים משתייכים לקהילת צבעוני, קהילת גמלאים חדשה בעיר, הכוללת תשעה חברים. חברי הקהילה, רובם בשנות השבעים לחייהם, שכרו שמונה דירות בבניין אחד ומתעתדים לקיים חיי קהילה תוססים בעיר, בדומה לקהילת הגמלאים החלוצה ברחוב נרקיס.

ההתחלה החדשה של הקהילה המתהווה מרגשת את השניים, אבל סיפור האהבה שניצת ביניהם לפני שלושה חודשים בלבד, גרם לשניהם לפרוח. הם מאוהבים כמו זוג בני עשרה.

מרחב לזוגיות, מרחב לקהילה

“התגוררתי בשנה האחרונה בפרדס חנה אליה עברתי אחרי שנות מגורים רבות בצורן. המעבר לפרדס חנה נבע מהצורך שלי בחיפוש אחר קהילה”. מספרת חיליק. “אני הגעתי לחריש כי שמעתי שקמה קהילת גמלאים חדשה ונדלקתי על הרעיון”, מוסיף ארנון בחיוך.

חיליק, שהיתה מצוות ההקמה של הקהילה המתגבשת, קיבלה את פני ארנון כשהגיע להתרשם מהעיר. היא ערכה לו סיבוב הכרות בחריש. העיר מצאה חן בעיניו, אבל חיליק הרבה יותר. “התאהבתי בה מהשנייה הראשונה. מצאנו כל כך הרבה קווים משיקים בדברים שאנחנו עושים, בתחביבים שלנו, בתחומי העניין, בקיצור מצאתי נפש תאומה”, הוא מספר.

חיליק ברקאי ארנון הראל ט"ו באב קהילת גמלאים
מימין: ארנון הראל וחיליק ברקאי: תחומי עניין משותפים

ארנון עזב את כפר סבא בה חש לדבריו “עוף מוזר”, כדי להקים פה קהילה ולחלוק את חייו עם אהובתו החדשה.

“אני בן אדם פעיל מטבעי ובשנת הקורונה השתתפתי בפעילות פוליטית ענפה כולל ניסיון הקמה של מפלגה חדשה. הייתי חבר גם במועדון גמלאים בכפר סבא של 250 חברים, אבל לא מצאתי את מקומי שם. אנשים לא הבינו את דחף העשייה שלי ואת הפעילות שלי ובשנת הקורונה, כשהמועדון הפסיק לפעול הם נתקעו בבתים ואני פרחתי. ביליתי בהפגנות, טיפלתי בקשישים ולכן קיבלתי תעודת עובד חיוני ובכל הסגרים התרוצצתי בכל הארץ”.

לצאת להרפתקאה, להגשים חלומות

חיליק, שעסקה עד לפרישתה במערכות מידע, מתמוגגת מהעובדה שהראל צוחק מהבדיחות שלה. “הוא בין האנשים היחידים שמבין את חוש ההומור שלי, הוא מתגלגל מצחוק”, היא אומרת באושר. היא גם מודה שהיא בילתה בגפה שנים ארוכות. “בשלב מסוים חשבתי שזוגיות כבר לא תהיה לי, שאשאר לבד, ופתאום משום מקום ארנון הופיע בחיי”.

חיליק ברקאי ארנון הראל ט"ו באב קהילת גמלאים
מחויבים לקשר הזוגי, מחויבים גם להקמת הקהילה החדשה

שאר חבריהם לקהילה, חשו מעט מאוימים מהקשר הזוגי החדש שעלול לתחושתם לפגוע בהקמת הקהילה החדשה, אבל בני הזוג הטריים ממהרים להרגיע: “כתבנו לחברי הקהילה הודעה מיוחדת בה אישרנו שאנחנו בקשר זוגי חדש אבל במקביל אנו מחויבים להקמת הקהילה והיא מאוד חשובה לנו”.

הם גם שמחים שהמשפחה המורחבת, הילדים והנכדים, מפרגנים לקשר הזוגי: “הילדים שלי מאושרים, המשפחה מפרגנת ושמחה בשבילי”, מספרת חיליק ואילו ארנון מציין שחבריו חלקו לו מחמאות וציינו שהוא נראה “ממש זורח”.

חיליק ברקאי ארנון הראל ט"ו באב קהילת גמלאים
מגשימים חלומות

ותכניות לעתיד? יש הרבה. מעבר להקמת הקהילה וההתערות בעיר החדשה חשים השניים שהם יוצאים להרפתקאה חדשה, זוגית וחברתית גם יחד.

“אני כבר הרבה שנים חולם לטייל על חוף הים עם בת הזוג שלי ולהסתכל על השקיעה. עד לאחרונה זו היתה פנטזיה ששרטטה לי את האידאל של הזדקנות ובת הזוג היתה חסרת פנים. כעת לראשונה היא מזוהה בפנטזיה ויש לה את הפנים של חיליק. עבורי זו הגשמת חלום”.

גרושים טריים בחריש

השבוע עבר עמית כהן (36) לשכונת בצוותא, להתגורר בסמוך לבת הזוג שלו מזה שנתיים, מיכל מור (46). “הבניינים שלנו באותו מתחם חנייה”, מציינת מיכל בשמחה.

השניים שהתחילו יחד את פרק ב’ בחייהם עוררו גל שמועות, לא תמיד חיוביות. פער הגילים ביניהם והעובדה שהפכו לזוג בסמוך לגירושיהם עוררו את הולכי הרכיל. “שמעתי על עצמי המון דברים שלא ידעתי. שנינו היינו גרושים טריים יחסית והחיבור בינינו היה מהיר”, נזכרת מיכל.

מיכל מור עמית כהן
מיכל מור ועמית כהן: קשר חברי שהתהדק והפך לקשר זוגי

“הכרנו דרך חברים משותפים. נפגשנו מספר פעמים בארוחות ערב משותפות בימי שישי. הקשר בינינו החל כקשר חברי ולפני שנתיים הוא התהדק והפך לקשר זוגי”. בתשובה לשאלה מה הכי מצא חן בעיניה אצל עמית עונה מיכל בפסקנות: “האבהות שלו. חשבתי לעצמי שהלוואי שהיה לי אבא כמו שהוא אבא לילדים שלו. אני בת להורים גרושים ואבי כמעט ולא נכח בחיים שלי. מעבר לזה, עמית הוא אדם לא קונבנציונלי יש לו הרבה דברים מיוחדים שמשכו אותי באישיות שלו ו… הוא חתיך הורס”, היא אומרת בחיוך.

עמית זוכר את הפעם הראשונה בה ראה את מיכל: “זה היה בכנס לחינוך דמוקרטי בחריש. לא הכרתי אותה אבל חשתי חיבור אליה. אמרתי לעצמי שיום אחד נהיה ביחד. אני יודע שקשה להסביר את זה”.

מיכל מור עמית כהן
מיכל ועמית: הפכים מוחלטים

עמית גם מציין שעל פניו הזיווג ביניהם אינו הגיוני: “אנחנו הפכים מוחלטים, אני מסורתי פלוס, היא לא. אני ימני והיא לצערי, שמאלנית. אנחנו ההוכחה שלמרות שיש חילוקי דעות בנושאים הגדולים, אפשר להסתדר כששמים את האגו בצד”.

משפחה מורכבת, משפחה מאושרת

מעבר להבדלים האישיותיים ותפישות העולם השונות מתמודדים השניים עם אתגרי גידול ילדים במציאות מורכבת. למיכל יש שני בנים יונתן (13) עומרי (11) ולכהן שני ילדים כרמל (9) ועלמא (6). “אנחנו משפחה מורכבת” מציינת מיכל. “יש אתגרים עם הילדים. יש ימים שהם רבים ויש ימים בהם הם יותר קרובים”.

מיכל מור עמית כהן
תמונה משפחתית משותפת בחגיגת בר המצווה של יונתן מור.

“הבנים קרובים בגילם ועושים הרבה דברים ביחד. השינוי במבנה המשפחתי גרם לבלבול ואנחנו מכילים את זה ומאפשרים להם לדבר על הכל. יש מציאות שבה אנו מתחשבים בהם אבל גם מובילים אותה, נותנים מקום לצרכים שלהם”, מוסיף עמית.

מיכל מור עמית כהן
הצעת נישואין רומנטית בהולנד

ובין כל הילדים, הקריירה, שני הבתים, בני הזוג לשעבר ושטף המאורעות היומיומי מצליחים השניים למצוא את הזמן לבלות ביחד. “זה לא משנה מה אנחנו עושים ביחד, העיקר שאנחנו יחד”, אומרת מיכל ומציינת מהי לדעתה המחווה הכי רומנטית שהיא זכתה בה: “עמית הציע לי נישואין בטירה רומנטית קסומה בהולנד. זו היתה מחווה מרגשת. תכננו את החתונה אבל הקורונה גרמה לטוויסט בעלילה, ובינתיים אנו ממשיכים כרגיל”.

עמית מסביר: “אני כהן והיא גרושה. הצעת הנישואין שלי היתה מחווה רומנטית ואנרגטית. אני מאמין שהכל כתוב מראש וידוע, היא מבוגרת ממני בעשר שנים וההפך המוחלט ממני אבל עובדה שזה עובד. יש כל הזמן סיבות לאי הסכמות אבל חשוב לחיות את היש מאשר את האין. אני דואג להגיד תודה על הקשר הזה”.

“המסמכים הרשמיים לא באמת מעניינים וזה לא משנה אם אנחנו נשואים או לא. מה שמעניין אותי הוא שיהיה לנו בית שמח ואוהב”, מוסיפה מיכל. “הערך של חברות ורעות הוא משמעותי ומוכיח שעם כל השונות בינינו אפשר להתגבר על הכל”, והיא מסכמת במסר כללי: “החיים קצרים צריך לחיות אותם בשמחה ובאהבה”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רואים רחוק רואים ירוק: כך בונים עיר מקיימת

איך בונים עיר בת קיימא? אם תשאלו את שמחה דר פרלמן, רכזת הקיימות בחריש, התשובה ברורה: מכשירים קבוצות אקטיביסטים שיקדמו פרויקטים ויעצבו את חריש כעיר ירוקה. בחודש שעבר הסתיים המחזור הראשון של קורס ‘מנהיגים ירוקים’ ואת פירות ההכשרה רואים כבר בשטח. תמונת מצב

“אם יש דבר אחד שמחבר את כל האנשים בעולם – זה  אוכל. מי שרוצה להתעסק בחיבורים בין אנשים צריך לעסוק באוכל. הדבר השני (אחרי אוכל) שמחבר בין אנשים הוא בעיני חקלאות עירונית וגינות קהילתיות”.

שמחה פרלמן
שמחה דר פרלמן; צילום גינה קהילתית: ירדן הלל

כך מסבירה שמחה דר פרלמן, רכזת הקיימות בחריש, את תפישתה בנוגע לקידום חיים ברי קיימא בעיר. “גינות ירק, עצי פרי ופינות חמד ירוקות מדברים לכולם. אנשים שלא היו נפגשים בשום דרך אחרת, מוצאים עצמם יחד בגינה הקהילתית”, אומרת פרלמן ומדגישה: “בנייה של עיר בת קיימא שיש בה חיבורים בין אנשים, שמתעלים מעל למפה הפוליטית המקצינה, נעשית דרך הטבע”.

קורס מנהיגים ירוקים
תלמידי המחזור הראשון של ‘מנהיגים ירוקים’ לומדים בשטח; צילום: שמחה דר פרלמן

פרלמן אינה מסתפקת באמירות. לפני שבועיים הסתיים המחזור הראשון בקורס הייחודי שהגתה “מנהיגים ירוקים”. פרלמן בשיתוף עם מעוז לואנץ ומעין מימון לימדו בקורס את הנושאים “החמים” בעולמות התוכן של תפישת קיימות, פרמקאלצ’ר, חשיבות הקהילה, מיחזור ושמירה על איכות הסביבה כמו גם חינוך למנהיגות. הקורס סובסד משמעותית על ידי העירייה ונתמך מעשית גם על ידי עובדיה הבכירים, שהשתתפו בו כמרצים אורחים.

בוגרי הקורס, 16 מתושבי חריש ללא שום הכרות מוקדמת עם התחום, הפכו עם סיומו לכוח החלוץ בבניית חריש הירוקה. כבר במהלך הקורס החלו התלמידים ליזום פרויקטים שמקדמים עתיד “ירוק” יותר בעיר.

קורס מנהיגים ירוקים צילום: דוברות עיריית חריש
טקס סיום קורס ‘מנהיגים ירוקים’; צילום: דוברות עיריית חריש

גינה קהילתית: נקודת חיבור לעיר

יודפת שקד היא אחת מבוגרות הקורס. בחודשיים האחרונים היא הקימה בשכונת מעו”ף גינה קהילתית חדשה שמספקת לתושבים חיבור חיוני לאדמה. “עברתי לחריש ממושב כפרי חקלאי אבל החיבור לאדמה קרה דווקא פה. ההתחלה שלי בעיר היתה קשה, רציתי לחזור למושב, אבל אז גיליתי את הגינה הקהילתית בתאנה ופתאום הכל השתנה. מצאתי את החיבור שלי. הבנתי שאני שייכת לעולם הזה”, היא מספרת.

יודפת שקד
יודפת שקד: “מצאתי את החיבור שלי”

“הצטרפתי לקורס כדי לממש את הפרויקט שחלמתי עליו, הקמת גינה קהילתית בשכונה שלי. גם ההכרות המוקדמת שלי עם צוות המדריכים בקורס עודדה אותי להירשם אליו”.

על הגינה הקהילתית שהקימה יודפת בשיתוף עם תושבים נוספים, היא נאבקת מדי יום מחדש. אין תקציבים, ובתחילת הדרך לא היו השקיה וציוד ולא ניתן שטח גדול, כפי שקורה בשכונות האחרות, אבל שקד אופטימית: “ניכר שיש שיתוף פעולה מצד המועצה ורצון לממש את הפרויקט הזה. כולם יודעים שאין משאבים אבל זה זמני. מרגישים את הרוח הגבית והתמיכה וזו הדרך להצליח. בעתיד נקבל שטח ראוי להקמת גינה קהילתית בשכונה ונתפעל את זה בתקציבים ממשלתיים. זה יהיה נחמד”.

גינה קהילתית במעו"ף
הגינה הקהילתית החדשה בשכונת מעו”ף

גינות על גגות העיר

אביעד יהוד מתכנן לשנות את נראות הגגות בבנייני המגורים בחריש. יהוד, בוגר הקורס, עבר לחריש מקידר. “גרתי רוב החיים בצמודי קרקע עם גינה גדולה, אמנם השקפתי לנוף מדברי אבל ישנם זמנים בהם גם במדבר הכול ירוק. כשעברתי לפה, קיבלתי הלם תרבותי, אני לא רגיל לעיר בכלל, הוא מודה.

אביעד יהוד קורס מנהיגים ירוקים
רביעי מימין: אביעד יהוד בשיעור בשטח; צילום: שמחה דר פרלמן

יהוד שמח לגלות שהקורס היה מאוד מקצועי וסיפק נגיעה בתחומים ירוקים רבים. בעזרת הקורס וההדרכה הנלווית לו, הוא מתכנן להגשים חלום. “בשנת הקורונה עלה לי רעיון להעסיק את הילדים שלי ושל השכנים ולהקים גינות על הגגות בעיר. הרעיון הוא להקים מיני גינה בגגות המשותפים. הגגות לא נבנו למטרה הזו ולכן צריך להתגבר על מכשולים כמו בעיות איטום, ניקוזים ושיפועים, אולם לא מן הנמנע שהשכנים יוכלו לגדל באדניות בגג צמחי מאכל”. יהוד מקווה שבחצי השנה הקרובה גינת הגג הראשונה בעיר תצא לדרך ואז ניתן יהיה לשכפל את הליך הקמתה לבניינים נוספים ולהפיץ את הבשורה בעיר. “זו לא גינה שדורשת הרבה שטח וניתן להקים אותה ביום עבודה בעזרת עבודה אינטנסיבית של שניים-שלושה אנשים. הקושי המשמעותי יותר הוא לפתור את הבעיות שציינתי קודם, אבל גם זה ניתן לפתרון”.

להתנדנד על ערסל ירוק

טל פינצ’י היא חברת הקהילה ‘ירוק בעיר’ שמקדמת חיים אקולוגיים בחריש.  חברי הקהילה תרמו תרומה משמעותית לתכנון העיר חריש כעיר שמקדמת תפישת עולם ירוקה, גינון אקולוגי ושמירה על הסביבה.

טל פינצי ערסל ירוק
טל פינצ’י, יוזמת פרויקט ‘ערסל ירוק’ במרפסת ביתה

היא הצטרפה לקורס מנהיגות ירוקה כי “רציתי לקחת חלק בעשייה פה”. את פרויקט הגמר של פינצ’י לא תראו בשטח, באדמה, כי אם דווקא במרפסת. פינצ’י בחרה להקים קבוצת הגות שעוסקת בשאלות משמעותיות הנוגעות לחיים ברי קיימא.

“קראתי לפרויקט שלי ‘ערסל ירוק’. הרצון שלי הוא לכנס אנשים שמה שמעניין אותם הוא להתקרב לחיים ברי קיימא ולברר מה המשמעות שלהם, מה קורה בכדור הארץ ומה יקרה בעוד 20 שנה ברמה של הגות והתבוננות. אני קוראת למי שמעוניין להצטרף אלי: לשכב בערסל ולהתבונן בבחירות שאנו מבצעים בחיי היומיום ואיך הן מעצבות את המציאות שלנו. לשאול שאלות חשובות כמו מה הקשר בין חיים ברי קיימא לבריאות שלנו ולמוצרים שאנו צורכים? “המטרה של מפגשי הערסל היא לאפשר למשתתפים לראות שני צעדים קדימה, לשרטט את ההשלכות של הבחירות הטריוויאליות שלנו ואולי לשנות אותן. אני מזמינה ל’ערסל ירוק’ אנשים שבא להם לנשום שנייה”.

“עיר, יער, רעים” – לנקות את הפסולת וליהנות

בניגוד לקבוצת ההגות של פינצ’י, הקים רועי זך קבוצת פעולה שסימנה לעצמה את הפסולת כיעד.

רועי זך
מימין: רועי זך בפעילות סוף השבוע בתל זאבים; צילום: מרים לנגר

זך, שטרם מלאה שנה למגוריו בחריש, לוקח חלק בפרויקט נאמני היער: קבוצה שמתכנסת אחת לשבוע ודואגת לנקות את יער חריש. הוא גם יצר קשר עם חברת קק”ל והפך לזרוע המקשרת שלהם בעיר. בפסח, ארגן זך בשיתוף קק”ל, אירוע חשיפה ביער עירון ובמסגרת פרויקט הגמר שלו בקורס החליט זך להעלות הילוך ולנקות את תל זאבים – אזור מיוער ויפהפה, ולמרבה הצער גם משופע בפסולת.

רועי זך איסוף פסולת תל אביב מנהיגים ירוקים צילום: ריקי גלילי
כמאתיים איש התגייסו והגיעו לסוף השבוע בתל זאבים ואספו פסולת; צילום: ריקי גלילי

פרויקט “עיר, יער, רעים” שיזם זך בשיתוף עם ליסה בן מאיר, ענבל גולדשטיין ולאה גל שם לו למטרה “לאזן את מה שרע (bad) לטבע להיות רע (friend) עם הטבע”. במסגרת הפעילות ארגן זך סוף שבוע חוויתי בתל אליו הגיעו כמאתיים משתתפים, חציים מחוץ לחריש. הפעילות שכללה לינה בטבע, ארוחות משותפות, קבלת שבת, טיולים והפנינג, כללה גם, איך לא, איסוף פסולת מרחבי התל.

מתחמי ישיבה אקולוגיים ביער; צילום: מרים לנגר

“במסגרת הפעילות, מצאנו ספות שנזרקו ביער, הפשטנו אותן מבדים וספוגים והשארנו רק את החומרים האקולוגיים מהם יצרנו מתחם ישיבה עבור המשתתפים”, מתאר זך.

“ייצרנו ערימת פסולת ענקית שלא ניתן להתעלם ממנה. מתנדב מטעם העירייה אסף את הפסולת ומבחינתי, המטרה הושגה: גם העלינו מודעות לנושא של אנשים מחוץ לחריש, גם יצרנו שיתוף פעולה עם העירייה וגם נפתח פתח לפעילות שתחבר בין תושבי חריש לתושבי מייסר ואזור הדמדומים ביניהם שזקוק לטיפול”, מסכם זך.

גם העירייה התגייסה ופינתה את ערימות הפסולת שנאספו; צילום: דוברות העיר חריש

להרחיב את מעגל האקטיביסטים

בשבועות הקרובים תחל ההרשמה למחזור השני של קורס מנהיגים ירוקים, והפעם, שלא תחת מגבלות הקורונה, מספר המשתתפים יוכפל. פרלמן, כמו אמא אווזה, עדיין ממשיכה ללוות את בוגרי הקורס הראשון. “החלטנו שלא זונחים אותם”, היא מסבירה. “הרעיון של הקורס הוא לייצר המשכיות בעזרת כמה עוגנים, אחד מהם הוא ‘פורום הקיימות’ שמתכנס אחת לחודשיים. זהו פורום שפתוח לציבור ולעירייה ומאפשר הנעה של כל הנושאים”, היא מסבירה ומוסיפה “ונמשיך ללוות אותם בכל מה שיצטרכו.

קורס מנהיגים ירוקים
קורס מנהיגים ירוקים: מרחיב את מעגל האקטיביסטים בעיר

“אנו קוטפים היום פירות בחריש בזכות ההשקעה שבוצעה בעבר על ידי יחידים וקבוצות שתרמו משמעותית לתפישת הקיימות בעיר. המטרה של קורס מנהיגים ירוקים היא להרחיב את מעגל האקטיביסטים בחריש ובעזרתם לעצב את העתיד”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

לזכרה של בתי: “הכדורגל מעניק לחיים שלי משמעות והמשכיות”

גבריאל פינקלשטיין איבד לפני שנה את בתו שנולדה ללא רוח חיים בלידה ביתית. בשבוע הבא יתקיים טורניר כדורגל בחריש שהוא מקדיש לזכרה. שמונה קבוצות יתחרו בטורניר ביניהן קבוצה מהכפר הערבי הסמוך לחריש ואחת מההתנחלות חיננית. “אני מקווה שהטורניר מעבר להיותו מהנה ייתן למשתתפים חיבור קטן של שלום בימים טרופים אלה”

בשבוע הבא יתקיים בחריש טורניר קטרגל לחובבים. הרוח החיה מאחורי היוזמה הוא תושב העיר גבריאל פינקלשטיין שמקדיש את האירוע לזכרה של בתו התינוקת, ברוריה ז”ל. בעוד כחודש תמלא שנה למותה של ברוריה, שנולדה בלידה ביתית ללא רוח חיים.

גבריאל פינקלשטיין
פינקלשטיין: “זו היתה שנה מאוד קשה לאשתי ולי. זה כואב אבל החיים ממשיכים”

ההודעה הלקונית שהתפרסמה בעיתונות ובישרה על “לידת בית בחריש שהשתבשה” לא חשפה את הכאב הגדול שהסתתר מאחורי האירוע. פינקלשטיין, בחר להתראיין ולספר על הרגעים הבודדים בהם הספיק לחבק את בתו לפני שמסר אותה לידי כוחות ההצלה, בידיעה ששום דבר כבר לא יעזור להחזיר אותה לחיים. ההחלטה לחשוף בפני כולם את האסון שפקד את המשפחה נבעה מתוך שכנוע עמוק: “למרות הקושי היה לי חשוב לשתף כדי לא להרתיע את אלו שבוחרים בלידות ביתיות. 99% שהכל יהיה בסדר. במקרה שלנו הקדוש ברוך הוא החליט אחרת”, הוא הסביר בראיון שהתפרסם ב׳חריש 24׳.

מספר חובבי הכדורגל עולה

בשנה החולפת התמודדו בני הזוג פינקלשטיין יחד עם בנם הבכור, שיבדל לחיים ארוכים, עם הכאב והעצב שליוו אותם. “זו היתה שנה מאוד קשה לאשתי ולי. רק לפני שבוע קבענו מצבה בבית העלמין בפרדס חנה שם ברוריה נקברה. זה כואב, אבל החיים ממשיכים”. אחת הנחמות המרכזיות שהעניקו לגבריאל ניצוץ של חיות ואופטימיות היתה משחקי הכדורגל בחריש.

גבריאל פינקלשטיין כדורגל ילדים
מארגן אירועי ספורט לילדים ונוער

פינקלשטיין מארגן בעיר אירועי ספורט לילדים ונוער. הוא גם דמות מוכרת ופעילה מאוד בקרב חובבי הכדורגל המבוגרים בעיר. לדבריו, ענף הכדורגל בחריש מתפתח בצורה מרשימה: “עד לפני מספר חודשים היו כ-80 חובבי כדורגל ששיחקו בקביעות בשני המגרשים בעיר. כיום יש כבר גרעין של 150 תושבים שמשחקים כדורגל בקביעות”, הוא מפרט.

על ההחלטה ליזום את הטורניר הוא מסביר בפשטות: “רציתי לארגן לזכרה של ברוריה ז”ל משהו שישמח אנשים, אז החלטתי על טורניר קטרגל. פניתי לקרין פלג נוימן, ראש מחלקת הספורט בעיריית חריש ולראש העיר יצחק קשת והם הבטיחו לי שהיוזמה תתקדם. הם עמדו במילה שלהם ואני מודה להם על כך”.

פינקלשטיין לא שוכח לציין את תרומתה של אשתו למאמץ שלו: “אשתי מקבלת בשמחה את הפעילויות שמעניקות לחיים שלי משמעות והמשכיות. אני חושב שגם ברוריה היתה שמחה לדעת שאבא שלה מארגן טורניר כדורגל. זה מעניק לי תחושה של המשכיות בחיים”.

גבריאל פינקלשטיין כדורגל
מספר חובבי הכדורגל בעיר עולה

שלום על המגרש

אם הכל ילך כמתוכנן, ביום רביעי ה-19 במאי יתקיים טורניר הקטרגל בשיתוף מחלקת הספורט של עיריית חריש. שמונה קבוצות יתחרו ביניהן בשני בתים, והקבוצות המנצחות יעפילו לשלב הבא, עד לגמר הגדול. חמש קבוצות חובבים כבר הבטיחו את השתתפותן בטורניר, ביניהן קבוצה מהכפר הסמוך אום אל קוטוף, מההתנחלות חיננית וקבוצות מקומיות כמו “השמש העולה”, “החרישניקים”, “הפועל צעקות”.

“יש מקום עדיין לשלוש קבוצות נוספות, כל הקודם זוכה”, אומר פינקלשטיין ומדגיש: “זה לא טורניר לקבוצות מקצועיות, אלו קבוצות כדורגל של חובבים וחובבנים, מוזמנים להירשם“.

יש לנו קבוצה מוכשרת מאום אל קוטוף שמשחקת מדי שבוע במגרש שלנו ואנחנו מקבלים אותם באהבה

פינקלשטיין פנה לבעלי עסקים בעיר והשיג חסויות לטורניר. כך לדוגמה, שחקני הקבוצה המנצחת בטורניר יקבלו מעבר לגביע הקבוצתי, תיק ספורט וכדור מקצועי. “הקבוצות שיסיימו במקום השני והשלישי יזכו בארוחה קבוצתית במסעדות בעיר שנתנו את חסותן לאירוע”, מפרט פינקלשטיין, אך ממהר להדגיש את הרוח הספורטיבית ואת הערכים המוספים בטורניר.

גבריאל פינקלשטיין כדורגל אום אל קוטוף
פינקלשטיין בביקור בביתו של הייתם כבהא, שחקן כדורגל המתגורר באום אל קוטוף

“כדורגל הוא משחק נפלא שמחבר בין אנשים. יש לנו קבוצה מוכשרת מאום אל קוטוף שמשחקת מדי שבוע במגרש שלנו ואנחנו מקבלים אותם באהבה. אני מקווה שהטורניר מעבר להיותו מהנה ייתן למשתתפים חיבור קטן של שלום בימים טרופים אלה”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

המסחר בחריש מתרחב לאזורים חדשים: בעלי העסקים אופטימיים

יותר ויותר חנויות נפתחות בחלקה המזרחי של העיר, בשדרת דרך ארץ ובשכונות החדשות. שטחי המסחר החדשים מתמלאים במגוון חנויות ועסקים ומפיחים חיים באזורים שאינם חלק מ”לב העיר” הנוכחי. בעלי העסקים מודים שתנועת הלקוחות עדיין דלה, אך מביטים קדימה בציפייה: “תוך מספר חודשים יהיה הרבה יותר טוב”

בשבועות הקרובים תיפתח החנות הראשונה בשדרות ההגשמה, הרחוב הראשי החוצץ בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא. “הסנונית” הראשונה, סניף נוסף של רשת סופרמרקטים חדשה בעיר, מצטרפת לעסקים חדשים נוספים שנפתחו באזורים המזרחיים של העיר כחלק מתהליך ההתרחבות הטבעי של אזורי המסחר והעסקים.

עסקים שכונת מעו"ף
עסקים בשכונת מעו”ף

קצב פתיחת העסקים בשכונות המזרחיות בעיר (הפרחים, בצוותא ומעו”ף), טרם הדביק את קצב צמיחת האוכלוסייה בתהליך האכלוס של השכונות החדשות. אולם, אט אט ניכרת מגמה ברורה: מקטע העסקים לאורך שדרת דרך ארץ מתפתח גם לכיוון מזרח. שטחי המסחר החדשים מתמלאים במגוון חנויות ועסקים, ומפיחים חיים באזורים שאינם חלק מ”לב העיר”. כך במקטע הרחוב המחבר את שכונות המעו”ף והפרחים, כך גם בשכונת מעו”ף הצעירה, ובקרוב גם במרכז המסחרי של שכונת בצוותא.

השכונות סביבי מתאכלסות”

העסקים הצעירים שהתמקמו במה שעדיין מוגדר כ”פאתי העיר” מאמינים שהמיקום החדש מעניק להם יתרון והזדמנות. “רציתי להתרחק מהצפיפות הקיימת בשאר השדרה ולהקים מקום ייחודי שאין כמוהו בשאר חריש שיבואו אליו במיוחד. כאן יש גם יותר חניה”, מספר עבודי אבו חוסיין בעלי ‘חומוסיית עבודי’, תושב באקה אל גרביה שהקים בשדרת דרך ארץ 68 את העסק הראשון שלו.

חומוס עבודי
עבודי אבו חוסיין: “עוברות המון מכוניות מהכפרים ומצפון השומרון, עבורי זה טוב”

“השכונות סביבי מתאכלסות ובעתיד צפויים להיבנות גם מבני משרדים בסביבה. אני יושב על כביש ראשי עליו עוברות המון מכוניות מהכפרים ומצפון השומרון, עבורי זה טוב”.

אבו חוסיין אינו פועל בחלל ריק. בקצה המזרחי של שדרת דרך ארץ נפתחו מספר עסקים ביניהם: מספרה, פיצוציה, משרד תיווך, משרד ביטוח וחנות יד שנייה. עוד צפויות להיפתח באותו מקטע גם חנות סלולר, עסק לאביזרי רכב וחנות פירות וירקות.

גישה נוחה לנהגים

“אני מאוד אוהב את האזור הזה. מיום ליום התנועה הולכת וגדלה. אני מאמין שתוך מספר חודשים יהיה כאן הרבה יותר טוב”, משתף שגב קפולניק מבעלי ‘פשטות’, חנות מתנות, פרחים ותכשיטים שנפתחה בשדרה לפני כחודשיים. הוא מודה שתנועת העוברים והשבים בחנות עדיין אינה גבוהה במיוחד אך מאמין כי מדובר במצב זמני: “יש לי הרבה סבלנות. פארק משחקים גדול נפתח בקרבתנו לאחרונה (גן המשחקים הצמוד לכיכר הזיתים), אנו יושבים מתחת לפרויקט מגורים גדול, כך שהתנועה מתגברת”, הוא מסביר. עוד מציין קפולניק שמחירי השכירות אטרקטיביים כיום ביחס לעבר: “השכירות כיום לא גבוהה, המחירים ירדו ולכן אין צורך בגב כלכלי עצום כדי לשרוד”.

פשטות חנות יד שנייה יד 2
פשטות: תנועת העוברים והשבים בחנות עדיין אינה גבוהה במיוחד

החנויות כבר פועלות במקטע החדש אולם עבודות ההרחבה של טיילת דרך ארץ מזרחה, מככר הזיתים ועד בסיס מג”ב, נמצאות בשלבים מוקדמים מאוד. שטחי גינון וצמחיה אין עדיין. תנועת הולכי הרגל באזור מצומצמת למדי במהלך שעות היום, אך החניות לעומת זאת, כבר תפוסות בכלי רכב ברוב שעות היממה. בשונה מהמקטע הוותיק יותר החוצה את העיר, בחלקה המזרחי של השדרה מתאפשרת חניה באלכסון והכביש כולל שלושה נתיבים שמאפשרים לנהגים גישה נוחה יותר וחניה קרובה לחנויות.

עם זאת, הנגישות להולכי רגל נמוכה: גדר רציפה חוצצת בין שכונת מעו”ף לשדרת החנויות הממוקמת במדרכה שממול, ודורשת מהולכי הרגל להגיע אל אחת מקצוותיה כדי לחצות אל הצד השני. כך או אחרת, הרחבתה של טיילת דרך ארץ מזרחה ופתיחת העסקים בשדרה מעידה על שלב חדש בהתפתחות המסחרית בעיר.

דרך ארץ שכונת הפרחים
השדרה המרכזית במזרח העיר: אין טיילת, יש חניה

יתרון הראשוניות ובניית מוניטין

ההתמודדויות של אבו חוסיין וקפולניק, שבונים עסק בשכונה מתפתחת ובעיר חדשה, אינם ייחודיים. קשיים דומים חוו עסקים שנפתחו בעיר לפני שלוש וארבע שנים. אליאור שרון הבעלים של “סבתא עוגיה”, ציין בראיון שהתפרסם לפני שלוש שנים כי בבניית התכנית העסקית סימן תרחישי התמודדות עם מצבים ייחודיים שחריש מספקת, כמו כמות תושבים קטנה מהמצופה על פי תחזיות המועצה שמשמעותה רווחים תפעוליים נמוכים יותר, ומאידך הערכות מבחינת תשתית תפעולית לעסק שיוכל להעניק שירות גם כשהעיר תמנה 50,000 תושבים. עוד ציין אז שרון: “אני באמת מאמין שעסק שיתחיל לפעול עכשיו יוכל להטביע חותם משמעותי מאוד וליצור קהל ביתי קבוע, ולכן אנחנו משתדלים למקם עצמנו כחלוצים בתחום”.

אליאור שרון, מאפיית 'סבתא עוגיה' בחריש
אליאור שרון, מאפיית ‘סבתא עוגיה’ בחריש

איתי אלוש, מנהל ב’מומנטום פתרונות מימון מתקדמים’, מסכים עם דברי שרון: “מקום חדש הוא הזדמנות עסקית נפלאה שכן בעל העסק נהנה מיתרון הראשוניות. בעלי עסקים באזור מגורים כזה יוכלו למנף את פעילותם בקשרים אישיים עם קהל לקוחותיהם ומשם לצמוח ביחד עם העיר החדשה”.

אלוש מציין כי תנועת עוברים ושבים דלה יחסית מחייבת מאמץ מיוחד מבעלי העסק: “בגלל העובדה שהתנועה הטבעית על השדרה או בקירבת המרכז המסחרי השכונתי יחסית נמוכה עדיין, העסקים נדרשים למשוך את הלקוחות כדי שיגיעו ספציפית אליהם מכל רחבי העיר. המשמעות היא שצריך להתאמץ יותר מהרגיל בשיווק ופרסום, טיוב המוצר/השירות וכו’ אבל בעיקר בשמירה על קשר עם קהל הלקוחות שלך ובניית מוניטין טובים בעיר”.

בלי פקקים בדרך לסופר

לא רק בשדרה המרכזית של העיר, גם בלב שכונת מעו”ף נפתחו לאחרונה עסקים ראשונים – הסניף הראשון בעיר של ‘סופר שווה’ ולצידו חנות חומרי בניין Home & More. בחודש אוגוסט הקרוב צפויה להיפתח בשכונה גם מעדניה, שקהילת דוברי הרוסית בחריש כבר מצפה לה בכיליון עיניים.

סופר שווה שכונת מעו"ף
החנות הראשונה בשכונת מעו”ף

גם בשכונת בצוותא יפעל מרכז מסחרי שמוקם בלב השכונה ויעניק פתרונות קנייה יומיומיים לתושבים. רשת מרכולים ארצית כבר הודיעה שתפתח סניף חדש במרכז המסחרי בשכונה וחברת שפיר שבונה את השכונה, מקיימת מו”מ עם רשתות נוספות בתחומי האופנה, הפארם, מסעדות ובתי קפה.

המרכזים השכונתיים בחריש מתוכננים לאפשר לתושבים הקרובים למרכז לערוך קניות יומיומיות בנוחות מרבית, מבלי להתניע את הרכב, לעמוד בפקק או לחפש חניה. בהתאם, העוגן העיקרי של המרכזים השכונתיים הוא הסופרמרקט. יתרת השטחים המסחריים במרכזים השכונתיים מספקת לתושבים שירותים חיוניים נוספים כדוגמת מספרה, חנות סלולר, פיצרייה ועוד.

פשטות חנות יד שנייה יד 2
ההכרות הקרובה בין בעלי העסקים לתושבי השכונה הופכת את המרכז המסחרי למרכז חברתי

מרכז שכונתי כמרכז חברתי

בעלי העסקים החדשים שמסתמכים על נאמנות הלקוחות הקרובים אליהם גאוגרפית מציינים  יתרון משמעותי נוסף: השימוש ההולך וגובר של תושבי העיר במרכזים השכונתיים מקל על עומס התנועה ב”מרכז העיר”. אם ההתפתחות בחריש תהיה כמצופה ובדומה למתרחש בערים אחרות בארץ ייהנו בעלי עסקים מלקוחות “שבויים” שמבקרים במרכז השכונתי בתדירות גבוהה.

מנגד, תורמים בעלי העסקים לביסוס השכונה: מרכז מסחרי מוצלח בשכונה יכול לשמש כמנוף לפיתוח השכונה, וחנויות ייחודיות שמהוות עוגן מסחרי עשויות למשוך לקוחות מכלל רחבי העיר. ההכרות הקרובה בין בעלי העסקים לתושבי השכונה הופכת את המרכז המסחרי ממרכז גאוגרפי למרכז חברתי, שלפונקציות ולפעילויות שמתקיימות בו תפקיד מרכזי בעיצוב דמותה של השכונה ובחוזקה של הקהילה.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

הפרויקט של קלר: “להראות מהי חריש באמת”

השבוע פורסם סרטון תדמית חדש לחריש שמראה את חיי הקהילה העשירים ואת אורח החיים התוסס בעיר. הסרטון צולם, נערך והופק על ידי תושב העיר אורן קלר בהתנדבות ומתוך מטרה ברורה: “לגרום למתעניינים מבחוץ להבין מה קורה כאן, בשלוש דקות. עם צילומים אותנטיים אי אפשר להתווכח. רואים את התושבים ‘על אמת'”

השבוע הופץ ברחבי הרשת סרטון תדמית חדש לחריש, פרי יצירתו של תושב העיר אורן קלר. בסרטון מככבת הילדה אמה לאוב המתארת את המגורים בעיר ומספרת בדרכה שלה, על איכות החיים בעיר המותאמת למשפחות וזוגות צעירים.

הסרטון, “חריש הבית שלנו”, שזכה תוך שלושה ימים ל-25 אלף צפיות, משקף את אורח החיים היומיומי בעיר, מראה את חיי הקהילה העשירים ומעניק “הצצה אותנטית”, כך לדברי קלר, למתעניינים בחריש מבחוץ.

חריש היא כבר ‘חתיכת עיר’

על ההפקה שזכתה לתגובות רבות, רובן ככולן אוהדות ומפרגנות, עבד קלר במשך תקופה ארוכה ובהתנדבות מלאה. המניע להכנת הסרטון הוא לדבריו: “רצון לפאר, לרומם, להלל ולשבח את העיר ולהראות מהי חריש באמת”.

אמה לאוב אורן קלר
אמה לאוב: “ממש כיף לחיות כאן”

קלר, תושב חריש מזה ארבע שנים, הגיע לעיר כשמנתה ארבעת אלפים תושבים בלבד. הוא מודה שהוא אוהב את העיר ומאמין בה מאוד. הוא מרבה לקחת חלק ביוזמות קהילתיות ומכהן כראש שבט הצופים בעיר, ‘איתן’.

הצמיחה המהירה של העיר והתפתחותה גורמות לקלר להתפעמות על אף שהוא חי אותה ופעיל בה: “כשאני מעלה את הרחפן לשמיים וחריש, ברוב הדרה וגודלה, נחשפת מול עיני אני מבין שחריש היא כבר ‘חתיכת עיר’. כשכל הדירות שנבנות כאן יתאכלסו אנחנו נהפוך לעיר עם 60,000 תושבים. זה מטורף”.

חריש מהאוויר - ינואר 2020
חריש מהאוויר; צילום: יוסי גרוס.

תיעוד אותנטי של מציאות בעיר

“הסרטון הזה עשוי לגרום למתעניינים מבחוץ להבין מה קורה כאן, בשלוש דקות. עם צילומים אותנטיים אי אפשר להתווכח. רואים בו את התושבים ‘על אמת’, את המסיבות, הטיולים, קבלות השבת, הפיקניקים ובתי הקפה. הסרטון כולל אירועים שהגעתי אליהם וצילמתי, ללא הכנה, ללא הכוונה וללא העמדה ובימוי. הצילומים האלה עדיפים בעיניי על כל סרט תדמית מתוסרט עם שחקנים מקצועיים, בימוי והפקה במאות אלפי שקלים”.

אורן קלר
קלר: מקווה שהסרטון יסייע בהבאת אוכלוסיה איכותית לעיר

את הסרטון שצילם וערך מדמה קלר לאפקט המייצר מבחן דרכים מצולם למכונית חדשה. “כשאדם מעוניין ברכישת רכב חדש, הוא יחפש עליו מידע וביקורות, יגיע לאולם התצוגה לבחון אותו בעיניים ויערוך עליו נסיעת מבחן. אך חמש דקות של מבחן דרכים מצולם יכולות לעשות את ההבדל בין לשקול לקחת את אותו רכב כאופציה לבין להתעלם לחלוטין מקיומו”.

קלר מקווה שהסרטון יסייע להגעת אוכלוסייה איכותית לעיר, ומצר על הדימוי המוטעה של חריש בעיני הציבור הרחב, שקיים גם כיום, מספר שנים מתחילת תהליך האכלוס. “אתמול קיימתי שיחת זום עם יועץ פנסיוני. מתאמת הפגישה התעניינה במקום מגוריי וכששמעה כי אני מחריש היא אמרה ‘אני חושבת שמאוד תתחבר ליועץ הפנסיוני, גם הוא בחור דתי’. המקרה הזה מראה כי יש אנשים שעדיין חושבים שחריש היא ישוב דתי. הסרטון בא להראות שהעיר היא לא דתית. יש בה דתיים וחרדים ואנחנו חברים של כולם ואוהבים את כולם. אנחנו רוצים שכולם יגורו כאן יחד, אבל היא לחלוטין לא עיר דתית”.

אורן קלר חיי קהילה ערים סרטון תדמית
אורן קלר: “רואים את הגדילה המטורפת של העיר”

“העיר מלאה באנשים. יש חיים בעיר”

אין זה סרטון התדמית הראשון של חריש שקלר מוציא לפועל. במרץ 2018 פרסם קלר סרטון תדמית שזכה עד כה ל- 60 אלף צפיות בערוצים השונים. הסרטון ‘חריש הסיפור שלנו’ הופץ בתקופה בה שיווק העיר היה עוד בחיתוליו והפך לאחד העוגנים המשמעותיים לשיווקה של חריש למתעניינים. “גרנו בחריש כחצי שנה ומצאתי את עצמי מסביר שוב ושוב לאנשים מהי חריש”, נזכר קלר. “רבים חשבו אז שמדובר בעיר חרדית, אחרים היו בטוחים שמדובר בכפר קטן ולא היו מודעים לכך שזו עיר בצמיחה, העיר החדשה של ישראל”. “ישבתי חשבתי מה הדבר שאני יודע לעשות הכי טוב? החלטתי ללכת על צילום ועריכה של סרטון תדמית לעיר”, משתף קלר בחיוך. “חריש היתה אז בתחילת דרכה אבל בזכות הסרטון ההוא יכולתי להראות לאנשים מבחוץ מהי חריש.

פיקניק בחריש. צילום: אורן קלר
פיקניק בחריש משנת 2018. צילום: אורן קלר

“בסרטון הראשון רואים באופן טבעי אירועים מצומצמים כי היינו יישוב קטן יחסית. בסרטון שיצא השבוע רואים את הגדילה המטורפת של מספר התושבים בעיר, המסיבות ב״בצוותא״ מלאות החוגגים, אירועי התרבות עם אלפי תושבים, העיר מלאה באנשים. יש חיים בעיר”.

אילנה ואמה לאוב
אילנה לאוב: “מה שמוצג בסרטון הוא החיים היומיומיים והאמתיים בחריש”

אילנה לאוב שבתה אמה צולמה לסרטון מסכימה עם הנאמר: “מה שמוצג בסרטון הוא החיים היומיומיים והאמתיים בחריש. מי שמחפש לגור בסביבת הון אנושי איכותי, מתחבר לעירוניות אבל עם טבע וירוק בעיניים מוזמן להצטרף לקהילה האיכותית שלנו. אמה מאוד אוהבת את העיר ומחוברת אליה, היא צפתה בסרטון והיתה מאושרת ממנו”, מציינת לאוב ומסכמת: “קיבלתי הרבה פידבקים טובים מאנשים שאמה שכנעה אותם בדבריה. צילמנו במספר לוקיישנים ונהנינו מאוד לקחת בזה חלק. בזכות הצילומים אפילו גילינו כמה מקומות בעיר שלא הכרנו קודם לכן”.

חריש כעיר הטרוגנית

למרות הפידבקים החיוביים, למרות הצמיחה המשמעותית של העיר וחיי הקהילה העשירים שמתנהלים בה, מניסיונו של קלר, אין צורך להרחיק עד גוש דן כדי לזהות את חוסר המודעות לאופיה והווייתה של העיר: “בשנה שעברה בסיור שקיימו מורי בית הספר ‘מבואות עירון’, בו אני מלמד, חלפנו באוטובוס גם דרך חריש. לאחר הנסיעה ניגשו אליי מורים והביעו התפעלות מהפיתוח של העיר. אלו לא מורים שגרים ברמת גן או חיפה, אלא כאלה הגרים בסמוך אלינו, בברקאי, בעין שמר ובפרדס חנה. הם לא היו מודעים למה שקורה כאן”.

מסיבה בצוותא מרץ 2020 צילום: לידור שקד
מסיבה בבצוותא, מרץ 2020; צילום: לידור שקד

לא מאכזב אותך לגלות שגם בחלוף שלוש שנים אתה עדיין עוסק בשיווק תדמיתי של העיר כלפי חוץ, בשכנוע בצביון הפלורליסטי של חריש?

“אנשים חיים בפרדיגמות ובוחרים לעשות קיצורי דרך מחשבתיים במקום להיווכח במו עיניהם. הדרך הכי טובה להעביר את המסר היא בתיעוד המציאות בשטח בסרטון וידאו”, משיב קלר.

עם זאת, הוא מודה שלא נעשה מספיק במיתוג העיר במהלך השנים האחרונות: “חברת ‘שפיר’ השקיעה כספים רבים בשיווק שכונת בצוותא והקמפיין שלה תרם מאוד לשיווק לעיר כולה. אני אשמח לראות את המועצה פועלת באופן דומה ומשקיעה במיתוג העיר כדי למשוך לכאן אוכלוסיה חזקה. עכשיו שהקורונה כמעט מאחורינו, על המועצה לקיים אירועי תרבות שימשכו את תושבי הסביבה, שיגיעו הנה ויחשפו להוויה של חריש. זוג צעיר שגר בפרדס חנה ויבקר בעיר, יבין עד מהרה שהרבה יותר שווה לו לגור כאן. הוא אינו נדרש להחליף מקום עבודה או להתרחק מההורים ועם זאת מחירי הדירות זולים יותר”.

פיקניק משפחות בחריש צילום: אורן קלר
פיקניק משפחות בחריש צילום: אורן קלר

על הניסיונות החוזרים ונשנים של גורמים מסוימים בחברה החרדית לצייר את חריש כעיר חרדית בלבד משיב קלר: “כל אדם מעוניין להביא את הדומים לו. זה טבעי והגיוני וזאת עיר שאין בה וועדות קבלה. הבעיה מתחילה בניסיון למצב את חריש כעיר הומוגנית חרדית בלבד. אין לי דבר נגד אף אחד, אך יש הבדל בין להביא את אנשי שלומך לבין הצגת חריש כעיר שכולם בה זהים ומשתייכים למגזר מסוים. זה לא כשר בדיוק כמו שמישהו יצהיר שחריש היא עיר שמקבלת רק אנשים שמרכיבים משקפי ראייה. אני אמשיך לעשות כל שביכולתי לעזור, בחינם, באהבה ומתוך אמונה מלאה בצדקת הדרך של חריש”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

על מדים ועם ניצוץ בעיניים: תושבי חריש שתרצו לידכם בשעת צרה

אלישע אברג’יל פינה את חולי הקורונה הראשונים בחריש, פאדי כבהה לעולם לא ישכח את זירת הרצח הראשונה שראה ותפקידו של אלעד בוסקילה הוא להציל נפשות בעת שריפה. שלושתם עובדים בעבודה תובענית עם תחושת שליחות עמוקה ואוהבים כל רגע

מימין: אלישע תורג’מן, פאדי כבהה ואלעד בוסקילה

מכבי שירותי בריאות חריש

מכבי שירותי בריאות חריש

אם תחלפו ליד נקודת מד”א במתנ”ס חריש, תפגשו בסבירות גבוהה את אלישע אברג’יל, חובש ונהג אמבולנס, שעוזר בכל יום מחדש להציל חיים.

אלישע אברג'יל מד"א
אברג’יל: “כשמישהו חולה או לא מרגיש טוב, כשמישהו במצוקה ומרגיש חלש, אני שם בשבילו”

אברג’יל (25) מתגורר בחריש כבר שנה וחצי. לתחום האהוב עליו הוא הגיע באמצעות השירות האזרחי. “אני חרדי. שירתתי במד”א במשך שנתיים. זה תחום מאוד מעניין שנותן לי תחושת סיפוק עצומה. אני קם בבוקר והולך לעבודה עם חיוך על הפנים. אני גם חוזר הביתה עם חיוך”. “אני מחובר למקצוע, אני עוזר לאנשים. כשמישהו חולה או לא מרגיש טוב, כשמישהו במצוקה ומרגיש חלש, אני שם בשבילו. תחושת הסיפוק שאני עוזר למישהו אחר היא הרגשה נעלה”.

מתחם בדיקות קורונה דרייב אין בחריש
מתחם בדיקות קורונה “היבדק וסע” בחריש

אברג’יל מודה שהוא לא יכול לבצע את העבודה ללא תמיכת אשתו. “היא רואה את החיוך שלי ומאושרת שטוב לי. זה לא פשוט אבל סופגים את כל הכאב והבאסה. התקופה האחרונה היתה קשה במיוחד. עבדתי במשמרות של שמונה שעות באמבולנס ומשם המשכתי לקחת דגימות קורונה בדרייב-אין. המאבק במגפת הקורונה היה ממש קשה. היתה תחושה של מלחמה כשאתה לא יודע מי האויב, מה הוא עושה ואיך הוא יתקיף אותך מחר”.

אלישע אברג'יל מד"א
“התפקיד שלי זה להפגין קור רוח ומקצועיות”

למרות הקושי העצום אברג’יל מודה על הזכות שנפלה בחלקו לעזור לאנשים. “כשאני מגיע למישהו שמצוי בסכנת חיים אסור לי להילחץ. אני צריך להיות קר רוח כדי להיות שם בשבילו. גם כשאני מגיע לאירועים הכי קשים התפקיד שלי זה להפגין קור רוח ומקצועיות”, הוא מסביר.

לטפל במכרים ובחברים בחריש

אברג’יל מודה שהעבודה בחריש והעזרה שהוא מעניק לשכנים, מכרים וידידים משמחת אותו במיוחד: “כיף לעבוד בחריש, אני אוהב את העיר. קל יחסית להתנייד בה והחברים והמכרים שלי יותר רגועים כשהם יודעים שהם בידיים טובות וחבר שלהם מטפל בהם”, הוא מסביר.

מקרה אחד הוא זוכר במיוחד. “זה קרה ממש בתחילת הקורונה, הגעתי לבניין והתחלתי להתמגן בחוץ כיוון שהייתי צריך לטפל במקרה שנחשד כחולה הקורונה הראשון או השני בחריש. כל השכנים ירדו למטה וצילמו אותי. האמת, נורא נלחצתי בשביל השכנים”.

אברג'יל
אברג’יל: “נלחצתי בשביל השכנים”

כעת כשחריש ירוקה ואחוז המתחסנים בעיר עלה מקווה אברג’יל שטירוף הקורונה כבר מאחורינו. עם זאת, הקיץ לפנינו ולאברג’יל דחוף להעביר מסר חשוב לתושבי העיר:

“חשוב שתשמרו על הילדים שחלילה לא יינעלו במכוניות ולא יישארו ללא השגחה ליד בריכות שחייה. גם עונת הנחשים החלה אז שמרו על כללי הזהירות ואל תהפכו אבנים או סלעים והכי חשוב, שתו הרבה מים ותהיו בריאים”.

“תושבי חריש נותנים כבוד”

שלוש פעמים בשבוע לפחות דואג פאדי מידלג כבהה ללבוש את מדי השוטר, לסייר ברחבי חריש ולתת מענה נדרש לתושבי העיר. הוא רק בן 27, אבל מתנדב במשטרה כבר 11 שנים: “זה היה חלום שלי לעזור לשוטרים במשטרת ישראל”. כבהה שמתגורר בחריש יחד עם אשתו ובנו הפעוט עובד בבקרים כמנהל מחלקה בסניף שופרסל חריש.

פאדי כבהה

חלק מהלקוחות שמגיעים לסניף לערוך קניות בבוקר, הם גם התושבים שזקוקים לעזרתו בשעות הערב. “כבר קרו לי מספר מקרים שזיהו אותי. מקבלים אותי כשוטר ונותנים לי יחס טוב. אף פעם לא נתקבלתי ביחס לא תקין. ההפך, תושבי חריש נותנים כבוד ומעריכים את העבודה שלי ואת השליחות”.

בתקופת הקורונה סייר כבהה בחריש כחלק מהמערך ליישום תקנות הציבור אבל הוא מודה שהוא עסק יותר בהסברה ופחות באכיפה: “הרוב בחריש היו עם מסיכות. מי שלא היה קיבל ממני מסיכה והסבר, פחות חילקנו דו”חות”.

יותר הסברה פחות אכיפה. צילום ארכיון, דוברות המשטרה
יותר הסברה פחות אכיפה. צילום ארכיון, דוברות המשטרה

כמתנדב במשטרה לכבהה יש סמכויות של שוטר לכל דבר ועניין. הוא עושה את כל העבודה הנדרשת בדיוק כמו שוטרים אחרים ועוזר לקצינים בעבודתם. “אני מטפל באירועי אלימות, אירועי רעש, סכסוכי שכנים או כל קריאה אחרת”, הוא מסביר.

“להיות שוטר זו לא רק עבודה. יש רצון לעזור לאנשים, זו שליחות”, הוא מפרט ומקווה שכעת, אחרי שהתמסד והתחתן, יגשים את חלומו ויתגייס למשטרה במשרה מלאה. אשתו איה, חובשת בהכשרתה, מתנדבת גם היא במשטרה.

פאדי כבהה
איה כבהה, מתנדבת במשטרה גם כן

 “הרוב המוחלט רוצה שינוי”

האלימות הגואה בחברה הערבית מטרידה את כבהה. על פי נתוני משטרת ישראל 25 אזרחים ערבים נרצחו מתחילת השנה. מאות אישומים הוגשו בגין אירועי ירי והחזקת אמצעי לחימה, 82 מתוכם במחוז החוף בלבד.

כבהה זוכר את אחד האירועים בהם השתתף כזיכרון טראומטי. “הייתי חדש יחסית בהתנדבות וזה היה אירוע רצח ראשון שלי. הגעתי לזירת האירוע בג’ת וראיתי גופה של אדם שנורה מטווח אפס. אני לא יכול לשכוח את זה. היו לי מאז מאות אירועים אחרים, אבל הרצח לא נשכח”.

פאדי כבהה
כבהה: השינוי בחברה הערבית כבר החל

כבהה מאמין כי המשטרה פועלת להפחית את האלימות במגזר הערבי ומציין כי כדי לנצח את האלימות נדרש פתרון רב מערכתי. “משטרה היא לא השחקן היחיד. שינוי צריך להיות רב מערכתי ומצריך שותפות לדרך עם האזרחים”. הוא מאמין שהשינוי בחברה הערבית כבר החל: “הרוב המוחלט רוצה שינוי, רוצה לעזור למשטרה להפסיק את האלימות ואת הרציחות. זה לא כמו שהיה פעם” הוא אומר ושולח מסר מסכם: “המטרה שלנו היא להפחית את האלימות ולתת מענה מהיר לכל מי שצריך אותנו בשעת צרה. אני קורא גם לאחרים להתנדב ולתת כתף במאמץ משותף”.

“תחנה מקומית היא לא מותרות”

“התאהבתי בתחום. בכבאות קוראים לזה ‘חיידק טורף'”, כך מסביר אלעד בוסקילה לוחם אש בהכשרתו את משיכתו לעולם הכבאות וההצלה שהחל בהיותו נער. “בגיל 15 התחלתי פרויקט מחויבות אישית בתחנת כבאות והצלה בחיפה. הברזתי מבית הספר כדי להתנדב. אכלתי, שתיתי וישנתי עם הכבאים וקיימתי שגרת חיים בתחנה ממש כמו שאני עושה היום”.

אלעד בוסקילה
בוסקילה, נדבק בחיידק הכבאות

בוסקילה (28) הוא תושב העיר מזה שלוש שנים. לחריש הוא עבר מיד עם סיום ההכשרה שלו ככבאי והוצב בתחנת חדרה. כיום הוא גם משמש כרכז של 20 ילדים שמבצעים את פרויקט המחויבות שלהם בתחנה. “זו סגירת מעגל מטורפת עבורי”, הוא מציין בשמחה.

בוסקילה עוקב מקרוב אחרי השלבים השונים בהקמת תחנת כיבוי האש בחריש. “תחנת חריש תהיה גדולה מבחינת הכוחות שיוצבו בה ותיתן מענה בצורה הטובה ביותר לעיר. כיום נדרשות 13 דקות למענה כשהכבישים פתוחים. תחנה בחריש תאפשר לנו להגיע לכל מוקד בעיר בחמש דקות בלבד. תחנה מקומית היא לא מותרות והיא חייבת לקום במהרה”.

כוחות כב"ה בחריש
כוחות כב”ה בחריש: הגעה לעיר תוך 13 דקות במקרה הטוב

“לא יצא לי להיות באירועי השריפה שאירעו בחריש אבל למדנו ותחקרנו את האירועים”, מוסיף בוסקילה. לאחרונה הוא העביר הדרכה לדיירים ברחוב גפן שהתמודדו עם שריפה קטנה שפרצה בבניין.. “המטרה היא להסביר לדיירים כיצד מתנהגים נכון בשעת שריפה, איך משתמשים בגלאי עשן, דלתות ביטחון ואמצעים חיוניים נוספים. בגפן, העשן חדר לכל הקומות ושני אנשים נפגעו קלות משאיפת עשן. אם האש היתה חזקה יותר, עלולים היו להיות נפגעים רבים יותר”.

בוסקילה בהדרכה בעיר: “המטרה היא להסביר לדיירים כיצד מתנהגים נכון בשעת שריפה”

“בחריש התחושה שלי היא אחרת”

העבודה השוטפת והיומיומית של לוחם במערך הכיבוי של מדינת ישראל אינה קלה. אבל לבוסקילה לא אכפת, הוא עושה את מה שהוא אוהב מתוך תחושת שליחות גדולה ומתוך הכרת הערך המוסף שהוא מעניק לאנשים בשעת צרה ומצוקה.

“כל העבודה הזו היא שליחות, חלוציות, הסברה ושירות. אני רוצה שהאזרח ירגיש שיש לו כבאי שחושב עליו שדואג לו. שיבין שאני בא לעזור לו ושאני לטובתו, גם אם הוא משתמש בשפה לא הולמת או מתנהג באלימות בשל לחץ וחששות”.

בוסקילה
בוסקילה: “חריש התגלתה כמקום מצוין לגור בו מבחינה קהילתית”

רוב התגובות עימן מתמודדים כבאים הן דווקא חיוביות. בוסקילה מודה שהוא נהנה להסתובב עם המדים בעיר ושמח על המעגל החברתי המפותח בעיר. “חריש התגלתה כמקום מצוין לגור בו מבחינה קהילתית. לאחר המעבר הכרתי שלושה כבאים נוספים שמתגוררים בעיר ונוצרו קשרי חברות גם בין המשפחות”. החיבור עם תושבי חריש גורם לבוסקילה לרצות ולהתעלות ולשרת את המקומיים בכל הזדמנות. “ברור שבחריש התחושה שלי היא אחרת. אני גאה להיות לוחם אש, להסתובב עם המדים ולתת שירות. זה מקצוע שדורש ממך לתת עזרה כל הזמן, גם אם מדובר רק בעזרה בניפוח גלגל בתחנת דלק” הוא מסביר.

בוסקילה נושא את עיניו קדימה אל העתיד ומתכנן להשתלב בשדרת הפיקוד של התחנה. “אני רוצה להביא לידי ביטוי את היכולות שרכשתי במהלך השרות הצבאי כמפקד מחלקה וכראש מדור. נמצאתי מתאים להוביל בצבא, אני יכול להוביל גם בכבאות”, הוא מסכם.

לקריאה נוספת: בווסט זוהר: נשות חריש מתנדבות באקסטרים


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בווסט זוהר: נשות חריש מתנדבות באקסטרים

הן מחליפות תקר, פורצות מכוניות, מפטרלות בחריש בלילות ולומדות לחלץ לכודים במקרה של רעידת אדמה. שלוש מתנדבות בארגוני העזרה ‘ידידים’, ‘המשמר השכונתי’ ו’סע”ר’ משתפות בתחושות הסיפוק, השייכות והעוצמה. “ההתנדבות היא חלק מעשייה שמייצרת קהילה חזקה יותר”

“היה פקק בכביש החוף והחלטתי לחתוך דרך הדיונות של מכמורת, אבל שקעתי בחולות. הזמנתי גרר וחיכיתי שעות לחילוץ, שהיה אמור לעלות לי בין 500-700 שקלים. בסופו של דבר, עובר אורח חילץ אותי”, נזכרת ימית יסמין בן הרוש (32) באירוע המכונן שגרם לה להתנדב בעמותת ידידים.

ימית בן הרוש ידידים
ימית בן הרוש: “אוהבת במיוחד קריאות להחלפת גלגל״

“זמן קצר אחר כך ראיתי שאחד המנהלים בעבודה שלי פרסם סטטוס לגיוס מתנדבים לארגון. הוא אמר לי שאם אני יודעת לחבר כבלים למנוע ולהחליף פנצ’ר  – מקומי איתם”.

בן הרוש, תושבת חריש בחמש השנים האחרונות, מתנדבת ב’ידידים חריש’ כבר שנתיים וחצי. הארגון מספק עזרה ראשונה “שאינה רפואית” בשלל תחומים כמו סיוע בתקר, התנעת כלי רכב, פתיחת מכוניות נעולות באמצעות ציוד מקצועי וחילוץ אנשים ממעליות תקועות.

“כשהצטרפתי היו שתי נשים בלבד בסניף. הסטיגמה שנשים לא יודעות להתעסק עם פנצ’ר או כבלים באוטו עדיין קיימת, אבל הנוכחות הנשית בסניף גדלה משמעותית”.

בן הרוש, בניגוד לנשים וגברים אחרים, דווקא יודעת להחליף גלגל. “יש לי רישיון נהיגה למשאית, אני יודעת לחבר כבלים. בצבא הייתי נהגת משאית ומורת נהיגה לחיילים. הסמכתי נהגים ולימדתי אותם איך להחליף פנצ’ר”, היא מוסיפה ומציינת גם את אהבתה לתחום: “עד היום נעניתי לאינספור קריאות. אני אוהבת במיוחד קריאות להחלפת גלגל״.

ימית בן הרוש ידידים
בן הרוש בפעולה. התגובות תמיד זהות

“התגובות הן תמיד אותו דבר”, היא מוסיפה. “שואלים אותי ‘איך את עושה את זה’, במיוחד גברים שלא יודעים להחליף גלגל. לא נעים להם, אבל זה נותן לי כאשה תחושת שאפו ענקית”.

“בכל מקום ובכל זמן, יש מישהו שזקוק לעזרה”

כיום בן הרוש היא אחת מ-14 נשים מתנדבות בחריש ולמרות העלייה המרשימה במספרן תוך זמן קצר, הן עדיין מיעוט בסניף שכולל למעלה מ-200 מתנדבים. קבוצת המתנדבים שחולקת וואטסאפ וחוויות משותפות הפכה עם הזמן למשפחה ומייצרת קשרי חברות בעיר. “אודי (אודי הרפז מנהל הסניף) הוא כמו אבא שני שלי וארגון ידידים הוא המשפחה השנייה שלי. אנשים טובים כולם”.

ימית בן הרוש ידידים
המתנדבים בידידים הפכו למשפחה. צילום: דוברות ידידים

למרות הערך המוסף בתחושת הקרבה והחברות, את הסיפור המרכזי שואבת בן הרוש מהעזרה שהיא מושיטה לנזקק בשעת צרה. מקרה אחד זכור לה במיוחד: “חילצתי תינוקת מרכב שחנה בחניון של סופר אושר-עד בחדרה. הגעתי לשם במהירות ופתחתי את האוטו. שמעתי את הילדה צורחת באוטו והבנתי שהפעולה שלי היא מצילת חיים. זה ריגש אותי. אין לי ילדים עדיין, אבל אני מתארת לעצמי גם מה עבר על ההורים בזמן הזה”.

בן הרוש קוראת לתושבים נוספים להתנדב לארגון: “בשביל האדם שזקוק לעזרה, המעשה שלנו הוא עולם ומלואו. בכל מקום ובכל זמן, יש מישהו שזקוק לעזרה שלך והיכולת לעזור לאחר מעניקה סיפוק משמעותי”.

לחלץ לכודים מהאדמה

העזרה לאחר היא עיקרון חיים שמלווה גם את ד”ר מירב גפטר (52). “התנדבתי לא מעט בחיים שלי, גם המקצוע שלי עוסק בנתינה”, מציינת ד”ר גפטר, מומחית להנשמה ולרפואת חירום ובעלת Ph.d  ברפואה משולבת. ד”ר גפטר עברה ממודיעין לחריש לפני ארבע שנים: “רציתי להמשיך את העשייה שלי ביישוב המקסים הזה”, היא מספרת.

ד"ר מירב גפטר סע"ר
ד”ר מירב גפטר: “להעניק עזרה ראשונית קריטית עד להגעתם של הכוחות המקצועיים לשטח”

די מהר היא נתקלה בפרסום של מועצת חריש שקורא לתושבי העיר להשתתף בקורס סע”ר – סיוע עצמאי ראשוני ברשויות. הקורס מטעם פיקוד העורף מכשיר מתנדבים לשעת חירום ומצבי קיצון כדוגמת רעידות אדמה, אסונות טבע, שריפות, קריסת בניינים וכדומה. המטרה היא להעניק עזרה ראשונית קריטית עד להגעתם של הכוחות המקצועיים לשטח.

“קורס הכשרה כולל הרצאות וחומר עיוני. חלק מעשי כמו עזרה ראשונה והכשרה באתר הרס בו לומדים את כל הנדרש לחילוץ לכודים באתרים שפקד אותם אסון. השתתפנו גם בתרגיל משולב עם צה”ל, משטרה וכב”ה ופעם בשנה אנו עוברים הכשרה לריענון”.

תרגול באתר הרס: לומדים לחלץ לכודים מהאדמה

האם פעולת חילוץ לכודים במעמקי האדמה דורשת כוח פיסי מהמתנדבים? לא ממש. “לכל פעולה יש מכשיר מתאים ויש שיטה שמאפשרת לנו לעבוד בלי להפעיל כוח מיוחד. נדרשים ריכוז וכושר עמידה. הדבקות במטרה עושה את ההבדל ולא העניין המגדרי”, מסבירה ד”ר גפטר.

לומדים לסמוך אחד על השני

נקודה משמעותית להצלחת המשימה היא חלוקת התפקידים בין המתנדבים ועבודת צוות מתואמת. “אנחנו לומדים יחד אחד את השני, כמו חבר׳ה טובים במילואים שיודעים שיש להם על מי לסמוך. אנחנו מכירים את השפה האחד של האחר ואת החוזקות והחולשות של כל אחד מחברי הצוות”, מסבירה ד”ר גפטר. היא מוסיפה כי עיקר העיסוק שלה בצוות הוא ההבט הרפואי אבל לא רק. “אני עושה כל מה שנדרש בשטח. אני עוסקת בתחום הרפואה ביומיום וחיפשתי להתנדב במקום שדורש ממני גם יכולות אחרות ודברים אחרים”. ומה לגבי החברויות? “ההתנדבות בסע”ר עזרה ליצירת חברויות אמיתיות ועמוקות בין חברי הצוות שלומדים לסמוך אחד על השני בכל מצב”.

בוגרי הקורס: יסייעו לכוחות החילוץ במקרי חירום. צילום: דוברות עיריית חריש

העשייה מתגמלת

ד”ר גפטר מציינת שני דברים שהיא גאה בהם במיוחד. “האחד, הבת שלי שירתה בפיקוד העורף ויש לי גאוות יחידה על שאני מקושרת לעשייה של הבת שלי”.

“השני, בתרגולת האחרונה שביצע הצוות שלנו היינו בתרגיל משלב כוחות וחלק ממערך שלם של כוחות הצלה כמו משטרה וכב”ה. חשנו סיפוק מהעובדה שהצלחנו לעמוד במשימה ולחלץ את הלכודים בגזרה שהיינו אחראים עליה, בדיוק כמו כוחות כב”ה ומשטרה שזו ליבת העשייה שלהם”.

ד"ר מירב גפטר סע"ר
תרגול באתר הרס

את הסיפוק מבקשת ד”ר גפטר לחלוק גם עם אחרים. “תחושת הסיפוק בנתינה היא אדירה. אני מעודדת בחום אנשים להתנדב. העשייה למען האחר היא מתגמלת לאין שיעור”.

לשמור על הבית

אחד התגמולים להם זכתה ענת זכריה (52) היא “תחושת בית” כמעט מיד עם המעבר לעיר שהתרחש רק לפני חודשים ספורים. זכריה, שמתגוררת בשכונת הפרחים הצטרפה למשמר השכונות כמעט עם הקמתו.

“כשרעיון המעבר מאבן יהודה לחריש עלה על הפרק התחלתי ללמוד על חריש וחששתי מתחושת הביטחון האישי בעיר. יצרתי קשר עם יצחק קשת ראש העיר והתייעצתי איתו בנושא. הוא עודד אותי לעבור ואמר לי שהמקום בטוח. הבנתי שאם אנחנו נעבור לחריש אני אקח חלק בשמירה על הבית החדש שלי. זה היה לי ברור לחלוטין ועמד כעיקרון חשוב לנגד עיני”.

ענת זכריה משמר השכונות
ענת זכריה

זכריה, גננת במקצועה, משתדלת לפטרל בלילות ברחובות חריש, לפחות פעמיים בשבוע. כ-65 מתנדבים פועלים ב’משמר השכונות’ שהוקם על ידי מתנדבים בחריש בשיתוף פעולה עם מחלקת הביטחון במועצה. המשמר, שהוקם לפני מספר חודשים בלבד, שם לו למטרה להיות “העיניים והאוזניים של רשויות החוק” ולהרתיע את הגנבים והפורצים (או לכל הפחות להקשות עליהם משמעותית).

זכריה מודה שההתנדבות במשמר השכונות הפיגה את החששות: “כעת כשאני גרה בחריש אני מבינה שהמצב בשליטה ונושא הביטחון נמצא לנגד עיניהם של כל העוסקים בדבר. תחושת הביטחון הפכה לתחושת חיבור. חריש כבר מרגישה לי כמו בית”.

מחסומים מחסום
מחסומים שהוצבו ביציאות מן העיר אל היער כדי להקשות על הגנבים

 תלמה ולואיז בגרסת חריש

“ישנן שתי משמרות בכל לילה”, היא מסבירה “מעשר בלילה עד חצות ומחצות עד השעה שתיים לפנות בוקר והפטרולים מתקיימים בזוגות. המתנדבים בוחרים משמרת וכל אחד משבץ את עצמו בתאריכים ובשעות שמתאימים לו”.

לזכריה יש בת זוג קבועה לפטרולים. “קוראים לנו תלמה ולואיז”, היא צוחקת. הפכנו לחברות טובות ואנחנו אוהבות לצחוק יחד ולעשות בלאגן”, היא מספרת ומתכוונת לרעות פרדקין צפתי, תושבת העיר. “אני מוצאת הנאה רבה במשמרות. בסגר, זה ממש הפך לבילוי שלי, עשה לי ממש טוב”. עוד היא מציינת כי ההתנדבות המשותפת יצרה קשרי חברות עמוקים בינה לבין מתנדבים אחרים. “זכיתי בכמה חברות אמת חדשות”.

ענת זכריה משמר השכונות רעות פרדקין צפתי
“תלמה ולואיז”: רעות פרדקין צפתי וענת זכריה

זכריה לא מסתפקת רק בתחושת הסיפוק וההנאה ומדרבנת אחרים להצטרף למשמר. “אני ממליצה בחום להצטרף למשמר ולקחת חלק במערך של אנשים מקסימים ואיכותיים שהחליטו לא להסתפק בישיבה על הגדר אלא בחרו במעשה״.

“ההתנדבות במשמר השכונות היא חלק מעשייה שמייצרת קהילה חזקה יותר. אם כולם ירתמו לשמירה על הבית שלהם בחריש, זה יתרום לעוצמת הקהילה כאן”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מקבוצת וואטסאפ למשפחה: ככה מטיילים בחריש

שתי דקות הליכה מפרידות בין מרכז MORE בכניסה לחריש לנוף יער, ירוק, שקט ועם שתי נקודות תצפית מרהיבות. המשפחות, שיצאו לטיול מאורגן ביער עירון הגובל בחריש מצפון, נהנו משלל פריחות ורקמו קשרים חדשים בקהילה

צילום: מאור קורן

לפני שנה וחצי הקים תושב חריש ניצן אביבי קבוצת טיולי משפחות. חברי הקבוצה הספיקו בזמן שחלף לטייל ברחבי הארץ בעשרות טיולים שתכנן והפיק עבורם אביבי. כך לדוגמה, בשבוע שעבר יצאה שיירת משפחות חרישניקיות צפונה, אל רמת הגולן הלבנה, ליהנות מהשלג הרב שנערם ולאסוף חוויות משותפות. אתמול, בשבת האחרונה נקבע יעד טיולים קרוב וביתי הרבה יותר: מסלול טיול מודרך ביער עירון, הגובל בחריש מצפון.

מפת מסלול טיולים
מפת מסלול הטיול

נקודת תצפית מרהיבה

כ-40 מטיילים נרשמו לטיול וחולקו לשתי קבוצות בהתאם למגבלות ההתקהלות. שתי הקבוצות יצאו למסלול יפה אך גם מאתגר, הן מבחינת תנאי השטח (עליות תלולות) והן מבחינת משך הזמן (שעתיים וחצי הליכה). לכל קבוצה הוצמד מדריך, מעוז לואנץ ורועי זך, תושבי העיר.

תחילת המסלול: ירידה למנהרה מתחת לכביש 6353
נקודת ההתחלה והסיום של המסלול מתחת לכביש 6353, כביש הגישה לחריש;.צילום: מאור קורן

תחילת המסלול נקבעה ברחבת תחנת המשנה של חברת החשמל בכניסה לעיר. משם ירדו המטיילים לפתח מנהרה החולפת מתחת לכביש 6353, כביש הכניסה לחריש.

מסלול הטיול הוא מסלול מעגלי ואורכו כ-4 קילומטרים. בדרך העולה אל הפסגה נשקף הנוף ממערב ומאפשר ביום בהיר לראות את הים והעיר חדרה. בסמוך לנקודת התצפית עומד מגדל התצפית, אך הכניסה אליו אינה פעילה.

מגדל תצפית נקודת תצפית טיול טיולים
מגדל תצפית: אין כניסה

נקודת תצפית נוספת בהמשך המסלול, מרהיבה לא פחות, משקיפה על מחצבת ורד, הישוב קציר ממזרח ויישובי ואדי ערה מצפון.

חשוב לדעת כי תוואי הדרך איננו מסומן כהלכה ונדרשת היכרות עם המסלול, בעיקר בדרך היורדת חזרה אל נקודת המפגש הראשונית.

מבט אל מחצבת ורד ויישובי הסביבה
מבט אל מחצבת ורד ויישובי הסביבה

לטייל ולהתחבר לקהילה

הרכב המטיילים היה מגוון וכלל מבוגרים, צעירים ומשפחות עם ילדים. מזג האוויר הנוח והפריחה בשלל צבעים הוסיפו להנאה. אלדר יחד עם בנה עמית בן ה-9 חודשים ואמה שרית היו בין המטיילים. אלדר, תושבת חדשה בחריש, מקווה שהטיול ייצר עבורה הזדמנות לייצר קשרים חברתיים חדשים ולהתחבר לקהילה. “ראיתי את הפרסומים על קבוצת הטיולים וזה נשמע כמו רעיון נהדר, גם להיחשף לטבע הסובב בחריש וגם לאנשים. אני שמחה שהצטרפתי”, ציינה בחיוך.

שלושה דורות בטיול אחד: אלדר עם בנה ואמה
שלושה דורות בטיול אחד: אלדר עם בנה ואמה

לשמור על הטבע או להקים עוד שכונה?

רועי זך, שהדריך את אחת הקבוצות הוא פעיל סביבתי נמרץ. זך, עבר להתגורר בחריש רק בקיץ האחרון והוא עוסק בפעילויות שמטרתן לעודד את האחריות האישית והציבורית על שמירת הטבע. כך לדוגמה, הוא מפעיל מערך נאמני ניקיון יער, המגיעים אחת לשבוע ליער חריש ומנקים אותו מפסולת.

רועי זך
רועי זך: “השטחים הירוקים בדרום חריש הולכים ומצטמצמים”

זך מציין כי הבחירה לטייל בחורש הצפוני לחריש ולחשוף תושבים דווקא לאזור זה איננה מקרית. “השטחים הירוקים בדרום חריש הולכים ומצטמצמים”, הוא מסביר. השטחים בדרום מיועדים להרחבת הפיתוח של העיר, הקמת רובע חריש דרום וסלילת מערכת כבישים שתתפקד ככניסה נוספת לעיר. בדרום כבר נפל הפור”, הוא מסביר.

“עם זאת, ישנן תכניות להרחיב את העיר חריש גם לכיוון צפון, התכניות טרם נקבעו סופית. חשוב לי להציג לתושבים את הסביבה שבה אנו גרים ולגרום להם להבין על מה הם אולי יאלצו לוותר לטובת הקמת שכונות נוספות ומרכזי תעשייה. אני מאמין שנדרשת בחריש אוכלוסייה מודעת ופעילה שנחשפת לתהליכים הסביבתיים כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות”. זך גם רואה בחיבור לסביבה ולטבע מכנה משותף רחב לחיבור בין אנשים ומגזרים שונים בעיר המתרחק מהקצוות ויכול לקרב לבבות וללבן מחלוקות.

טיול בחריש מסלול טיולים
חיבור לסביבה ולטבע כמכנה משותף רחב לחיבור בין אנשים ומגזרים שונים בעיר

מקבוצת וואטסאפ למשפחה

לצד המטרות ארוכות הטווח אותן מסמן זך, נהנו משתתפי הטיול מהיופי המיידי, ממזג האוויר הנוח ומהחברותא החדשה.

“היה טיול מקסים, הטבע מהמם בעונה הזו וזכינו למזג אויר בהזמנה. תודה למדריך על ההסברים ולמארגנים האלופים, היה נהדר להכיר חברים חדשים”, ציינה אחת המשתתפות.

מעוז לואנץ
מעוז לואנץ: “בורכנו בחריש בטבע מהמם ובקהילה של אנשים מיוחדים”. צילום: מאור קורן

מעוז לואנץ, מדריך הקבוצה השנייה, קרא לתושבי חריש לנצל את היופי המצוי מתחת לאפם של התושבים: “היה כיף להדריך ולחלוק שבת נעימה בטבע. היער תמיד כאן, מחכה לנו שנבוא לבקר וליהנות מהשקט, היופי והשלווה. בורכנו בחריש בטבע מהמם ובקהילה של אנשים מיוחדים. לא חייבים לצאת לסיבוב גדול כמו שעשינו היום, מספיק לחצות את הכביש בעזרת המעבר התת קרקעי ולמצוא מקום נעים לפיקניק בצל אחד העצים”, הוא סיכם.

גם ניצן אביבי, מארגן קבוצת טיולי משפחות בחריש סיכם את החוויה: “קבוצת הוואטסאפ שלנו היא הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שהפכה מרצונה למשפחה מבחירה. קבוצת ‘חרישניקים טיולי משפחות’ היא הלב הפועם, הקסום והנפלא של קהילת חריש. אשמח לראות את כולם גם באירועים עתידיים”.

טיול טיולים
מקבוצת וואטסאפ למשפחה

נקודת התחלה וסיום: רחבת החנייה של תחנת חברת החשמל בסמוך לתחנת הדלק ‘דור אלון’ בחריש.

אורך מסלול: ארבעה קילומטר (מעגלי)

אטרקציות: נקודת תצפית לחדרה ולים התיכון / נקודת תצפית למחצבת ורד

רמת קושי: בינונית

מתאים לעגלות: לא

תיאור מסלול: 

  • הכניסה למסלול היא מנהרה העוברת מתחת לכביש (6353) כביש הכניסה לחריש. לאחר המנהרה פונים ימינה בדרך רחבה (הדרך מעוטרת בברושים, מיני אלונים ואורנים.
  • לאחר כ- 500 מטרים בדרך מישורית השביל מתחיל לטפס ימינה בתוואי תלול יחסית.
  • לאחר 400 מטרים נוספים מגיעים למזלג דרכים וממשיכים עם הדרך השמאלית ביותר הממשיכה לטפס מעלה.
  • לאחר 1.4 ק”מ מתחילת המסלול העלייה הופכת מתונה יותר. נוף מערבי רחב נפתח לפנינו וביום עם ראות נאותה ניתן לצפות עד הים.
  • לאחר 300 מטרים נוספים מגיעים למגדל התצפית. זוהי למעשה הפסגה של המסלול.
  • לאחר 300 מטרים נוספים וכ- 1.7 ק”מ מתחילת המסלול,  מגיעים למגדל התצפית. זוהי למעשה הפסגה של המסלול. זהו מקום מוצל המתאים לעצירה.
  • בהמשך, הדרך מתעקלת שמאלה והופכת צרה יותר ומוצלת יותר. עשרות מטרים ספורים לאחר מגדל התצפית מגיעים לתצפית על מחצבת ורד ועל יישובי ואדי ערה מצפון.
  • הדרך הצרה והמוצלת ממשיכה לרדת מטה עד נקודת המפגש עם דרך רחבה החוצה אותה מצפון לדרום. בנקודה זו ממשיכים ישר במסלול המוצל בכיוון כללי מערבה.
  • בהמשך, במפגש עם דרך רחבה נוספת פונים שמאלה, עד לנקודת החיבור עם השביל בו צעדנו בדרך הלוך, ושבים על עקבותינו אל עבר המנהרה.

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

לפני 1,900 שנים: יישוב יהודי משגשג בשטחי העיר חריש

בשטחי שכונת הפרחים החדשה, שרבים חושבים כי הם המתיישבים הראשונים בה, חיו יהודים לפני כמעט 2,000 שנה. מה ידוע לנו על החיים שניהלו אנשי היישוב העתיק, אילו חידושים ביחס לתקופה נמצאו בו ומה פשר הממצאים המעידים על נטישתו החפוזה? הארכיאולוגית ד”ר חגית טורגה חושפת ממצאים מרתקים מהחפירות בחריש הקדומה

בשנת 2012 פרסם מנהל מקרקעי ישראל את המכרז הראשון לקרקעות לבנייה בחריש, העיר החדשה של ישראל, ושנה אחרי כן, החלו להיבנות בחריש אלפי דירות חדשות. באותה נקודת זמן, רגע לפני שהדחפורים עלו לקרקע, בילתה הארכיאולוגית דר חגית טורגה בשני אתרי חפירות שהתגלו במקום.

ד"ר חגית טורגה
ד”ר חגית טורגה

הממצאים המרגשים מהחפירות מוכיחים כי בשטחי שכונת הפרחים בעיר חריש, במקומות בהם משחקים כיום ילדים בגינות משחקים, שגשג יישוב יהודי עתיק לפני 1,900 שנים בתקופה הרומית הקדומה. “זו היתה אחת החפירות היפות שהיו לי עד היום”, מעידה ד”ר טורגה, חוקרת-חופרת מומחית לקרמיקה אסלמית קדומה. “הגענו לאזור בתולי, שמורת טבע יפהפיה”, היא משתפת בחוויות הראשוניות שלה באזור.

דיוקן הקיסרים הרומים במטבעות

בהרצאה שהתקיימה השבוע בזום תחת הכותרת ערים מדברות: בתי חווה שנתגלו ונחקרו בחריש לפני הקמת העיר החדשה“, שיתפה ד”ר טורגה בממצאי החפירות, שמעידים על קיום חיים חקלאיים באחת מהתקופות ההסטוריות המרתקות בחיי היהודים בארץ ישראל. ממצאי החפירות חשפו שני בתי חווה גדולים שניהם מהתקופה הרומית, אבל לא מאותה עת.

בית החווה הצפוני יותר תוארך על ידי המומחים כיישוב רומי מהמאה הרביעית, ואילו בית החווה הדרומי יותר הוא ישוב רומי מהמאות הראשונה והשנייה לספירה, בתקופת מרד בר כוכבא ולאחריו.

עתיקוך חריש מטבעות עתיקים

את התאריכים איששו מטבעות שהתגלו בחפירה. בבית החווה הצפוני התגלו מטבעות קדומים מתקופתו של קונסטנטינוס הראשון ומטבעות מאוחרים יותר מתקופתו של קונסטנטינוס השני. בבית החווה הדרומי התגלו מטבעות מתקופתו של הקיסר הדריאנוס, שדיכא את מרד בר כוכבא, שבו קיפחו חייהם מאות אלפי יהודים.

בית בד לשמן, אבני ריחיים לקמח

שתי האחוזות החקלאיות נבנו בשיטה דומה עם חלוקה לאגפים הכוללת חדרי מגורים, אזור מלאכות ביתיות כמו מטבח ואזור למלאכות תעשייתיות יותר. בשתי האחוזות חדרי המגורים מרוצפים באבן והבנייה מתבססת על אבן מקומית ממחצבות סמוכות מאוד לאתר המגורים. בחווה הצפונית התגלה בית בד לכבישת שמן זית ואילו באחוזה הדרומית יותר התגלו אבני ריחיים לטחינת קמח.

חפירות ארכיאולוגיות עתיקות
חדרי מגורים (חום) מלאכות ביתיות (כחול) מלאכות תעשיתיות (ירוק) צילום: Sky View

למרות קווי הדמיון קיים גם שוני בין שתי האחוזות. כך לדוגמה, להערכת ד”ר טורגה האחוזה הדרומית לא שימשה לצרכי מגורים למשפחה גרעינית בלבד, אלא למספר אריסים שעבדו עבור בעלי האחוזה, ככל הנראה משפחה יהודית עשירה מישוב סמוך כמו קיסריה. המשפחה, ניהלה את עסקיה גם מול יישובים שכנים סמוכים ושינעה להם בדרכים החקלאיות את תוצרת האחוזה שכללה יין ושמן זית. לא נמצאו ממצאים דומים בחווה הצפונית.

הבדל מובהק נוסף הוא בזהות התושבים. באחוזה הדרומית נמצא מקווה, סממן מובהק לאוכלוסיה יהודית. מנגד, לא נמצאו ממצאים באחוזה הצפונית שמצביעים על זהות המתיישבים בה ויש המשערים שתושבי האחוזה היו שומרונים.

חפירות ארכיאולוגיות עתיקות
בית הבד שהתגלה בחפירות. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

הממצאים תואמים לדברי הימים

באחוזה הדרומית שמתוארכת למאות הראשונה והשנייה לספירה התגלה ממצא ייחודי מאוד, שנמצא לראשונה באזור כפרי. לדברי ד”ר טורגה, מדובר באסלה עם מערכת ניקוז מסודרת להובלת השפכים. הממצא, המפתיע לאזור כפרי, מעיד גם הוא ככל הנראה, על עושרה של המשפחה בעלת האחוזה.

חפירות ארכיאולוגיות עתיקות
ממצא ייחודי בחווה כפרית: אסלה. צילום: Sky View

עוד נתגלו באתר, כלי חרס רבים כולל כלי בישול שלמים. אלה מעידים, ללא מילים, על נטישה חפוזה ומהירה של המקום. “האנשים שגרו באתר הזה – לקחו מעט מטלטלים, כסף וחפצים אישיים חשובים, השאירו את כל כלי החרס וכלי העבודה ופשוט נמלטו”. מסבירה ד”ר טורגה.

הסיבה להימלטות היא ככל הנראה, התקרבותם של חיילי הצבא הרומי לאזור. אישוש לממצאים אלה ניתן למצוא אצל יוספוס פלביוס, ההיסטוריון הגדול של עם ישראל בתקופת בית שני.

בתולדות מלחמות היהודים ב’ יד ה’ כותב פלביוס: היהודים מיהרו לקחת את ספרי התורה ולצאת אל נרבתא היא אחת אחוזותיהם במרחק שישים ריס מקיסריה“.

ד”ר טורגה מציינת כי המרחק בין קיסריה לחריש הוא 14 ק”מ, מרחק זהה כמעט לזה שמצוין בציטוט, שישים ריס (כ-12 ק”מ). “גם נחל נרבתא שמוזכר בכתבי פלביוס, נמצא מדרום לאתר שחפרנו. ניתן להסיק מכך שאחת האחוזות שנחפרו שימשה ככל הנראה משפחה עשירה מקיסריה שנמלטה מהעיר בגלל הסלמה והמתח בין רומאים ויהודים”, היא מסבירה.

תגלית דרמטית: המשך הישוב לאחר המרד

למרות הבריחה של תושבי החווה הדרומית ונטישתם את האזור, המטבעות שנמצאו באתר, מאות שנים אחר כך, משנים באופן דרמטי את הידוע לנו על החיים היהודיים בתקופה שאחרי דיכוי המרד.

“בניגוד למקובל במחקר, לפיו אחרי המרד הראשון הגדול הרומאים כובשים את נרתבא ומחריבים אותה, המטבעות של הדריאנוס מעידים שהישוב ממשיך להתקיים אחרי מרד בר כוכבא. זו תקופה בה הישוב היהודי הולך ומתמעט אבל בחלק מהאחוזות באזור נרבתא ממשיכים לחיות יהודים”. ד”ר טורגה מציינת כי אין ספק בנוגע לזהות המתיישבים בחווה הדרומית ויהדותם: “הממצא שמעיד על זה הוא חשיפת מקווה הטהרה באתר, סממן מובהק לכך שמדובר באוכלוסייה יהודית”. מקווה הטהרה בשכונת הפרחים בחריש שנתגלה בחפירות מתוארך לתקופה הרומית הקדומה, לפני כ-1,900 שנה.

חפירות ארכיאולוגיות עתיקות
ירידה למקווה הטהרה. צילום: ד”ר חגית טורגה

מהמאה הראשונה למאה העשרים ואחת

חפירות ארכיאולוגיות עתיקות
דרך חקלאית שקישרה ליישובים סמוכים. צילום: אסף פרץ

עוד חשפו החפירות כי האחוזה הדרומית בה התגוררו יהודים נבנתה על חורבותיו של יישוב הלינסטי. בחפירות התגלתה מערכת אולמות תת קרקעיים עם מעברים בין החדרים, נישות לנרות, כלי חרס במקום ושמונה מדרגות חצובות ומשורטטות שמובילות למערכת התת קרקעית. ככל הנראה שימש מערך חדרים זה לאחסון, אולם הוא לא שימש את המתיישבים היהודים שחסמו את הכניסה אליו ככל הנראה, מחשש לטומאה.

התושבים המקומיים, בשתי האחוזות גם יחד, התפרנסו מחקלאות בזכות המעיינות הקרובים, והמרחבים ששימשו לגידולים. עושר היישוב החקלאי בא לידי ביטוי בעדויות נוספות כמו כלים לכתישת תבלינים, ספלים לשתיית יין, מתקני אחסון לקנקני יין ודרכים חקלאיות משורטטות ששימשו לקשרים עם ישובים סמוכים ולהגנה ולשמירה על השדות החקלאיים באזור ותוצרתן.

מה נותר מכל זה בחריש המודרנית? לא הרבה. האתרים שנחפרו כוסו ועליהם נבנתה העיר חריש. למרות זאת, ניתן לקבל הצצה קטנה לעבר המפואר. בימים אלה החלו בגינת רויטל, גינה ציבורית חדשה בשכונת הפרחים בעיר, עבודות פיתוח שיאפשרו למבקרים לצפות בחלק מהשרידים הארכיאולוגיים וליצור את הקשר הישיר בין חריש של המאות הראשונות לספירה, לחריש העכשווית. הפתיחה של האתר תתקיים בעוד מספר חודשים.

גינת רויטל
גינת רויטל בשכונת הפרחים. תינתן הצצה לחלק מן הממצאים הארכיאולוגים. צילום: לידור שקד

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

“לכוון גבוה ולייצר תמונת עתיד לחינוך משמעותי בחריש”

כיצד מייצרים מערכת חינוך רלוונטית לתקופה ולאתגרים העתידיים? כזו שרואה את הצרכים של הילד ואת החוזקות שלו? דווקא בתקופת הקורונה, חגית הרן ואסנת אבידן מביאות בשורה חינוכית חדשה לחריש. הכירו את צוות “סינפסה” – מרכז המחקר והפיתוח הייחודי, שמנער ומשנה את התפישות החינוכיות בעיר

מימין: אסנת אבידן וחגית הרן

מערכת החינוך טרם חזרה לפעילות לאחר הסגר השלישי ונדמה ששנת הלימודים תשפ”א תיזכר כשנה “אבודה”. אבל לא לכולם. יש מי שמנצל את תקופת הקורונה היטב. בתשעת החודשים האחרונים עומלות חגית הרן (43) ואסנת אבידן (47) במלאכת הקמת אחת היחידות המסקרנות בעיר: “סינפסה”, המרכז למחקר ופיתוח חינוכי של העירייה.

בית הספר הממלכתי בשכונת הפרחים בחריש
“המרחב החינוכי הוא מקום פתוח בו נוצרים הקשרים שונים”. בצילום: בית הספר הממלכתי בשכונת הפרחים

“סינפסה”, למי שפספס שיעור ביולוגיה, היא אזור המפגש בין תא עצב לתא מטרה והיא מקשרת ביניהם ומעבירה מסרים. “המרחב החינוכי הוא מקום פתוח בו נוצרים הקשרים שונים”, מסבירה הרן את הבחירה בשם. “המאפיינים הבולטים של הסינפסה הם גמישות ויעילות. כל פעם שמתרחש תהליך למידה נוצרים קשרים חדשים. ככה היינו רוצות לראות את עצמנו, מתייעלות ומחזקות את הקשרים התפקודיים והחינוכיים בעיר”.

“להצמיח את תחושת השייכות”

הטרנד של הקמת יחידת מו”פ (מחקר ופיתוח) בעולמות החינוך הגיע כעשור לאחר התבססותן בעולם העסקי. למרות זאת, יחידות אלה אינן נפוצות במערכות החינוך העירוניות והן פועלות רק בערים גדולות דוגמת תל אביב, ירושלים וחולון.

“זה נדיר שערים בסדר גודל של חריש מקימות מו”פ חינוכי, זה כמעט לא קיים”, מודה אבידן. “התפקיד שלנו הוא לייצר פונקציה שחושבת על חינוך לטווח הארוך, לכוון גבוה ולייצר תמונת עתיד לחינוך משמעותי בחריש”.

חטיבת הביניים בחריש - בית הספר לאתגרי העתיד
“התפקיד שלנו הוא לייצר פונקציה שחושבת על חינוך לטווח הארוך” בצילום: חט”ב אתגרי העתיד

“יש פה הזדמנות הסטורית”, היא מוסיפה. “לייצר מההתחלה יסודות יציבים לחינוך מותאם לעיר כבר מהשלב הראשון, בדיוק כפי שיוצקים יסודות לבניינים שנבנים כאן”.

לשאלה מדוע חריש נזקקת לחינוך מותאם משיבה הרן: “לחריש יש DNA אחר מערים אחרות. זו עיר קולטת תושבים. הצרכים של הילדים ייחודיים למשפחות שבונות בה את ביתן. החינוך פה צריך, מעבר לאתגר הלימודי וההתפתחותי, לייצר ולקדם תחושת שייכות בקרב התלמידים ובקרב משפחותיהם”.

אבידן מציינת את מטרת העל: “התפקיד שלנו הוא לייצר מערכת חינוך שרלוונטית לתקופה ולאתגרים העתידיים. לייצר מערכת חינוכית מאתגרת ומסקרנת שמייצרת סביבה בטוחה לילדים. זו מערכת שניתן להתפתח בה ושהתלמידים פועלים בה מתוך הנעה פנימית. חשוב לנו לתת להורים את השקט וההבנה שהילדים שלהם עטופים במקום טוב, שהמערכת רואה את הצרכים של הילד ואת החוזקות שלו”.

הרן מסכמת: “אני מאמינה שכל אחד שמגיע לחריש מעוניין להיות בתהליך של התפתחות וצמיחה. אנו באות להצמיח מערכת חינוך, להצמיח ילדים ולהצמיח משפחות”.

המסר לתושב: תהיה שותף

חגית הרן סינפסה
חגית הרן: “ביצענו תהליך הערכה יישומי ראשון מסוגו בארץ”

שתיהן מגיעות מעולם החינוך. אבידן עסקה בחינוך ציבורי, חינוך לא פורמלי ונוער בסיכון ומילאה מגוון תפקידים במשרד החינוך. הרן החלה דרכה כמהנדסת בעולם ההייטק ועשתה הסבה לחינוך מתוך תחושת שליחות. השתיים רואות בהקמת סינפסה הזדמנות הסטורית וחד פעמית. עוד הן מקדמות הליך בו ההורים לוקחים אחריות ונוטלים חלק בעיצוב החינוך העתידי בעיר.

אמש הסתיים תהליך שיתוף ציבור בהשתתפות עשרות הורים. הם לקחו חלק בתהליך שבחן את השאלה: “כיצד יוצרים הערכה מצמיחה לתלמידים”.

הרן: “ביצענו תהליך הערכה יישומי ראשון מסוגו בארץ ולמיטב ידיעתנו לא נעשה תהליך שיתוף ציבור כזה מעולם. לראשונה, תושבים בשיתוף עם אגף החינוך מחליטים יחד איך צריך להעריך תלמידים, בוחנים מהי הצלחה, ואיך אנחנו רוצים למדוד אותה. זה תהליך שמביא איתו בשורה חדשה”.

אסנת אבידן סינפסה
אסנת אבידן: לתושב יש אפשרות להיות שותף בתהליכי החינוך בעיר

“150 הורים ענו על שאלון ראשוני בנושא וכ-70 הורים השתתפו בשני מפגשי זום. אמש התקיימה הצבעה סופית הן על סל הערכים והן על המיומנויות החשובות ביותר שההורים מאמינים שילדם צריכים לרכוש כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי המאה ה-21”, מסבירה אבידן ומדגישה בגאווה: “זו הזדמנות לעצב את החינוך של עיר חדשה בדרך אחרת”. הרן מוסיפה כי “הליך השיתוף מעביר מסר ברור לתושב: יש לך אפשרות להיות שותף בתהליכי החינוך בעיר. גם התלמידים לקחו חלק בתהליך והממצאים מתוך המפגשים עימם מדהימים, הם מביאים זוויות מעניינות ואקטואליות מתוך החיים שלהם”.

“הקורונה טלטלה את מערכת החינוך”

שלא במפתיע מתוך הנתונים עולה כי שני הנושאים שהעלו ההורים והתלמידים גם יחד הם חוויית הקליטה בעיר וההתמודדות עם הלמידה בתקופת הקורונה.

הרן: “הקורונה טלטלה את מערכת החינוך. יש תחושה באוויר שזהו הזמן המתאים ביותר להתבוננות, לתכנון ולחישוב מסלול מחדש וזה קורה הלכה למעשה”.

אוטו גלידה של בית ספר רונה רמון. ביקרו את התלמידים וחילקו ארטיקים
אוטו גלידה של בית ספר רונה רמון. ביקרו את התלמידים וחילקו ארטיקים

אבידן: “זיהינו עד כמה הילד תלוי מורה בלמידה שלו ואיפה אנחנו לוקים בחסר. בתוך כל הקושי יש תחושה של פריחה ועשייה מטורפת בתוך בתי הספר בעיר ובאגף החינוך. אנחנו עם החשיבה קדימה, מבינים מה אפשר וניתן לעשות, זה לא עוצר את העבודה שלנו. גם מנהלי בית הספר קידמו יוזמות מדהימות בתקופה הזו, כל הזמן הם שולחים דוגמאות לפעולות שנעשות לשמירה על קשר עם התלמידים ולניסיון לראות כל ילד”.

מבנה תומך למידה

הניסיון “לראות כל ילד”, הוא חלק מתפישה רחבה יותר. הרן מסבירה: “אנחנו מאמינות ומקדמות למידה ממוקדת תלמיד, שרואה את התלמיד, וזאת בשונה ממערכות חינוך מסורתיות שדורשות שהתלמיד יתאים עצמו למערכת. חשוב לנו לקדם שיטה שמאפשרת ללמידה להיות ממוקדת בחוזקות של התלמיד ובמטרות שלו”.

אבידן מסבירה על הקשר בין “למידה ממוקדת תלמיד” להקמת מבני חינוך חדשניים ומרחבי למידה חדשניים בעיר: “אם אנחנו לא רוצים שהמורה ילמד באופן אחיד, יעמוד מול הכיתה וירצה פרונטלית בצורה המסורתית, אלא יאפשר לכל ילד ללמוד בקצב שלו ובהתאם לבחירה שלו – עלינו לתת למורה כלים לקיים למידה אחרת. אם רוצים לעודד ילדים ללמוד במגוון צורות, נדרש גם שינוי במבנה הכיתה. אם מבנה בית הספר הקלאסי, שמזכיר בתי חולים או בתי סוהר, לא משתנה, קשה יהיה לקיים צורות למידה חדשניות”.

מרחבי חדשנות בבתי הספר

הרן: “עיר שמבינה את זה צריכה לשנות את מבנה בית הספר. בחריש אנחנו בונים מראש את המבנים בחשיבה חדשנית שמאפשרת גמישות בלמידה”.

השתיים מתייחסות לחללים שנבנים בגדלים שונים ומותאמים לקבוצות למידה קטנות, מחיצות הזזה שמשנות את גודל הכיתה ומרחבים למידה חדשניים שמאפשרים למידה עצמאית של תלמידים.

אבידן מוסיפה כימרחבי הלמידה החדשים מחייבים הכשרה של המורים על מנת שיפיקו את מירב התועלות מהמבנים האלה”.

בית ספר ממלכתי שכונת הפרחים
בית הספר הממלכתי בשכונת הפרחים: מחיצות הזזה שמשנות את גודל הכיתה

הלימה עם מגמות חינוך גלובליות

האסטרטגיה הכוללת שהשתיים טוו לחריש מתבססת על ארבעה ערוצים שפועלים בסינרגיה:

  • חזון ותפישה חינוכית עירונית;
  • בחינת תהליכי הוראה ולמידה בבתי ספר;
  • פיתוח מודל הערכה ומדידה להתקדמות ובחינת השינויים בשטח;
  • הטמעת השינויים הלכה למעשה באמצעות קהילות למידה של מורים ומנהלים;

מיטבה אבידן להסביר: “זה קצת כמו קובייה הונגרית – אי אפשר לסדר רק פאה אחת של הקובייה, עובדים על כמה דברים במקביל, ולכן הפעולה של סינפסה מורכבת. אנחנו עובדים על המקרו מצד אחד כמו חזון חינוכי לעיר ומצד שני, נותנים מענה לשאלות פשוטות ויומיומיות ברמת המיקרו כמו מה קורה כשהמורה נכנסת לכיתה, איך נראה שיעור? צריך לעבוד בכל הערוצים רק כך אפשר לייצר שינוי בר קיימא”.

אוטו גלידה ברונה רמון
קהילות מורים – מורים מתשעה בתי ספר שונים פועלים יחד ומיישמים את השינוי בכיתתם. בצילום:מורים מקהילת החדשנות

האם הילדים של חריש יצאו נשכרים מתהליכי השינוי החדשניים? לשתיים אין ספק שהתשובה היא חיובית.

הרן: “בראייה מעמיקה אנו רוצות בחריש תלמידים מאושרים. אם הלמידה היא מסקרנת יותר, מעניינת יותר ויש לך תחושה שרואים אותך ואת הצרכים שלך בבית הספר, אז אין לי ספק שהתלמידים יחושו בזה”.

אבידן: “חשוב לנו שבית ספר יהווה מקום לשמחה, חדווה ואתגר. ליצור מערכת שמייצרת משמעות ורואה את הילד”.

השתיים שמתכננות כעת את השנים הבאות לעתיד מאמינות שחריש מתקדמת בכיוון הנכון: “אנחנו עוקבות אחרי תהליכים חינוכיים גלובליים פורצי דרך, אנחנו בקשר עם משרד החינוך שמודע לתכניות שלנו. מתבצע פה מהלך חינוכי רחב במסגרתו העירייה לוקחת בעלות על החינוך וזה בשונה מרוב הערים בהן מגיע גוף חיצוני ועושה תהליך התערבות ספורדי בעיר. אנחנו מקימות גוף שלומד ושומר את הידע לאורך זמן, מתכלל את כל השותפים בעיר, כולל ההורים, ונמצא בהלימה עם תהליכים חינוכיים עולמיים”, מפרטת הרן ואילו אבידן מסכמת: “חשוב לנו להיות בהלימה עם תהליכים עולמיים וגם קצת קדימה לפני כולם, להיות פורצי דרך”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

חברת המליאה החדשה: “חריש היא התרופה שלי”

פרח קוזחי, חברת המועצה הטרייה מסיעת הליברלים, מתמודדת עם מחלה קשה וכאבים יומיומיים. למרות זאת, היא בוחרת להילחם על עתידן של בנותיה ושל ילדים עם צרכים מיוחדים ולהעסיק את עצמה בעשייה פוליטית וקהילתית. “חריש מעניקה לי את הכוח להתמודד עם כל הקשיים שאני עוברת”

השבוע החל לפעול בחריש פורום לילדים עם צרכים מיוחדים בראשות פרח קוזחי, חברת המועצה החדשה מטעם סיעת הליברלים. “בפורום יהיו שותפים מנהלת השפ“ח (השירות הפסיכולוגי-חינוכי של העירייה), מנהל אגף החינוך, מנהל אגף הרווחה ונציגים של תושבים. אנו נתפקד כוועדה ממליצה ונשתדל לראות איך אפשר לשפר ומה ניתן לעשות. זה ממש חשוב כי עד היום לא היה מי שטיפל בזה מטעם המליאה”, מסבירה קוזחי.

פרח קוזחי
משפחת קוזחי בהרכב מלא

לפני ארבעה חודשים נכנסה קוזחי לנעליה של חברת המליאה נגה עוז מסיעת הליברלים, שעזבה את העיר. קוזחי (37) היא אם לשלוש בנות עם צרכים מיוחדים, שתיים מהן נמצאות על הרצף האוטיסטי והשלישית סובלת מאפילפסיה. לא מפתיע אם כן, שהנושא קרוב לליבה ואותו היא מעמידה במוקד העשייה הציבורית שלה.

קוזחי היא גם מוותיקות העיר החדשה. היא מתגוררת בחריש כבר חמש שנים בקירוב ומוכרת כפעילה חברתית ויזמית פרויקטים קהילתיים כמו ‘ילקוט לכל תלמיד’.

“התמודדתי בבחירות כי היה חשוב לי להיות שם עבור התושבים, לעשות עבור הקהילה ולהיות שופר של התושבים”, היא מסבירה. “הכניסה לפוליטיקה כחברת מליאה מעניקה לי הזדמנות לכוון את הזרקור לילדים עם צרכים מיוחדים ולהוריהם. לתת אוזן קשבת לתושבים שחשו שאין מי שמקשיב להם”.

היא מודה שהופתעה כשנגה עוז, חברת המועצה החליטה לעזוב את העיר והתלבטה אם להיכנס לנעליה, אך בסופו של דבר הכריעה בעד מתוך רצון לפעול במליאה מנקודת מבט של תושבת.

הליברלים
גיל פישר, שני גרינברג ופרח קוזחי, חברי סיעת הליברלים

זרקור לילדים עם צרכים מיוחדים

קוזחי מאזינה לתושבים כל הזמן. הראיון איתה נערך אחרי שיחה ממושכת עם זוג הורים שחשו שלא נמצא הפתרון המתאים לילדם במערכת החינוך העירונית.

“אני מכירה היטב את המקום שלהם כאם שנלחמה כל הזמן במערכת לטובת הילדים שלה”, היא מסבירה. “הרבה פעמים הורים חשים כאילו למערכת לא אכפת מהילד. אבל ההפך הוא הנכון. אני נתקלת בעובדי עירייה אנושיים ומדהימים אבל הם קורסים תחת העול. כמות המשפחות עם הצרכים המיוחדים שהגיעו לחריש בשנתיים האחרונות שברה שיאים. זה לא משהו רע, זה רק משהו שצריך ללמוד להתמודד איתו”.

גני ילדים חדשים בחריש
350 ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך. צילום: דוברות עיריית חריש

כ-350 ילדים עם צרכים מיוחדים מצויים במערכת החינוך בחריש מגיל גן ועד תיכון. בשנה הבאה צפוי מספרם לגדול ל-500. קוזחי, לקחה על עצמה פרויקט לא פשוט: “אני נמצאת כאן בשביל לשוחח עם ההורים ולהיות להם כתובת מצד אחד, ומצד אחר, אני עובדת כדי לשפר את המערכת, שתלמד איך להתמודד עם הפניות ושתגיב מהר ולא אחרי חודשיים-שלושה כפי שקורה כעת, לצערי. אני מנסה לראות את מה שמתרחש משני צדי המתרס”.

“חשוב שהורים ידעו שהם מוזמנים להתייעץ איתי בנושאים אלה וכי קיימים בחריש מענים נוספים מעבר למערכת הרשמית. יש יוזמות קהילתיות שעוטפות את ההורים ומסייעות להם. יש קבוצת וואטסאפ פעילה שמאפשרת להורים להתייעץ עם הורים אחרים ובחודש הבא יחל לפעול פאנל של הרצאות פתוחות בזום ללא עלות על זכויות הילדים, הטבות, טיפול בקנאביס רפואי ונושאים נוספים”, היא שמחה לבשר.

ההצבעה על חוק השבת
ההצבעה על חוק השבת: מתיר פתיחת בתי קפה ומסעדות באזורים מסוימים בעיר

“אף פעם לא קראתי לעצמי חילונית”

הכניסה של פרח לתפקיד התרחשה במהלך ההערכות האינטנסיבית לחקיקת “חוק השבת“, שאושר במליאה והסעיר את העיר. החוק, שמתיר באזורים מסוימים לפתוח בתי קפה, מסעדות וקיוסקים בימי המנוחה, העמיד את פרח בפני דילמה אישית קשה. “אף פעם לא קראתי לעצמי חילונית. תמיד הגדרתי את עצמי כמסורתית. אני נוסעת בשבת, מדליקה נרות ואוהבת להתארח אצל חברים חרדים שיש לנו בחריש לארוחות שבת. אני ”בין לבין“ ולכן היה לי מאוד קשה. מצד אחד, החברים הכי טובים שלי נלחמים על הבית – על דברים חשובים. מצד שני, יש פה קהילה שאני מאוד מחוברת אליה”.

“אחד הדברים שעזרו לי בקבלת ההחלטה היה לשמוע דעות של רבנים שתמכו בחוק שהעברנו. יש רבנים שהבינו את הצורך של הציבור החילוני בעיר וזה היה מהמם לשמוע את זה. חשתי שבאמת עשינו את ההחלטה הנכונה. אני גאה בציבור החילוני, המסורתי והדתי שתמך בחוק השבת, ועם האישור שלו, חריש הפכה לעיר של כולם, בהתאם להחלטת בג”צ וכך חשוב שנשמור עליה”.

פרח קוזחי
“כתושב אתה מצפה מנבחר הציבור לעשות את מה שנכון בשבילך”

פרח גם מתייחסת לקשר בין סיעת הליברלים לבוחריה, קשר שנדמה היה שקצת אבד אך ייתכן שכעת חודש, בעקבות אישור חוק השבת. “אני לא חושבת שנכון לומר שחוק השבת החזיר לליברלים את הבוחרים שלהם. אני חושבת שעד היום התושבים לא הצליחו לראות מה נעשה בשטח, ואילו חוק השבת הביא את העשייה של הליברלים לפרונט. כתושב אתה מצפה מנבחר הציבור לעשות את מה שנכון בשבילך. לפעמים התושב לא מצליח לראות את מה שנכון לעיר. אני מאמינה שעם הזמן החילונים בחריש יבינו את היקף העשייה של הליברלים”, היא גם מצביעה על שינוי בקשר הישיר עם הבוחרים: “התקשורת הקרובה יותר שמתבצעת עם הקהל משפיעה לטובה. אני מאמינה שהתושבים יכולים לראות את הליברלים כיותר נגישים, גם עם הכניסה שלי לתפקיד”.

“חריש היא התרופה עבורי”

הנגישות הגבוהה של קוזחי לצד עבודה במשרה מלאה ועיסוק ביוזמות קהילתיות מקבל משנה הערכה מהעובדה שהיא מתמודדת עם מחלה לא פשוטה וסובלת מכאבים עזים יומיומיים.

פרח קוזחי
בבית החולים. זכתה לתמיכה וחיבוק מהקהילה החדשה

“אני חולה באנדומיטריוזיס ואדנומיוזיס, אוסטואופיה, סובלת מכאבים שאני לא מאחלת לשונאים שלי”, כתבה לאחרונה בפוסט חושפני בפייסבוק. קוזחי, שמטופלת בקנאביס  רפואי מנהלת מאבק לקבלת התרופה עבורה ועבור בתה הצעירה בעלויות נמוכות יותר. למרות המאבק התמידי היא מוצאת את הכוחות לעשיה הציבורית ומסבירה: “חריש היא התרופה עבורי”.

“לפני ארבע שנים עברתי כריתת רחם ושחלות. אחד הדברים המדהימים שקרו אז, שחריש פשוט היתה העוגן שלי. הייתי מאושפזת חודשיים ובעלי אלירן לא הפסיק לקבל תמיכה ואהבה מקהילת חריש ומאנשים שבקושי הכירו אותי. דאגו לנו לאוכל, כביסות ובייביסיטר לילדות. זה היה מדהים. משהו באירוע הזה שינה אותי. גדלתי בבית עם תודעת נתינה ורצון לעזור לאנשים אבל הנתינה הזו גרמה לי להבין עד כמה העיר הזו מדהימה ועד כמה הקהילה שלנו מיוחדת”.

קוזחי שעברה תקופת החלמה ממושכת, שהתה שנה בביתה עם אובדן כושר עבודה מלא ו-100 אחוזי נכות, וכעת חזרה באופן כמעט מלא לשגרה. העשייה למען הקהילה היא הדרך שלה להחזיר על כל הטוב שהרעיפו עליה.

“ההתמודדות עם המחלה לא פשוטה. היום אני מתמודדת עם תופעות גיל המעבר, ועם כאבים. המזל שלי שאני כל כך עסוקה שאני לא משאירה לעצמי זמן לעסוק בזה. העשייה היא התרופה שלי למחלה. בחודשים האחרונים יש לי אפס שעות פנאי, אבל התמלאתי מעצם העשייה והפידבקים מהתושבים. חריש מעניקה לי את הכוח להתמודד עם כל הקשיים שאני עוברת”.

עיר חזקה, קהילה חזקה

הצלילה שלה לעשייה מלווה גם בתכנית ברורה לחיזוק הקהילה, התושבים והעסקים בעיר שנפגעו לא מעט בשל הקורונה. “עיר חזקה היא עיר עם קהילה חזקה ויש לנו קהילה מדהימה. אני מעודדת כל הזמן תושבים ליזום רעיונות ולנהל אותם. לדוגמה, תושב, קואצ’ר בהכשרתו, שמעוניין להתנדב ולאמן ילדים חלשים בחריש. כנציגת מליאה אני לוקחת אחריות לעזור לתושבים לקדם יוזמות שיחזקו את הקהילה וזה מהמם ולא מובן מאליו שיש לנו תושבים כאלה מוכשרים בעיר”.

קוזחי רוצה לקחת חלק בעשייה הפוליטית גם בקדנציה הבאה: “אני יודעת בוודאות שארצה להמשיך. אני לא רואה את עצמי מתמודדת לראשות העיר, זה לא בשבילי. אני לא יודעת מה יהיה עם הליברלים אבל חושבת שיש לי יכולות ויש לי מה לתת לקהילה”.

חריש יפהפיה. צילום: איציק לב

לשאלה כיצד תיראה חריש בסיום הקדנציה הנוכחית, משיבה קוזחי בהתרגשות: “בעוד שנתיים וחצי נהפוך לעיר של מעל 50 אלף תושבים – וואו. אני יכולה לדמיין את ההתפתחות של העיר בהתאם לפרוגרמה העירונית ורואה בעיני רוחי את ההתחלה של בניית הקאנטרי, ספריה עירונית, בתי קפה ברחבי העיר, קניון פעיל ושוקק עסקים. חריש כבר עתה היא עיר יפהפיה ובסיום הקדנציה היא תהיה עיר חזקה ועם תושבים מרוצים. בעוד שנתיים וחצי יהיו בעיר ספורט, תרבות ופנאי. אני מקווה שהקורונה תעבור מהעולם ונוכל ליהנות מכל הטוב שעובדים עליו כל כך הרבה”.

 “לראות את הטוב”

התכניות לפיתוח העיר לא עוצרות בשנתיים הקרובות. בעיני רוחה היא כבר רואה את המשך הפיתוח העתידי של חריש, בעשור הבא: “בעוד עשר שנים אנשים ישלישו את המחיר שהם משלמים כיום כדי לגור בעיר. חריש עומדת להיות אחת מהערים המרכזיות בישראל, התכנון שלה, הבנייה שלה, המיקום שלה והקהילה מבדלות אותה מכל השאר. כשאני מטיילת ברחבי הארץ אני מבינה עד כמה חריש יפהפיה”.

קוזחי, שהגיעה לחריש כששדרת דרך ארץ היתה ריקה מחנויות, נפעמת בכל פעם מחדש מהתפתחות העיר. “אני לא רוצה להישמע קלישאתית, אבל טוב יהיה אם רבים יראו ויעריכו את מה שיש, את מה שהצלחנו להשיג בפרק זמן קצר כל כך. אני עובדת באגף העסקי בסלקום, זו עבודת שטח שבמסגרתה אני מגיעה לערים רבות ברחבי הארץ. בכל פעם מחדש אני מבינה שאני מאוהבת בחריש. זו עיר מדהימה, אין לי שום סיבה לצאת מהעיר. יש בה הכל. כל מה שקיוויתי שיהיה בעיר שלי”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בין שני עולמות: “הסכמתי להקריב את עצמי כדי למנוע מלחמות בעתיד”

אישור “חוק השבת” גבה מראש העיר יצחק קשת מחיר אישי כבד. למרות זאת הוא מאמין שהחוק טוב לכולם ושזהו ההישג המשמעותי ביותר שלו במחצית הראשונה של הקדנציה. אילו השלכות יהיו על חברי המליאה שהצביעו נגד, מהם האתגרים המיידים והרחוקים יותר שעומדים לפתחו וכיצד הוא מתכנן להתמודד איתם? יצחק קשת בגובה העיניים

בשבוע שעבר, התקבלה במליאת העיר הכרעה חשובה: אישור חוק עזר עירוני המתיר פתיחת עסקים ביום המנוחה באזורים מוגדרים. החוק שמוכר כ”חוק השבת” ירשם כמעט בלעדית לזכותו או לחובתו, תלוי בעיני המתבונן, של ראש העיר יצחק קשת. 

החוק שמסדיר יחסים בין חילונים לחרדים בעיר זכה לתשומת לב ארצית, העמיד את יצחק קשת באור הזרקורים והפך אותו כמעט בעל כורחו ל”איש השעה”.

החוק זכה בתשומת לב תקשורתית ארצית

בראיונות הרבים שמעניק קשת לתקשורת מתגלה פער בין ההאשמות החריפות שהוא הפנה אל ההנהגה התורנית בעיר והאמירות הפסקניות כדוגמת “חריש היא לא אלעד או בני ברק”, לבין הטון המתנצל מעט שנשמע בהופעות בתקשורת החרדית: אני מנעתי חילול שבת ב-90% מהעיר”. האם המהלך שקידם קשת נולד מתוך רצון לפייס את כולם או מתוך אמונה אמתית שזהו הדבר הנכון לחריש? “יש בי אמונה וצדקת הדרך במהלך. יכולתי לא להעביר את החוק הזה וכולם היו מרוצים”, משיב קשת. “החוק כמעט נפל כמה וכמה פעמים, החזקתי את חברי המועצה שרצו לצאת מזה בכוח, וגם את עצמי לא פעם. אם נבחרי הציבור לא רוצים לקדם את החוק למה אני צריך לשרוף את עצמי על המזבח? אבל מה שהכריע זו המסירות. הסכמתי להקריב את עצמי כדי למנוע מלחמות בעתיד. שילמתי מחיר, אפילו מחיר כבד, אבל אני יודע שזה הדבר הנכון לכולם, לשני הצדדים”.

הצבעה על חוק העזר לחריש צילום: דוברות עיריית חריש
הצבעה על חוק העזר לחריש צילום: דוברות עיריית חריש

“מכיר את ציפור הנפש של שני הצדדים”

קשת שזכה לדבריו בתחילת הדרך בתמיכה של רוב הרבנים בחוק, קיבל בסופו של דבר כתף קרה מההנהגה התורנית. בסוף השבוע האחרון התקיימה עצרת תפילה המונית כנגד חקיקת החוק והופצו פרסומים המציגים את ראש העיר כמי שמקעקע את קדושת השבת. עוד פורסם איום בחרם על עסקים שיפעלו בשבת בחריש וכתבות בעיתונות החרדית שתקפו את קשת ואת שני נציגי סיעת בית טב לחריש, שלמה קליין ויוסי גולדמן, שהצביעו בעד.

יצחק קשת חוק השבת
הפרסום הופץ ברשתות החברתיות

“אכן, יש התקפה מאוד קשה ומכוערת נגדי ונגד החוק שממוענת לקהל יעד חרדי. ההתקפה הזו נובעת משתי סיבות עיקריות: גורמים פוליטיים אינטרסנטיים שבכלל לא גרים בחריש ומתסיסים את השטח כי הם לא מעוניינים בהסדרה מסיבות שקשורות בכלל למערכת הבחירות לכנסת; וחוסר הבנה בסיסי של החוק שעבר, שנובע מדיסאינפורמציה שמופצת בקרב הציבור הזה. אני מתכוון בעיקר לשקר גלוי שמופץ, על כך שכביכול אישרנו פתיחת מרכולים בשבת. חבל לי שמה שמתקבע בתודעה של אנשים הוא שגוי. הרוב לא מבינים שעשיתי זאת לטובתם. רבים חושבים שאני נגד השבת ואני ממש לא נגד השבת”.גם על התקיפות האישיות יש לו מה לומר: “אני הכי טוב לכולם, לשני הצדדים. אני חי את הצדדים, אני יודע לייצר את האיזונים כי אני מכיר את ציפור הנפש של שני הצדדים”.

“העברנו חוק שכולם מרוויחים ממנו”

בחריש מתגוררים כיום כ-50% חילונים, 35% דתיים ו-15% חרדים. האם החוק ישפיע על צביון העיר העתידי ועל האוכלוסיה שתגיע אליו? קשת מאמין שכבר ניכרות השפעות בשטח, הן במשיכת חילונים לעיר והן בהרחקת חרדים ממנה בשל הסברה שגויה: “בדיוק כפי שעד היום כל מי שארגן הפגנות בחריש יצר אימפקט שלילי בקרב הציבור החילוני שרוצה להגיע לעיר, עכשיו הפעולות נגדי בקרב החוגים החרדים יצרו אימפקט שלילי על הציבור החרדי, שרוצה להגיע לעיר”. הוא ממהר להסביר ולהדגיש: “החוק הזה טוב לחרדים בדיוק כמו שהוא טוב לחילונים. העברנו חוק שכולם מרוויחים ממנו. בעשרות ערים בישראל קיים חוק במתכונת הזאת בדיוק, אין כאן שום תקדים ייחודי. אני משוכנע שכאשר האבק הפוליטי ישקע, גם התושבים החרדים יבינו שהחוק הזה משרת אותם מצוין ויתמכו בו”.

חוק השבת יצחק קשת
החוק מתיר פתיחת עסקים ביום המנוחה באזורים מוגדרים בחריש

בניגוד למתקפה החרדית, זכה קשת באהדה מהחוגים החילונים בעיר, מתומכיו ומיריביו גם יחד. “זה משמח, זה נותן כוח אין ספק”, הוא משתף, אבל כפוליטיקאי ותיק הוא מקווה שהאהדה אינה זמנית בלבד. לפניו עוד שנתיים וחצי לסיום הקדנציה, זמן שבו עליו להשלים משימות רבות. הדחופה בהן, פיוס הציבור החרדי והדתי והסדרת היחסים בין הקהילות השונות בעיר, בנושאים הנוגעים לצביון העיר.

“נדרש אומץ לגור בחריש. יש פשרות לשני הצדדים. זו בחירה מושכלת שצריך לדעת לקבל. הקו שאני מנסה להוביל הוא ‘חיה את החיים שלך’ – אל תכפה את התפישה שלך על האחר”.

חריש מהאוויר 2019
“אני רוצה שכולם ירגישו שחריש היא הבית שלהם”

“אנחנו בעיצומו של תהליך להצבת קווי המסגרת של המרחב הציבורי בחריש. לא נירתע מלגעת בכל הסוגיות הבוערות ולטפל בכולן, כשהעיקרון המנחה שעומד לנגד עיניי הוא מודל של חיים משותפים המבוסס על התחשבות והבנה שחריש היא עיר של כולם. אני רוצה שכולם ירגישו שחריש היא הבית שלהם: חרדים, דתיים וחילונים. כל מה שצריך כרגע מכל הצדדים הוא להתאזר בסבלנות. גם סובלנות תסייע מאוד לכולנו”.

“מפנה את הזמן להידברות”

לא לחינם מציין קשת את המילים סובלנות וסבלנות, הוא מעריך כעת שהטיפול בסוגיות המרחב הציבורי כדוגמת הצופרים ותחבורה ציבורית בשבת ידרוש יותר זמן מהצפוי והוא מבקש ארכת זמן, גם מציבור המפגינים החילוני לטובת הליך החלמה. “לא הייתי מודע עד כמה הציבור החרדי פגוע. מאבק לא יוביל לשום מקום, ההפך, זה ירתום הרבה אנשים שהם לא קיצונים להרגשה שהם צריכים להילחם על הבית. אני מבקש לעצור הכל – נכנסנו לניתוח לב פתוח – בואו ניתן קצת זמן לתהליך להבשיל. אני מפנה את כל הזמן שלי להידברות כדי להרגיע את הרוחות”.

קהילה יוזמת בחריש
“שמונים אחוזים מתושבי העיר חיים ביחד בהרמוניה ובשלווה”

עם זאת הוא מציין בשמחה שרוב תושבי העיר חיים את חייהם בטוב: “לשמחתי, גם היום, שמונים אחוזים מתושבי העיר חיים ביחד בהרמוניה ובשלווה. הם לא מודעים, לא נחשפים או לא רואים את עצמם כחלק מכל מה שקרה. יש עשרה אחוזים מכל צד שמובילים את הציבור. אולי זה מה שנוח לרוב הדומם, שיש מי שעושה את העבודה עבורו”.

הכל פתוח: ההשלכות של הצבעת הנגד

לראשונה מאז כינון הקואליציה התקבלה ההחלטה על חוק השבת בהצבעת רוב בלבד. שני סגני העיר, שלמה פרץ מש”ס ויוחאי פרג’י מבית טב לחריש התנגדו לחוק. “יהיו לזה משמעויות”. משיב קשת לשאלה על המשך דרכה של הקואליציה. הוא לא מוריד מהפרק אפשרות של שלילת התארים סגן ראש העיר ומ”מ ראש העיר משני המתנגדים ואף פירוק הקואליציה. “כל האפשרויות הן על השולחן, הכל נלקח בחשבון. אנו מנהלים דיונים והנושא בבדיקה”.

לדבריו, למרות התככים, הדיסאינפורמציה, מצגי השווא והשחרת שמו, חקיקת חוק השבת היא אחד ההישגים הגדולים והמשמעותיים ביותר של הקואליציה מאז כינונה. “הכל נעשה בשקט אבל מאחורי הקלעים התנהלו הרבה ויכוחים, היו צעקות, עשרות טיוטות שרצו הלוך חזור עד שהגענו למשהו בשל. חוק השבת הוא הישג גדול לכולם”. עוד הוא מציין כי “נוצרה בין כולנו, בין כל מי שהצביע בעד החוק אחוות לוחמים. כולנו נפגענו, כל אחד מהצד שלו. זה יצר חיבור בין אישי חזק למרות ההבדלים בהשקפות. עברנו ביחד חוויה מעצבת”.

בניין עיריית חריש מועצת חריש
“זה המנדט שקיבלנו וכך זה פועל”.בצילום: בניין מועצת חריש

הוא גם ממהר להרגיע את חששות התומכים בחוק מפני פסילתו במשרד הפנים: “אני לא צופה שום בעיה באישור החוק. יש פה דמוקרטיה במדינת ישראל, שלטון שאמר את דברו. יכולת ההתערבות של משרד הפנים היא מינימלית. הם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים, זה המנדט שקיבלנו וכך זה פועל”.

מתווה תמריצים מול משרד הבינוי

המנדט של קשת תקף לשנתיים וחצי הבאות עד להתמודדות הבאה על ראשות העיר. בתקופה זו צפויה לו התמודדות בכמה חזיתות: “ברמה העירונית האתגרים שעומדים לפנינו הם השגת החלטת ממשלה חדשה שתזרים תקציבים לחריש, מציאת פתרונות תחבורתיים, קידום שטחי התעסוקה והתעשייה בכל העיר וקידום המלצות וועדת הגבולות”.

בנייה בשכונת בצוותא בחריש, נובמבר 2020
בנייה בשכונת בצוותא בחריש, נובמבר 2020

אתגר מיידי יותר הוא ההיערכות לקליטה מסיבית של תושבים חדשים בעיר. על פי צפי עיריית חריש, בשנתיים הקרובות יתווספו כ-15 אלף תושבים חדשים ומספר התושבים הכולל יגיע לכ-40 אלף תושבים. “אלו ככל הנראה המסות הגדולות ביותר שנקלטו בחריש עד היום”, מציין קשת. “כל שכונת בצוותא תתאכלס, בשכונת הפרחים משתחררים פרויקטים רבים לאכלוס וההערכות של העירייה היא לגידול של 40% בכמות הילדים בשנה הבאה. זהו גידול עצום. אין לאף עיר אחרת ניסיון עם התמודדות דומה”.

החשש, לפיו תוספת של כל תושב חדש מגדילה את הגירעון העירוני, לצד חוסר בתקציבים ממשלתיים, הוביל את עיריית חריש לשנות מדיניות: “אנחנו בעיצומו של תהליך משא ומתן עמוק עם משרד הבינוי והשיכון. משכנו את בלם היד ועצרנו הרבה תכניות. במעו”ף, חריש דרום, בצוותא, מתחם הטרפז – עצרנו הכל.

“יש לנו מתווה של קבלת תמריצים מהם על מנת שנסכים לשחרר את המעצור. זה לא יסתכם במיליון שקלים או שניים – מדובר בסכומים גבוהים הרבה יותר מזה”. קשת גם כורך את מועד תחילת אכלוס שכונת בצוותא שמתוכנן לאפריל 2021 במו”מ עם משרד הבינוי והשיכון: “זה חלק מהדרישות שלנו מול משרד השיכון, אם הדרישות ייענו נוכל להתקדם”.

עוד הוא מתייחס לעזיבת יעקב נתניהו, מנכ”ל המועצה בחמש השנים האחרונות: “אין ספק שהעזיבה שלו לא קלה, אבל המורשת שלו כאן ודברים לא נופלים בין הכיסאות”, מצהיר קשת ומסכם במסר לתושבי העיר: “אתם יכולים להיות רגועים. יש פה הנהגה אחראית שתדאג לשמור על איזונים עדינים בין כלל הציבורים מבלי לפחד מאף אחד”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

תחזית 2021 לחריש: האירועים שישפיעו על העיר בשנה הקרובה

שנת 2021 נפתחה והיא טומנת בחובה אירועים מהותיים ברמה הלאומית כמו סבב בחירות נוסף והמאמץ למיגור נגיף הקורונה. גם ברמה המקומית צפויים בחריש שינויים משמעותיים והתפתחויות, שישפיעו על עתידה בטווח הקצר ובטווח הארוך. לפניכם תחזית ”חריש סיטי“ לשנה החדשה

מופע חוזר: בחירות ארציות

ב-23 במרץ 2021, יצאו אזרחי מדינת ישראל לבחור בחברי בית הנבחרים בפעם הרביעית בפרק זמן של שנתיים בקירוב. חוסר היציבות המדיני בישראל משפיע באופן ישיר על מצבה של חריש ועל יכולתה להמשיך בתנופת הפיתוח. בחריש, הזקוקה להחלטת ממשלה חדשה לתקצוב העיר כמו אוויר לנשימה, ייקוו לכינונה של קואליציה יציבה ולסיוע ממשלתי מחודש, וזאת לאחר שהחלטת הממשלה 870, שהזרימה לעיר כמיליארד שקלים, הסתיימה.

תעמולת בחירות לכנסת ה-23 בחריש
בחירות לכנסת ה-23 בחריש

אוכלוסייה: עיר של למעלה מ-30,000 תושבים

בסוף שנת 2020 מנתה אוכלוסיית חריש כ-24 אלף תושבים. על פי הערכות המועצה, קצב גידול האוכלוסיה הגבוה יימשך גם בשנת 2021 וכעשרת אלפים תושבים חדשים יצטרפו לחריש במהלכה.

שכונת בצוותא, השכונה החמישית של העיר, צפויה לקבל במחצית הראשונה של השנה אישורי איכלוס ראשונים והיא אמורה לקלוט מאות משפחות חדשות. מתוך 1,519 דירות בשכונה כ-1,380 דירות צפויות להימסר השנה, הראשונות בהן, באפריל 2021.

בית ספר בבנייה בשכונת בצוותא
בית ספר בבנייה בשכונת בצוותא

בשכונה שנבנתה על ידי חברת שפיר במסגרת מיזם ‘תכנן ובנה’ של משרד השיכון יחלו לפעול מוסדות חינוכיים חדשים (11 גני ילדים ושני בתי ספר יסודיים) כמו גם מבני ציבור. אלה, ימסרו לידי המועצה. פתיחתם המשוערת של מרכז התרבות ואולם הספורט בצוותא מתוכננת לרבעון האחרון בשנה.

מרכז תרבות מתנ"ס בצוותא
מרכז תרבות / מתנ”ס בשכונת בצוותא

גם שכונת אבני חן תזכה לצמיחה משמעותית ולעיבוי האוכלוסייה עם המשך האכלוס של פרויקט ‘חריש המאוחדת’. פרויקט המגורים שהחל את דרכו אי שם בשנת 2013 וכולל 27 בניינים ו-600 דירות בקירוב החל להתאכלס במהלך 2020. קצב מסירת הדירות צפוי להתגבר במהלך 2021 ואיכלוס הפרויקט ישפיע רבות על השכונה הצפונית בחריש. בו בעת ממשיך האיכלוס בשכונת הפרחים ובפרויקטים נוספים בשכונות מעו“ף, החורש ואבני חן.

‘חוק השבת’ ייכנס לתוקפו

לאחר שהטיפול בו נדחה במשך קרוב לשנתיים, בשנה הקרובה צפוי להתגבש חוק עזר עירוני חדש: ‘חוק פתיחת וסגירת עסקים בעיר חריש’. החוק, המוכר יותר כ”חוק השבת”, יועבר לאישור שר הפנים וצפוי להיכנס לספר החוקים העירוני בהמשך השנה. החוק, המבוסס על הסכמות בין סיעות הקואליציה, יקבע היכן ניתן לפתוח בעיר עסקים בימי המנוחה ויסייע, כך מקווים כולם, בהפגת המתיחות בשטח ולהסדרת סטטוס קוו החיוני להמשך צמיחתה של העיר ולתחושת הביטחון של תושביה. בשנה הקרובה עתידים להיחקק חוקי עזר נוספים בחריש ביניהם חוק החניה, שיסדיר את הנושא בעיר.

חוק השבת
חוק השבת: פתיחת עסקים בימי המנוחה במקומות מוסדרים

אולם ספורט ראשון בעיר

מסגרות תחרותיות חובבניות או חצי מקצועיות, לא פעלו כסדרן השנה עקב מגבלות הקורונה, אך עם זאת, מקום קבע לקיום משחקים ואירועי ספורט הינו מצרך בסיסי בעיר. אולם הספורט הראשון בעיר הנבנה בשטחו של בית הספר הממלכתי ‘רונה רמון’ ברחוב דפנה, צפוי לספק מענה של ממש לנושא. האולם החדש והמקורה, שבנייתו מושלמת בימים אלו, ייפתח במחצית הראשונה של השנה. הוא כולל מגרש כדורסל שיכול לשמש גם כשני מגרשי כדורעף תקניים.

הדמיית אולם ספורט בחריש
הדמיית אולם ספורט בחריש

גידול במספר התלמידים והשקה של מבני חינוך חדשים

על פי הערכות המועצה בשנת הלימודים תשפ”ב מספר התלמידים בעיר יגדיל עצמו ב-50% בקירוב וישק לכעשרת אלפים תלמידים. בהתאם, יפתחו עשרות גנים חדשים ומספר בתי ספר. על פי התכנון, אמורים להיפתח לראשונה בעיר מוסדות חינוך על יסודיים בזרם הממלכתי-דתי. עם זאת, נכון לכתיבת שורות אלו ניכר בשטח כי העבודות לבניית האולפנה הואטו. יוחאי פרגי מ”מ ראש העיר ויו”ר ועדת חינוך מציין כי בשלב זה, בעקבות עיכוב בהעברות תקציביות ממקורות ממשלתיים, פתיחתו של מבנה האולפנה באחד בספטמבר מוטלת בספק.

תחילת הבנייה של הישיבה התיכונית נובמבר 2020
תחילת הבנייה של הישיבה התיכונית נובמבר 2020 צילום: דוברות העיר חריש

מסחר קרוב לבית: עסקים רבותי, עסקים

מרכז מסחרי שכונתי נוסף צפוי להיפתח בשנה הקרובה בקצהו הדרומי של רחוב גפן בעיר. המבנה בן שתי הקומות, צפוי לכלול סניף של שופרסל אקספרס ומספר חנויות נוספות וייתן מענה זמין ונגיש לתושבי חריש המתגוררים בחלקה הדרומי של שכונת החורש.

מתחם מסחרי מרכז מסחרי רחוב גפן
מרכז מסחרי ברחוב גפן

גם המרכז המסחרי ברחוב תאנה עתיד להיפתח השנה. במקום יפעל סניף סופר מרשת ‘מעיין 2000’ והוא יצטרף לסניף הפעיל בשכונת אבני חן.

בשדרת האחווה, הרחוב הראשי בין שכונת הפרחים ושכונת בצוותא, צפויים להיפתח לראשונה בתי עסק שיספקו מענה ברמה השכונתית. גם בשכונות מעו”ף ובצוותא מתוכננים להיפתח עסקים ראשונים השנה.

מעיין 2000 מרכז מסחרי תאנה
מרכז מסחרי ברחוב תאנה של רשת מעיין 2000

בעוד יומיים יחל בישראל הסגר השלישי שימשך מספר שבועות. התקווה היא כי בקרוב, עם סיום הליך חיסון האוכלוסיה, תתגבר ישראל על מגפת הקורונה ויתאפשר לעסקים רבים לחזור לפעילות. אם אכן תצליח המדינה להתמודד בהצלחה עם המשבר הבריאותי-כלכלי, תצא גם חריש נשכרת והציפיה היא כי ייפתחו עסקים נוספים בשדרה המרכזית ובשכונות. אלה יתרמו להכנסות העירייה, ליצירת מקומות תעסוקה מקומית ובעיקר לתחושה הנחוצה של שגרה ברוכה.

שדרת דרך ארץ
עסקים בשדרת דרך ארץ

השנה אולי זה יקרה: סניף דואר בחריש

אחרי המתנה ארוכה ומספר עיכובים בלוחות הזמנים צפוי (כנראה) להיפתח במהלך 2021 סניף הדואר הראשון בחריש. מבנה הדואר בדרך ארץ 26 נראה ערוך לפעולה וכבר מוצבים בו הדלפקים האדומים המוכרים של דואר ישראל. לאחרונה עדכנה הנהלת הדואר כי הם נמצאים בישורת האחרונה: “אנו בשלבים אחרונים ובימים אלה יצא מכרז נוסף לאיתור סוכן דואר זאת מאחר וסוכן הדואר שנבחר הסיר את מועמדותו”.

סניף דואר - צילום דוברות דואר ישראל
סניף דואר בישראל. צילום דוברות דואר ישראל

הקלה בעומס התחבורה: חניכת מחלף ‘משמר הגבול’ החדש

בשלהי 2021 צפויות להסתיים עבודות ההקמה של מחלף ‘משמר הגבול’ החדש, שממוקם ממערב לצומת משמר הגבול הקיים כיום, על כביש 65. המחלף החדש יבטל את הצומת המרומזר וכן את קטע הכביש שבין הצומת לכיכר הכניסה לחריש, על כביש 574. במקום הכיכר יוקם צומת מרומזר חדש ובו שני נתיבי נסיעה לכל כיוון. ראש המועצה הצהיר כי המחלף “ישחרר הרבה לחץ מהכניסה והיציאה לעיר”. תושבי העיר למודי הפקקים, ההולכים וגדלים בעיקר בשעות הבוקר ביציאה מן העיר – מייחלים לכך.

מחלף מג"ב; צילום: חברת שיכון ובינוי
העבודות מתקדמות. צילום אוויר עדכני של מחלף מג”ב; צילום: חברת שיכון ובינוי

עוזבת את העיר: הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה תסיים תפקידה

בנובמבר 2021 צפויה ‘הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש’ לסיים את פעילותה. הוועדה פועלת מתוקף צו מיוחד מזה למעלה מעשור, מורכבת מנציגי משרדי הממשלה השונים ונציגי מועצה ומונהגת על ידי היו”ר דוד מגן מונסונגו. בתקופת פעילותה הנפיקה הוועדה היתרי בנייה ל-11,662 יחידות דיור בחריש, 7,610 מהן כבר קיבלו תעודות גמר. עוד קידמה הוועדה המיוחדת למעלה מ-60 פארקים, עשרות מוסדות ציבור חדשים ומאות אלפי מ”ר של שטחי מסחר ותעסוקה.

הוועדה סיימה במהלך כהונתה את התכנון המפורט של חמש השכונות הראשונות בעיר, המיועדות לאכלוס הצפוי של 50,000 תושבים. בדצמבר 2020 הופקדו גם תכניות הרובע העתידי, “חריש דרום”, בו מתוכננים לקום שטחי מסחר ותעסוקה גדולים.

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה - חריש
”מנוע“ משמעותי בהתפתחות המהירה של חריש

הוועדה היוותה, מאז הקמתה, ”מנוע“ משמעותי בהתפתחות המהירה של חריש וסיום פעילותה עשוי להקשות על המשך פיתוח העיר בקצב בו הורגלנו. עם זאת, סיום המנדט מהווה גם סמן להתבגרות העיר ומעבר למודל סטנדרטי יותר, של וועדת תכנון ובנייה מקומית בניהול חברי המועצה, כפי שנהוג בערים אחרות בישראל.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

“המעורבות הציבורית בחריש גבוהה יותר מרוב המקומות שהכרתי”

הוא מחלק מחמאות לתושבי חריש שמגלים ערנות ומדווחים למשטרה בתדירות גבוהה, מדגיש כי רמת הפשיעה בחריש נמוכה מהממוצע הארצי ומפרט על הפעילות המשטרתית הקיימת ועל ההערכות לצמיחת העיר. סנ”צ עירן לוי, מפקד תחנת עירון, בראיון בלעדי

למעלה מ-6,000 אירועים שונים בחריש טופלו על ידי המשטרה בשנת 2020, כמעט פי שניים מהשנה שלפניה. אולם ההכפלה במספר האירועים אינה המדד היחידי לבחינה של עיר בהיבטים החשובים של הפשיעה, המעורבות האזרחית הגבוהה ופעילות השיטור שנעשות בה. סגן ניצב עירן לוי (45) מפקד תחנת עירון שנכנס לתפקידו רק לפני שלושה חודשים, מזכיר את קצב הגדילה העצום של העיר ומשבח את האוכלוסייה ואת משמר השכונות הפועל בעיר: “רוח ההתנדבות בחריש גבוהה מאוד, המעורבות הקהילתית ענפה והתושבים רוצים לתרום לביטחון הסביבתי ודורשים כל העת להוריד את רמת הפשיעה”. עוד הוא מוסיף כי הערנות והמודעות למתרחש גבוהה מאוד והיקף הדיווחים למשטרה הוא רב. “אני רואה בכך אזרחות ראויה להערכה, כיף לראות את זה”.

מתנדבים ב משמר השכונות בחריש
מתנדבים במשמר השכונות בחריש

חריש מקבלת מענה משטרתי ראוי

אין להקל ראש במחמאה שניתנת לתושבי חריש. לסנ”צ לוי הכרות עם חריש עוד מהתקופה שהיתה “רחוב אחד עם כמה משפחות”, לדבריו. כיום הוא מפקד על תחנה המספקת מענה לכ-80 אלף תושבים. תחנת עירון, אחת מתוך שלוש ‘תחנות הואדי’ יחד עם תחנת אום אל פאחם ותחנת באקה אל גרביה, אחראית בין היתר, על הישובים ערה, ערערה, כפר קרע, ברטעה, קציר וחריש. תחת פיקודה של תחנת האם פועלת נקודת המשטרה בחריש, שצפויה בעתיד להפוך לתחנה עצמאית. “בטווח הבינוני והארוך אמורה לקום בחריש תחנת משטרה שתתן שירותים רק לעיר. מדובר בתהליך טבעי בדיוק כפי שנצרכת בחריש תחנת כיבוי ומד”א”.

תחנת משטרה - עירון
תחנת משטרה עירון: מספקת מענה לכ-80 אלף תושבים במרחב

שתי ניידות סיור הפועלות בעיר נתפשות בעיניו כסדר כוחות הולם את גודל האוכלוסיה. “בהתאם להערכות מצב שאנחנו מקיימים באופן שוטף, אנו מקצים לחריש כוחות שיטור נוספים על הקיים לטיפול באירועים חריגים, מקרי פשיעה, הפגנות ומקרים נוספים”, הוא מסביר ומדגיש: “באופן יחסי לישובים אחרים וגם ביחס לכמות האירועים בה, חריש מקבלת כיום מענה ראוי. בחלק גדול מהמקרים מצליחים השוטרים למנוע אירועים ולא רק להגיב אליהם”. עוד הוא מציין כי הגדלת מצבת כוח האדם המוקצית לנקודת חריש נידונה כרגע בעבודה מטה ששותפים לה גם יצחק קשת והמשרד לביטחון פנים.

שוטרי נקודת חריש בפעילות בעיר
שוטרי נקודת חריש בפעילות

“נפח הפשיעה בחריש נמוך מהממוצע”

לשאלה העוסקת בתחושת הביטחון של תושבי חריש ומקרי ההתפרצויות לבתים וגניבות כלי רכב מגיב סנ”צ לוי בפסקנות: “בסופו של דבר, תחושת ביטחון היא עניין סובייקטיבי. המיקום הגאוגרפי של חריש הוא סמוך לקו התפר ומטבע הדברים, הקרבה מאתגרת, אך אין מדובר בהיקף פשיעה החורג מהממוצע. אוסיף ואדגיש כי נפח הפשיעה בחריש, ברוב התחומים, נמוך מהממוצע. בנוסף, משיחות שקיימתי עם גורמים ברשות ובשיח עם תושבים שביצעתי לאחרונה, אני מתרשם שהנוכחות המשטרתית מורגשת בעיר, כמו גם השפעתה החיובית על הנעשה בעיר”.

משטרה נקודת חריש
נקודת חריש: הנוכחות המשטרתית בעיר מורגשת

עם זאת מדגיש סנ”צ לוי כי “המעורבות הציבורית בחריש היא גבוהה יותר מרוב המקומות שהכרתי”. הוא משייך זאת לתחושת ההתחדשות, הצמיחה וההתעצמות של תושבי העיר. עוד הוא מסביר כי בגלל שמדובר בעיר חדשה כל מקרה נבחן בעיני התושבים ב”זכוכית מגדלת”, וכפועל יוצא מקרים בודדים מציגים באופן מוטעה את המציאות הקיימת בכללותה.

סנ”צ לוי ממחיש את דבריו בדירות הסמים המחתרתיות שהתגלו בעיר. בשנתיים האחרונות התגלו מספר מקרים של מעבדות סמים.לתפישתו, חריש היא ישוב אחד מיני רבים בהם מתקיימת פעילות פלילית של גידול והפקת סמים אסורים. “בעיית הסמים בישראל ידועה, אין מדובר במשהו שהומצא כאן בחריש. המשטרה נלחמת למיגור תופעה בדיוק כפי שהיא נלחמת בשאר הארץ. אני יכול לומר שבגלל שחריש היא מקום חדש על המפה יש שמאמינים כי יוכלו להכניס דריסת רגל דווקא כאן”.

סנ"צ עירן לוי
סנ”צ לוי: “נכחתי בחריש באופן אישי כדי לוודא שצו הבריאות מתקיים כלשונו”

“לאפשר למחות בהתאם לתנאים ולחוק”

אחד התפקידים עימם התמודדה משטרת ישראל בשנה האחרונה היתה האכיפה של הנחיות הקורונה. סנ”צ לוי שנכנס לתפקידו עם תחילתו של הסגר השני בישראל, מזהה בחריש אוכלוסייה ממושמעת ואיכפתית: “החיבור בין התושבים לקהילה, לרשות המקומית ולמנגנונים שונים משפיע לחיוב על המאמץ למנוע תחלואה. בתוך הכלל כמובן יש גם חריגים, במקרים הללו טיפלנו אם באזהרות ואם במתן דו”חות”. את הטענות למוקדים בחריש, בהם לכאורה מתקיימות הפרות חוזרות ונשנות הוא דוחה. “באירועי שמחת תורה לדוגמה, נכחתי בחריש באופן אישי כדי לוודא שצו הבריאות מתקיים כלשונו וברוב המוחלט של המקרים לא היו הפרות. אין אתרים בעיר בהם מתקיימת הפרה קבועה ומתמשכת”.

משטרה הפגנה
נוכחות משטרתית בהפגנות בעיר: “מדובר בזכות בסיסית בחיים במדינה דמוקרטית”

בשבועות האחרונים החיכוכים סביב צביון העיר, תליית כרוזים וחסימת כבישים מול מחאות והפגנות תושבים חילונים מעסיקים רבות את המשטרה. האם הרכב האוכלוסיה הרב גוני בחריש מציב בפני המשטרה אתגר גדול ביחס לערים אחרות? סנ”צ לוי מאמין כי אכן מרקם האוכלוסייה בעיר מספק למשטרה אתגר:”תוך זמן קצר בתפקיד הבנתי כי מדובר בתהליך טבעי של עיר שמנסה לבנות את אופיה ואנו מוכנים ונכונים לאתגר, ולליווי של התהליך”. הוא אינו מוטרד מהתעסוקה הרבה שמזמנת לו הסוגיה: “לכל אדם עומדת זכות המחאה ואנחנו כמובן מבינים זאת. מדובר בזכות בסיסית בחיים במדינה דמוקרטית. התפקיד שלי כמשטרה הוא לאפשר לכל אחד מהצדדים למחות בהתאם לתנאים ולחוק”.

הפגנת חילונים נגד צופרי השבת בעיר
הפגנת חילונים נגד צופרי השבת בעיר

עם זאת הוא מספק גם את זווית הראייה שלו: “החיכוכים האחרונים בין חרדים לחילונים, כרגע תופסים את מרכז תשומת הלב בעיר, כל העיניים נשואות לשם. עם זאת, צריך לזכור כי בסופו של דבר מדובר במספר מצומצם של אנשים משני הצדדים”, מסביר לוי ומגלה כי “האדם שתלה כרזת צניעות באחד מרחובות העיר, נעצר ובחקירה התגלה כי הוא כלל אינו תושב העיר”.

עם הפנים קדימה

בראש רשימת הנושאים לטיפול בחריש שהרכיב סנ”צ לוי נמצאת הקמת מערך שיטור עירוני בחריש. מערך האכיפה העירוני הוא כוח משולב הכולל כוחות שיטור ופיקוח עירוני שמטרתו להרתיע, למנוע ולאכוף עבירות בתחומי איכות החיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית. ראש הרשות מוביל את המערך וקובע את המדיניות וסדר העדיפות העירונית בתיאום עם המשטרה.

ניידת משטרה נקודת חריש
המטרה: הקמת מערך שיטור עירוני

היעד של מערך השיטור העירוני הוא ליצור סביבת חיים מוגנת ואיכותית התורמת ליצירת רמה גבוהה של ביטחון אישי במרחב העירוני. “כרגע אנו בודקים היתכנות להקמת המערך. אני מאמין שמערך שיטור עירוני יפתור לא מעט בעיות, גם בנוכחות משטרתית רחבה יותר בעיר וגם במתן מענה לאירועים. השיטור העירוני יוכל לתת מענה ספציפי בנושאים מסוימים ויאפשר לסיור המשטרתי להתמקד באירועים רחבים יותר כמו פשיעה”. עוד מציין סנ”צ לוי כי העבודה המשטרתית בשילוב עם מוקד חירום מאויש 24 שעות ביממה, שהמועצה תשיק בקרוב יהווה נדבך נוסף שישפר את השירות והמענה.

מוקד החירום של העירייה יהווה נדבך נוסף

עוד ברשימת המטלות שסימן לעצמו סנ”צ לוי הוא ההיערכות לגדילת העיר. “אנו מסתכלים על העיר ההולכת וצומחת מתוך הבנה שהעיר צפויה לגדול בעוד 5,000 תושבים בשנה הקרובה וזה מכניס אותנו לשלב של חשיבה ובניית תהליכים, אחד מהם הוא השיטור העירוני שציינתי.

“בהיבטי הפשיעה, בטיפול נקודתי בעבריינים ומחוללי פשיעה אנו מבצעים כיסוי מודיעיני על מספר דמויות בעיר ששם ניתן מענה נקודתי וממוקד. יש גם פעילות סמויה וכוח בילוש שנותן מענה לעיר.

“גם על החיבור לקהילה אנו מתכוונים להמשיך ולשים דגש הן על הגברת מודעות אצל בני הנוער, הדרכות בבתי ספר ופעילות המשק”ים בתחום ההסברה בעיר”.

לוי מסיים את דבריו ושולח מסר חשוב לתושבי העיר:הקריאה המרכזית שלי לתושבים בחריש היא לא לקחת את ענייני היום לקצה ולקיצון, ולפתור בעיות בדיונים ובדרכי נעם. אני חושב שמלבד שוליים קיצוניים, הרוב המוחלט של הציבור בחריש נמצא באמצע ולשם צריך להוביל כל שיח שמתקיים”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

הצעירים באים: “חריש מציעה לי אלטרנטיבה טובה”

הם שוכרים דירות לבד או עם שותפים, עושים את צעדיהם הראשונים בקריירה, חולמים על עסק בעיר החדשה ולא מתגעגעים ל”עיר הגדולה”. יותר ויותר צעירים וצעירות משתקעים בחריש ומתכננים לצמוח עם העיר: “אני כאן לטווח הארוך”

“יש עליה משמעותית של חבר’ה צעירים שמגיעים הנה באופן עצמאי, בין אם מדובר בשותפים או ביחידים שבוחרים לשכור דירה בגפם”, כך מעיד חן דואני (23), שמתגורר בחריש מספר שנים ומנהל את קבוצת הוואצאפ ‘חריש 18-24’. דואני חש קשר ישיר בין העליה במספר הצעירים בעיר למשבר הכלכלי: “מאז תחילת תקופת הקורונה זרם המגיעים התגבר. אני לא יכול להעיד מפורשות על המשבר כגורם לכך, אבל עובדתית זה מורגש”, מציין דואני ומשער כי הנהירה לעיר היא גם בזכות מחירי השכירות האטרקטיביים.

חן דואני צעירים בחריש
חן דואני (שני מימין) וחברים

כך או אחרת התוצאה ניכרת בשטח. “פתאום יש קול והד לצעירים בחריש והמצטרפים החדשים מבינים כי ישנה כבר קבוצה גדולה של בני גילם בעיר. בקבוצת הוואצאפ של 18-24 חברים כבר למעלה מ-100 משתתפים ובחריש ישנם מעל 200 צעירים בקבוצת הגיל שלנו, שאני מכיר בדרך כזו או אחרת”, אומר דואני ומוסיף: “רכזת הצעירים במועצה, תחיה ברונר, איתה אני נמצא בקשר רציף, מספרת שהיא קולטת לאחרונה יותר ויותר מצטרפים חדשים”.

חן דואני וחברים
חן דואני וחברים

חריש ידועה כעיר של משפחות צעירות ואחוז הילדים בה הוא מהגבוהים בארץ. בעוד הגידול הטבעי בסקטור מרכזי זה נמשכת, מסתמנת לאחרונה מגמה הולכת וגוברת של צעירים וצעירות, חיילים משוחררים, שותפים ויחידים שבוחרים בחריש כנקודת המוצא לפרק העצמאי בחייהם. מה מושך אותם לחריש? האם מדובר בתנאי השכירות הנוחים, המיקום האסטרטגי או מודל של חיי חברה ייחודיים? נראה שכל התשובות נכונות.

“רואים שהמקום מתעורר לחיים”

שחר אבו (22) עשה את כל הדרך מאילת לחריש והוא מקווה להגשים בעיר החדשה שאיפות תעסוקתיות. ניר ויינפלד, אחיו של שחר, הוא סוכן נדל”ן שעובד בעיר מזה שנתיים והמליץ לאחיו  להכיר את העיר החדשה מקרוב: “שמעתי מניר על העיר והחלטתי שמתאים לי לעשות את השינוי הזה שגם הוא עשה”. בימים אלו מתגורר אבו בדירתו של אחיו ובמקביל עסוק בחיפושים אחר דירה, אליה הוא מתכנן לעבור בקרוב עם שותף, חבר ילדות, שמתכוון אף הוא להגיע לחריש.

שחר אבו צעירים בחריש
שחר אבו: “יש כאן עסקים חדשים שנפתחים כל הזמן”

אבו הוא צלם שמעניק שירותים למגזר העסקי. “ראיתי בחריש הזדמנות ליצירת קשרי עבודה ענפים עם בעלי העסקים המקומיים. באילת הרגשתי חסום מבחינה עסקית”, הוא מציין. אבו מאמין שחריש היא מקום שמתפתח. “יש כאן עסקים חדשים שנפתחים כל הזמן אז נראה לי כדאי ונכון להגיע לכאן”.

החברים מסתלבטים: אין מדרכות בעיר

שחר אבו צעירים בחריש
אבו: “אפשר מהר מאוד להתחבר כאן”

אבו שמח לגלות שגם המישור החברתי מוצלח מאוד: “הכרתי פה אחלה אנשים, בגיל שלי”, משתף אבו ומציין כי קבוצת הוואצאפ ’18-24′ פעילה מאוד ומאפשרת חיבורים בצורה מאוד נעימה ונוחה לתושבים חדשים. “הקבוצה מאוד מזמינה, אפשר מהר מאוד להתחבר כאן והחברה המקומית מאוד מקבלת”.

אבו גם מציין לטובה את האווירה בעיר: “האנשים פה מדהימים, יש אווירה מאוד חמה ואישית בעיר. שדרת דרך ארץ חיה ומתפתחת ורואים שהמקום מתעורר לחיים וזה כיף”. הוא לא מציין חסרונות קיימים בעיר אבל מספר אנקדוטה קטנה: “חברים שמגיעים לבקר מסתלבטים עלי שאין כאן עדיין מדרכות. נכון שחריש צריכה עדיין להתפתח בתחומים שונים, ובעיקר בכל הקשור למקומות בילוי וחיי לילה. אבל אני אופטימי. לאחרונה נפתח כאן פאב חדש ואני צופה לעתיד טוב כאן”.

משכנעת חברים לעבור לחריש

תמרי דניאלי (23) עברה ממודיעין לחריש לפני כחצי שנה. דניאלי עובדת בחברת כח אדם אך כבר שקועה עמוק בתכניות לפתיחת עסק מקומי בעיר. “אני כאן לטווח הארוך”, היא מצהירה.

תמרי דניאלי
דניאלי: תחושה של נחיתה רכה

לחריש היא הגיעה בעקבות חברים טובים שעברו להתגורר בעיר. “הגעתי לשלב בחיים בו רציתי לצאת מהבית ולהתחיל בחיים עצמאיים, באתי להתארח בחריש וראיתי שיש דימיון רב בין חריש למודיעין, מעין תחושה של בית שגיליתי כאן מהר מאוד. הרגשתי שעשויה להיות לי פה נחיתה רכה”, היא משתפת.

שבועיים בלבד חלפו מהביקור הראשון בחריש ועד שמצאה כאן דירה, אותה היא שוכרת לבד. “מחירי השכירות בחריש הם רבע מהמחיר הממוצע במרכז הארץ. חברים ומכרים רבים שואלים אותי מה יש לי לחפש בחריש, אך אני מוצאת שהעיר הזו ממש בשבילי”.

תמרי דניאלי צעירים בחריש
תמרי דניאלי: “חריש מציעה לי אלטרנטיבה טובה”

דניאלי מרוצה מהיתרונות הכלכליים שחריש מציעה לצעירים: “במקום ללכת לבזבז את הכסף שלי בסביבה יקרה יותר ומשם לחזור להורים, חריש מציעה לי אלטרנטיבה טובה, חיים עצמאיים ועלויות מחיה נמוכות. אני רואה בחריש מקום להשתקע בו”.

ברמה החברתית דניאלי חשה שיש מקום לשיפור: “לפעמים זה מרגיש לי שאני מהרווקות הצעירות הבודדות בחריש כשכולם מסביבי נשואים ועם ילדים אך זה לא מפריע לי. העיר ממש קוסמת לי”, היא מוסיפה ומנבאת לחריש עתיד טוב. “אני מרגישה שחריש מתפתחת בקצב שיא ויש תחושה טובה לראות את העיר ‘עפה גבוה’ בשנה-שנתיים הקרובות. למי שלא מחפש את הרעש והבלאגן של תל אביב אני מאוד ממליצה על חריש. אפשר למצוא כאן איכות חיים שלא נמצאת במרכז, יש כאן שקט, פארקים בכל פינה ודירות גדולות וחדשות”, היא מסכמת.

דניאלי רוצה לחלוק את הטוב גם עם חברים טובים: “בימים אלו ממש אני נמצאת בתהליכי שכנוע של כמה חברים שלי שאני אשמח שגם הם יעברו לכאן”, היא מציינת ומוסיפה באותה נשימה, יחד עם זאת, גם הקשרים החברתיים בעיר נרקמים כאן די מהר”.

היער קרוב, הים קרוב גם כן

ישי גדג צעירים בחריש
ישי גדז’: “יש הרבה אפשרויות והזדמנויות לייצר קשרים”

ישי גדז’ ( 23), גדל והתחנך באלעד וניהל בצעירותו אורח חיים דתי-חרדי. הוא עבר לחריש לפני מספר חודשים יחד עם מייק, חברו מהשירות הצבאי.

“תכננו לעבור לתל אביב ולעבוד שם ואז נכנסה הקורונה לחיינו. יצאתי לחל”ת וגם מייק, השותף שלי, חיפש את עצמו בתחום התעסוקה. חריש נשמעה לנו כמקום נחמד ונכון עבורנו”, פוסק גדז’ וממהר להוסיף: ” נכון, מגוון מקורות התעסוקה כאן מצומצם יותר אבל אני לא רואה בזה קושי, כל זמן שהתחבורה הציבורית לערים הגדולות תפעל בצורה טובה ותאפשר הגעה למוקדי תעסוקה במרכז”. גדז’ גם מתרשם לטובה מההרכב האנושי בעיר: “יש אחלה אנשים, צעירים בני גילי בחריש, לא מדובר על ה”כמויות” שתמצא בתל אביב אבל למי שרוצה יש הרבה אפשרויות והזדמנויות לייצר קשרים”. גדז’ מעיד שתוך זמן קצר התהוותה קבוצת חברים שעורכת בקביעות מפגשים משותפים: “ארגנו לאחרונה מדורה ביער חריש, היער מאוד מרשים ונעים מאוד לטייל בו. גם הים קרוב לכאן.

ישי גדג צעירים בחריש
ישי גדז’ (שני משמאל): “חריש לא מתאימה לכל אחד”

“אני ממש התלהבתי ממה שיש לחריש להציע. אני מודע לעובדה שהיא לא מתאימה לכל אחד, במיוחד לאלו הצמאים לחיי לילה ומועדונים נון-סטופ. חריש מציעה חיים מעט שקטים יותר, רחוקים מהפקקים, והיא מתאימה לאלה ששואפים ליזום חברויות חדשות”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בעליות ובירידות: חריש בשביל האופניים

עד כמה ידידותית חריש לרוכבי האופניים, מהי רמת המודעות לרכיבה נכונה בעיר והאם ניתן להקל על עומס התנועה באמצעות שיפור רווחת רוכבי הדו-גלגלי? חברי הקבוצה “חריש בשביל האופניים” בראיון מתגלגל

שבוע הבטיחות בדרכים 2020, שחל השבוע, עומד בסימן מודל “עיר בטוחה” והפחתת מהירות הנהיגה במרחב העירוני. אחד מהפתרונות הפופולריים יותר להתמודדות עם עומס התנועה הוא עידוד השימוש באופניים ככלי תחבורה חלופי ומרכזי בערים.

מימין: איציק לב, יניב הכהן, מיכל אגמון, ענבל גולדשטיין וינון בירן
מימין: איציק לב, יניב הכהן, מיכל אגמון, ענבל גולדשטיין וינון בירן

“אופניים הם כלי תחבורה שאינו רק ספורטיבי וידידותי לסביבה, אלא הוא ממש בחזקת “צו השעה” בתקופת הקורונה” – כך לפחות מאמינים חברי קבוצת “חריש בשביל האופניים”. התארגנות אזרחית זו הציבה לעצמה  מטרה לקדם את הרכיבה על דו-גלגלי בעיר באמצעות שיפור תשתית נדרשת, הצבת מתקנים ייעודיים לאופניים, חינוך, הסברה ושינוי הרגלים.

שיפור זרימת התנועה בעיר

התשתית הרעיונית לקידום התחבורה הירוקה בעיר הוקמה על ידי בוגרי ההכשרה של ‘המרכז לצדק חברתי’ בחריש. אל היוזמה הצטרפו תושבים נוספים וכך התגבש צוות “חריש בשביל האופניים” המונה חמישה פעילים: מיכל אגמון, איציק לב, ענבל קומפל-גולדשטיין, יניב הכהן וינון בירן.

יניב הכהן
יניב הכהן

“ה’אני מאמין’ שלי מתבסס על קיימות והפחתת זיהום האוויר. מעבר לספורט וההנאה מרכיבה, קיום תשתית ראויה לרוכבים יביא לשיפור זרימת התנועה בעיר ויגביר את בטיחות משתמשי הדרך”, מסביר יניב הכהן, שגם משמש כפעיל בפורום תחבורה חריש, שפועל בשיתוף פעולה עם המועצה.

ינון בירן, מדריך לרכיבת אופניים ומקים ‘מועדון אופניים חריש’ מחזיק בדעה דומה: “אנו מנסים להביא לידיעת הרשות את התהליכים הקורים בתחום בעולם ובארץ, במיוחד בתקופת הקורונה בה אופניים הפכו לחלופה בריאה לתחבורה ציבורית, אשר מטבע הדברים, גורמת לחשיפה גבוהה יותר לאנשים.  בתקופה כזו ישנה עדיפות ברורה לתחבורה דו-גלגלית”.

זוג אחד, מענים מרובים

בירן והכהן מאמינים שקידום התחבורה הדו-גלגלית עשוי לתת מענה גם למצוקה אחרת המתהווה בעיר: “אני רואה באופניים אלטרנטיבה למצוקת עומסי התחבורה בעיר ומענה למחסור בתחבורה ציבורית פנימית. אם יהיו שבילים מסומנים ומסודרים אל מוסדות החינוך, ילדים רבים  יוכלו לרכוב לבית הספר ולאפשר להורים לצאת בזמנם החופשי מן העיר, מה שעשוי לפזר את עומסי התנועה על טווח זמן רחב יותר”, מסביר כהן.

ינון בירן חריש בשביל האופניים
ינון בירן חריש בשביל האופניים

עם זאת, השניים מציינים כי רכיבה בטוחה על אופניים, לילדים ולמבוגרים כאחד, דורשת תשתית מתאימה. התשתית המרכזית לרוכבי אופניים היא שבילי אופניים ייעודיים. פתרון זה חשוב במיוחד ברחובות או דרכים בהם המכוניות ושאר הרכב המנועי נוסעים במהירות של 50 קמ”ש ומעלה, ברחובות עם אוטובוסים או משאיות או שיש בהם תנועה רבה של מכוניות.

בירן מציין שנדרש גם מערך תומך רחב נוסף: “מעברי חציה מותאמים, מתקני קשירה ואף עמדות תיקון וניפוח זמינות לציבור”. לדבריו, תשתיות אלה מקובלות מאוד בעולם אך טרם הגיעו לארץ. “אנו רוצים לייצר בחריש שבילים רציפים עבור רוכבי אופניים ואנחנו מאמינים שזה אפשרי”, מוסיף הכהן.

מיתון תנועה כתכנית עולמית

חברי “חריש בשביל האופניים” מסתמכים בדבריהם על מגמות עולמיות. הכשרת שבילי אופניים למשתמשים, לדוגמה, היא חלק מתכנית “המערכת הבטוחה”. תכנית זו נדונה בוועידת שטוקהולם, שהתכנסה בפברואר האחרון, בהשתתפות נציגים של כ-140 מדינות, והגדירה יעדים בינלאומיים בנושא בטיחות בדרכים, בין היתר הורדת ההרוגים והפצועים באורח קשה ב-50% עד 2030.

שביל אופניים בחריש
רחוב תמר: שביל אופניים בחריש

מטרת תכנית הבטיחות החדשה, שאמורה להיות מוגשת בחודשים הקרובים גם לאישור בארץ, היא ליצור “מערכת תחבורה שצופה ומקבלת טעויות אנוש ומונעת הרוגים ופציעות”, כמו גם “תכנון סלחני שלא מטיל את האשמה על משתמש הדרך או הנהג”.

ההצעה מבוססת על תפישה הוליסטית של מיתון תנועה. במסגרת התכנית, נתיבי התנועה הוצרו, המדרכות ושבילי האופניים הורחבו והמהירות המותרת ירדה ל-30 קמ”ש.  חריש, יש להזכיר, נבנתה ותוכננה מראש במתכונת זו.

רחוב גפן בחריש
רחוב ממותן תנועה בחריש. המהירות המותרת היא 30 קמ”ש

“לחריש יש פוטנציאל עצום”

כיום מסומנים בחריש שלושה שבילי אופניים בלבד: שדרת דרך ארץ, ציר רחוב תמר וציר רחוב ספיר. שבילי האופניים מסומנים ברחובות המרכזיים של העיר בהם מהירות הנהיגה המותרת היא 50 קמ”ש.

על פי תכניות העירייה שבילי אופניים נוספים יחברו גם את השכונות החדשות, הפרחים ומעו”ף למערך השבילים הקיים.

חריש בשביל האופניים
שבילי אופניים יחברו את כל הצירים המרכזיים ובין שכונות חריש

בשאר הרחובות, ברחובות ממותני התנועה, בהם המהירות המותרת היא עד 30 קמ”ש, צריכים רוכבי האופניים לרכוב על הכביש.

“זה בעייתי”, בירן פוסק. הוא מתייחס בדבריו לעובדה כי בפועל, נוהגים תושבי חריש במהירות גבוהה יותר מן המותר. זה מתאפשר להם הן בשל האכלוס החלקי והן בשל חוסר אכיפה. עוד הוא מוסיף כי “אין ברחובות הללו עדות לתמרורים המעידים על אופיים ככבישים משולבים”.

הכהן מוסיף: “גם אם היו תמרורים אני לא בטוח שהורים יסכימו שילדיהם ירכבו על כבישים משולבים כאלה, ובהיעדר נתיבים מסומנים בכביש, רבים מרוכבי הדו- גלגלי מעדיפים לרכוב על המדרכה”.

חריש בשביל אופניים
“ביקשנו מהמועצה להשלים את סלילת וסימון השבילים הקיימים”

“בנוסף, לא נלקחה בחשבון הטופוגרפיה של חריש”, מדגיש בירן. “רכיבה בטיפוס מביאה לירידה במהירות של רוכבי אופניים. ברחובות הצרים הללו מדובר בסיכון של כלל משתמשי הדרך”.

ביולי 2020 נפגשו חברי הקבוצה עם יניב מרכנתי, מ”מ מהנדס העיר, ודנו בשיפור התשתיות של שבילי האופניים הקיימים. “ביקשנו מהמועצה וגורמי ההנדסה להשלים, כקו ראשון, את סלילת וסימון השבילים הקיימים והצבת תמרורים מותאמים. בנוסף דרשנו לסמן מעברי חצייה לדו גלגלי  – החסרים במספר מוקדים. כשלב ביניים הצענו לסמן ‘שבילים טקטיים’, צביעת מסלול לאופניים על חלקה של מדרכת אספלט עבור מסלול לאופניים. לטובת המשימה לא נדרש תקציב מיוחד או תכנון מקדים. מאז השיחה היתה צביעה של כמה מקומות. אך לא הכל הושלם”, אומר בירן ומסכם: לחריש יש פוטנציאל עצום ומאידך, היא מתמודדת בשלב זה עם לא מעט בעיות ברמת התשתית”.

מיכל אגמון אופניים
חברי הקבוצה: המלצות לרכיבה בטוחה וקריאה לחבישת קסדה

“הרוב המוחלט רוכב ללא קסדות ובניגוד לחוק”

אחד הנושאים שהציבה הקבוצה בראש מעייניה הוא תחום ההסברה והחינוך. עם פתיחת שנת הלימודים יצאו החברים בפרסומים בקבוצות הפייסבוק המקומיות עם מספר המלצות לרכיבה בטוחה וקריאה לחבישת קסדה. “בחריש יש כמות עצומה של רוכבי אופניים. עם זאת, המודעות לבטיחות ברכיבה דו-גלגלית היא נמוכה מאוד”, מציין בירן. “הרוב המוחלט רוכב ללא קסדות ובניגוד לחוק”.

רכיבת אופניים בחריש
רוכבים בחריש

כהן תומך בדברי בירן: “יש בחריש ציבורים שלמים שלא התחנכו על חשיבותה של הקסדה. חשוב לבצע הסברה ולהשריש זאת. באוכלוסייה המקומית שכמעט מחציתה ילדים זה בגדר חובה בעיני. בזכות זה ניתן לבסס הליך חינוכי שמתחיל מלמטה בתהליך שיחלחל בכיוון הפוך ובו ילדים יחנכו את המבוגרים מהם”.

קבוצת הרוכבים ממתינה כעת לפגישה עם מחלקת החינוך במועצה, בה יבקשו לקבל אישור לקיום הדרכות ושיעורי הסברה לרכיבה נכונה ובטוחה למורים ולתלמידים במוסדות החינוך. עוד מנסה לקבל הקבוצה בשיתוף חבר המועצה גיל פישר, תקציב להצבת מתקני אופניים בבתי הספר ברחבי העיר.

מעיריית חריש נמסר: “שבילי אופניים מופרדים בתשתית בלעדית מתוכננים רק ברחובות בהם מהירות הנסיעה המותרת היא 50 קמ”ש. שבילים אלו מתוכננים בעשרה רחובות ברחבי חריש. בקרוב צפויות להסתיים עבודות הסימון והתמרור של השבילים הייעודים, שמתוכננים בשכונות אבני חן והחורש. בשאר רחובות העיר שהינם רחובות מקומיים ממותני תנועה, שבהם מהירות הנסיעה המותרת 30 קמ”ש תנועת האופניים משולבת בכביש.
חריש מתאפיינת בטופוגרפיה גבעית, ובהליך התכנון של העיר תוכננו שיפועי הדרכים של עד 6% מתוך שיקול נוחות ההליכה והרכיבה על אופניים”.

עוד בנושא: דיווש משפחתי: הורים וילדים רוכבים יחד בחריש

 


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

ברגל, באופניים וברכב: ארבעה מסלולי טיול בקרבת חריש

עצים עתיקים, מעיינות נסתרים, נחלים, ברווזים ודו-חי בסכנת הכחדה – כל אלה מחכים לכם במרחק קצר, בסביבות העיר חריש. צאו ותיהנו

צילומים: לידור שקד

אחת ההנאות הגדולות היא לגלות מקומות חדשים שטרם הכרנו, לפגוש אנשים שלא ציפינו להכיר ולראות את הטבע במלוא הדרו ותפארתו. את כל אלה מספק לנו טיול. ולא, לא צריך לקנות כרטיס טיסה, לתכנן הרבה מראש או לרכוש ציוד מיוחד. אפשר בקלות לארוז מספר כריכים ולצאת לסביבה הקרובה של חריש. העיר מוקפת בטבע ומשופעת במסלולים קלים המתאימים לכל המשפחה ולכל עונות השנה.

4 מסלולי טיול סביב חריש
על המפה: ארבעה מסלולי טיול

ריכזנו עבורכם ארבעה מסלולי טיול קלים ונגישים: תל זאבים, עין ארובות, נחל עירון תחתון ומסלול רכיבה מחריש לקיבוץ מצר.

מסלול רגלי: תל זאבים

על אף תנופת הבנייה בשטחים סביבו, נשמר התל ברובו ללא שינוי

גבעה מקסימה ונגישה המאפשרת לתושבי חריש בריחה אל הטבע, נופים יפים, צל והמון שלווה וכל זאת מבלי להיכנס לרכב. על פי הממצאים הארכיאולוגים שנמצאו בתל, האזור היה מיושב בתקופה הכנענית התיכונה המאוחרת (2200-1200 לפני הספירה הנוצרית), בימי שיבת ציון ולמן התקופה הביזנטית ועד לימי הביניים. על אף תנופת הבנייה בשטחים סביבו, נשמר התל ברובו ללא שינוי, ועתה הוא מהווה סביבה טבעית נגישה וצמודת דופן לשכונת הפרחים בחריש.

תל זאבים צילום לידור שקד
שביל הליכה מוצל וידידותי

נקודת מוצא:  מאחורי תחנת האוטובוס בקצהו המערבי של רחוב יקינטון בחריש מצויה הכניסה אל החורש. פונים שמאלה בהתפצלות הראשונה וממשיכים ישר במעלה השביל. לא קיים שילוט אל התל, אך אל דאגה, הדרך אינה מסובכת.

תל זאבים לידור שקד
מבט מתל זאבים אל חריש

מסלול הטיול: מסלול ההליכה הוא היקפי (מעגלי) ואורכו כקילומטר. בהליכה נינוחה ולא מהירה המותאמת למשפחות עם ילדים הזמן הנדרש לסיום המסלול הוא כ-30 דקות בלבד. כאמור, הדרך אינה מסומנת או משולטת אך היא ברורה ומוסדרת לכל אורכה ומציעה לצועדים מסלול מוצל ונעים, וזאת הודות לעצי אלון, ברוש ואורן המצויים שם. ההליכה בשביל נוח ובדרגת קושי – קלה, עם זאת, השביל אינו מתאים לעגלות. המטיילים הסקרנים ימצאו על התל הסתעפויות, שבילים רבים ופינות מוצלות רבות לעצירות מהנות של שתייה או ישיבה ארוכה יותר לפיקניק. הדרך נקייה מאוד – שימרו עליה. מראש התל ניתן להשקיף מערבה על שכונת החורש בחריש ודרומה אל הכפר מייסר.

תל זאבים לידור שקד
מבט מראש התל אל כפר מייסר

 דרגת קושי: קלה. המסלול מותאם למשפחות עם ילדים; אינו מתאים לעגלות;

זמן משוער: 30 דקות;

עונה מומלצת: כל השנה;

WAZE: רחוב יקינטון פינת סביון, חריש;


מסלול רכיבת שטח: מחריש למצר

בנקודת החיבור בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא קיים מסלול רכיבה נוח ונגיש המאפשר לתושבי חריש לצאת מהעיר אל המרחבים הירוקים של האיזור. המסלול מתאים גם לחובבי ריצה.

חולפים על פני מטע הזיתים ופונים ימינה

נקודת מוצא: בכיכר הדרומית ביותר בשדרות האחווה המחברת בין שכונות הפרחים ובצוותא ממשיכים ישר אל השדות. מתחברים לשביל הכורכר הפונה שמאלה, חולפים על פני מטע זיתים משמאל ופונים ימינה, שם כבר תמצאו דרך מסודרת.

מסלול שטוח ונוח לרכיבה. אין צל

מסלול הטיול: המסלול מתאים לרוכבים מתחילים, ליחידים, זוגות ואף משפחות. אורכו כ-4 קילומטרים והוא אינו מוצל. משך הרכיבה המשוער בקצב איטי הוא כ-15 דקות לכל כיוון.

הצצה אל חריש

השביל מתעקל מערבה ודרומה ועוקף משמאל מטע אבוקדו וכרם גפנים צעיר. לאחר רכיבה של כ-2 קילומטרים מגיעים אל הכניסה החקלאית של קיבוץ מצר, אסם החציר ומאגר מי הקולחין של הקיבוץ.

לפני הכניסה לשטחי החקלאות של הקיבוץ

דרגת קושי: קלה. המסלול מותאם גם לרכיבת ילדים;

זמן משוער: 20-30 דקות;

עונה מומלצת: כל השנה, למעט בימים גשומים ושבילים בוציים;

WAZE: שדרת האחווה, פינת יקינטון , חריש;


קונים? מוכרים? שוכרים? משכירים? הכל במקום אחד – לוח הנדל”ן של חריש

לוח דירות חריש


להגיע עם הרכב: עין ארובות

עין ארובות לידור שקד
עין ארובות לידור שקד

עצי תאנה, אמת מים קרירים, צמחייה עשירה, שני מעיינות ודו-חי בסכנת הכחדה – כל אלה מצויים בשמורת הטבע המקסימה, עין ארובות, המצויה במרחק נסיעה של 10 דקות בלבד מחריש.

רכז הביטחון של קיבוץ מצר, שנרצח בפיגוע שארע בקיבוץ בשנת 2002

בתחומי השמורה נובעים שני מעיינות עונתיים, הנוטים להתייבש בסוף הקיץ. בתקופת המנדט הבריטי הוקמו סביב המעיינות קירות שיצרו שתי בריכות. דרך הגישה אל המעיין והשבילים בשמורה שוקמו לזכרו של איציק דורי, רכז הביטחון של קיבוץ מצר, שנרצח בפיגוע שארע בקיבוץ בשנת 2002. אנדרטה לזכרו מוצבת בראשית המסלול.

חנייה ונקודת מוצא למסלול

נקודת מוצא: מחריש נוסעים צפונה בכביש 574 ורגע לפני הצומת המרומזר פונים ימינה אל אנדרטת משמר הגבול. חוצים את המנהרה החולפת מתחת לכביש 65 ופונים שמאלה בשילוט החום אל ‘משמר הגבול’. מטרים בודדים לאחר מכן פונים שוב שמאלה בדרך עפר קצרה המתעקלת דרומה וימינה. לאחר כמאה מטרים נוספים מגיעים אל החניה הקטנה בסמוך למטע התאנה ומשם נכנסים רגלית אל השמורה.

עין ארובות לידור שקד
מנהרות מוצלות בדרך למעיינות

מסלול הטיול: הצמחייה העבותה מלווה אותנו במסלול ויוצרת מנהרות מוצלות לאורך שביל צר ויפהפה. לאחר הליכה קצרה פוגשים במחסום פלדה ועוברים דרכו אל המעיין הראשון. מספר צעדים נוספים והגעתם לבריכה המזרחית של השמורה.

עין ארובות לידור שקד
דק עץ מעל אחד המעיינות

הצמחייה הרבה במעיין כמעט ומטשטשת לחלוטין את קיומו. במקום נבנה דק עץ המותאם במיוחד להפסקה ותצפית על המעיין. באמת המים המוליכה את מי המעיין במורד השמורה, ניתן לשכשך את הרגליים.

באמת המים ניתן לשכשך רגליים

כדי להגיע לבריכה המערבית יש לחזור על עקבותינו אל מחסום הפלדה ולהמשיך שמאלה. השביל הצר הופך לדרך רחבה ומימין לה תוכלו לראות מטע גויאבות עם ריחות משכרים. לאחר 50 מטרים נוספים בשביל הפתוח פונים שמאלה, ומגיעים אל הבריכה הפתוחה.

עין ארובות לידור שקד
צמחיה עבותה, תאנים, פטל ופרחים

חשוב לציין כי הכניסה למי המעיין אסורה. בריכות השמורה הן ביתו של טריטון הפסים, דו-חי ממשפחת הסלמנדריים, הנמצא בסכנת הכחדה ונחשב לחיה מוגנת.

בריכת המים בעונה זו ריקה

דרגת קושי: קלה;

זמן משוער: 5 דקות הליכה מהחנייה למעיין;

עונה מומלצת: כל השנה;

WAZE: עין ארובות;


מבלי לצאת מהרכב: נחל עירון תחתון

בגבה של תחנת הדלק בכביש המוביל למבנה המועצה האזורית מנשה זורם נחל עירון תחתון. שביל הכורכר שהוסדר לאורכו מאפשר למטיילים לבצע קפיצה קטנה לטבע ולצפות בנחל ובבעלי הכנף שהשתכנו לאורכו.

נחל עירון תחתון

נקודת מוצא: מחריש בכביש 574 דרומה פונים ימינה אל תחנת הדלק דור אלון ומיד אחריה פונים ויורדים ימינה אל דרך העפר. הדרך אורכה כחצי קילומטר מתחנת הדלק ועד סופו של המסלול. בנסיעה לאורכו של הנחל ולצד הפרדס הסמוך אליו, ניתן לחזות בזרימה, המתחזקת בחודשי החורף ובבעלי הכנף המתרכזים בתחומו. ניתן גם להשאיר את הרכב חונה בתחנת הדלק ולהמשיך רגלית לכיוון הנחל.

בעלי כנף מקננים

מסלול הטיול: מקורותיו של הנחל בישובי ואדה ערה והוא זורם דרומה אל השרון הצפוני עד לנקודת החיבור עם נחל חדרה. על פי תכניות ‘רשות ניקוז ונחלים שרון’ צפוי הנחל וסביבתו לעבור מהפכה של ממש ובעתיד הקרוב להפוך לפארק מוסדר שיכלול עצים, ספסלים ושבילי טיול מוסדרים.

מפלונים לאורך הנחל. צילום: בן גוטמן

מהלכים ראשונים להסדרתו כבר נעשו במקביל לעבודות להקמת מחלף משמר הגבול. במהלך השנה האחרונה בוצעו במקום עבודות חישוף צמחיה, הרחבת החתך של הנחל ומיתון דפנותיו, במטרה להפוך את אפיק הנחל לידידותי לטיול. מפלי אבן נבנו בקרקעית הנחל, ואלה מאפשרים להאט את זרימת הנחל. זאת, כדי לאפשר לעופות מים לקנן ולהתרבות בנחת. ואכן, בנסיעה לצד הנחל ניתן לחזות בעופות שונים ובמשפחות ברווזים, שהנחל הפך לביתם.

ברווזים בנחל עירון תחתון
ברווזים בנחל עירון

דרגת קושי: קלה;

זמן משוער: נסיעה קצרה של מספר דקות;

עונה מומלצת: כל השנה, למעט ימים גשומים מאוד שהופכים את שביל הנסיעה לבוצי במיוחד;

WAZE: דור אלון מענית;

למסלולי טיול נוספים: צאו אל הנוף: 5 מסלולי טיול קצרים ונקודות חמד מסביב לחריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

הפתעת העונה: שחקניות נבחרת ישראל יקדמו את כדורגל הבנות בחריש

לא רק ספורט: שי שדה ומור אפריים, קפטניות נבחרת ישראל בכדורגל נשים, ינהלו מקצועית את ענף כדורגל בנות שנבנה בעיר. המטרה המיידית היא חשיפה לספורט, הגדלת מספר המשתתפות במשחק ובניית בסיס לספורט תחרותי בעתיד. וכן, גם העצמה נשית, היא לא מילה גסה

מימין: שי שדה במהלך העונה. משמאל: מור אפריים בחגיגת הגול השני בחצי גמר גביע המדינה. צילום: התאחדות הכדורגל

אחרי הסגר, אחרי החגים ועם החזרה לשגרה צפוי לחזור ולפעול בית הספר לכדורגל שמפעילה עיריית חריש. השנה החדשה מביאה בכנפיה הפתעה מקצועית מרגשת: שתי שחקניות כדורגל מקצועיות, מור אפריים ושי שדה, שהובילו גם את נבחרת ישראל כקפטניות הקבוצה, ינהלו מקצועית את קבוצת כדורגל הבנות בחריש. היוזמה החדשה תעניק זריקת עידוד רצינית לקבוצה הבנות שהחלה לפעול לפני שנה, ולבנות מהבסיס את ענף כדורגל הנשים בחריש, לעתיד לבוא.

כדורגל בנות חריש
מימין לשמאל: איילה, נופר, יובל ודורין

יעד חשוב: קידום ספורט עממי ותחרות בקרב בנות

שמונה בנות מכיתות א’-ו’ שיחקו בקבוצת הבנות של בית הספר לכדורגל בעיר בשנה שעברה. הקבוצה באימונה של שני שמואל, גם היא שחקנית עבר בנבחרת ישראל, מבקשת להגדיל את מספר המשתתפות ולהתמקצע בתחום. אלו יושגו, כך מקווים כולם, עם הגעתן של דמויות המודל בתחום הכדורגל הנשי הישראלי לעיר.

“קידום הספורט בכלל וספורט תחרותי אצל ילדות ונערות הוא בעיני אחד היעדים החשובים”, מסבירה קרין פלג-נוימן, מנהלת מחלקת הספורט בעיריית חריש. “החלטנו גם בכדורגל בנות להביא את המאמנות הכי טובות שיש, שתי שחקניות מוערכות שהיו קפטניות נבחרת ישראל, על מנת להגדיל את מספר המשתתפות בענף”.

פלג-נוימן מקווה שהקבוצה שמנתה בשנה שעברה שמונה בנות בלבד, תשלש את עצמה. “בעונה הקודמת שדה אימנה קבוצה בהוד השרון והצמיחה אותה מאפס לארבעים בנות. זה השג פנומנלי. אני מקווה שמגמה חיובית דומה תתרחש גם בחריש”.

נופר כהן כדורגל בנות
נופר כהן: “כדורגל זה לכולם”

“זה לא משחק רק לבנים, אין חוק כזה”

אולם לא רק ספורט נמצא במשוואה. ענף הכדורגל הנשי מתמודד גם עם תפישות חברתיות מגבילות וסטריאוטיפים מיניים. אלה, כך נראה, מתחילים להיסדק.”נשים יכולות לשחק כדורגל, זה לא משחק רק לבנים, אין חוק כזה. כדורגל זה לכולם”, מצהירה נופר כהן, תלמידת כיתה ו’ בבית ספר תלמי רון ומשתתפת בחוג הכדורגל. “חברה מאוד טובה שלי שיחקה בכדורגל בנים והציעה לי להיות בכדורגל בנות. ממש כיף, מאוד התחברתי לזה והנה אני כאן”, היא אומרת בביטחון. היא גם עונה ברהיטות ובלי היסוס לשאלה, מה היא אוהבת בכדורגל: “עבודת צוות, כל אחת מביאה את האישיות שלה, כולנו יחד מתחברות למטרה אחת, מתחברות לכדור ואוהבות תחרות”.

יובל דב אלמז בועטת לשער
יובל דב אלמז בועטת לשער

גם יובל דב-אלמז, בת 8.5 ותלמידת כיתה ג’ בבית הספר ‘תלמי רון’ מקבלת בטבעיות את הבחירה בספורט שנחשב שנים רבות לטריטוריה גברית: “כדורגל זה תחום ספורט שאני הכי אוהבת. יש בזה הרבה מאמץ, צריך לרוץ עם הכדור ולעשות גולים”, היא מסבירה. דב-אלמז, אחת מהבנות הצעירות בקבוצה, מעריצה את מסי ומשחקת בהפסקות כדורגל עם הבנים בכיתה. “פעם אני שוערת, לפעמים אני שחקנית, אני עושה כל מיני תפקידים”, היא מסבירה. כהן מציינת שהבנים בכיתה דווקא תומכים בבחירה שלה בכדורגל: “הם דווקא בעד, חלק אפילו עוזרים לנו ואומרים דברים כמו ‘יש לכן אומץ’. אני מאוד גאה להיות בקבוצת הבנות”.

“קידום מודעות ויצירת בסיס עמוק ורחב”

המשימה של הרחבת מעגל המשתתפות ובניית בסיס רחב ואיתן של ספורט הכדורגל העממי, שיהווה מקפצה לספורט תחרותי ואתגרי מוטלת על שכמיהן של שי שדה ומור אפריים. השתיים, בשנות השלושים לחייהן, עוסקות בכדורגל מגיל צעיר.

הרזומה המקצועי שלהן כולל השגים מקצועיים לא מבוטלים. שדה זכתה בתואר שחקנית העונה 2018-2019 של ליגת הנשים ונחשבת בעיני רבים כשחקנית ההגנה הטובה ביותר בליגת העל לנשים ובנבחרת ישראל. אפריים משחקת כקשרית בקבוצת מ.כ רמת השרון בליגת העל בכדורגל נשים ובנבחרת ישראל ומרצה בכירה באתנה – המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט.

שי שדה, מור אפריים כדורגל בנות כדורגל נשים. צילום: התאחדות הכדורגל
הנפת גביע המדינה בו זכתה קבוצת אס״א תל אביב לפני שתי עונות. צילום: התאחדות הכדורגל

החיבור בין השתיים החל לפני שתי עונות כשהן שיחקו יחד בקבוצת אסא תל אביב וזכו באליפות המדינה וגביע המדינה. “באותו הזמן גם התאמנו יחד בנבחרת ישראל”, מספרת אפריים. “לשתינו אותו קו מחשבה בנוגע לעתיד ענף הכדורגל, ואותה מטרה בקידום המודעות ויצירת בסיס עמוק ורחב של שחקניות”, מציינת אפריים וגם מגלה, כיצד נרקם החיבור עם חריש: “שי ואני החלטנו להביא את ענף הכדורגל הנשי למקומות שהוא טרם הגיע אליהן. כחלק מסיעור המוחות, העלנו רעיון לפנות לחריש, העיר שנבנית מתחילתה. קיבלנו דלת פתוחה גם מהעירייה וגם מראש העיר, שהביע נכונות לקדם את הספורט התחרותי בעיר ואת כדורגל הבנות בפרט. מאוד משמח אותנו שיש לנו עירייה שתומכת באג’נדה האישית שלנו לענף ורוצה לקחת חלק בשינוי”.

להתמודד עם תפישות חברתיות

השינוי עליו מדברת אפריים הוא העלאת המודעות, הגברת החשיפה ומתן הזדמנות לבנות לחוות את משחק הכדורגל ללא רעשי רקע או תפישות חברתיות מגבילות. “אנחנו מגיעות ממקום של מי שחוו את זה בעצמן. אנחנו מכירות את התפישות החברתיות שצריך להתמודד איתן. מאוד חשוב לנו לקחת חלק בתהליך שיצמיח שחקניות משמעותית בעתיד”, מסבירה אפריים.

מור אפריים כדורגל נשים
אפריים: “תנועה חיובית שמעידה על התפתחות הענף”

היא מודה שעל אף שענף כדורגל נשים חווה שינוי משמעותי בעשרים השנים האחרונות, הוא עדיין משתרך מאחור בהשוואה לענפים אחרים בארץ או כדורגל נשים בחו”ל: “בצעירותי, יכולתי לשחק בליגת נשים רק מגיל 15. כיום ילדה בת 7 כבר יכולה להשתתף בקבוצת כדורגל שרשומה בהתאחדות הכדורגל ולהיכנס לתחרויות בהדרגה. ישנן כיום ליגות נערות ונשים, נערכות תחרויות, גם נבחרת הנשים בכדורגל התפתחה, יש תנועה חיובית שמעידה על התפתחות”. לצד זה היא גם מונה מה עוד נדרש: חסרה תמיכה ממשית של משרד התרבות והספורט, חסרים תקציבים שיעזרו לצמצם פערים וצריך לגייס אנשים שאכפת להם מהענף”.

מחסום גיל ההתבגרות והעצמה

אחד המחסומים המשמעותיים עליהם צריכות שחקניות הכדורגל להתגבר הוא מחסום גיל ההתבגרות: “בנות בגילאי 12-13 זקוקות לחוסן נפשי כדי להמשיך בכדורגל. המודעות לחברה, לדימוי העצמי, דימוי הגוף, כל אלה פוגמים ומפריעים להמשך העיסוק בכדורגל”,מסבירה אפריים. עוד היא מציינת כי פעמים רבות גם ההורים תורמים לתחושת האי נוחות וחוששים מילדה “שרירית מדי”.

כדורגל בנות
תמונת אילוסטרציה: גיל ההתבגרות כמחסום להמשך השתתפות בנות בכדורגל

למרות הקושי היא מאמינה, שהמודל האישי ששדה והיא ישקפו לבנות, ישפיע לטובה: “אנחנו סוג של מודל. שתינו ספורטאיות, בעלות תארים, שעובדות במשרות טובות והניסיון שלנו הוא שאפשר לשחק כדורגל ולהצליח. זה עושה את ההבדל, זה מעניק לבנות הבנה שזה אפשרי ושזה בסדר להמשיך עם הכדורגל”.

גם אפריים, כמו פלג-נוימן מאמינה בעבודה איטית ובסיסית: “מתחילים מאפס בונים את הבסיס, מגדילים את מספר המשתתפות. זה מתחיל בחוגים ורק אחר כך עוברים לספורט הישגי, זה קורה בצעדים קטנים. אני מאוד מקווה שנצליח ליצור בחריש בסיס רחב של בנות שמשחקות כדורגל להנאתן ולטובת בריאותן. כל מספר בנות שנגיע אליו במהלך השנה הזו יהיה טוב”.

כדורגל בנות
“בנות שמשחקות כדורגל להנאתן ולטובת בריאותן”. תמונת אילוסטרציה

ערן דב-אלמז, אבא של יובל מסכים עם אפריים: “הכדורגל צריך להיות פתוח ונגיש לבנות והדרך היא באמצעות מאמנות שיקפיצו את התחום ויעלו את הביקוש בקרב הבנות. בסופו של דבר, ספורטאים תחרותיים צומחים מהספורט העממי”, אומר דב-אלמז, ומסכם: “הפעילות הנוכחית כולל הניהול המקצועי של שתי הקפטניות החדשות היא מבורכת”.

גם שני שמואל, מאמנת כדורגל בנות בבית הספר לכדורגל של עיריית חריש מברכת על המהלך ומסכמת: “חשוב לי  שכל ילדה שתרצה לשחק כדורגל שתדע שזה קיים בחריש ושיש לה מקום טוב לשחק בו וללמוד. אני שמחה מאד על השיתוף פעולה עם מור ושי. יש לכולנו אותה זווית ראייה ואמונה בכדורגל נשים והערכים שהספורט מביא איתו”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש