קרין פלג נוימן: "קיבלתי מנדט לבנות את הספורט בחריש ולהצעיד אותו קדימה"

"ספורט מעצב קהילה" – כך מאמינה קרין פלג נוימן, מנהלת מחלקת הספורט במועצה שמתווה את מדיניות הספורט בעיר לעשור הקרוב ומתכננת לנו עתיד ספורטיבי פעיל יותר ובריא יותר

עם יד על הלב, כמה מכם מתמידים בפעילות הספורטיבית שהבטחתם לעצמכם לבצע? סביר להניח שלא הרבה. בהשוואה לנתונים בינלאומיים, הישראלים מדורגים נמוך מאוד בפעילות ספורטיבית עממית והשגית גם יחד.

על פי הערכות רק 2% מהישראלים הם ספורטאים פעילים, נתונים נמוכים משמעותית מהמתרחש בארצות אירופה. נתון משמעותי נוסף המתייחס לפעילות הספורטיבית של ילדי ישראל מגלה כי הם פעילים רק שמונה שעות שבועיות ומעדיפים לבלות את רוב זמנם מול מסכי הטלוויזיה, המחשב והטלפון הנייד.

בשורה התחתונה, למרות הצלחות בודדות של ספורטאים ישראלים בזירה העולמית, הספורט התחרותי בישראל אינו מתרומם. במקביל, גם הספורט העממי לא זוכה לעדנה. רוב העם בישראל, הוא 'ספורטאי כורסה' – כזה שמזפזפ בשלט וצופה במשחקי ספורט.

ומה בחריש?

אם זה תלוי בקרין פלג נוימן (42) מנהלת מחלקת הספורט במועצת חריש, תושבי חריש יעסקו בפעילות ספורט וישמרו על בריאותם. קרין, בעלת תואר ראשון בחינוך גופני ותואר שני במנהל עסקים, היא ספורטאית עבר בכדורסל תחרותי ובשנתיים האחרונות בתפקידה בחריש היא בונה תשתית נרחבת לפעילות ספורטיבית ענפה במקום.

"מדובר באתגר ענק", היא מודה, "שאלתי את עצמי איך מתחילים לקדם את הספורט בחריש, איך מתכננים אסטרטגיה ומדיניות להיום ולעשר שנים קדימה, במקום שבו מתחילים הכל מאפס, יש קושי אבל מדובר גם בהזדמנות אדירה".

מגרש ספורט בבית ספר חדש בחריש

המגמה: בריאות הקהילה

קרין מקדמת בחריש אסטרטגיה שהצליחה בגרמניה והפכה אותה למדינה בה אחוז העוסקים בספורט הוא גבוה מאוד ושבמקביל מצליחה גם לקדם ספורטאים תחרותיים המגיעים להישגים נחשבים בזירה הבינלאומית.

"גרמניה מובילה את מגמת הספורט של "בריאות הקהילה" – המטרה היא להגדיל את בסיס הפירמידה, לצרף כמה שיותר ילדים, נוער, מבוגרים וקשישים לספורט העממי, ולאט לאט להגדיל גם את הספורט התחרותי וההישגי", היא מסבירה.

על פי אותה תפישה, קידמה קרין ביום ההליכה הבינלאומי שהתקיים באוקטובר את 'שישי רגלי', יום בו מעודדים את ההורים וילדיהם להשאיר את הרכב בחנייה ולצעוד רגלית לגני הילדים ובתי הספר. פרויקט זה הוא נדבך נוסף לניסיון להוסיף ילדים למעגלי הפעילות הספורטיבית: "כל ילד שלישי בישראל סובל מעודף משקל. ילדים לא יוצאים החוצה לשחק עם אחרים, לא צועדים לבית הספר, ולכן הענקנו חשיבות יתרה לפעילות הספורט במערכת החינוך. מורי הספורט מכל בתי הספר בעיר נפגשים יחד, אנו יוצרים שיתופי פעולה בתחום הספורט בין בתי הספר, כך שילדים גם ייהנו מספורט משותף וגם יכירו האחד את השני בשעות אחר הצהריים במגרשי המשחקים בעיר".

'שישי רגלי' – לעודד הליכה לגן ולבתי הספר

אמצעי חשוב ומשמעותי בעידוד הילדים לביצוע פעילות ספורטיבית הוא ללא ספק חוגי הספורט בשעות אחר הצהריים. בתחילת שנת הלימודים התפרסמה רשימת החוגים שבנתה קרין, שכללה לצד חוגי הספורט הפופולריים כדוגמת כדורגל כדורסל, ג'ודו וריקוד גם חוגים ייחודיים כדוגמת קפוארה, סיף וגלגיליות.

"יותר מ-200 בנות רשומות לחוגי הריקוד, וגם החוגים האחרים זוכים להרשמה נאה", מדווחת קרין ומוסיפה: "חוגים עממיים הם ללא ספק הבסיס והם אלה שמצמיחים בסופו של דבר את ספורטאי העתיד. לא תמצא ספורטאי ישראלי שהגיע להישגים בינלאומיים, שלא עמד מאחוריו מאמן מוצלח ומוכשר, זו הסיבה ששמתי דגש חזק על מציאת המאמנים הטובים ביותר, בחרתי את המאמנים בפינצטה. ברור לי שמאמן טוב הוא מודל לחיקוי עבור ילדים, ואם יש לילד בעיות בבית הספר, חשוב לשתף בכך גם את המאמן שלו".

אבל לא רק ילדים זוכים למגוון חוגי ספורט ולעידוד לפעילות ספורט בריאה. גם חוגי הנשים והמבוגרים קיבלו השנה תגבור ובמקביל, התקיימה לראשונה בחריש בט"ו בשבט צעדת ט"ו בספורט על שם דניאל שמעוני. הצעדה שילבה פעילות קהילתית של נטיעות ביער עם פעילות ספורטיבית. לדברי קרין, צעדה זו תהפוך למסורת בחריש ותתקיים גם בשנה הבאה.

העידוד לצעידה יבוא לידי ביטוי גם במסלולי ההליכה  ומסלולי האופניים שנסללים בחריש ומחוצה לה, שמטרתם לעודד את התושבים לצעוד ולרכב.

נפש בריאה בגוף בריא. מתקנים במרחק הליכה לעידוד הפעילות הספורטיבית

מתקני ספורט מתקדמים

אבל ספורט עממי ככל שיהיה, לא יוכל להצליח לאורך זמן ללא מתקני ספורט ראויים וטובים שיספקו מענה לאוכלוסייה.

"קיבלתי מנדט מראש המועצה לבנות את הספורט בחריש ולהצעיד אותו קדימה כחלק מהחזון", מצהירה קרין ומוסיפה: "בהתאם לתפישה של 'הולך הרגל במרכז', שמעודדת את התושב ללכת ברגל ובכך גם לשפר את בריאותו, אנו מנסים לפזר מתקני ספורט בכל העיר שיהיו במרחק של 5-7 דקות הליכה לכל היותר לכל תושב.

בחריש ממוקמים מספר גני משחקים עם מתקני ספורט מתקדמים ובימים אלה עסוקה קרין בקידום התכניות לבינוי אולמות הספורט בחריש שיהוו את חוד החנית בחדשנות בתחום זה.

הדמיית אולם ספורט בחריש
הדמיית אולם ספורט בחריש

שני אולמות ספורט חדישים ומשוכללים עתידים לקום בחריש. אולם אחד ישתרע על שטח של 1,400 מ"ר וימוקם ברחוב טורקיז 6 בשכונת אבני חן. אולם ספורט נוסף ישתרע על שטח של 1,100 מ"ר וימוקם ברחוב גפן 35 בשכונת החורש. על פי הערכות, אולמות אלה יחנכו בסוף שנת 2019.

"תכנון אולם ספורט הוא מורכב בהתייחס לאגפי הנדסה, שפ"ע, ספורט, חינוך וקהילה. בסופו של דבר צריך לקום מתקן שעונה על צרכים של קהילה שלמה". מפרטת קרין ומוסיפה: "השאיפה היא לבנות כמה שיותר מתקני ספורט בסמוך לבתי ספר. מתקנים אלה ישמשו את התלמידים בשעות הלימודים וישמשו כמתקני ספורט לקהילה בשעות אחר הצהריים. מדובר בהזדמנות מדהימה. בימים אלה אנו בונים בבתי הספר אולמות ספורט עם מגרשים משולבים והתכנון הוא שבאחד מהם תהיה גם בריכת שחייה. השאיפה היא שמורי הספורט יוכלו להשתמש במתקנים הצמודים לבית הספר כדי לחשוף את הילדים לענפי ספורט כמו שחייה או טניס ובמקביל שילדים מכיתות ה' ואילך יתחילו בבית הספר אימון או חוג מיד אחרי סיום הלימודים. כך, גם ההורים יהיו פטורים מהסעות לחוגים".

מגרש כדורגל בבית ספר בחריש
מגרש כדורגל בחריש

מה לגבי ספורט אתגרי?

"ישנה חשיבה על ספורט אתגרי באיזור הפארק שעתיד לקום".

ומה לגבי ספורט השגי?

"כאמור, בגלל מחסור במתקנים אין עדיין בחריש קבוצות תחרותיות ואין ספורט השגי, אלה יגיעו בשלבים מאוחרים יותר. כרגע, המטרה העיקרית היא לחשוף כמה שיותר את תושבי חריש לענפי ספורט. אני לא צריכה שכל ילד יגיע למדליה אולימפית, אלא שכל ילד יהיה בריא".


חלומות חריש - שיכון ובינוי

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

תכנית חדשנית לפריסת מבני הציבור תבטיח עירוניות מתקדמת בחריש

גני ילדים במרחק הליכה רגלית, שירותים ציבוריים במיקומים מרכזיים ונגישים ושטחי ציבור ירוקים בסמוך לבתי ספר ומעונות – פרוגרמה חדשה לתכנון מבני הציבור בחריש מבטיחה אורבניות מתקדמת וידידותית לתושבים

"עיר צריכה להגביר את מידת האושר ולהפחית קושי", טען צ'רלס מונטגומרי, מחבר הספר 'עיר שמחה', שבחן את חשיבות עיצובה של עיר על מידת אושרם של תושביה.

כיצד אם כן, מעוצבת חריש מבחינה אורבנית? כיצד מתוכננים שטחי הציבור הפתוחים שלה (שצ"פ) ומוסדות הציבור הבנויים שלה והאם הם אכן ישפיעו על אושרם ורווחתם של תושבי חריש? שלמה אפרתי, עוזר מנכ"ל מועצת חריש, מאמין שכן.

"אחד התהליכים המשמעותיים שהתרחשו בשנה האחרונה בחריש הוא יצירת תכנית מקיפה עם ראייה כוללת וברורה לקביעת מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים לשימוש תושבי חריש בהתאם למתודולוגיה ברורה", הוא מסביר.

"תכנית זו מספקת לנו כלי עבודה משמעותי בחשיבה תכנונית לעיר וקביעת תכלית לכל שטח ושטח. כך נדע היכן לבנות גני ילדים, מעונות, בתי ספר, מתנ"ס, מועדון נוער או מועדון רווחה, שיספקו את צרכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית. התכנון הוא לטווח ארוך".

תכנון מיטבי של קרקע

'הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור' שפורסמה בשבוע שעבר כוללת עקרונות אורבניים מנחים לתכנון מבני ציבור בחריש וכוללת מפות מפורטות של תחומים ואזורים שונים בעיר, המלצות להקמת מבנים ציבוריים ובחירה של מגרשים ייעודיים. יבגניה מלכין, מהנדסת בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, שהזמינה את ביצוע התכנית, מפרטת:

"רוב הערים הוותיקות בישראל מתמודדות עם מצוקה של מחסור בשטחים ציבוריים ולכן קיימת חשיבות עצומה לניהול נכון של השטחים החומים (הציבוריים). יש להתנהל בחכמה ובמחשבה קדימה ולא לתכנן את הבנייה רק בהתאם לצרכים הנוכחיים. המטרה שלשמה הזמנו את התכנית היא לבצע ניצול מיטבי של הקרקע בהתייחס לתכנון העתידי ומתן מענה על השאלות החשובות שצריך לשאול: מה קיים בעיר? אילו מבני ציבור חסרים? היכן הם חסרים? מיהי האוכלוסייה בחריש ומהם הצרכים שלה ומה תצטרך האוכלוסיה העתידית בעיר"?

מתחם גני ילדים בחריש
מתחם גני ילדים בחריש. צילום: אורן קלר

האם התכנית שהוכנה מוצלחת בעינייך?

"נכון להיום, הפרוגרמה משקפת את התכנון המיטבי בהתאם לצרכים הנוכחיים והעתידיים שאנו צופים של התושבים בחריש. התכנית הוצגה בפני חברי הוועדה לתכנון ולבנייה שמורכבת מנציגי ממשלה מנוסים מאוד בתחומם ועם ניסיון בבניית עיר. נעשתה עבודת הכנה מדוקדקת מאוד שהתבססה גם על הניסיון של חגית נעלי יוסף שערכה את הדו"ח בערים אחרות וגם על ניסיון אורבני ותכנוני של חברי הוועדה והעומד בראשה, דוד מגן".

האם התכנית לקחה בחשבון גם שינויים נדרשים?

"אם יידרש שינוי הוא יבוצע. לא תמיד ייצמדו לפרוגרמה, נדרשת גמישות מסוימת בתהליך הצמיחה, אחרי הכל עיר היא ישות חיה. לדוגמא, אם במהלך הצמיחה שכונה מקבלת אפיון מסוים, אפשר לשנות ולהוסיף לה מבני ציבור בהתאם לצרכי האוכלוסייה, אבל ככל שיפעלו יותר בהתאם למתווה של הפרוגרמה, חריש תנצל היטב את הקרקעות הציבוריים ותרוויח שנים רבות קדימה".

"צריך לזכור", מוסיפה מלכין, "שחריש הגיעה כמעט למיצוי השטחים שהיא יכולה לקבל. בעתיד היא תקבל אולי שטחים נוספים, אולם כרגע הרחבת הגבולות הנוכחית היא המסגרת לפיה צריך לתכנן את העתיד. המטרה היא שתושבי חריש יקבלו את כל השירותים הנדרשים במסגרת גבולות העיר. זו הסיבה שאנו מתכננים לגובה גם את אזור התעשייה והתעסוקה וגם את מבני הציבור".

בית ספר יסודי חדש בחריש
בית ספר יסודי חדש ברחוב ברקת. צילום: אורן קלר

עיר מוטת הליכה

כאמור, "הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור" בוצעה על ידי חברת Viaplan. חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ"לית החברה היא מתכננת חברתית המתמחה בדיור, דמוגרפיה, שירותי ציבור וכלכלה מוניציפלית. נעלי יוסף וצוותה למדו במהלך השנה האחרונה את חריש לעומק, שוחחו עם תושבים ועם עובדי מועצה, מיפו את המבנים והשירותים הציבוריים הקיימים ולמדו את השטחים הציבוריים ואת השונות ביניהם. התוצאה? הגדרה מחודשת של כל השטחים הציבוריים בחריש. "זוהי תכנית ייחודית בישראל", מציינת נעלי-יוסף ומרחיבה: "ערכנו תכנון של מבני הציבור בחריש בהתאם למגמות עתידיות של שימושים כדי להבטיח רמת שירותים טובה לתושב".

כיצד רמת שירותים טובה באה לידי ביטוי בתכנית?

"החשיבה היתה על נוחות התושב. כך לדוגמא, הורה שאוסף את ילדו מהגן מחפש גן שעשועים במרחק הליכה או מרכז מסחרי לסידורים. דוגמא אחרת, היא שינוי מקבץ הגנים. בעבר, תוכננו בחריש מקבצים של 8 גנים יחד, מה שגורם לפקקים בבקרים. על פי התכנית החדשה מקבצי הגנים יהיו רק של 2-3 גנים, אבל קרובים יותר וממוקמים במרחקי הליכה קצרים מבנייני מגורים, זאת על מנת לעודד הליכה לגנים ובטיחות בהליכה".

לדברי אפרתי, גולת הכותרת של התכנית היא ללא ספק עידוד ההליכה במרחב העירוני ופיזור שירותי ומבני ציבור במרחק הליכה רגלי. "עיר מוטת הליכה זו גולת הכותרת של התכנית", הוא מסביר. "הרעיון הוא שהתושב ישתמש כמה שפחות ברכב על מנת לקבל ולצרוך שירותים ציבוריים. בהתאם לזה רוב גני ילדים מוקמו לא יותר מ-200 מטרים מבנייני מגורים ואילו לבתי ספר מרחק ההליכה לא עולה על 450 מטרים. הרעיון הוא שפריסת מוסדות הציבור בחריש תאפשר לכמות מקסימלית של תושבים להגיע אליהם ברגל".

"גני ילדים מוקמו לא יותר מ-200 מטרים מבנייני מגורים"

עוד מציין אפרתי כי כדי להגדיל את נוחות ההליכה של התושבים, תוכננה מפת 'קיצורי דרך' במגרשים עליהם מתוכננים לקום מספר מבנים ציבוריים יחדיו.

עירוניות טובה יותר

עיקרון נוסף עליו מושתתת התכנית הוא יצירת מבנים משולבים של מספר פונקציות ציבוריות. נעלי יוסף מפרטת: "שילוב שירותים שונים באותו מבנה פועל לטובת התושבים וגם שומר על הקרקעות. כך לדוגמא, בתי הספר ישמשו גם כמרכזי חוגים בשעות אחה"צ, והורים לא יצטרכו להסיע את ילדיהם לחוגים, מועדוני נוער ישמשו גם כמרכזים של תנועות נוער. מרחב פתוח של בית הספר ישמש עבור הקהילה בשעות אחה"צ וכן הלאה".

"שילובים נוספים הם הצמדת מספר מבני ציבור יחד. כך לדוגמא, הגיוני למקם מקבץ של מתנ"ס ליד ספריה, או מרכז לבריאות המשפחה בצמוד לגני ילדים ומעון יום".

העקרונות המרכזיים לתכנון עליהם התבססה הפרוגרמה

מהן נקודות החזקה והחולשה של התכנית לדעתך?

"התכנית מבוססת על מודלים עירוניים חדשניים, מבוססת על נתונים עדכניים וידע מתקדם ובעיקר רואה לנגד עיניה את התושב ואת ההתייעלות העירונית – אלו נקודות החוזק שלה".

"מן הצד השני, חלק מהתכנונים הם חדשניים והמערכות שתומכות בעיר, כמו משרדי הממשלה, יתקשו לממש את היישום שלהם. לדוגמא, אם המלצנו שגן ילדים ימוקם ליד מועדון לקשיש – יש צורך בשילוב תקציבים ממקורות שונים ועלולים להתעורר קשיים בתיאום הבין משרדי בין משרדי הרווחה, החינוך והבינוי".

האם התכנית היא המלצה בלבד?

"הוועדה לתכנון ובנייה לא תאשר תכנית שאינה עולה בקנה אחד עם הפרוגרמה".

כלי עבודה לקברניטי העיר

"התכנית היא מחייבת", מאשרת מלכין. "הבנייה של שטחי ציבור בתקופת האכלוס המהירה של חריש נועדה לתת מענה מיידי לצרכים ולכן התכנון של שטחים ציבוריים לא היה מיטבי".

"כעת הפרוגרמה עומדת לרשות המועצה המקומית, שהיא למעשה בעלת הקרקע והיא מתכננת את מבני הציבור, ככלי עזר חשוב מאוד לתכנון הבנייה. זו לא תכנית מגירה, זה מקור ידע לחשיבה ולשימוש יומיומי. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מועצת העיר על מנת לתכנן את עתיד חריש ולהביא שגשוג לעיר".

אפרתי מסכים: "התכנית עוזרת לנו לקבוע תכלית לכל שטח ושטח, לא יתקיים מצב בו נקבל תקציב להקמת מתנ"ס ונשאל את עצמנו איפה לבנות אותו, אנו נדע בהתאם לעקרונות התכנית וצרכי האוכלוסיה איזה מגרש הוא המתאים ביותר".

גני ילדים ברחוב ברקת בחריש
גני ילדים ברחוב ברקת. צילום: אורן קלר

ומה קורה כעת בשטח? האם יש מבני ציבור בתכנון או בבנייה בהתאם לתכנית?

"ישנם מספר מבני ציבור שנמצאים בתהליך תכנון לקראת ביצוע ביניהם ספרייה עירונית, אולם ספורט גדול, בי"ס יסודי ומרכז לגיל הרך שיבנו כמקבץ על מגרשים סמוכים".

"אנו מקדמים גם בינוי אולם ספורט מתקדם ליד רחוב דפנה בסמוך לבית ספר יסודי חילוני חדש. במקביל אנו מקדמים בינוי גני ילדים לשנת הלימודים הבאה על מגרש 203 צמוד לבית ספר תלמי רון, ומקבץ גני ילדים שנבנים בשכונת הפרחים. אנו נמצאים בעיצומה של תנופת בינוי גדולה שאני שמח לקחת בה חלק ולהיות שותף לעשייה מדהימה".

אפרתי מציין יתרון נוסף משמעותי שמעניקה התכנית למתעניינים בקניית דירה בחריש: "כל תושב שמעוניין לקנות דירה יכול לראות במפה אילו מבני ציבור מתוכננים ליד ביתו".

ואילו נעלי יוסף מסכמת: "למרות שהתכנית מיועדת לאנשי מקצוע ולעובדי המועצה אני קוראת לתושבי חריש להיות מעורבים, להכיר את איכויות ההמלצות של התכנית שנבנתה למענם ולדחוף גם ליישום שלה".


סביוני חריש - אפריקה ישראל

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

סוגר מעגל: יובל ברק, מהנדס העיר החדש של חריש בראיון ראשון

מהן המשימות המרכזיות שעומדות בפניו של יובל ברק, מהנדס העיר החדש של חריש? מה הוא חושב על תשתיות התחבורה של העיר וכיצד הוא מתכנן להפוך את חריש לעיר מרכזית במרחב הקיים?

מהנדס העיר החדש של חריש, יובל ברק (46) נכנס לתפקידו בתחילת החודש. לברק, מהנדס בהכשרתו וחיפאי, הכרות מוקדמת ועמוקה עם העיר חריש עוד משנת 2005. בתפקידו הקודם כמנהל מחלקה לתכנון תשתיות לאומיות בחברת אמי מתום, היה ברק ממתכנני התנועה והתחבורה של חריש. עבורו, תנועה ותחבורה הן לב ליבה של העיר. "עיר זה המרחב הציבורי כפי שאנו רואים אותה בחוויה של המשתמש האורבני", הוא מסביר.

על פי אלו עקרונות פעלת בתכנון התחבורה חריש?

"בתכניות הוטמעו כל הדרישות והתקנים של מדינת ישראל לתכנון עיר בת קיימא שמושתתת על מרחב רחוב מוטה לטובת הולכי הרגל, רוכבי אופנים, מרחקי הליכה קצרים, תחבורה ציבורית, שיפועים מתונים יחסית למרות הטופוגרפיה הקרקעית, כמו גם תכנון עיר שמהירות הנסיעה בה היא 30 קמ"ש ושמעלה את תחושת הביטחון והבטיחות של הולכי הרגל".

כיום אתה חוזר לחריש בכובע שונה. מה משך אותך לחריש לתפקיד מהנדס העיר?

"עבורי זו סגירת מעגל, אני רואה בתפקיד זה הזדמנות חיים להשפיע מבחינה מקצועית ולגייס את הידע, הכישרון והכישורים שלי לטובת התבססותה של העיר, הצלחתה והפיכתה של חריש לעיר ואם בישראל".

מה עומד על הפרק מבחינתך בטווח הקרוב ובטווח העתידי יותר? 

"בנקודת זמן זו אנו בודקים לאחור את תכניות העבודה שחריש פועלת לפיהן – מה שנעשה טוב אנו רוצים להמשיך ומה שפחות – אנו רוצים לשפר את הנדרש ולהפיק לקחים.

"המטרה היא ליצוק לתכניות העבודה הקרובות בטווח הקצר ולתכניות העבודה המתקדמות יותר תובנות ולקחים על מנת לתמוך בהקמה של העיר וביסוסה במרחב. אנחנו עושים זאת כדי לזהות את הצרכים המוניציפליים של חריש וכדי לתמוך בהמשך הקליטה של תושבים חדשים בעיר, המדד שלנו הוא הצלחה בקליטה".

איך מודדים הצלחה בקליטה?

"האמירה שחריש היא עיר שמחכה לתושבים היא לא רק סלוגן על הקיר. היא חייבת לקבל ביטוי במציאות על ידי הערכות ותכנון של בינוי והוצאה לפועל של תכניות העבודה. המשמעות היא לדאוג שלתושבים החדשים יהיו תשתיות מוכנות עבורם כדוגמת מוסדות חינוך, גני ילדים שקולטים כמות מתאימה של ילדים ולא דוחסים כמות גדולה של ילדים, הן בתחילת שנה, והן לאחריה, בפועל, קיימת הגירה של תושבים וקליטה של ילדים לגנים ותושבים לעיר במהלך השנה כולה".

"כדי להצליח לייצר את זה נדרשת גמישות מכלל אגפי העיר. זה מאמץ מוכח ומובנה בבסיס תכניות העבודה שלנו של כל האגפים וכל המחלקות. חשוב להבין שמדובר באתגר מקצועי לא פשוט ואין ניסיון מצטבר דומה בערים אחרות שניתן לשאוב ממנו, בטח ובטח בהיקף בנייה שכזה".

שכונת הפרחים עתידה להתאכלס ב-2019. צילום: אורן קלר

"אנחנו צריכים לזהות את קצב האכלוס, לאתר את הדופק הפועם של העיר. זו האומנות של ההתאמה שמטרתה לייצר מבני ציבור במקומות שיתאכלסו בקרוב ולא במקומות שיתאכלסו רק מאוחר יותר. זהו ניסיון לדייק את הצרכים של חריש ואת הפתרונות לה היא נדרשת בזמן אמת".

לטייב את תכנון העיר

אחת המשימות הגדולות שעומדות בפתחו של מהנדס העיר החדש היא תכנון השכונות החדשות של חריש ואיזור התעשייה החדש במסגרת השטחים שנוספו לחריש. ברק מסביר: "בימים אלה הרשות מבצעת תחקיר ומפיקה לקחים לגבי התכנית המאושרת של העיר כדי לאמוד את הפערים התכנוניים שנוצרו ולזהות את הצרכים המשתנים של העיר העתידית. אנו רואים בהרחבת העיר, הזדמנות פז לעשות התאמות לתכנית המאושרת ובהתאם, לחזק מוקדים עירוניים ולקיים חיבור חזק יותר בין השכונות. כך לדוגמא, אחת התכנית המקודמות היא לייצר לרצף אורבני של שכונות בצוותא ושכונת הפרחים".

אילו פערים תכנוניים זיהיתם שיקבלו מענה בתכנון השטחים הנוספים?

"למשל, סוגיות התעסוקה והמסחר. בחריש כיום קיים פער בין שטחי המסחר הקיימים לבין השטחים הנדרשים כדי לייצר לתושבי חריש עוגנים כלכליים משמעותיים שיכולים להשפיע על רווחתם העתידית. המטרה שלנו היא להקים מוקדי תעסוקה ומסחר, שיעניקו תרומה כלכלית לעיר, יהוו עוגנים תעסוקתיים לתושבי חריש והסביבה ואבן שואבת לקשרים מסחריים במרחב. זה חלק בלתי נפרד מיכולתה של העיר לשגשג ולפרוח".

"דוגמא נוספת לפער שאיתרנו הוא למשל פריסת שטחים חומים (שטחי ציבור). כשחריש בתכניות המקוריות הותאמה לאוכלוסיה חרדית היתה פריסה רחבה של שטחי ציבור ויכול להיות שכעת אנו יכולים לעדן אותה".

"בתכנון השכונות החדשות של חריש אנו לוקחים בחשבון פערים אלה. יש כאן מלאכת מחשבת של מתכנן – זה לא שליפה מהשרוול או תכנית ספונטנית. אנחנו מנצלים את ההזדמנות לטייב את תכנון העיר. התפקיד שלנו הוא לחשוב 10-20 שנים קדימה, לחשוב על הפוטנציאל ולחשוב גם על השכנים שלנו – אנחנו לא לבד במרחב הזה ונעשה שיתוף פעולה איתם. עם כולם".

מתי נראה תכניות ממשיות?

"תכניות העיר לשטחים אלה מקודמות. הן עדיין לא אושרו והן יכולות לעבור אבולוציה סטטוטורית. חשוב לציין שכל קברניטי העיר מעורבים בתכניות, ראש העיר, מנכ"ל העירייה ואני בוודאי. מי שמקדם את התכנית הם משרד הבינוי והוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה. ישנן תכניות שונות שטרם הותרו לפרסום סופי אבל אני יכול לומר שהתכניות בצפון העיר לא דומות לתכניות בדרום העיר, בשל משתנים שונים כמו קירבה לעיר, קירבה למחצבה, קרבה לקיבוץ מצר, וכן הלאה.

עיר בלי חוטים

לשאלה מה מייחד/ייחד את חריש כעיר חדשה שנבנית מאפס, עונה ברק בלי היסוס: "ההשקעה האדירה בתשתיות –  לא חסכו פה בכלום. אנשים לא שמים לב, אבל העצים הם השחקן המרכזי במדרכה. אין ארונות חשמל או תקשורת במדרכה, אין מיכלי מיחזור שמפריעים לתנועה, כל המדרכות בחריש נקיות ממכשולים. אין כבלים או עמודי חשמל ותקשורת מעל הראש. זו עיר בלי חוטים, הכל נקי כמו יום אחרי הגשם. כל תשתית הביוב, מים, חשמל ותאורה היא תת קרקעית. זה עולה המון כסף לתכנן את העיר במצב זה. התוצאה הסופית היא סטנדרט גבוה שצריך להכיר בו".

רחוב בחריש
"מדרכות נקיות ממכשולים"

"תושבי חריש שמגיעים מערים ברחבי הארץ נהנים מגני משחקים מתקדמים ביותר ומשטחים ציבורים מתוחזקים ונאים, וכולנו יודעים שבערים אחרות ישנם מקומות ציבוריים שמפחיד אפילו להיכנס אליהם. תושב חריש צריך להיות גאה במה שיש לו כאן, אלה מוקדי חוזק אמתיים של העיר הזאת".

פרסומת:סביוני חריש - אפריקה ישראל


"אחד הדברים החשובים בחריש הוא המשך תמיכה של מדינת ישראל בצרכים של העיר וביכולת שלה להחזיק את עצמה בשנים הקרובות. זו ההקמה בפועל של חריש. בהחלט נדרשת עוד יד מכוונת. ההרתמות של מדינת ישראל לחבר את חריש לתשתית המסילתית שאנחנו מבקשים כמו רכבת ישראל, שתהיה צמודת דופן לצד המערבי של העיר (בשתי נקודות) ותעבור במבתר של רצועת כביש שש, די דומה לחיבור התחבורתי שמודיעין מאפשרת לתושביה. אנו מבקשים גם את חיבורה של העיר אל דרך 611 המתוכננת ומיחלוף בחלקה הדרומי של העיר אל כביש שש.

"לטעמי, מדובר בשתי נקודות מפתח מרכזיים בהצלחה של העיר וביכולת שלה להיות עיר משמעותית במרחב".

בשבוע שעבר התראיינה מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר לגלובס וצוטטה באומרה: "חריש למשל היא בכייה לדורות מאחר והעיר תוכננה ללא תשתית תחבורתית ראויה". אתה מסכים איתה?

"אני מסכים עם התגובה של יצחק קשת, ראש מועצת חריש באותה כתבה. קשת ציין כי הוא בטוח וסמוך שמדינת ישראל תעשה את המירב על מנת לדאוג לתשתית תחבורתית לחריש. אם מדינת ישראל קיבלה החלטה להקים עיר של 140 אלף תושבים, זו לא החלטה שנעשתה אתמול בבוקר. אני סמוך ובטוח ששר התחבורה יתרום תרומה משמעותית ויתמוך בהקמה של העיר".

"הנושא חייב לקבל התייחסות יתרה ולוקח זמן להביא תמיכה ברמת הארצית. יחד עם זאת, עדיין לא מאוחר, ואפשר להשפיע לטובה על זה. נדרשת החלטה אמיצה, משמעותית רלוונטית ומכריעה בעידן הזה, ועל זה בדיוק דיבר יצחק קשת בראיון שהתפרסם".

מה יחשב בעינייך כהצלחה בתפקיד?

"מימוש החזון כפי שמתאר אותו ראש העיר וכמובן עמידה במשימות שנגזרות ממנו, בסופו של דבר מדובר ביכולת של אגף ההנדסה להשפיע על הקשר החזק של התושב למקום".

גינת משחקים בחריש
שטחים ציבוריים ברמה גבוהה

יש לך מסר לתושבי חריש?

"כן, תושבי חריש שותפים לנקודה משמעותית בהיסטוריה של ישראל. הם  מקבלים עיר אחרת, מהמתקדמות במדינת ישראל והם צריכים להיות גאים בשותפות שלהם לדרך. צריכים להבין שיש כאן רשות מגויסת, המקום הזה בידיים טובות ויש על מי לסמוך. כדי לשרת את התושב ברמה כזו גבוהה צוות העובדים של המועצה עובדים שעות נוספות. נכון, לא הכל מושלם ויש מה לשפר, אבל תושב צריך לצאת מהבית עם חיוך ולהגיד – טוב לי פה".


More Harish - חריש על הפארק

 


רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

 

כח עולה: נשות חריש תופסות עמדות מפתח בפוליטיקה המקומית

מועמדת לראשות העיר עדיין אין, אך הכח הנשי ניכר ובולט כמעט בכל הרשימות. אילו יתרונות מביאות איתן הנשים לשיח הפוליטי המקומי וכיצד הן מתגברות על חסמים? שרה ג'ראפי עייש, שני גרינברג, עידית ינטוב, פארה-פלדמן גורדון וליאת רבלין – מועמדות ברשימות הסיעות השונות, מספרות על שוויון הזדמנויות, פמיניזם, כח נשי וערכים שישפיעו על עתיד חריש

מימין: עידית ינטוב, פארה פלדמן-גורדון, שני גרינברג וליאת רבלין. צילום: אורן קלר

מנתונים שפרסם משרד הפנים עולה כי בין השנים 2003-2013 אחוז הנשים ב-113 מועצות ברחבי הארץ הוא 13% בלבד. בקדנציה האחרונה, עמד מספר הנשים במועצות על 17%, נראה כי למרות כל הדיבורים על שוויון ועל 'כח נשי', אחוז ייצוג הנשים ברשויות המקומיות נמוך משמעותית מחלקן היחסי באוכלוסיה.

ומה קורה בחריש? בבחירות הקרובות, אף אשה אינה מתמודדת על ראשות המועצה אולם בעשר הרשימות שמתמודדות על מקום במועצה משובצות למעלה מ-20 נשים, חלקן במקומות גבוהים. כינסנו לשיחה את עידית ינטוב, מספר 2 ברשימת "הליכוד" בראשות יצחק קשת, שרה ג'ראפי עייש, מספר 3 ברשימת "חריש בדרך חדשה" בראשות אריק מויאל, פארה פלדמן-גורדון מספר 3 ברשימת "אחדות חריש" בראשות גבי קדוש יחד עם שתי נשים שהקימו סיעות עצמאיות: שני גרינברג העומדת בראשות רשימת "הליברלים" וליאת רבלין העומדת בראשות רשימת "נשים פורצות דרך", וניסינו להבין איתן כיצד הן הגיעו לחיי הפוליטיקה המוניציפלית, והאם הן רואות בהיותן נשים מגבלה או חוזקה, בעבודתן הצפויה במועצה.

להעלות את חריש על דרך חדשה

ינטוב (43) המתגוררת בחריש מזה שנתיים מוכרת לרבים מתוקף תפקידה במועצה כעובדת במחלקת רווחה ובמחלקת פנאי וקהילה. "ההצעה הראשונית הגיעה מיצחק קשת שכבר הרבה לפני הבחירות ראה בי דמות דומיננטית שמסוגלת לעזור לו בבניית העיר", היא משתפת. "אצלי האסימון נפל אחרי כמה ביקורים במשרדי הממשלה במסגרת התפקיד. בכל פעם ששאלו אותי 'האם אני נבחרת ציבור' ההבנה נעשתה יותר ויותר ברורה שבכדי לקדם את חריש אני צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי".

עידית ינטוב: "ההבנה נעשתה יותר ויותר ברורה שבכדי לקדם את חריש אני צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי".

ג'ראפי עייש (34) עולה חדשה המתגוררת בחריש שנה וחצי קיבלה את הצעתו של מויאל להצטרף לרשימה ללא היסוס: "מספר חודשים שאני פעילה במטה של אריק, תפיסתו לגבי חריש זהה לשלי. חשובה לי בניית העיר והקהילה ותחום העלייה והקליטה של עולים חדשים קרוב לליבי. כשהוצע לי להיכלל ברשימה כמספר 3 הסכמתי ללא היסוס. להיות חברה במועצת העיר זה כבוד גדול עבורי".

גם פלדמן גורדון (38), התגייסה למשימה ללא היסוס: "אני מתגוררת בחריש מספטמבר 2017, ובפועל הייתי מעורבת בנעשה בחריש עוד טרם המעבר לחריש. הרגשתי שזו הזדמנות נהדרת להיות חלק מציונות דגם 2018, להיות חלק מעיר שנבנית (כמעט) מהאדמה. אני מונעת מתחושה חלוצית ורצון עז להשפיע על אופיה של העיר המתפתחת".

בדרך שונה בחרה רבלין (31) שגם לה יש כבר וותק של שנה בעיר: "בחודשים האחרונים פנו אליי שלושת המתמודדים לראשות וחלק מנציגי הרשימות השונות וביקשו ממני להצטרף אליהם ולהיות משובצת במקומות גבוהים. ההרגשה הייתה ש'תופסים עלי טרמפ' כי אני 'מעצבת דעת קהל' ודמות מוכרת בעיר עם קהל אוהד. אף אחד לא טרח לשאול מה ה'אני מאמין' שלי ולראות שבאמת יש לי מה לתת. יחד עם זאת, הפריעה לי העובדה שכל כך הרבה נשים ראויות שפועלות המון בחריש לא רוצות להתקרב לפוליטיקה כי הן לא מכירות את 'חוקי המשחק'. אז בחרתי לא לשחק במשחק של כולם וללכת עם קבוצת נשים שאני מרגישה איתה בנח, ושבאמת יש לה מה להביא וחולמת חלומות מדהימים על העיר ולא דואגת לאינטרסים צרים בלבד".

ליאת רבלין: "אף אחד מהמועמדים לא טרח לשאול מה ה'אני מאמין' שלי ולראות שבאמת יש לי מה לתת"

גם דרכה של גרינברג (32) להקמת הרשימה היתה שונה: "היו לי שיחות עם חבר טוב מהעיר על כך שאנחנו מרגישים שלאחר הבחירות חייבים להעלות את חריש על דרך חדשה ורעננה יותר. לאחר שהלכנו לחוגי בית הגענו למסקנה שכל המלחמה על ראשות העיר מפספסת מרכיב מאוד חשוב, והוא זהות המועצה. החלטנו לא לקחת חלק במלחמה המשתוללת בין המועמדים לראשות העיר, החלטנו שאנחנו לא מהמרים על אף אחד מהם אלא על עצמנו, שאנחנו בכל מקרה נהיה שם במועצה, ולא משנה מי יבחר. בסופו של דבר, החבר הגיע למסקנה שהוא לא יוכל לקחת בזה חלק, אבל אני כבר הייתי לגמרי בפנים. אמרתי לעצמי שאמשיך לבד ואם זה לא יתרומם, אסיק מסקנות. בפועל, קרה ההפך הגמור. קיבלתי חיזוקים מכל עבר. הליברלים עונים על צורך של ציבור גדול מאוד".

בלי ניסיון פוליטי

אף לא אחת מהמרואיינות היא בעלת ניסיון פוליטי, אך הן מבהירות שהניסיון שצברו בתחומים אחרים רלוונטי לפעילות המועצה. רבלין מגדירה את התפקיד של חברת מליאה במועצה לתפישתה כ"תושבת מתנדבת שאכפת לה מהעיר ופועלת לקידומה", ובכך נראה שכולן עונות היטב על ההגדרה. רבלין הקימה את מועדון היולדות והיא חלק מפורום מובילי התנדבות בחריש, ג'ראפי עייש גם היא חלק מפורום מובילי התנדבות בחריש ועבדה על פרויקט התנדבותי של עולים בחריש, ינטוב עבדה עם בני הגיל השלישי וטיפלה בהקמת תכנית סדורה בתחום זה, גרינברג כיהנה כחברת הועד של עמותת נאות חריש שם רכשה ניסיון בפוליטיקה פנימית ותהליכי קבלת החלטות, ופלדמן-גורדון ניהלה בהתנדבות את קבוצת הפייסבוק הגדולה בחריש – "קהילת חריש" וכן הקימה ביחד עם שותפים את "התנועה לעתיד חריש", תנועה אזרחית לא פוליטית שמטרתה לאפשר לציבור הליברלי בחריש להיות משותף ומעורב בנושאים שקריטיים להתפתחות העיר.

למה לדעתכן נשים רבות לא רוצות לפנות לפוליטיקה, זאת בהשוואה לגברים?

רבלין: "לצערי הפוליטיקה נתפסת כזירת מלחמה – 'מאזני כוחות', 'משאים ומתנים', תככים ומזימות. אני לא מכירה הרבה נשים שרצות למלחמה. גם אני נכנסת לזה עם המון פחדים מהמחיר שאני משלמת ואשלם בעתיד. יש לי חלום על פוליטיקה נקיה מאגו, משתפת פעולה למען מטרה משותפת, אופטימית. לכן אני לא רואה ברשימות האחרות מתחרים, בסוף ניפגש סביב השולחן ונפעל לטובת חריש אז מה יש לי לריב איתם?"

פארה פלדמן-גורדון
פארה פלדמן-גורדון: "אני מייחלת ליום שבו 'נשים בפוליטיקה' לא יהיה אייטם אלא מצב העניינים הרגיל"

פלדמן-גורדון מסכימה איתה: "בחודשים האחרונים שמעתי, לצערי, נשים רבות שאומרות 'פוליטיקה זה מלוכלך, לא בא לי להיכנס למשחק הזה'. צריך לזכור שפוליטיקה היא רק אמצעי, היא כלי משמעותי לשינוי. היא אינה מטרה. חשוב שכמה שיותר נשים וגברים שאכפת להם משינוי ורוצים להירתם אליו, יוכלו להיכנס למרוץ ולא רק לפעול מאחורי הקלעים. אני מייחלת ליום שבו 'נשים בפוליטיקה' לא יהיה אייטם אלא מצב העניינים הרגיל ואנשים ירצו להיות חלק ממעורבות פוליטית ומעשייה חברתית".

 על פמיניזם וערכים

האם הפעילות הפוליטיות בחריש הן פמיניסטיות? ג'ראפי עייש משיבה: "אני לא נוהגת להשתמש בהגדרות מסוג זה, שווין בין בני אדם, נשים וגברים, דתיים וחילוניים, ילידי הארץ ועולים חדשים, הוא הבסיס לקיום קהילה בריאה ודמוקרטית שומרת חוק. כשהבסיס חזק ושוויוני אפשר לבנות בעיר חיי קהילה בריאים עם הבנה וקבלה של האחר, של צרכיו ומנהגיו".

ינטוב: "אני מגיל צעיר פמיניסטית ושמחה לראות שביום-יום ובשגרה אני כבר לא נתקלת בקשיים או אי שוויון עקב היותי אשה. אני שמחה לראות איזו עוצמה נשית יש בחריש גם בקרב הקהילה וגם בעירייה".

שני גרינברג: "אני מתנגדת לזה שיבחרו בי או יפסלו אותי כי אני אשה"

גרינברג: "להאמין בפמיניזם זה להאמין בשוויון. אם הכוונה לפמיניסטית כזאת – אז כן. אבל אם הכוונה ל'פמיניסטית' שחושבת שיש לנשים איזו מתנה שאין לגברים, ושהן יותר טובות אבל פשוט הגברים הפטריארכליים לא נותנים להן סיכוי  – אז לא. אני מתנגדת לזה שיבחרו בי או יפסלו אותי כי אני אשה. תבחרו בי כי אתם מסכימים עם האג'נדה שלי ומאמינים לי שאעשה את מה שאני אומרת".

האם אתן חושבות שהמגדר הינו משמעותי בתפקיד ציבורי?

רבלין: "אני מאמינה שמי שנושא בתפקיד ציבורי הוא שליח הציבור ומשרת שלו ולכן הוא צריך להיות מייצג ומחובר לציבור. היות ונשים הן 51% מהציבור לא יעלה על הדעת שלא יהיה להן הייצוג הראוי. מעבר לזה אני מאמינה שכח הבריאה הייחודי שניתן דווקא לאשה, לקחת זרע ולהפוך אותו לממשות של תינוק הוא אותו כח לפעול משלב הרעיון ועד התוצאה, ואחר כך גם לגדל ולהתמיד".

פלדמן-גורדון מוסיפה: "אני שואבת השראה מפוליטיקאיות ברמה הלאומית כגון ח"כ מירב מיכאלי וח"כ עליזה לביא שפועלות ולוחמות עבור כלל המגזרים, ולא לפי 'מה זה יביא לי בקלפי או בפריימריז', הן נענות לכל בקשת עזרה ללא משוא פנים וללא כל איפה ואיפה, בשקיפות ובנועם. אני מאחלת שהעשייה הציבורית בחריש תהיה כזו".

גרינברג רואה את הדברים אחרת: "אני לא חושבת שהמגדר חשוב לעצם ביצוע התפקיד, לכן לא נראה לי שזה יתרון או חסרון. המליאה צריכה לשקף את ציבור הבוחרים, והיות שמחצית מהבוחרים הן בוחרות, השאיפה שלנו כחברה צריכה להיות הגעה למליאה שהיא בערך חצי חצי, במליאה כזו מגדר לא משחק תפקיד בבחירה. המגדר שלי עשוי להיות משמעותי עבור בוחרות שיעדיפו לפנות אליי ולא לגבר שמכהן במליאה מתוך הזדהות מסוימת, ואני כמובן אשמח להוות כתובת עבורן".

אילו ערכים 'נשיים' אתן רוצה להביא לשיח הפוליטי בחריש?

ג'ראפי עייש: "הערכים שאני מביאה איתי הם ערכי השוויון, קיום דיונים ושיח ענייני ופורה בין כל החברים ודעותיהם וקבלת החלטות באופן חוקי ודמוקרטי כשלנגד עיננו טובת העיר והתושבים".

ינטוב: "השיח הפוליטי לא צריך להיות נשי או גברי. לי חשוב לראות נשים עושות, נשים מקדמות, מפתחות ומקבלות הזדמנות שווה. כל עוד זה קורה נוכל להתעסק בנושאים מהותיים שיש לנו לקדם".

גרינברג מסכימה איתה: "ערכים הם לא דבר מגדרי. אני מאמינה בחירות, שוויון וסובלנות. האם משהו מהערכים האלו נשי? לא נראה לי. אין ספק שכל הנושא של הדרת נשים במרחב הציבורי, כמו בטקס יום הזיכרון, הוא משהו שאני מתנגדת אליו נחרצות, אבל זה בא ממקום של תמיכה בשוויון. לא הייתי מסכימה שידירו גברים באותה מידה".

האם אתן מרגישה שאתן מביאות יתרון מסוים לתפקיד זה דווקא מעצם היותכן נשים?

ינטוב: "זה משמעותי לכל אותן הנשים שעדיין לא מעזות להאמין בעצמן. ברור שעצם היותי אשה תביא ערך מוסף שאינו בא לידי ביטוי אצל גברים. אבל זה לא רק בגלל היותי אשה אלא בגלל הרצון והאהבה שלי לעיר ולתושבים".

שרה ג'ראפי עייש
שרה ג'ראפי עייש :"אשה תביא איתה לעבודת המועצה נקודת מבט נוספת וייחודית"

ג'ראפי עייש מסכימה: אשה תביא איתה לעבודת המועצה נקודת מבט נוספת וייחודית. אני עצמי עולה חדשה, וחשוב לדעתי, שבמועצת חריש יהיה מגוון רחב ככל האפשר של חברים וחברות שיעזור להוביל את חריש למקום גבוה ונכון".

לסיום, מה ה"אני מאמין שלכן"?

רבלין: "אפשר לומר שהמוטו האחרון שמלווה אותי הוא: 'עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה'".

גרינברג: "'אתה יכול לחלום ולעצב את המקום היפה ביותר בעולם, אך נדרשים אנשים להפוך את החלום למציאות'. ברמת הרשימה – 'חיה ותן לחיות'".

ינטוב: "'מי שרואה את הבלתי נראה יעשה את הבלתי יאומן'. תמיד צריך לחלום רחוק ורק יצירתיות, דימיון ואהבה יביאו לתוצאות והצלחות".

ג'ראפי עייש: "אני מאמינה שאם עושים את הדברים מהלב אז תמיד מצליחים ומתקדמים".

פלדמן-גורדון: "'נשים נחמדות לא עושות הסטוריה'. אני מאמינה במעורבות, בלשאול את השאלות הנכונות ולא להתפשר על איכות החיים של כולנו".

אז האם נשים אלו יעשו היסטוריה? בקרוב כולנו נגלה.

עוד בנושא: הכירו את המועמדים בבחירות 2018 בחריש

 


לוח דירות חריש


Topia חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

אריק מויאל: "פתרונות אמת ללא קוסמטיקה ופלסטרים"

עם תכנית סדורה בתחום החינוך, התעסוקה, הכבישים והתשתיות אריק מויאל, מתמודד לראשות המועצה: "אני צריך רק את ההזדמנות והאמון של התושבים בי ואני מחויב להצלחה ולא פחות מחויב לשינוי מבינוניות למצוינות, אין לנו אפשרות אחרת"

בראש השנה המועמד לראשות מועצת חריש, אריק מויאל, השיק רשמית את קמפיין הבחירות שלו יחד עם פעילים תושבי חריש, אולם בפועל, מויאל (42) כבר 'חורש' את חריש תקופה ארוכה. "אני מתמודד כדי להפוך את חריש לעיר הכי טובה בארץ. עיר שיבואו ללמוד ממנה, איך בונים ומפתחים עיר חדשה. אני יודע שאני יכול להפוך את המקום הזה לפנינה אמיתית. כאיש ניהול כבר כ-14 שנים אני מכיר את המערכת המוניציפלית ככף ידי, ואני רעב להצליח עם מקום מגוריי עם חריש ולהפוך אותה לעיר מובילה, שכיף לחיות בה ומהווה מושא לקנאה לערים אחרות", מסביר מויאל.

ההכרות הראשונית של מויאל עם היישוב החלה בתקופה בה שימש מנכ"ל מועצת חריש: "לתפקיד הזה נכנסתי מתוך תחושה של שליחות ולרגע לא שיערתי את המפנה שהעיר הזו תחולל בחיי. עם כניסתי לתפקיד הבנתי שלחריש נדרש חזון של עיר עתיד תוססת, חדשנית, עם קהילה מגובשת ואיכותית. ההבנה שחזון כזה דורש תמיכה ממשלתית גורפת ותקציבי ענק הובילה אותי לסחוף אחרי שרים ומנכ"לים בממשלה כשותפים לחזון, הובלתי לאישור ממשלתי להקמת העיר וגייסתי לחריש תקציב של מעל מיליארד שקלים".

"האמת היא שעד היום מתסכל אותי לדעת שהמועצה לא השכילה להשתמש בלמעלה מ-80% מהתקציב שאושר לחריש, וכן לא הצליחה לאייש את שלל המשרות המאושרות אשר מטרתן לתת שירות לתושב, בזמן שאנחנו התושבים חיים באתר בנייה, ללא פיתוח תשתיות, בעיר של בטון ולא אקולוגית, עם עשן ופיח של מפחמות אשר פוגעים באופן ישיר בתוחלת חיינו, עם בעיות חריפות בחינוך וללא פתרונות ספורט, תרבות ופנאי".

התמודדות מול ראש מועצה מכהן היא תמיד התמודדות קשה יותר. מהו הקלף המנצח שלך שיעזור לך להיבחר? 

"האישיות והמנהיגות שהביאו אותי להצלחות פנומנאליות עד היום יחד עם העובדה שאני קשוב לתושבים ואני צעיר שמבין את תושבי חריש שברובם צעירים מלאים במרץ ואמביציה".

מה דעתך על תוצאות סקר הבחירות שפורסם במקומון 'חריש שלי' לפני כשבועיים? 

"אין ספק שמדובר בסקר גאוני, חריש עשתה היסטוריה כמקום הראשון בעולם, שבו כלל אין מתלבטים כבר כחודש וחצי לפני הבחירות. לתחושתי אפילו שליט סוריה, בשאר אסאד, שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג-און, או בזמנו, יאסר ערפאת היו מתגאים בנתונים אלו. פשוט כולם תומכים בראש המועצה המכהן!!"

"אני עומד בקשר יום יומי עם מאות תושבי חריש, האם יתכן כי אף לא אחד מתושבי חריש שאני עומד איתם בקשר כלל לא נסקר? תושבי חריש חכמים ונבונים, הם יודעים כי מדובר בבלוף אחד גדול שכל מטרתו אחיזת עיניים".

"לא סתם ציינתי שליטים דיקטטורים, אותו "סקר" מתאים למשטרים אפלים וחשוכים. אציין כי חוקיות הסקר נבדקת בימים אלו על ידי כל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו. עיתון אשר מפרסם סקר שכזה אחראי מבחינה משפטית באופן ישיר לכל התהליך שנגרם בעקבותיו לא פחות מעורך הסקר, או ממזמין הסקר. חשוב לציין כי גם אם מזמין הסקר בפועל הינו העיתון, הרי שיש לו נגיעה אישית וניגוד אינטרסים מובנה, שכן העיתון מקבל כסף ולכאורה ממומן על ידי המועצה המקומית, לצורך פרסום כתבות ממומנות מזה מספר חודשים, לרבות באותו מועד שהעיתון פרסם את הסקר המדובר. לכן סופו של דבר, הסקר של העיתון ראוי לעטוף את הדגים ביום שלמחרת כך גם התייחסות והתייחסות הציבור אליו".

אריק מויאל עם התושבים הפעילים במטה הבחירות. צילום אורן קלר

האם הכניסה של מועמד נוסף, גבי קדוש למרוץ, מחזקת או מערערת את סיכויי ההצלחה שלך?

"השטח והבדיקות שלנו מעידים שלא. אני מברך כל מועמד שמצטרף למרוץ, זהו חג לדמוקרטיה וכל מי ששם עצמו לבחינת הציבור ראוי לכך, הציבור יאמר את דברו ואני מקווה שהטוב ומי שיצעיד את חריש לעתיד טוב יותר ינצח".

"חליפה" אישית לכל תלמיד

פרצופו של מויאל מתנוסס בשלטי חוצות במרפסות חריש, אולם חשוב גם לדעת מיהו הצוות שמלווה אותו ומיהם האנשים שיאיישו תפקידים חשובים אם יבחר. "יש לי אנשי אמון וחברים רבים שמלווים אותי במסע, והנאמנות שלי לאנשי היא טוטאלית" מסביר מויאל ומוסיף: "עם זאת, כתפיסת עולם ברורה ונקיה אני לא מבטיח תפקידים, אף לא למקורבים. לא נהגתי כך בעבר ולא אנהג כך בעתיד, משום שאני לא מאמין בדרך של קניית אנשים. אני מעניק הכרת טוב והערכה לאנשים שסובבים אותי. השיקולים סביב אנשי האמון, יהיו מקצועיים בלבד לטובת חריש ותושביה".

אנא ספר על מצע הבחירות בהתייחס לכלל הסוגיות החשובות של חריש שדורשות את התייחסותך

"קצרה היריעה מלפרט את התכניות שבאמתחתי לכל הסוגיות הדרושות טיפול בחריש. יש לי תכניות ומשנה סדורה לכל סוגיה שעומדת על הפרק, והמון ניסיון מוכח בתחום.

"הקו המנחה אותי הוא להפוך את חריש לעיר מובילה מחד תוך שימור של חיי הקהילה והמשפחתיות מאידך, ועם החומר האנושי שיש בחריש אין שום סיבה שלא נצליח לעשות זאת. מבחינתי זה אתגר ענק, הייתי אומר אפילו ציונות. אבל כל חיי שאפתי לאתגרים לא פחדתי והצלחתי לעמוד בהם – ובעזרת השם כך יהיה גם הפעם".

"בעיר חדשה נדרשת התייחסות מעמיקה לכל תחומי החיים אולם המפגש עם התושבים גרם לי להבין שחייבים לשים דגש דחוף על סוגיית החינוך והתעסוקה".

תעסוקה: "אנו חייבים להפוך את חריש לעיר שמייצרת מקומות תעסוקה, לא יתכן שמרבית התושבים ייסעו מרחקים אדירים לערים רחוקות בכדי להתפרנס. אני אביא לכאן אזורי תעשיה, שיהוו מנופים כלכליים לכל האזור. אני יודע איך עושים זאת, ועשיתי זאת בתפקידי הקודמים. יזמתי והובלתי והייתי שותף לתהליכים כאלו במסגרת עבודתי ואין שום סיבה לא לעשות זאת גם כאן בחריש. הדרך לכך היא באמצעות הטבות מס, אזור עדיפות לאומית א' (הטבה שחריש הפסידה לפני שלוש שנים), וגיוס תקציבים ייעודיים לפיתוח. כפי שהבאתי עשרות מיליונים לרשויות בצפון וגם כמנכ"ל לחריש הבאתי את החלטת הממשלה אשר תקצבה 1.2 מיליארד ₪ לחריש, בהרבה עבודת רגליים, הצגת תכניות אופרטיביות לממשלה וגיוס הכסף דה-פקטו, כך גם אעשה כשאעמוד בראש הפירמידה".

חינוך: "סוגיית החינוך היא אולי החשובה מכולן. מילת המפתח שלי היא שקיפות. אני מאמין בעבודה עם התושבים ולכן, אקים מועצת חינוך עירונית אשר תורכב מאנשי חינוך מהמדרגה הראשונה, תושבים ואנשי מקצוע. המועצה תבנה את המגמות ותכין ניירות עמדה להנהלת העיר. נעבוד בשקיפות מול המנהלים, אערוך סיור אחת למספר חודשים עם חברי המועצה בבתי ספר בכדי לשמוע על הבעיות, נכנס פורום קבוע של אנשי חינוך בכדי לשמוע על הבעיות ולתת פתרון. בנוסף נתפור "חליפה" אישית לכל תלמיד כזו שמתאימה לו ולצרכיו, ויחד נגיע להישגים. כל ילד הוא עולם ומלואו ואנו לא מוותרים על אף ילד. הרב שלמה קרליבך זצ"ל אמר "כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו".

"אני מאמין כיום בכל ילד במערכת החינוך ואמשיך להאמין גם כראש עיר. אפעל שחריש עד 2021 תהפוך לאחת מעשר הערים המובילות בחינוך בישראל גם באמצעות הבאת המורים והמנהלים הטובים בישראל באמצעות תמריצים כלכליים, תכניות למידה מתקדמות, מערכי שיעור ושיעורי תגבור".

מיהם המומחים עימם התייעצת בבניית התוכנית החינוכית לחריש?  

"גורמים אשר קידמו מערכות חינוך קדימה אלפי שנות אור מהקיים היום בחריש. הראשון הוא ראש עיריית רמת גן, ישראל זינגר, שניהל את התיכון המצליח "בליך" במשך 18 שנה ופעל רבות לקידום החינוך בישראל. בנוסף סייעה לי אורית אסייג, מנהלת אגף החינוך בעיריית עכו, דליה לין מנהלת אגף החינוך בעיריית רמת גן, יחד עם שורה של אנשי חינוך ומקצוע נוספים מהסתדרות המורים בישראל, מורים, מנהלים, יושבי ראש וועדי הורים ברחבי הארץ, יושבי ראש של מועצות תלמידים ואחרים".

מהי עמדתך לגבי פתיחת עסקים בשבת בחריש?

"חריש היא עיר בה חיים חילונים ודתיים כאחד. אין לי התנגדות כי ייפתחו בשבת עסקים בצורה מכבדת, לא באזור המגורים, אלא באזור התעשייה של חריש. עסקי מזון (כולל סופר פארם) אשר יעניקו שירותים לתושבי העיר בשבת וזאת בכפוף לחוק ובאישור משרד הפנים".

ציינת בחוגי הבית כי כדי להפוך את חריש למרכז העסקים של השרון צריך קודם כל להעביר את השליטה למועצה ולתושבים ולא להותיר אותה רק בידי הוועדה לתכנון ובנייה ומשרד השיכון – כיצד אתה מתכנן לעשות זאת?

"לרשות המקומית ישנן שתי זרועות משמעותיות להשפעה על העיר, זרוע ראשונה היא זרוע הפיתוח – אני מתכוון להקים חברה כלכלית אשר תהווה את הזרוע לפיתוח העיר בניגוד למצב כיום לפיו רק משרד השיכון והבינוי בונה את חריש".

"הזרוע השנייה היא זרוע התכנון, זו זרוע חשובה מאוד שכן היא קובעת את מדיניות התכנון של העיר לעשרים שנים הבאות וישנה חשיבות מכרעת לכך שנציגי תושבי העיר, נבחרי הציבור הם אלו שייקבעו את עתידה של העיר ולא הממשלה או אנשים אשר כלל לא גרים כאן. לצערנו, מתוך שיקולים לא מובנים, אך ברור שלא מתוך שיקולים אשר לטובת חריש, ראש המועצה דחף להארכת הכהונה של הוועדה לשלוש שנים נוספות ובכך ויתר מראש על האפשרות לקבוע את צביונה ואופייה של העיר לשנים הבאות".

"בכך למעשה הפקיר יצחק קשת את עתיד העיר לגורמי חוץ (זו העיר היחידה במדינת ישראל שבה זה קרה). במצב דברים אלו אפעל להתחיל הליך חפיפה מוקדם ככל האפשר עם הועדה וכן העברת סמכויות באופן מודולורי ובשלבים למועצה, כמו כן אפעל להגדיל את נציגי המועצה בוועדה ואת יכולת השפעה ככל הניתן".

"אין כל הגיון או צדק שאנשים אשר כלל לא גרים כאן יחליטו עבורנו מה יפתח, כמה ייפתח, איזה גן ואיזה סוג בית ספר או קאנטרי ייפתחו בחריש".

"הליך כזה הוא הליך של איבוד שליטה מלא על קביעת סדרי עדיפויות של העיר, צביונה וניהולה ולמעשה מנציח את הטיעון שלי, לפיו העיר מתנהלת על ידי גורמי חוץ ולא מנוהלת על ידי נבחר הציבור. זהו ליקוי קשה שיש לשנותו ובדחיפות".

מדוע כדאי לתושבי חריש לבחור בך?

"אני היחיד שיכול לתת פתרונות לתושבים ולקהילה, פתרונות אמת ללא קוסמטיקה ופלסטרים, אני אוהב מאוד את מה שאני עושה. זו הקריירה אשר בחרתי בה מיד לאחר שירותי בשב"כ, ואני נחוש מאוד לשרת את התושבים בחריש, זו תכליתי – להיות איש ציבור ולא רק לקדנציה אחת. אני צריך רק את ההזדמנות והאמון של התושבים בי ואני מחויב להצלחה ולא פחות מחויב לשינוי מבינוניות למצוינות, אין לנו אפשרות אחרת".

כשאתה מדמיין את חריש העתידית כעיר בוגרת, לאיזו עיר אחרת היא תהיה הכי דומה לדעתך?

"בחזון שלי יש שתי ערים, שחריש תדמה להן – רעננה ומודיעין, עיר שמושכת אליה אוכלוסיות חזקות, עיר עם אזורי תעשיה מפותחים, חינוך ואיכות סביבה גבוהה. אגיע לאן שצריך ואפגש עם מי שצריך בכדי להצעיד את חריש קדימה".

צילום תמונת אריק מויאל: ראובן קאפוצינסקי


תגובת המקומון "חריש שלי": "בניגוד לנאמר בראיון, הסקר שפורסם על ידינו נעשה כדין, ע"י חברה מקצועית ואמינה. כך שהטענה שמדובר בסקר שיקרי הינה לא מבוססת לחלוטין ומצוצה מן האצבע! לגבי הטענה שאין אחוז מתלבטים בסקר, התשובה לכך הינה פשוטה מאוד – ונמצאת בגוף השאלה 'אילו הבחירות לראשות המועצה היו מתקיימת היום בין מוטי אדרי, אריק מויאל ויצחק קשת, למי היית מצביע/ה?' ולכן, פשוט וברור שכבר אין מקום להתלבטויות".


עדכון מתאריך 17.10.18: בהמשך לראיון ביקש אריק מויאל להוסיף את התגובה הבאה: "מעז יצא מתוק. בעקבות הכתבה שפורסמה, התקיימה פגישה משותפת בין עו״ד אריק מויאל ואודל ואליאור סולומון בעלי המקומון ״חריש שלי״. הוסכם על שני הצדדים לפרסם התנצלות הדדית על המחלוקות שהתגלעו ביניהם, לרבות המנעות מהגשת תביעות הדדיות על נושאים שהועלו באמצעי התקשורת. בנסיבות העניין דרך השלום היא המנחה אותנו".


עוד בנושא: הכירו את המועמדים בבחירות 2018 בחריש


Topia חריש


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מוטי אדרי: "אני מתכוון להשתמש בידע ובקשרים שלי, כדי להשקיע בתושבי חריש"

מוטי אדרי. צילום: בעז מוטס

כיצד מתכנן מוטי אדרי, המועמד לראשות המועצה מטעם מפלגת כולנו לקדם את חריש? מהן הסוגיות החשובות שהוא מתייחס אליהן ולאילו כיווני התפתחות חריש צריכה לפנות לדעתו? קראו את כל התשובות לשאלות שרציתם לשאול

בסקר הבחירות שפורסם במקומון 'חריש שלי' בשבוע שעבר הגיע מוטי אדרי, המועמד לראשות המועצה מטעם מפלגת 'כולנו' אל המקום השלישי וקיבל 5% בלבד מקולות הבוחרים.

אבל אדרי אינו מתרגש: "הסקר נערך מול 303 תושבי חריש בלבד, מה שהיה יכול להיות רלוונטי לבחירות הקודמות כי זה מספר התושבים שהצביעו אז", הוא מסביר. "כיום בחריש יש בין 2,700 ל- 3,500 בוחרים לכן איני מודאג מהסקר ואני בטוח שתושבי חריש יודעים את מה שאני אומר עכשיו ואני לא מחדש להם דבר. בשורה התחתונה התושבים יאמרו את מה שיש להם לומר ביום הבחירות באמצעות שלוש הקלפיות אשר ייפרסו ברחבי העיר".

מרדכי (מוטי) אדרי המועמד מטעם מפלגת כולנו בראשות משה כחלון מתגורר בחריש תקופה קצרה. ניסיונו המוניציפאלי כולל מגוון תפקידים ביניהם: חבר מועצת העיר וסגן ראש עיריית רמת-השרון; יו״ר ועדת תכנון ובניה (מרכז) כיום ״אפק״; יו״ר ועדת תכנון ובניה קאסם כל דרום המשולש; סגן מ״מ ראש מועצה אזורית ״נחל עירון״ וראש מועצה מקומית ״בסמה״;

בעבר, כיהן אדרי ברמת השרון כחבר מועצה מטעם מפלגת ש"ס. לשאלה מדוע הוא עבר מש"ס למפלגת כולנו משיב אדרי: "אני זוכה לתמיכה ולהערכה רבה ממפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית, בזכות ניסיון עשיר של עשרות שנים בשירות הציבורי".

"לא זאת בלבד, אלא שקהל התומכים שלי מורכב מנציגים של כלל המגזרים בחריש, חילונים, מסורתיים ודתיים, שרואים בי מנהיג אמתי, שמלכד את השורות עם אהבה גדולה לתושבים".

מוטי, מדוע אתה מתמודד?

"אני מונע מחזון ואהבה אמתית לחריש ותושביה. אני לא רוצה לתת ביקורות לאחרים, אבל אני כן מאמין שאפשר לתקן את כל הליקויים הקשים שנעשו כאן בעבר. אני לא מתכוון להפריח סיסמאות וקלישאות שאין להן בסיס. אני זוכה לאהדה ענקית מהציבור. אני נהנה לצאת לשטח ולשמוע מה התושבים באמת צריכים ואני שמח על התגובות החמות ואהבה הגדולה שאני מקבל מהציבור. כל התומכים והתושבים שמכירים אותי יודעים את יכולותיי, וכשאני אומר אני גם עושה".

 מדוע כדאי לתושבי חריש לבחור בך?

"במהלך שנותיי בשירות הציבורי, צברתי המון ניסיון ניהולי והכי חשוב – יצרתי רשת חזקה של חברויות עם הצמרת של מדינת ישראל. אני מתכוון להשתמש בידע ובקשרים שלי, כדי להשקיע בתושבי חריש ולהפוך את המקום הזה למקום מגורים עם רמת שירות לתושב מהגבוהות בארץ".

"התושבים צריכים לבחור במי שמסוגל מקצועית לקיים הבטחותיו. את ההבטחות שלי אני מתכוון למלא במלואן באמצעות רשת הקשרים שלי עם שרים במשרדי הממשלה השונים וממגוון המפלגות, יחד עם החיבור שלי עם ״כולנו״, ידידי שר האוצר משה כחלון, שר השיכון יואב גלנט, שר הכלכלה והתעשיה אלי כהן וקשרים מצוינים נוספים עם שורה של שרים ואנשי כנסת ממגוון המפלגות. תושבי חריש צריכים מנהיג עם חזון, איש אמין, נקי כפיים עם ניסיון ניהולי עשיר, שידאג לשיפור השירות לתושב ובשביל זה אני כאן".

המיקום הכי טוב בארץ

"ביום הראשון בתפקיד, כשאשב על כיסא ראש העיר אדאג למהפכת פיתוח ותשתיות והקמת אזור תעסוקה חדשני, שיהווה מקור הכנסה לעירייה, שממנו נוכל להשקיע בחזרה בתושבים. החזון שלי להקים אזור תעסוקה מבוסס על חברות היי-טק וטכנולוגיה מתקדמת, כל זאת ללא הטלת אגרות על התושבים ותוך שמירה על תקציב מאוזן. נדאג להוספת אנטנות לקליטה במקומות הבטוחים ונכשיר ברחבי העיר תשתיות טכנולוגיות עם אינטרנט אלחוטי WI-FI בחינם. חלק נרחב מתקציב המועצה יועבר לשיפור חזות פני העיר בדגש על שכונת גמלא. אדאג להשקעה רחבה בשיפור המרחב הציבורי והפיכת חריש לעיר אסתטית ונקייה, עם רמת מגורים מהגבוהות בארץ", מספר אדרי.

 מהן לדעתך הסוגיות החשובות של חריש שדורשות את התייחסותך?

 "אני אוביל שדרוג כללי של העיר חריש עם מהפכה דיגיטלית לשיפור השירות לתושב כדי שתושבי העיר ייהנו משירות מקצועי ברמה הגבוהה ביותר וללא בירוקרטיה. נטמיע מערכות עירוניות עם שימוש הולך וגובר בטכנולוגיה מתקדמת ובשירותים עירוניים אינטרנטיים/מקוונים, בכדי לשפר את השירות לתושבים ובכדי למנוע בזבוז זמן יקר של עמידה בתורים מיותרים. האתר ינגיש לתושבי העיר, את כל השירותים העירוניים והמידע הדרושים, וישמש כערוץ תקשורת פתוח בין התושבים לנציגי העירייה. באמצעות האתר החדש התושב יוכל לעשות פעולות מגוונות כגון רישום אינטרנטי מקוון לגנים ולבתי"ס, להדפיס אישורים ולמלא טפסים, לשלם תשלומים שונים וכד'- כל זאת בלחיצת כפתור וללא צורך להגיע למשרדי העירייה".

"יש לנו כאן את המיקום הכי טוב בארץ ובעזרת הקשרים ההדוקים שיש לי עם צמרת המשרדים הממשלתיים והשרים השונים, נהפוך את חריש לבירת ההיי-טק של מדינת ישראל וזה יעשה רק טוב לפרנסת תושבי חריש ויהווה עוגן בטחון כלכלי חשוב מאין כמותו למשפחות בעיר, ובין היתר יזרים לכאן אנשי היי-טק שיהפכו את חריש לבית החדש שלהם".

"מהפכת הפיתוח שאותה אוביל בחריש תכלול הקמת גנים חדשים, פארקים וריאות ירוקות ברחבי העיר, עם מיטב המתקנים לרווחת הילדים והמשפחה. אדאג להצללות במרחב הציבורי, כדי לאפשר זמן איכות למשפחות בכל עונות השנה. אדאג להקמת מגרשי ספורט וגינות כושר "בחיק הטבע" ומתחם "קאנטרי קלאב" עם מתקנים מהמפוארים שקיימים בארץ, הקמת מתנ"סים ברחבי העיר עם מגוון חוגים לילדים. אוביל יצירת מקומות בילוי לתושבים תוך כדי עידוד פתיחת בתי עסק נוספים ובניית קניון חדיש מהמפוארים בארץ. העיר חריש בראשותי, תהפוך לעיר מתקדמת, עם רמת שירותים גבוהה לתושב, שפשוט יהיה כיף לגור כאן".

"אדאג שהצוותים ממחלקת הרווחה יתנו שירות מקצועי ורגיש למשפחות שזקוקות לעזרה וכמו כן אדאג להפחתת הארנונה לכלל האוכלוסייה כעיר שהוקמה יש מאין, ללא מקורות הכנסה ואפעיל את קשריי כדי שנוכל להישען על מענקי איזון עד הקמת אזור התעשייה המתוכנן. כמו כן בכוונתי להוביל בהקדם את הטיפול בתחבורה הציבורית מחריש ואליה".

אנא ציין נושאים שנמצאים בראש סדרי העדיפויות שלך וספר כיצד תטפל בהם

"החינוך נמצא אצלי בראש סדרי העדיפויות. השקעה גדולה בחינוך היא אבן היסוד להצלחה ולמען דור העתיד. אני מתכוון ביום הראשון שלי בלשכת ראש העיר, לזמן אליי את כל אנשי המקצוע ולהתחיל להוביל מהלכים והשקעה חסרת תקדים בחינוך".

"אני מתכוון לדאוג ששליש מהתקציב השנתי יופנה להשקעה בחינוך. הילדים שלנו הם דור העתיד ואנחנו נתחיל להשקיע בהם כבר בגיל הגן, עם סביבת לימודים מודרנית וכיתות לימוד שמאובזרות במיטב הציוד הטכנולוגי. אשקיע בצוותים החינוכיים כי הם המשאב הכי חשוב שלנו לטובת ההשקעה בילדים ואדאג שילדי חריש ילמדו במערכת חינוך שמותאמת לשנת 2019, עם חשיבה מחוץ לקופסא ותכנים לימודיים מתקדמים".

"אדאג לעזרה והשתתפות גדולה של המועצה בכל הקשור לתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת ונפעל להקים מערך יול״א (יום לימודים ארוך) בסטנדרטים הגבוהים ביותר".

"מאחר והחזון שלי הוא ליצור כאן מערכת חינוך עם ערך מוסף ולא ריצה אחרי ציונים, אדאג להוספת שעת חינוך לערכים לתלמידים, במימון מלא של העירייה, כל זאת במטרה לתת לתלמידים "ערך מוסף" במסגרת לימודיהם. את הפירות לחזון שלי אנחנו נקצור כשאותם ילדים בחריש, יהפכו למבוגרים ערכיים שתורמים לקהילה".

מהו החזון שלך לעיר?

"במסגרת החזון שלי לחריש כעיר עם קהילה חמה ותומכת בעלת מודעות חברתית, מתנדבת ופעילה, אוביל קידום ועידוד ערכי ההתנדבות בקרב מבוגרים ובני נוער. אני רואה בהתנדבות ערך של שותפות ומעורבות בקהילה בראיה רחבה אף מעבר לעזרה לזולת ואני רוצה ליצור בחריש קהילה מתנדבת בעלת מודעות, אכפתיות ומעורבות בנעשה בה ובסובב אותה. עם פעילות התנדבותית רחבה של הקהילה זו תהיה עיר שכיף לגור בה וכדי שזה יקרה אדאג לשיתוף פעולה בין גופים וארגונים שונים בקהילה, בהנהגת מחלקת הרווחה והמרכזים הקהילתיים, אשר יחברו יחד לפיתוח מערך התנדבות עירוני ביישוב עם דגש על בני נוער מתנדבים".

"חריש בראשותי תהיה עיר ירוקה שמנהלת אורח חיים בריא עם קהילה ממחזרת והטמעת השמירה על הסביבה: אדאג למחלקת איכות סביבה בחריש, שרואה חשיבות עליונה בנושא הטמעת החינוך הסביבתי והשמירה על הסביבה ותשקיע משאבים בחינוך למודעות סביבתית. אדאג לחיזוק וביסוס החינוך הסביבתי וחינוך לקיימות במערכת החינוך, כולל קורסים והשתלמויות לגננות, למתנדבים ותושבים. אוביל מהלך להעצמת שינוי התנהגות בתחום, עם מערך מיחזור נגיש לתושבים".

כשאתה מדמיין את חריש העתידית כעיר בוגרת, לאיזו עיר אחרת היא תהיה הכי דומה לדעתך?

"כשאני מדמיין את חריש העתידית אני רואה בעיני רוחי עיר אליה יגיעו מרשויות רבות כדי ללמוד כיצד מובילים מהפכה שתשפר את איכות החיים של התושבים בצורה דרמטית ביחס לעבר, ואני מתכוון למהפך של 100 אחוזים".

עוד בנושא: הכירו את המועמדים בבחירות 2018 בחריש


Topia חריש


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

תושבי חריש מאחלים שנה טובה!

מה הייתם מאחלים לחריש? עשרה תושבים ותיקים וחדשים משתפים אותנו בברכות חגיגיות לכבוד השנה הבאה עלינו לטובה

 

"שחריש תתמלא כרימון ותהפוך להיות עיר תוססת ומדהימה"

צופיה קלר, שנה בחריש

"אני מאד אוהבת בחריש את הנוף הירוק שנשקף מחלונות ביתי והקהילה החמה שמחברת ומהווה סוג של משפחה חלופית בשבילנו כאן…. מדהים לראות את העזרה ההדדית והרצון לחיות יחד".

מה את מאחלת לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה?  "אצלנו, השנה מלאה בהתחלות חדשות, כך שאני מאחלת לנו – הגשמת משאלות, הצלחה והנאה".

מה את מאחלת לחריש? "שתתפתח , תתמלא כרימון ותהפוך להיות עיר תוססת ומדהימה כמו שרק כאן יכול להיות …"


"לכל התושבים רק שמחה"

תמרה אונגרוביץ, שנה וחצי בחריש

תמרה אונגרוביץ

לשאלה, מה את הכי אוהבת בחריש, עונה תמרה שהיא  הכי אוהבת את הקהילה והחברות שמצאה כאן.
מה את מאחלת לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה?  "הרבה שמחה, בריאות ואהבה".
מה את מאחלת לחריש? "שתמשיך לגדול ושיהיה לכולנו התושבים רק שמחה".


"מקווה שהעיר תפסיק להישען על תקציבים של המדינה ותהיה עצמאית"
תומר קסהאון, שנה בחריש


"אני אוהב בחריש את הטבע, הנוף, הקהילה שמחוברת אחד לשני, דואגת ועוזרת".
מה אתה מאחל לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה? "מאחל לעצמי ולמשפחתי הצלחה ושהילדים יתחברו עם התלמידים ויצליחו בבית ספר. בגדול – מייחל לטוב"!

מה אתה מאחל לחריש? "אני צופה עתיד טוב לעיר. מאחל לה שתתפתח ותגדל שיבואו לכאן אנשים טובים ואיכותיים, אקדמאים ואנשי עבודה שתורמים למיסוי העיר. מקווה שהעיר תפסיק להישען על תקציבים של המדינה ותהיה עצמאית.
"אני גם מקווה שמערכת החינוך תשתפר, חינוך טוב מביא בעקבותיו תעסוקה טובה ומושך אוכלוסייה חזקה שתתרום להתפתחות והצמיחה של חריש".


"שנזכה לחיות יחד מתוך כבוד והדדיות"

 מעיין אפרתי, שנתיים בחריש


"אני אוהבת בחריש את המגוון האנושי, את האנשים הטובים והמקסימים שפגשנו כאן. אוהבת מאד את תחושת החלוציות, הראשוניות והקהילתיות. ושזה המקום ליזום ולהשפיע".

מה את מאחלת לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה?"מאחלת שנמשיך להעמיק בבחירות שעשינו בחיינו, נשאף רחוק ונתקדם יחד עם המון אהבה, משפחתיות והכרת הטוב".

מה את מאחלת לחריש? "מאחלת לחריש ולתושביה שנזכה לחיות יחד מתוך כבוד והדדיות, בהסתכלות חיובית ועין טובה על המציאות. שנגדל ונתפתח בצורה בריאה וניצור כאן עיר מיוחדת בה כולם מרגישים בבית".


"שחריש תספק לנו את כל הצרכים הנדרשים כמו בכל עיר בישראל"

מקסים גלר, שנה וחודשיים בחריש

"אני הכי אוהב בחריש את האווירה, המקום נותן תחושה של שייכות, של בית, של המקום הנכון שאליו הגענו".

מה אתה מאחל לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה?  "שנפרח כאן, שנשתלב יחד עם כל התושבים המדהימים שיש פה. אמן והילדים ייהנו ממסגרות איכותיות ושהעיר תספק לנו את כל הצרכים הנדרשים כמו בכל עיר בישראל".

מה אתה מאחל לחריש? "מאחל לחריש שהיא תפרח ותגיע למקסימום שלה, שתאפשר לכל משפחה לחיות וליהנות כאן ממה שיש למקום להציע".


"מאחלת לחריש שתהפוך למוקד משיכה לעולים חדשים"

 שרה ג'ראפי עייש, שנה ושלושה חודשים בחריש


"אני הכי אוהבת בחריש שכל יום יש משהו חדש, שפותחים חנות או מיזם וכולם מקיפים, מעודדים ומברכים ונמצאים שם אחד בשביל השני".

מה את מאחלת לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה? "שנדע תמיד לעבור הכל ביחד ושתמיד נהנה אחד מהשני. שנהיה בריאים ומאושרים ושנדע להסתפק במה שיש ולהודות על זה כל בוקר מחדש".

מה את מאחלת לחריש? "אני מאחלת לחריש שתמשיך לגדול, להתקדם ולהתפתח ובכל זאת שתשמור על הקהילה המיוחדת והמחבקת שלה. אני גם מאחלת לחריש שתהפוך למוקד משיכה לעולים חדשים רבים ושנקבל אותם פה בפנים מאירות".


"מאחל לעיר שהבחירות הקרובות יקרבו בין אנשים"

 אורן רבלין, שנה בחריש

אורן רבלין

"אני אוהב בחריש את העובדה שאנשים מחייכים ברחוב גם לאנשים שהם לא מכירים ואת ההתחדשות המתמדת בעיר החדשה. אני חוזר לחריש אחת לכמה ימים וכל פעם רואה דברים חדשים. אנשים מאירים פנים, האווירה נעימה מאוד".
מה אתה מאחל לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה? "מאחל לעצמי ולמשפחתי שמחה וישוב הדעת. שנזכה למצוא את היציבות בתוך השינויים ולשמוח בתהליך ובמה שכבר יש לנו. ובמבט לעתיד, להמשיך ולפעול על מנת שיהיה יותר ויותר טוב".
מה אתה מאחל לחריש? "מאחל לעיר שהבחירות הקרובות יקרבו בין אנשים ולא ירחיקו אותם ומאחל לתושבי העיר שיזכו להמשיך להיות משפחה וקהילה גם כשנגדל ונגדל".


 "ה'ביחדנס' הזה של דתיים וחילוניים – נפלא בעיניי"

 איה זינגר (מוכרת בקרב ילדי הגנים בשם איה-"פפאיה"), שנה וחצי בחריש

"אני אוהבת בחריש את תחושת החלוציות והיכולת לקחת חלק בהעצמת העיר.  אוהבת את הקהילה התומכת…את העזרה ההדדית. ה"ביחדנס" הזה של דתיים וחילוניים – נפלא בעיניי".
מה את מאחלת לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה? "מאחלת לעצמי בראש וראשונה בריאות ושגשוג אישי ומקצועי".
מה את מאחלת לחריש? "מאחלת לחריש שתמשיך לגדול ולהתפתח, שתצליח לשמור על ייחודיותה, ותהווה בית לאנשים שגרים פה, כפי שהיא בית עבורי".


"לגור ולעבוד רק בחריש"

 אניק שוט, עשרה חודשים בחריש

"עליתי לישראל לפני שנה וארבעה חודשים והגעתי לחריש מיד אחרי האולפן. אני אוהבת בחריש את התושבים והמועצה ואת התחושה שכולם פה כמו משפחה. אני אוהבת את המיקום המרכזי של חריש בין הדרום לצפון וגם את העובדה שאנחנו קרובים יחסית לחוף הים".

מה את מאחלת לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה?  "אני מאחלת לעצמי לגור ולעבוד רק בחריש ושלא אצטרך לצאת מהעיר. אני רוצה לבנות את התא המשפחתי שלי כמו שבונים את העיר".
מה את מאחלת לחריש? "מאחלת לחריש שהמתנ"ס יפתח בקרוב. שיהיו הרבה בני נוער בגיל של הבת שלי (15). שחריש תהיה עיר עם חיים ואנרגיה ושנזכה לעיר אמנותית עם פסלים בכיכרות וצבעוניות עשירה".


"מאחל לכל התושבים החדשים שמגיעים לחריש למצוא את מקומם"

 רחמים ידיגרוב, 23 שנים בחריש
"אני אוהב הרבה דברים בחריש ביניהם את העובדה שלחריש יש מיקום אסטרטגי מרכזי, בסמיכות לתל אביב וחיפה ולחוף הים. חריש היתה מקום שקט וכפרי עד שהתחילה הבנייה החדשה. אני זורם עם העיר החדשה, אני מגלה פה אנשים טובים וקהילה טובה".
מה אתה מאחל לעצמך ולמשפחתך לשנה הבאה? "מאחל לי ולמשפחתי בריאות, אושר והצלחה ושלא יהיו מלחמות".
מה אתה מאחל לחריש? "מאחל לכל התושבים החדשים שמגיעים לחריש למצוא את מקומם ושכולם יהיו מאושרים ויהיה להם טוב. שנה טובה ומבורכת".

חנן מור בחריש - על הפארק בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בלי צלצולים ובלי טלפונים ניידים: יום לימודים ראשון בחטיבת הביניים החדשה של חריש

לראשונה בחריש החלה לפעול חטיבת ביניים חדשה 'אתגרי העתיד'. 61 תלמידים, שמונה מורים ומחנכים, שתי כיתות והתרגשות גדולה המשותפת לכולם

 שתי תלמידות מסתובבות ומכות בגונג כדי לסמן לאחרים את סיום ההפסקה. בחטיבת הביניים החדשה של חריש, 'אתגרי העתיד', שהחלה אתמול את פעילותה, אין צלצולים.

33 תלמידי כיתה ז' (כיתת דרור) ו-28 תלמידי כיתה ח' (כיתת לביאה) חנכו אתמול לראשונה את המבנה הייעודי שנמצא בקומה נפרדת, עם כניסה עצמאית וחצר נפרדת, בבית הספר היסודי תלמי רון.

בני הנוער שגודשים את המסדרונות בהפסקה, מסמלים את שיאו של תהליך אינטנסיבי שהחל לפני מספר חודשים והצליח בזמן קצר להפוך חלום למציאות.

ליאור לויתן, שמנהל את החטיבה החדשה בשותפות עם טלי הולן, מודה שהוא מתרגש: "כל הילדים בחטיבה שלנו חדשים. כמעט כל התלמידים המקומיים עברו לחריש בחודש האחרון. יש לנו גם 13 תלמידים מפרדס חנה ושישה תלמידים מקציר, כך שבפועל, אין כמעט תלמידים שמגיעים לכאן עם הכרות מוקדמת".

סיור עם לויתן במבנה שמאכלס שתי כיתות-אם מגלה גם סדנת אומנות ונגרות לשיעורי אומנות, תפירה, מלאכת יד; "הנדסיה" – מעבדה שמייצרת פתרונות טכנולוגיים לבעיות חיים יומיומיות; מטבח שמשמש את הצוות החינוכי ואת התלמידים גם יחד וכולל גם תנור וציוד בסיסי לשיעורי בישול ואפייה שיתקיימו אחת לשבוע; חדר ספורט ואומנויות לחימה וחצר מרווחת ומוצלת, שמחכה לספסלי ישיבה שיבנו בהמשך השנה בנגריה.

"על התלמידים נאסר להיות עם פלאפונים כל היום כולל בהפסקות. בהתאם, בית הספר מחויב בזמני ההפסקה להעניק לילדים פתרונות עיסוק כדוגמת פסנתר, גיטרה, שולחן פינג-פונג, משחקי קופסה. לדעתי זה מאוד חשוב", מסביר לויתן.

הפסקה במסדרונות בית הספר. צילום: שמרית שחף-גלעד

מה נדרש מכם כעת, מה האתגר הגדול שאתם מתמודדים איתו?

"סבלנות. סבלנות שתאפשר לנו לראות את המודל החינוכי שבנינו מתממש. כמובן שהאתגר הגדול הוא לעמוד מאחורי היומרה שלנו להקים בית ספר ייחודי ושונה. באופן טבעי, מורה נשאב להוראה פרונטלית וחשוב לנו לא ליפול למלכודת הזו. יש לנו אפילו כיתה אחת בלי לוח. כמו כן, המאמץ הוא לעזור לילדים להפוך לאקטיביים בעזרת  למידה ייחודית. לדוגמה, אנו מפעילים מערכת שלמה של תורנויות כמו ניקיונות שבועיים של שטיפת רצפה, תורנות ניקיון חדרי שירותים, רוצים שהתורנויות יעשה באהבה".

נשמע לך סביר שתורנויות ניקיון יעשו באהבה?

"כן, ראיתי את זה קורה. הילדים אינם לבדם בזה, גם המורים הם חלק מהתורנויות".

צוות מגוייס

הצוות החינוכי שמוביל את חטיבת הביניים החדשה אינו מגויס רק לנקיונות. חלל בית הספר עוצב כמעט עצמאית על ידי צוות המורים המסור, שמונה 8 מחנכים ומורים. ארבעה מהם גרים בגבעת חביבה בקמפוס למורים.

מימין שורה עליונה: שלי קרן, נועה ליבל, שרון אייזנברג, דן מלול וליאור לויתן בישיבה: יובל זרח ואלעד לוטרבך. צילום: שמרית שחף-גלעד

את כיתה ז' מחנכים בשותפות שרון אייזנברג ואלעד לוטרבך ואילו כיתה ח' מונהגת על ידי טלי הולן ואיתי דננברג.

עוד בצוות נועה ליבל, המורה לאמנות, יובל זרח מורה להנדסיה ואומנויות לחימה ודן מלול, מורה למתמטיקה שילמד בשיטת הנבחרת של הכט – קבוצות למידה עצמאיות בהן כל אחד תורם ועוזר לקבוצה ללמוד.

חברות חדשות

אך כל אלה לא היו שלמים ללא התלמידים שבחרו להירשם לחטיבה.

מימין: זיו סער-מרום ואליאן אזולאי. צילום: שמרית שחף-גלעד

זיו סער-מרום, תלמידת כיתה ח' עברה להתגורר בחריש בתחילת החופש הגדול. המשפחה שהתגוררה בשדה יצחק עברה לחריש בעקבות רצונה של זיו ללמוד בחטיבת הביניים החדשה של חריש.

זיו, איך שמעת על החטיבה ואיך שכנעת את המשפחה לעבור לחריש?

"ליאור וטלי היו המחנכים של אחותי הגדולה בבית הספר גוונים, וכשהיא סיפרה לי על בית הספר הבנתי שבא לי ללמוד במסגרת המיוחדת והמרגשת הזו".

"הורי חשבו כבר לפני זה על מעבר לחריש, והרצון שלי לעבור לכאן נתן להם סיבה משמעותית נוספת לעשות את הצעד הזה".

מה מצא חן בעינייך בבית הספר?

"בבית הספר הקודם היו שבע כיתות בשכבה. אני חיפשתי מסגרת קטנה ושמעתי רק דברים טובים על המחנכים אז החלטתי ללכת על זה".

מכירה כאן מישהו?

"אני מזהה מספר ילדים מ'גוונים', אבל היום הכרתי מספר חברות חדשות".

מה את מאחלת לעצמך?

"שיהיה לי פה טוב".

גם אליאן אזולאי חדשה בחריש. היא עברה לכאן מנתניה בתחילת יולי וגם היא תלמידת כיתת ח' בחטיבת הביניים החדשה. "הייתי אמורה ללמוד בבית הספר הפתוח 'רימון' בפרדס חנה", היא מספרת, "אבל שמעתי על חטיבת הביניים הזו והחלטתי להירשם אליה".

מה מצא חן בעינייך בחטיבה?

"מתחילים ללמוד רק ב-8:30, החטיבה היא בחריש כך שאני לא צריכה לנסוע באוטובוסים ויש אפשרות לבחור את השיעורים שרוצים ללמוד", היא מסכמת.

למידה בקבוצות, שיטות הוראה יחודיות, בחירה במקצועות לימוד. צילום: שמרית שחף-גלעד

גם שלי קרן, מנהלת אגף החינוך בחריש מסכמת את היום הראשון: "מדהים לראות את התלמידים בבית הספר. זה שיאו של תהליך במסגרתו כל הזמן ניקינו, סידרנו, צבענו וחיכינו לרגע בו הילדים יסתובבו במסדרונות. ההתרגשות גדולה. לראות את הכל קורם עור וגידים, זה יותר מנס".

"אני מאחלת לכולנו שנה נפלאה ומאחלת לילדים את מתנת האיפוק ואת מתנת הסבלנות שתאפשר להם להתאמן ולהתאמץ ולהיות בתהליך למידה".


Topia חריש


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

התחלה מרגשת: שלום כיתה א' בחריש

עומרי עמוס-חן, תמר ברגר, מאיה שחף ואלון וייס  – עולים לכיתה א' וילמדו בבתי הספר תלמי רון, כנפי רוח ותלמי הדר בחריש. ארבע המשפחות, שילדיהן עושים את צעדיהם הראשונים בבית הספר, משתפות אותנו בתחושות, בציפיות וגם בחששות

שנת הלימודים תשע"ט בפתח. מספר התלמידים שילמדו במוסדות החינוך בחריש הכפיל עצמו. 45 גנים לצד 5 בתי ספר וחטיבת ביניים חדשה יקלטו את תלמידי חריש הוותיקים והחדשים.

בשנת הלימודים הקרובה כ- 270 ילדים מחריש יעלו לכיתה א' וישבו לראשונה על ספסלי הלימוד בבית הספר. על מה הם חולמים? כיצד הם מרגישים? עומרי עמוס-חן, תמר ברגר, מיה שחף ואלון וייס משקפים לנו את תחושות הדור הצעיר, והוריהם משתפים אותנו במחשבות ובתחושות. שנת לימודים מוצלחת. 

"בבית ספר אין משחקים ובגן יש. בגן אין לימודים ובבית הספר יש"

מירב  עמוס- חן (43) אחות ומיילדת במקצועה עברה להתגורר בחריש עם ילדיה לפני כשנה. בנה עומרי עולה לכיתה א' בביה"ס הממלכתי "תלמי רון".

מירב ועומרי עמוס-חן

מירב, מה גרם לך לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור בנך? 

"זהו בית הספר הממלכתי היחיד הקיים בינתיים בחריש. חוץ מזה, בתי לומדת שם בכיתה ב' ואני מרוצה מבית הספר".

מהי התחושה שלך לקראת יומו הראשון של עומרי בבית הספר?

"אני מאוד מתרגשת, שמחה וגאה".

מהן הציפיות שלך מבית הספר ומבנך?

"מבית הספר אני מצפה לשקיפות מלאה כלפי ההורים. שידע להכיל כל ילד, להקשיב לו, לתת מענה לצרכיו ולעצב את הדור הבא. מבני אני מצפה שיהיה מאושר, שיתנהג יפה ושימצה את כל יכולותיו הנהדרות".

האם ישנם חששות כלשהם?

"לא. אני סומכת על הצוות באופן מלא- המנהלת ענת קשובה וזמינה לכל בעיה. מזל לוי, המזכירה, מדהימה- היא הרבה יותר ממזכירה".

מה את מאחלת  לבן שלך ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים?

"שישתלבו בקלות בבית הספר, שימצאו בו את מקומם ושיהיו מאושרים".

 עומרי, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"כיף. אני מחכה לזה. היום נפגשים עם המחנכת שלי דיאנה".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"כן, אבל הם יהיו בכיתות אחרות".

מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"בגן יוצאים בשעה לא מאוחרת ובבית ספר יותר מאוחר. בבית ספר אין משחקים ובגן יש. בגן אין לימודים ובבית הספר יש".

מה אתה מאחל לעצמך?  

"שיהיה כיף. שיהיו טיולים. שאני אכיר המון חברים".


"רוצה שאימא תהיה המורה שלי"

ישי (34) ונוהר (32) ברגר הגיעו לחריש מהישוב עלי, לפני כשנה. ישי מורה בישיבה התיכונית "בית שמואל" בחדרה ונוהר מורה בתיכון "אורט" בעפולה.  בתם תמר עולה לכיתה א' בביה"ס הממלכתי דתי תורני "כנפי רוח".

שלום כיתה א
ישי, נוהר ותמר ברגר

ישי ונוהר, מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור בתכם?

"חיפשנו בית ספר תורני, שתהיה בו רוח של תורה ושבתנו תתחנך בו למידות טובות ויראת שמים".

מהן התחושות שלכם לקראת יומה הראשון של תמר בבית הספר? 

"התרגשות רבה. מתקשים להאמין שכבר גדלה כל כך מהר! מתפללים לטוב".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומבתכם?

"מבית הספר אנו מצפים שייתן לילדים מקום עם הרבה אהבה, מקום שיהיה נעים להיות בו. שתהיה בו למידה נכונה ופורייה, ועל גבי זה- שתהייה בו תורה ומידות טובות. מתמר אנו מצפים שתשתלב היטב מבחינה חברתית ולימודית, ושתהייה חרוצה ושמחה".

האם ישנם חששות כלשהם?

"בית הספר נמצא בצמיחה, ואנו מקווים שהוא יצליח לעמוד בכל האתגרים שעומדים בפניו".

מה אתם מאחלים לתמר ולכלל תלמידי חריש, שמתחילים את שנת הלימודים?

"שיתקדמו, שילמדו טוב ויאהבו ללמוד, ושיצליחו להוציא מעצמם את הטוב שבהם".

תמר, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"כיף".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"יש לי כמה חברות- כמו תהל ואביגיל חן".

מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"בגן יש גננת ובבית ספר יש מורה. בגן יש מגלשה ונדנדה ובבית ספר אין".

מה את מאחלת לעצמך? 

"שאשב ליד חברה טובה מהגן שלי, ושאימא תהיה המורה שלי".

מה את מאחלת לשאר התלמידות שאיתך בכיתה?

"שיהיה להן בהצלחה".


"שתרגיש חלק מהקהילה של חריש"

אסף (35) ויסמין (33) שחף הגיעו לחריש מנתניה, לפני כשנה. לשניהם מקצוע משותף- מורים לחינוך גופני. אסף עובד בביה"ס גוונים במ.א מנשה וגם כמדריך שחמט בחריש. יסמין עובדת כרכזת כדורעף במתנ"ס בנימינה. בתם מאיה תתחיל בעוד כמה ימים את כיתה א' בביה"ס הממלכתי "תלמי רון".

אסף, יסמין ומאיה שחף

אסף ויסמין, מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור בתכם?

"זהו בית ספר ממלכתי שמתאים להשקפת עולמנו. גם בננו אייל לומד בביה"ס ועולה לכיתה ב', והיינו מאוד מרוצים בשנה שעברה".

מהן התחושות שלכם לקראת יומה הראשון של מיה בבית הספר?

"התרגשות. רוצים שתהיה לה מחנכת טובה ושיהיה לה טוב בבית הספר".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומבתכם?

"שייראו אותה בתור תלמידה ולא בתור מספר. שיזהו את הכישרונות שלה וייתנו לה לממש את החוזקות שלה".

האם ישנם חששות כלשהם?

"לא היינו מרוצים ממסגרות הגן בהן היא הייתה. אנו מקווים שהפעם תהייה לה התחלה ברגל ימין, במסגרת חינוכית חדשה. אנחנו חוששים מכך שחלק מהמורים שלימדו בבית הספר בשנה שעברה לא נשארים ללמד בו. הבנו גם שבית הספר מכפיל את מספר התלמידים בו לעומת השנה שעברה ואנו מקווים שכל התשתיות של בית הספר יהיה מוכנות לקליטה כמות תלמידים גדולה".

מה אתם מאחלים למאיה ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים?

"שתהיה לה ולהם שנה מוצלחת, עם התאקלמות טובה בבית הספר. שהם ירגישו חלק מהקהילה של חריש, ושיצברו חברים וחוויות".

מאיה, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"אני רוצה כבר להתחיל כיתה א'".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"כן. אושר, גיא, יונתן".

מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"גן זה קצת יותר קטן ומתחילים רק ללמוד לקרוא, ובבית ספר כבר קוראים".

מה את מאחלת לעצמך?

"אני רוצה גיטרה. גם רוצה לצייר".

מה את מאחלת לשאר התלמידים איתך בכיתה?

"שידעו לקרוא".


"שאני אהנה שם ושיהיו ילדים שישחקו איתי"

אחווה (31) ואביחי (34) וייס עברו מעץ אפרים לחריש לפני כחודשיים. אביחי עוסק בניהול פרויקטים של גילוי אש ואחווה אדריכלית ומעצבת פנים. בנם הבכור, אלון, עולה לכיתה א' בביה"ס הממלכתי דתי "תלמי הדר".

משפחת וייס

אחווה, מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר "תלמי הדר", כמתאים ביותר עבור בנכם?

"הגענו לחריש להכיר את המקום, ובמקרה זה היה ביום הפתוח של בית הספר. פגשנו שם את המנהלת אתי והוקסמנו ממנה. גם חשוב לנו שבננו ילמד במסגרת לימודים דתית".

מהן התחושות שלכם לקראת יומו הראשון של אלון בבית הספר?

"מתרגשים. זה דבר חדש. הוא ילד בכור שלנו, הראשון שעולה לכיתה א' בבית ספר".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומאלון?

"מבית הספר –  שיילמדו אותו טוב וגם יתנו לו מענה חברתי- שיהיו לו חברים וכיף שם. מאלון- שייהנה שם. שימצא את עצמו מבחינה חברתית ושיצליח בלימודים".

האם ישנם חששות כלשהם?

"לא ממש. אנחנו בהתלהבות מבית הספר ומצפים לתחילת הלימודים".

מה אתם מאחלים לאלון ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים?

"שאלון ימצא את עצמו בבית הספר החדש, ושכל התלמידים, בעיקר החדשים שבהם, ימצאו את עצמם ומקומם בבית הספר, עם הילדים החדשים והסביבה החדשה. יש רבים שמגיעים בלי להכיר אחד את השני ועם חששות. לכן חשוב שתהיה לכולם התחלה מוצלחת ונעימה".

אלון, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"כיף".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"לא, אבל כבר הכרתי ילד שעולה לכיתה ב' שקוראים לו לביא".

"מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"בבית ספר יש יותר ילדים ובגן פחות. גן הוא גם יותר קטן ובית ספר הוא יותר גדול".

מה אתה מאחל לעצמך?

"שאני אהנה שם ושיהיו ילדים שישחקו איתי".

מה אתה מאחל לשאר התלמידים איתך בכיתה?

"שתהיה להם הצלחה בבית הספר".


ספיר בחריש - אבני דרך

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

לעצב את העתיד – פעילי הבחירות בחריש מדברים

מה גורם לתושבים להתנדב ולהיות פעילים במטות הבחירות של המועמדים לראשות המועצה? ממה הם חוששים ולמה הם מייחלים ביום שאחרי הבחירות? שירלי קרייר, דינה מילמן  ומיכל פרגן, שלוש פעילות במטה הבחירות של אריק מויאל, משתפות אותנו בעשייה ובמשאלת ליבן לגבי עתידה של חריש

ב-30 לאוקטובר 2018 יתקיימו הבחירות לראשות מועצת חריש. שלושה מועמדים מתמודדים על ראשות המועצה אך בשטח, פעילים פוליטיים רבים ותושבי חריש וותיקים וחדשים לוקחים חלק במערכת הבחירות ומעורבים מעשית ורגשית.

נדמה כי השיח בין המחנות השונים המתנהל בפייסבוק הוא לעיתים בוטה וקשה. ההתלהמות והמילים הקשות אינן משקפות את התחושה ואת הרצון האמיתיים של הפעילים הפוליטיים והאזרחים האכפתיים ליצור לחריש עתיד טוב יותר כמו גם את ההבנה שה-31.10.18, יום לאחר הבחירות, היום בו נסיר את שלטי הבחירות מהמרפסות, יהיה היום בו נצטרך לחזור ולפעול יחד בחמש השנים הקרובות.

יום של התחלה חדשה

מטה הפעילות של אריק מויאל ממוקם בביתו, ברחוב טורקיז. כ-20 פעילים קבועים מלווים את מויאל בפעילות על בסיס כמעט יומיומי, וכ-100 פעילים במטה המורחב שמתגייס לאירועים ולכנסים.

כל אנשי המטה עובדים בהתנדבות (למעט המזכירה) ומאיישים שלל תפקידים שונים: דוברות, ניהול התוכן ברשתות החברתיות, צוות חשיבה וקונספט, צוות רעש (ארגון נוכחות בשטח של פעילים עם שלטים וחולצות), ניהול פעילים ועוד.

על הפעילות הענפה מנצחת שירלי קרייר (41), מנהלת מטה הבחירות של מויאל. קרייר מתגוררת בעשר השנים האחרונות בחריש ומלווה את העיר בהפיכתה מישוב כפרי קטן לעיר גדולה. "אני אוהבת את חריש", היא אומרת, "אני אוהבת את המרקם האנושי הקיים במקום ואת האנרגיה הבלתי צפויה שקיימת פה. כל יום מביא איתו משהו חדש ואף אחד לא יודע מה יקרה כאן. לפני עשר שנים הגעתי למקום קטן וכפרי שכמובן שינה את פניו לחלוטין בזמן שחלף".

"לפני חמש שנים הייתי ראש מטה הבחירות של יצחק קשת. כעוזרת ראש המועצה, עבדתי גם עם אריק ששימש אז מנכ"ל המועצה, ואילו היום אני משמשת כראש המטה שלו בבחירות הנוכחיות".

פעילות במטה בחירות אריק מויאל
מימין: מיכל פרגן, שירלי קרייר ודינה מילמן. צילום אורן קלר

מדוע החלטת להיות פעילה פוליטית?

"אפשר לומר שהתושבים של חריש הניעו אותי לחזור לעשייה, לפוליטיקה. במהלך השנים תרמתי הרבה לחריש. העיר יקרה ללבי. הרגשתי שחייב להתחולל פה שינוי, שהעיר צריכה מנהיג ומקצועיות שתעביר אותה לשלב הבא".

מה הקושי הכי גדול שלך במערכת הבחירות?

"הקושי הכי גדול הוא ההתלהמות בפייסבוק. המחלוקות האלה בין האנשים בקהילה גומרות אותי".

האם הפעילות הפוליטית שלך פוגעת ביחסים שלך עם חברים ושכנים בעיר שתומכים במועמד אחר?

"אין קשר בין הדברים. ביום שישי האחרון, פגשתי את גיסתו של יצחק קשת יושבת ב'סבתא עוגיה', והתחבקנו והתנשקנו למרות שבשולחן ליד ישבו תומכי מויאל ובשולחן האחר תומכי קשת.

"אני אישית הפקתי את הלקחים שלי ממערכת הבחירות הקודמת ויודעת לבצע היטב את ההפרדה בין חברות ושכנות לבין פוליטיקה. חברים ושכנים נשארים איתי גם לאחר יום הבחירות וכל אחד מאיתנו צריך לעשות את ההשתדלות שלו כדי לבצע את ההפרדה הנדרשת".

מדוע חשוב לדעתך שהאנשים יהיו פעילים ומעורבים פוליטית בתקופה של בחירות?

"אני שומעת הרבה פעמים אנשים אומרים 'אני לא אוהב פוליטיקה' – אבל בחירות נוגעות בחיים שלנו, משפיעות ישירות על החינוך של הילדים שלנו, על איכות החיים שלנו, במיוחד שמדובר בעיר בהקמה. יש לנו את ההזדמנות לעצב את העתיד שלנו".

ממה את חוששת?

"אני חוששת שאנשים לא יפקחו את העיניים, ולכן אני פועלת על מנת שהיום הראשון לאחר הבחירות יהיה יום של התחלה חדשה, יום של שמחה גדולה ואחדות של כל המגזרים סביב אריק".

מענה לעולים החדשים

דינה מילמן (35) עולה חדשה מארה"ב היא תושבת העיר מזה תשעה חודשים. לחריש היא הגיעה עם בעלה ושלושת ילדיהם מיד עם סיום לימודיהם באולפן. "ביקרנו בישראל לפני שלוש שנים וחיפשנו עיר להשתקע בה. חבר המליץ לנו על חריש. אמר לנו שהיא הגרסה המשופרת של מודיעין כיוון שמדובר בעיר חדשה. ביקרנו במקום וראינו מיד את הפוטנציאל הקיים בעיר" היא משתפת.

"אנחנו מאוד אוהבים את העיר, הקהילה, המעורבות והדדיות הקיימת פה", מוסיפה מילמן שפעילה בקבוצות שתומכות ועוזרות לעולים חדשים ואף מנהלת את קבוצת הפייסבוק Helping Olim in Harish.

מילמן פעילה במטה של מויאל. היא מאמינה שלאריק יש פתרונות לבעיות המהותיות שחריש מתמודדת איתן כמו בעיית המחסור במקומות חנייה, תכנון תשתיות ומתן מענה קשוב לצרכים של קבוצות שונות בעיר. "אני אוהבת את הנוכחות שלו, את הזריזות שלו ביכולת להבין את הבעיה ולמצוא את הדרכים לפתור אותה. אני גם רואה שהוא עובד בצורה מסודרת על מנת להכין תכניות לעיר בתחומים שונים", היא מסכמת.

מהם הנושאים החשובים לך?

"מאוד חשוב לי הטיפול בעולים. חריש מקדמת את עצמה כעיר שקולטת עלייה אבל למרות ריבוי העולים בעיר אין בחריש אולפן, אין מקום חברתי ואין ספריה. אני מאמינה שהתמיכה שלי באריק והעזרה שלי בהגעה לקהלים של עולים חדשים היא משמעותית לעיצוב העתיד בחריש".

תארי את האווירה במטה הפעילים של אריק. האם הכרת את הפעילים?

"המטה מאוד מגוון, יש נשים וגברים, דתיים וחילוניים והדינמיקה מקסימה. נוצרות פה חברויות מקסימות עם עזרה הדדית ותמיכה. אנשים לא הכירו אחד את השני ונראים כאילו הם חברים שנים. פעילים רבים הם חדורי מוטיבציה וקשה להאמין שהם מתנדבים. הם משקיעים הרבה שעות גם על חשבון זמן המשפחה ואפילו על חשבון שעות העבודה, אני מופתעת מזה כל פעם מחדש".

עיר של כולם

מיכל פרגן (43) הגיעה לחריש לפני שנתיים יחד עם בעלה וילדיהם. "התאהבנו בחריש ועברנו אליה עם הרבה חלומות ותקוות", היא מספרת. פרגן, סייעת במעון נטעי חריש מתנדבת במטה של מויאל בצוות 'רעש'. "בכל אירוע אנו דואגים לכלי רכב עם שילוט, לפעילים עם חולצות, לאוכל ושתייה לפעילים, בקיצור, אני דואגת לכל מה שצריך", היא מסבירה.

מדוע בחרת להיות פעילה בתקופת הבחירות?

"אני מאמינה שחשוב להיות פעילים אם רוצים שינוי, במיוחד בעיר כמו חריש שמתחילה מאפס, אני עושה זאת למען הילדים שלי".

"אני גדלתי ברמלה וכל השנים סבלתי מהסטיגמה של רמלה כעיר בעייתית. חברים פחדו להגיע לבקר אותי ותמיד הייתי צריכה להסביר את עצמי ולהתנצל בשם העיר. אני לא רוצה שהילדים שלי יחוו את אותה החוויה בחריש. אני רוצה שישמעו שהם מתגוררים בחריש ויאמרו להם 'וואו – אתם מחריש? איזה כיף לכם'. אני מאמינה שכדי להגיע למצב בו חריש תהיה ממותגת היטב צריך לבצע שינוי כעת ואני עושה זאת בשמחה ובאהבה".

האם הפעילות הפוליטית שלך פוגעת ביחסים שלך עם חברים ושכנים בעיר שתומכים במועמד אחר?

"לא משפיעה בכלל. אנחנו יכולים לדבר, להתווכח על כמה הם טועים, אבל אנחנו נשארים חברים. הבחירות חולפות, החברים נשארים לכל החיים".

מהם הנושאים החשובים לך?

"חינוך – זה תחום שנפגענו ממנו הרבה. ניהלנו מלחמת חורמה מול גננת לא ראויה ושנה אחרי שהצלחנו להוציא אותה מהגן, היא חזרה כגננת מחליפה. אריק הבטיח שתיק החינוך ישמר בידיו כי הוא מודע לחשיבות של החינוך. אני חשה שהוא מבין אותנו התושבים ושהוא בעדנו".

"הנושא השני זה נושא התחבורה. חשוב שחריש תהיה מחוברת לעורקי תחבורה ראשיים שיקלו על הכניסה והיציאה מהעיר וגם שיקצו מקום לחניית אוטובוסים. בעלי הוא נהג אוטובוס וסבלנו הרבה מהעובדה שביבנה בה התגוררנו, לא היה מקום מוסדר לאוטובוסים ומשאיות".

מה יקרה בחריש אחרי הבחירות?

עבורי ה-31.10.18 יהיה יום של דרך חדשה ומצליחה של עיר לא מפולגת. עיר של כולם".

* הערת המערכת: מטה הבחירות של יצחק קשת בחר שלא להשתתף בכתבה


דונה בחריש 2

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק