קו 20, קו מאסף עירוני חדש, יחל לפעול החל מהשבוע הבא. הקו יפעל בשכונות מעו"ף, בצוותא והפרחים. מסלול קו 22, הקו העירוני הקיים, יקוצר ויוגבל לשכונות החורש ואבני חן. מעבר בין הקווים יתאפשר בשדרת דרך ארץ ובמסוף התחבורה המערבי העתידי

לקריאה נוספת: מאי 2023: תגבור משמעותי של התחבורה הציבורית בחריש

חוק השבת שנחקק לפני שנתיים וחצי והוצג כ"הישג היסטורי" לא קיבל את אישור משרד הפנים והסיכוי לאישורו נמוך. מאבקי הכוח בין חילונים לחרדים בעיר לא פסקו וצביון השבת בחריש עדיין מתעצב. כיצד מתכננים המועמדים לראשות העיר להתמודד עם "תפוח האדמה הלוהט"?

חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת. על פי נתוני העירייה חיים בה כיום כ-50% חילונים ומסורתיים, 30%-35% דתיים-לאומיים ו-15%-20% חרדים.

כלל האוכלוסייה מתגוררת יחד, ללא הפרדה, באותן שכונות ובאותם הבניינים, ולא אחת מתעוררים מתחים ומאבקים על המרחב הציבורי ועל צביון העיר.

לפני שנתיים וחצי ניסתה מועצת העיר להסדיר את הנושא בעזרת "חוק השבת" – שהגדיר מתחמים מוגדרים בפאתי העיר ובמרכזי השכונות בהם ניתן להפעיל עסקים בשבת. החוק שאושר במליאת העיר ברוב של 7 תומכים אל מול 2 מתנגדים, הוגש לאישורו של משרד הפנים בסמוך למועד פירוקה של הממשלה דאז ויציאתה לבחירות – ולא אושר עד עצם היום הזה. הסבירות שהחוק יאושר בממשלה הנוכחית נמוכה עד אפסית. נראה כי "תפוח האדמה הלוהט" הזה מתגלגל לקדנציה הבאה. כיצד מתכננים המתמודדים לראשות העיר לטפל בנושא? פנינו אליהם ושאלנו שלוש שאלות:

• כיצד תפתור את המתח הקיים היום בין חלק מהמגזרים בעיר בסוגיית השבת? האם לדעתך הציבור החילוני צריך לקבל מענים מסחריים ותרבותיים בשבת בתחומי העיר ובלב השכונות ובסבסוד ותמיכת העירייה?
• מהי עמדתך העקרונית לגבי סגירת כבישים בשבת בחריש?
• כיצד היית מגדיר, בהתאם לחזונך, את זהות העיר המתגבשת בהקשר לאופיה הדתי/חילוני?

משה בן זיקרי: על פי ה'סטטוס קוו'

משה בן זיקרי, מועמד מטעם מפלגת עוצמה יהודית התראיין לאחרונה לתוכנית רדיו 'קול ברמה' וציין כי לתפישתו "חריש היא עיר דתית עם אוכלוסייה חילונית". בן זיקרי לא השיב לשאלה האם הציבור החילוני צריך לקבל מענים בשבת בסבסוד ובתמיכת העירייה. הוא מציין כי "אני בעד שמירת השבת במרחב הציבורי, ולא לפגוע ברגשותיהם של תושבי העיר שומרי השבת. סוגיית השבת צריכה להיות על פי ה'סטטוס קוו' כפי שקורה ברוב ערי ישראל שנים רבות. אין סיבה שמה שקורה בירושלים, חיפה, אשדוד, טבריה וכיו"ב, לא יתאים למה שקורה כאן בחריש".

עוד הוא מוסיף: "חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת, שיודעת לחיות ביחד בצורה מכובדת. לצערי, יש שוליים שמנסים להפר את האיזון והשקט בחריש, והתקשורת הארצית אוהבת לקחת חלק בזה, ולהעצים את זה פי מאה מהמציאות".

בראיונות עבר בן זיקרי ציין שתחת המנדט שלו לא ייהרסו בתי כנסת לא חוקיים בחריש. עוד הוא מוסיף: "אני נגד סגירת הרחובות המרכזיים של חריש בשבת. הראייה שלי מגיעה מתוך הבנה שבעיר שלנו אף אחד לא פוגע באף אחד, וכל אחד שומר על כבודו של השני".

לשאלה השלישית העוסקת בזהות העיר המתעצבת הוא משיב: "הנושא של זהות בחריש מעניין 1.5% מהתושבים, ובעיקר את התקשורת הארצית. מי שבא להתגורר בחריש מכיר את המרקם היפה והמיוחד שיש כאן, והוא רואה שאפשר להסתדר ולחיות מצוין ביחד. החזון שלי הוא להעניק לילד החרדי והחילוני את כל התנאים שמגיעים לו, כמו שקורה בכל עיר מעורבת במדינת ישראל. לצערי, חריש רחוקה מאוד מזה".

"להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת"

אלי בר, מתמודד עצמאי מאמין שיש לשאוף לחקיקה מוסכמת בנושא השמירה על השבת בעיר: "לאחר מאמצים רבים, מועצת העיר החליטה לאשר חוק עזר שמחלק את העיר לאזורים שונים, בהתאם לרמת הדרישה לשמירת השבת. ב־95% משטח העיר, אסור לעשות מלאכה בשבת, ללא יוצא מן הכלל. ב־5% הנותרים, אנשים שאינם שומרי שבת יוכלו לנהל את חיי השבת שלהם.

"יש לשאוף להסכמה רחבה בעיר חריש על אופן שמירת השבת במרחב הציבורי. כפייה לא תועיל בנושא שמירת השבת בפרהסיה, ויש להגיע לחקיקה מוסכמת שיהיו שותפים לה נציגים מכל גווני הציבור כדי להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת ושמירתה.

"עם זאת יש לספק את צורכי הקהילה החילונית בפתיחת עסקים בשבת במקומות המצומצמים אשר הוגדרו לכך מראש".

בר גם מתנגד נחרצות לסגירת הכבישים בעיר: "סגירת הכבישים בשבת תפגע בחופש התנועה ובאיכות החיים של אלו שאינם שומרי שבת, ותגרום למתח ולאי-שוויון בעיר".

לשאלה על זהות העיר חריש הוא משיב: "זהות העיר חריש היא מורכבת ומשתנה. לעת עתה נקודת החיכוך בין האוכלוסיות השונות והמגוונות מינורית ומאפשרת קיום וביטוי לכל קהילה וקהילה בשלום ובשלווה. עם זאת, צורכי הקהילה החילונית הבסיסית בעיר, המורכבת מ-50 אחוז מתושבי העיר והשירותים המוניציפאליים לוקים בחסר. לא הוקמו  בחריש עד כה מוסדות אופיינים לצורכי החילונים כגון קאנטרי קלאב, בריכה עירונית, ספרייה, בית-עם ועוד. מטריד יותר לראות שבעתיד הנראה לעין לא מתוכננת הקמת מוסדות בסיסים אלה המיועדים לקהל החילוני. לצערי, העדר מתקנים עירוניים כאלה יוביל את העיר למסלול של עיר דתית-חרדית בעתיד".

"להחזיר את העיר לשפיות ושקט"

עידית ינטוב, מועמדת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, מוכרת לרבים כמי שהפעילה את פרויקט שבוס של תחבורה ציבורית בסופי שבוע בעיר במשך שנתיים . ינטוב, ציינה לא אחת כי רצונה הוא לקדם את חריש כעיר חילונית וליברלית. "בקשר למתח בין שכנים ותושבים אני מסכימה, זה חייב להיפתר. אני חושבת שהנהגה שתפעל בצורה ישירה, (ללא סיסמאות ריקות כמו שאנחנו רואים היום ממתמודדים מסוימים) עם אמירה מגובה במעשים – תייצר פה אווירה אחרת. אי אפשר להגיד "עיר לכולם" ואז לייצר קמפיין של 'עיר של צ'ולנט', לחרדים.

"אי אפשר להגיד 'עיר לכולם' אבל לא לפתוח את המתנ"ס לתרבות לילדים בשבת. אנחנו צריכים איזון. בתי כנסת לצד מבנים לציבור הכללי הגדול שחי בעיר".

"לגבי סגירת כבישים, נכון להיום זו לא שאלה שצריכה להישאל. גרים פה חילונים, דתיים, חרדים ומסורתיים באותן שכונות, ולפעמים באותו בניין. לכן, במצב הנוכחי, אין ולא יהיו סגירות כבישים בשבת. אבל, אי אפשר לחתום את זה ככה. מה שלא נטפל בו עד הסוף, יצוץ לנו בהמשך".

"כראשת עיר אפגש עם נציגי קהילות חרדיות ונבין לעומק את הצרכים. אם יתברר בשיחות האלו שהפתרון הנכון לכלל הציבור בעיר, ואני מדגישה – לכלל הציבור, זה שכונה חרדית למספר קהילות חרדיות, שם נוכל לאפשר את סגירת הכבישים. בראשון לציון לדוגמה, בלב שכונה במערב העיר. התיישבה קהילה דתית ואישרו להם לסגור רחוב בשבת. לא היו התקוממויות ולא זעקות".

ינטוב מתייחסת גם לזהות העיר: "להגדיר את חריש? לא יודעת. מה ההגדרה של חולון? הרצליה, ראשל"צ או מודיעין? עיר. אנחנו עיר ככל הערים. בעוד כמה שנים נסתכל אחורה ונשכח שהיינו צריכים הגדרה. מבחינתי חריש היא עיר שמקבלת כל אורח חיים שמכבד את האחר. "חיה ותן לחיות".

"שטחי ציבור והקצאות קרקע המשרתים את הציבור הדתי יותאמו אליהם, עם כל מה שהם צריכים וצריכות. וכאלה המשרתים את הציבור הכללי יותאמו אליהם, על כל המשתמע מכך.

"ברגע שהזרם המרכזי בעיר יסתכל קדימה ויצעד לעבר מה שהעיר הזו יכולה להיות, כל רעשי הרקע ירדו, וגם אלו שמתנגדים לי היום ייהנו לחיות כאן יחד. כי בסוף, רוב הצרכים משותפים לכולנו. מי לא רוצה חינוך טוב, מקומות תעסוקה קרובים לבית, תחבורה נוחה, עסקים פורחים ורחובות נקיים? נגיע לאיזון הדרוש ואנחנו כבר בחצי הדרך להחזיר את העיר לשפיות ושקט".

"אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר"

יוחאי פרג'י, שימש כחבר מועצה מטעם סיעת בית טוב עד להצבעה על חוק השבת. פרג'י הצביע נגד החוק, בניגוד לשני חבריו לסיעה, שלמה קליין ויוסי גולדמן. השלושה נפרדו ופרג'י קיבל את תואר יו"ר האופוזיציה בחריש.

כעת, כמועמד לראשות העיר מתייחס פרג'י לשאלה החשובה:

"אכן, בחריש סוגיית השבת עדיין לא פתורה. עד היום לא נעשה כלום כדי לפתור את המתח הזה, ופעמים רבות, אי-עשיה היא הגרועה ביותר.

"לפני שנתיים וחצי פרצו המאבקים בין תושבי העיר בעקבות "חוק השבת" שראש העיר החליט לקדם. התהליך נעשה בצורה לא נכונה בתכלית, ללא שיתוף ציבור וחמור מכך- במחטף אפילו מול חברי הקואליציה, מה שיצר פילוג חריף אף בין חברי מועצת העיר, ועל אחת כמה וכמה בין תושבי העיר.

"המהלך הזה לא הניב שום תוצאה למעט שסע כואב בין הקהילות בעיר, החוק שעבר ברוב לא אושר במשרד הפנים עד עצם היום הזה – שנתיים וחצי אחרי. מאז אחת לכמה חודשים פורצות מהומות נוספות בין המגזרים בעיר כי הנושא לא מוסדר ולא מובהר לשני הצדדים וכאשר יש ואקום נכנסים שנאה ופילוג".

"לתפישתי, לא משאירים תחומי ליבה לא מוסדרים. ההסדרה מייצרת תיאום ציפיות, ולרוב גם מרגיעה את הרוחות, ולכן עם כניסתי לתפקיד אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר שיוסכם בהסכמה רחבה בתהליך נכון מול תושבי העיר ואפעל לאישורו בקואליציה ולא פחות חשוב מכך- מול משרד הפנים.

"למה לא לייצר תהליך שיתוף ציבור עירוני שבעקבותיו יגובשו המלצות לעיצוב החוק הנכון לעיר? אני מאמין גדול בשיח והידברות והגעה להסכמות רחבות בקרב הרוב. בשוליים תמיד יהיו אחוזים בודדים מכל צד שלא מעוניינים בהידברות ולא רוצה להגיע להסכמות".

לגבי תרבות בשבת – אני מאמין בחירות הפרט ולכן, לא אמנע השכרת מבני ציבור על ידי תושבים, גופים פרטיים ועמותות. אך העירייה לא תפעיל אירועי תרבות בשבת תוך אילוץ עובדי עירייה לעבוד במהלך יום המנוחה שלהם".

"אני נגד סגירת כבישים בשבת, אם היו בחריש שכונות מוגדרות למגזר הדורש זאת- הייתי שוקל את העניין בחיוב לאחר בחינה שזה לא מפריע להתנהלות שאר תושבי העיר, אך כיוון שזהו לא המצב בחריש והעיר הינה עיר מעורבת על כל המשתמע מכך- אני לא אתמוך בסגירת כבישים".

פרג'י גם מתייחס לחזונו על זהות העיר המתגבשת: "חריש היא עיר שיש בה מקום לכולם. חילונים, דתיים וחרדים. אני מאמין שחילונים שהיו רוצים עיר לגמרי חילונית היו בוחרים במקום אחר ומצד שני כך גם חרדים – ישנן לא מעט ערים בעלות אופי חרדי ועדיין הם בחרו להגיע לחריש המעורבת. אני חושב שזה היופי בחריש, היא מיקרוקוסמוס של הציבור בארץ והרוב המוחלט שמחים בגיוון הזה ורוצים שזה יישאר ככה.

"אני לא אתמוך בשום צד שידרוש 100% ולא יסכים לוותר על שום דבר בתמורה. זה הקו שאוביל כראש עיר של כולם".

"מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן"

את עמדתו של יצחק קשת, ראש העיר המכהן ונציג מפלגת הליכוד, אין כמעט צורך להציג. הוא הצהיר בחמש השנים האחרונות מעל כל במה את עמדתו בנושא זה.

"כידוע, קידמתי את חוק השבת על פי העקרונות עליהם רוב הציבור מסכים. זה הדבר הנכון לעיר. זה מה שייצר את האיזון הנכון בין כלל המגזרים. בחוק השבת קיימת אפשרות להשתמש בחלק ממבני הציבור של העירייה לטובת פעילויות גם במהלך סוף השבוע". קשת מדגיש כי חוק השבת טרם אושר.

בתשובה לשאלה השנייה הוא משיב: "אני מתנגד לסגירת כבישים בשבת. חריש היא עיר של כולם. חשוב לציין שאין שום היתכנות לסגירת כבישים בשבת מאחר שבכל שכונות העיר גרים יחדיו חילונים, דתיים וחרדים, זה היופי של חריש. מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן".

קשת חוזר על השאלה שעוסקת בזהות העיר: "שוב, חריש היא עיר שחיים בה ביחד ויש בה יש מקום לכולם. כל אחד יכול לגדל בה את ילדיו בהתאם להשקפת עולמו והעירייה בראשותי מעניקה שירותים לכל תושב מכל מגזר".

איציק לב לא השיב לשאלות המערכת עד למועד פרסום הכתבה

לקריאה נוספת: שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"

בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2022 חלה ירידה חדה בהיקפי מכירות הדירות בחריש, אך המחירים נותרו גבוהים ואף המשיכו לעלות. בתחילת 2023 הגיע השינוי ולראשונה מזה שלוש שנים – מחירי הדירות בעיר ירדו בכ-4% בממוצע. שפל של כל הזמנים נרשם במכירה של דירות ברבעון השני של השנה

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי עודכנה השבוע, על בסיס נתונים רשמיים המפורסמים ע"י רשות המסים. הסקירה המעודכנת פורסת תמונה רחבה על מאפייני השוק המקומי וכוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר החל משנת 2014 ועד לסוף המחצית הראשונה של שנת 2023.

אפריל-יוני 2023: שפל של כל הזמנים במכירות

ברבעון הראשון של שנת 2022 נרשם שיא בהיקף מכירת הדירות בעיר. כ-420 דירות נמכרו ברבעון, כלומר כ-140 דירות בחודש או במילים אחרות – למעלה מ-5 עסקאות נחתמו בחריש בממוצע ביום חול.

תחילת 2022 נראית קרובה על לוח השנה, רק בשנה שעברה, אך במשרדי המכירות והתיווך המקומיים זה מרגיש כמו היסטוריה רחוקה. מייד אחרי השיא החלה ירידה חדה בהיקפי המכירות בשלושת הרבעונים עד לסוף שנת 2022, עליה דיווחנו בסקירה האחרונה.

לצד הירידה התלולה בהיקפי המכירות, נותרו המחירים ברמתם הגבוהה, ואף המשיכו לעלות עד לסוף שנת 2022. המוכרים, שכבר התרגלו לתגי המחיר הגבוהים לדירתם, לא מיהרו להוריד מחירים וקיוו להתאוששות בביקוש לדירות.

למגינת ליבם, שנת 2023 לא הביאה עימה בשורת התאוששות, אלא דווקא המשך של המגמה ואף החרפה של הקיפאון בשוק הנדל״ן המקומי. ברבעון השני של 2023 (אפריל עד יוני 2023) נמכרו 76 דירות בלבד (25 בממוצע לחודש – מכירה אחת בממוצע ביום חול), נתון המשקף שפל של כל הזמנים מאז החלה מכירת הדירות בעיר וצניחה של כ-80% ביחס להיקפי השיא שנרשמו לפני כחמישה רבעונים.

ירידת המחירים: שינוי מגמה או תיקון קל?

שינוי מחירי הדירות נבחן לפי העלות הממוצעת למ”ר – כך ניתן לנטרל את ההבדלים בגודל הדירות בעיר. בחינת נתוני המכירות של המחצית הראשונה של שנת 2023 מלמדת כי אחרי שלוש שנים רצופות של עלייה במחירי הדירות בחריש, בתחילת 2023 השתנתה המגמה. 

עלייה חדה במיוחד במחיר למ״ר נרשמה החל מאמצע שנת 2021 עד לרבעון האחרון של 2022, שבו הגיע המחיר הממוצע למ״ר בדירות הרגילות בעיר ל-15,600 שקלים. מדובר על עלייה של כ-40% תוך שנה וחצי.

בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2023, לעומת זאת, התהפכה המגמה והמחיר הממוצע למ״ר בדירות רגילות החל לרדת, עד הגעה למחיר של כ-15,000 שקלים, המשקף ירידה של כ-4% תוך חצי שנה. לשם המחשה, עבור דירת 100 מ״ר מדובר על ירידת מחיר של 60,000 שקלים.

האם ירידת המחירים בחודשים האחרונים היא תחילתה של מגמה או תיקון קל לעליות החדות עד כה? ימים יגידו, אך ברור שכל עוד רמת הריבית במשק נותרת גבוהה, יהיה קשה לראות את גרף הביקוש לדירות מתאושש במהרה.

הרחבה לגבי ההבדלים במחיר הממוצע למ"ר בין השכונות השונות בעיר, וכן לגבי מחיריהן הממוצעים של דירות 4 ו-5 חדרים בכל שכונה ניתן לראות בסקירת הנדל"ן המלאה.

הדירה היקרה ביותר שנמכרה בעיר

באוקטובר 2022 נמכרה לראשונה דירה בחריש במחיר הגבוה מ-3 מיליון שקלים. הרוכשים שילמו 3.015 מיליון שקלים עבור פנטהאוז בן 5 חדרים ברחוב רקפת בשכונת הפרחים. פחות מחמישה חודשים חלפו וכבר נקבע שיא חדש.

בחודש מרץ 2023, נמכרה בחריש דירת גן בת 5 חדרים ברחוב אורן בשכונת החורש, תמורת 3.157 מיליון שקלים. לשם השוואה, דירה בעלת מאפיינים דומים באותו רחוב ובאותו פרוייקט נמכרה בסוף 2017 תמורת 1.7 מיליון שקלים, כך שהמכירה הנוכחית משקפת עליית ערך של כ-85% בחמש שנים.

השבחת ערך גם במתחם הוותיק של חריש

האזור הוותיק של חריש, בלב שכונת החורש, נבנה בשנות ה-90׳ ומחולק לאזור הקוטג׳ים ולרחוב גמלא שלאורכו כ-250 דירות 3 חדרים. הרחוב עצמו עבר שדרוג לפני כמה שנים ועל הפרק עומדת כעת תוכנית שיפוץ חלקית במסגרת ״שיקום שכונות״, ותהליך פינוי-בינוי מלא בעתיד, שבמסגרתו ייבנו במקום מאות יחידות דיור חדשות ושטחי מסחר.

בשנה החולפת, חצו לראשונה מחירי הדירות במתחם גמלא הוותיק, את רף המיליון שקלים. דירות שנמכרו בשנת 2015 במחירים שנעו בין 600-500 אלף שקלים, נמכרו השנה במחירים שנעו בין 1.1-1 מיליון שקלים. המחיר הממוצע למ״ר באזור הוותיק עלה מכ-7,500 שקלים בשנת 2015 לכ-13,000 שקלים השנה, קרי, עליית מחירים של למעלה מ-70%.

אמנם, עליית המחירים דומה לעליות המחירים בעיר כולה בשנים האחרונות, אך יש לזכור שבהשוואה לדירות החדשות בעיר, איכות הבנייה באזור הוותיק נמוכה יותר וכי המתחם כולו סבל מהזנחה לאורך העשורים האחרונים. ייתכן אם כן, שעליית המחירים במתחם כבר משקללת בתוכה חלק מהשבחת הערך המתוכננת במסגרת פרוייקט הפינוי-בינוי העתידי.

מחירי השכירות ממשיכים לעלות

עם הירידה בכמות הדירות הפנויות בעיר והעלייה החדה בתשלומי המשכנתאות החודשיים, עלו מחירי השכירות במהלך שנת 2022 בשיעור דו-ספרתי. העלייה במחירי השכירות נמשכה גם במחצית הראשונה של 2023, וזאת בניגוד לירידת המחירים בשוק הקנייה והמכירה.

על פי נתוני “לוח דירות חריש” מחירי השכירות של דירות 4 חדרים נעים כיום בין 3,800-3,400 שקלים. דירות 5 חדרים מושכרות במחירים הנעים בין 4,200-3,800 שקלים.

>> לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדל”ן המלאה

השבוע תדון הוועדה המיוחדת לתו"ב בתוכנית להפקדה שמשנה את כללי המשחק ב"סיטי" של העיר: 30% פחות שטחי תעסוקה ומסחר החיוניים לקופת העירייה ותוספת של עשרות יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח. עוד בתכנון: תוספת בנייה של מגדל מגורים בן 20 קומות עם דירות יוקרה. דיירים במעו"ף: "רוצים שהשכונה תתפתח, אבל לא בכל מחיר"

ביום חמישי הקרוב תקיים הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש דיון בתוכנית להפקדה שהגיש היזם ליאם גרופ הנדסה, לבינוי מתחם תעסוקה ומסחר ראשון בשכונת מעו"ף (מגרש 304).

עיון בתוכנית הבינוי מגלה כי הפרויקט כולל שני בנייני מסחר ותעסוקה בגובה של 8 קומות הכוללים גם קומת מסחר וקומות חניה תת קרקעיות.

בניין שלישי, גם הוא בן 8 קומות, יכיל 90 דירות קטנות של 2 חדרים להשכרה ארוכת טווח. בבניין הרביעי מתכנן היזם לבנות 63 דירות יוקרה גדולות למכירה. בניין זה יתנשא לגובה של 20 קומות – פי שניים מהגובה בתב"ע הקיימת של השכונה.

גובה מגדל דירות היוקרה תואם לתוכנית המתאר העירונית החדשה, שטרם אושרה, אך מציעה לצופף את הבנייה במעו"ף ולאפשר ליזמים לבנות מגדלי מגורים המתנשאים לגובה של עד 20 קומות.

המרה של שטחי תעסוקה למגורים

כזכור, במרץ 2022 זכתה חברת ליאם גרופ הנדסה במכרז להקמת מרכז תעסוקה ומסחר שפרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אחרי מספר כישלונות לשיווק שטחי המסחר בשכונה.

בשכונת מעו"ף מתגוררים מזה שלוש שנים למעלה מ-660 משפחות ושאר המגרשים בשכונה, שטרם נבנו, מיועדים לתעסוקה ומסחר שיניבו הכנסות ארנונה עסקית לקופת העירייה.

בנייני מגורים נוספים לא היו מתוכננים להיבנות בשכונה, מה גרם אם כן לשינוי? מבדיקת הנושא עולה כי היזם הגיש בקשה להיתר בנייה עם הקלה לפיה 30% משטחי התעסוקה יוסבו למגורי דיור מיוחד, בהתאם לסעיף 147 א' הוראת שעה, בחוק התכנון והבנייה.

השינוי בחוק שמאפשר הסבת 30% מכלל שטחי המשרדים, שטרם החלה בהם בנייה לשטחים שמיועדים לדיור, אושר ב-2022 על ידי הממשלה כחלק מחוק ההסדרים. מדובר בשטחים בהם יהיה שילוב של תוכניות דיור להשכרה ארוכת טווח, ביחד עם אזורי תעסוקה, תוך עירוב שימושים. מדובר בהוראת שעה לחמש שנים בלבד.

גיא סחלי, מנכ"ל ובעלים של ליאם הנדסה גרופ מסביר כי במסגרת ההמרה הוא מתכנן לבנות בניין מגורים עם 90 דירות קטנות בשטח של כ-50 מ"ר המיועדות להשכרה לטווח ארוך. "גילינו שיש צורך בעיר גם בדירות קטנות לאוכלוסייה מבוגרת שלא צריכה דירה של 100 מ"ר ולזוגות צעירים בתחילת דרכם".

דירות קטנות להשכרה ודירות יוקרה

סחלי מוסיף ואומר כי עליית הריבית הפכה את הפרויקט לפחות כלכלי עבורו "עם זאת, אנחנו עדיין ממשיכים בקו הזה כי אנחנו חושבים שזה מה שהעיר צריכה".

סחלי מדגיש כי ההקלה היחידה שהוא ביקש בהיתר הבנייה היא ההמרה לבניית דירות להשכרה, וכי גובה הבניין לא השתנה ונותר בהתאם לתב"ע הקיימת במעו"ף (1/ד) המאפשרת בינוי של 5- 7 קומות במרכזי תעסוקה.

ראוי לזכור כי על פי על פי התב"ע השכונתית בנייני המגורים יכולים להתנשא לגובה של 12 קומות (ללא קומת מסחר) או 8 קומות (עם תוספת קומת מסחר).

ומה לגבי מגדל המגורים שאינו תואם לתב"ע הנוכחית של השכונה?

סחלי: "אלו שני הליכים שונים לגמרי. יש את הליך הרישוי של ההיתר שאותו פרסמנו ואותו מכירים כולם. לגבי התב״ע זו תוכנית לתוספת מגורים בשביל לתמוך במתחם ולתת מענה לדירות גדולות ומרווחות, דירות יוקרה בעיר. זה תואם את תוכנית המתאר של העיר".

עוד הוא מוסיף: "העירייה והוועדה מאוד תומכות בעידוד הבנייה בפרויקטים האלה. חשוב שהם יתחברו לחזון שלך כיזם כדי לקדם את התהליך ולא לתקוע מקלות בגלגלים".

סגן ראש העיר: אישור המרה אוטומטי

סגן ראש העיר וחבר הוועדה המיוחדת לתו"ב שלמה קליין מתייחס להמרה שביקש היזם: "חוק ההסדרים קובע שניתן להמיר 30% משטחי מסחר לדירות מיוחדות, כלומר דירות קטנות. היזם ביקש את המינימום ואנחנו חייבים על פי חוק לאשר לו".

אם כך, סך שטחי התעסוקה המתוכננים במעו"ף, בטרפז ובחריש דרום – העתודה של הנכסים המניבים של העיר – עלול לרדת ב-30 אחוזים ואיתו גם ההכנסות של העיר?

"נכון, כל השטחים עלולים לרדת באחוזים המותרים בהתאם לבקשות היזמים. אישור ההמרה למגורים הוא כמעט אוטומטי. הייתי מעדיף שלא יהיו מגורים, מבחינתנו עדיף כמה שיותר מסחר. מבחינת עיריית חריש זהו חוק לא טוב וקשה לי להבין את ההיגיון מאחוריו".

בניגוד לדברי קליין שמציין כי מדובר בהקלה אוטומטית, סיון דהן, תושבת שכונת מעו"ף ומתכננת ערים במקצועה מדגישה כי יש מקום לשיקול דעת העירייה והוועדה המיוחדת לתו"ב.

"החוק אומר שניתן להסב עד 30% לדירות אבל הוא לא מחייב, החוק רק מאפשר. שני הגופים צריכים לבחון את הנושא ולשאול את עצמם אם זה המהלך הנכון לשכונה. למה לתת ליזם את כל ה-30 אחוזים שהוא ביקש? למה לא להמיר פחות? כך השכונה פחות תצופף והעירייה תזכה ביותר שטחים מניבים עם הכנסות ארנונה גבוהות יותר מארנונה למגורים".

הצמיחה לגובה כקו מנחה

דהן גם מתייחסת לתוכנית שהציג היזם לבניית מגדל בן 20 קומות: "אפשר לומר שהיזם עובד בשיטת הסלמי. כרגע הוא רוצה להתחיל את הבנייה בהתאם לתב"ע הקיימת ולאחר שתוכנית המתאר תאושר ותצא תב"ע חדשה הוא יוכל לבנות מגדל בן 20 קומות, כבר במהלך תקופת הבנייה. מדובר בבניין כפול בגובהו מהתב"ע הנוכחית של השכונה.

"תפקידה של הוועדה המיוחדת לתו"ב היא למצוא את האיזונים כדי שהשכונה תתפתח אבל לא בכל מחיר. לא היינו רוצים לראות פה מגדלים כמו במנהטן או מגדלים שמכפילים את המגורים הקיימים ובצמידות כל כך גדולה לבניינים הקיימים.

"חשוב גם לזכור שכל מדיניות שתיקבע למגרש היא קו מנחה לבינוי בשאר המגרשים במעו"ף שיצאו לאחרונה לשיווק. לא ניתן יהיה לומר למגרש הזה "כן" ולשאר המגרשים "לא".

"לצופף באחריות"

על פי נתונים שהוצגו בתוכנית המתאר העירונית, רוב הבניינים בחריש הם בני 9-6 קומות ומיעוטם הם בניינים בני 12 קומות. בשכונת מעו"ף בנייני המגורים הקיימים מתנשאים לגובה של 10 קומות. תוכנית המתאר העתידית מתכננת לצופף משמעותית את הבנייה.

"אני בעד לעשות ציפוף אבל הוא צריך להיעשות באחריות", אומרת שני גרינברג, סגנית ראש העיר וחברת הוועדה המיוחדת לתו"ב. "העיקרון של ציפוף ותוספת קומות הוא עיקרון טוב שמשרת עירוניות טובה. גם הרעיון של עירוב שימושים כפי שמציע היזם ליאם גרופ הנדסה, הוא רעיון טוב ואנו מעודדים יזמים לקדם אותו. זה טוב גם לתושבים שמקבלים שירותים ליד הבית בלי להניע את הרכב.

"לצד זה, יש להבחין בין עיקרון והלכה למעשה. בסוף כל תוכנית שמבקשת להוסיף קומות, לצופף ולשנות צריכה להגיע לדיון הגופים המקצועיים. צריך לבחון אותה לגופה ולראות שהתוצאה משרתת את התושבים במעו"ף בצורה מיטבית, לוודא שמדובר בשינוי מידתי".

התנגדות: יש להתחשב גם בתושבים

תושב השכונה הראל אוזנה רכש דירה בבניין שברחוב התמדה 4 א', הגובל במגרש של ליאם הנדסה גרופ. "הקמת מבנה מסחר ותעסוקה בשכונה מבורך מאוד בעיניי. עם זאת, הגשתי התנגדות לוועדה המיוחדת לעניין הגובה ושינוי הייעוד מתעסוקה למגורים.

"הבנייה המתוכננת היא בסמיכות רבה מאוד לבנייני המגורים שלנו ותגרום להסתרת הנוף וחסימת אוויר. זו תהא פגיעה קשה בדיירים שרכשו דירות והסתמכו על כך שהבנייה לגובה במקרקעין הגובלים אינה כה גבוהה. לפיכך, מתבקש בעיניי להותיר את מספר הקומות המותר כפי שהוא במקור ולא לשנותו".

עוד מדגיש אוזנה כי "אין לי שום התנגדות עקרונית לפרויקט. בנייני תעסוקה ומסחר טובים לשכונה ולעיר – אבל חשוב שמישהו בעירייה ובוועדה יראה אותנו התושבים ויתחשב גם באינטרסים שלנו. לוועדה המיוחדת יש סמכות לאשר את הפרויקט או להגביל אותו. ואם לאשר, אז בצורה שלא פוגעת בהווי השכונתי או שיוצרת עומס תחבורתי".

עומס תחבורתי גדול

על פי התוכנית שהגיש היזם לאישור, הדירות להשכרה ייבנו לפי תקן חניה אפס – כלומר בלי חניה בטאבו – ובשאר הבניינים ייבנו שתי קומות חניון. "יהיה שפע של חניה, יש כ-400 מקומות חניה בכל המתחם", מדגיש היזם.

דהן מתייחסת גם היא לתנועה במתחם: "אם תהיה כניסה אחת בלבד כפי שמוצע בתוכניות, ייווצר עומס תנועה גדול על השכונה עצמה. בנוסף, תקן חניה נמוך יצור מחסור חניות כמו שאנחנו מרגישים בדרך ארץ".

דהן מסכמת ואומרת כי: "בשלוש השנים האחרונות תושבי השכונה מייחלים לכך שהשכונה תיבנה אך בצורה שתשפר את איכות החיים שלהם ולא להפך.

"הדיירים רכשו את הדירות בידיעה שייבנו בנייני מסחר ותעסוקה של 7-5 קומות ולא 20 קומות. החובה שלנו היא לדרוש מהוועדה והעירייה שפרויקטים כאלו לא יפגעו באיכות החיים שלנו.

"ישנם מגרשים אחרים במעו"ף בהם ניתן לצופף ולבנות לגובה מבלי לפגוע בדיירים הקיימים".

מנגד, היזם מסכם גם הוא: "מדובר בפרויקט ענק של 300 מיליון שקלים שירים את השכונה. פרויקט מדהים בגודל של 9 דונמים עם פארק באמצע שישמש את תושבי השכונה. במקביל, אנו מנהלים מו"מ כדי להביא לקומות המסחר חברות מובילות במשק. זה יהיה מהמם".

תגובת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש: "הנושא טרם נדון במליאת הוועדה על כן טרם התגבשה עמדתה הסופית של הוועדה".

תגובת עיריית חריש: "לקבלן הזוכה יש זכות במסגרת חוק ההסדרים להמרה של 30% משטחי התעסוקה והמסחר בתוכנית למגורים (בהתאם לכללים מסוימים שנקבעו על ידי רשות מקרקעי ישראל), ולעירייה אין יכולת להתערב בכך. בנוסף היזם הגיש בקשה לאישור תוכנית חדשה שכוללת תוספת הקמת שטחי מסחר ותעסוקה, וכן יחידות דיור גדולות. העירייה תומכת בכל יוזמה שמעודדת את הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר בעיר".

*הכותבת היא תושבת שכונת מעו"ף

לקריאה נוספת: מעו"ף: מתחם מסחרי ראשון יוקם בשכונה

חמש שנים אחרי שהתוכנית "לשיקום שכונות" במתחם גמלא הוותיק לא יצאה לפועל, מנסה העירייה להתניע את התהליך מחדש. בעלי הדירות, למודי האכזבות, מהססים אם לקחת חלק בתהליך, זאת למרות שאין הם נדרשים לשלם מכיסם. חלקם מעדיפים שהעירייה תקדם את התוכנית ארוכת הטווח להתחדשות עירונית, שהוצעה בתוכנית המתאר החדשה. אחרים חוששים שהפרויקט במתכונתו הנוכחית עלול להיכשל: "אם הדרישה של הרשות תישאר על 100% הסכמה של דיירים, לא יהיה שיפוץ בגמלא"

בתמונה: מתחם גמלא – שיקום שכונות בטווח המיידי, פינוי בינוי בטווח הארוך

כ-50 מבעלי הדירות במתחם גמלא הוותיק בחריש השתתפו החודש במפגש תושבים שארגנה עיריית חריש וזכו לשמוע בשורות ישנות-חדשות: מתחם גמלא, המיועד בעתיד הרחוק לפינוי-בינוי, יעבור בחודשים הקרובים שיפוץ, שמטרתו להפוך את המתחם המוזנח לאסתטי ונעים יותר בתקופת הביניים. זו לא הפעם הראשונה שהבטחה לקידום פרויקט "שיקום שכונות" ניתנת לבעלי הנכסים במתחם.

"לא יצא אל הפועל"

קצת היסטוריה: ביוני 2018 הודיעה עיריית חריש לבעלי הדירות במתחם גמלא הוותיק כי תוך חודשיים תצא לפועל תוכנית שיפוץ למתחם במסגרת פרויקט שיקום שכונות. 8.1 מיליון שקלים גייסה מועצת חריש דאז ממשרד הבינוי והשיכון לטובת מתיחת הפנים והשיפוץ של השכונה הוותיקה. למרות התקציב "הצבוע" הפרויקט לא התקדם כלל בחמש השנים האחרונות.

במפגש שהתקיים הסביר ראש העיר יצחק קשת מדוע: "פעמים רבות דובר על נושא שיפוץ מתחם גמלא והדבר לא יצא אל הפועל מסיבות כאלו ואחרות, אך כעת הגיע הרגע".

גם הפעם, חמש שנים אחרי, קיבלו בעלי הדירות הבטחה זהה – שיפוץ מתחם גמלא ללא כל עלות לבעלי הנכס.  

בעתיד הרחוק: פינוי-בינוי

מתחם גמלא כולל 248 דירות שנבנו אי אז בשנות ה-90'. השכונה מחולקת ל-7 מתחמים, כאשר כל אחד מהם מורכב מארבעה בניינים שנבנו סביב חצר משותפת (ושלישיה אחת נוספת באותו פורמט). החצר המשותפת היא שטח פתוח פרטי (שפ"פ) שאין הרשות רשאית לטפל בה אלא הדיירים.

במהלך השנים הפכה שכונת גמלא למוזנחת מאוד  – "סלאמס" – להגדרת אחד מבעלי הדירות. כל זה עומד להשתנות בעתיד הרחוק. על פי תוכנית המתאר החדשה של חריש שטרם אושרה, מתחם גמלא ייהרס במסגרת פרויקט התחדשות עירונית ובמקומו ייבנו במקום מאות יחידות דיור ושטחי מסחר בלב ליבה של העיר.

מהו אם כן ההיגיון לבצע שיפוץ במתחם שמיועד להריסה? שרון פישמן, מהנדסת העיר, הסבירה: "בתוכנית המתאר של עיריית חריש מסומנת שכונת גמלא כפרויקט של התחדשות עירונית, אך מכיוון שתוכניות התחדשות עירונית לוקחות זמן, מצאנו לנכון לקדם בינתיים את הפרויקט הזה".

גם קשת הסביר לנוכחים שאין ניגוד בין שני הפרויקטים: "שיפוץ המתחם לא סותר את תהליך הפינוי-בינוי. אנו רוצים שבינתיים יהפוך המתחם למקום נעים ומטופח יותר עבור תושביו".

בעיית אמון של התושבים

תהליך השיפוץ של כל רביעייה אמור לארוך זמן קצר יחסית אך לא מעט מדיירי מתחם גמלא שנכחו במפגש הביעו חוסר אמון במערכת שאיכזבה אותם בעבר עם הבטחות שווא.

מעיין מימון, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית בעיריית חריש, ציינה במפגש כי היא מודעת לבעיה הקיימת של חוסר אמון במערכת מצד התושבים. "לכן החלטנו לבוא אליכם הערב כשהכל מוכן וכל מה שנותר הוא לקבל את אישורכם לפעולה", הסבירה.

פישמן הוסיפה: "אני יודעת שלפרויקט השיפוץ הזה היו כמה גלגולים שלא התממשו, ויש לכך לא מעט סיבות: יכולות של העירייה, מהנדסים חסרים ועוד. אני נכנסתי לתפקיד לפני שנתיים והחלטתי להחיות את הפרויקט הזה. לא מדובר בפרויקט קטן ואני מאד רוצה לממש אותו".

משה הראל, תושב קציר ובעל נכס בגמלא הביע את דעתו: "תשתיות המקום כבר אינן ראויות לשימוש והמתחם צריך לצאת כבר לפינוי בינוי ולא לשיפוץ, לשם צריך לתעל את התקציב. המקום הוזנח במשך שנים רבות ועל מנת להתאים את המתחם הוותיק לעיר החדשה הפתרון הוא פרויקט מקיף של פינוי בינוי".

שיפוץ בהתאם לצרכים

אז מה כולל השיפוץ המתוכנן? אדריכל אריאל גושן, ממשרד גושן אדריכלים מכיר היטב את הפרויקט עוד מגלגולו הקודם. במפגש הנוכחי הוא ציין כי תקציב השיפוץ העדכני עומד על 6 מיליון שקלים. עוד הוא הוסיף כי משך השיפוץ המשוער לכל רביעייה הוא בין 3 עד 4.5 חודשים.

השיפוץ לדבריו יתייחס רק לבניינים ולחצרות הפנימיות ולא לרחוב גמלא עצמו, שכבר שופץ בעבר.

עוד הוא ציין: "שיפוץ המתחם יכלול תיקון קירות התמך והגדרות ההיקפיות של הבניינים שחלקן חסרות או שהן שבורות ועקומות, החלפת ויטרינות הכניסה לבניינים שרובן ככולן שבורות וסדוקות ואינן תקינות לשימוש, החלפת תיבות דואר ומערכות אינטרקום בכניסה לבניין.

"בנוסף, יותקנו חלונות בחדרי המדרגות החשוכים ומצבורי הגז יכוסו בדלתות ברזל סגורות וצבועות.

חצרות עם פוטנציאל לא ממומש

גושן הדגיש כי ההשקעה הגדולה ביותר תהיה בשיפוץ החצרות המשותפות שלהן תהיה ההשפעה הגדולה ביותר על איכות החיים ועל חיי הקהילה של הדיירים.

"הפוטנציאל של החצרות האלו לא ממומש כי הן אינן מתוחזקות ואינן מטופלות ולכן גם לא מייצרות את תחושת הקהילתיות והביחד שחצרות כאלו אמורות לייצר.

"ברגע שפוטנציאל החצרות האלו ימוקסם והן יהפכו למטופחות ומזמינות יותר, תהיה לזה השפעה רבה ומיידית על חיי היומיום של הדיירים וכמובן גם על ערכו של הנכס".

המוקש החדש: 100% הסכמה

מהנדסת העיר פישמן ציינה בפני בעלי הנכס כי "מצב הפרויקט כרגע הוא שיש קבלן מבצע, יש כתבי כמויות לקבלן אך הסכמת 100% מבעלי הנכסים בכל רביעייה היא הכרחית להמשך התהליך".

במילים אחרות, הפרויקט יצא לפועל בכל רביעייה בה תושג אך ורק 100% הסכמה בכתב של כל 32 הדיירים החברים בה.

עו"ד הראל לפידות מייצג את תושבי גמלא בפרויקט פינוי-בינוי העתידי. הוא מברך על פרויקט השיפוץ אך מביע חשש שגם הפעם פרויקט זה לא יצא לפועל.

"הקושי שאני זיהיתי כמאיים על ההתקדמות של הפרויקט, זו החלטה אסטרטגית של הרשות שאם לא תהיה הסכמה של 100% מהדיירים בכל רביעייה, בכתב, הפרויקט לא יצא לפועל.

"מבחינה משפטית מדובר בצעד שגוי היות ומדובר בשיפור של הרכוש הציבורי מבלי לגבות כסף. לא מדובר בהקצאה או בלקיחה של רכוש ציבורי, לכן מבחינה משפטית מספיק רוב כזה או אחר על מנת לשפץ.

"הרי גם בפרויקטים של פינוי בינוי, לא נדרשת הסכמה של 100%. כיום אחוז ההסכמה הנדרש לפינוי בינוי עומד על 66%.

"פניתי לרשות והבעתי את עמדתי בפני היועמ"ש של הרשות, שאמר שהעירייה תשקול את עמדתם מחדש. אם הדרישה של הרשות תישאר על 100% הסכמה של דיירים, לא יהיה שיפוץ בגמלא".

לא נעשה במחטף

עו"ד לפידות גם מתייחס לחששות של בעלי הנכסים מהפרויקט ומטענות שנשמעו לפיהן מדובר בספין של בחירות: "גם אם התיזמון קשור לבחירות, מה זה משנה לנו בעצם? השורה התחתונה היא שהמיזם הזה בא להיטיב עם הדיירים והתושבים וזה מה שחשוב.

"נראה שנעשתה עבודה מקדימה יסודית וארוכה עם תוכניות ומהנדסים ולא משהו שנעשה במחטף בחודש האחרון, ואם זה הטריגר שמניע אנשים לעשות מעשים טובים, אזי הדבר מבורך".

עוד הוסיף לפידות כי "ראש הרשות (קשת) הגיע בתחילת המפגש לשאת דברים בקצרה ועזב את האולם, לדעתי משני טעמים: האחד, הוא כנראה לא רצה שזה אכן יראה כחלק מקמפיין הבחירות, והאחר, כי הוא מנוע מלהתערב היות והוא בעל נכס במתחם".

תגובת משרד הבינוי והשיכון: "הפרויקט המדובר הינו תחת אחריות הרשות המקומית, המשרד העביר לרשות הרשאה לביצועו בשנת 2017. נדגיש כי מבדיקה שערכנו הרשות המקומית מחדשת את ביצוע הפרויקט בימים אלו. יש לפנות אליהם לבירור העיכוב בביצוע".

תגובת עיריית חריש: "העירייה מורגלת בפרויקטי בנייה משמעותיים ומקימה מבנים רבים בזמן קצר. במקרה זה מדובר בפרויקט מורכב שבו העירייה נכנסת לשטח הפרטי של תושבים הגרים בבניינים. פרויקט מסוג זה דורש תשומת לב רבה ומיוחדת מעבר לחלק ההנדסי הכרוך בו, בעיקר מהצד הקהילתי אך גם המשפטי.
"העירייה החלה להניע את הפרויקט לפני מספר שנים כאשר המערך העוטף של המועצה דאז מבחינת כוח אדם היה מצומצם ביותר (רק עובדת סוציאלית קהילתית אחת לכל העיר), ולאחר מספר מפגשי תושבים החליטה העירייה שכדי שלא להסתכן בפגיעה בתושבים בפרויקט כזה – נכון לדחות אותו.

"לפני כשנה החליטה העירייה להניע פרוייקט זה מחדש מבחינה תכנונית וביצועית, וזאת כאשר המחלקה הקהילתית גדלה וערוכה ללוות את הפרויקט מול התושבים, וכיום אנו מגיעים לשלב הביצוע.
"לגבי ההיבט התקציבי: אכן בהחלטת הממשלה נקבע סכום של 8.1 מיליון שקלים לפרויקט וזה הסכום שיושקע בו. הסכום שמדובר הוא הסכום הבסיסי המיועד לביצוע – לא כולל תכנון, ניהול, פיקוח ועוד עלויות נלוות רבות שחלקן לא צפויות בשלב זה. העירייה תנצל את הסכום המלא לטובת הטיפול במרקם הוותיק".

לקריאה נוספת: פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

מרכז האלה שיחל לפעול בחודשים הקרובים מציין אבן דרך בהתפתחות העיר חריש. לראשונה, בעלי מקצועות חופשיים ועצמאיים קיבלו הזדמנות לרכוש משרדים קטנים עם מיקום נגיש, חניה זמינה, עיצוב מרשים ומחיר אטרקטיבי. לירון כרמון: "מדובר בעסקה כלכלית כדאית מאוד לעצמאים ולמשקיעים"

כ-3,500 עצמאים מתגוררים בעיר, מרביתם נאלצים לעבוד בבית בשל המחסור הגדול בשטחי משרדים בעיר. עם זאת, נראה כי בחודשים הקרובים כמה עשרות עצמאים, ברי מזל, ישפרו את מצבם עשרות מונים.

בעוד כחודשיים יימסרו טופסי 4 למרכז השכונתי "אלה", בשכונת החורש, שנבנה על ידי ליאם הנדסה גרופ.

המרכז המעוגל בולט למרחוק בזכות עיצוב אסתטי ומוקפד וכולל 5 קומות: קומת חניון, קומת מסחר של חנויות חזיתיות לרחוב, ולא פחות מ-3.5 קומות של חללי משרדים לעצמאים קטנים ובינוניים המוצעים, לראשונה בחריש, למכירה ולא רק להשכרה.

פתרון בלעדי לעצמאים קטנים

"זוהי הזדמנות שלא תחזור על עצמה בשנים הקרובות", פוסק לירון כרמון, מנהל רימקס חריש. "מדובר במרכז יחיד בחריש שמציע חללי משרדים למכירה במחיר אטרקטיבי. ברוב המרכזים השכונתיים הקיימים בעיר, כדוגמת מרכז עמית בשכונת אבני חן או מרכז שפיר בשכונת בצוותא, המשרדים המוצעים הם להשכרה".

"מרכז אלה מציע לבעלי המקצועות החופשיים בעיר או למשקיעים הזדמנות בלעדית בשנים הקרובות לקנות משרד משלהם".

עד כה נמכרו למעלה מ-2,000 מ"ר של שטחי משרד בקומות המשרדים במרכז. נותרו למכירה משרדים אחרונים בלבד. רוב הרוכשים לדברי כרמון, הם בעלי מקצועות חופשיים: "רואה חשבון, איש ביטוח, מעצבת פנים", ומיעוטם "משקיעים שמאמינים בתשואה הגבוהה שיניב להם הנכס המסחרי שבבעלותם".

עסקה משתלמת למשקיעים

"המשרדים נמכרים במחיר של החל מ-250 אלף שקלים למשרד של 15 מ"ר. יש גם משרדים גדולים יותר של 40-20 מ"ר שנמכרים במחיר ממוצע של 13,000 למ"ר וניתן לחבר מספר משרדים יחד כדי ליצור חלל המתאים לפעילות של חברה", מפרט כרמון.

הוא מדגיש כי "מדובר בעסקה כלכלית כדאית מאוד לעצמאים ולמשקיעים. אם בודקים מחירי שכירות של משרדים דומים בעיר מבינים שהתשואה השנתית על רכישת המשרד תניב בין 8%-10% – זוהי תשואה גבוהה מאוד".

כרמון מוסיף גם יתרון משמעותי אחד נוסף: "הערך המסחרי של משרד בחריש רק יעלה עם הזמן. הצע המשרדים בעיר מצומצם מאוד וגם בעתיד לא מתוכננת בנייה של בנייני משרדים שיציעו חללים קטנים למכירה, כך שמי שיקנה עכשיו, יוכל למכור בעתיד במחיר גבוה הרבה יותר".

"כולנו יודעים", מוסיף כרמון "שבמקום שאין בו הצע מספק, בעלי נכסים יכולים להרשות לעצמם להעלות את המחיר גם באופן לא פרופורציונלי".

"מרכז שמכבד את העבודה שלנו"

מי שקפץ על הזדמנות ורכש משרד של 80 מ"ר במרכז האלה כבר בנובמבר 2021 הוא רו"ח רזיאל חדד, מחברת דרין טרגל.

חדד שוכר בשלוש השנים האחרונות משרד בגודל של 40 מ"ר בשדרת דרך ארץ במקום בו אמורה לפעול חנות. הוא משלם דמי שכירות חודשיים של 3,900 שקלים, מעט מעל מחיר השוק, שעומד בממוצע על 3,500 שקלים.

"השיקול המרכזי שלנו היה הרצון במשרד. כיום אנחנו פועלים מחנות בדרך ארץ וההתאמה היא לא אידיאלית לתנאי העבודה שלנו. עוברים ושבים שנכנסים למשרד, רעש מהשדרה המרכזית של העיר וכן הלאה – אלו דברים שאתה לא אמור להתמודד איתם כשאתה עובד במשרד, אבל שכרנו את המקום בשדרה כי לא היתה לנו ברירה אחרת.

"ברגע ששמעתי שמרכז האלה קיבל היתר בנייה, מיהרתי לחתום על חוזה רכישה. קפצנו על הרכבת, רגע לפני שהיא עזבה את התחנה. בדיעבד, זה היה מהלך חכם כי אחרי קבלת ההיתר המחיר התייקר.

"בחרנו במהלך של קנייה גם כי מבחינה כלכלית זה לא מאוד רחוק מהמחיר שאנו משלמים כיום, והמרכז עצמו הרבה יותר מתאים ומכבד את העבודה שלנו ואת הלקוחות שלנו. גם בעיית החניה בחריש לא קיימת במרכז שמציע קומת חניה לבעלי המשרדים".

חניה זמינה ונגישות גבוהה לתחבורה ציבורית

26 מקומות חניה קיימים בקומת החניון של המרכז וחניונים פתוחים נוספים פרושים בסביבה הקרובה. מיקום המרכז מאפשר נגישות גבוהה גם למי שיגיע בתחבורה ציבורית. מרכז אלה הממוקם ברחוב אלה פינת גפן סמוך למסוף התחבורה המערבי שנבנה בימים אלו ולמיקומה העתידי הצפוי של תחנת רכבת חריש.

ברוך טולדנו, תושב חריש ומנכ"ל חברת קולמקס ישראל, הפועלת בשוק ההון, מאמין גם הוא בעתידו של המרכז ובכדאיות העסקה הכלכלית.

"לפני שנה וחצי קניתי במרכז האלה שני משרדים עם מרפסת, אחד בגודל 21 מ"ר עם 8 מ"ר מרפסת והשני של 19 מ"ר עם 7 מ"ר מרפסת".

"יש צורך גדול במשרדים בחריש. שמתי לב שרואי חשבון, עורכי דין ומתווכים רבים שוכרים חנויות בשדרה המרכזית שמוסבות למשרדים ואני מעריך שזה עתיד להיפסק.

"רואים גם שהעיר צומחת ומתפתחת ויש הגירה מאוד גבוהה לעיר לכן אני מאמין בעיר חריש ומאמין בהשקעה הראשונה שלי בנדל"ן מסחרי".

תשואה של 8% על נדל"ן מניב

טולדנו, שמכיר היטב את שוק ההון ומבצע בו השקעות לא מעטות, מסביר את ההיגיון הכלכלי: "בשונה משוק ההון בו התשואה תמיד בהגדרה היא כנגד סיכון, השקעות בנדל"ן לתפישתי הן עם סיכון מאוד נמוך, והתשואה בנדל"ן מסחרי היא משמעותית גבוהה ביחס לנדל"ן רגיל. אנחנו מדברים על 2.5% של תשואה על דירות למגורים בארץ ועל תשואה בסדר גודל של 8% על נדל"ן מניב.

"בתמחור שאנחנו קנינו אולי נצליח להשיג תשואה עודפת. בהסתמך על אנשי המקצוע מרימקס אני מצפה לקבל דמי שכירות בסדר גודל של כ-3,500 ש"ח לחודש לכל משרד".

התחזית: המחירים יטפסו מעלה

כרמון משרטט תחזית לפיה המשקיעים במשרדים באלה ייהנו מעליית מחירים.

"המחירים של משרדים בחריש ימשיכו ויטפסו מעלה ולו רק בגלל הביקוש והיצע הקיימים בעיר. בעתיד הקרוב אין בכלל צפי של משרדים למכירה ואם תהיה, לא מדובר במשרדים קטנים כי אם בנפחים של 500 עד 1000 מ"ר".

כרמון מציין בנוסף כי קומת הכניסה של מרכז האלה מיועדת רובה ככולה לחנויות שיתפרשו על שטח של כ-600 מ"ר. "נסגרה עסקה עם סופר 'גוד מרקט' ואנו במגעים עם מספר רשתות נוספות שיחתמו על הסכם בקרוב".

"מלבד המרכז של קבוצת מור שטרם נבנה, זהו המרכז היחידי שיש בו אישור להקים אולם אירועים קטן עבור בריתות ובר מצוות, עד 100 איש", הוא מוסיף.

גרף הביקוש למשרדים יעלה

מרכז אלה נבנה כאמור על ידי ליאם הנדסה גרופ, וקודם על ידי גיא סחלי, מנכ"ל ובעלים של החברה שמאמין גם הוא בעתיד העיר.

זהו אינו הפרויקט היחיד של ליאם הנדסה גרופ בעיר. הקבוצה זכתה גם במכרז של שכונת הטרפז ונמצאת בהליכים מתקדמים לקבלת היתר בנייה להקמת מרכז מעורב שימושים בשכונת מעו"ף.

"לחריש יש פוטנציאל גבוה, אין כאן עדיין מרכזי תעסוקה. בנוסף האוכלוסייה בחריש מאוד איכותית בעיני, גם אחוז האקדמאים בעיר מאוד גבוה ביחס לכל עיר אחרת", מסביר סחלי.

הוא מציין נקודה נוספת: "מרכז האלה מתכתב ישירות עם הטרנד של עבודה היברידית. אנשים רוצים לעבוד במקום קרוב יותר למגורים שלהם ולכן המרכז מספק מענה ישיר לצורך, במיוחד לאור העובדה שלא ניתן למצוא בנייני משרדים דומים בסביבה הקרובה.

"העיר גם צפויה לגדול בחמש השנים הקרובות לכ-60 אלף תושבים ולכן גרף הביקוש למשרדים יגדל עם העיר".

"בסוף מדובר פה על היצע וביקוש. אין מלאי משרדים כזה בחריש. אנחנו היחידים שמוכרים משרדים בחריש במחיר אטרקטיבי של כ-13 אלף שקלים למ"ר, בדומה לבנייני משרדים בחדרה, אור עקיבא וקיסריה".

כרמון מסכים: "המשרדים במרכז אלה מספקים הזדמנות נגישה מאוד לבעלי מקצועות חופשיים עם הון עצמי נמוך ועם הלוואה בהחזר חודשי נמוך יחסית.

"זו הזדמנות טובה מאוד לבעלי עסקים קטנים ואני מציע לחרישאים לבחון היטב את ההזדמנות העסקית שלא תחזור על עצמה לפחות בחמש השנים הקרובות – ואם היא תחזור, בטוח שהמחיר לא יהיה דומה".

"אני מאוד מאמין בפרויקט ואפילו רכשתי בעצמי משרד. אבל רק בסוף", מוסיף כרמון בחיוך "כשהבנתי שמה שאני מוכר הוא מוצר מעולה, כבר שילמתי מחיר גבוה יותר".

[תוכן מקודם]

בעוד כחצי שנה תסיים הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה את תפקידה לאחר 15 שנות פעילות. אמש הצביעו חברי המועצה על הקמת ועדה מקומית לתכנון ובנייה שתפעל במקומה

בישיבת המליאה שהתקיימה אמש (רביעי) הצביעו חברי המועצה על הקמת ועדה מקומית לתכנון ולבנייה. ועדה זו תחליף את הוועדה המיוחדת שפועלת בחריש מאז הקמת העיר.

הוועדה המיוחדת היא גוף ייחודי בנוף המוניציפלי בישראל, שמחזיקה בסמכויות של ועדה מקומית וגם ועדה מחוזית.

בחודש פברואר 2024 תפוזר הוועדה המיוחדת ותתחיל לפעול בחריש ועדה מקומית שתוקם על ידי העירייה ותהיה תחת סמכותה. בין שאר הסמכויות, באמצעות הוועדה המקומית תוכל העירייה להפעיל אמצעי אכיפה נגד מפגעים שונים – סמכות שהיתה נתונה עד היום לפקחי הוועדה המיוחדת וכללה התמודדות מול עבירות בנייה בעיר.

הסמכות המחוזית שיש כיום בידיה של הוועדה המיוחדת בחריש תועבר לידיה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה. ההחלטה על הקמת ועדה מקומית אושרה על ידי חברי המליאה פה אחד.

דו"ח הוועדה המיוחדת: מספר עבירות הבנייה בחריש גדל פי שלושה תוך שנה

הסרת חסמים וזירוז תהליכים

הוועדה המיוחדת לתו"ב חריש, הפועלת כוועדה מקומית ומחוזית גם יחד, הוקמה בשנת 2008 במטרה להסיר חסמים ולזרז תהליכים בהקמת העיר החדשה בישראל.

סמכויותיה אפשרו לה לקצר באופן משמעותי תהליכים ביורוקרטיים של תכנון ובנייה בפרויקטים רחבי היקף שמשפיעים על האזור כולו. בישיבת המליאה ציינו חברי המועצה כי תהליכים שארכו מספר שנים בערים אחרות בישראל קוצרו על ידי הוועדה המיוחדת למספר חודשים בלבד.

בתפקיד יו"ר הוועדה הראשון כיהן עו"ד יגאל שחר. ביוני 2014 מינה שר הפנים דאז, גדעון סער, את דוד מגן לתפקיד יו"ר הוועדה.

מגן שימש בתפקיד זה עד מאי 2022 והוחלף על ידי מושיק גולדשטיין, שמונה על ידי שרת הפנים דאז איילת שקד. גולדשטיין ישמש בתפקידו עד סיום כתב המינוי של הוועדה.

התנגדות להמשך פעילות הוועדה

כהונת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש הוארכה שלוש פעמים: בשנת 2013 תפקידה הוארך בחמש שנים, בשנת 2018 כהונתה הוארכה בשלוש שנים, ובשנת 2022, הוארך המנדט בשנתיים נוספות בלבד.

הארכת הכהונה של הוועדה לוותה בביקורת ציבורית הן מצד תושבים שטענו שאין מקום להמשך פעילות של גוף חיצוני בעיר בה כבר מתגוררים תושבים וקולם אינו נשמע, כמו גם מצד חברי כנסת ערביים שמחו על היחס המיוחד שמקבלת העיר חריש ועל החלטות שפוגעות באינטרסים של הישובים הערביים במרחב הקיים.

בהארכה האחרונה, בשנת 2022 נחקק בכנסת חוק מיוחד להמשך הכהונה של הוועדה בשנתיים נוספות המוכר בשם  "חוק חריש". ראש העיר יצחק קשת שתמך במהלך ציין כי המשימה המרכזית של הוועדה בשנתיים האחרונות לפעילותה היא קידום אזורי התעסוקה, המסחר והתעשייה של העיר.

בתקופת כהונתה אישרה הוועדה כ-15,000 יחידות דיור, וזירזה פרויקטים כמו הקמת כביש הגישה החדש לחריש, שכונת "חריש דרום" שמשלבת תעסוקה, תעשייה ומגורים, תוכנית מתאר  ועוד.

בראיון שהתקיים לפני שנה וחצי בסמוך להארכת הכהונה האחרונה של הוועדה המיוחדת, ציינה שרון פישמן, מהנדסת העיר חריש  ומי שתהיה אחראית על הוועדה המקומית כי "הוועדה המיוחדת אחראית על כך שחריש הוקמה בקצב כל כך מהיר". עוד היא הוסיפה כי הכנות להקמת ועדה מקומית החלו "על מנת שהמעבר יהיה חלק ולתושב השינוי יהיה שקוף. לתושב שצריך לקדם את ענייניו לא אכפת אם הוועדה היא מיוחדת או מקומית", היא סיכמה.

לקריאה נוספת: מפרגולה ועד קרוואנים: הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה אישרה מדיניות אכיפה חדשה

יריית הפתיחה של המרוץ לראשות העיר נורתה השבוע. ושישה מועמדים מתחרים על ליבם וקולותיהם של תושבי חריש. אחד מהם יזכה להנהיג את העיר המצויה בצומת משמעותי. אולם עד אוקטובר 2023 עוד ארוכה הדרך ותהפוכות רבות עוד לפנינו. הכרות ראשונית עם מי שרוצים לחולל שינוי בעיר ולהוביל אותה לעתיד

עשרות מתושבי חריש התכנסו השבוע (שלישי) ברחוב התאנה, מול ביתו של המועמד לראשות העיר, משה בן זיקרי, נציג מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר. המפגינים מחו נגד מועמדותו של בן זיקרי – "גזען ולהטופוב", לדבריהם ונגד ביקורו של בן גביר בעיר, שהגיע לתמוך במועמד מפלגתו.

גם אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, הצטרף למוחים וקרא לשר לביטחון לאומי שלא להגיע לחריש. ״באזור שלנו אנחנו יודעים לחיות בהרמוניה – יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים, אין לנו עניין בקיצוניות ובקיצוניים להבערת השטח שעלול להתלקח בקלות בימנו בעיר חריש וסביבתה הקרובה״, הוא סיכם.

משה בן זיקרי: חסר ניסיון מוניציפאלי

משה בן זיקרי (45), תושב חריש, הוא פעיל פוליטי מאז נערותו בימין הקיצוני. בעבר הוא נעצר במעצרי מנע על ידי המשטרה בסמיכות למועד מצעדי הגאווה והוא ממקימי ארגון 'להב"ה' (למניעת התבוללות בארץ הקודש) וארגון 'מהשב"י' (מניעת התבוללות של בנות ישראל).

מבחינה מוניציפאלית בן זיקרי הוא חסר ניסיון בהשוואה לשאר המתמודדים על התפקיד בעיר.

בנאום ההכרזה שהתקיים בביתו עם קהל אוהדים של כ-150 איש, התייחס בן זיקרי לחוסר ניסיונו וציין: "במשך כ-4 שנים שאני מתגורר בחריש, עשיתי דברים רבים לטובת תושבי העיר בהתנדבות מוחלטת ללא תפקיד כלשהו בעירייה או בגוף דומה לה, אלא, מתוך אהבת אדם כל זאת לאחר שראיתי כי המצב בחריש מחייב את המגויסות שלי לפעול ולקדם".

עוד הוסיף: "את התואר שלי רכשתי בעבודת שטח – ימים ולילות. כל מי שמכיר אותי יעיד על כך שפעלתי ללא תמורה, אלא, מתוך רצון כנה ואמיתי לסייע ולעזור לכל מי שפנה אלי". בן זיקרי ציין בנאומו בראש ובראשונה את הצורך בחיזוק תחושת הביטחון והמוגנות האישית והתייחס לארגון שהקים, שספג לאחרונה ביקורת ציבורית.

לדבריו, הארגון הוקם "לאחר תלונות רבות על פשיעה ופגיעה ברכוש הציבורי והפרטי. בארגון שלנו יש מעל 100 מתנדבים שעושים לילות כימים במסירות נפש והתנדבות מלאה על מנת לחזק את תחושת הביטחון והתוצאות מוכחות בשטח כדוגמת כלי רכב שהוחזרו, תפיסת שב"חים וכיוצא בזה". עוד הוא מציין שאחת המטרות הראשונות שהוא מסמן לעצמו היא הקמת תחנת משטרה בעיר.

אין ספק שהריצה של בן זיקרי היא חלק מניסיונו של השר בן גביר למנף את תוצאות הבחירות הארציות גם לרמה המקומית ולבסס מוקדי כוח חדשים למפלגה. בבחירות האחרונות לכנסת ה-25 זכתה מפלגת הציונות הדתית בקולותיהם של 21.7% מהמצביעים בעיר. יש לציין ש

יצחק קשת: מתמודד על כהונה שלישית

במקביל לכנס ההשקה של בן גביר התקיים גם כנס השקת קמפיין הבחירות של ראש העיר יצחק קשת, באולם בצוותא ובנוכחות כ-600 מתושבי העיר. ההשקה של הקמפיין של קשת לוותה גם הפעם בנוכחותם של בכירים מהליכוד. שרת התחבורה מירי רגב ושר החוץ אלי כהן הגיעו לתמוך בקשת ולדרבן את התושבים להצביע לקשת בפעם השלישית.

״במהלך העשור האחרון הקדשתי את כל חיי לבניית העיר חריש כעיר חזקה ומתפתחת, שבה תושביה מרגישים בטוחים, גאים ומאושרים. אני עומד בפניכם כראש העיר חריש מזה כעשור וכמי שמסר נפשו למען העיר הזאת כפרויקט חייו. אני מודיע לכם: אני מתכוון להמשיך להנהיג את חריש לקדנציה נוספת. אמר קשת.

גם הפעם השמיעו ראשי הליכוד הבטחות לחיבור חריש לכביש 6, למרות התנגדות גורמי המקצוע במשרד התחבורה. בשנת 2015 היה זה בנימין נתניהו שהבטיח שהעיר תחובר לכביש 6 ואף חזר על הבטחתו זאת לפני כשנתיים ואילו הפעם עשתה זאת שרת התחבורה, מירי רגב.

״יצחק מנדנד לי כל הזמן על חיבור כביש 6 לחריש, ולא תאמינו, אבל גם ראש הממשלה פנה אליי בנושא. זה לא דבר פשוט אבל אני מבטיחה לכם שנמצא פתרון עד הבחירות. לתושבי חריש מגיעה תחבורה ציבורית ראויה ותשתיות טובות ללא פקקים. בקרוב תהיה רכבת מק״ש עד אילת ותחנת חריש תהיה בתוכה״.

קשת בנאומו על ההישגים של חריש בעשר השנים תחת הנהגתו והדגיש כי מדובר ב"מגה פרויקט" שהארץ לא ידעה כמותו.

ראוי לזכור כי בבחירות 2018 זכה קשת בקולם של כ-64% מבעלי זכות הבחירה בעיר שמספרם הכולל עמד על כ-3,500 מצביעים.

על פי פנקס הבוחרים שפורסם, כ-20 אלף תושבים יהיו בעלי זכות בחירה באוקטובר הקרוב, פי 6 בהשוואה לבחירות הקודמות.

האם ישחזר קשת את הישגיו הקודמים? ראש העיר המכהן מעמיד את חריש כתמונת מראה לפעילותו. האם חריש נמצאת במצב טוב או טעון שיפור? על כך יענו תושבי העיר בקלפי.

יוחאי פרג'י: פיצול הקול הדתי-לאומי

יוחאי פרג'י, חבר המועצה, שהכריז לאחרונה על מועמדותו לראשות העיר, הוא המועמד הדתי השלישי שמתמודד על קולות הבוחרים בעיר.

פרג'י נבחר למועצת חריש בשנת 2018 כראש סיעת 'בית טוב לחריש' המזוהה עם מפלגתו של סמוטריץ'. עם זאת, בינואר 2021 בעקבות ההצבעה על חוק השבת, חל קרע בינו לבין שני חבריו לסיעה, שלמה קליין ויוסי גולדמן ופרג'י פרש מהסיעה והפך לחבר האופוזיציה היחיד בחריש. ריצתו העצמאית מטרידה את חבריו לשעבר לסיעה. בראיון שהתפרסם בפברואר 2023 טרם ההכרזה של פרג'י הזהיר גולדמן מההשלכות: "אנחנו קוראים לאחדות של הציבור הדתי-לאומי בחריש. אם נפצל את הכוח יכול להיות שבכלל לא תהיה נציגות לציונות הדתית בקדנציה הבאה".

פרג'י התנגד לחוק השבת שקבע מספר מקומות אסטרטגיים בעיר בהם ניתן לפתוח עסקים בשבת. בנאום ההשקה שנשא לתומכיו לא הזכיר פרג'י את הסוגייה אך ציין את מחויבותו לאיחוי הקרעים בחברה המקומית.

"לאורך השנים מילאתי שורה של תפקידים כיועץ ראש העיר המכהן, לאחר מכן כסגן וממלא מקומו, כיושב ראש של מספר ועדות וכחבר מועצת העיר והנהלת העיר. זכיתי להוביל מהלכים משמעותיים, לקחת חלק בוועדות רבות, להיות שותף להקמת מספר קהילות בעיר. כל זאת לצד עזרה למאות משפחות שזכיתי לסייע להן פרטנית במגוון גדול של צרכים.

"היום אני עומד כאן מולכם ומבקש מכם לתת לי לעשות עבורכם יותר", ציין פרג'י בכנס ההשקה שקיים לאחרונה, והמשיך ומנה את כל התחומים בהם ניתן לעשות יותר לתפישתו.

"יותר בפיתוח מואץ של אזורי תעשיה, יותר בקידום תעסוקה לתושבי העיר, יותר בחינוך, הרבה יותר בחינוך, יותר בפתרונות תחבורה ציבורית שיורידו את העומס מהכבישים, יותר בביטחון האישי שאבד לאחרונה.

"יותר בתרבות ופנאי, יותר ביוזמות חברתיות וקהילתיות, יותר בתשתיות חדשניות כיאה לעיר החדשה ביותר בישראל, יותר בתמיכה בעסקים, יותר בשירות לתושב, יותר בחדשנות דיגיטלית ובעיקר – יותר באיחוי הקרעים החברתיים והקהילתיים שנוצרו בשנים האחרונות בעיר, בין מגזרים, בין קהילות. אני אמנם משתייך למגזר הדתי לאומי אך מעורה מאד בכלל המגזרים הקיימים בחריש ויכול לומר לכם בענווה ובלב שלם – אני אדגול באחדות וביצירת מקום לכולם".

עידית ינטוב: מקדמת ערכים ליברליים

האישה היחידה שמתמודדת על תפקיד ראשת עיריית חריש עידית ינטוב (48), תשיק בשבת הקרובה את קמפיין הבחירות שלה במעמד בכירים ממפלגת 'ישראל ביתנו', המפלגה עימה היא מזוהה.

ינטוב נבחרה כחברת מועצה מטעם מפלגתו של אביגדור ליברמן בבחירות 2018 ברשימה משותפת עם יצחק קשת.

היא שימשה כמשנה לראש העיר ובאפריל 2023 הודיעה על פרישתה מהקואליציה לאופוזיציה לטענתה, בעקבות הקמפיין הנבדל לציבור החרדי שהושק במסגרת המיתוג מחדש של חריש.

"מצאתי עצמי מסבירה פעם אחר פעם, שהקמפיין הזה לא הובא לדיון במועצה, ובעצם נעשה מאחורי גבי", הסבירה ינטוב. "הצעד שנעשה נוגד כל עיקרון של שקיפות ושיתוף פעולה".

ינטוב זוקפת לזכותה מספר הישגים משמעותיים – קידום החלטת ממשלה חדשה לחריש, השקת קו אוטובוס חריש-א.ת קיסריה, הקמת תחום קליטת עלייה בחריש והקמת תחום אזרחים ותיקים כולל בינוי בית קהילה חדש.

ינטוב מוכרת לציבור החילוני בעיר גם בזכות המאבקים לשמירה צביונה החילוני של העיר, ביניהם פתיחת הסופר-פארם בשבת, שבוס – תחבורה ציבורית בשבת וסיוע לעסקים הפועלים 7 ימים בשבוע.

״העיר החדשה ביותר בישראל נכנסת לתקופה קריטית. השאלה העומדת על הפרק בבחירות הקרובות, היא האם העיר תמשיך להפר את האיזון בין המגזרים, או שהפעם תיבחר רשימה שתאזן את העיר?", מציינת ינטוב.

"התחייבתי בפני הציבור הכללי בעיר שהקצאות שטחי ומבני ציבור יחולקו באופן שווה בין המגזרים, וישמשו את הציבור באופן ראוי ושוויוני. אני מאמינה שלכל אדם הזכות לחיות לפי אמונותיו ואני נגד כפייה מכל סוג. אשמור על חריש כעיר ציונית וליברלית המספקת מענה לכלל התושבים".

ינטוב הכריזה כי היא מתחייבת שלא לשבת בקואליציה יחד עם מי שיתנגד למצעדי גאווה בעיר. עוד היא ציינה כי הרשימה בראשותה תהיה רשימה שוויונית 50/50 של נשים וגברים".

יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בירך: "חריש היא עיר חדשה במדינת ישראל ועלינו להבטיח את צביונה כעיר ליברלית המכבדת את אורח חייהם של כל תושביה. אני מאמין כי הגברת ינטוב, אותה אני מכיר היטב, היא האישה המתאימה ביותר למשימה".

איציק לב: מערכה שלישית

בפברואר 2023, הרבה לפני כולם, הכריז איציק לב (47) כי הוא מתמודד לראשות העיר חריש. קמפיין הבחירות הנוכחי הוא הראשון של לב בחריש, אך השלישי בחייו הפוליטיים. לב התמודד בשנת 2013 למועצת פרדס חנה-כרכור מטעם מפלגת יש עתיד בראשותו של יאיר לפיד. הוא נבחר ושימש בחמש השנים הבאות כחבר מועצה מן המניין וצבר ניסיון מוניציפאלי.

"כמחזיק תיק הצעירים – הובלתי ויזמתי את הקמתו של מרכז הצעירים ויעצתי לרשויות אחרות. כסגן יו"ר וועדת חינוך התמקדתי בין היתר בפעילות הבלתי פורמאלית ומועצת הנוער. כיו"ר הוועדה לאיכות הסביבה – הובלתי פרויקטים רבים ומגוונים הן בתשתיות והן בחינוך. כיו"ר וועדה לתאום תנועה – יזמתי והכנסתי קווי לילה, קו 4א' ודרישה להתאמת תחנות. יזמתי וליוויתי את הקמת סיירת הורים.

"יזמתי וליוויתי את הקמת תחנת הזנקה למד"א פעלתי מול הממשלה והדרג המקצועי בגיוס תקציב ופתיחת נקודת המשטרה, תכננתי וגייסתי תקציב להקמת מתחם פאמפטרק, הובלתי את תהליך הדיגיטציה ושקיפות בנוסף לכך הייתי חבר בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, חבר וועדת מכרזים וחבר וועדת ביטחון", מפרט לב.

בשנת 2018 התמודד לב בפעם השנייה על ראשות המושבה, בה נולד, הפעם כמועמד עצמאי, אך הפסיד להגר פרי יגור, שזכתה בבחירות ומשמשת כראש המועצה.

בשנת 2017 רכש לב דירה בחריש אך עבר להתגורר בעיר שלוש שנים אחרי כן. ההכרות הראשונה של תושבי העיר עימו היתה במסגרת המאבק להקמת האנטנה המרכזית בפארק. לב התנגד נמרצות למיקום ולגובה האנטנה המתוכננת. התנגדות נוספת הוא ביטא במעמד השקת הקמפיין החרדי למיתוג העיר חריש.

מאז המשיך לב באותו קו, הכולל ביקורת ציבורית על פעילות העיר והעומד בראשה במגוון רחב של נושאים, תוך שהוא משתף מהי לדעתו הדרך הנכונה לקידום העיר.

לב "חורש" את השטח במפגשים עם התושבים. הוא גם מרבה לפרסם פוסטים בהם הוא שוטח את משנתו לעיר, את השקפתו ואת החזון שהוא משרטט לחריש. לדבריו, כראש עיר הוא יישם תוכנית בעלת 5 נקודות עיקריות: פיתוח מנועי צמיחה כלכליים, אחריות על רצף החינוך, הצלה ומניעת קריסת התחבורה והתשתיות, השבת הביטחון הציבורי והחוסן הקהילתי, פיתוח קהילה, תרבות ופנאי.

עם זאת, לב שומר על ממלכתיות ומציין לא אחת כי כמנהיג עליו להעניק לכל קהילה וקהילה את הצרכים שלה. "לתת לכל קהילה את הצרכים שלה. מצד אחד יש בנייה של קהילה ובתי כנסת ומקוואות וכל השירותים שצריכים להינתן לתושבים הדתיים ומצד שני יש את הקהילות החילוניות שצריכות לקבל בדיוק את השירותים האלה בתרבות ובבנייה. העיר שלנו צריכה להגיד את זה בצורה מאוד ברורה".

עדכון: אלי בר הודיע על פרישתו מההתמודדות על ראשות העיר

אלי בר: מתמודד על הקול החילוני

מועמד נוסף שהצטרף רק לאחרונה למרוץ לראשות העיר הוא אלי בר (64), המבוגר שבחבורה.

בר מתגורר בארבע השנים האחרונות בחריש ושימש בעברו כחבר מועצה בעיריית רמת השרון ואף כסגן ראש העיר לתקופה קצרה.

"אני מאמין שאני המועמד המתאים ביותר לבחירות הקרובות בחריש כי יש לי את החזון, הניסיון והמחויבות להפוך את חריש למקום טוב יותר עבור כל תושביה. יש לי חזון של חריש כעיר משגשגת ומגוונת, שבה חיים יחד אנשים מרקע ותרבויות שונות בהרמוניה ובכבוד הדדי", ציין בר בהודעה שפרסם ברשתות החברתיות בעיר.

בדומה למועמדים אחרים גם בר מתייחס לבעיות המרכזיות שמאפיינות את העיר: אזורי תעסוקה ותעשייה, חינוך, תחבורה ציבורית ותשתיות כבישים. הוא מציין במיוחד את החיבור הנדרש לכביש 6 ומאמין בכוחו לגרום למהלך להתרחש. בר מזוהה עם הקהילה החילונית בחריש ומתמודד בעיקר על קולותיהם של הבוחרים בצד הליברלי של המפה.

עם זאת הוא מציין כי במסגרת חזונו יש לתת מענה לכל קהילה וצרכיה הבסיסים, כגון בניית קאנטרי קלאב, בניית מוסדות דת בד בבד עם בניית "בית עם" וספריה.

בר אוחז גם בקריירה ביטחונית עשירה הכוללת שירות של עשור במשטרת ישראל ומגוון תפקידים בשרות הביטחוני, כולל שומר ראש של יצחק רבין ושמעון פרס בתחילת שנות התשעים.

"בחיי העסקיים ניהלתי חברות עם מאות עובדים שפעלו בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. ניהלתי חברת אבטחה ושמירה בשם "אלי בר בטחון בע"מ" אשר זכתה במכרז שב"ס להפעלה וניהול מתקן כליאה לעובדים זרים לפני גירוש והכילה 500 מקומות כליאה", משתף בר.

"יש לי מחויבות לעבוד קשה וביושר לטובת חריש ותושביה. אין לי אינטרסים אישיים או פוליטיים, מלבד לשרת את טובת הציבור. הסיעה שלי עצמאית אין לי מחויבויות למפלגה או קבוצה, לא נטלתי הלוואות לקמפיין זה . אני לא מבקש תרומות ואינני מעונין בתמיכה כספית של איש או כל גוף אחר . עם זאת אבקש את תמיכתם ביום הבוחר", סיכם בר.

הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו ביום שלישי, 31.10.23. במידה ואף אחד מן המועמדים לא יעבור את רף 40% מקולות המצביעים, יתקיים סיבוב שני, שבועיים לאחר מכן, שבו יתמודדו שני המועמדים שצברו את מירב הקולות בסיבוב הראשון.

לקריאה נוספת: בחירות לעיריית חריש 2023

"קרן הארנונה" שאושרה במסגרת חוק ההסדרים תעביר לחריש בחמש השנים הקרובות כ-20 מיליוני שקלים מכספי רשויות חזקות, אך גם אלה לא יספיקו לסגירת הפער התקציבי הצפוי להסתכם בשנת 2026 בכ-38 מיליון שקלים. סגן ראש העיר: "אני מקווה שנגיע לשלב בו המצב יתהפך ונהיה רשות מבוססת דיה כדי להיות בצד הנותן של המשוואה"

בחודש מאי האחרון אושרה במסגרת חוק ההסדרים ההצעה להקמת קרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור, תוך צמצום הפערים בין הרשויות המקומיות בארץ.  מטרתה המוצהרת של הקרן, המוכרת בשם  "קרן הארנונה", היא צמצום פערים כלכליים בין רשויות מקומיות ועידודן להגדיל את היצע הדיור בתחומן כמענה למשבר הדיור.

על פי ההסדר שאושר ועורר מחאה בקרב ראשי רשויות חזקות בארץ, תוקם קרן חוץ תקציבית, שאינה חלק מתקציב המדינה. הכנסות הקרן יתקבלו מרשויות מקומיות חזקות שנהנות מגידול בהכנסות ארנונה ממבנים שאינם למגורים (ארנונה עסקית) ביחס לשנת 2022 והקרן תקצה כספים אלה לרשויות מקומיות בערי פריפריה וערים מוחלשות לטובת תמרוץ בנייה. התקציב יוקצה בהתאם למספר הדירות החדשות שיקבלו היתר בנייה.

"קרן הארנונה תעשה צדק עם תושבי חריש"

"הקמת הקרן תהיה צעד משמעותי בדרך לפתרון כלכלי לערים קטנות ובינוניות שהתגייסו למאמץ הלאומי לטיפול במשבר הדיור וקידמו בניית דירות, ותסייע להן להגיע ליציבות כלכלית", כך הודיעה עיריית חריש על תמיכתה במהלך.

"הדרך היחידה שבה רשות מקומית יכולה להגיע ליציבות כלכלית היא באמצעות הכנסות מארנונה עסקית. הארנונה למגורים היא גירעונית, ורשות מקומית לא יכולה לתת שירותים איכותיים לתושביה רק באמצעות ההכנסה מהתשלומים שלהם", הוסיפה ופירטה הרשות המקומית.

"המצב הזה הביא לכך שראשי רשויות רבים מסרבים לתכנן מגורים בשטחם ולקלוט תושבים נוספים שיגדילו את גירעון הרשות. חריש היא דוגמה חריגה: יחד עם מספר קטן של רשויות היא התגייסה לפתרון משבר הדיור ובנתה אלפי יחידות דיור בשטחה. אבל ההתגייסות הזו לא באה בחינם; המדינה משקיעה בחריש מיליוני שקלים כדי לאזן את תקציב הרשות. ללא פתרון עומק, המדינה תמשיך לסבסד רשויות ללא שטחי תעסוקה, בעוד הרשויות הגדולות והחזקות, שלהן יתרון מובנה וטבעי, ימשיכו להעניק שירותים ברמה גבוהה לתושבים שלהן.

"הקמת קרן הארנונה תעשה צדק עם תושבי חריש, לפחות באופן חלקי. העירייה תומכת במהלך", סיכמה העירייה.

מענק על כל יחידת דיור

על פי המודל שנקבע, הקרן תחל לפעול בשנת 2024, והרשויות המקומיות, כל אחת לפי חלקה, יפרישו לקרן בצורה דיפרנציאלית, אחוז מסוים מתוך ההכנסות מהגידול בארנונה עסקית, בהתאם להכנסה לנפש מארנונה עסקית. התחשיב לוקח בחשבון את המדד הסוציו אקונומי והמדד הפריפריאלי של הרשות המקומית.

כך לדוגמה, רשויות כמו חריש המדורגות באשכול 1 עד 5 הן במדד החברתי-כלכלי והן במדד הפריפריאלי יפרישו אחוזים נמוכים יותר לקרן הארצית.

מן הצד השני, מתוך כספי הקרן יוענק מענק שנתי וקבוע לרשויות המקומיות בסך 1,850 שקלים עבור כל יחידת דיור שנוספה ברשות משנת 2021. בנוסף, רשות מקומית תהיה זכאית למענק שנתי וקבוע בסך 1,000 שקלים עבור כל יחידת דיור שנוספה ברשות המקומית בין השנים 2018 עד 2020.

מסימולציה שפרסמה הממשלה עולה, כי חריש תרוויח מההחלטה החדשה: 3.2 מיליון שקל צפויים להיכנס לקופת העירייה ב-2024, תגמול שילך ויגדל בחמש השנים הקרובות עד ליותר מ-5 מיליון שקלים ב-2028 ובסך הכל כ-20 מיליון שקלים בחמש השנים הקרובות.

גירעון תקציבי גבוה

יש לציין כי תנופת הבנייה יוצאת הדופן, שאפיינה את חריש בשנותיה הראשונות אינה דומה כהוא זה למתרחש בעיר בשנתיים האחרונות. כך לדוגמה, על פי נתוני הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש בשנים 2022-2021 הוצאו בעיר 415 היתרי בנייה בסך הכל, זאת לעומת כ-2,000 היתרים מדי שנה בין השנים 2013 ל-2015.

"ההחלטה על הקמת קרן הארנונה עשויה היתה להיטיב עימנו יותר אך לצערנו, מדובר בתגמול על היתרי בנייה משנת 2021 ואילך", מסביר שלמה קליין, מ"מ ראש העיר. קליין מדגיש את "הפספוס" בעיתוי של הקמת קרן הארנונה עבור קופת העירייה: "אם התחשיב היה על סמך כמות היתרי הבנייה לבניית יחידות דיור מ-2017 ולא מ-2021 כפי שהוחלט לבסוף, היינו זכאים להכנסות בסדר גודל של 17-16 מיליון שקלים בשנה. אנחנו עדיין מנסים להתנהל מול הממשלה כדי להחריג את חריש בגלל המצב המיוחד שלה. לא בטוח שזה ייצלח אך אנו מנסים".

עוד הוא מציין כי כספי קרן הארנונה ינווטו לטובת תושבי העיר ובהתאם לצורכי העיר, אם כי, ההוצאות ילוו בפיקוח מתמיד בשל מעמדה של חריש כרשות נתמכת: "משרד הפנים מפקח ושותף להחלטות על התקצוב לכל תחום ותחום".

קליין מסכם ואומר: "ההכנסות מקרן הארנונה לא סוגרות לנו את כל הבעיות התקציביות בעיר, אבל זה בהחלט מסייע לנו".

"הבעיות התקציביות" – אותן מציין קליין הן הגירעון התקציבי של חריש שהולך וגדל. על פי הערכות עיריית חריש, למרות החלטת הממשלה החדשה שהזרימה לעיר כ-600 מיליון שקלים, עדיין מצויה חריש בגירעון תקציבי מתגלגל שיסתכם בשנת 2026 בכ-38 מיליון שקלים.

המלכוד של חריש

הגירעון התקציבי המאיים מחד והמתווה החדש שמתמרץ הקמת יחידות דיור נוספות מאידך – מציב את חריש במלכוד. האם חריש, אשר משוועת להגדלת הכנסות, תמשיך ותבנה מגורים בעיר, למרות חסרונם הבולט של שטחי תעסוקה, תעשיה ומסחר? ומה תהיה רמת השירות שיקבלו תושבי המקום מעירייה גרעונית?

חוסר האיזון הבולט בין שטחי מסחר למשקי בית בעיר כבר הביא בעבר את ראש העיר יצחק קשת להתנגד להקמת יח"ד נוספות בעיר אלמלא תציג הממשלה ערובות למתן סל הטבות ליזמים, קידום פתרונות תחבורה והמשך תוכנית הייצוב הממשלתית.

אם כן, כיצד אמורה להתמודד העיר עם החוק החדש? קליין עושה סדר: "מה שצפוי לנו מבחינת יחידות דיור חדשות בשנים הקרובות הוא הבנייה בחריש דרום ובפרויקט הטרפז. מה יהיה הלאה? נצטרך לשקול האם שווה לנו לבנות יותר או שווה לעצור".

ראוי לזכור כי על פי תוכניות שאושרו להפקדה בחריש דרום ייבנו כ-1650 יחידות דיור ובטרפז ייבנו 624 יח"ד.

הרשויות החזקות מתנגדות: פגיעה באיתנות הפיננסית הבסיסית

קרן הארנונה מביאה, לדברי קליין, לצדק חלוקתי ראוי והולם יותר, בעיקר לטובת רשויות מקומיות וישובים המתמודדים עם הכנסות נמוכות מנדל"ן מניב כמו אזורי תעשיה, מסחר ותעסוקה.

בעוד ראשי רשויות עם איתנות כלכלית מחו כנגד הכוונות להעביר את הצעת חוק קרן הארנונה, וטענו כי "הלאמה של הארנונה העסקית של עיריותינו תוביל לפגיעה קשה באיתנות הפיננסית הבסיסית שלנו וביכולתנו לספק שירותים למיליוני התושבים שלנו ולמיליוני היוממים המגיעים לערינו מדי יום, מדי שעה".

התמיכה במהלך מצד קברניטי העיר חריש היתה מקיר לקיר. "אני יכול להבין את ראשי הערים העשירות שהתנגדו, זה טבעי שמהלך כזה יגרור התנגדויות. אנחנו כרגע נהנים מזה. ניסינו לדחוף לחוק הזה כבר זמן רב. זה רעיון שעלה אצלנו מזמן, כי אנחנו יודעים את מצבנו וגם את המקסימום שנוכל להגיע אליו מבחינת שטחי המסחר שלנו.

"חשוב לזכור כי חריש נמצאת במיקום גיאוגרפי מאתגר. אזור שרווי בשטחי תעשיה תעסוקה ומסחר. ישובי ואדי ערה הסמוכים נהנים ממעמד של אזור עדיפות לאומית שהופך אותם לאטרקטיביים יותר ליזמים ובל נשכח את יקנעם, שלא רחוקה מפה ונהנית כבר שנים ממעמד של אזור עדיפות לאומית. הכוונה והניסיון שלנו להגדיר את חריש כאזור עדיפות לאומית נמצאים כבר כמה שנים על הפרק".

השאיפה: להיות בצד הנותן

קליין גם משיב לטענות שעלו לפיהן תמיכת עיריית חריש בקרן הארנונה מנציחה ומעודדת השלמה עם מצבה הכלכלי העגום של חריש גם בראייה קדימה.

"כיום אנחנו  מתמודדים מול גרעון מובנה שנתי. מדינת ישראל משלימה עבורנו את הפער התקציבי אך תוך חמש שנים עלינו לסגור את הפער בצורה עצמאית כדי שחריש לא תזדקק להחלטת ממשלה נוספת. עם זאת,  אבל אין לנו יכולת "להצמיח" הכנסות בכמות ובמהירות כזו.  לכן הדרישה של עיריית חריש לחלוקת הכנסות אזורית ממחצבות ורד ומתחנת הכוח בחדרה, דומה בגישתה לרוח שמבטאת קרן הארנונה".

קליין מדגיש: "אין מדובר ב"קיבוץ נדבות" כפי ששמעתי שנטען. חלוקת ההכנסות האזורית צריכה להיות הגיונית יותר", והוא מסכם בתקווה כי המצב בו חריש נהנית מהכנסות הקרן ישתנה בעתיד: "אמנם זה לא יקרה בשנים הקרובות – אבל אני מקווה שנגיע לשלב בו המצב יתהפך ונהיה רשות מבוססת דיה כדי להיות בצד הנותן של המשוואה".

לקריאה נוספת: הארנונה לא עוצרת: הממשלה דורשת העלאות נוספות בחריש

אל תתנו לנוף היפה לבלבל אתכם: בנחל נרבתה, הסמוך לשכונת בצוותא, זורם הביוב של ברטעה המזרחית. הבעיה ידועה לרשויות אך הפתרון למפגע עדיין רחוק. פעיל סביבתי: "הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?"

עשרות מתושבי חריש השתתפו החודש בסיור בנחל נרבתה, המצוי במרחק מאות מטרים בלבד משכונת בצוותא.

הסיור היה חלק ממאבק סביבתי לשמירה על הנחל, אליו מוזרמים באין מפריע שפכים מהישוב הפלסטיני ברטעה.

הסיור התבצע בהדרכתו של מעוז לואנץ, פעיל סביבתי ותושב העיר שגילה באקראי את המפגע ובשיתוף עם עמותת חריש חופשית.

נחל עם ערכי טבע גבוהים

נחל נרבתה הוא אחת מפינות החמד בטבע הסובב את חריש. בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על 10 מסדרונות אקולוגיים ביניהם, מסדרון מייסר-חריש שנחל נרבתה מצוי במרכזו.

אחת ההמלצות בתוכנית היא לחזק ולשקם את בתי הגידול הטבעיים בנחל נרבתה, בדגש על צמחיית נחלים – צמחיית שיחים החיונית לצבאים, שמקפצים לפרקים בכרי הדשא מול ביתם של תושבי בצוותא. צמחיה זו מעניקה לצבאים מחסה והסוואה מטורפים. אך המלצות לחוד ומעשים לחוד.

זיהום מזוט בנרבתה

במרץ 2023 התגלה בנחל נרבתה זיהום מזוט. המשרד להגנת הסביבה הודיע שהוא פועל לטיפול בזיהום בנחל נרבתה ונחל עירון.

"לאור דיווח שקיבל המשרד להגנת הסביבה ממכון טיהור שפכים עירון, על אודות זרימת מים מזוהמים בחומר שחשוד כדלק, יצאו מפקחי רשות הטבע והגנים לשטח ואיתרו חומר החשוד כמזוט בפתחת נחל נרבתה ונחל עירון. בבדיקה עלה, כי החומר המזהם נשפך באחת משוחות מערכת הביוב של קו מאסף עירון. בשלב זה, מקור הזיהום טרם אותר, וייתכן כי מקורו בשפיכה שהתבצעה בשטחי הרשות הפלסטינית וזלגה לקו מאסף לעירון", עדכן המשרד להגנת הסביבה.

צילום סרטון: מעוז לואנץ

שפכים ישירות לנחל

פחות משלושה חודשים חלפו ונחל נרבתה עלה שוב לכותרות בהתייחס לזיהום בנחל שמקורו בהזרמת שפכים ממעלה הנחל, מברטעה המזרחית ברשות הפלסטינית.

ב-3 ביוני 2023 הפנה ארז אריאב, יו"ר פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל, מכתב למשרד להגנת הסביבה.

אריאב, תושב פרדס חנה ולמוד מאבקים סביבתיים כתב: "בחודשים האחרונים פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל מקבל פניות רבות מתושבי חריש והאזור בגין פגיעה חמורה לכאורה בטבע והסביבה. בפניות מלינים תושבים רבים כי לתוך נחל נרבתה מוזרמים לכאורה שפכים מהכפר ברטעה".

אריאב ביקש במכתבו התערבות דחופה של המשרד להגנת הסביבה, טיפול מיידי בזיהום ושיקום הנחל.

ערן בן הרוש, תושב שכונת "בצוותא" ופעיל סביבתי, השתתף בסיור שאירגן לואנץ והתרשם כי העבודה עוד רבה: "נחל נרבתה סובל מזיהום כתוצאה מהביוב הזורם מברטעה הפלסטינית. הזיהום בנחל נרבתא מביא עימו ריחות לא נעימים אשר מגיעים לשכונת בצוותא הסמוכה ולבתי התושבים", הוא מוסיף.

הבעיה היתה ידועה

"בשנה שעברה המים היו נקיים והשנה המים הם שחורים. הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?" תוהה לואנץ. "אני גיליתי את הבעיה לפני מספר חודשים, אבל מומחים שדיברתי איתם ציינו שמדובר בבעיה ישנה שמוכרת לרשויות מזה מספר שנים".

"צריך שבעלי התפקידים ברשויות השונות ידחפו על מנת לסיים את הסאגה ההזויה הזאת שבה יש ביוב מזהם בערוץ נחל. זה לא דורש הרבה – רק לחבר את הצינור הפתוח של הביוב מברטעה למערכת הביוב הראשית שלנו.

"אני הייתי רוצה שעיריית חריש, כאחד הגופים הגדולים באזור, תפנה לתאגיד מי עירון ותדרוש טיפול מיידי בזיהום הזה שעובר בשטחה של העיר", מוסיף לואנץ.

פינג פונג רשויות

מעיריית חריש נמסר כי "למרות שאין הנושא מצוי תחת אחריותה, היא פנתה למשרד לאיכות הסביבה בדרישה לקדם בדחיפות את הטיפול במפגע". עוד ציינה הרשות, כי "בבדיקות מים שערכה מחלקת המים בעירייה, נמצאו מי השתייה של העיר נקיים ותקינים".

מנכ"ל רשות ניקוז שרון ניסים אלמון ציין בתשובתו לפניית מערכת ‘חריש סיטי’ כי "הבעיה ידועה. יש צינור ביוב מברטעה המזרחית שנכנס בצורה חופשית לנחל ומזרים אליו שפכים. תאגיד המים והביוב צריכים היו לחבר את הצינור למערכת הביוב האזורית וזה באחריות מנהלת הביוב הארצית ברשות המים – אליהם צריך לפנות". אלמון גם סיכם את השיחה ואמר: "הרבה דיבורים ומעשים – כלום".

מועצה אזורית מנשה שנחל נרבתה מצוי בשטחה המוניציפאלי ציינה בתורה כי: "מקור הדליפה הינו בשטחי הרשות הפלסטינית, הזיהום באזור חריש. תאגיד המים והביוב מי עירון הוא האמון על הטיפול בכך. יש לפנות אליו לבירור אופן הטיפול".

מיידי או בטווח הזמן הרחוק?

מנכ"ל תאגיד מי עירון, חוסין מחאמיד, מסר כי במסגרת מכרז שפרסם התאגיד כבר נבחר קבלן זוכה לחיבור צינור הביוב החסר, שיזרים את השפכים מהרשות הפלסטינית אל מערכת הביוב האזורית אך חל עיכוב נוסף, בשל דרישה של מספר ישובים בצפון השומרון להתחבר לאותו צינור.

"לאחר פגישה של התאגיד עם נציגי רשות המים, הבטיחה הרשות כי בשבוע הבא תתקבל ההחלטה אם להתקדם עם הקבלן הזוכה בהתאם לתנאי המכרז המקורי או לשנות אותו.

במקרה הראשון, חיבור צינור הביוב המזוהם בין החלק שיוצא מברטעה לכיוון מצר יתבצע באופן מיידי. אם רשות המים תגיד לנו שבשלב זה לא לוקחים את יישובי צפון השומרון בחשבון, אני מאמין שמקסימום תוך חודש יהיה קבלן בשטח.

"במידה ורוצים לצרף את הישובים ריחן, חיננית ושקד, העניין מחייב התאמת תכנון ושינוי כתבי הכמויות. המלצתי לרשות המים היא שאנחנו נצא למכרז המקורי ללא יישובי צפון השומרון על מנת לטפל במפגע הסביבתי בהקדם".

למרות התחזית האופטימית וההמלצה לטיפול מיידי מציין מחאמיד כי בפועל מדובר בבעיה ידועה שהוזנחה על ידי הרשויות מספר שנים: "השפכים התגלו לפני מספר שנים ובקיץ זה רק הולך ומחמיר היות ואין גשמים ואין מיהול של השפכים עם מי הערוץ במקום, ונכון לעכשיו, השפכים עדיין זורמים לנחל נרבתה".

מרשות המים נמסר: "הביוב הזורם מהרש"פ אל תוך תחומי הקו הירוק, הינו בעיה מורכבת איתה מתמודדת רשות מים כבר שנים.

"בנחל נרבתה, נשפטה ואושרה תוכנית לחיבור שפכי העיירה ברטעה למטש עירון, וגם תוכנית הנותנת פתרון לישובי צפון השומרון, על מנת למנוע זיהום סביבתי. אנו רואים בתכנית המשולבת פתרון הנדסי מקצועי נכון. בשלב זה ובהתאם לנהלים הקיימים, לא ניתן לתת מענק לביצוע הפרויקט.

"בימים אלו, אנו בוחנים את הנושא מול משרד האוצר על מנת לתת פתרון מימוני לקידום הפרויקט, לאור הזיהום בנחל. אנחנו עובדים על פתרון שיאפשר מימוש מידי של התוכנית המשולבת".

פעולה אזרחית אקטיבית

מה ניתן לעשות כאשר גלגלי הבירוקרטיה נעים לאט וזרמי השפכים מהירים הרבה יותר? לואנץ מציע דרך פעולה אקטיבית.

"מטרת הסיור היתה, בין היתר, לעורר את מודעות התושבים לזיהום בנחל. לשמחתי, מבחינה מקצועית לא נמצא זיהום בחלק של הנחל בו טיילנו, ככל הנראה כתוצאה מספיגת המים המזוהמים באדמה. גילינו אפילו סימני חיים במים – שפיריות, צפרדעים ויתושים, אך במרחק של 2 ק"מ מזרחה לכיוון ברטעה – כבר לא נצפו חיים בנחל".

"לצערי", מוסיף לואנץ "הרשויות לא לוקחות אחריות על הזיהום הזה וככל הנראה ביצוע המכרז המקורי יידחה, והתאגיד יצא לתיכנון חדש של צינור גדול יותר, מה שעלול לדחות לזמן ארוך יותר את הטיפול בבעיה הנוראית הזאת.

"אני קורא לתושבי העיר לפנות למוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה ולהתלונן, כפי שנעשה בעבר בעניין הזיהום בנחל ציפורי, מפגע שעלה לסדר היום הציבורי הארצי וטופל הודות לתלונות התושבים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הזיהום בנחל נרבתה הוא תוצאה של הזרמת שפכים משטחי הרשות הפלסטינית. תאגיד מי עירון עובד על הקמת קו שיתחבר למערכת הביוב האיזורית שמובילה למכון טיהור שפכים עירון לשם פתרון הבעיה. המשרד יעקוב אחר הנושא".

לקריאה נוספת: לחצי הפיתוח של חריש מאיימים על המסדרון האקולוגי המזרחי

שישה שבועות חלפו מאז החל העימות בצוותא בין חילונים וחרדים בעיר ו"המצב עדיין נפיץ". כך מעריך סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת עירון, שמציב בשכונה כוחות "גלויים וסמויים", מתווך בין הקהילות השונות כדי למנוע הסלמה ומעריך שכבר בטווח המיידי יאושרו 27 תקנים חדשים לנקודת המשטרה בעיר. עם ובלי קשר לגניבות הרכב בעיר

כבר שישה שבועות ששכונת בצוותא בחריש נערכת מדי שבת להתנגשות ומאבק בין הציבור החילוני וקבוצת חרדים, המוחים נגד פעילות של משחקיית ג'ימבורי לילדים בשבת באמצעות קריאות 'שאבס' והפחדת הילדים.

לפני שלושה שבועות, המאבק אף הסלים והגיע לכותרות הארציות. קבוצת חרדים שהגיעה למשחקיית וויט פול במרכז שפיר לא הסתפקה כהרגלה רק בצעקות. אחד מחברי הקבוצה דחף את ציפי ברייר-שרעבי, תושבת העיר, ואחר, גרם לה למעוד.

ברייר-שרעבי שברה את המרפק והסיפור כבש את המדיה הארצית. ישראל כולה הכירה את חריש דרך פריזמה צרה מאוד: כעיר בה מתנהלים מאבקי דת. החשודים החרדים נעצרו ושוחררו. בשני המקרים החקירה נמשכת וכתבי אישום יוגשו נגד השניים בהליך רגיל, שעלול לארוך כחצי שנה עד שנה.

ברייר-שרעבי, שנחקרה גם היא במשטרה על תלונות שהגישו נגדה, תלונות סרק לדבריה, שוחררה לביתה בסיום החקירה עם תנאים המצווים עליה לשמור מרחק מהמעורבים בפרשה.

ציר הידברות וציר אכיפה

בשלושת השבועות האחרונים הפעילות בשכונת בצוותא ערה בשבתות. מטרת העל של האירועים השונים היא להפגין נוכחות חילונית במרחב הציבורי ולאפשר למשחקיה לפעול ללא הפרעה. בין האירועים שהתקיימו: פיקניק קהילתי, גיוס כספים מהציבור החילוני-ליברלי לטובת רכישת כרטיסיות למשחקייה, ופעילות של קבוצת 'נמרות חריש', נשים שרצות ומתעמלות במרחב הציבורי.

כל אלה לא מתרחשים ללא הליווי הצמוד שמעניקה המשטרה שמפטרלת באזור כל השבוע ובשבתות. סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת עירון, פרס כוחות שיטור במרכז שפיר, "גלויים וסמויים", לדבריו.

האם מדובר בהערכות ארוכת טווח של המשטרה בבצוותא בשבתות?

"אני מנהל את ההיערכויות שלי בכפוף להערכות המצב ולתנאים המשתנים. בכפוף להערכת המצב שביצענו לפני חג השבועות הבנו שסוף השבוע היה עלול להיות מאוד נפיץ ולכן עשינו מספר פעולות, ציר אחד הוא ציר ההידברות. פנינו לכל מי שהיה שותף או יש לו חלק באתגר הזה בין הקהילות השונות, והגענו להסכמים ואיזונים בין הצרכים השונים".

"בציר האכיפה, בשל החשש שהיה לאירוע הפרת סדר ציבורי, נערכנו בהתאם. אני ביליתי את כל החג, חמישי, שישי שבת בחריש. חריש היא אחלה, אבל זה לא כמו להיות עם המשפחה, ובכל זאת, אני עושה את זה באהבה. מאז אנחנו ממשיכים בהיערכות יומיומית גלויה וסמויה במטרה למנוע הפרות סדר".

"הנושא מעניין את כל מדרג הפיקוד"

רוזנטל מעריך שעל אף מאמצי התיווך בין הקהילות שנעשו גם בתיווך רב המשטרה, נצ"מ הרב רמי ברכיהו, המצב עדיין דורש פיקוח צמוד של המשטרה: "גם בסופי השבוע הקרובים יהיו היערכויות של המשטרה", הוא מציין.

"המצב עדיין נפיץ ויכול להתלקח בכל רגע ולכן נמשיך להיות ערוכים במקום בעיקר בשבתות. הכל בפיקוח וליווי אישי ואני לא לבד, הנושא מעניין את כל מדרגי הפיקוד.

"המטרה שלנו היא לשמור על שלום בית. בסופו של דבר, רוב האזרחים פה חיים טוב בהרמוניה ובשלום בחיי היומיום".

עוד הוא מוסיף כי מאמצי ההידברות קשים לו יותר דווקא בצד החילוני: "בקרב החרדים אפשר לדבר עם המנהיג, אבל אצל החילונים אין מי שלוקח אחריות ואומר 'אני אחראי' ולכן קשה יותר להתמודד מולם בהידברות ובשיח".

"יש לנו עוד אתגר"

"במקביל למתרחש בבצוותא יש לנו עוד אתגר", מציין רוזנטל כשהוא מתייחס לגניבת כלי רכב בעיר.

"שום דבר לא נעלם מעינינו, הכול מחושב, הכול מנוהל ואפרופו, התופעה של גניבת כלי רכב היא תופעה כלל ארצית – אנחנו לא באנומליה בהשוואה לאזורים אחרים.

"עשינו עבודה מאוד מדוקדקת, בדקנו, פילחנו, הבנו. עשינו עבודת משטרה ופעילות אופרטיבית ועובדתית לאחרונה זיהינו חולית גנבי רכב שפעלה בחריש. אני באופן אישי יצאתי לביצוע המעצרים וראיתי את הגנב מבצע את הפריצה במו עיני".

ירידה של 60% בגניבות רכב

עם זאת רוזנטל מודה: "גם אחרי התפיסה בחודש שעבר של שני גנבי הרכב מוואדי ערה שהוגשו נגדם כתבי אישום, ברור לי לצערי, שתופעת גניבת כלי הרכב לא הסתיימה. האם זה יצמצם את התופעה? אני מאמין שכן".

על פי נתוני המשטרה ברבעון הראשון של שנת 2022 נגנבו מחריש 40 כלי רכב. בהשוואה, ברבעון הראשון של שנת 2023 נגנבו  מחריש 16 מכוניות בלבד.

נתונים עדכניים על הרבעון השני של 2023 המסתיים בסוף יוני טרם קיימים, אולם נראה שחלה התגברות בתופעה, כך לפחות בהתאם לדיווחי התושבים בעיר.

עיר בקצב גידול של 10.2% בשנה

"לפני כארבעה שבועות היתה פריצה לבית בחריש – זה לא קורה הרבה", משתף רוזנטל. "בעבודה מאומצת פענחנו ומצאנו את הגנב ועצרנו תושב חריש, בן 23, בביתו. תפסנו שם גם מעבדת הידרו לסמים. הוא קיבל כתב אישום כפול, הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים והוא נכלא, כך שנעשית הרבה עבודה מאחורי הקלעים ומושקעים הרבה משאבים בחריש".

רוזנטל ציין כבר בפברואר 2022, ארבעה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד מפקד תחנת עירון: "אני אומר באופן גלוי, המשאבים שיש לי בחריש לא מתאימים לאתגרים".

כעת הוא מוסיף: "כרגע המצב הוא שאנו מתמודדים מול אתגרים לא פשוטים של עיר בקצב גידול של 10.2% בשנה ביחס לאוכלוסייה ולשטח  – זה קצב הצמיחה הכי מהיר בארץ במרחק גדול משמעותית מערים צומחות אחרות".

27 תקנים חדשים בטווח המיידי

נקודת חריש ברחוב אורן בפיקודו של רפ"ק ענאן מנצור פועלת עם תקן של 14 שוטרים בלבד. על פי תכנון ארוך טווח, מתוכננת להיבנות בחריש תחנת משטרה בשכונת מעו"ף, בסמוך לתחנת הכיבוי הנבנית.

"תחנה לא נבנית ביום אחד. כרגע היא מצויה בשלב התכנון והקמתה כפופה לתקציב המדינה ולאישורים נוספים. השאיפה שלנו היא לקבל עוד השנה, בטווח המיידי, 27 תקנים נוספים לכוח אדם בנקודת חריש. מדובר בגדילה משמעותית של כוח האדם בעיר", מציין רוזנטל ומוסיף: "אנחנו כבר נערכים לגיוס האנשים המתאימים, אם יש מישהו שמעוניין להצטרף לעבודת המשטרה הוא מוזמן לפנות אלינו".

התכנון: תחנת משטרה מקומית עם 100 שוטרים

רוזנטל מציין גם את השלב הבא: "הקמת תחנת משטרה עצמאית בחריש בפיקודו של סגן ניצב. "אני מעריך שתחנת המשטרה בחריש תהיה בסדר גודל של כ-100 שוטרים.

"בציר הבינוי –התחיל תהליך התכנון של מתחם משטרה הכולל תחנת משטרה ובסיס מג"ב. שלב התכנון מתוקצב בשבעה מיליון שקלים ועם סיומו יתחיל תהליך הבינוי.

"השאיפה שלי היא שתהיה תקינה להקמת תחנה והקמת תחנה עוד לפני שיקום המבנה למשטרה. יכול להיות שהשלב הראשוני של תחנת חריש יהיה עדיין בפריסה הזמנית (ברחוב אורן) והתחנה תגדל בצורה יחסית כדי להכיל את כמות כוח האדם, אבל הכל נמצא בתהליך חיובי".

אתה מעריך שהשינוי ישפיע על רמת הביטחון האישי בעיר?

"אני מאוד מקווה שכן. היות ואני מכיר את הפעילות הערה ברשתות החברתיות של העיר חשוב לי גם לאזן ולומר שחריש היא מקום בטוח, נעים ויפה. בהחלט יש גם אתגרים, כמו אתגרי הקהילות השונות שגורמות לאי סדר ציבורי, ובהחלט יש גם תופעה של גניבת כלי רכב, כחלק מתופעה ארצית, אבל בסוף-בסוף חריש לא שונה בהשוואה לערים אחרות, ובחלק מן המקרים היא אף טובה יותר. חריש היא עיר במדינת ישראל כמו ערים אחרות, על שלל האתגרים שלה".

לקריאה נוספת: מקום לגאווה: משטרת ישראל אירחה את הקהילה הגאה בחריש

קהילת 'חריש גאה' חגגה אירוע ייחודי בחסות משטרת ישראל: דגלי הגאווה הונפו לראש התורן בנקודת המשטרה המקומית ומעגלי שיח, בהשתתפות  שוטרים ותושבים, עסקו בסוגיות מהותיות לקהילה. יוזמת האירוע: "שיתוף פעולה תקדימי בקנה מידה ארצי עם המשטרה". חבר הקהילה הלהט"בית: "אני מרגיש בטוח יותר בעיר"

כ-60 תושבים וכ-20 שוטרים התכנסו אמש (שלישי) בנקודת המשטרה בחריש לאירוע יוצא דופן ומיוחד: מעגלי שיח של חברי הקהילה הגאה, תושבי העיר ושוטרים, לציון חודש הגאווה 2023, בחסות ובאירוח משטרת ישראל.

את הרעיון לאירוע הייחודי יזמה מעיין גלעד, רכזת קהילת 'חריש גאה', שהפיקה בשלוש השנים האחרונות את אירועי הגאווה בחריש.

"המצב המדיני בארץ דורש מאיתנו לשבת סביב שולחן ולדבר. גם המצב בחריש עם כל החיכוכים בין דתיים וחילונים והבחירות המוניציפאליות הקרובות עומד לגבות מכולנו מחיר: כל אחד יתבצר בעמדה שלו ויתמוך במועמד שלו וזה עלול להביא אותנו למקומות קשים להכלה", הסבירה גלעד.

בחסות משטרת ישראל

מי שהרימה את הכפפה והפכה את הרעיון של גלעד למציאות, היא לא אחרת ממשטרת ישראל. "סיפרתי למפקד נקודת המשטרה רפ"ק ענאן מנצור שהיות והשנה, לראשונה בחריש, יתקיים אירוע גאווה עירוני בחסות העירייה, אני רוצה לקיים מעגלי שיח כאירוע פרטי. הוא הציע שהאירוע יתקיים בנקודת חריש" .

משם הרעיון התגלגל הלאה. "ביקשתי לדגלל את התחנה בדגלי הגאווה ומיד קיבלתי את שיתוף הפעולה של סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת עירון. הוא איש ערכי ובעל חזון שמחובר לקהילות השונות בעיר, והיה לו חשוב לתת מקום גם ליוזמה שלנו, שמקדמת קהילתיות בחריש".

"זכות גדולה לארח את הקהילה"

"כמשטרה, התפקיד שלנו הוא להתאים את השירות שלנו לקהילות השונות בעיר. חריש היא עיר מאוד מאתגרת ויש בה התנגשויות בין הקהילות השונות לכן מצאתי לנכון לקדם את האירוע הזה", מסביר סנ"צ דודי רוזנטל המשמש כמפקד תחנת עירון כבר שנתיים בקירוב. "משטרת ישראל כמשטרה שיוויונית מהווה את הגשר בין הקהילות השונות. זו זכות גדולה לארח פה את הקהילה הלהט"בית בחריש", ציין סנ"צ רוזנטל.

עוד הוא הוסיף: "חשוב שנדע להסתכל האחד לשני בגובה העיניים, לחפש איך אנחנו יכולים להיות חיובים אחד לשני, לעשות טוב אחד לשני ופחות לחפש למה לריב אחד עם השני.  ככל שכך יהיה, ככל שנחפש את המשותף  – אז החיים של כולנו יהיו טובים ונעימים יותר.  זו צריכה להיות הנורמה וכך גם נייצר תחושת ביטחון לקהילה הגאה בעיר".

 הנפת הדגל כרגע מכונן

ערב השיח שנחל הצלחה גדולה, החל עם נאומים של פעילים בקהילה ועם מצגת שהנחתה רחלי צימבר, ראש תחום הלהט"ב במשטרה.

מעגלי השיח עסקו בארבעה נושאים עיקריים: שיתופי פעולה בין קהילות – בהנחיית רמי גרטלר ויעל עינהר, הכלה וערבות הדדית בקהילה –   בהנחיית ישי רפופורט וניר אשכול שטרית, התמודדות עם סטיגמות – בהנחיית אביטל קניזו ועינת לוין מלכה ויחסים במשפחות להט"ב  – בהנחיית צפרירה ווקר ודורון צור.

נראה שהערב השיג את מטרתו הראשונה במעלה:  לייצר תחושת ביטחון לקהילה הגאה בעיר. כך לפחות מאמין עדי (31) גבר טרנס ופעיל בקהילה.

"אני עם דמעות בעיניים מהתרגשות. זה היה עבורי אירוע מרגש עם רגעים מכוננים שהסבו גאווה עצומה: הרגע הראשון היה כשדודי ומעיין הניפו את דגל הגאווה לראש התורן – פשוט מדהים לראות דבר כזה קורה בעיר שלי בשיתוף המשטרה. בעיני, זו המטרה של אירוע גאווה. אני מרגיש בטוח יותר בחריש".

"אני בהודיה גדולה על הערב החשוב הזה ועל שיתוף הפעולה התקדימי בקנה מידה ארצי שהצלחתי לקיים עם המשטרה", מציינת גם גלעד. "לא ניתן לתאר במילים את גודל ההשקעה של משטרת עירון למען הצלחת האירוע. כמות המשתתפים בהחלט מעידה על רצון התושבים להכיר האחד את השני ולקחת חלק פעיל בשיח שבין הקהילות".

בוטים ברשת: אווירה לא נעימה

הקהילה הגאה בחריש מונה על פי הערכות גלעד כ-300 חברים וחברות. לדברי גלעד, "למרות המתח החילוני-דתי בעיר, המקרים שאנו נתקלים בהם הם לא כל כך רבים. "אם יש משהו שפוגע בנו הוא לא מגיע מהמקום הדתי אלא מהמקום התרבותי. של חוסר הכלה אם יש, חוסר קבלה אם יש. בסופו של יום, יש לנו את אחת הקהילות הגדולות במרחב בין תל אביב לחיפה. ההתקדמות של הקהילה הגאה בחריש היא מטאורית, בהשוואה לקהילות בסביבה".

עדי מסכים גם הוא שחריש עברה כברת דרך. עם זאת, הוא גם מצביע על הדרך הארוכה שחריש עוד צריכה לעבור.

"רוב האנשים שמכירים אותי בחריש מכירים בזהות הלהט"בית שלי. לרוב הח'ברה ממש סבבה, במיוחד אם מכירים אישית ואם יש שיח, אבל ברשתות החברתיות יש כמה בוטים שגורמים לאווירה לא נעימה ולא בטוחה בחריש, אבל זה ברשת, לא ברחוב באחד על אחד".

עם זאת הוא מסייג: "להגיד לך שאני מרגיש בטוח? לא. יש איפשהו דגל גאווה? יש טלפון של מישהו שאפשר לדבר איתו בעיר? יש איזה סימן עירוני כלשהו שמראה שחריש היא מרחב בטוח ללהט"ב? אין שום שלט כזה.

"הנראות הלהט"בית מייצרת מרחב בטוח ולצערי, זה עדיין לא קורה בחריש ברמה המוסדית. התחושה היא שאין גב מהעירייה, אין החלטה על הקמת בית לנוער כמו "איגי" או "חושן". חשוב לי בית גאה. תנו לי קראוון עם דגל גאווה והמקום שלי בחריש יהיה יותר בטוח".

סגנית ראש העיר: מהתנגדות פומבית לתמיכה

ביום חמישי ה-22 ביוני, יתקיים אירוע גאווה נוסף בעיר, לראשונה בחסות עיריית חריש. האירוע בהיכל התרבות העירוני יארח את נעם חורב פזמונאי, משורר, מחזאי, סופר ישראלי עטור פרסים וחבר הקהילה הלהט"בית.

בשנים הקודמות נמנעה עיריית חריש מהפקת אירועים עירוניים לקהילה הגאה. סגנית ראש העיר וראש מפלגת הליברלים שני גרינברג, ציינה בראיונות עבר כי "עבור המועצה זו סוגיה מורכבת לעיכול".

את פשר השינוי במדיניות מסבירה גרינברג כתהליך ארוך שבכל שנה הייתה בו מעט התקדמות. "כשהקהילה רצתה לראשונה לערוך אירוע הייתה התנגדות פומבית לעצם קיומו. בשנה שלאחר מכן האירוע התאפשר כאירוע קהילתי והעירייה סייעה מעט בתשתיות. בשנה העוקבת האירוע עדיין היה פרטי אבל הפעם העירייה נתנה כמעט את כל התשתית הלוגיסטית העוטפת (במה, חשמל, גידור וכו').

"השינוי הגדול בגישה היה ההחלטה להשתתף בקול הקורא של המשרד לשוויון חברתי, מה שפתח את הדלת ללמידה על הקהילה ועיסוק באתגרים שמלווים אותה".

אירוע תרבות, לא אירוע מחאה

גרינברג מציינת מדדים נוספים הממצבים את חריש כידידותית ללהט"ב: "חריש נמדדה לראשונה השנה במדד הגאה במקום 22 המכובד מתוך 85 רשויות, והוא משקף את המאמצים שהעירייה משקיעה ביצירת סביבה מיטיבה עבור הקהילה הגאה.

"המיקוד של העירייה הוא בשירותים שנוגעים לחיים עצמם, ופחות בפעילות דקלרטיבית. מרבית הכסף הושקע ברכזת, הכשרות לעובדי העירייה וצוותי חינוך, וקבוצות תמיכה לחברי הקהילה. מיעוט מהכסף מושקע באירועים ציבוריים, והם נבחרים בקפידה מתוך מטרה לקדם סובלנות כלפי הקהילה בקרב הציבור הרחב.

"אופי האירוע העירוני שונה מאירועי הגאווה שהיו עד כה. האירוע מיועד לציבור הרחב, הוא בנוי כאירוע תרבות ולא כאירוע מחאה. החלטנו להשקיע סכום מכובד בדמות מוכרת שתיתן ערך מוסף ותמשוך מגוון רחב יותר של תושבות ותושבים להגיע – וכך נבחר נעם חורב. עלות האירוע הכוללת תעמוד על כ25- אלף שקלים.

"חריש בהחלט בדרך הנכונה והופכת להיות עיר יותר טובה לקהילת הלהט"ב בעקבות המאמצים שאנחנו עושים בתחום הזה. חשוב לנו מאוד להראות שלקהילה יש פה מקום, בעיקר באקלים הפוליטי שקיים במדינה כרגע. אנחנו מחבקים את הקהילה ומתייחסים אליה באופן שווה כאחת מהקהילות הרבות שמרכיבות את הפסיפס העירוני המגוון בחריש".

החזון: דגל הגאווה על בניין העירייה

"נראות להט"בית היא לא פרובוקציה", מסביר עדי, שמחכה ליום בו דגל הגאווה יונף על בניין העירייה, בדומה לרשויות אחרות בארץ.
"דגל גאווה בבניין העירייה מעביר מסר ברור של תמיכה בלתי מסויגת בחברי הקהילה. זו אמירה עם מסר שגם לנו יש מקום בחריש, שהיא עיר לכולם". גלעד מצידה מסכמת גם היא: "באירוע אתמול השתתפו חברי המועצה שני גרינברג ויפתח שטיין שמזה שנים פועלים למען הקהילה הגאה. השתתפותם משלימה את התמונה לכדי תמיכה מוניציפלית בהידברות שבין הקהילות.

"התחלתי פעילות למען הקהילה הגאה לפני קצת יותר מארבע שנים ואם יש משהו שחשוב לי לומר זה שהקהילה הזאת תדע שהיד עוד נטויה".

לקריאה נוספת: אירוע הגאווה בחריש: "מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש"

עם שני פקחים בלבד ועם מאות עבירות בנייה בשנה מנסה הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה לכונן מדרג חדש לעבירות בנייה וחריגות בחריש. על פי המדיניות החדשה ככל שהפגיעה באינטרס הציבורי או בחזות הישוב גדולה יותר כך תינתן עדיפות גבוהה יותר לאכיפה. עם איזו בעיה קריטית מתמודדים הפקחים ומה יקרה אם התקנתם פרגולה בלי אישור?

בסוף השנה תציין הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש בראשותו של מושיק גולדשטיין, 15 שנים להקמתה. לצד קידום תוכניות בינוי ומתן היתרי בנייה, עוסקת הוועדה גם בהבטחת הציות לחוקי התכנון והבנייה במרחב עליו היא מופקדת ואכיפת מקרים בהם מתגלה חריגה מהחוק.

אם בשנותיה הראשונות של העיר, עבודת הפיקוח והאכיפה עסקה בעיקר בעבירות וחריגות של קבלנים, הרי שבשנים האחרונות עבר המיקוד לטיפול במפגעים ועבירות של תושבים בעיר הצומחת, המונה כיום על פי הערכות המועצה כ-40 אלף תושבים.

מדרג סדרי עדיפויות

בחודש שעבר אישרו חברי הוועדה מדיניות אכיפה עדכנית בחריש. המדיניות החדשה תחול עד תום המנדט המתוכנן של הוועדה בפברואר 2024.

מערך האכיפה בישראל פועל בהתאם לחוק התכנון והבנייה ומעניק לרשות המקומית שני אפיקי פעולה: הראשון הוא  אכיפה שיפוטית – אכיפת  דיני המקרקעין ומיגור עבירות בנייה באמצעות כלים שיפוטים; והשני הוא אכיפה מנהלית – הליך מזורז שמאפשר התמודדות עם עבירות תכנון ובנייה בצווים מנהליים מיד עם ביצוען ובטווח זמנים קצר יותר.

מדיניות האכיפה החדשה מגדירה סדרי עדיפויות לעבודת הפקחים. כך לדוגמה, אכיפה בעדיפות גבוהה – מתייחסת לעבירות אשר קיים עניין רב לציבור ואכיפתן, לעומת אכיפה בעדיפות נמוכה כאשר העניין הציבורי באכיפתן הוא נמוך.

בעבירות בעדיפות גבוהה נכללים מקרים של בנייה או שימוש ללא היתר שיש בהם סכנה ליציבות המבנה או לבטיחות אדם, פלישה לשטחי ציבור או בנייה ושימוש בניגוד לייעוד הקרקע וכן מקרים של הפרת צווים מנהליים.

עוד מצוין כי ככל שהפגיעה באינטרס הציבורי ו/או בחזות הישוב, הנובעת מעבירת השימוש גדולה יותר – כך תגדל העדיפות שתינתן לטיפול האכיפתי בעבירה.

אכיפה בעדיפות בינונית:   הצבת קרוואנים

אכיפה בעדיפות בינונית מתייחסת לעבירות אשר קיים עניין לציבור באכיפתן והן כוללות בין היתר, בנייה או שימוש ללא היתר, שניתן להכשירן בדרך של בקשה להקלה או לשימוש חורג. בנייה אסורה או שימוש אסור של מבנים פריקים ויבילים (לרבות קראוונים, מכולות וגזיבו ) או סגירת חניות ושימוש בהן שלא למטרות חניה.

דוגמה לגישה הכללית ולאבחנה בין דרגות החומרה של העבירות השונות ניתן למצוא בדבריו של אביב והבי, מנהל מח' הפיקוח בוועדה לתו"ב, בישיבת הוועדה האחרונה: "מחסן או פרגולה זו לא עבירה שאני יכול לפתוח (בגינה) תיק מנהלי ולסבך בן אדם. אני מזמין אותו ומסביר לו שעליו לספק אישורי קונסטרקטור ומהנדס ובזה אני סוגר את התיק, אני לא מתכוון לסבך את האנשים על דברים מינוריים". סיכם והבי.

עם זאת ולאור לקחי העבר בחריש, מדיניות האכיפה מציינת הוראות כלליות לפיהן, כשמדובר במספר עבירות מהרשימה יחדיו, באותו נכס, או ע"י אותו נאשם יינקט הליך פלילי .
וגם כאשר כאשר מדובר בעבריין שזו איננה העבירה הראשונה שביצע יינקטו מולו הליכים פליליים.

מתחם גמלא ושאר העיר

על פי מדיניות האכיפה החדשה חריש חולקה לשני אזורי פיקוח:  האחד, המתחם הוותיק של העיר – רחוב גמלא ומתחם הקוטג'ים, והאחר, חמש השכונות החדשות של חריש.

במתחם גמלא קיימות עבירות בנייה רבות כגון תוספות בנייה, סגירות מרפסות, מחסנים, פרגולות וגדרות, אשר בהיעדר טיפול ואכיפה במשך שנים חלה התיישנות על רובן המכריע.

מסמך המדיניות החדש קובע כי בנסיבות אלה האכיפה בעניינן מוגבלת לעבירות השימוש וכי בהתאם להנחיות המחלקה להנחיית תובעים בפרקליטות המדינה, יוגשו הליכים משפטיים במתחם הוותיק באישור פרקליטות המדינה, ולאחר מיצוי האפשרות ל"הסדר מותנה".

בחריש החדשה העבירות הנפוצות ביותר הן שינויי שימוש לא חוקיים ממגורים לעסקים, מוסדות דת או חינוך, סגירות מרפסות בניגוד לתקנות, והצבת מחסנים ופרגולות ללא קבלת אישור. בגזרת המסחר, מציינים בוועדה, כי העבירות הפופולריות ביותר הם בניית "דקים", סגירות חורף, גלריות וסגירת מעברי ציבור.

שני פקחים בלבד

מדרג האכיפה בין עבירות חמורות לבינוניות ונמוכות כמו גם החלוקה לשני מתחמי אכיפה בעיר אמורים לעזור לוועדה לנהל מדיניות אכיפה יעילה ולנצל היטב את המשאבים העומדים לרשותה, ואלה – אינם רבים.

שני פקחים בלבד: מנהל פיקוח ופקח אמונים על סיור, טיפול בתלונות תושבים ואכיפת עבירות תכנון ובנייה ברחבי העיר המונה כ-40 אלף תושבים והיקף עבירות הבנייה בה נמצא בעלייה מתמדת.

לראייה, דו"ח האכיפה של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש לשנת 2022, מגלה כי מספר עבירות הבנייה בשנת 2022 הסתכם ב-223, פי שלושה משנת 2021.

כוח האדם הנמוך הוא המקור לפער המתרחב בין היקף האירועים לטיב הטיפול בהם, כך לפחות גורס עו"ד אמיר סלע, חבר ברשימת חריש ביתנו ומייצג מספר לקוחות שנפגעו לטענתם מעבירות תכנון ובנייה בעיר.

"במועצה המקומית אזור, המונה כמעט 14,000 תושבים, חל תקן מפקחים מינימאלי מומלץ של 3 מפקחים. בחשבון פשוט, אם חריש נושקת ל-45 אלף תושבים הרי שעל הנייר היו אמורים להיות לנו, לכל הפחות, 9 מפקחים בוועדת התו"ב", קובע עו"ד סלע.

 6 צווים מינהליים למקווה אחד

עו"ד סלע מציין כי לתפישתו, דירות שהופכות למעונות יום או מקוואות ובתי כנסת הם הצרה הגדולה עימה מתמודדת העיר חריש ולדבריו, מדובר בעבירות שנתקלות באכיפה ביד רכה. "ישנם תושבים מהמגזר החרדי שעושים כל שעולה על רוחם בהקשר הפרת דיני התו"ב", הוא אומר בהסתמך על דו"ח האכיפה של הוועדה לשנת 2022, בו צויין מפורשות כי העבירות החריגות בהם טיפל הפיקוח היו "שימושים אסורים של תולדות אהרון וזרמים שונים אחרים מהציבור החרדי בדירות מגורים לצורך פתיחת גני ילדים, לימודי תורה, ובתי כנסת".

15 צווים מנהליים הוציאו פקחי הוועדה לתו"ב במהלך 2022 כנגד עבירות תכנון ובנייה, מתוכם 6 צווים בגין אירוע אחד – בניית מקווה טהרה בחצר דירת מגורים בשכונת בצוותא: "זה הרבה לעיר כמו חריש", הודה והבי, מנהל הפיקוח, בדיון הוועדה.

סוגיה קריטית: גני ילדים ופעוטונים

כאמור, הסוגיות הקריטיות ביותר לדברי והבי, הן פעילותם הלא חוקית של גני ילדים ופעוטונים בדירות  בעיר. והבי מודה שנטל ההוכחה לפעילות פעוטון לא חוקי הוא בעייתי כמו גם בעובדה שרוב המידע בנושא שמגיע אליו, מקורו בתלונות שכנים.

על פי החוק לפתיחת פעוטון עם עד 6 ילדים, לא נדרש היתר. מ-6 ילדים ועד 36 צריך להגיש בקשה להיתר בנייה ללא שימוש חורג ומ-37 ילדים ומעלה צריך לקבל היתר בנייה שכרוך בהליך פרסום התנגדויות לבקשה.

בשלוש השנים האחרונות היו בחריש מספר מקרים של פעוטונים שנסגרו או שינו את מיקומם בשל התנגדויות שכנים.

"חריש לא יוצאת דופן בדברים האלה, זה קורה גם בערים אחרות, תמיד יש מחסור במבני ציבור של מעונות יום", הדגיש מצידו יו"ר הוועדה, מושיק גולדשטיין.

גם ראש העיר יצחק קשת צידד בדברי גולדשטיין והטיל את האשמה על המדינה שלא לוקחת על עצמה, לדבריו, מציאת פתרון למצוקת המבנים למעונות לבני ה-3-0 בישראל. עוד ציין קשת כי המצב בחריש חמור יותר בהשוואה לשאר המדינה, עקב אחוז בתים פרטיים נמוך ואחוז ילדים מהגבוהים בארץ, מציאות המייצרת לדבריו חיכוכים רבים בין תושבים ושכנים.

בלי הרתעה, בלי קנסות

ראוי לציין כי בדו"ח הוועדה המיוחדת לסיכום שנת 2022 אחת ההמלצות של הוועדה היתה להמשיך ולהשקיע בבניית גני ילדים בעיר. "אין קורלציה בין מספר הילדים בעיר למספר הגנים המיועדים לקליטתם. עובדה זו יוצרת מחסור במבני ציבור (חינוך) שהוביל לשימוש חורג ולשימוש אסור בדירות מגורים פרטיות שהוסבו לגני ילדים", ציינה הוועדה בדו"ח.

בנוסף, יש לזכור כי על אף מאמצי האכיפה ומסמך המדיניות החדש שנועד למקסם את משאבי הוועדה, הוועדה אינה מטילה קנסות על התושבים, מה שמפחית מכוח ההרתעה שלה.

נראה כי למרות מאמצי החינוך, האכיפה וההרתעה, הבעיות בחריש בתחום חריגות הבנייה יימשכו ויעברו בהמשך גם לטיפולה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שמתוכננת לקום בשנת 2024 עם סיום המנדט של הוועדה המיוחדת.

תגובת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש לגבי מספר הפקחים בעיר: "אין עבירה או הפרה שאינה מטופלת באופן מיידי. הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש מרכזת מאמצים בהתאם לתקנים ולתקציבים לטפל בכל עבירת בנייה בלוחות זמנים קצרים במיוחד. פקחי הוועדה מתנהלים בעבודת שטח מאומצת ואינטנסיבית.

"אנו מודעים לשאלות המגמתיות ולכן לא נענה לשאלות שאינן משקפות את הפעילות הנמרצת של האכיפה. פעילות האכיפה מקצועית וראוייה לשבחים גם מצידכם".

הוועדה התייחסה גם לטענה על "יד רכה מדי" בנוגע להפרות החוק של תושבים מהמגזר החרדי: "כגוף ציבורי לא נענה על שאלות מיגדריות, נציין כי האכיפה היא שיווניות לכלל העבירות".

לקריאה נוספת: :  דו"ח הוועדה המיוחדת: מספר עבירות הבנייה בחריש גדל פי שלושה תוך שנה

משרד העלייה והקליטה פתח מוקד לעולים חדשים ותושבים חוזרים. זהו המשרד הממשלתי הראשון שמעניק לתושבי חריש שירותים מקומיים. על פי נתוני עיריית חריש בסוף שנת 2022 התגוררו בחריש כ-4,300 עולים חדשים

אתמול (חמישי) נפתח בחריש בפעם הראשונה מוקד קבלת קהל של משרד העלייה והקליטה עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים המתגוררים בעיר.
המוקד החדש נמצא בקומה הראשונה של מרכז תרבות ופנאי (רח' שוהם 73) ויהיה פתוח לקבלת קהל בימי חמישי פעמיים בחודש בשעות 13:30-8:30.

חריש הפכה לעיר קולטת עלייה, אשר מגיעות אליה קהילות מגוונות מכל קצוות תבל ומגשימות את החזון הציוני. על פי נתוני עיריית חריש בסוף שנת 2022 התגוררו בחריש כ-4,300 עולים. 1,700 מביניהם הגיעו לעיר בשנה החולפת.

"זהו המשרד הממשלתי הראשון שנותן שירותים בחריש, וזאת לאחר עבודה מאומצת של העירייה מול צוות המשרד בראשות מנהל מחוז חיפה והצפון מאיר יחיאלי", ציין ראש העיר יצחק קשת בהודעה שפרסם.

עידית ינטוב, חברת המועצה שעסקה בנושא העלייה והקליטה בירכה על המהלך וח"כ אלכס קושניר פרסם גם הוא ברכות בנושא.

"כאשר כיהנתי כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה, הופיעה אצלי במשרד גברת שהציגה את עצמה בקצרה ובלא מעט אסרטיביות: "שלום, שמי עידית ינטוב, אני מחזיקת תיק קליטת העלייה בחריש". היא הגיעה עם מינוי מראש המועצה וכלל לא הייתה אז נבחרת ציבור.
באותה התקופה לא היה בחריש נבחר ציבור אשר החזיק בתיק הקליטה והעלייה.

"הייתה עלייה אך לא הייתה קליטה. עידית התעקשה לקבל תקציבים ולפתח את השת"פ עם המשרד והעקשנות שלה השתלמה, היא ייסדה את תחום העלייה והקליטה בעיר והעניקה לעולים המתגוררים בעיר, תמיכה ועזרה באמצעות המחלקה שהקימה.
היום מגיע לה מזל טוב נוסף, היות ומשרד הקליטה פותח רשמית את משרדיו בעיר. מדובר בצעד נוסף בתהליך לשיפור ותמיכה בחיי העולים בעיר שמובילה עידית לאורך השנים". סיכם ח"כ קושניר.

לקריאה נוספת: 2022: שנת שיא בקליטת עלייה בחריש

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה נענתה לבקשת הרשות לשנות ייעוד מגרש חום בשכונת הפרחים, לטובת הקמת מרכז מסחרי שכונתי חדש. המגרש המיועד הוא ברחוב סביון בצמוד לגני ילדים קיימים ובמקור נועד לשמש כשטח להקמת מבני ציבור בלבד. מהנדסת העיר: "יש כאן שכונה מאוכלסת שאין בה כמעט שטחי מסחר, רק בשוליים של השכונה"

בשבוע שעבר אושרה, לראשונה בחריש, תוכנית להקמת מרכז מסחר ותעסוקה בלב שכונת הפרחים, על שטח ציבורי (מגרש חום).

על פי התוכנית, מבנה בן 3 קומות הכולל מבנה ציבורי בתוספת עסקים מסחריים ומשרדים להשכרה יוקם ברחוב סביון בשכונת הפרחים, בצמוד לגני ילדים ומגרש החניה הפועלים במקום. בצמוד למגרש (מגרש 802) מתוכנן פארק גדול שתכנונו כבר הסתיים ובקרוב יצא למכרזים לביצוע.

גם גני הילדים במגרש יעברו שינוי ומעליהם תיבנה קומת בית כנסת, במסגרת הליך ההקצאות הקרקע שקיימה העירייה.

שטחי מסחר גם במבנים ציבוריים

האפשרות לבינוי שטחי מסחר ותעסוקה בשטחים החומים של העירייה (מבני ציבור) הוטמעה לראשונה בתוכנית המתאר העירונית החדשה המצויה בהליכי אישור.

תוכנית המתאר שאישרה תוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים, העניקה למקבלי ההחלטות בעירייה, מנדט גמיש לבחון אפשרויות חדשות לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

סגן ראש העיר שלמה קליין התראיין בעבר בנושא והסביר: "התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית".

החלטה תואמת תפישות תכנון מודרניות

שלושה חודשים בלבד חלפו מאישורה העקרוני של תוכנית המתאר והסנונית הראשונה כבר כאן. הרעיון להקמת מבנה משולב מעורב שימושים על שטח ציבורי תופס "שתי ציפורים במכה אחת".

מחד, הוא מעניק לתושבי שכונת הפרחים מענים מסחריים, בשכונה שלא קיים בה כמעט מסחר, כמו גם פתרונות לחללי עבודה ומשרדים. מאידך, המיקום של השטח, בסמוך למספר מוסדות חינוך ובסמוך לשצ"פ הגדול המתוכנן, יעניק לבעלי העסקים קהל לקוחות קבוע ומזדמן גדול.

הדר מידן, תושבת שכונת הפרחים ומתכננת ערים במקצועה מברכת על המהלך: "לדעתי שכונת הפרחים סבלה ממחסור קיצוני במסחר, דבר שעורר תהיות בקרב תושבי השכונה. במקור אושר בתב"ע להקמת השכונה, מרכז מסחרי קטן וממוקד במערב השכונה, בנגישות מינימלית ליתר תושבי השכונה. במזרח השכונה לא נקבעו שטחי מסחר, מתוך כוונה לחזק את המסחר מלווה רחוב, בשדרות ההגשמה".

"זו היא תפישה תכנונית מודרנית, המעודדות הליכתיות למוקדי שימושים יומיומיים למשל מסחר שכונתי, במרחק של עד 5 דקות הליכה. ככל שהטופוגרפיה מאריכה את הדרך, כך מדד ההליכתיות נפגע. בשכונת הפרחים היה ברור כי לא ניתן להסתמך רק על מסחר בשני קצוות השכונה, ואני מברכת על הקמת מרכז מסחרי נוסף במרכז השכונה, בהנחה כי ימצאו פתרונות תחבורתיים הולמים".

דואר, קופת חולים, משרדים וקצת מסחר

מידן מוסיפה בסיום סייג אחד נוסף: "זה נשמע טוב, אני רק מקווה שהמבנה הציבורי המדובר, שטרם החליטו על ייעודו, יספק שימושים לכלל האוכלוסייה בשכונה ולא רק לפלח ממנה".

סגן ראש העיר קליין מרחיב על המהלך: "הוספנו 300 אחוזים זכויות בנייה מעל השטח הציבורי. זה יהיה בניין משולב. השטח הציבורי נשאר כפי שהוא ונוספו עוד הרבה שימושים כי באמת אין מספיק מענים לתושבי השכונה. אפשר לפתוח שם משרדים, מסחר, דואר, קופות חולים ושימושים רבים נוספים".

קליין מציין כי 120% מזכויות הבנייה הן למבנה הציבורי ו-300% זכויות בינוי לשימושי מסחר ותעסוקה. "אפשר לעשות שם משהו יפה", הוא מסכם.

ואכן, על פי התוכנית שאושרה, השימושים המותרים למבנה הם רבים וכוללים: גן ילדים, מעון יום, מועדון קשישים, בתי כנסת, מרפאות, קופות חולים ומבני ציבור נוספים.

המיקום המתוכנן: "בלב ליבם של מוסדות חינוך"

ראוי לזכור כי תושבי שכונת הפרחים שאוכלסה לראשונה ביוני 2019 מתגוררים כבר ארבע שנים בשכונה ללא מרכז מסחרי פעיל המספק את צורכיהם. מספר חנויות בשדרת ההגשמה מספקות את המענה היחיד והדל לתושבי הפרחים.

מתחם מסחר ראשון ויחיד עד עתה בשכונה שווק באוגוסט 2021 בהצלחה על ידי רשות מקרקעי ישראל. קבוצת עם כלביא השקעות ונכסים בע"מ זכתה במכרז ושילמה תמורת המגרש למעלה מ-10 מיליון שקלים. המגרש בלוטם מיועד למטרת מסחר ו/או משרדים והוא כולל זכויות בנייה בשטח של כ- 1,467 מטרים רבועים. עם זאת, חלפו שנתיים ולא חלה התקדמות עם הפרויקט.

כעת, המתחם השני, גם הוא בלב השכונה, יספק מענה למתחם הפעילות של גני הילדים ובתי הספר הסמוכים, בהם בית ספר היסודי ברחוב סביון 16 ובית ספר נוסף, ממלכתי דתי של חב"ד שיחל לפעול בסוף שנת הלימודים, גם הוא ברחוב סביון.

"אנחנו נמצאים בלב ליבם של מוסדות חינוך", ציינה בישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש אדריכלית התוכנית דוריה פולק, "יש כוונה לשים שם פונקציות שיאפשרו שימוש מסחרי ויגבו את בתי הספר, את המוסדות הקיימים".

"לא רק בשעות הבוקר כשגן הילדים פתוח"

מהנדסת העיר שרון פישמן התייחסה גם היא לנושא: "יש כאן שטח חום בלב שכונה מאוכלסת שאין בה כמעט שטחי מסחר, רק בשוליים של השכונה אבל אין לנו בעצם שטח מסחרי קטן בתוך השכונה עצמה.

"יש לנו כאן גם שצ"פ גדול מאוד מתוכנן שהוא גם אינטנסיבי וגם אקסטנסיבי עם מתחם עתיקות. אנחנו מוסיפים בתוך השטח הזה עוד שימושים שיאפשרו מסחר ותעסוקה בצמוד לשצ"פ, בצמוד לאותם מבני ציבור ויאפשרו גם שימושים בשטח הזה לאורך כל שעות היום, לא רק בשעות הבוקר כשגן הילדים פתוח".

פישמן הוסיפה וציינה כי הוספת המבנה תפתור בעיה נוספת "נורא קשה" לתושבי שכונת הפרחים, בעיית המחסור המשמעותי בשטחי משרדים. "יש בקשות של תושבים לשטחי משרדים ומסחר שכונתיים כדי שיהיה אפשר לייצר פחות נסיעות לתל אביב, פחות יציאה החוצה ובנייה של מרכזים שכונתיים אמיתיים".

הכרחי למצוא פתרונות חניה

הבשורה החדשה התקבלה לרוב בחיוב, אך היו גם תושבים שמיהרו לשאול, מהם הסדרי החניה וכיצד מתכננת העירייה להתמודד עם תוספת העומס התחבורתי ברחוב הפקוק כבר ממילא.

כזכור, בסוף רחוב סביון, על מגרש 809 נבנית קריית חינוך גדולה הכוללת שלושה בתי ספר, מתחם גנים ומרכז לנערות בסיכון. "הכרחי שיהיו פתרונות חניה אולם לא ברור אם התוכנית תיתן מענה לכך, בעיקר שכבר כיום אין חניה ברחובות הסובבים, והתושבים סובלים מעומסים בלתי סבירים", מדגישה מידן, המתגוררת בסמוך.

"כאשר מדובר ביזמים פרטיים נהוג לתכנן מרתף חניה תת קרקעי בקונטור המבנה, למרות הפגיעה האפשרית בכלכליות הפרוייקט. התוכנית החדשה כלל לא מציעה זכויות בנייה תת קרקעית ולא מציעה קומות מתחת לקרקע עבור מרתף.
"ברחוב סביון קיימים מספר גני ילדים וכן בית ספר הפרחים, שם קיים קושי למעבר רכבים וחצייה של ילדים במעברי חצייה. מעבר של אוטובוסים ברחוב הוא אתגר מורכב לכל הנוכחים בכביש וברחוב, ובכלל הרחוב מרגיש כמו משחק המחשב פרוגר המוכר משנות ה-80' (צפרדע המבקשת לחצות כביש מהיר ונתקלת במכשולים קיצוניים).
"הכבישים בשכונת הפרחים הם כבישים צרים, שאמנם מטרתם למתן תנועה ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית, אך בפועל הכבישים לא מתאימים לסוגי הרכבים הגדולים והאהובים על הישראלים (ג'יפונים / SUV). גם השימוש בתחבורה ציבורית שאינה מיטבית, הטופוגרפיה המשופעת, ולקינוח מזג האוויר השרבי – מבריחים את הולכי הרגל ישירות מהרחוב למכוניות הממוזגות".

קליין משיב על הטענות ומציין שהסדרי החניה ייקבעו בהמשך עם מציאת היזם למבנה ומעריך שלא יהיו בעיות חניה: "מי שיתכנן את זה ימצא את הפתרונות בהתאם לתקן החניה הקיים לשטחי ציבור ושטחי מסחר. היזם יבנה בהתאם. אי אפשר לבנות כיום שלא לפי התקן", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: אושרה תוכנית עירונית המאפשרת פתיחת בתי קפה ומסעדות בפארקים בעיר

משפחות פרשין ופרדקין, המתגוררות מספר שנים בעיר, זכו בפרויקט דירה בהנחה במתחם הטרפז, לאחר שהשתתפו בעשרות הגרלות בערים אחרות. משפחת גולדשטיין השתתפה בפעם הראשונה וזכתה. כעת הן נערכות לשלב הבא: דירה במגדל או בבניין נמוך? דירה למגורים או להשקעה? מי יהיו השכנים ומה לעשות עם הריבית?

בשבוע החולף התפרסמו תוצאות ההגרלה של הפרויקט הממשלתי 'דירה בהנחה'. 499 זוכים מאושרים קיבלו הודעת זכייה בהגרלה לדירות בשכונת הטרפז בחריש, מתחם רבי הקומות הראשונים בעיר.

הביקוש לפרוייקט בטרפז היה גבוה. למעלה מ- 10,000 זכאים נרשמו לכל אחד משלושת הפרויקטים שהציעו דירה בהנחה בחריש.

624 דירות ייבנו במתחם הטרפז הממוקם בכניסה לעיר – בין כביש 6353 בואכה כיכר הזיתים לבין חלקה המזרחי של שכונת אבני חן. רוב הדירות (499) מיועדות לזכאים של משרד הבינוי והשיכון.

ביקושי השיא נולדו הרבה בזכות ההנחה המובטחת במחירי הדירות, בהשוואה למחירן בשוק החופשי. על פי ההערכות, עלות דירת 100 מ"ר עם מחסן וחניה בחריש, תסתכם בכ-1.3 מיליון שקלים (לאחר הנחה של 300 אלף ש"ח –  שיעור ההנחה המקסימלי הניתן במסגרת התוכנית).

ההגרלות במתחם הטרפז מטעם משרד הבינוי והשיכון הן, ככל הנראה, האחרונות בחריש בטווח הנראה לעין. טרם נודע אם גם ברובע המתוכנן החדש, חריש דרום, יהיו דירות בנות השגה לזכאים שיימכרו במחיר מוזל.

סיכויים נמוכים מאוד לזכאים, זכייה בטוחה לחרישאים

הביקושים הגבוהים ומספרן הנמוך של הדירות הובילו לסיכויי זכייה נמוכים מאוד, לזכאים שאינם מוגדרים כבני המקום. הסיכויים נעו בין 2.5% לזכייה בפרויקט של 'ליאם נחמיאס' שהציע 269 דירות, ועד 1.1% סיכויי הצלחה בלבד, לכל אחד משני הפרויקטים הנותרים, של 'י.א אלון' ו'ליאם הנדסה'.

לעומתם, זכאים העונים להגדרה של "בני מקום" בחריש (חסרי דיור שכתובת מגוריהם היא בחריש ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות) – נהנו מזכייה בטוחה. 154 עד 159 זכאים בלבד התמודדו על 199 דירות וזכו. כל שנותר להם הוא רק להמתין למקומם בתור לבחירת הדירה.

מחירי הדירות בעיר התייקרו

"חסרי הדיור" שהתגוררו בעיר בשכירות בשנים האחרונות, ראו את המחירים הולכים ומאמירים הן בתחום הדירות לרכישה והן בתחום השכירות. לראייה, השוואה לפרויקטים קודמים של דיור בר השגה בחריש מצביעה על התייקרות של כ-60% במחירי הדירות, במהלך חמש השנים האחרונות.

כעת, עם חזרתה של חריש למפת מיזמי הדיור המוזל, היו שהחליטו להעז ולהתמודד על האפשרות לרכוש דירה בעיר במחיר שמגלם הנחה של מאות אלפי שקלים בהשוואה למחיר השוק.

האם הזוכים בני המקום ייקחו את ההזדמנות בשתי ידיים? מה הם יעדיפו: דירה במגדל רב קומות או בבניין נמוך יותר, ומהן הציפיות והחששות שלהם לקראת העסקה הגדולה ביותר בחייהם?

"אנחנו מאוד מחוברים לחריש ואוהבים את העיר"

אלכס ואיגור פרשין זכו באפשרות לרכוש דירה בפרויקט של ליאם נחמיאס בשכונת הטרפז. השניים עברו לחריש מנתניה לפני 4 שנים והם עובדים במרכז הארץ ומתניידים ביומיום באופנועים.

"ברגע שראיתי שיש הגרלה בחריש ישר הלכתי על זה, לא היה לי ספק שזאת הזדמנות מעולה להגשים את החלום הישראלי ולקנות דירה. זו הפעם ראשונה שאנו משתתפים בהגרלה של חריש לאחר שניסינו את מזלנו בהגרלות בנתניה כבני מקום, וגם בחיפה, רמת גן, עפולה, טבריה, ירושלים, אשדוד, קדימה צורן, אלפי מנשה וכרמיאל", משתפת אלכס.

אז אתם הולכים על זה או שוקלים לוותר על הזכייה?
"אין שום סיכוי שנבטל את הזכייה. אנחנו מאוד מחוברים לחריש ואוהבים את העיר ובכללי – אם לא עכשיו לקנות דירה אז מתי?!"

אלכס מתייחסת גם למחירי הדירות שעלו בתקופת מגוריהם בעיר:  "מחירי הדיור בארץ ובחריש בפרט עלו מאוד בארבע השנים שאנחנו כאן, שלא לדבר על הריביות והאינפלציה. "לדעתי, המחירים בחריש קצת מוגזמים בהתחשב בנוחות, תעסוקה ופעילויות, אך חריש לא שונה מכל עיר במדינה שבה עולים המחירים בתקופה האחרונה".

"החשש העיקרי היה מהצביון של האיזור"

הדירה היא למגורים או להשקעה?
"נכון לעכשיו, הדירה שנרכוש תיועד למגורים, כמובן בתנאי שכאשר יגיע תורנו לבחור את הדירה, היא תהיה לטעמנו. במידה ולא, נרכוש אותה להשקעה ונהיה בעלי דירות הכי כייפית וטובים שיש".

דירה במגדל או בניין נמוך יותר?
"פחות חשובה לנו הקומה. נוף פרטי ומרפסת מספיק גדולה לאירוחי הקיץ, הם בגדר חובה מבחינתנו. היום אנחנו גרים בדירה עם מרפסת 50 של מ"ר, כך שקצת קשה לרדת ברמה אחרי זה".

חששות וציפיות?
"החשש העיקרי שהיה לי, ברגע שראיתי את המפה של הפרוייקט, היה מהצביון של האיזור. ביום הזכייה נסענו לראות את האיזור הריק שמיועד לבנייה וזה היה מאוד מרגיע. אהבתי את האיזור, הוא מאוד קרוב ליציאה של העיר, לחברים שרכשו דירה באיזור ואפילו להורים של בעלי שגרים בשכונת מעו"ף.

"בפן הכלכלי, יש חשש מעליית הריביות, פחד שלא נצליח לעמוד בתשלומים של המשכנתא הגבוהים, אבל מצד שני מסתכלים קדימה ויודעים שעדיף לקנות עכשיו, כי אף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד. צריך רק לקוות שהכל יעבור חלק ושבעוד מספר שנים ניכנס לדירה שהיא שלנו".

בינגו בפעם הראשונה

ענבל גולדשטיין זכתה בפרויקט של ליאם הנדסה. היא מתגוררת עם שלוש בנותיה כבר למעלה מ-6 שנים בחריש, אליה עברה המשפחה מתל אביב.

"מדובר בניסיון הראשון שלי להתמודד בהגרלה לדירה בהנחה. ההחלטה לגשת הפעם להגרלות, הגיעה בעקבות אפשרות כלכלית וסכום התחלתי קטן שלא היה בעבר.

"המחירים מאוד גבוהים בכל הארץ וגם בחריש בפרט. האפשרות לרכוש דירה עם הון עצמי לא גבוה, באופן יחסי לשוק החופשי, היא שהניעה אותי לגשת להגרלה".

אז את הולכת על זה או שוקלת לוותר על הזכייה?
"אין סיכוי שאוותר על הזכות".

"קומה עשרים ומעלה? איו מצב"

האם הדירה תיועד למגורים או להשקעה? ענבל מציינת שמוקדם עדיין להחליט: "ההחלטה תלויה מאוד במבחר שיעמוד בפניי בשלב בחירת הדירה. אם זו תהיה דירה שתתאים לצרכים שלנו מבחינת מיקום, כיוון ואוכלוסיה כמובן שאבחר לגור בה".

עם זאת, יש לה כבר העדפות ברורות לקומה: "אני אישית לא אוהבת מגדלים. קומה עשרים ומעלה? אין מצב. בהחלט מדובר בדילמה. לי הכי חשוב כיווני האוויר והנוף ולפי זה אבחר את הדירה. אני מעדיפה קומה גבוהה בבניין נמוך. כך או כך, עוד מוקדם לעסוק בזה".

חששות וציפיות?

"יש חששות מהגעה של אוכלוסייה חרדית בדלנית לפרויקט. יש חששות כמובן גם מקצב ההתקדמות של הפרויקט בתקווה שלא יהיו עיכובים משמעותיים. מקווה לפגוש דירות עם סטנדרט בנייה גבוה, ובמישור הכלכלי, מקווה שאצליח להוציא את העסקה הזו לפועל ולרכוש דירה בחריש".

"אפילו בג'סר א זרקא ניסינו את מזלנו"

רעות ואבישר פרדקין, נשואים והורים לשלושה ילדים. אבישר עובד בחברת אלקטרוניקה בכפר סבא ורעות היא מתווכת נדל"ן מקומית. בני הזוג מתגוררים בחריש זה 5 שנים וגם הם זכו בהגרלה לרכישת דירה בפרויקט של ליאם נחמיאס.

"ניסינו לא מעט פעמים לזכות בעבר וזו הפעם הראשונה שזכינו, לא אגזים אם אומר שניגשנו עד כה לכ-20 הגרלות ברחבי הארץ. אפילו בג'סר א זרקא ניסינו את מזלנו. הפעם זה הצליח לנו ובחריש", אומרת רעות.

אז את הולכת על זה או שוקלת לוותר על הזכייה?
"זכינו במחיר למשתכן בפרוייקט של ליאם נחמיאס במקום אחד לפני הסוף. מניסיוני, הדירות  במקומות האלו הן לרוב הדירות היקרות ביותר או הפחות מבוקשות, לכן עוד לא החלטנו אם לקנות או לוותר על הזכייה. בסופו של דבר ההחלטה לעשות את הצעד היא נטו עסקית. כאחת שחיה ונושמת נדל"ן, החשיבה שלנו היא להתחיל במשהו שיעניק לנו קרש קפיצה. בנוסף, אני מאוד מאמינה בחריש ובעלייה הגדולה של המחירים שתגיע בעתיד, ומשם השמיים הם הגבול".

"דמי האחזקה במגדלים הם בדרך כלל גבוהים"

מה דעתך על המחירים בעיר?
"לדעתי, ועל בסיס ראייתי המקצועית, המחירים נראים לי סבירים ותקינים לחריש ולתקופת הזמן בה נקבל את הדירה".

רעות מציינת כי ההעדפה הברורה של בני הזוג היא לרכוש דירה במגדלי רבי הקומות המתוכננים. "דמי האחזקה במגדלים הם בדרך כלל גבוהים ובאופן טבעי מושכים אל הפרויקט אוכלוסייה חזקה עם כוח קנייה גדול יותר לעיר, מה שיאפשר לנו לדרוש יותר ולקבל יותר, אם יהיה מדובר, בסופו של דבר, בעסקה להשקעה".

חששות וציפיות?
"הפחד שלי הוא כמו של כל אדם שרוכש דירה מקבלן: אתה לעולם לא יודע מי יהיו השכנים, מה יהיה הפיתוח סביב השכונה בטח בחריש שהיא עיר שנמצאת בהקמה מתמדת. אנחנו חוששים שהסיפור של מעו"ף יחזור על עצמו גם ברובע הטרפז. אם קצב פיתוח המסחר והתעסוקה לא ידביק את הפיתוח למגורים זה ישפיע על איכות החיים שם.

"מהריביות שעולות כל הזמן אנחנו פחות חוששים מהסיבה הפשוטה, שהכל יחזור על מקומו בשלום בהמשך. זו רק תקופה והיא תעבור".

בלי ניסיון פוליטי, בלי תמיכה מפלגתית ועם רצון לשרת את הציבור: נגה דוד, תמר נרקיס-גל ומנחם ולדמן מתמודדים עצמאית על מקום כחברי מועצה בבחירות המקומיות הקרובות, ומתכננים להשפיע ולעצב את חריש בנושאים הקרובים לליבם

כחצי שנה לבחירות בחריש והזירה הפוליטית המקומית מתחילה להתעורר. לצד איציק לב, משה בן זיקרי ועידית ינטוב שכבר הצהירו על התמודדותם מול יצחק קשת על ראשות העיר, ולצד סיעות קיימות במועצת העיר שהחלו את קמפיין הבחירות שלהן, מתייצבים גם מועמדים עצמאים, תושבים מן השורה, ששואפים לזכות בהכרה, לרכוש את אמונם של תושבי חריש ולזכות בנתח מעוגת המנדטים שתרכיב את מליאת מועצת העיר בקדנציה הבאה. בהיעדר מעטפת ארגונית, מקצועית וכלכלית צפוי להפוך המסע של המתמודדים העצמאיים בדרך להפיכת חברי מועצה, למאתגר במיוחד.

נגה דוד: "בעיר צמודת גדר יש הרבה מה לעשות בתחום הביטחון השוטף"

עבור נגה דוד, תושב העיר, זוהי טבילת האש בעולם הפוליטי. דוד (52), נשוי+ חמישה ילדים, הוא רכז מוגנות בבית ספר בעיר. דוד שירת ביחידת הגששים של צה"ל במשך 26 שנה, יצא לגמלאות לפני כחמש שנים, והגיע לחריש לפני שלוש שנים.

"לאחר שחרורי מהצבא, מתוך דאגה להלך הרוח בקרב הנוער העומד לקראת גיוס, החלטתי שאני עוסק בנושא. קיימתי הרצאות בתיכונים לתלמידים לקראת גיוס בענייני צבא ושירות, במקביל, התגייסתי למשטרת ישראל כמתנדב כדי להמשיך לפעול בנושא הביטחון לאזרח, התחום שאני שולט בו".

הרצון להמשיך ולשרת את הציבור והאזרחים הוא גם מה שהוביל את דוד להצהיר על התמודדות למועצת העיר. "לתפישתי בחריש, עיר צמודת גדר, יש הרבה מה לעשות בתחום הביטחון השוטף ומוגנות התושבים. בתחום הזה יש לי הרבה מה לתת".

נדרש טיפול ומענים לנוער בחריש

"נושא נוסף שדורש טיפול הוא המענים לנוער והצעירים בחריש. הבנים שלי טרם גיוסם לא מצאו את עצמם בעיר. כמתנדב משטרה אני פוגש את הצעירים המקומיים בעיקר בלילות ונחשף למקרים שונים ואני מבין שהנושא דורש טיפול. לטעמי, בנושאים הללו שהצגתי יש לי הבנה וניסיון יותר משאר המתמודדים". בשבועות האחרונים החל דוד לקיים חוגי בית ומפגשים עם תושבים בהם הוא מספר על עצמו ומסביר מדוע הוא ראוי למועצת העיר.

"אני יודע לאן אני נכנס, אני מודע לכך שמדובר במשרה התנדבותית ואני מוכן לכך. מוקדם לדבר על חיבורים עם מועמדים אחרים ובשלב זה אינני תומך באף אחד מהמועמדים לראשות העיר. אני מתמקד בעצמי ולא במי שיהיה בראש".

תמר נרקיס-גל: "ניהול קהילות הוא למעשה תפקיד מקביל לראש עיר"

לאחר 18 שנה בהם שימשה כמנהלת קהילה במספר קיבוצים ברחבי הארץ, החליטה תמר נרקיס-גל (75), לעשות לביתה ולהתמקד בקהילה אליה היא משתייכת. היא הגיעה לחריש והקימה קהילת גמלאים, בני הגיל השלישי, שחבריה בחרו לשכור יחד 12 דירות בבניין בעיר ולנהל מודל קהילתי ייחודי שזכה לתהודה ארצית רחבה.

עובדת היותה גמלאית לא כיבתה את אש המעורבות החברתית שבה ובשנים האחרונות שימשה בהתנדבות כרכזת מקומית של הגיל השלישי בעיר. "הצעירים בני ה-60+", כך היא מגדירה אותם. בשנים הללו הפכה נרקיס-גל לכתובת בולטת לצרכים של גמלאים בעיר ודמות מתווכת בציר שבין התושבים לרשות המקומית.

"ניהול קהילות הוא למעשה תפקיד מקביל לראש עיר, רק על אוכלוסיה קטנה יותר ועם שינוי מסויים בכללים. מדובר בניהול כלל המערכת הקהילתית מבריאות וחינוך ועד תשתיות ותקציבים".

"העירייה עסוקה באוכלוסייה הצעירה"

"על פי הערכותי אוכלוסיית בני ה-60 פלוס מונה בחריש כ-2,000 חברים. וזה מה שנותן לי המון מוטיבציה להיבחר ולהיות נוכחת במועצת העיר. בראייתי, העירייה עסוקה רבות במשימות ופרויקטים חשובים עבור האוכלוסייה הצעירה, אם בחינוך, אם במקומות פרנסה או בתחומים אחרים וכתוצאה מכך, עוסקת פחות בנושאי האוכלוסייה המבוגרת. לכן צריך להיות שם מישהו שיכוון וישמור על צורכי המבוגרים בחריש".

נרקיס-גל מדגיש כי כל מה שקשור בתכנון ובנייה צריך לקחת בחשבון את המבוגרים בעיר: "אם העירייה לדוגמה, מקימה פארק חדש, חשוב להקצות בו מתקנים גם למבוגרים. זה חשוב לשמירת איכות חייהם. גם בתחום הקצאת השטחים חשוב שיהיה גורם שידחוף להרחבת המענים והמבנים לאוכלוסיה המבוגרת. אנו שמחים על הקמת מועדון ראשון לגיל השלישי בעיר אבל הוא קטן ורחוק יהיה מלספק מענה לכל הצרכים. הצורך בנבחר ציבור שמייצג את קולם של המבוגרים חשוב גם בתחומים אחרים כמו אירועי תרבות מותאמים או בתחבורה נגישה".

תמיכה בציבור החילוני

"חשוב לדעת שבחריש יש קבוצה גדולה של מבוגרים שמובילה פרויקטים ותוכניות בעיר ויש בקרבם מוטיבציה רבה להיות מעורבים בעשייה הציבורית בעיר. אבל חשוב לא פחות שיהיה נציג במועצה שיהיה שותף לקביעת המדיניות והחלטות על התקצוב". נרקיס-גל מדגישה כי תפעל לא רק עבור קהילת המבוגרים.

"אתמוך בהקצאות עבור מקומות התכנסות שישרתו את מגוון הקהילות הפורחות בעיר, תוך שימת דגש על אלה שאינן מאורגנות סביב בתי כנסת ומתן מענה להתכנסויות בסופי שבוע".

נרקיס-גל משתפת שהיא מנהלת קשרים חיוביים עם כל אחד מהמועמדים לראשות עיר ואינה עוסקת בתמיכה במועמד כזה או אחר. "המטרה היא לשתף פעולה עם ראש העיר שייבחר".

 מנחם ולדמן: "לשמוע את הבעיות של התושבים"

עבור מנחם ולדמן (35), נשוי + ארבעה ילדים, ההחלטה להתמודד למועצת העיר הבשילה בעקבות דחף עז ומתמשך להביא לשיפור במספר תחומים הנוגעים מאוד לליבו.

ולדמן, עצמאי העוסק בתחום מיזוג האוויר, מתגורר 8 שנים בחריש ומקדיש חלק ניכר משגרת יומו להתנדבות הן בעמותת עזר מציון והן כנהג וחובש במגן דוד אדום.

"ההחלטה להיכנס לזירה הציבורית הגיעה מתוך המחשבה שבמועצת העיר יישבו אנשים בעלי עשייה ומכוונות להבנת צורכי האזרחים בגובה העיניים. לתפישתי, על חבר מועצה, גם אם מדובר בתפקיד התנדבותי, מצופה לקיים מפגשים עם תושבים בבניין העירייה אחת לשבוע או שבועיים כדי לשמוע את הבעיות של התושבים. אני מתכוון להתעסק עם כלל הפניות של התושבים ולעזור לכולם, כמובן שיש לי קווים אדומים בנושאים מסויימים".

קידום המסחר, קידום הספורט

"שני הנושאים המרכזיים שחשוב לי להתמקד בהם הם קידום המסחר המקומי ולא פחות חשוב, קידום הספורט העירוני. התשתית הספורטיבית בישובים סביבנו מתקדמת מאוד יפה בעוד שבחריש פחות. למסגרות הספורטיביות יש חשיבות גדולה לדור העתיד של חריש – לילדים שלנו  ומכאן הצורך במועדוני ספורט שונים ומגוונים לכלל המגזרים".

"רבים מכירים אותי בעיר כאדם עם טוב לב, כזה שחביב על כולם, ואני מאמין שברוח טובה אפשר לקדם את העיר למקומות טובים. אחרי שנים של תרומה לקהילה, אני מאמין שעם היכולות והכישורים שלי אני ראוי להיות חבר מועצה שמייצג את כלל הציבור". ולדמן מציין כי את חצי השנה הקרובה הוא מתכוון להקדיש למפגשים עם תושבים, הכרת המצוקות והבנת הרצונות שלהם והוא מודע להקרבה האישית הרבה הנדרשת: "הבית מוכן לזה ואני מוכן לשאוף קדימה". עוד הוא משתף כי הוא לא פוסל חיבורים לקראת הבחירות וכי אין מועמד מועדף מבחינתו לראשות העיר.

ישוב צעיר, פוליטיקה גועשת

על פי מכון המחקר מאגר מוחות, אחוז ההצבעה בבחירות המקומיות בחריש צפוי להיות גבוה מאוד ויעמוד על 83%. "היישוב הצעיר חריש אומנם לא קיים שנים רבות, אך הפוליטיקה המקומית שם גועשת כאילו הייתה קיימת עשורים", מסבירים מנהלי המכון. "על הפרק נמצאת ההוויה של העיר וכפועל יוצא מכך כל אחד מהצדדים רואה בבחירות לרשויות המקומיות כהזדמנות להכריע את המלחמה".

ואכן, התכונה לקראת הבחירות הקרובות הולכת ומתרבה ולא מן הנמנע שבתקופה הקרובה מועמדים נוספים יצהירו על מועמדותם, ואיחודי כוחות ושיתופי פעולה בין מועמדים ורשימות יתרחשו לקראת הישורת האחרונה.

יש לציין כי סוגיית מספר נבחרי הציבור שירכיבו את המועצה הבאה בחריש טרם הוכרעה, אולם ברור כי מספר חברי המועצה יגדל בהשוואה למספר הקיים במליאה הנוכחית.

ממשרד הפנים נמסר כי: "מספר חברי המועצה נקבע על פי מספר האוכלוסייה ברשות ומאחר וטרם נגזר פנקס הבוחרים מספר האוכלוסייה אינו מעודכן ויתעדכן בהמשך השנה".

לקריאה נוספת: בחירות 2023: לראשונה מספר חברי המועצה יהיה דו-ספרתי

מערך הכיסוי והקליטה הסלולריים יתרחב במהלך החודשים הקרובים ויכלול התקנה של מספר אנטנות ברחבי העיר בדגש על השכונות החדשות, בצוותא והפרחים, בהן לדברי שר התקשורת "היעדר הכיסוי אינו מאפשר קיום שגרה נורמלית ובטוחה". ועד שכונת בצוותא מברך על המהלך: "מוטב מאוחר מאף פעם״

"עד סוף השנה תהיה בחריש פריסה סלולרית מלאה ויוקמו אנטנות גם בשכונות הפרחים ובצוותא. זו הבשורה מביקור שר התקשורת בחריש", עדכן ראש העיר יצחק קשת ביום חמישי ה-11 במאי בעקבות ביקורו של שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי.

על פי ההודעה עד סוף השנה יוקמו בחריש בין 4 ל-6 אנטנות חדשות. אלו ירחיבו את מערך האנטנות הקיים ויספקו כיסוי וקליטה סלולרית לתושבי השכונות החדשות, בצוותא והפרחים, שסובלים מהיעדר קליטה.

השר קרעי ציין בסיום ביקורו בעיר: "הנחיתי את הדרג המקצועי לתת קדימות עליונה להקמת האנטנות הסלולריות בשכונות החדשות, שהיעדר הכיסוי בהן אינו מאפשר קיום שגרה נורמלית ובטוחה".

עוד ציין שר התקשורת כי "מבחינת פריסת סיבים, בחריש יש פריסה כמעט מלאה חוץ מכמה רחובות בשכונה הוותיקה שיטופלו בהקדם".

הפריסה בחריש היא חלק מתוכנית משרד התקשורת לפריסת תשתיות תקשורת בארץ. בפברואר 2023 ציין השר קרעי כי יקים צוות בין-משרדי מיוחד לפיתוח תשתיות דור 5 ולהסרת חסמי פריסה. "פריסה מואצת ורחבה של תשתיות תקשורת מתקדמות מחויבת המציאות. ההשקעה הלאומית כפי שנקבעה בחוק ההסדרים, בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ופרישה רחבה של אתרי דור 5, יזניקו את הכלכלה הישראלית ויצעידו את ישראל לקדמת במת החדשנות העולמית". הוא סיכם.

בחריש פועלות כיום 5 אנטנות סלולריות בלבד המעניקות מענה לכ-40 אלף תושבים. ביוני 2021 הותקנה האנטנה הסלולרית הראשונה בחריש במיקומו העתידי של הפארק המרכזי, אנטנת תורן מרכזי המתנשאת לגובה של 45 מטרים. עד להפעלתה נאלצו תושבי חריש להסתפק בכיסוי הסלולרי שהעניקה אנטנה סלולרית מרוחקת מהעיר, המוצבת מצידו השני של כביש 6. אנטנה שסיפקה כיסוי חלקי בלבד.

בנוסף לאנטנת התורן החדשה, הותקנה באותה עת מעל גג קניון MORE ברחוב דרך ארץ אנטנת עוקץ שסיפקה מענה נוסף.

ברבעון הראשון של שנת 2022 החלה פריסה נוספת של אנטנות סלולריות והותקנו אנטנות מעל גג בניין המועצה (גפן 78) מעל מרכז תרבות חריש (שוהם 78) ועל גג מרכז מסחרי עמית (טורקיז 3).

כל האנטנות בחריש מספקות שירות לכלל חברות הסלולר הפועלות בארץ (סלקום, פלאפון ו-PHI  -עבור הוט ופרטנר).

פריסה זו סיפקה כיסוי סלולרי מלא לתושבי שכונות החורש ואבני חן וכיסוי חלקי וחסר לתושבי השכונות החדשות בצוותא והפרחים. בחודשים האחרונים, עם צמיחתן של השכונות והעומס הגובר על המערך הקיים, התרבו התלונות על המחסור בקליטה בעיר.

מוועד שכונת בצוותא נמסר: ״אנחנו מברכים את שר התקשורת שלמה קרעי על דבריו שעד תום השנה תוקם אנטנה סלולרית שתאפשר איכות חיים לתושבי שכונת בצוותא. פעלנו רבות מול שר התקשורת הקודם וכן מול העירייה והעומד בראשה לטובת מציאת אתר להקמת אנטנה ואנו מצפים לבשורה חיובית בעניין כבר בחודש הקרוב. מוטב מאוחר מאף פעם״.

לקריאה נוספת: תגבור משמעותי של התחבורה הציבורית בחריש