כיצד תיראה חריש בעוד 20 שנים? תוכנית המתאר החדשה של חריש אושרה להפקדה והיא כוללת את הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, ושילוב שטחי מסחר בשטחי ציבור ומוסדות ציבור, במטרה לייצר הכנסות לקופה הציבורית

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה-חריש, בראשות יו"ר הוועדה מושיק גולדשטיין ובהשתתפות ראש העיר יצחק קשת, אישרה להפקדה את תוכנית המתאר לעיר חריש.

העבודה על תוכנית המתאר העירונית התבצעה בשיתוף הציבור במטרה למצב את חריש כעיר מרכזית, עם מנועי צמיחה כלכליים, זהות קהילתית מגוונת ושירותים נגישים לכלל התושבים.

תוכנית מתאר מתכללת תכנון עירוני בראייה קדימה לעשרים ושלושים שנים, בהתייחס לכל הסוגיות הנדרשות, בינוי, תחבורה, תעסוקה, שמירה על הטבע וכדומה. תוכנית מתאר אינה יורדת לפרטים אלא קובעת מתחמי תכנון ומגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון. עם זאת, חשיבותה ביכולתה להתוות את הדרך, ומכוחה ניתן להוציא תוכניות תב"ע מפורטות יותר.

במסגרת התוכנית שאושרה מתוכננת לקום בשכונת מעו"ף קריית בריאות הכוללת בית חולים ואקדמיה לאנשי הרפואה. בסמוך למתחם זה מתוכננים מגורים ייחודיים המתאימים לסטודנטים ולסגל הרפואי.

תוספת קומות לבניינים נמוכים

עוגן משמעותי נוסף בתוכנית הוא ציפוף מארג המגורים בחריש, שנבנתה בצפיפות נמוכה ומשופעת בבנייני מגורים לא גבוהים. על פי התוכנית, כ-2,000 יחידות מגורים יתווספו לשטח הקיים בחריש, כאשר שליש מתוכן (כ-750 יחידות) יתווספו במסגרת התוכנית להתחדשות עירונית (פינוי-בינוי) במתחם גמלא הוותיק.

פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

שאר יחידות הדיור יתווספו במסגרת עיבוי פרויקטים קיימים. שלמה קליין, סגן ראש העיר וחבר בוועדה לתכנון ובינוי חריש מסביר כי הכוונה היא לבנייני המגורים הנמוכים בעיר בני 5-4 קומות בלבד. "התוכנית מקנה זכויות לבעלי הדירות בבניינים אלו להוסיף קומות נוספות. זה לא בדיוק תמ"א 38 – כי בחריש אין צורך לחזק את הבניינים, אבל המשמעות דומה".

קומת מסעדות בהיכל התרבות

עיבוי וציפוף העיר מתייחס גם לשטחים המסחריים המניבים הכנסה לקופת העירייה. התוכנית מאשרת הוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים ופותחת אפשרות חדשה לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

"עדיין לא מיצינו את הקיים, אבל התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית", מסביר קליין.

בנוסף, תוכנית המתאר מחזקת את שימורו של הפארק העירוני והחיבור לטבע ומתייחסת לסוגיות התחבורה לטווח רחוק וביניהן מערכת הסעה המונית כמטרונית ורכבת קלה.

קליין מתייחס לאישור התוכנית, שתוכננה במהלך מספר חודשים בלבד, כאל השג משמעותי. "ישנן ערים רבות ותיקות שמתנהלות ללא תוכנית מתאר, בגבעתיים אישרו לאחרונה תוכנית מתאר לאחר שמונה שנות עבודה.

"אני חושב שזה יפה מאוד שרק סיימנו לבנות את העיר ואנחנו כבר חושבים קדימה לעשרים שלושים השנים הבאות.

"החשיבות של הכנת תוכנית מתאר היא ביכולתה לאפשר לנו לייצר תב"עות (תוכניות בינוי עיר) מבלי להזדקק לאישורה של הוועדה המחוזית. הוועדה המקומית שתוקם בחריש עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת, תוכל לפעול בצורה עצמאית".

תרומה משמעותית של תושבי חריש לתוכנית

עשרות מתושבי חריש לקחו חלק במפגשי שיתוף הציבור להכנת התוכנית ותרמו תרומה נכבדת לתוצאה הסופית, כך לדברי קליין.

"שיתוף הציבור היה מאוד משמעותי. חברת D.M.R שעבדה על תוכנית המתאר ציינה כי התושבים שינו את החשיבה לצוות התכנון ובעקבות זה נכנסו שינויים לתוכנית. עוד הם ציינו כי היה זה שיתוף הציבור הכי משמעותי שהיה להם, ומדובר בחברה בעלת ניסיון רב בתהליכים מסוג זה".

יו"ר הוועדה המיוחדת מושיק גולדשטיין ברך על אישור התוכנית והודה לראש העיר יצחק קשת,  מועצת העיר חריש, משרד השיכון וכל המתכננים. הוא ציין כי הוועדה תמשיך לפעול ולתכנן את חריש כמרכז משמעותי בשרון הצפוני וכעיר מרכזית המספקת מענה ופתרונות דיור למשפחות  צעירות.

ראש העיר יצחק קשת ציין כי תוכנית המתאר אושרה בשעה טובה לאחר עבודה מאומצת. "זהו פרויקט היסטורי לדורות הבאים שייהנו מפירות העבודה המאומצת. התוצאה מתכללת את כל שיתופי הפעולה שיביאו לחריש איכות חיים מיטבית".

לקריאה נוספת: חריש 2040: מרכז רפואי בשכונת מעו"ף, מדרחוב בדרך ארץ

מתכנני הרובע החדש 'חריש דרום' מעריכים שהוא יהיה אורבני יותר ותוסס יותר בהשוואה לשכונות הקיימות בעיר, בזכות המודל החדש-ישן על פיו תוכנן. הצצה ראשונה לתוכנית הבינוי של הרובע החדש של חריש

הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בראשות מושיק גולדשטיין, אימצה בחודש האחרון תוכנית בינוי מנחה למתן היתרי בנייה לרובע חריש דרום. תוכנית הבינוי שאומצה על ידי הוועדה, אינה מחייבת, אך היא מציבה עקרונות מנחים ליזמים לבנייה של הרובע החדש בהתאם לתפישה עירונית חדשה, שמקדם משרד הבינוי והשיכון.

המודל: עירוב שימושים

רובע חריש דרום תוכנן על ידי משרד האדריכלים יחיאל ועפר קורין בהתאם לתפישת עירוב שימושים. מראה הרובע ייבדל משמעותית משאר חמש השכונות הקיימות בעיר, שנבנו בעשור האחרון.

"התכנון של חריש דרום הוא מתקדם, מדובר למעשה בשתי וערב של רחובות", מסביר סגן ראש העיר וחבר הוועדה המיוחדת לתו"ב-חריש שלמה קליין. "התכנון הכי מתקדם היום חוזר למעשה אחורה בזמן, ודומה לתכנון הישן של ערים מלפני 2,000 שנה. חריש דרום שונה משאר השכונות בחריש, שלא תוכננו בהתאם לתפישה זו".

מבט ראשון במפות התכנון מגלה שהרובע משתרע בין שני מוקדי טבע עיקריים, נחל נרבתא ממזרח ותל זאבים במערב. בין שניהם קיימת שדרה ירוקה להליכה ונסיעה שחוצה את הרובע ממזרח למערב.

במבט שני, מתגלים ריבועים ריבועים "בלוקים" על המפה. כבישים ישרים כסרגל מקשרים ביניהם בשיטת שתי וערב וכל בלוק הוא ייחודי ואינו הומוגני אלא כולל עירוב של בניינים. חלקם נמוכים בבנייה מרקמית, חלקם מתנשאים לגובה וביניהם מוסדות ציבור ושטחים ירוקים – והכל באותה יחידת שטח.

"רחובות בקנה מידה אנושי יותר"

גם לעין בלתי מיומנת, הסדר המובנה במפת הרובע בולט ומעיד על התמצאות קלה, בדומה לערים בינלאומיות רבות. קחו לדוגמה את מנהטן, שבנוייה בצורה של שתי וערב, אי אפשר להתבלבל בה ולא ללכת לאיבוד. כך גם בחריש דרום.

הרובע מחובר לשכונות בצוותא והפרחים באמצעות שלושה נתיבים, המרכזי בהם הוא שדרת ההגשמה והשניים הנוספים הם רחוב קהילה (בצוותא)  ורחוב יסמין (הפרחים). מדרום לרובע החדש ייסלל בעתיד גם כביש הגישה הדרומי של העיר.

למרות החיבור הרציף והטבעי לשדרת ההגשמה הרחבה, לדברי אדריכל יחיאל קורין, שתכנן את חריש דרום כמו גם את שכונת בצוותא, "נעשה ניסיון לתכנן רחובות בקנה מידה אנושי יותר".

"מתוכננים רחובות שיש בחלקם תנועה חד סטרית כדי לא להגיע למרחבים ענקיים לא מנוצלים כמו שיש בשדרת דרך ארץ. יש רחוב אחד שממשיך את שדרת ההגשמה, אבל הצרנו אותו עד כמה שניתן בהתחשב בעובדה שהוא ישמש נתיב תחבורה ציבורית בעתיד וישמש ככניסה החדשה לישוב".

עירוניות טובה כמו פעם

הצצה מעמיקה יותר לתכנון הבלוקים מגלה, שבנייני המגורים בחריש דרום כוללים מגוון רחב של טיפוסי בנייה. לא יהיו צמודי קרקע בשכונה החדשה, אם כי הבניינים המזרחיים ביותר, הסמוכים לשכונת בצוותא יהיו נמוכים יחסית. שאר טיפוסי הבניינים ינועו בין בנייה מרקמית (6-5 קומות) בניינים של 10-8 קומות ומגדלים (24-20 קומות). בניינים של תעשייה קלה ותעסוקה בלבד יתנשאו לגובה של 6-5 קומות.

על פי התוכנית ייבנו בחריש דרום כ-1,650 יחידות דיור, וכ-20% מתוכן יהיו יחידות דיור קטנות. לכלל הדירות יוצמדו מחסנים וחניות אולם בשונה משכונות חריש הקיימות, החניה במרבית המגרשים תהיה תת קרקעית אם כי באחוזים משתנים. בחלקם רק 50% מהחניה תהיה תת-קרקעית ובאחרים 90% וגם 100%. גם מבני הציבור ייבנו עם חניה תת קרקעית.

קורין: "תכנון חריש דרום מתבסס על עקרונות של ערים שאימצנו אותם כעקרונות טובים בעיר מודרנית. התכנון שונה מכל הרובעים הקיימים בחריש בזה שיש לו כמה עקרונות אורבניים מובהקים כמו יצירה של רשת מלאה וצפופה של הולכי רגל ורכב – מה שמאפיין ערים טובות. בחריש דרום התושבים לא יצטרכו לנסוע ברחובות אינסופיים ולחפש את הפנייה שמאלה, אלא ייהנו מהתמצאות טובה, אוריינטציה פשוטה.

"כיום כל הבינויים החדשים בארץ מתוכננים באותו סגנון של ערים אירופאיות עם אורבניות טובה וגריד פשוט. אנחנו לא ממציאים שום דבר, אלא מעריכים ומאמצים עקרונות ותיקים בתכנון ערים עם הסתכלות עדכנית לבעיות עכשוויות, כמו תעסוקה ותחבורה. מתאימים את העקרונות האלה לטכנולוגיה של היום".

מאפיינים של עיר מודרנית

אחד המאפיינים של ערים מודרניות טובות הוא רחובות תוססים מלאי עניין ותחבורה ציבורית נגישה למרכז העירוני. קורין מאמין שתכנון חריש דרום יקדם אורבניות טובה יותר בהשוואה לשכונות הקיימות.

"אני לא מאמין שחריש דרום יהיה כמו שכונה במרכז תל אביב, אבל תהיה לו יותר אורבניות הנובעת מאינטנסיביות של עירוב שימושים. באותו תא שטח יהיו גם משרדים, גם מסחר, גם תעשייה, גם מגורים וגם שטחי ציבור. העירוב הוא אחד המאפיינים של עיר נכונה וטובה לחיים מודרניים", הוא מסביר.

עיקרון נוסף שתורם למגוון ולהתמצאות בשכונה גם יחד הוא בנייה מגוונת, בניינים נמוכים ייבנו לצד מגדלים גבוהים. בנוסף, מתוכננים גם בניינים שישלבו תעסוקה, תעשייה ומגורים באותו בניין, מספר קומות של תעסוקה ומעליהם מגורים. "עירוב אנכי מאפיין עיר נכונה וטובה. אני לא יודע איך היזמים יבנו בפועל, אבל התכנון לכל הפחות מאפשר מגוון גדול מאוד", מדגיש קורין ומציין כי כל השכונות החדשות ברחבי הארץ בכפר סבא ובערים נוספות, נבנות בהתאם לעקרונות דומים.

בלי תעשייה כבדה

קליין מדגיש כי חריש דרום תיבנה בדומה לשכונות מודרניות רבות בארץ: "כל אשדוד החדשה נבנתה בהתאם לאותם עקרונות, זה התכנון החדש, מאוד מסודר, מאוד פשוט ומאוד מגוון", הוא מדגיש.

כיצד יעבוד העירוב של מגורים ותעשייה גם יחד וכיצד מבטיחים איכות חיים לתושבים?

"כפי שזה עובד בערים אחרות. העיר שמובילה את עירוב השימושים היא תל אביב. עם זאת, בחריש לא תהיה תעשיה כבדה, רק תעשייה עתירת ידע או תעשיה קלה לא מזהמת ולא מרעישה כמו דפוס או נגריות", מסביר קליין.

תחת אותה הגדרה לעירוב שימושים הדרים בכפיפה אחת, באותו "בלוק" ולעיתים אף באותו בניין, משולבים גם שטחי ציבור ומוסדות חינוך (שטחים חומים).

"בתי הספר מפוזרים בתוך הבלוקים המעורבים. אין איזור בתי ספר, אזור מגורים ואזור תעסוקה. גם כיום זה קיים בחריש אבל לא בצורה מובהקת, כמו אצלנו בתכנון", מדגיש קורין. עם זאת, הוא מציין כי קיים חריג אחד בתוכנית, קריית חינוך גדולה בצד המזרחי בסמוך לנחל נרבתא ללימודי סביבה וטבע, שנבנית כיחידה עצמאית.

חווית הליכה ברחוב

קורין מדגיש אלמנט תכנוני משמעותי נוסף ברובע, והוא מערכת השצ"פים (שטחי ציבור ירוקים פתוחים), שתוכננה על דופן הרחוב.

"אין שצ"פ פנימי נסתר מעיני הולכי הרגל. אין שטח ירוק פנימי שקשה להגיע אליו או שהוא קניינם רק של כמה תושבים. הוא נמצא על הרחוב, הוא  פתוח, נגיש וחשוף לכל – זה עוד יתרון היות ומערכת השטחים הירוקים היא חלק ממערכת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. כשאתה הולך ברחוב אתה עובר חוויית הליכה, עובר בין כל השימושים השונים ברחוב אחד", מסביר קורין.

עושר החוויה של השיטוט ברחוב נובע גם מהצפיפות הגבוהה יחסית של הבנייה בהשוואה לשאר השכונות בעיר. למרות הצפיפות (14.5 יח"ד לדונם) קורין מעריך שתושבי הרובע יחושו תחושת מרחב וחופש.

התכנון מפצה על הצפיפות

"ישנן הרבה שכונות שנבנו ובהתחלה חשבו שהן חריגות וצפופות ואחר כך פתאום ערך הנדל"ן עלה בהן עד אין סוף והביקוש אליהן גבר. כך זה עובד בשכונות שהתכנון בהן טוב ומעניק לתושבים תחושה של מרחב ורווחה.

"בחריש דרום ישנם אזורים עם זכויות בנייה מוגברות אבל חשוב לזכור שמדובר ברובע שנבנה בשיטה אורבנית חדשה מתוך מגמה שהתעסוקה תהיה קרובה לבית, שיהיו שם משרדים ואזורי תעסוקה שיספקו לתושבי העיר עבודה קרוב לבית, מבלי לעמוד כל בוקר בפקקים. זה ייעל להם את החיים ויתרום לאיכות חייהם. בנוסף, זהו רובע שהביטוי הפיסי שלו יאפשר חיי קהילה יותר טובים, יעודד קשרים חברתיים בין אנשים והשתייכות למקום".

כך או אחרת, מסכם קורין בתקווה ש"היזמים יבנו את הרובע כמו בתוכניות ולא יעשו מזה משהו אחר".

לקריאה נוספת: תוכנית רובע "חריש דרום" הופקדה

עם שבילי אופניים מוסדרים, טופוגרפיה שמקשה על הולכי רגל ומחסור בתחבורה ציבורית עירונית, נראה היה כי קורקינטים שיתופיים ישפרו את יכולת ההתניידות של תושבי חריש – אבל מפעילי קורקינטים לא ניגשו למכרז שפרסמה עיריית חריש. מנגד, יש מי שמברך על העיכוב: "בלי טיפול מקדים בבעיות היסוד, החלטה להביא לעיר קורקינטים חשמליים תביא הרבה יותר נזק מתועלת"

כחלק מהגישה העולמית לצמצום זיהום האוויר ותוך ניסיון להתמודד עם העומס ההולך וגדל בכבישים, התפתח בשנים האחרונות טרנד מצליח – שירותי השכרת קורקינטים חשמליים. הקונספט החדשני הוא פשוט וידידותי להפליא ומאפשר איסוף קורקינט מהרחוב, נסיעה באופן חופשי ופרידה מהכלי בכל נקודה שבה תחפצו כשהשירות כולו מתבצע באמצעות הסמארטפון.

הראשונה בישראל שהטמיעה את הטרנד העולמי היתה כמובן תל אביב אך בעקבותיה אימצו ערים נוספות את טרנד התחבורה השיתופית.

חריש פרסמה מכרז לקורקינטים

גם בחריש, מסתבר, זיהו את הפוטנציאל ופרסמו בחודש יולי 2022 מכרז פומבי להפעלת שירותי השכרת קורקינטים חשמליים שיתופיים בעיר. במכרז הזמינה העירייה מפעילי מערכים שיתופיים להתמודד על האפשרות להקים מערך דומה בתחומי העיר במסגרת חוזה לשנתיים עם אפשרויות הארכה. ייתכן ובעירייה היה מי שחשב כי מערך קורקינטים שיתופי ישפר את יכולת ההתניידות של תושבי חריש בעיר, יפחית את התלות ברכב פרטי וייתן מענה משלים לקו האוטובוס הפנימי היחיד, שפועל בעיר, ומספק פתרון מוגבל.

עם זאת, בתום פרק הזמן להגשת ההצעות התברר כי למכרז לא היתה כל היענות ואף מפעיל בתחום לא ניגש למכרז. "אנחנו בוחנים בימים אלו מדוע לא הוגשו הצעות, טרם הוחלט אם יתפרסם מכרז חדש", ציין שלמה קליין, חבר המועצה ואחראי תחום התחבורה בעיריית חריש. "ההתרשמות שלי היא שאין כיום די תושבים בחריש שהופכים את השירות הזה לנחוץ ונדרש", הוסיף קליין.

שבילי האופניים והטופוגרפיה כתמריץ

"מצד אחד אני רואה לאחרונה יותר ויותר רוכבי קורקינט חשמלי בעיר, מנגד, אני יכול להבין למה מכרז להפעלת מערך שיתופי לא הצליח", מתייחס גיל צנבחט, עובד הייטק ותושב העיר, לתוצאות המכרז.

צנבחט מתנייד זה חודשים ארוכים באמצעות קורקינט חשמלי. הוא שוכר עמדת עבודה במתחם ה'קליקה' בעיר, והחליף לוותר על רכבו. "הבנתי שאין סיבה שנמשיך להחזיק שני רכבים ומכרתי את הרכב ששימש אותי", הוא מספר.

לדבריו "הטופוגרפיה המשופעת בחריש היא דווקא הסבר אפשרי למה כן צריך שיהיו כן קורקינטים, אך אני מניח שלגודל האוכלוסייה הקיימת בעיר הייתה השפעה על האטרקטיביות של המכרז. גם לאופי העירוני ולמציאות בשטח יש השפעה. בסופו של דבר, רוב התושבים לא עובדים בעיר, וחריש אינה עיר תיירות או עיר שבאים אליה מבחוץ, מבקרים בה מספר שעות וחוזרים הביתה. במילים אחרות, למי שגר בעיר כבר שווה לרכוש קורקינט משלו, מאשר לשכור אחד כזה. עם שבילי האופניים המוסדרים בעיר זה אחלה פתרון".

חסרונות במערך הקורקינטים השיתופי

חשוב לציין כי לצד ההצלחה המסחררת של הקורקינטים ככלי ממונע המציע פתרון נוח, קומפקטי וזול משמעותית בסביבה עירונית, התגלו לאורך השנים חסרונות רבים למערך הקורקינטים השיתופיים: נהיגה פרועה, תאונות קטלניות וחוסר בקרה על נהיגת קטינים הם רק חלק מהרשימה. בנוסף, הקורקינטים הפזורים ברחבי הערים יצרו כאוס והפרעה לתנועה וערים רבות נאלצו להקשיח את התנאים והתקנות אל מול מפעילי השירותים.

בפריז אף הוחלט לאחרונה על קיום משאל עירוני שיעסוק בשאלה האם להמשיך ולהפעיל שירותי קורקינט שיתופי ברחבי העיר, זאת לאחר רצף של תאונות קטלניות בהם היו מעורבים רוכבי קורקינטים חשמליים.

בעיות אלו טרם הגיעו לפתחה של חריש, אולם בעיית הניידות בעיר עדיין קיימת. קו אוטובוס פנימי נוסף על קו 22 הקיים טרם החל לפעול, ושירותי הסעה משלימים כמו מוניות שירות, כלל לא קיימים בעיר.

להיערך מראש לקליטת קורקינטים בעיר

למרות הקושי בהתניידות יש מי שמברך על העיכוב בהכנסת קורקינטים לעיר. "מבלי להיכנס לעניין הכדאיות הכלכלית המוטלת בספק, אנו בעד הגברת השימוש בדו גלגלי לסוגיו השונים כתחליף אפקטיבי לכלי רכב ממונעים בעיר. עם זאת, על מנת להכניס קורקינטים לעיר באופן שלא יביא יותר נזק מתועלת, אי אפשר להתעלם ממספר בעיות יסוד קיימות", מסבירה קבוצת הפעילים ''נחלצים מהפקקים", העוסקת מזה מספר שנים בקידום נושאי תחבורה ציבורית, הליכתיות ודו גלגלי בחריש אל מול הרשות.

לדברי הפעילים ישנן מספר בעיות הדורשות התייחסות מקדימה ביניהן: תשתיות חסרות או לא מספקות – מחסור בשבילי אופניים, סימון חסר או לקוי של שבילים ומעברי חצייה יעודיים, שכונות ללא שבילי אופניים כלל (הפרחים, מעו"ף), חוסר רציפות בשבילים הקיימים ועוד.
מודעות נמוכה לבטיחות תחבורתית –  "המודעות בנושא זה היא ברמה של עולם שלישי. אי חבישת קסדות, חוסר ציות לחוקי תנועה, היעדר פעילות חינוכית והסברתית מקיפה".
תגבור אכיפה עירונית ומשטרתית להשלטת סדר במרחב הציבורי. חברי הקבוצה מסכמים: "בלי טיפול מקדים בבעיות היסוד המצויינות כאן, החלטה להביא לעיר קורקינטים חשמליים תביא הרבה יותר נזק מתועלת".

השכרת רכב שיתופי על בסיס יומי

עד שיפתרו בעיות היסוד עליהן מצביעה קבוצת נחלצים מהפקקים, מציע צנבחט להנהגת העיר להרחיב את שירות הרכב השיתופי שהחל לפעול בחריש בינואר 2021.

"שירותי הרכב השיתופי הפועל בחריש הוא בעיניי פתרון טוב בהרבה בתור שירות תחבורה משלים", הוא מסביר. "הייתי שמח אם היו יותר כלי רכב כאלה ושהשירות יהיה על בסיס שעתי ולא כנגד תשלום עבור יום שלם. בעיניי זה היה הופך כדאי יותר לתושבים והיה מפחית את מספר כלי הרכב הפרטיים שהתושבים מחזיקים".

שנתיים לאחר חקיקת חוק העזר העירוני, "חוק השבת", שגיבשה מועצת העיר, מספר העסקים שפועלים בסופי השבוע בעיר נמוך. החוק טרם אושר על ידי משרד הפנים והסבירות שהוא יאושר כעת על ידי אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, נמוכה. כיצד משפיעה החקיקה שטרם אושרה על הסביבה העסקית בחריש? האם עדיין ניתן להתייחס לחוק השבת כאל "הישג" קואליציוני או שמדובר בחוק ריק מתוכן?

ב-20 בינואר 2021, התקבלה במועצת העיר החלטה תקדימית והיסטורית: חוק עזר עירוני לפתיחת עסקים וסגירתם אושר לאחר דיונים ארוכים, מתחים ולחצים מבית ומחוץ. החוק, המוכר בשם "חוק השבת", עבר ברוב של שבעה חברי מליאה.

שני חברי מועצה השייכים לקואליציה הצביעו נגד. "זהו הנושא הרגיש ביותר שחריש התמודדה איתו. במשך שמונה שנות כהונתי כראש המועצה, לא נתקלתי בהתמודדות מורכבת כמו זו שהיתה סביב חוק השבת". ציין אז בסמוך לאישורו, ראש העיר יצחק קשת.

הדיון הפומבי שהתנהל בימים שקדמו להבאת החוק לאישור, יצא למרחקים וגרר התבטאויות רבות של שרים וחברי כנסת מרחבי הקשת הפוליטית וכן מצד רבנים ומנהיגי דעה מהציבור הדתי-חרדי.

נוסח החוק הסופי שאישרה מועצת העיר, מתיר הפעלת בתי אוכל כגון: מסעדות ובתי קפה, קיוסקים וכן עסקי עינוג ציבורי, בימי המנוחה במספר מוקדים בעיר:

• קניון מור בפאתי העיר;
• מרכז מסחרי בר ברחוב אודם;
• מתחם מסחרי דונה בשדרות ההגשמה (בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא);
• מרכז מסחרי שכונתי עתידי ברחוב תמר בשכונת החורש, מול פארק המועצה;
• רצועת מסחר עתידית בשכונת מעו"ף;
• הפארק העירוני העתידי;

חנויות ומרכולים שבתחילה הוגדרו אף הם כמותרים לפתיחה בשבת, בקניון מור בכניסה לעיר ובשכונת מעו"ף, הוחרגו לבסוף והוצאו מהחוק לדרישת חברי המליאה הדתיים.
כפשרה, הורחבה פעילותן של עסקי ההסעדה למיניהם גם לשלושה מוקדי מסחר שכונתיים בעיר ובפארק המרכזי העתידי. יש לציין כי המרכז המסחרי 'שפיר' בשכונת בצוותא לא נכלל בחוק.

בשדרת דרך הארץ החוצה את העיר, נאסר באופן מוחלט על הפעלה של בתי מסחר. מנגד, פעילות בתי קולנוע, אולמות מופעים ומרכזי ספורט הותרו בכל האיזורים בעיר. עוד קבע החוק כי בימי מנוחה, ובשאר ימות השנה, לא יחול האיסור על תחנות דלק וחנויות נוחות, כמו גם מתן שירותי רפואה דחופה בקהילה, בכל שעות היממה.

המציאות המתעצבת בשטח

מה קורה בשטח מאז נחקק חוק העזר? בקניון MORE שבשטחו כבר פעלו עסקים בשבת עוד בטרם גובש חוק העזר, היתר הפתיחה שימר את המצב הקיים, כך גם לגבי תחנת הדלק וחנות הנוחות שקיבלו היתר להמשיך ולפעול בשבת. משחקיית 'פליי פארק' פועלת במקום בסופי שבוע, כמו גם סניף 'סופר פארם' שהחל מאז מאז לפעול אף הוא בימי המנוחה.

לעומתם גלידריית 'גולדה', מי שהחזיקה אז בתואר העסק הראשון בעיר שפעיל בשבת, הסבה לפני שנה וחצי את הסניף לכשר ווהפסיקה לפעול בימי המנוחה. בהמשך היא גם עזבה את הקניון. בית הקפה 'גרג' בחר מראש לפעול רק בימי חול ובמתכונת כשרה ובמצב הנוכחי סניף 'מקדונלד'ס' נשאר היחידי הפעיל בו בשבתות וחגים ולא הצטרפו אליו מאז עסקים נוספים.

במרכז המסחרי 'בר', ברחוב אודם פועלים כיום שני עסקים בסופי השבוע: 'קואלה בר' ו'יורו מרקט'.

במתחם המסחר של דונה בשדרות ההגשמה שבנייתו הושלמה בשנה האחרונה, נפתח בינתיים רק עסק אחד לממכר משקאות חריפים שאינו פעיל בשבת. עסקים נוספים טרם הוקמו שם.

במרכז המסחרי ברחוב תמר הממוקם בסמיכות למתחם צמודי קרקע, חלה התקדמות בשנה האחרונה והוכרז על קבלן זוכה במכרז להקמת המרכז. עם זאת, טרם החלה הבנייה.

רצועת המסחר בשכונת מעו"ף, שנכללה ברשימת השטחים המסחריים שהותרו לפעול בשבת, היתה ועודנה שטחי בור שלא נעשה עד כה כל ניסיון לשווקם ליזמים. ההערכה האופטימית היא שתהליך פיתוחה יארך שנים ארוכות.

בפארק העירוני העתידי בו יפעלו עסקים בשבת – החלו עבודות הפיתוח והוא אמור להיפתח לציבור בסוף שנת 2023.

דבר אחד כבר ברור לגבי כל אותם השטחים העתידיים שהוזכרו לעיל והוא שאופיים ומתכונת פעילותם יוכרעו, בסופו של דבר, על בסיס שיקולי הכדאיות הכלכלית של היזמים, בעלי העסקים והמפעילים. חשוב להדגיש כי היזמים יכולים לפעול במתחמים אלה בשבת אך אינם חייבים. חוק אינו השבת אינו מחייב אותם לפעול בימי המנוחה.

להבדיל, היות וחוק השבת טרם אושר, בעלי עסקים יכולים תיאורטית לפתוח עסק שפועל בשבת בכל רחבי העיר, ללא קשר לקווים המנחים שהחוק הציע.

מדוע לא אושר החוק עד כה?

בשנתיים האחרונות היתה זו השרה איילת שקד שהחוק הונח לפתחה אך היא לא אישרה את סעיפיו וכעת, עם חילופי השלטון, תעבור הצעת החוק לשולחנו של השר הנכנס דרעי שיידרש לסוגיה. מדוע שקד לא אישרה את החוק?

"משרד הפנים דרש מאיתנו מספר תשובות בנושאים משפטיים שהעלה. השבנו להם על הכל, אך אז, כמה ימים לאחר מכן, יצאה ההודעה על פירוק הממשלה וההליכה לבחירות", מסביר חבר המועצה יוסי גולדמן ומי שפיתח קשרים פוליטים פוריים עם השרה היוצאת שקד. "להבנתי  היתה מניעה במצב זה על חתימה של חוקי עזר. נאמר לי שזה בעייתי לחתום על החוק בעת של חילופי שרים במשרד", הוא מציין.

עם זאת, גולדמן מציין כי קווי היסוד של החוק ברורים לכולם ומהווים מערכת כללים ברורה גם בטרם נחתם החוק: "בעלי עסקים ותושבים כבר יודעים ומבינים מה מתוכנן להיות בעיר בכל הקשור להפעלת עסקים בשבת, מאיזה סוג מותר לפתוח והיכן. מי שיש לו כוונה לפתוח עסק באופן טבעי בודק מראש את הנושאים הללו, כי בחירת מיקום שגוי, עלולה, ביום שבו החוק ייכנס לתוקף, לעלות מאות אלפי שקלים לבעל העסק (שבחר לפתוח עסק בשבת, ל.ש). בהחלט ניכר כי גם אם החוק טרם אושר במשרד הפנים, תוכנו משפיע על הנעשה בשטח, הלכה למעשה כבר כיום. לראייה, אני לא מכיר אף עסק שיש לו יומרות לפעול בשבת והוא ממוקם באחד המקומות שלא הוסדרו לשם כך".

אין שינוי, אין התקדמות

"לא ראיתי יותר מדי שינויים בעיר מאז שהחוק הזה אושר והוגש למשרד הפנים, לא נפתחו כאן מקומות בילוי חדשים בשבת והמקומות שעובדים בשבת בעיר היו פתוחים עוד טרם החוק. לא נראה שיש כל התקדמות בפיתוח של האזורים הנוספים שמופיעים בחוק", מציין רומן קזרנובסקי, תושב העיר ומנהל עמותת דוברי הרוסית 'חרישניק'.

קזרנובסקי  מתייחס למציאות כיום בחריש ולעובדה שאף עסק אינו בוחר לפעול בשבת כאוות נפשו למרות שלא קיים איסור חוקי: "המציאות ברורה. מדובר כיום בתחום אפור, אבל ברור שלא הייתי פותח עסק שפעיל בשבת בדרך ארץ מתוך הבנה שברגע שהחוק ייכנס לתוקף אאלץ לסגור אותו. לגבי השיקולים של העסקים, מדובר בהחלטה כלכלית שלהם בהתאם לאוכלוסיית היעד שלהם".

"יש בעיר כיום כבר אוכלוסייה גדולה שראויה ומעוניינת במקומות בילוי ומסעדות בשבת בעיר, כנראה שבשלב זה אין מספיק בעלי עסקים אמיצים לבוא ולשרת את האוכלוסיה הזו", מוסיף קזרנובסקי. "כמובן שהייתי שמח שיהיה לי הכל בתוך העיר ושלא אצטרך לנסוע החוצה מחריש בשבת, אבל בסופו של דבר אני יכול. הקושי גדול בהרבה עבור אלו שלא מחזיקים ברכב פרטי, עולים חדשים רבים שאין עבורם מענה מספק. אנחנו עיר מעורבת, אמנם לא לאס וגאס, אבל גם לא בני ברק או אלעד והחוק הוא פשרה לכולם. אנחנו מהצד החילוני קיבלנו את הפשרה הזו ואני אופטימי שהסטטוס קוו בעיר יישמר וכל אחד יזכה לפתרונות ולצרכים שלו".

ניהול המרחב הציבורי בהתאם לעקרונות החוק

"הסבירות שחוק השבת יאושר לא גבוהה", מודה שני גרינברג, סגנית ראש העיר ואחת מאדריכלי החוק. גרינברג איננה מופתעת מהעיכוב באישור החוק והיא מסתמכת בדבריה על מקרי עבר ועל רשויות נוספות שממתינות תקופה ארוכה לתיקונים בחוקי עזר שהגישו.

הסיבה המרכזית בעיני גרינברג היא הדמויות שמאיישות את משרד הפנים בשנים האחרונות ומגיעות מעולם דתי-שמרני: "אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, התנגד לחוק הזה מלכתחילה והוא לא יאשר שום חוק שמתיר פתיחה של עסקים בשבת", היא מדגישה.

אז מה הלאה? גרינברג סוברת כי סטטוס הביניים בו מצוי החוק כיום יישאר על כנו וכי רוחו וסעיפיו כפי שגובשו במליאת המועצה הם שישרטטו את ההתנהלות במרחב הציבורי בעיר גם מבלי אישור ממשלת ישראל. "הציפיה שלנו היא שציבור בעלי העסקים בעיר יזרום עם איך שהחוק הזה בנוי, לדוגמה, הייתי מצפה שעסקים שאינם שומרי כשרות יפתחו את העסק באותם מיקומים המתירים פתיחה בשבת. הסקטור העסקי צריך באופן טבעי לערוך סקר מקדים כדי להבין איפה הכי כדאי לו להקים את העסק. חשוב גם לציין כי ריבוי עסקים מאותו סוג באותו מתחם מעצים את כלל העסקים".

"החוק משרת את הציבור החילוני"

לטענה כי המענים עבור הציבור החילוני נותרו דלים על אף החוק שהצטייר אז כבשורה גדולה המיטיבה עם כלל המגזרים, מזכירה גרינברג כי חלה התקדמות בשנה האחרונה עם היזם שזכה במכרז להקמת המרכז המסחרי ברחוב תמר ועם הפארק העירוני שצפוי לכלול עסקים שפעילות תותר בשבת המצוי בהקמה.

גם לטענה כי בשטחי מעו"ף המיועדים להקמת מתחמי בילוי ופנאי משמעותיים יותר, טרם חלה התקדמות, משיבה גרינברג: "אם היינו בסיטואציה שכבר אין מקום בכל המרכזים שכבר בנויים עבור עסקים שפתוחים בשבת, הייתי אומרת שאנחנו בבעיה אך לא כך המצב בשטח. יש איפה להקים עסקים שפתוחים בשבת וזה נתון לניתוחים ושיקולי כדאיות כלכלית של בעלי העסקים". עוד היא מוסיפה: "עקרונות החוק לחלוטין נותנים מענה ומשרתים את הציבור החילוני, גם בזכות הפריסה הגאוגרפית וגם מבחינת השימושים האפשריים", והיא מסיימת בנימה אופטימית: "מבחינת הניצול בשטח? צריך לתת לעיר ולסביבה העסקית זמן להתפתח וזה יקרה".

ממשרד הפנים לא התקבלה תגובה לשאלות על סטטוס החוק ומהן הסיבות בגינן האישור מתעכב.

לקריאה נוספת: החלטה היסטורית: חוק השבת עבר בהחלטת רוב במליאה

בימים אלה פורסם מכרז לקבלנים לתכנון וביצוע החלק המערבי של כביש 611. עבודות מקדימות כבר בוצעו בשטח, וגם שלב התכנון המפורט של הכביש כבר הסתיים. העבודות צפויות להתחיל בתוך מספר חודשים, ולהימשך שנתיים וחצי

בימים אלה פרסמה חברת נתיבי ישראל את המכרז לקבלנים לתכנון וביצוע החלק המערבי של כביש 611. עבודות מקדימות כבר בוצעו בשטח, וגם שלב התכנון המפורט של הכביש כבר הסתיים.

היציאה למכרז ולשלבי הביצוע על ידי חברת נתיבי ישראל מתוקצבת במסגרת החלטת הממשלה החדשה לחריש שהתקבלה לפני כחצי שנה.

השלב הנוכחי כולל יצירת תוכניות עבודה וביצוע העבודה עצמה. העבודות צפויות להתחיל בתוך מספר חודשים, ולהימשך שנתיים וחצי.

פרויקט הקמת הכביש החדש כולל בין היתר את הקמתם של ארבעה גשרים, שביל אופניים לכל אורכו, מעברים לבעלי חיים, שיקום נופי ועוד. הכביש החדש ייצא משד' האחווה סמוך לשכונת הפרחים ויתחבר לכביש 574, ויהיה הבסיס לחיבור ישיר של חריש לכביש 6 בהמשך.

הכביש החדש ייצא משדרת האחווה סמוך לשכונת הפרחים ויתחבר לכביש 574. בעיריית חריש מקווים שכביש זה יהווה בסיס בהמשך לחיבור ישיר של חריש לכביש 6.

ראש העיר יצחק קשת: "הדרישה החד-משמעית שלנו לחבר את חריש לכביש 6 נתקלת כבר כמה שנים בהתנגדות של משרד התחבורה. אנחנו לא מוותרים. כביש 611 החדש מקדם אותנו למטרה, ואני מאמין שיהיו בשורות בעניין הזה".

לקריאה נוספת: אומרים שהיה פה יער: מאות עצים נכרתו ביער חריש

"הצוות של מכבי הם מלאכים שהצילו את חיי וטיפלו בילדים שלי. אין לי מספיק מילים כדי להודות להם" – כך הגיבה המטופלת שהגיעה לביקור אצל רופאת המשפחה, חטפה התקף אלרגיה מסכן חיים בכניסה לבית המרקחת, וניצלה בזכות טיפול מקצועי ומסור

 שרה אורלוי (34) תושבת חריש, ביקרה לפני כחודש במרכז הרפואי של מכבי שירותי בריאות בשדרת דרך ארץ בעיר, בעקבות התקף אלרגיה שחוותה כמה ימים קודם לכן.

"תמיד הייתי ילדה קצת אלרגית אבל אחרי הלידות הרגשתי שהמצב של האלרגיה מדרדר. עשיתי בדיקות וגילו שאני אלרגית לחומר ניקל ולפריחה של עצים. ביום שבת התחלתי להרגיש שהלשון והפנים שלי מתנפחות. רצתי עם בעלי למיון ושם טיפלו בי וביקשו שאגיע לרופא המשפחה שלי כדי לקבל תרופות נגד אלרגיה".

שרה הגיעה לרופא המשפחה שלה במכבי שירותי בריאות בחריש, ובתום הביקור ניגשה לבית המרקחת הסמוך כדי לרכוש את התרופות. את מה שקרה כמה רגעים אחרי כן היא משחזרת: "פתאום הרגשתי שהפנים והלשון שלי מתנפחות, בדיוק כפי שקרה לי ביום שבת. הבנתי מיד שמדובר בהתקף אלרגיה אבל לא ידעתי מה לעשות. שני הילדים הקטנים שלי היו איתי והרגשתי שמרגע לרגע המצב רק מחמיר".

בהחלטה של רגע, שרה החליטה לחזור לקופת החולים עם ילדיה ולהזעיק עזרה. היא נכנסה בריצה לתוך המרכז הרפואי והצליחה, בקושי רב, להסביר למזכירה שהיא חווה התקף אלרגיה. המזכירה הבינה את דחיפות המקרה והזעיקה את ד"ר מירב בנצקי, מומחית ברפואת משפחה של מכבי בחריש.

"המזכירה נכנסה לחדר וביקשה שאצא בדחיפות לחדר ההמתנה", נזכרת ד"ר בנצקי ששהתה באותה עת עם מטופל בחדרה. "כשהגעתי לשם ראיתי את שרה באמצע התקף אלרגיה כששני ילדיה צמודים אליה ולא מבינים מה קורה. במקרה של התקף אלרגיה הזמן עובד לרעתנו. בכל רגע שעובר המצב מחמיר. קראתי לצוות הסיעוד, האחיות אוריה ורות, והתחלנו במתן טיפול רפואי כדי לעצור את התקף האלרגיה. הזרקנו לשרה אפיפן והתחלנו במתן חמצן וסטרואידים. במקביל הזעקנו ניידת טיפול נמרץ. כל הצוות הרפואי שנכח במקום באותו זמן נרתם לטפל במקרה".

צוות המזכירות שנכח במקום, אושרת, מאיה וחגית, לא נשאר אדיש למראה הילדים הקטנים של שרה. הם לקחו אותם הצידה, שיחקו איתם, טיפלו בהם והרגיעו אותם כדי שלא ילחצו מהסיטואציה. "האנושיות וטוב הלב של הצוות היה מרגש. הן הבינו שיש פה שני ילדים שעלולים להיבהל ואפילו להישאר בטראומה מהמקרה הזה אז הן טיפלו בהם בזמן שאני קיבלתי טיפול שהציל את חיי", משתפת שרה.

לפני כמה ימים חזרה שרה למרכז הרפואי כדי להודות לצוות שהציל את חייה. "מבחינתי אתם המלאכים שלי, אין לי מספיק מילים כדי להודות לכם על כך שברגעים הדרמטיים האלה נתתם לי להרגיש בידיים טובות".

מעוניינים לעבור למכבי? היכנסו ללינק ותוכלו ליהנות מסטנדרט הבריאות הגבוה בישראל

https://camp.maccabi4u.net/move_hasharon/

לקריאה נוספת: מכבי אקטיבי: בפעם הראשונה בחריש

-תוכן מקודם-

הרעש ממגרשי הספורט עד 23:00 בלילה הוא מחריש אוזניים, הנגרייה השיתופית "מנסרת" לתושבים בשעות הערב ואירועי הבר/בת מצווה במתנ"ס גורמים לשכנים לאטום את החלונות – וגם זה לא עוזר. מדוע הרעש בחריש אינו מטופל כמו בערים רבות אחרות?

על פי נתוני משטרת ישראל בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022 (ינואר-ספטמבר) התקבלו במוקד הטלפוני 887 תלונות על רעש מתושבי חריש, רובן, ככל הנראה, תלונות על שכנים שמרעישים, אולם חלקן עסקו גם בתלונות על רעש הנובע מפעילות במבנים ציבוריים בניהול העירייה.

רחלי הלל, מתגוררת בשכונת הפרחים, בסמוך לתיכון אתגרי העתיד. לדבריה, ישנן פעילויות בשטח בית הספר, בשעות אחר הצוהריים והערב שמלוות ברעש רב, אבל מה ששבר את גב הגמל מבחינתה, הוא רעש החיתוכים, נסירות, קדיחות ופטיש שנשמע אחת לשבוע, כשהנגרייה השיתופית פועלת במקום.

"אנחנו חוזרים הביתה אחרי יום עבודה וזה מה שאנחנו צריכים לשמוע? נגמר המקום בחריש?" היא תהתה בפוסט שכתבה והוסיפה: "מדוע חוג נגרות (שהוא חוג מבורך לדעתי) לא נפתח במקום מיועד לכך? שטח ניטראלי, שטח שהרעש של החיתוכים, הניסורים והקדיחות לא יפריע לנו?".

"אי אפשר לשבת במרפסת"

הרעש הנגרם מפעילות בית הספר אינו היחיד בעיר. שיר בנסאדון, תושבת רחוב יחד, מתגוררת בסמוך למתנ"ס בצוותא, שמשמש בשנה האחרונה כאולם אירועים פרטיים. "האולם מושכר על ידי עיריית חריש לתושבים פרטיים לטובת חגיגות בר / בת מצווה, אירועים שמתקיימים עם מוזיקה מאוד חזקה. הרעש הוא בלתי נסבל. אי אפשר לשבת במרפסת וגם סגירה ואטימה של כל חלונות הבית לא תמיד עוזרת. מדובר במטרד ממשי". למרות התלונות החוזרות ונשנות, תושבי הבניין טרם זכו להתייחסות או למענה מחברי המועצה או מגורמים רשמיים של העירייה.  "קשה לי להבין למה באמצע שכונת מגורים יש מקום לאירועים פרטיים. זה פשוט לא מתאים", מסכמת בנסאדון.

פוסט אנונימי שהתפרסם באחת מקבוצות הפייסבוק של חריש, הצביע גם הוא על תופעה דומה, אולם כיוון זרקור דווקא למגרשי הספורט שפעילים מדי ערב עד השעה 23:00 ובשעות המנוחה.

"הצרחות, הקללות, הצעקות מהמגרש במיוחד משעות הצהריים ועד 23:00 כללל יווםםם פשוט גיהנום", כתב התושב האנונימי. "אנחנו לא נגד משחקי כדורגל ולא נגד הנאות, אבל כששולחים לשם ילדים בין 16:00-14:00 ובימי שישי ושבת שצורחים, והדף הכדור חודר לתוך הבתים זה מאוד מתסכל".

אין מדיניות רעש

סיון דהן, תושבת שכונת מעו"ף ומתכננת ערים במקצועה, מאמינה שרעש הוא חלק אינהרנטי מעירוניות אולם יש לפקח עליו.

"מפגע רעש הוא עניין סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. עם זאת, קיימים חוקים ברמה הארצית לעניין רעש ומפגעים, אבל הם לא תמיד מכסים את כל המפגעים. זו הסיבה שחוקי עזר עירוניים בנושא מפגעי רעש, שמתאימים למאפייני התושבים הם כלי חשוב בידי הרשות כדי לנהל את החיכוכים, אבל כרגע אין בחריש מדיניות בנושא".

על פי אתר משרד הפנים, כ-80 רשויות ברחבי הארץ חוקקו חוק עזר ספציפי למניעת רעש, וקבעו תקנות במסגרת מדיניות זו.

כך לדוגמה, בתל אביב "עיר ללא הפסקה", הפעילות במגרשי הספורט מוגבלת עד השעה 20:30 (שעון חורף) או 21:30 (שעון קיץ).

מספר רשויות שלא הסדירו את הנושא נאלצו להתמודד עם מפגעי הרעש משטחים ציבוריים בבית משפט, זאת לאחר שתושבים הגישו תביעות כנגדן. כך לדוגמה, השופט אליהו בכר פסק לטובת תושבי הרצליה נגד עיריית הרצליה, כי התאורה בגן רש"ל בעיר תופעל בימי חול עד לשעה 20:00 בלבד ובשעות 16:00-14:00 לא תתקיים פעילות במגרש ובימי שישי ובערבי חג עד לשעה 14:00. בכפר סבא, בתביעה אזרחית של תושב המתגורר בסמוך לבית ספר, קבע השופט כי לא ניתן לקיים פעילות ספורט או פעילות מרעישה בשטח מגרש הספורט המקורה בין השעות 16:00-14:00 והחל מהשעה 20:30.

מותר להרעיש עד 23:00

עידית ינטוב, המשנה לראש העיר ויו"ר ועדת חוקי עזר בחריש, מתייחסת לנושא: "אין לנו צורך בחוק ספציפי לרעש כי אנחנו עובדים עם החוק הכללי, כך ציין בפני היועץ המשפטי לעירייה".

עוד היא מציינת כי מגרשי הספורט ננעלים בשעה 23:00 בלילה כי עד שעה זו "מותר להרעיש", ולדבריה, רוב התלונות שמגיעות לפתחה, אינן תלונות על רעש הנובע מהפעילות במגרשים אלא ההפך: "אני מקבלת תלונות הפוכות – שאין לאנשים איפה לשחק כיוון שרוב המגרשים נסגרים מוקדם או סגורים בשבת", היא מציינת.

ינטוב גם מתייחסת לתלונות של בנסאדון על קיום האירועים במתנ"ס בצוותא: "אני באמת לא חושבת שאפשר למנוע מהאנשים לחגוג אירועים במתנ"ס. אין בחריש אולם אחר וקשה למנוע את האפשרות היחידה הזו מתושבי העיר. עם זאת, אני מסכימה שזה קשה לדיירים שמתגוררים קרוב לשם".

אוזן קשבת לתושבים

הקרבה של מגורים למבנים ציבוריים ושימושי מסחר אינה המצאה ייחודית לחריש. העיר נבנתה בהתאם לתפישה של "עירוב שימושים", גישה שלטת בתכנון ערים. מצדדי הגישה טוענים כי השימושים השונים בשטח תא נתון מאפשרים הפחתה משמעותית של תלות ברכב פרטי וזיהום אוויר, כיוון שהתושבים יכולים לצעוד רגלית או לרכוב באופניים למקומות עבודה, מוסדות חינוך, מסחר ותרבות.

"אני בעד עירוב שימושים ועירוניות שוקקת שיוצרים תנועה ערה ברחובות העיר ולא הופכים את חריש לפרבר של שינה, אבל כל זה בתנאי שרשות מהווה "אוזן קשבת" לתושבים שלה ומייצרת הסדרים שמתאימים לתושבים", מדגישה דהן ומצביעה על תופעה נוספת ייחודית לחריש: "בדרך כלל בעיר נוצרות קהילות סביב מבנים שמספקים או צורכים את הפעילות הזו. הגיוני שאנשים שמתפללים יגורו ליד בית כנסת. לאלו שלא – בית הכנסת עלול להפריע. אותו דבר עם מוסדות חינוך. כך הרעש פחות מפריע לאלו שמשתמשים במבנה. אבל בחריש תחת התפישה של "חריש לכולם", מוסדות הציבור אינם מותאמים בהכרח לרוב תושבי השכונה ולכן גם סף הסבלנות לרעש הוא נמוך יותר. זה יוצר יותר הפרעות ויוצר יותר תנועה בבקרים. זו טעות לדעתי בחלוקת השימושים".

רחוב שקט הוא יקר יותר

אריאל שרעבי, אדריכל ומתכנן ערים, מעריך שחריש אינה "עירונית דיה" אלא נבנתה יותר כפרבר שינה, ולכן הרעש, שמלווה באופן אינהרנטי עיר, נתפס מוזר בחריש. "בעיר רגילים לחיות את הרעש – זה רעש שמלווה את ההוויה של התושבים בעיר, לא גרים בעיר כדי להתנתק אלא להיות חלק מפעילות שמתרחשת כל הזמן".

שרעבי אינו מעודד מפגעי רעש אלא מאמין בכוחו של עירוב השימושים להביא לאיזון בעיר ללא יד מכוונת: "בערים ותיקות נוצרו חלוקות טבעיות במהלך השנים בין רחובות שקטים יותר ושקטים פחות, אלו רחובות שגם פונים לאוכלוסיות שונות ומציעים דיור במחירים שונים. כך לדוגמה, רחובות אלנבי וביאליק בתל אביב, הם רחובות סמוכים מאוד, אולם הראשון הוא רחוב עמוס, מסחרי ורועש ופונה בדרך כלל לאוכלוסייה צעירה יותר, בעוד שרחוב ביאליק הוא שקט. ההפרש במחירי הדירות בין שני הרחובות יכול להגיע ל-50% למרות שאין כמעט מרחק ביניהם.

"ברגע שחריש תתבגר ויהיו בה רחובות שההתמחות שלהם היא לספק עניין, שאר הרחובות יוכלו לספק מקומות שקטים למגורים. זה שילוב שעובד. יש כוח קנייה שמגיע מהרחובות השקטים, כוח עבודה שמתגורר ברחובות הרועשים ומגוון דירות שמאפשר לאוכלוסיות שונות לגור ביחד ולחלוק במרחב הציבורי. התפקיד של הנהגת העיר הוא ליצור את הכלי שיאפשר לזה לקרות".

"זה לא תכנון, זה ניהול"

יובל כהן, חבר ועד מנהל ב"מרחב", עמותה הפועלת לקידום מושג העירוניות, לשיפור התכנון האזורי בישראל, לצמיחה חכמה ולצמצום הפערים במרחב הציבורי, מאמין גם הוא ביתרונות עירוב השימושים ומציין כי קונפליקטים כאלה הם חלק מכל הערים הגדולות בישראל ובעולם.

"גרתי במילאנו מעל מועדון לילה – מעולם לא שמעתי כלום. זה לא קשור לתכנון עיר אלא ניהול עיר. הקונפליקטים האלה הם חלק מכל עיר, אבל הם מנוהלים בשלל דרכים. בתל אביב לדוגמה, קובעים את שעות הפעילות של פריקה וטעינת סחורות כדי לא להפריע לתושבים. בחיפה ורמת גן ערכו תוכניות לניהול חניה כדי להפחית את הרעש. ברעננה, הפארקים נסגרים בשעות הערב ובערים אחרות מגבילים את שעות הפעילות של עסקים. תושבי חריש צריכים לדרוש מנבחרי הציבור שלהם שילמדו את הנושא וצריכים לדרוש אכיפה.

"לגבי המתנ"ס שמשמש כאולם אירועים פרטיים בתוך שכונת מגורים, זה נדיר בעיני ולא מופיע בדרך כלל בתב"ע, צריך לבדוק אם אפשר לדרוש לבטל את זה. מצד שני, עיריית חריש יכולה להרים את הכפפה ולהיות הרשות הראשונה בארץ שמיישמת תקן רעש מתקדם שקיים בערים כמו ניו יורק, מילאנו ופריז. זה יכול להיות מאוד נוח ללכת רגלית לאירוע ולהרשות לעצמך לשתות, במקום לקחת את הרכב – אבל זה טוב רק אם זה מנוהל נכון בעזרת חוקי עזר שמשתלטים על הכאוס".

ינטוב מסכמת גם היא: "אולי באמת צריך לחוקק משהו, אולי צריך לשנות את תקנות המתנ"ס ולהגביל את עוצמת הרעש שם. אני אבדוק עם היועץ המשפטי מה ניתן לעשות או לשנות".

מעיריית חריש נמסר: "העירייה כבר חוקקה חוק עזר עירוני בנושא מפגעי רעש, והיא מטפלת בתלונות על מפגעי רעש בהתאם לחוק העזר. לפני מספר חודשים הוכנס לשימוש מד-רעש לצורך פעילות הפקחים בעניין זה.

"בהתאם לחוק, התאורה במגרשי הספורט נכבית בשעה 23:00. במקרה של תלונה על רעש לאחר שעה זו, העירייה מטפלת על פי חוק העזר.

באולמות של העירייה מתקיימים אירועים רבים מכל הסוגים, ובמקרה של תלונה על רעש לאחר השעה 23:00 העירייה מטפלת על פי חוק העזר".

לקריאה נוספת: דוח מבקר הרשות לשנת 2021: "מבול של פניות מוצדקות למרכז לתושב"

דו"ח מבקר הרשות מכוון זרקור בעייתי לגביית כספים בעירייה וניהול תבר"ים (תקציבים בלתי רגילים). המבקר מצדיק את תלונות התושבים בנושא חיובי הארנונה, תוהה מדוע אין המועצה גובה חובות עתק שנצברו על ידי חברות בעיר ומתריע בפני הפסדים גדולים. פרק מיוחד הקדיש המבקר לניהול המתמשך והבעייתי של בניית התיכון באבני חן

דו"ח מבקר הרשות לשנת 2021 פורסם אתמול (שני) וכיוון זרקור לשני תחומים עיקריים הלוקים בחסר: גביית כספים בעירייה וניהול תבר"ים (תקציבים בלתי רגילים) המיועדים לפרוייקטים של בנייה ותשתיות.

נראה כי לראשונה קיבל הציבור, שהעלה באופן תדיר טענות ותלונות כנגד מוקד הארנונה בעיר, אסמכתה רשמית לחולשתה של המערכת.

המבקר כותב באופן ברור: "נמצא שעל אף הגידול ב- 430% בחיוב השנתי בשנים 2021-2018 ועל אף האכלוס המסיבי חברת הגבייה לא נערכה לקליטת עובדי גבייה במרכז שירות לתושב ולא הצליחה לקלוט עובדים מוכשרים. בפועל, לאור העומס הרב והתלונות הרבות של התושבים, קלטה חברת הגבייה עובדים שאין להם שום ניסיון בגבייה מה שהצריך זמן הדרכה והכשרה והגדיל את העומס על המערכת".

ארנונה: "המועצה מפסידה כסף רב"

עובדה ידועה היא כי הכנסות עיריית חריש מסתמכות כמעט בלעדית על גביית ארנונה ממגורים. למרות זאת, המבקר חושף כי עיריית חריש הפסידה כספי ארנונה ממגורים כיוון שלא ערכה, למרות הדרישה הרגולטורית, סקר מדידות של כלל הנכסים בישוב. "נכון למועד הביקורת, המועצה סיימה סקר מדידות בחלק מהבניינים חדשים; לא בוצע סקר נכסים כולל עד היום".

המבקר מסביר מהי החשיבות: "הסקר מהווה כלי האפקטיבי ביותר כדי לזהות שינויים בנכסים או טעויות בחיוב נכסים, כולל נכסים שאינם מחויבים בארנונה או שאינם מסווגים בצורה נכונה". ומצביע על התוצאה: "כל עוד המועצה אינה עורכת סקר מדידות מלא בכלל הנכסים ביישוב היא מפסידה כסף רב".

המבקר מוסיף כי "בפועל חלק מהבניינים שנמדדו בשנת 2018 חויב לראשונה בהתאם למדידה החדשה בשנת 2021 דבר שגרם הפסד רב למועצה. מדובר בכ-20 בניינים ומעל ל -400 בתי אב. מחלקת הגבייה טענה שאי החיוב בזמן נבע ממגבלות קורונה על אף שהקורונה החלה במרץ 2020!!!".

"הפתעה לתושבים": שטח הדירה גדל

במרץ 2021 תושבים רבים הופתעו לגלות כי חשבון הארנונה שלהם התייקר במאות שקלים כיוון ששטח החיוב בדירתם גדל בצורה משמעותית לאחר מדידה חוזרת שביצעה העירייה אך לא הודיעה לבעלי הנכס.

כעת לראשונה, מציין המבקר כי העירייה פעלה בניגוד להוראות החוק: "המועצה לא שלחה מכתב תוצאות סקר מדידה בהתאם לחוק לתושבים ולא נתנה לתושבים את האופציה להשיג על המדידה לפני החיוב בפועל. הנ"ל לא רק פגע בתושבים אלא הביא למבול של פניות מוצדקות למרכז לתושב מתושבים אשר גילו להפתעתם ששטח הדירה שלהם גדל וחיוב הארנונה שלהם גדל. מה עוד שגילו חיוב רטרו מתחילת 2021 שהביא לחוב כספי לכל אחד ואחת מהם וזאת מבלי לתת להם את האפשרות לבדוק או להשיג על החיוב".

העירייה בתגובה לטענות המבקר מפנה אצבע מאשימה לראש מחלקת הגבייה שפוטר, וטוענת שהוא פעל בניגוד להוראות גזבר המועצה, המנהל הישיר של מחלקת הגבייה. "הוראות החוק היו ידועות למנהל מחלקת הגבייה שפעל בניגוד לחוק ולהנחיות בעלי התפקיד בעירייה. הכנסת הנכסים בטרם סיום תפקיד של מנהל המחלקה הייתה על מנת לחפות על המחדל, דבר שגרם לנזק גדול לעירייה. העירייה הביאה להפסקת פעילות חברת הגבייה והחלפתה החל מינואר 2022".

יד רכה מול חייבים בעייתיים

איבוד כספים ממקור ההכנסה העיקרי של העירייה בא לידי ביטוי גם בתופעה נוספת, ירידה באחוזי גבייה מארנונה מתושבים ועסקים שמפגרים בתשלום: 25% בלבד בשנת 2021 בהשוואה ל-57% גבייה מחייבים בעייתיים בשנת 2019.

המבקר מצביע על הגורמים: "אי טיפול בחייבים הבעייתיים, אי ביצוע אכיפה מסיבית ואי נקיטת הליכי גבייה מסיביים כנגד חייבים בעייתיים" ומסכם: "נמצא שהמועצה כמעט ואיננה מבצעת פעולות אכיפה וגבייה ואיננה ממצה את פעולות האכיפה המנהלית (עיקולים) שעומדות לרשותה". עוד מציין המבקר שהמועצה מצליחה להגיע לאחוזי גבייה שוטפת של 87% בלבד, מה שמביא בכל שנה לתפיחת חובות חדשים.

המבקר בחן את 25 החובות הגדולים ביותר נכון ל-30 ביוני 2021 והראה כי עיקר החובות הן של חברות (עסקים). חוב של 6 עסקים בלבד (הגדולים ביותר ) הסתכם ב-2.35 מיליון שקלים.

"אנו רואים שלמרות החובות הגדולים רוב החייבים ננקט נגדם הליך של טופס 1 בלבד דהיינו התראה ראשונה לפני עיקול וטופס 3 טרם נשלח לרוב החייבים הגדולים דהיינו לא בוצעו עיקולים", מזהיר המבקר.

חברות ועמותות – חיובי מים שלא שולמו

גם חייבי חשבונות המים גדלו משמעותית. על פי המבקר עיקר חייבי המים הם חברות או עמותות שעברו לטיפול משפטי, אולם באפריל 2021, כך טוענת חברת הגבייה, הופסקו הליכי האכיפה בהוראה ישירה ועד להודעה חדשה בגלל תקופת הקורונה והקושי הכלכלי של התושבים.

"הביקורת רואה בטענת חברת הגבייה לעיל כטענה מאוד חמורה, מדובר באי ביצוע אכיפה בניגוד להוראות החוק", מזהיר המבקר אך אינו מציין מי נתן את ההוראה להפסקת ההליך המשפטי, שחודש מספר חודשים לאחר מכן.

אבל לא רק התושבים והעסקים חייבים כספי ארנונה לעירייה. מדו"ח המבקר עולה כי גם עובדים בעיריית חריש צברו חובות בסכום מצטבר של 274 אלף שקלים ו"המועצה לא נוקטת בהליכים מספיקים להסדרת החובות הנ"ל".

מאות מיליוני שקלים בניהול תב"רים

תחום נוסף שזכה לביקורת מעמיקה של המבקר הוא ניהול התקציבים הבלתי רגילים (תב"רים). תב"ר משמש את הרשות המקומית למימון פרויקטים שונים לפיתוח התשתיות בתחומה ולבניית מבני חינוך וציבור. לרוב, מקורות התב"ר הם ממענקים המועברים לרשות ממשרדי ממשלה, ממוסדות ציבור או ממקורות עצמיים והלוואות. התב"ר מנוהל בנפרד מכספי חשבון התקציב הרגיל ויכול לשמש את המועצה רק למטרה מוגדרת מראש שלשמה נועד.

עד יוני 2021 הופעלו ברשות 143 תב"רים שונים בהיקף תקציבי של 688 מיליון שקלים. מדובר במספר גבוה של תב"רים יחסית לרשויות אחרות, וההסבר נעוץ במהותה של חריש כעיר חדשה בתנופת בנייה.

על אף זאת, רק בספטמבר 2021 הכין גזבר העירייה נוהל לאישור תב"ר, נוהל שטרם אושר.

המבקר בודק בדו"ח את הליך אישור וביצוע התב"רים והאם התקציבים שנועדו לביצוע התב"רים נעשו בהתאם לחוקים ולנהלים הקיימים. מבדיקתו עולה כי בחלק מהמקרים הרשות החלה לבצע את העבודות לפני קבלת אישור משרד הפנים בניגוד להנחיות והוראות החוק. עוד נמצא כי לא היו הרשאות תקציביות מהמשרד המממן וחלק מההרשאות היו פגות תוקף. "דהיינו המועצה הפסידה את הכספים או שהמועצה הייתה צריכה לפנות לחדש את ההרשאות".

התיכון הממלכתי – כשל תכנון וכשל תקציבי

המבקר מתייחס בדו"ח ספציפית לבניית התיכון הממלכתי בשכונת אבני חן ומפרט שרשרת התרחשויות שמעוררת שאלות. על פי המבקר, מהנדס המועצה לשעבר הוביל תכנון המתפרס על שטח קרקע גדול מאוד ובמ"ר גדול משמעותית מתיקצוב משרד החינוך.  מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש לא אישרה את היתר הבנייה בטענה שמדובר בתכנון בזבזני. למרות עשרות פגישות וויכוחים וניסיונות חוזרים ונשנים לקדם את היתר הבנייה ההיתר לא התקדם.

שנתיים חלפו וניסיונות לגשר על הפערים באמצעות אנשים נוספים לא צלחו. כאשר ישראל שלו, מנהל אגף החינוך גילה כי התכנון הקיים לא עונה על הצורך והתפישה החינוכית אותה מוביל אגף החינוך, קיבלה המועצה החלטה להפסיק את עבודות הקבלן שכבר עבד בשטח, ולצאת לתכנון חדש – על חשבונה. הקבלן הגיש דרישת תשלום של כ-12 מיליון שקלים בעוד שהמועצה נוטה לאשר לו סכום  של כ-3 מיליון שקלים בלבד. המבקר מעריך כי "לפי ההתנהלות זה הולך לתביעה משפטית".

"אנו עדים לכך שהמועצה המשיכה בתכנון הישן והליכי הביצוע בניסיון לאשר תכנון שאינו ישים לא מבחינה הנדסית ולא מבחינה פדגוגית", ציין המבקר ומתריע : "המועצה אמורה לעבוד בהתאם לנוהל תב"רים מפורט אשר יקבע שיטות עבודה והתקשרויות לרבות קביעה של נוהל אישור תכנון הפרויקט אשר יהיה ישים הן מבחינה תכנונית והן מבחינה פדגוגית. מן הראוי שהחלטות מעין אלו יהיו בידי וועדה מקצועית ולא בידי מהנדס המועצה בלבד".

המבקר מוסיף כי "לטענת המועצה בטרם התקבלה ההחלטה נבדק הנושא של המשמעויות הכספיות של הביטול ולאחר שהובן שככל הנראה לא רק שלא יהיה פה הפסד כספי לטענתם אלא חסכון הוחלט על תכנון מחדש" –  אולם מערער על קביעה זו ומסביר: "בעקבות שינוי התכנון נתקבלה פרוגרמה מאושרת ושטח הפרויקט הועמד על כ-15 דונם מה שאפשר הקטנת עלויות הפיתוח. מאידך גיסא נתקבל מהקבלן הקודם דרישה ע"ס 12 מיליון שקלים ממנה אושר לו כ 2.2 מיליון שקלים. דהיינו לטענת ההנדסה ההפסד שנגרם נחסך בפרויקט החדש!!! . במאמר מוסגר הביקורת מציינת שהחיסכון אמור לממן פרויקטים אחרים ולא הפסדי תכנון. מה עוד אי אפשר להשוות בין בנייה על שטח של כ-33 דונם לבנייה על שטח של כ-15 דונם ".

המבקר מוסיף כי על אף החלטת המועצה על הפסקת העבודה ויציאה לתכנון ומכרז מכרז חדש הנושא לא הובא לדיון במליאת המועצה ותוהה מדוע החליטה המועצה בהמלצת מחלקת ההנדסה לוותר על 3 מיליון שקלים, התחייבות שניתנה מטעם המשרד להגנת הסביבה עבור בנייה ירוקה בתיכון.

"נטענה טענה שעלות השקעה בבנייה ירוקה בהתאם למפרט של המשרד להגנת הסביבה הנה מעבר להתחייבות הכספית של המשרד דהיינו 3 מיליון ועל כן לא ניצלו התקציב אולם לא הוצג בפנינו שום  תחשיב מפורט של המועצה או של יועץ או של קבלן בגין העלויות הנ"ל. מה עוד  האם נלקח בחשבון מרכיבים נוספים של יעילות בעקבות בנייה ירוקה כגון בידוד שיביא לחסכון בעליות מיזוג עתידי או חיסכון בתאורה עתידי וכו"?. תוהה המבקר.

גם המצב הנוכחי של התיכון שעבודתו הופסקה בשל הקפאת הליכים של חברת מחאמיד תאופיק, הקבלן המבצע אינו משביע רצון. לדברי המבקר, לפי מידע ממחלקת הנדסה תוספות ודרישות כספיות של הקבלן עבור תוספת חריגים מעבר לחוזה הנם מעל ל- 1.4 מיליון שקלים. עלות הפרויקט בכללותו נאמדת במעל 61 מיליון שקלים אולם בשלב זה "הקבלן נכנס לאחרונה לצוו הקפאת הליכים כך שלא ניתן לדעת איך ומה יתקדם בפרויקט", מסכם המבקר וממליץ: "יש לבצע בדיקה לחשבון המאושר ובמיוחד חריגים שמאושרים על ידי הפיקוח ללא התחשבות בתקציב המאושר של הפרויקט".

ראש העיר יצחק קשת התייחס לדו"ח 2021: "אנחנו מתייחסים לביקורת ברצינות רבה. חלק ניכר מהליקויים שהועלו בדוח כבר תוקנו, האחרים בתהליכי תיקון. בין היתר חשוב שתדעו שכבר בינואר 2022 החלפנו את חברת הגבייה, ובמהלך השנה נערכנו להחלפת כל המערכת הממוחשבת של הגבייה. בחודש הבא נעלה לאוויר מערכת חדשה וידידותית יותר למשתמש, הכוללת טפסים מקוונים חדשים ו"תיק תושב" חדש שיאפשר מעקב מקוון אחרי תשלומים ופניות ויחסוך לכם זמן יקר".

לקריאה נוספת: דו"ח מבקר הרשות לשנת 2020 /  דו"ח מבקר הרשות לשנת 2019

בשבוע שעבר חריש הוצפה במספר מוקדים בעיר ולא בפעם הראשונה. בחורף 2020 חוותה חריש שני מקרי הצפות משמעותיים. עיריית חריש הסבירה כי מדובר במקרה קיצון שגרם לקריסת המערכת אבל סקירת מומחים מצאה כי הנחיות הניקוז לבינוי בעיר לא יושמו וכי התשתית הקיימת אינה מסוגלת להתמודד בהצלחה עם המשימה בשנים הבאות, אלא אם יתבצעו שינויים מידיים. הוועדה המיוחדת: "אין כשל תשתיות בחריש"

ב-6 בדצמבר 2022, חריש הוצפה במספר מוקדים ברחבי העיר, באזור הכניסה בסמוך לקניון, בסמוך לכיכר הזיתים ובמספר מוקדים בשכונות. מכוניות שייטו בחניות, עסקים טבעו במים ותושבים ניסו לצלוח את "נהר חריש" שזרם במרכז העיר.

כדאי להזכיר כי ההצפה בשבוע שעבר אינה הראשונה בעיר. לפני שנתיים, ב-21 בנובמבר וב-25 בנובמבר 2020 אירעו בחריש שני מקרי הצפה דומים בשני מוקדים עיקריים. גם אז, הגשמים שניתכו הפכו את שדרת דרך ארץ לתעלה ונציאנית ומכוניות שטות נראו לראשונה בעיר, עסקים הוצפו וספגו נזקים, דירות ומכוניות ניזוקו מהמים והעיר נתפסה במראות לא מחמיאים ושאינם מתאימים לעיר חדשה ועדכנית.

בשנתיים שחלפו מאז מקרי ההצפה הראשונים בעיר ביצעה עיריית חריש עבודות תחזוקה לפני החורף, התריעה לתושבים במהלך חורף 2020 שלא לחנות במקומות מועדים לפורענות ואף הוסיפה בקיץ האחרון קו ניקוז נוסף בקרבת הקניון.

"חווינו לפני זמן קצר אירוע גשם קיצוני עם כמויות מים חריגות ביותר שירדו בזמן קצר מאוד. כתוצאה מכך וכתוצאה מסחף של רסק גזם שזרם למערכת הניקוז נגרמו הצפות בכמה מוקדים בעיר", כתב ראש העיר יצחק קשת בתגובה להצפה בשבוע שעבר והוסיף: "לצערנו, אירועי גשם חריגים כאלה קורים בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר. מעבר לפעולות היערכות שגרתיות של ניקוי תעלות ניקוז וקולטני גשם שערכנו בקיץ, לפני מספר חודשים הוספנו קו ניקוז ראשי בכניסה לעיר בשד' דרך ארץ, ולמרות שההיערכות שלנו לא מנעה את ההצפות – הרי שבסופו של דבר כל המים נוקזו בתוך זמן קצר יחסית".

מקרה קיצון כל שנתיים

לפני שנתיים ההסבר שניתן לתושבים נכתב ברוח דומה. קשת פירט כי 140 מ"מ מים ירדו ביום אחד, כ-20% מממוצע הגשם השנתי בחריש. "אין בשום עיר מערכת ניקוז שמסוגלת לקלוט כמויות עצומות כאלה בזמן קצר כל כך, וזו הסיבה להצפות הגדולות שספגה העיר בסוף השבוע". עוד ציין: "חריש היא עיר חדשה והתשתיות שבה הן מהטובות ביותר שיש בישראל ומתוכננות על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר, ועם קולטני גשם בעלי יכולת ספיקה גבוהה ביותר. אבל היותה של חריש עיר חדשה לא אומר שיש לנו יכולת להתכונן ולהיערך לכל תרחיש קיצון, והאמת צריכה להיאמר: אין לנו שום אפשרות להבטיח שמה שקרה בסוף השבוע לא יקרה שוב".

"בעיה רוחבית בכל העיר"

אמר וצדק. המחזה אכן קרה בשנית ותוך זמן קצר מאוד, שנתיים בלבד. כמה מים ירדו הפעם והאם מדובר שוב במקרה קיצון?

ארז צוריאל, מנהל מחלקת גנים ונוף בעיריית חריש, פרסם ברשת החברתית כי על פי המדידה בחווה המטאורולוגית, מערכת טכנולוגית חכמה לאיסוף נתוני מזג האוויר הפועלת בחריש המצויה בתחום אחריותו, ירדו במשך חצי שעה 44 מ"מ של משקעים.

אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע סבור שכמות זו אינה מצדיקה את השימוש ב'מקרה קיצון'. הוא מסביר מדוע. "אירועים נמדדים על פי הסתברויות. ישנם אירועים שסביר שיתרחשו אחת למאה שנה (1%), הסבירות של אחרים היא אחת ל-50 שנה (2%), וכן הלאה. הסבירות לירידת 44 מ"מ של גשמים במשך חצי שעה באזור שלנו היא של 20% כלומר – אחת לחמש שנים – כך על פי סקירה הידרולוגית שבוצעה עבור תוכניות לפיתוח חריש דרום".

"מבחינתי, השימוש בביטוי 'אירוע קיצון' מעיד על חוסר הבנה של הסיטואציה. אנחנו לקראת עלייה באירועים קיצוניים שילכו ויתגברו בעקבות שינויי האקלים. הנהגת העיר צריכה לשאול את עצמה: האם אנחנו יודעים להתמודד עם האירועים האלה? ההנהגה חייבת לאמץ ראייה הוליסטית ששומרת על המתרחש בעיר עצמה ועל המרחב כולו ולא להתחבא מאחורי הגדרה של אירוע קיצון".

דרישה לבדיקה מעמיקה

עו"ד אמיר סלע, תושב העיר, מסכים עם זנזורי. הוא פנה למבקר העירייה ומבקר המדינה בדרישה לחקור את כישלון מערכת הניקוז בעיר. "הודעתה של העירייה רוויה בסתירות פנימיות – כך אירוע חריג לשיטת העירייה שב וחוזר באופן תדיר. ובכן בשפה העברית הפשוטה אירוע חריג אינו תדיר. כך גם פירוט אודות רסק הגזם שצף ואטם את מערכת הניקוז מעלה שאלה – מי נושא התפקיד אשר לא חיבר בין מצב טופוגרפי של עירנו לאפשרות שזו התוצאה שתתרחש עם רסק הגזם, בשעה שפיזר אותו מעל כל גינה בעיר"?

שאלות דומות צצו גם אצל יוחאי פרג'י, חבר המועצה ויו"ר ועדת הביקורת. "פניתי למבקר הרשות וביקשתי לבדוק אילו עבודות ניקוז נערכו לחורף על מנת למנוע הצפות כמו בפעם שעברה. לדברי ראש העיר הסיבה לכך זה הגזם, אז על דעת מי פיזרו גזם ברחבי העיר ולמה? ואם הבעיה היא הגזם, אז מדוע לא פינו את הגזם עד עכשיו?"

פרג'י מוסיף ומקשה: "בשנה הקודמת בוצעה עבודה בדרך ארץ והיה מקטע שהיה סגור שלושה חודשים. במה הצינור החדש סייע להצפה הנוכחית? והכי חשוב, הבעיה היא בעיה רוחבית בכל העיר, מה אנחנו עושים כדי שדבר כמו זה לא יקרה שוב?"

בינוי חריש גרם להצפות ביישובי הסביבה

ניתן לעשות הרבה. כך לפחות סוברים אנשי מקצוע ומומחים המעורים בנעשה בחריש. "לא הפתיע אותי שזה קרה בחריש", מציינת ד"ר יעל גרנוולד, החתומה על עבודת חקר שבחנה מקרי הצפות שאירעו בשנת 2018 ביישובי הסביבה, מייסר, מצר, ברקאי ומענית כתוצאה מבניית חריש.

במסמך המפורט שהכינה גרונוולד במסגרת תפקידה כעמיתת ממשק מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה, באגף לשימור קרקע במשרד החקלאות היא מנתה שורה של פתרונות לניקוז מים ולניהול מי נגר, שהופיעו בתוכניות המתאר ובתוכניות המפורטות לבינוי חריש, אך לא יושמו בפועל בבניית העיר וכתוצאה מכך נגרמו הצפות ונזקים גדולים ביישובי הסביבה.

בעקבות ההצפות החמורות, משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עיריית חריש השקיעו 16 מיליון שקלים בתוכניות להעמקת נחלי הסביבה נרבתה וברקאי כדי שיוכלו לקלוט את עודפי המים ולמנוע נזקים נוספים לישובים.

הניקוז קיבל עדיפות נמוכה

גרונוולד מציינת כי תוכניות בינוי העיר כללו פתרונות לניקוז מים בשטח הרשות מתוך הבנה כי חריש נדרשת לנהל את זרימת מי הנגר (מי גשמים שזורמים מעל האדמה לאחר שהקרקע רוויה). לדוגמה: הקפדה על כך ש־20% משטחי המגרשים יישמרו להשהיית נגר; יצירת איי תנועה נמוכים ממפלס הכביש על מנת שיספגו את מי הזרימה; הכוונה של מרזבים לשטחים ירוקים ולא לתעלות הניקוז; שימוש בחומרי סלילה וריצוף חדירים למים ובניית טרסות מדורגות להשהיית המים ולמניעת זרימה חזקה.

בדו"ח שחיברה במרץ 2021 מציינת נגר כי פתרונות הנגר לא יושמו בעיר. מדוע? גרונוולד מעריכה כי הלחץ הממשלתי לבניית אלפי יחידות דיור בזמן קצר עשה את שלו. "אין ספק שישנו מכלול גדול של שיקולים המשפיעים על החלטות עקרוניות בוועדות, בייחוד בוועדה עמוסה כל כך כמו הוועדה המיוחדת לתו"ב חריש, נראה היה, שנושא הניקוז קיבל עדיפות נמוכה בשל עומס עבודה".

עוד היא מציינת כי מרבית ההנחיות בנספח הנגר הן מנחות ולכן הן בגדר המלצה, וניתנים לשיקול ולגמישות תכנונית – מה שלעיתים קרובות גורם להזנחת התחום. "מדיווחי הוועדה המקומית המיוחדת חריש, עולה כי היא נעזרה ביועץ ניקוז רק בשנה אחת (2017) מתוך שנות הפעילות של הוועדה. ייתכן ואם היו נעזרים ביועץ ניקוז לאורך כל התקופה, ניתן היה להימנע מהנזקים, ולהקים מערכת טובה יותר ברחבי העיר".

תוכנית הוליסטית ולא פלסטר

זנזורי מחזק את דברי גרונוולד. "עבודת המחקר של גרונוולד מציגה פער בין תכנון וביצוע. אלו טעויות שנעשו וכעת צריך להתמודד עם התוצאות. אם חריש לא תנהל את מי הנגר שלה כמו שצריך היא תפגע בעצמה ובישובים במורד הסביבה. בתוכניות של חריש היו מקומות ספציפיים שהוזכרו על ידי אנשי המקצוע כמקומות מומלצים לניהול נגר, אבל חריש לא ביצעה זאת כמו שצריך ואז נוצר כפל של בעיות. חובתה של חריש להתמודד עם המצב, לאמץ פתרונות מבוססי טבע ולא "פלסטרים" קטנים בכמה נקודות בעיר".

"בעיות הניקוז של חריש לא יכולות להסתכם בתוספת של צינור אחד", אומרת ד"ר גרנוולד ופוסקת כי בעיר נוצר כשל מבני. "אם היו נערכים ובונים פתרונות נגר במעלה העיר ומווסתים ולא נותנים לכל המים לרדת בלי שום ניהול – חומרת ההצפה היתה נמוכה משמעותית. בנוסף, מערכת הניקוז תוכננה כך שהיא הסתמכה בין היתר על פתרונות ויסות נגר בתחומי העיר אבל אלו לא בוצעו ולכן אנו מקבלים הצפות של הבתים והעסקים, כפי שנראה בחריש".

"הפרשי הגבהים בעיר חייבים להילקח בחשבון. לדוגמה, הפארק הגדול ברחוב אודם, הוא שטח מושלם ליישום פתרונות לניהול נגר – אם היו מפתחים אותו בצורה של קערה שסופגת ומשהה מים. במקום זה בנו אותו כגבעה שמוסיפה לזרמי המים כמות גדולה. ברגע שיש אירועי קיצון המים זורמים מאוד מהר – אבל אם יש מלכודות נגר ברחבי העיר – הן מאיטות את זרם המים ולא הכל נכנס בבת אחת למערכת הניקוז".

תוכנית הוליסטית

מה ניתן לעשות כדי שההצפות לא יחזרו? גרונוולד מייעצת: "יש פתרונות בתוך העיר שניתן ליישם אבל צריך להחליט שזה באג'נדה ולדעת שזה יעלה הרבה. ישנן ערים שאומרות, 'או.קי. יש שכונה שמוצפת מדי פעם, נשלם מדי פעם פיצויים ונימנע מכאב הראש הזה'. זה לא בלתי סביר כי הטיפול אינו מסתכם בלהוסיף צינור לניקוז של עיר שלמה. צריך טיפול שורשי והוליסטי".

מה עיריית חריש צריכה לעשות כעת?

"אני ממליצה לראש עיריית חריש להיפגש עם ראשי הערים של נס ציונה ושל הוד השרון. שתי הערים סבלו מהצפות חוזרות במשך שנים רבות, ושני ראשי הערים לקחו את המושכות לידיים בנושא והחליטו שהם מטפלים בזה בצורה שיטתית.

"בנוסף, אני מציעה שראש העיר יהיה מעורב באופן אישי בניהול תוכניות הנגר של חריש דרום, שדברים יעשו כמה שיותר מוקדם, בשלב של פיתוח השטח. אני יודעת שבתוכניות של חריש דרום כבר עובדים אחרת, מתייעצים עם רשות הניקוז והנחלים ומערבים אותה, יש נכונות לעשות זאת טוב יותר ונספח ניהול הנגר שופר מאד בעקבות העבודה המשותפת".

גם זנזורי מסכם את הנושא בנימה דומה: "צריך לבנות תוכנית לכלל העיר בשיתוף עם רשות הניקוז שמפרטת איך מתמודדים עם השטפונות ואילו פתרונות נדרשים בעיר ומחוצה לה. אם הנהגת חריש לא תכין תוכנית עבודה הוליסטית להתמודדות עם כמויות נגר גדולות, היא תצטרך להתמודד עם הצפות כל שנה מחדש".

הוועדה: אין כשל תשתיות בחריש

טענתה של גרונוולד על כשל מבני במערכת הניקוז מתחזקת לנוכח הנתון שהיא מציגה לפיו מערכות הניקוז בעיר צריכות להתמודד עם אירועים שמתרחשים אחת ל-50 שנה. דבריה אינם עולים בקנה אחד עם הצהרות הוועדה המיוחדת לתו"ב – חריש.

בתגובה לשאלת חריש סיטי על כשל תכנוני של מערכת הניקוז בעיר נמסר מהוועדה כי: "מבדיקת האירוע עולה באופן ברור. לא היה כשל תשתיות בחריש. מדובר באירוע גשם קיצוני עם כמויות מים חריגות שירדו בזמן קצר מאוד. כתוצאה מכך ובעקבות רסק גזם שזרם למערכת הניקוז נגרמו ההצפות. כל ההצפות נוקזו וטופלו על ידי עובדי העירייה בלוחות זמנים קצרים". לשאלה על אי יישום הנחיות נספח הנגר בהיתרי הבנייה בחריש – לא התקבלה תגובה מהוועדה.

תגובת משרד הבינוי והשיכון: "משרד הבינוי והשיכון השקיע משאבים ומאמצים רבים בהקמה בנייה ופיתוח העיר חריש, בין היתר הושקעו כ-180 מיליון שקלים בתכנון ובהקמת מערכות ניקוז שתוכננו ע״י צוות מתכננים מנוסים. התכנון קיבל התייחסות של בקרים מקצועיים, וקיבל את כל האישורים הנדרשים מהגורמים הרלוונטיים. עם סיום עבודות ההקמה, התשתיות הציבוריות בעיר נמסרו לתפעול ולתחזוקה לעיריית חריש. נדגיש כי, לפני מספר חודשים, כחלק מהיערכות לקראת החורף, המשרד פעל לשדרוג מערכות הניקוז ולהוספת קו ניקוז בכניסה לעיר.

לעניין ההצפה, נציין כי תוך פרק זמן קצר ירדו בעיר כמות גשמים קיצונית ביותר וחריגה וכתוצאה מכך במספר מוקדים בעיר היו הצפות שמערכת הניקוז הקיימת לא הצליחה לקלוט ולהתמודד עם העומס".

תגובת עיריית חריש: "ביום שלישי האחרון חריש חוותה אירוע קיצון. כדי לסבר את האוזן, בזמן קצר של פחות משעה ירדו בחריש 44 מ"מ של גשם. כמות המשקעים נמדדה על ידי החווה המטאורולוגית של העירייה (מערכת שמשמשת את הרשות לניהול משק המים שלה). טענה שלפיה לא מדובר באירוע קיצון היא פשוט טענה שאינה מבוססת. מדובר בכמות עצומה בזמן קצר מאוד, שאף מערכת ניקוז עירונית לא מתוכננת להתמודד איתה. בכל אופן האירוע המדובר היה אירוע נקודתי שהסתיים מהר לאחר שצוותי העירייה הגיעו וטיפלו באופן מידי במקומות שבהם נדרשה התערבות. חשוב להדגיש בקיץ האחרון ביצעה העירייה בשיתוף משרד השיכון עבודות בחלק הצפוני של שד' דרך ארץ (סמוך לכניסה לעיר) להוספת קו ניקוז עליון לקו הניקוז הקיים. עוד נדגיש שכל תכנון של שטח ציבורי בחריש כולל התייחסות משמעותית לניהול מי נגר.

כמו כן, עיריית חריש לא מאשרת היתרי בנייה אלא הוועדה המיוחדת ואת השאלות על נספח הנגר יש להפנות לוועדה".

מערכת החינוך העל יסודית בחריש מתפתחת בקצב מהיר אבל סובלת מקשיים לא מעטים: לימודים במבנים ארעיים, מוסדות לימוד חדשים, חוסר יציבות ומוניטין שטרם התבסס. אם בחריש: "מערכת חינוכית חדשה, שטרם התייצבה, יחד עם תנאים לא נאותים הם מתכון לא מוצלח"

על פי נתוני משרד החינוך בשנת הלימודים תשפ"א 95 תלמידים בלבד משכבות י'-יב' למדו במוסדות חינוך בחריש מתוך 508 תלמידים שהתגוררו בעיר. רוב תלמידי החינוך העל יסודי למדו במסגרת לימודית מחוץ לעיר, והם עזבו מדי בוקר את חריש בהסעות או בתחבורה הציבורית.

השוואה לחינוך היסודי מגלה כי בשנת תשפ"א 3,626 תלמידי יסודי למדו בחריש וכ-1,000 נוספים מחוץ לעיר. כיום לומדים בחריש, על פי הערכות, כ-5,000 תלמידי יסודי.

נראה כי בגלי האכלוס הראשונים הזרקור החינוכי הופנה בעיקר למתן מענה לילדי הגנים ותלמידי בתי הספר היסודיים, ולא במקרה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחוז הילדים בשנת 2020 בגילי 14-5 הוא 23.5% מכלל האוכלוסייה בעיר. שכבת 19-15 לעומת זאת מהווה 3% בלבד.

וכך, בעוד שמוסדות החינוך היסודי על זרמיו השונים, כבר החלו לפעול בעיר באופן מלא, מסגרות חינוך על-יסודי ממלכתיים היו בחיתוליהם ותיכונים דתיים נמצאו בשלבי הקמה בלבד.

מענים מאוחרים יותר לעל יסודי

על פי נתוני עיריית חריש בשנת הלימודים תשפ"ג החלו ללמוד בחינוך העל יסודי 1,600 תלמידים, קפיצה משמעותית בהשוואה לשנתיים קודם לכן. ראוי לזכור כי חטיבת הביניים הראשונה בעיר, החטיבה הצומחת של 'אתגרי העתיד' מזרם החינוך הממלכתי, נולדה בשנת 2018, שנה וחצי אחרי פתיחת בית הספר היסודי הראשון בעיר.

חטיבה צומחת נוספת 'נעימת הלב' נוסדה רק בשנת 2021. מוסדות חינוך על יסודיים בזרם החינוך הממלכתי-דתי, האולפנה והישיבה התיכונית נפתחו רק בשנת 2020 והם מספקים מענה לשכבות ז'-ט'.

בשנה הבאה, תשפ"ד, ייפתח לראשונה על יסודי לחינוך הממלכתי-חרדי, וישלים את פאזל המענה החינוכי הנדרש לכלל תלמידי העל יסודי בעיר.

אם בתחילת הדרך נאלצו הורים לתלמידי חטיבה ותיכון לשלוח את ילדיהם למוסדות לימוד מחוץ לעיר, הרי שכיום מספקת העיר מענה רחב יותר, שאמור להוביל לשינוי מגמה ובחירה של רוב תלמידי החטיבה והתיכון במוסדות עירוניים.

מוכר, יציב, בטוח

עם זאת לא מעט הורים בוחרים לשלוח את ילדיהם למוסדות לימוד מחוץ לעיר. "הבן שלי סיים את לימודי היסודי בכיתה ו', והיה לי ברור שאת המשך הלימודים הוא לא יעשה בעיר", מספרת מירב דור, שבנה מתחנך בישיבה התיכונית "אמי"ת נתיבות דרור -אור עקיבא". "הקשבתי לתהליכים הקורים פה והרגשתי חוסר בשלות של המערכת לקראת קליטת התלמידים. שמעתי גם דברים טובים על הישיבה כאן אבל העובדה שמדובר במוסד חינוכי חדש ובהתהוות, גרמה לי לחפש את היציב, המוכר והבטוח עבור הבן שלי".

"חוסר היציבות", גרם גם לאלונה אוסיפוב, לחפש מסגרת חלופית לבתה. "אחרי שנת לימודים בחטיבה החדשה, לא הייתי מרוצה והחלטתי להעביר את הבת שלי לפנימייה באלוני יצחק", מספרת אוסיפוב. "ההחלטה באה לאחר מכלול שיקולים, מסוגיית תנאי המבנה הזמני שסופק להם ועד הגישה החינוכית. מלבד הבת שלי, עברו לאותה הפנימייה, עוד שלושה חברים לכיתה.  "מדובר בשינוי מאוד לא פשוט עבורנו, הילדה לא נמצאת בבית ואני רואה אותה רק בסופי שבוע אחת לשבועיים, אבל בשורה התחתונה הילדה מרוצה וגם אני". אוסיפוב משתפת כי העירייה לא הערימה קושי על המהלך. "אפילו לא התקשרו אליי כדי לשאול למה הילדה לא לומדת במוסד חינוכי בעיר".

חינוך עצמאי מול רשתות פרטיות

דור מציינת כי העובדה שהעיריה מנהלת בעצמה את החינוך העל יסודי היוותה שיקול נוסף בהחלטה: "הייתי מצפה כאמא, שהעירייה תביא לחריש את אחת מהרשתות הגדולות כדוגמת אמי"ת או אורט, אבל בעירייה בחרו לפעול בדרך אחרת".

"כחלק מהגישה העצמאית הכוללת, קיבלנו החלטה גורלית כי עיריית חריש תנהל את החינוך העל יסודי בעצמה ולא תעביר את הניהול לרשתות הפרטיות השונות", הסביר ראש העיר, יצחק קשת, בריאיון לחריש סיטי באוגוסט 2021, את ההחלטה האסטרטגית שהתקבלה בעירייה. "עשינו מחקר וגילינו שילדינו יקבלו את המרב בניהול עצמאי של הרשות. אם בכל הארץ החינוך העל יסודי הוא בידיים פרטיות, בחריש הוא יפעל במתווה שאפשר לכנותו 'ממלכתי-רשותי'. אנו מאמינים במסוגלות שלנו להביא חינוך אחר וטוב ופורץ גבולות בכוחות עצמנו".

יוחאי פרג'י, יו"ר האופוזיציה, תומך דווקא ברעיון הפוך: "בעבר שוחחתי עם מספר רשתות חינוך ארציות שהביעו עניין להגיע לחריש. רשת חזקה שתיקח את המושכות יכולה להזניק את החינוך בעיר למעלה. אני בהחלט בעד להביא הנה גופים מקצועיים מוכחים ובעלי שם".

על האולפנה: "מאוד מרוצים"

יש מי שמאמין שהמוניטין החיובי מצליח להשתרש גם בכוחות הניהול העצמיים. בתו של אלעד עומר לומדת זו השנה השנייה באולפנה, ושני בניו יעלו בשנה הבאה לישיבה התיכונית. "כמובן שיש אתגרים של מערכת חדשה וצוות חדש, אבל בסך הכל אנחנו מאוד מרוצים. האולפנה גדלה ומושכת תלמידות מכל האיזור: מצפה אילן, שקד, טל מנשה ומבוא דותן. מדובר בחיזוק חיובי מאוד לתדמית של מערכת החינוך המקומית, זה נותן בוסט לרמה התורנית של המסגרת הזו".

"לעומת האולפנה, המצב בישיבה קצת יותר מאתגר. בשנה שעברה תלמידים רבים מגוונים שונים של הציבור הדתי-לאומי עזבו את הישיבה, חלקם לעפולה ואחרים לאור עקיבא, לזכרון יעקב, ולכל אותם מוסדות בהם למדו תלמידים עד שנפתחו הישיבה והאולפנה בעיר. אצלנו המחשבה לשלוח את הילדים ללמוד בבתי ספר מחוץ לחריש לא נמצאת על הפרק בשלב זה".

כיתה שלמה מחוץ לעיר

לדברי עומר, שתי תפישות עולם שונות מייצרות חוסר יציבות פדגוגית בישיבה הצעירה. "קבוצה אחת היא זו שהרמה הלימודית נמצאת בראש מעייניה ורוצה מגמות חדשניות ומוסד שיוציא את התלמידים עם הציונים הכי גבוהים. הקבוצה השנייה דורשת שימת דגש לרמה תורנית גבוהה ולימודי קודש לפני הכל. זה גם עיקר הציבור שבוחר לשלוח את ילדיו מחוץ לחריש. אני מקווה שבשנה הקרובה אראה כאן קבוצה גדולה של הורים שתחליט לחזק את הישיבה כאן ולא לשלוח את הילדים באוטובוסים לערים אחרות".

פרג'י, ממקימי הישיבה והאולפנה מתייחס לסוגייה: "מובן שיש לחלק מהאנשים חששות מהעובדה שמדובר במוסדות שעושים את צעדיהם הראשונים וכן, כמו בכל מקום יש את המעוניינים בגישות חינוכיות מסוימות. אני מאמין שאם בעיר מזהים קבוצה גדולה כלשהי שדורשת מענה בכיוון חינוכי מסוים אפשר למלא את הצורך הזה עבורם ולמנוע מעבר של כיתה שלמה ללמידה מחוץ לעיר".

"תנאים לא נאותים"

אחד הקשיים המשמעותיים עימם מתמודדים מוסדות החינוך העל יסודיים בעיר הם תנאי הלימוד. העיכוב בבניית התיכון הממלכתי באבני חן אילץ את עיריית חריש למצוא פתרונות ארעיים ולא נוחים. לתלמידי שכבת ז' מבית ספר 'אתגרי העתיד' לא נמצא מקום במבנה התיכון הקיים והם הופרדו ולומדים באגף נפרד בבית הספר היסודי בצוותא.

תיכון 'נעימת הלב' החל את דרכו באופן זמני בתחומו של בית הספר היסודי 'תלמי הדר' ונאלץ, בשל עיכוב בהשלמת מבנה התיכון המיועד, לפעול גם בשנת הלימודים הנוכחית במבנה זמני, בשכונת החורש, המבנה בו פעלה בשנת הלימודים האחרונה, הישיבה התיכונית.

הישיבה התיכונית שפינתה את מקומה, התנחלה השנה באגף חדש שנבנה בבית הספר הממלכתי-דתי ברחוב רעות שבשכונת בצוותא והיא עתידה לעבור למבנה חדש שנמצא בימים אלה בבנייה בסמוך למיקומה הנוכחי. גם תיכון 'אתגרי העתיד' פועל כיום במבנה זמני, צנוע יחסית, שיועד במקור לשמש עבור בית ספר יסודי בשכונת הפרחים ונאלץ כאמור לפעול במפוצל עקב היעדר כיתות לימוד.

פרג'י: "סוגיית המבנים והמתקנים היא חשובה מאוד אבל בסופו של דבר, התוכן שיוצקים לתוך המבנה, הערכים והחינוך חשובים בהרבה".

מנגד, דגנית אדוני, יו"ר הנהגת הורים בתיכון "נעימת הלב" מציינת כי "ההחלטה להכניס בני נוער למבנה שמיועד לילדי בית ספר יסודי, ללא תנאים הולמים לפדגוגיה המיועדת עבור החטיבה, ללא חצר ומרחבים עשתה את שלה והיוותה קושי משמעותי", מספרת אדוני, ששני בניה מתחנכים בתיכון הצומח. "השנה החולפת היתה מעין סיר לחץ שייצר הרבה חיכוכים ולכן אני בהחלט יכולה להבין את אלו שבחרו להעביר את ילדיהם למוסדות חיצוניים. מערכת חינוכית חדשה שטרם התייצבה, יחד עם תנאים לא נאותים הם מתכון לא מוצלח".

לקריאה נוספת: מנהלת מחלקת הנוער והצעירים: ״בחריש, גיל ההתבגרות מאתגר במיוחד״

פלונטר שמשפיע על כולם

אדוני גם מציינת לטובה את השינוי: "חשוב לציין שהמעבר השנה למבנה גדול עם מתקנים הולמים מגרשים, מסלולי ריצה וכיתות מותאמות – עושה פלאים. זה עורר מחדש אצל בני הנוער את חדוות הלמידה. התיכון שלנו נמצא כיום במקום טוב יותר", מציינת אדוני אך מדגישה כי "בשנה הבאה כבר לא יהיה כאן מקום לעוד שכבה. רק בשכבות ז' ו-ח' שלנו יש 12 כיתות – שש בכל שכבה".

"העובדה שבניית מבנה הקבע מתעכבת מעסיקה אותנו מאוד. נעימת הלב, אתגרי העתיד והישיבה התיכונית שהועברה לאגף בתוך בית ספר יסודי, כולם תלויים בהשלמת המבנה החדש המיועד להם ואני מקווה שהפלונטר הזה ייפתר עבור כולנו".

ואילו פרג'י מסכם בדרכו: "אנחנו כבר ישוב עם 40 אלף תושבים. חייבת להיות התכנסות של תלמידי חריש בתוך תחומי העיר וחייב להיות מענה לרוב המוחלט של התלמידים, אם לא כולם. אני רואה את הישיבה והאולפנה כאבן שואבת לכל הישובים בסביבה, שיעמדו בתור כדי להירשם אצלנו".

תגובת עיריית חריש: "אנו מכבדים את החלטתו של כל הורה בשאלה היכן לחנך את ילדיו, אך צר לנו שבחרתם להתמקד במיעוט קטן מאוד של הורים שבחרו לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך מחוץ לעיר. העובדות מדברות בעד עצמן: הוריהם של 6,589 תלמידי בתי הספר בחרו לחנך את ילדיהם במערכת החינוך של חריש. ואכן, 19 בתי הספר שלנו מלאים ואנו מקדמים כעת הליכי בינוי כדי להרחיב חלק מהם. יתרה מכך, יש תלמידים רבים שמגיעים מחוץ לחריש ומבקשים להשתלב במערכת החינוך של חריש שעושה עבודה מקצועית ומצוינת על אף אתגרים לא פשוטים של הקמת מערכת חינוך חדשה. את מלאכת הקמת מערכת החינוך החדשה אנו עושים בדרך שלנו, דרך חריש (כשמה של תפיסת החינוך העירונית הייחודית שגיבשנו במהלך שנתיים של עבודה בעזרת גופים מקצועיים מהשורה הראשונה), ובלי להעביר את האחריות על החינוך של ילדי חריש לרשתות חינוך חיצוניות".

לקריאה נוספת: אתגרי מערכת החינוך בתשפ״ג: 10,000 תלמידים ומחסור במבנים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה בשנית כי חריש מדורגת באשכול 5 במדד הסוציו-אקונומי, המדרג את כלל הערים מ-1 עד 10. סגנית ראש העיר אינה מופתעת מהדירוג העדכני: "לא ציפינו לעלייה מטאורית" אך מסייגת: "המדד של הלמ"ס לא מעיד על איכות האנשים או החברה בעיר"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה לפני עשרה ימים את דו"ח המדד החברתי-כלכלי של אוכלוסיות, ישובים ורשויות מקומיות, המבוסס על הנתונים העדכניים לשנת 2019.

על פי המדד החדש חריש ממוקמת באשכול 5. הדירוג העדכני מתבסס על נתוני האוכלוסייה בחריש שגודלה בשנת 2019, עת נערכה הבדיקה, עמד על 13,232 תושבים.

מאז נערכה הבדיקה אוכלוסיית חריש גדלה כמעט פי שלושה, והיא נושקת כיום ל-37 אלף תושבים.

מדד הדירוג החברתי-כלכלי של ישראל מחלק את הישובים בארץ לפי אשכולות החל מ-1 האשכול הנמוך ביותר, ועד ל-10 המייצג את הישובים האיכותיים והחזקים ביותר. דירוג האשכולות מושפע, בין היתר, מערך הנכסים והדירות, רמת החינוך וההשכלה וגודל המשפחות בכל ישוב.

החלוקה לאשכולות היא בעלת משמעות מעשית עבור הרשויות היות והחלטות ממשלה מיושמות בישובים בהתאם לאשכול שאליו הם משתייכים. כך לדוגמה, שיעור סבסוד הצהרונים בבתי ספר הוא גבוה יותר באשכולות הנמוכים.

קפיצה של 2 דרגות

ראוי להזכיר כי המדד הקודם, המדד שהתפרסם בדצמבר 2020 הקפיץ את חריש בשתי דרגות מ-3 ל-5 והתבסס על נתוני שנת 2017 עת מנתה אוכלוסיית העיר 3,582 תושבים בלבד.

דירוג 3 ניתן לחריש בין השנים 2020-2016, שנות ההקמה של העיר, בצו מיוחד של משרד הפנים, על מנת לעזור לרשות בהשתתפות ממשלתית רחבת היקף בכל הקשור להפעלת מסגרות חינוכיות. בשנים אלו, תושבי העיר, רובם משפחות צעירות, נהנו מהקלה משמעותית בנטל ההוצאות החודשי בתחום החינוך, צהרונים, הסעות, קייטנות ועוד.

עם זאת, השתייכותה של חריש לשליש התחתון בדירוג הלאומי, פעלה לרעתה בעיקר בנושאי מיתוג וטיפוח תדמיתה בקרב מתעניינים מחוץ ושחקנים מהעולם העסקי.

הקפיצה מדירוג 3 ל-5 הוסיפה נטל כלכלי משמעותי על משפחות רבות בעיר, בעיקר על אוכלוסיית חלשות ואוכלוסיות רווחה.

"המדד לא מפתיע"

סגנית ראש העיר, שני גרינברג, לא הופתעה מהדירוג העדכני של חריש שנותר כפי שהיה שנתיים קודם לכן. "הדירוג החדש ממשיך את אותו קו מגמה. יש גרף עלייה שלא קורה ביום אחד. לוקח שנים לעבור מדירוג אחד לאחר", היא מסבירה ומדגישה "לא ציפינו לעלייה מטאורית וגם לא לירידה בדירוג והמדד העדכני לא מפתיע אותנו. חריש נמצאת במקום טוב באמצע".

גרינברג גם מנמקת: "המצב לא השתנה במיוחד בשנתיים האחרונות. עליית מחירי הנדל"ן בעיר היתה מבורכת אבל זה קרה ברוב המקומות בארץ. רמת החיים בעיר ממשיכה לעלות".

לפני שנתיים המעבר מדירוג 3 לדירוג 5 יצר קושי ממשי לתושבים ולרשות

"נכון, יש חיבור מלאכותי שעושה המחוקק בין הדירוג לבין רמת הסבסוד והשירותים שהוא מספק לרשות. אם הרשות מדורגת באשכולות 3-1 הממשלה עוזרת לה המון. לרשויות בדירוג 5-4 עוזרים פחות. זה קצת מנותק מהמצב הכלכלי בפועל של הרשות שמושפעת מגורמים נוספים.

"בהחלטת הממשלה הראשונה כפו על חריש דירוג נמוך (3) כי רצו לעזור לה תקציבית עד שכמה שניתן באותה נקודת זמן. לפני שנתיים, עם פרסום הסקר העדכני, חריש נמדדה באופן שוויוני כמו כל שאר הרשויות ויצאה במקום ממוצע, בדיוק באמצע".

האם דירוג ממוצע לא משפיע על משיכת אוכלוסייה לעיר?

"אני לא חושבת כך. המדד של הלמ"ס לא מעיד על איכות האנשים או החברה בעיר. אם מקום מדורג 10 – איכות החברה והאנשים שגרים בו היא לא בהכרח הרבה יותר טובה מ-5. מהבחינה הזו המדד חוטא לאמת. ישנם מדדים חשובים כמו התנדבות בקהילה, מעורבות חברתית, יזמות מקומית שאינם נמדדים בלמ"ס.

"צריך לזכור שחריש הוקמה כאופציה נגישה למשפחות צעירות. אלו אנשים שלא הייתה להם ירושה גדולה מההורים, שצריכים לעבוד קשה ולצרף שקל לשקל כדי לקנות דירה. חריש העניקה להם אופציה זמינה לרכישת דירה. מה זה אומר עליהם או על האיכות שלהם? כלום, למעט העובדה שהם לא נולדו עם כפית כסף בפה".

מדד חשוב: אחוז האקדמאים

גרינברג גם מתנגדת לטענה שמדד חברתי כלכלי נמוך משפיע לרעה על אטרקטיביות העיר ועל משיכת יזמים אליה.

"אני ממש לא מסכימה עם זה. לכל חברה יש את כוח האדם שהיא זקוקה לו ולא כולם מחפשים עובדי הייטק בלבד. דווקא הגיוון בחריש יכול להוות יתרון משמעותי לחברות שמחפשות עובדים במגוון משתנה של רמות שכר. בעניין הזה ראוי לציין שמספר האקדמאים בחריש גבוה באופן יחסי".

הנתון אליו מתייחסת גרינברג חושף כי 27.7% מכלל בני 55-35 בחריש הם בעלי תואר אקדמי, וכ-10.2% נוספים הם סטודנטים, כך על פי הלמ"ס.

"דירוג מעולה יחסית לשאר הערים"

ליאת ישי, תושבת חדשה המתגוררת בעיר שלושה חודשים בלבד, שואבת ביטחון מהדירוג העדכני של חריש: "האמת, לא ידעתי שחריש דורגה במדד 5 וזה מגניב לדעת שחריש מתקדמת בצורה טובה. יחסית לשאר הערים יש לה דירוג מעולה".

מה בדקת לפני המעבר לעיר? מה אטרקטיבי בעינייך בעיר?

"בדקנו את נושא הדירות והשכירות לא מעבר לזה. חששנו מאוד לעבור לכאן כי הבנו שאין פה עבודות. שאלנו לפני שעברנו והתייעצנו עם הקהילה ואף אחד לא אמר משהו טוב על העיר. ההפך, רק אמרו לנו כמה לא כדאי לנו לעבור לכאן. ממש פחדנו ובכל זאת החלטנו לעבור".

לדברי ישי המציאות שהיא חווה היא שונה לחלוטין ממה שציירו לה בעלי העצות: "יש פה דירות חדשות, הכול נקי ומסודר ויש פה מרחב להתפתח. מבחינה כלכלית חריש לא מוגדרת בניגוד לערים ותיקות כמו כפר סבא ממנה הגענו. מי שייקח את המושכות לידיו ימצא פה המון הזדמנויות זו עיר ממש טובה.

ישי מוסיפה ואומרת: "אם הייתי יודעת את הדירוג של חריש לפני המעבר לעיר, יש סיכוי שלא הייתי מתייעצת עם הקהילה אלא עוברת לחריש בלי הרבה התלבטויות",  "זה היה נותן לי את הביטחון שאני עוברת למקום טוב", היא מסכמת.

המטרה: חוסן כלכלי לעיר

ומה צופן העתיד לחריש? האם היא תצליח למשוך אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית? גרינברג מעריכה שחריש תמשיך גם בדירוג הבא להישאר במיקום הנוכחי במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס. "אני לא חושבת שבעוד שנתיים נראה שינוי גדול. סביר להניח שהמדד יישאר בסביבות 5 אולי יעלה ל-6. אני לא רואה סיבה שזה ישתנה וגם לא רואה בזה יעד. זה מדד בלבד".

למרות זאת, גרינברג מצהירה שחריש רוצה לקרוץ לאוכלוסיות חזקות יותר ולהפוך לרשות איתנה יותר: "המטרה שלנו היא לחזק את חריש ולמשוך גם אוכלוסייה חזקה מבחינה כלכלית. יש פעולות משמעותיות שנעשות בכיוון הזה בתכנון ובנייה כמו הנחת יסודות לבנייה מגוונת יותר בעיר (מגדלים, בתי קרקע) ופיתוח אזורי התעסוקה והמסחר.

"אנחנו עובדים באינטנסיביות בכל הכיוונים המשמעותיים שתורמים לכך כמו להביא את הרכבת לעיר או לפתח כבישים. אלו גורמים משמעותיים לפיתוח תעשיה ומסחר והם יתרמו לחוסן הכלכלי של חריש, שלא רוצה להיות בנויה על תמיכות של ממשלה או נדבות אלא על עצמה. חוסן כלכלי הוא שמושך אנשים ועסקים לעיר".

לקריאה נוספת: ״הגענו בגלל השכירות הנמוכה ונראה כאילו כבר אין לנו מקום בעיר״

רשות מקרקעי ישראל שיווקה ליזמים את הקרקע לבניית מתחם הטרפז בכניסה לעיר. הזוכות במכרז הן ליאם נחמיאס, ליאם הנדסה וי.א אלון בנייה, שלוש חברות להן הכרות מוקדמת עם חריש. היזמים ישלמו תמורת הקרקע 183 מיליון שקלים ויבנו 624 יחידות דיור. מרביתן יימכרו במסגרת תוכנית מחיר מטרה. "אלו בשורות טובות לעיר"

רשות מקרקעי ישראל פרסמה השבוע (א') את תוצאות המכרז לבניית מתחם הטרפז. המתחם ממוקם בכניסה לעיר – בין כביש 6353 בואכה כיכר הזיתים לבין חלקה המזרחי של שכונת אבני חן – אזור מרכזי מאוד עם נגישות גבוהה ליציאה מהעיר.

במכרז זכו שלושה יזמים, בעלי הכרות מוקדמת עם חריש. השלושה ישלמו יחדיו תמורה כוללת של למעלה מ-183 מיליון שקלים כולל הוצאות פיתוח לבניית 624 יחידות דיור, רובן יימכרו במסגרת תוכנית מטרה והשאר בשוק החופשי.

במתחם הגדול מבין השלושה שהוצעו לשיווק, זכתה חברת ליאם נחמיאס, שבונה בימים אלו את פרויקט High מול המצפה, בקצה שכונת מעו"ף.

החברה תבנה במתחם הטרפז 336 יחידות דיור עבורן תשלם 34.3 מיליון שקלים בתוספת הוצאות פיתוח של 53 מיליון שקלים. 120 יח"ד מתוכן תבנה ליאם נחמיאס באחד ממגדלי רבי הקומות (27 קומות) המתוכננים במתחם.

ליאם נחמיאס התמודדה מול 6 הצעות נוספות שהוגשו על ידי יזמים, וזכתה במחיר שנמוך מערך השומה של המתחם (גובה התשלום שדרשה רמ"י במכרז) ב-4.5 מיליון שקלים. התמורה בשאר ההצעות היתה נמוכה אף יותר.

ליאם הנדסה גרופ בע"מ זכתה במתחם לבניית 144 יחידות דיור תמורת כ-22.5 מיליון שקלים ו-30.2 מיליון שקלים הוצאות פיתוח, כמו גם בינוי של כ-2,500 מ"ר לתעסוקה ומסחר (במבנה הפונה לרחוב שוהם). גם חברת ליאם הנדסה זכתה במכרז במחיר שנמוך משמעותית, 12 מיליון שקלים פחות, מערך השומה של המתחם. המתחם זכה לחמש הצעות.

לליאם הנדסה הכרות מוקדמת עם חריש ופרויקט הטרפז אינו הראשון שלה בעיר. החברה זכתה בשנה האחרונה במכרז לבניית מתחם מסחרי ראשון בשכונת מעו"ף.

גבוה ממחיר השומה

במתחם השלישי במכרז זכתה י.א אלון בנייה. החברה תבנה 144 יחידות דיור ותשלם תמורת הקרקע 19.1 מיליון שקלים והוצאות פיתוח של כ-24 מיליון שקלים. חברת י.א אלון בנייה תבנה את מגדל המגורים השני המתוכנן במתחם, המתנשא גם הוא לגובה 27 קומות.

המתחם, שמשתרע על שטח של 6.8 דונמים, הוא היחיד במכרז ששווק במחיר גבוה ממחיר השומה שלו (16.1 מיליון שקל). המתחם זכה לחמש הצעות.

גם לחברת י.א אלון בנייה הכרות מוקדמת עם חריש. החברה בנתה פרויקט מגורים כולל חזית מסחרית בשדרת דרך ארץ, שכונת החורש.

מתחם הטרפז ממוקם בסמוך לכביש הגישה לעיר ולמרכז העירוני העתידי (מעו"ף) והוא כולל כאמור 2 מגדלים בגובה של 27  קומות (120 דירות בכל בניין). עוד ייבנו במתחם שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

רבי קומות כסימן הכר

על פי תנאי המכרז 374 יחידות ימכרו במסגרת תוכנית מחיר מטרה ו-250 יחידות יימכרו בשוק החופשי.

עוד מתוכנן במתחם בינוי של למעלה מ-20 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה – אולם הם לא כלולים במכרז זה.

רונן רוזנטל, כלכלן אורבני ושמאי מקרקעין מציין שרשות מקרקעי ישראל בחרה, ככל הנראה, להפריד בין המכרזים ולהוציא מכרז נפרד לבינוי שטחי המסחר, כדי לתרום להצלחת מכרז הדיור כמו גם להצלחת בינוי ושיווק שטחי המסחר, שדורשים התמחות ייחודית.

"הצלחת שיווק מתחמי הדיור במתחם הטרפז היא חדשות טובות לעיר", מציין רוזנטל. "במתחם ייבנו בפעם הראשונה בעיר מגדלי מגורים, ביניהם שני מגדלי מגורים יוקרתיים בני 27 קומות, אשר יתרמו להטרוגניות של הבנייה בעיר ולאפשרויות המגורים שעומדות בפני התושבים.

"מגדלים הם טרנד שעומד להישאר איתנו עוד זמן ממושך ובערים רבות בארץ כמו נתניה, הוד השרון ואשדוד נבנים רבי קומות. מנגד, יש לזכור כי מגורים בדירות במגדלים דורשות תחזוקה שוטפת גבוהה ועלויות גבוהות יותר לדיירים והן נמכרות במחירים גבוהים. לכן ניתן לומר כי רבי הקומות במתחם הטרפז ימשכו לחריש, בסבירות גבוהה, אוכלוסייה חזקה מבחינה כלכלית. יחד עם העלייה במחירי הנדל"ן בחריש ניתן לומר כי חריש מתייצבת מבחינת מחירי הנדל"ן בה".

וכמה תעלה דירה טיפוסית של 4 חדרים (100 מ"ר) עם מחסן וחניה במתחם החדש? רונזטל מציין כי דירה בשוק החופשי תעלה כ-1,550,000 שקלים לפני הצמדות. רוכשי מחיר מטרה יקבלו הנחה של של 20% המהווה 310 אלף שקלים. במילים אחרות, מחיר הדירה הסופי לזכאים, יעמוד על 1,245,000 שקלים. מחיר זה משקף עלייה של כ-500 אלף שקלים במחירי הדירות לזכאים בחריש בחמש השנים האחרונות.

ראוי להזכיר כי תכנון מתחם הטרפז ארך מספר שנים ועבר גלגולים שונים. במאי 2021 התוכנית אושרה סופית וביוני 2022 פרסמה רמ"י את המכרז לראשונה. ההערכות הן כי הבינוי יתנהל בקצב מהיר יחסית. יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, מושיק גולדשטיין, התחייב כי הוועדה תנפיק היתר בנייה ליזמים תוך 10 ימים לאחר שיגישו את התוכניות כנדרש וזאת במטרה להאיץ את הבנייה ולקדם את הבנייה החדשה. "נתכנס מספר פעמים בחודש לצורך הנפקת היתרי בנייה, וזאת במטרה לחזק את חריש כעיר מובילה בארץ וכמרכז עירוני בשרון הצפוני", הוא סיכם.

לקריאה נוספת: מעו"ף: מתחם מסחרי ראשון יוקם בשכונה

חריש סובלת מהיעדר איזור תעסוקה ומתחבורה שאינה נגישה דיה אך בורכה ביערות ושטחים פתוחים, המצויים במרחק פסיעה משכונות העיר השונות. תוכניות הפיתוח להרחבת העיר מאיימות על משאב הטבע הייחודי. "זה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה"

בשבוע האחרון אירעו שני אירועים שממחישים היטב את המתח המובנה בחריש בין המשך פיתוח ובינוי לשמירה על ערכי הטבע. מחד, התקיים ערב שיתוף ציבור של תושבים המתנגדים לסלילת כביש 611 הכרוכה בכריתה מסיבית של אלפי עצים ביער חריש. מאידך, עיריית חריש ונציגי קק"ל חתמו על אמנה להגדרת אזור ביער עירון כ"יער קהילתי" לטובת הציבור.

הניגוד החד בין שמירה על הטבע ועבודות הפיתוח וכריתת העצים שגורמות "לנזק בלתי הפיך", "פצע עצום בנוף", כך לדברי חברי התארגנות התושבים "מצילים את החורש במעשים" – אינו חדש בעיר שנבנתה מתחילתה בלב ליבו של היער. עוד טרם הוקמה חריש נולד מאבק של פעילי סביבה שהתנגדו למהלך וביקשו לשמור על החי והצומח באזור.

נראה כי גם הפעם, מרחב הפעולה האפשרי של הקבוצה, המורכבת ברובה מתושבי שכונת החורש שהכביש החדש צפוי לחלוף דרומית אליה, לא גדול. תוכנית כביש 611 במקטע שיחבר את העיר עם כביש 574 אושרה זה מכבר, תוקצבה ונמצאת כבר בשלב מכרז קבלני לביצוע. על פניו נראה כי היכולת להשפיע בשלב זה על שינוי התוכנית היא נמוכה מאוד. העבודות בשטח החלו ולאחרונה נכרתו כ-1,500 עצים ביער חריש.

"ועדות התכנון לא סופרות את התושבים"

ראוי לציין שמאבק הקבוצה לא זכה לתהודה גדולה בעיר. רבים בחריש מודעים לתוכניות הבינוי והפיתוח הקיימות, מבינים את הצורך בצמיחת העיר ובהתרחבותה העתידית, מצדיקים מהלכים אלו או אדישים לעתידו של היער הצמוד לעיר.

מעוז לואנץ, פעיל סביבה מקומי, סבור שתושבי העיר ומקבלי ההחלטות אינם מעריכים מספיק את תרומתו של היער לחיי התושבים ולעובדה ש"היער הוא אוצר", לפני קבלת החלטות תכנוניות.

"מניסיוני, ועדות התכנון לא סופרות את התושבים. העיר הזו נבנתה מבלי לשאול אף תושב מה לעשות כאן. מה שהתושבים יכולים לעשות הוא לצאת ליער ולהפגין נוכחות ביער. זה מה שבעיני יכול להשפיע על מקבלי ההחלטות".

הפגנת הנוכחות ביערות הסובבים את חריש, עליה מדבר לואנץ, מקבלת בשנתיים האחרונות תהודה. טיולי משפחות, מפגשי קהילה ופעילויות יער הם חלק בלתי נפרד מהתרבות המתפתחת בעיר, אך היא עדיין מנת חלקם של מתי מעט.

טבע במרחק נגיעה

הדברים של מעוז מקבלים רוח גבית מארז ארד, רכז שמירת טבע במחוז חיפה מטעם החברה להגנת הטבע ונציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית חיפה. ארד מסכים גם כי אחד הערכים החשובים ביותר שיש לחריש להציע לתושביה, שסובלים מהיעדר נגישות למרכז וממחסור בתעסוקה, הוא הטבע הסובב את העיר.

"אחת המעלות הגדולות של חריש היא הטבע במרחק מטר מחוץ לשטח הבנוי", מציין ארד. "במרחק פסע מהשטח הבנוי של חריש ניתן להרחיק עמוק אל תוך הטבע.

"בצפון יער עירון, ממזרח נחל נרבתא והגבעות, בדרום שטחים חקלאיים ותל זאבים וממערב, במעבר נוח מתחת לכביש 6 ניתן להגיע לשטחים פתוחים יפים. זה דבר נכון לשמור עליו וטוב שהקהילה המקומית בחריש רואה את החשיבות בשמירה על השטחים הללו".

חריש מתרחבת

ארד מודע לעובדה כי העתיד צופן איומים נוספים על השטחים הפתוחים המקיפים את חריש וכי המתח המובנה בין הצורך בהמשך פיתוח חריש עבור פתרונות דיור תעסוקה ותשתיות תחבורתיים, לבין השמירה על הטבע, השטחים הפתוחים ושאיפת התושבים לאיכות חיים נטולת רעש וזיהום אוויר ימשיך וילווה את חריש גם בשנים הבאות.

שאיפות להגדלת חריש לעיר בת מאה אלף תושבים כבר כבר קיבלו ביטוי בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה. בדצמבר 2021 קיבלה חריש 2,400 דונמים נוספים של שטחים המיועדים לפיתוח. תוכניות להרחבת חריש צפונה ומערבה כבר נחשפו בשנה החולפת. הנהגת העיר מעוניינת לקדם בשטחים שנוספו לעיר שטחי תעסוקה ומסחר החיוניים להכנסות העיר. משרד הבינוי והשיכון מייעד את השטחים לבינוי מסיבי של יח"ד.

רשות מקרקעי ישראל כבר פרסמה תוכנית ראשונית לבניית 10,000 יחידות דיור בצפון מזרח העיר, ותוכנית נוספת, "מערב חריש", לבניית 8,000 יחידות דיור מערבית לחריש ולכביש 6 ודרומית לקיבוץ ברקאי. תוכניות אלה יקודמו בעתיד וישפיעו על איכות החיים של תושבי העיר.

80 אלף תושבים במסגרת הקיימת

"האזורים מצפון וממערב לעיר עומדים תחת איומים ברמה כזו או אחרת שאמנם עדיין לא הגיעו לכדי לדיון בוועדות התכנון אך בהחלט מצויים בשיחות ובתוכניות מקדימות", מציין ארד.

לתפישתו, ניתן לממש את יעדי המשך גדילת האוכלוסיה של חריש בתוך תחומי התוכניות המאושרות הקיימות של העיר ומבלי להמשיך להתפשט צעד נוסף אל עבר היערות המקיפים אותה, או לכל הפחות, לעשות זאת באמצעות התרחבות צנועה בלבד.

"חריש תגיע לכ-65 אלף תושבים על בסיס התוכניות המאושרות. מדובר בגודל מכובד לעיר במרחב שבין עפולה לחדרה. חריש נבנתה באופן קומפקטי אך בצפיפות מאוד נמוכה ויש להמשיך ולהתבסס במסגרת הקיימת, להגביר את הצפיפות ולפתח את אזורי התעסוקה המתוכננים בעיר ובחריש דרום.

"בראייתי ניתן להגיע ל-80 אלף תושבים בגבולות הגזרה הקיימים. עבור עוד 20 אלף תושבים להשגת היעד של מאה אלף תושבים, נשב כולנו ונחפש פתרונות גם לזה. כך או אחרת, אין סיבה לצאת למרחב הפתוח והרחוק בשביל לבסס את חריש כיישוב חזק ובריא המעניק שירותים לתושביו בצורה מלאה".

בעד הרכבת, נגד מיקום בית החולים המיועד

ארד קורא לארגונים הסביבתיים והתושבים לפקוח עין ולעקוב אחר תוכניות חדשות אך באותה נשימה מדגיש כי אין בשלב זה כל איום ממשי ומיידי על הטבע הסובב את חריש.

"כביש 611 אושר. אנחנו התנגדנו לתוכנית אך היא אושרה בסופו של דבר, כמובן שנשמח אם הוא ירד. טוב שהציבור בעיר ממשיך להתנגד אליו ולנסות לראות מה ניתן לעשות בנושא – הרי היו בעבר תוכניות שאושרו ונגנזו. אני מדגיש שאני אומר זאת כשאני מודע כמובן לעובדה שחריש מתמודדת עם בעיות תחבורה נוראיות שדורשות פתרון ואין בה מענה מספק של תחבורה ציבורית".

"בבחינת חלופת הרכבת החדשה שהוצגה לאחרונה בהחלט הבענו תמיכה, היות והתוואי המוצע מוצמד לזה של כביש 6 ובכך ישנה פגיעה פחותה במשאבי הטבע. אנו טוענים שנים ארוכות שרכבת וכביש צריכים לחלוף זה לצד זה".

בהסתכלות רחבה על מפת האיומים הסביבתים מציין ארד: "מנדט הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש, שהוארך וצפוי להסתיים בעוד כשנה מתיר לה לפעול ולאשר תוכניות רק במסגרת גבולות התכנון הקיימים, כך שנכון לרגע זה היא לא מחוללת איומים כלשהם.

"השטח היחיד שמצוי במחלוקת מבחינתנו הוא אותו "מסדרון" שנמצא צפון מזרחית לשכונת מעו"ף. כרגע מדובר בשטח פתוח ועל פי תוכנית המתאר החדשה ישנה כוונה לפתח אותו ולהקים בו מרכז רפואי. אנחנו חושבים שלא צריך לפתח את האזור הזה אלא למצוא פתרונות במסגרת התוכניות הקיימות.

"אנחנו שומרים על עירנות כל הזמן היות ואנחנו יודעים שהגוף היוזם המרכזי של חריש הוא משרד הבינוי והשיכון, שמעוניין להרחיב את שטחי חריש צפונה או מזרחה, שאיפות שכרגע אין להן תוכניות סדורות המקודמות במישור הזה", מדגיש ארד ומוסיף: "אציין כי ישנה בימים אלו תוכנית לריסון נחל חדרה ומניעת סכנת הצפה באמצעות יצירת שטחי איגום והאטת זרימות מזרחית לחריש. התוכנית הזו לתפישתנו היא בעלת פוטנציאל לנזק סביבתי ופגיעה בעצים נדירים. הצפות מים מכוונות בסביבתם עלולה לחסל אותם. אנחנו עוקבים אחרי התוכנית הזו".

לטייל ביער בביטחון

כאמור, בשורה חיובית הגיעה לאחרונה מכיוון יער עירון התוחם את העיר מצפון, לאחר החתימה של עיריית חריש ונציגי קק"ל על אמנה להגדרת אזור מסוים ביער שבפאתי חריש כ"יער קהילתי" שיתקיימו בו פעילויות קהילתיות, אירועי תרבות ועוד.

"יער עירון נכלל ברשימת האזורים המוגנים על ידי תוכנית בהתהוות של שימור מסדרונות אקולוגיים וזה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה", מציין ארד.

לואנץ סובר שמה שהוביל להכרזה על יער קהילתי הוא הפעילות של התושבים בשטח. "בגלל שאנחנו התושבים לא מוזמנים לצומתי קבלת ההחלטות עלינו לנסות ולהשפיע מלמטה", הוא מדגיש.

לואנץ פועל לאחרונה לחבר את תנועות הנוער, בתי הספר וגני הילדים לבקר ולטייל ביער כדי להעלות את את המודעות ולחזק את החיבור של תושבי העיר ליער. אחד החסמים המשמעותיים לדעתו, אותו הוא פועל להסיר, הוא החשש הביטחוני מלטייל ביער הגובל עם הכפר אום אל קוטוף. לשם כך הוא פועל בשיתוף פעולה עם תושבי הכפר, לחיזוק הזיקה הסביבתית ליער והדאגה המשותפת לו. "היער שאני מכיר הוא יער מאוד בטוח ואני מזמין את כולם לבקר בו", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: קק"ל הכשירה מסלול טיול חדש ביערות סובב חריש

מתחם גמלא. צילומים: שירה קורן

על פי תוכנית המתאר החדשה של חריש, מתחם גמלא הוותיק ייהרס ובמקומו ייבנו מאות יחידות דיור ושטחי מסחר בלב ליבה של העיר. הדרך למימוש הרעיון עוד ארוכה אך בעלי הדירות, שהתאכזבו מתוכנית קודמת לשיפוץ המתחם שכשלה, מאמינים שכיום המצב שונה: "יש פה אמירה ברורה של הרשויות שהמתחם מיועד לפינוי-בינוי"

תוכנית מתאר העיר חריש שפורסמה לאחרונה כוללת הצעה להתחדשות עירונית במתחם גמלא הוותיק. על פי התוכנית, 248 יחידות הדיור שנבנו בשנות ה-90' ואוכלסו על ידי גרעין ההתיישבות ותושבי חריש הוותיקה, יהרסו. במקומן ייבנו בניינים בבנייה מרקמית ובנייה לגובה עם תוספת משמעותית מאוד של יחידות דיור, חניות תת-קרקעיות וקומת מסחר בחזית המתחם לשימושים ציבוריים, מסחריים ומשרדיים.

התוכנית לשיקום שכונות נגנזה

מתחם גמלא ממוקם בלב-ליבה של חריש. המתחם כולל 31 בניינים, המחולקים ל-7 רביעיות של בניינים ושלישיה אחת. בין הבניינים ישנם שטחים משותפים גדולים המיועדים לשימוש הדיירים. שטחים אלה נמצאים בבעלות פרטית של בעלי הנכסים. הבניינים עצמם הם בני 3 קומות בלבד.

טל סתת התגוררה במתחם גמלא יחד עם משפחתה במשך שלוש שנים. את דירת 3 החדרים שבבעלותה היא רכשה בשנת 2015. כיום הדירה מושכרת לדיירים. סתת-יפרח קנתה את הדירה להשקעה והיא מאמינה שפרויקט פינוי-בינוי יעניק תמורה גבוהה לבעלי הדירות, זאת בניגוד למצב כיום. להערכתה, מחירי הדירות בגמלא עדיין נמוכים בהשוואה למחירי הדירות המאמירים ברחבי הארץ ומחירי השכירות זולים במאות שקלים בהשוואה לדירות ברחבי חריש.

עם זאת, נזהרת סתת מלטפח ציפיות. "בשנת 2018 היתה תוכנית לבצע פרויקט שיקום שכונות במתחם. במסגרת התוכנית היו אמורים לשפץ את הגגות, חדרי המדרגות ולטפח את החצרות. זה נראה מבטיח, אבל התוכנית לא יצאה לפועל. אני לא יודעת לומר מדוע התוכנית לא התקדמה".

בלי אור בחדרי המדרגות

תוכנית שיקום השכונות שנגוזה באוויר, נולדה בשל ההזנחה הקיימת במתחם. הרב אריאל אליהו, מגרעין ההתיישבות הוותיק, רכש את דירתו לפני 17 שנים והתגורר במתחם במשך 15 שנים.

הוא מסכים שהתוכנית להתחדשות עירונית במתחם היא צו השעה: "זהו מהלך נכון עבור חריש לפתח את המקום ולא להשאיר אותו להיות סלאמס. כרגע המציאות היא שאין ועדי בתים, המתחמים המשותפים מאוד מוזנחים ואין אפילו אור בחדרי המדרגות".

ההזנחה בולטת אף יותר על רקע עבודות השיפוץ הנרחבות שהתקיימו בשנת 2016 ברחוב הראשי ומציע במתכונתו החדשה טיילת ושבילי אופניים בדומה לשאר השכונות בעיר.

מהם אם כן סיכויי התוכנית החדשה והאם אחריתה תהיה שונה מהתוכנית שנגנזה? עו"ד הראל לפידות, העוסק בהתחדשות עירונית ומחזיק בנכסים במתחם גמלא, מאמין שהמצב כיום שונה.

"התוכנית הקודמת הציעה לכל היותר פלסטר, ולא נתנה מענה אמתי לבעיות. אלו דירות ישנות שנבנו בלי מרפסת, בלי ממ"ד והאוכלוסייה שם לא מצליחה לתחזק את השטחים המשותפים", הוא מסביר.

עוד הוא מציין כי לדעתו, התוכנית הקודמת נכשלה כיוון שלא לכל בעלי הנכסים היתה אפשרות לשאת בנטל הכספי שנדרש לצורך שיפוץ המתחם.

אור ירוק לפינוי בינוי

"בפרויקט פינוי בינוי הדייר לא מוציא שקל מכיסו. דירות של 70 מ"ר יהפכו לדירות של 85-82 מ"ר ויקבלו בתוספת מרפסת, חניה ומחסן. מדובר בהשבחה משמעותית של הנכס לכל דייר ודייר", אומר עו"ד לפידות.

עוד הוא מציין כי הוא מאמין שבפרויקט גמלא ישנה היתכנות מסחרית ברורה ליזמים: "לפינוי-בינוי יש היתכנות כלכלית ליזם רק במצבים בהם המגרשים גדולים מאוד. אם המגרשים מאוד קטנים קשה ליזם להגיע לשורת רווח.

"בגמלא, יש שטחים פרטיים שמיועדים לבינוי ומשמשים כיום כשטחים ציבוריים, כגינות משותפות. זה מצב שקורא לפינוי-בינוי", הוא אומר ומציין נקודה משמעותית נוספת: "הוועדה המיוחדת לתו"ב-חריש נתנה אור ירוק למתחם גמלא להתחדש במסגרת פינוי-בינוי, למרות שפורמלית, תוכנית כזו מיועדת לבניינים שנבנו בשנות ה-80' ולא בשנות ה-'90. יש פה אמירה ברורה של הרשויות שהמתחם מיועד לפינוי-בינוי.

"להפיכת התוכנית הזו לתוכנית רשמית של הוועדה לתו"ב ישנן משמעויות מהותיות כמו לדוגמה, הצורך בהסכמה של 70% בלבד מכלל הדיירים, בניגוד ליוזמה פרטית שדורשת 100% הסכמה או פטור ממס שבח והיטל השבחה. אם לוקחים בחשבון את ההיתכנות המסחרית שיש לפרויקט, אני מעריך שהפרויקט אכן יכול להצליח ולהתממש".

הצפי: 8 שנים מרגע החתימה של רוב הדיירים

צעדים ראשונים כבר ניכרים בשטח. "אנחנו בעד התוכנית, נשמח מאוד שזה יקרה. חתמנו על הסכמה לפינוי בינוי אבל אני לא זוכרת את שם החברה שפנתה אלינו", מציינת סתת.

גם הרב אליהו מציין שנתן את הסכמתו לתוכנית אבל מודה שחתם אצל שני יזמים שונים שפועלים כעת בשטח, ומתחרים ביניהם בניסיון להשיג את מירב חתימות הדיירים ולהפוך ליזם הרשמי בפרויקט. "יש שתי חברות שמנסות לריב על לב הדיירים, חתמתי בטעות אצל שתיהן – כיוון שהן פנו אלי בטווח של חצי שנה – חשבתי שמדובר באותה חברה".

בימים אלה נערכים כנסי דיירים במתחם במטרה לקדם את הפרויקט ולארגן את הדיירים במסגרת פעולה שתקדם את הרעיון.

עו"ד לפידות מציין: "הסכמת הדיירים היא משמעותית. מניסיון שלי, בעבר תהליך של פינוי בינוי ארך כ-15 שנים, אבל ההתמקצעות בארץ בנושא קיצרה את התהליך ל-8-7 שנים, מרגע השגת החתימות הנדרשות".

ואילו הרב אליהו מוסיף: "עברתי פינוי בינוי בירושלים זה לקח 8 שנים. הצפי שלי הוא שעוד הרבה דירות יחליפו ידיים בזמן הזה. מה שחשוב הוא שהגורמים המוסמכים יקדמו כמה שיותר מהר את התהליך ולא יערימו קשיי בירוקרטיה. זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה".

פי ארבעה יחידות דיור

וכמה יחידות דיור חדשות ייבנו במקומן של 248 הקיימות? "כיום מקובל בפריפריה להשתמש במכפיל של מינימום פי ארבעה. במילים אחרות כדי שזה יצא לפועל צריכים להיבנות בסביבות 1,000 יח"ד או 900 יחידות פלוס קומה מסחרית וקומה משרדית", מסביר עו"ד לפידות ומוסיף כי האתגר הגדול של וועדת תו"ב חריש תהיה לתת מענה לבעיות תחבורה, תנועה ותשתיות של מספר תושבים  גדול כל כך בלב העיר.

"אני מעריך שעיריית חריש תבחן את רמת הרווחיות של היזם ותדרוש ממנו לבנות מבנים ציבוריים ומסחריים שכונתיים. המגמה כיום בתכנון שכונות היא לספק מענה מירבי לדיירים בשכונה עצמה, קרי, גן ילדים, חנויות, סופרמרקט, בית כנסת, מקווה, כדי שלא יצטרכו לנסוע ברכב".

 "בלי קריוקי בלילות, בלי מריבות על חניה"

אם תוכנית הפינוי-בינוי אכן תצא לפועל היא תהרוס את אחד הסממנים של חריש הוותיקה ואת הקהילתיות שאפיינה את המקום. הרב אליהו מסכים: "מתחם גמלא, עם המבנה הייחודי שלו תרם רבות לחיי השכנות ובניית חיי הקהילה. המתחם מייצר המון מפגשים בין שכנים, והוא מאוד בריא לקהילה שנבנתה פה. האוכלוסייה שמתגוררת כיום במתחם היא של משפחות צעירות שמפתחות את עצמן וזכינו בשכנים מאוד טובים שעד היום אנחנו בקשר איתם".

שירה קורן, אם לילדה בת 5 המתגוררת בשכירות בשבע השנים האחרונות במתחם גמלא, מצטערת על התוכנית שתהרוס כל חלקה טובה במתחם "של פעם" כהגדרתה:

"אני ממש- ממש אוהבת לגור כאן. גם כשהמחירים בחריש החדשה היו נמוכים יותר וההפרש מול גמלא לא היה גבוה, העדפתי להישאר כאן. הדירות הן של פעם, מחולקות נהדר, גדולות ומוארות עם מרפסת שירות נוחה.

"למרות שהבניינים ישנים והגינות המחברות ביניהם לא מטופחות בכלל – זה עדיין רחוב מקסים ושקט, תחושה של שכונה קטנה של פעם. כשהמכולת של רחמים עוד פעלה, זה היה יתרון נוסף וגדול לאינטימיות של המתחם. הדיירים ברחוב הזה, רובם ותיקים. אנשים פשוטים ושקטים, בלי קריוקי בלילות, בלי מריבות על חניה, בלי המולה.

"פינוי-בינוי ברחוב הזה יסתום סופית את הגולל על האזור הוותיק, הנעים והשקט של חריש ויהפוך לעוד שורת בניינים סתמיים ורגילים. חבל, חבל, חבל".

לקריאה נוספת: המכולת המיתולוגית של חריש נסגרת

שיקופיות מתוך מצגת תוכנית מתאר לחריש. עיריית חריש. תמונה פותחת: הדר מידן

תוכנית המתאר החדשה של חריש משרטטת כיווני התפתחות עתידיים לעיר ביניהם הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, הפיכת חלק מהשדרה המרכזית למדרחוב והקמת בית חולים

בשבוע שעבר, יום לאחר שהתפרסמה התוכנית החדשה להקמת תחנת רכבת בכניסה לעיר חריש, קיימה עיריית חריש מפגש שיתוף ציבור בנוגע לתוכנית המתאר החדשה של העיר והציגה למשתתפים בשורות נוספות וחזון תכנוני לעיר בעשורים הבאים.

"אנחנו זוכים לעשות פה היסטוריה, מעבר לבניית עיר חדשה, אנחנו זוכים לקיים גם תוכנית מתאר חדשה. מעטות הערים בישראל שיש להן תוכנית מתאר ואם יש כזו מדובר בתוכניות ישנות מאוד", ציין ראש העיר יצחק קשת במפגש. עוד הוא הוסיף כי "שיתוף הציבור והערות התושבים שהתקבלו בתהליך, היו חלק אינהרנטי ובלתי נפרד מהתכנון".

בהצגת עיקרי התוכנית השתתפו חברי צוות התכנון של חברת D.M.R  בהובלת ד"ר רונית דוידוביץ–מרטון, שהופקדו על הכנת תוכנית המתאר. עוד נכחו בערב, ורד סלומון-ממן, האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון ואילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון.

מעורבות ציבורית גבוהה

תוכנית המתאר שנמצאת כעת בשלבי עיבוד סופיים, נותנת מענה בנושאים כמו צמצום התלות הקיימת ברכב הפרטי ועידוד הליכה ברגל, הוספת מרכזים קהילתיים ושירותים ציבוריים בשכונות השונות, פיתוח המגוון של סוגי יחידות דיור בעיר, קידום שטחי תעסוקה בעיר ועוד.

כזכור, התהליך הפומבי להכנת התוכנית החל ביולי האחרון וכלל מספר מפגשי שיתוף ציבור וכן, פרסום שאלון מקוון עליו השיבו למעלה מ-500 מתושבי העיר. על פי לוח הזמנים שהציגה עיריית חריש תוכנית המתאר הנמצאת בשלביה הסופיים, תוגש בדצמבר 2022 למוסדות התכנון לאישור ועל פי הערכות תופקד ותאושר במהלך המחצית השנייה של שנת 2023.

יחידות דיור ומגורים מיוחדים

אחד הנושאים המרכזיים שזכו להתייחסות בתוכנית המתאר הוא שכונת מעו"ף, מרכז העסקים הראשי שטרם נבנה. כזכור, שכונת מעו"ף תוכננה לשלב מגורים לצד מבני תעסוקה ומסחר וכן מוסדות עירוניים, אך לא פותחה בהתאם לציפיות עד עצם היום הזה.

בשכונת מעו"ף, המע"ר העתידי, מציע צוות התכנון לשמור על אופי השכונה כשכונה מעורבת מגורים ועסקים ולבחון תוספת זכויות בנייה עבור מגורים מיוחדים, כגון יחידות דיור קטנות יותר שיהוו פתרונות דיור עתידיים עבור משקי בית קטנים, מעונות סטודנטים או אוכלוסיה ותיקה.

בית חולים ומרכז אקדמי

הוספת המגורים המיוחדים בשכונת מעו"ף משתלבת היטב עם התוכניות לפיתוח תא שטח נוסף סמוך. המבואה הצפונית של העיר "המסדרון" (A2 במפה), תא השטח הצמוד לשכונת מעו"ף מצפון מזרח, מיועד לשמש כעורק הראשי שיחבר בין חריש להתרחבותה העתידית צפונה (חריש צפון).

ב"מסדרון" מציעה תוכנית המתאר לשלב בית חולים שיתוכנן כקמפוס רפואי ואקדמאי פתוח אינטנסיבי אשר יכלול מגורים מיוחדים לצוותים רפואיים ולסטודנטים.

כיום מספק בית החולים הלל יפה בחדרה שירות  לתושבי חריש ולכ-500 אלף תושבים במרחב חדרה. עם זאת, בטווח הארוך הקמת בית חולים מקומי תשרת טוב יותר את תושבי העיר והאוכלוסייה הקרובה, ובמקביל תמשוך לעיר אוכלוסיה איכותית.

אילן טייכמן, ממשרד הבינוי והשיכון, הדגיש במפגש שיתוף הציבור כי האפשרות להקמת מרכז רפואי עתידי בתחומי חריש כפי שבאה לידי ביטוי בתוכנית המתאר, אינה דבר של מה בכך. לדבריו, זוהי בשורה שהושגה לאחר משא ומתן עיקש עם משרד הבריאות והכנסת חריש לתוכנית המתאר הארצית לבינוי מוסדות בריאות חדשים.

מלבד שתי הנקודות שהוזכרו, התוכנית לא מציגה צעדים אופרטיביים נוספים לפיתוח עתידי של מעו"ף, אלא מתמקדת בעיקר בחזון, רואה במע"ר מרכז עירוני ואזורי פעיל – כלכלי עסקי, אקדמאי ואזרחי ומציינת, כי יש לעודד במע"ר עסקי פנאי,  תרבות ובילוי "על מנת לאפשר חיי עיר אינטנסיביים,  סביב שעון פעילות נרחב ומגוון".

ציפוף הבינוי העירוני

האינטנסיביות של החיים העירוניים באה לידי ביטוי גם בציפוף הבנייה ומיצוי הבינוי למגורים בעיר הקיימת על ידי עיבוי מגורים במרחב.

על פי הנתונים שהוצגו הצפיפות בחריש נמוכה. רוב הבניינים בחריש הם בני 9-6 קומות ומיעוטם הם בניינים בני 12 קומות. ברובע חריש דרום ששתוכניתו אושרה לפני כשנה ייבנו בניינים בני 18-12 קומות ובשטחים החדשים שטרם תוכננו, כמו חריש צפון, הצפיפות תוכפל בהתאם לשינוי שנחקק בתמ"א 35 ואושר בוועדת שרים במאי 2022.

תוכנית המתאר שמתייחסת לנושא הצפיפות בחריש הבנוייה מציעה בינוי קומות מגורים מעל מבני ציבור וניצול שטחים פרטיים כמו מגרשי חנייה לבינוי עירוני.

עוד מאזכרת התוכנית אפשרות לפיצול דירות ויצירת יחידות דיור, שיתנו מענה נוסף על מגוון אפשרויות המגורים בעיר.

כחלק ממהלך זה כוללת תוכנית המתאר גם התייחסות למתחם שכונת גמלא הוותיקה. על פי התכנון מהלך של התחדשות עירונית במתחם יכלול פינוי-בינוי במסגרתו יהרסו יחידות הדיור הקיימות והבינוי החדש יכלול תוספת משמעותית של מספר יחידות דיור בתא השטח הקיים, העלאת הצפיפות, תכנון חניות תת קרקעיות, תכנון שטחי מסחר ודגש על עירוב שימושים.

שינוי התנועה בשדרת דרך ארץ

תוכנית שאפתנית נוספת הנכללת בתוכנית המתאר המתגבשת היא חלוקת שדרת דרץ ארץ לשלושה חתכים שונים המתאפיינים באופי תעבורתי והליכתי שונים זה מזה.

השדרה שרוחבה 52 מטרים, כוללת כיום ארבעה נתיבי נסיעה וטיילת רחבה במרכזה המיועדת להפוך בעתיד לנתיב תחבורה ציבורית.

מתוך מטרה להפוך את השדרה רחבת הידיים למרחב שהייה תוסס ששם את האדם במרכז, מציע צוות התכנון לשנות באופן דרמטי את הנגישות התעבורתית בשדרה כך שבשני קצותיה תימשך התנועה המוכרת כיום של דרך דו מסלולית ודו נתיבית עם נתיב תחבורה ציבורית במרכזה, אך בחלקים הפנימיים יותר יצומצמו נתיבי הנסיעה של הרכב הפרטי עד כדי ביטול מוחלט של תנועת רכב פרטי במקטע המרכזי והפיכתו למדרחוב הכולל תחבורה ציבורית בלבד.

ראוי לציין כי לוח הזמנים ליישום תוכנית זו הוא ארוך טווח ולא יתרחש לפני הפיכתה של חריש לעיר בה ניתן להפעיל נת"צ – נתיב תחבורה ציבורית, קרי, עיר של 100 אלף תושבים.

לקריאה נוספת: תוכנית מתאר חדשה לחריש יוצאת לדרך

לקריאה נוספת: מרכז רפואי 'הלל יפה' נערך לצמיחת העיר חריש

התוואי החדש שמוצע במקטע חריש. צילום: דוברות רכבת ישראל; שקף: נתיבי ישראל

תוכנית חדשה להקמת תוואי רכבת במרחב חריש והקמת תחנת נוסעים בעיר הוצגה היום בישיבה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. החלופה החדשה, שטרם אושרה, כוללת תחנת נוסעים בסמוך לקניון More בכניסה לעיר ותוואי מסילה שיוצמד ברובו לכביש 6. הישוב ברקאי מתנגד נחרצות להצעה. ראש עיריית חריש מרוצה: "זה לא החלום אבל זו הצעה שבהחלט יכולה להביא מענה לתושבי העיר חריש"

המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיימה היום (שלישי) דיון בנוגע לאחת החלטות המשמעותיות והחשובות ביותר בכל הקשור לתחבורה והנגישות לחריש – בחירת תוואי מסלול מסילת מנשה ומיקום תחנת הרכבת שתשרת את תושבי חריש והסביבה.

מסילת מנשה מיועדת לחבר בין המסילה המזרחית המוקמת בימים אלו למסילת העמק ונועדה להשלים את הרצף המסילתי ממרכז ומזרח המדינה וצפונה, בכדי ליצור שדרה מקבילה לשדרת החוף ובלתי תלויה בה. תחנת הרכבת שצפויה לשרת את העיר חריש ותושביה צפויה להיכלל בתוכנית זו, אך החלטה בדבר מיקום התחנה והקירבה שלה לעיר טרם נתקבלה עד היום.

חריש קידמה את חלופה 4

בדצמבר אשתקד נקבע כי תוקם תחנת רכבת בבאקה אל גרבייה-ג'ת, בחלקו הדרומי של המקטע, אך ההכרעה בדבר המקטע בחריש וסביבתה נדחה למועד לא ידוע. "שרת התחבורה ביקשה עוד זמן כדי ללמוד את הנושא הזה, בעיקר בהקשר המיקום של תחנת חריש", ציין דאז מנהל האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה. דחיית ההכרעה התאימה גם להנהגת העיר חריש שקידמה חלופה שזכתה לפופולריות נמוכה יותר בקרב הגורמים המקצועיים. "אנחנו רוצים בדיקה מעמיקה יותר של החלופה שאנחנו מעדיפים", ציין אז סגן ראש העיר, שלמה קליין.

כזכור, על מפות התכנון הונחו בעבר שתי חלופות שונות לתוואי המסילה ומיקומי התחנות במרחב חריש:

חלופה מספר 2, החלופה המערבית, שכללה תחנת נוסעים אחת בסמוך למחלף משמר הגבול החדש, בשטח בו מתוכנן לקום בעתיד אזור תעשיה עירון במרחק של 2.5 קילומטרים מחריש.

חלופה מספר 4, החלופה המזרחית, שכללה לעומתה, שתי תחנות נוסעים, אחת מהן צמודת דופן לעיר בסמיכות לרובע חריש דרום והשנייה, צפונית לחריש בסמוך לציר כביש 65. חלופה זו כללה גם תוואי של כ- 3 ק”מ במינהור מתחת לעיר חריש.

חלופה 4, המועדפת על עיריית חריש, ניצבה בנחיתות ברורה ביחס לחלופה האחרת, זאת בשל היבטי עלויות פיתוח, איכות אוויר והיבטים סטטוטורים, כמו גם עקב התנגדויותיהם של קק"ל, המשרד להגנת והסביבה ושל הישובים כפר קרע ומייסר.  לאור האמור לעיל, נראה היה כי מאווייה של עיריית חריש בתחנה צמודת דופן לעיר הולכים ומתרחקים.

דרך הביניים החדשה: תוואי מסילה בצמוד לכביש 6

היום מתברר, כי אי ההסכמה הולידה בפרק הזמן שחלף "דרך אמצע", תרתי משמע. גופי התכנון ישבו על המדוכה והציגו תוואי משולב הנקרא גם חלופה 4.1, עליה הושגה הסכמתן העקרונית של כלל הישובים באזור, המשרדים הממשלתיים וארגוני הסביבה. בדיקות מעמיקות יותר, תסקירים ובחינות נוספות נדרשות כדי לקדם את ההצעה.

החלופה שנידונה היום בישיבה כוללת את הדרישה החשובה ביותר שהציבה עיריית חריש – תחנת רכבת צמודת דופן לעיר. חלופה זו מציעה הנחת מסילת רכבת בהצמדה עקבית לכביש 6 ממערב, והקמת תחנת רכבת אזורית אחת בלבד, הנושקת לחריש ממערב לכביש 6, מרחק הליכה של כ-300 מטרים בלבד מקניון MORE וממסוף התחבורה המערבי הנמצא בימים אלה בבנייה.

התחנה תמוקם בצידו המערבי של כביש 6 והתוכנית המוצעת כוללת גם הקמת גשר הולכי רגל שיחלוף מעל כביש 6 ויחבר את משתמשי הרכבת בין חריש לתחנה.

חלופה 4.1, זכתה לציון המשוקלל הגבוהה ביותר, מבין החלופות, על פי גורמי המקצוע שבחנו אותה בהיבטי תחבורה, הנדסה ותפעול והיבטים סטטוטורים. היא מאפשרת נגישות גבוהה לתושבי חריש, ברקאי ומענית ולכל תושבי ואדי ערה.

בהיבטים הסביבתיים שעוררו התנגדות עזה בעבר לחלופה 4 שכללה תחנה צמודת דופן לחריש, צוין כי התוואי החדש המוצע, מבטיח שמירה על שטחי יער ומסדרונות אקולוגיים, פגיעה פחותה באופן יחסי בשטחים ירוקים, פתח מינהור המרוחק משטחים מיושבים ולכן אינו יוצר מפגעי רעש, ותוואי שאינו מתנגש עם שימושי קרקע מתוכננים ושטחי פיתוח עתידיים ולא מונע מימוש תוכניות במרחב. מייסר וכפר קרע, שני הישובים שהיו בין המתנגדים הבולטים לחלופה 4 שחריש רצתה, הסירו את התנגדותם וציינו שחלופה 4.1 טובה עבורם.

ברקאי יהפוך לישוב "כלוא"

כאמור, מועצה אזורית מנשה אישרה עקרונית את התוואי החדש אולם תושבי קיבוץ ברקאי, השייכים למועצה, מתנגדים חריפים לתוואי החדש שעל פיו מסילת הרכבת תחלוף מטרים ספורים בלבד משכונת ההרחבה שנבנית בימים אלו.

ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, הגיב בישיבה וציין: "חלופה 4.1 כולאת את ברקאי מכל צדדיו. 55 בתים כבר נבנים בברקאי והשטח כבר בפיתוח. מסילת הרכבת צפויה לעבור 10 מ' בלבד משטחי המגורים. בלתי ניתן להקים את המסילה צמוד לברקאי, לא יהיה ניתן לחיות שם. האפשרות היא להסיט את המסילה כך שתעבור מזרחית לכביש 6 וצמוד אליו וכך תתרחק מקיבוץ ותחזור מערבה בהמשך. בנוסף, התחנה צריכה להיות בצד המזרחי של כביש 6 ולא בצד המערבי כדי להיות נגישה לתושבי ואדי ערה".

בתשובה להצעתו, הסבירו גורמי המקצוע כי לא ניתן להעתיק את המסילה לצידו המזרחי של כביש 6 (בצד של חריש) בשל מחסור משמעותי במקום.

הנהגת חריש הביעה שביעות רצון גדולה מהחלופה החדשה. ראש העיר יצחק קשת ציין: "אני מעודד, אנחנו עוסקים באחת הסוגיות הכבדות לעיר חריש, נושא התחבורה. חריש מתפתחת בקצב מהיר ונושא התחבורה משפיע על כל האספקטים. אני חייב להודות על עבודה מרשימה שנעשתה פה על ידי נתיבי ישראל. חלופה 4.1 היא לא החלום אבל בהחלט יכולה להביא מענה לתושבי העיר חריש שתהיה להם תחנה בתוך העיר שתתן גם מענים לכל היישובים בסביבה. עם החלופה הזו אנחנו יכולים יותר לחיות בשלום".

סגן ראש העיר שלמה קליין סבור כי מדובר בחלופה טובה לעיר חריש: "זוהי חלופה יצירתית. תוואי הרכבת ימוקם לאורך כביש 6 ויאפשר לרכבות נוסעים ורכבות משא להגיע ישירות מהמרכז לחריש. כך נוכל בעתיד לבנות אזורי תעשייה על תוואי זה. יתרון נוסף הוא שהתחנה הקרובה תהיה צמודה לחריש, מה שיאפשר מקסימום נוחות לתושבי העיר. התחנה תאפשר לתושבי חריש תעסוקה נוחה במרכז, תגביר את הקישוריות לכל הארץ ותהפוך את חריש לעיר מחוברת ומקושרת".

עוד מציין קליין כי אם אכן החלופה החדשה תאושר המועצה מתכננת להקים מרכז מסחרי צמוד לתחנת הנוסעים לטובת כלל נוסעי הרכבת שיגיעו מהסביבה כולה.

כאמור, ההחלטה על אישור תוואי הרכבת טרם התקבלה ועל פי הערכות עד שהנוסע הראשון בקו חריש-תל אביב יעלה לקרון הרכבת יחלפו כ-7 שנים. עד אז ימשיכו תושבי חריש להשתמש בתחבורה הציבורית שזקוקה לשיפור משמעותי או בכלי הרכב הפרטיים הממלאים את הכבישים.

עשרות קנסות חילקה העירייה בשבוע הראשון ליישום תקנות החניה החדשות ונראה כי המהלך המדורג לאכיפת החוק בלבל את התושבים וגרם לבעלי עסקים להעביר ביקורת חריפה: "במצב הקיים התושבים יעדיפו לקנות מחוץ לעיר ולא אצלנו וזה עצוב מאוד". "גם 4 שקלים תשלום לשעה זה שיקול עבור התושבים. יש פה הרבה שמחשבים כל שקל"

בשבוע שעבר נכנסו לתוקף תקנות החניה החדשות בעיר. חוקי החניה החדשים יחד עם ההנחיות להסדרת הנראות של חזיתות העסקים בשדרת דרך ארץ, שנכנסו גם הן לתוקף לאחרונה, מחוללים שינוי דרמטי בליבה הפועם של העיר – שדרת דרך ארץ.

חוק עזר "העמדת רכב וחנייתו" מעניק לפקחים העירוניים סמכויות אכיפה בעבירות חניה. גובה הקנסות משתנה בהתאם לסוג העבירה. כך לדוגמה, הקנס על חניה ב"אדום-לבן" או בחנייה כפולה הוא 250 שקלים, חניה עם ארבעה גלגלים על המדרכה "תזכה" את הנהג בקנס של 500 שקלים, ואילו חניה בחניית נכים עלולה לגרור אחריה קנס של 1,000 שקלים.

עוד קובע החוק החדש כי תושבי חריש נדרשים לשלם עבור חניה כחול-לבן באמצעות אפליקציות שונות, ולחונים יינתנו 20 דקות ראשונות של חניה חינם. בעירייה הסבירו כי החניה בתשלום נועדה לעודד את אזורי המסחר העירוניים על ידי הנגשת מקומות החנייה באזורי המסחר  ללקוחות, אלו שעד כה נתפסו לשעות ארוכות וללא כל הגבלה. "המפסידים מהמצב היו הלקוחות ובעלי העסקים. הם גם אלה שירוויחו מהסדרת חנייה בתשלום, כפי שמוכיח הניסיון ברוב הערים בישראל", ציינו בעירייה.

עשרות קנסות בשבוע

תעריף החניה בכחול לבן בעיר, עומד על  4 שקלים לשעה בין השעות 19:00-8:00  בימים א'-ה', ובין השעות 13:00-8:00 בימי ו' . כאמור, לחונים ינתנו 20 דקות ראשונות של חניה בחינם, אך על הנהגים חלה החובה להפעיל את תשלום החניה – מהדקה הראשונה.

מתוך מטרה להטמיע את השינויים בשטח בצורה מדורגת, החליטה העירייה כי לחונים ב"כחול-לבן" כחוק – במקביל למדרכה – שלא הפעילו את החניה בתשלום, יירשמו בשבועיים הראשונים דוחות אזהרה בלבד וקנסות על חניה כנדרש בכחול-לבן ללא תשלום יחויבו בקנס של 100 שקלים רק החל מה-6 בנובמבר. עם זאת, האכיפה כנגד חניות באלכסון בשדרה נכנסה לתוקפה כבר בשבוע שעבר. מעיריית חריש נמסר כי במהלך השבוע הראשון להחלת התקנות חילקו פקחי העירייה 135 דו"חות ברחבי חריש (על שלל עברות), עשרות מהם על חניה.

המהלך המדורג יצר בלבול בקרב התושבים. אלו החונים במקביל למדרכה ללא הפעלת התשלום, לא חוששים מדוחות האזהרה ומרגישים נוח להשאיר את רכבם במשך שעות ארוכות, ואלו החונים באלכסון ובטוחים כי לכל היותר יזכו בדו"ח אזהרה בלבד, גילו קנס של 250 שקלים המוצמד לשמשת הרכב. "זו היתה טעות לעשות מהלך חלקי ולא מלא, כמות החניה הפנויה כאן רק ירדה בינתיים", מספר אחד מבעלי העסקים בשדרה.

 ירידה של 50% במספר הלקוחות

בעלי עסקים עימם שוחחנו מתחו ביקורת רחבה ומפורטת על מדיניות החניה החדשה, אך בו בעת חששו מלהיחשף והעדיפו שלא להתראיין. "אם אדבר יסמנו אותי בעירייה", ציינה בעלת עסק אחת. "אם אגיד מה שאני חושב, זה יפגע בי כשאגש למכרז להפעלת דוכנים באירועים העירוניים", הסביר בעל עסק אחר.

לעומתם, עבודי אבו חוסיין, בעל חומוסיית עבודי דיבר בגלוי על ההשפעה השלילית שהביאו עימן, לדעתו, תקנות החניה החדשות. "בשבוע האחרון המקום נהיה מדבר. ביום שישי האחרון, שעות השיא של השבוע, בשעות השיא של השבוע היתה לי ירידה של 50% במספר הלקוחות. מאז שנכנסו התקנות החדשות התושבים בסטרס, לא בטוחים שהבינו את הכללים החדשים ופוחדים לחנות כאן שמא יקבלו דו"ח. וכן, גם 4 שקלים תשלום לשעה זה שיקול עבור התושבים. יש פה הרבה שמחשבים כל שקל".

"20 דקות הם מעט מדי, בטח בעסק כמו שלי, שרק לדפדף בתפריט לוקח 10 דקות. הפתרון הוא לתת לתושבים שעה שלמה בחינם, בנוסף יש להמשיך ולאפשר חניה באלכסון כדי לאפשר יותר מקומות חניה ליותר לקוחות".

"המצב הקודם היה עדיף", מספר מוכר באחת הפיצריות בשדרה. "החניות באלכסון אפשרו לפי שניים לקוחות לחנות כאן ועכשיו קשה יותר למצוא כאן חניה. בנוסף, בגלל שכעת החניה עולה כסף, מי שמגיע אלינו מעדיף לקנות ולברוח ולא להישאר ולשבת כאן".

"התושבים יעדיפו לקנות מחוץ לעיר ולא אצלנו"

"ההצהרה כי חניה בתשלום תעודד תחלופת הרכבים במפרצי החניה, לא משכנעת גם את א', בעל עסק במקטע המרכזי של שדרת דרך ארץ. "אני לא מאמין שזה יצליח בגלל שלא הגדילו את אופציות החניה אלא הקטינו אותם. אין לי בעיה עם החניה בתשלום. מדובר במהלך נכון, כולנו הרי רוצים שדרה מסודרת ובטוחה לתנועה, אך בסופו של דבר כמכלול לא נתנו לנו פתרון. לא הגדילו את החניות, החניונים רחוקים ואמצעי תחבורה ציבורית חלופיים שיסיעו תושבים אל ומן השדרה אין כאן. במצב הקיים התושבים יעדיפו לקנות מחוץ לעיר ולא אצלנו וזה עצוב מאוד".

דברים דומים ביטא בחריפות נאור שמש, בעל בית הקפה "סאנשיין", בתגובה לפוסט של העיריה שבישרה על הטבה משמעותית שהביאו עימם הסדרי החניה: "בושה וחרפה! בעלי עסקים שנותנים דם יזע והמון שעות קורעים את עצמם כדי להביא פרנסה הביתה, ומה שאתם עושים זה פשוט לסגור לנו את העיר, לתת לתושבים לחפש מקומות ישיבה מחוץ לעיר".

התנגדות חריפה לפירוק סגירת החורף

המחלוקת והמתח סביב הסדרי החניה החדשים בעיר מצטרפים למהלך משמעותי נוסף שיצא לדרך לפני מספר חודשים והתמקד בהסדרת נראות החזיתות המסחריות בעיר, כללי מותר ואסור בעניין הצבת ציוד מחוץ לבית העסק ודגש על הגברת הנגישות לאורך השדרה המקורה. "המטרה המרכזית של המדיניות החדשה היא מיצוב השדרה כשטח מסחר עירוני מזמין ונעים שיאפשר צמיחה ושגשוג של העסקים", ציין ראש העיר, יצחק קשת עם פרסום המדיניות החדשה לפני מספר חודשים.

במסגרת המדיניות החדשה הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה -חריש דרשה מבעלי עסקים לפרק סגירות חורף ולהותיר מעברים פתוחים בקולונדה לטובת מעבר חופשי של תושבים.

סיור בשדרה מגלה כי בעלי העסקים יישרו קו באופן חלקי בלבד עם ההנחיות. סחורות רבות עדיין מוצבות בפתח החנויות, בחלק ניכר מהחנויות, הבמות המוגבהות והדקים אותם נדרשו בעלי העסקים לפרק עדיין נמצאים במקומם.

גם מהלך זה נתקבל ברגשות מעורבים בקרב בעלי העסקים. "מאז שהחליטו לאכוף את הסדר בחזיתות אפשר ללכת באופן שפוי יותר לאורך השטח המקורה. זה לא הג'ונגל שהיה פה לפני כן", מודה בעלת עסק בשדרה.

אבו-חוסיין חושב אחרת והוא נלחם להותיר את סגירת החורף שהקים חרף דרישת הוועדה המיוחדת. "סגרתי את החלק שלי כדי לאפשר הנאה מקסימלית ללקוחות שלי, ניתוק מרעש, ממפגעי מזג אוויר וכדי שלא יטיילו עם כלבים בין השולחנות בזמן הארוחה. המדרכה מספיק רחבה כדי לאפשר לי לפעול ככה ועדיין להעניק מספיק מקום לאנשים ללכת בשדרה.

"בנוסף, על השטח החיצוני הזה אני משלם ארנונה מלאה – למה אני צריך לפנות מקום שאני משלם עליו? 30 אלף שקלים שילמתי על הסגירה הזו. את החסכונות של הילדים שלי שברתי בשביל להשקיע בעסק הזה. אני כאן שנתיים, למה לא בלמו אותי כבר אז, כשהתחלתי להקים את הסגירה החיצונית? אלחם עד הדקה ה-90 כדי להמשיך לפעול ככה".

"בעוד כמה שנים זה יראה טבעי"

"אני לא יודע אם כולם מודעים לכך שכל שני וחמישי נסגר עסק בעיר", מציין אבו חוסיין. "בעלי העסקים בעיר ואני בתוכם – גוססים. אני קורא לעיריית חריש ולראש העיר הנכבד לשמוע את צעקתנו. אני אוהב את חריש ורואה בה המון פוטנציאל ולכן בחרתי להגיע הנה, אך המצב חייב להשתפר. תנו לנו להתקדם ולהצליח, תאפשרו לנו להחזיק את הראש מעל המים".

האם שני המהלכים המדוברים ייטיבו עם תושבי העיר ועם בעלי העסקים? ימים יגידו. בינתיים עושה רושם כי המציאות החדשה מקרבת בין בעלי העסקים. לאחרונה הוקמה קבוצת וואטסאפ בשם "עצמאים בחריש למען חריש עצמאית" בה חברים בעלי עסקים והשבוע הם צפויים להתכנס למפגש רב משתתפים כדי לדון בגיבוש עמדה ונקיטת צעדים להתמודדות עם אותן החלטות עירוניות, שלתפישתם פוגעות בהם משמעותית.

מנגד, יש מי שבטוח ששני המהלכים יוכיחו עצמם לטובה: "אנחנו רק בתחילת הדרך וייקח עוד קצת זמן להתרגל להסדרים החדשים, אבל אין לי ספק שגם הלקוחות וגם בעלי העסקים הם אלה שירוויחו מהסדרת החנייה בתשלום, כפי שמוכיח הניסיון בערים רבות בישראל", סיכם ראש העיר בתום שבוע ראשון של החלת הסדרי החניה לאורך השדרה.

ואילו אחד מפקחי התנועה שמסתובב בשטח מסכם בדרכו שלו: "התושבים מתחילים לאט לאט להבין את המצב. אני רואה שיפור הדרגתי במצב החניה בדרך ארץ, הרבה יותר חניות כחוק והנתיב הנוסף שהיה חסום דרך קבע בגלל החניה באלכסון, כעת פנוי יותר. בעוד כמה שנים זה יראה טבעי לכולם. כרגע זה בהחלט מצב לא נעים, לא לנו ולא לתושבים. אנחנו לא נהנים להעניק דו"חות אבל אין ברירה".

לקריאה נוספת: הוחלט: העירייה והוועדה המיוחדת יעשו סדר בנראות העסקים בעיר